ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 22/12/1992

דו"ח 41 של מבקר המדינה, עמ' 490 - המשך דיון ומעקב; דו"ח 42 של מבקר המדינה. חלק א'. עמ' 384; ההיערכות לקראת איחודה הכלכלי של אירופה דוח שנתי 42, עמ' 384 - 385; הצעה לסדר של חבר-הכנסת ד' תיכון

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 42

מישיבת הוועדה לעניני ביקורת המדינה

יום שלישי. כ"ז בכסלו התשנ"ג, 22.12.92, שעה 12.30.

נ כ יו ו ;
חברי הוועדה
ד' תיכון - היו"ר

א' גולדפרב

ר' זאבי

י י לס

ר' מילוא

מוזמנים; י' הורביץ - מנכ"ל משרד מבקר המדינה

בי גייסט - משרד מבקר המדינה

אי דוידזון - משרד מבקר המדינה

י י שטראוס - משרד מבקר המדינה

מי גוטרייך - משרד מבקר המדינה

ד' בר-הלל - משרד מבקר המדינה

ד' ברנדריס - משרד מבקר המדינה

צי טנא - מנהל המחלקה הכלכלית, משרד החוץ

ז' פרי - מנהל מינהל סחר חוץ, משרד התעשיה והמסחר

חי מרגלית - הלשכה המשפטית, משרד התעשיה והמסחר

אי אברהם - מינהל הכנסות המדינה, משרד האוצר

נ' מונין - מינהל הכנסות המדינה, משרד האוצר

גי הלפרט - סגן מנהל המכס, משרד האוצר

א' זומר - עוזר לסמנכ"ל ליצוא, משרד החקלאות

ב' בן-דב - מנהל מחלקת התעופה באגף תכנון וכלכלה,

משרד התחבורה

מזכיר הוועדה; בי פרידנר

קצרנית; מרים כהן

סדר-היום; הצעה לסדר של חבר-הכנסת די תיכון;

משרד החוץ - ההיערכות לקראת איחודה הכלכלי של אירופה

א. דו"ח 41 של מבקר המדינה, עמ' 490 - המשך דיון ומעקב;

ב. דו"ח 42 של מבקר המדינה, הלק אי, עמי 384.



הצעה לסדר של חבר-הכנסת ד' תיכון

היו"ר ד' תיכון;

הישיבה פתוחה .בשבוע הבא יהיו פחות ישיבות של הוועדה בשל חוק התקציב והדיונים

במליאת הכנסת. עדיין אין החלטה, אבל אני מניח שישיבות המליאה יתחילו בשעה יותר

מוקדמת מהרגיל, ולכן סביר להניח שישיבות הוועדות יתבטלו. בכל זאת הייתי רוצה

שנקדיש בשבוע הבא שעה אחת לדיון בשאלה שאני מציג אותה כך: חבר-הכנסת תיכון מבקש

לדעת האם סירובה של הפרקליטות להגן על המדינה בבג"ץ הוא כלל מנחה לגבי כל עובדי

המדינה כאשר מתעוררים חילוקי דעות אידיאולוגיים. השאלה היא עקרונית ורושובה, ונוצר

כאן תקדים. מנכ"ל משרד מבקר המדינה, אני מקווה שתהיו מוכנים לדיון הזה.

י י הורביץ;

האם יוזמן היועץ המשפטי לממשלה?

היו"ר ד' תיכון;

בוודאי. גם פרקליטת המדינה.

ר' זאבי;

אפשר להרחיב את זה גם על צבא ומשטרה, לא רק על פקידים אזרחיים, כדי להראות את

האבסורד שבזה.

ר

./3



היערכות לקראת איחודה הכלכלי של אירופה

א. דו"ח 41 של מבקר המדינה, עמ' 490 - המשך דיון ומעקב;

ב. דו"ח 42 של מבקר המדינה. חלק א'. עמ' 384.
היו"ר ד' תיכון
הנושא היום הוא היערכות לקראת איחודה הכלכלי של אירופה. אני מבקש שאחד מאנשי

משרד מבקר המדינה יציג את הנושא.

י י הורביץ;

זה נושא של משרד החוץ, והוא נכלל בדו"ח 42. לגבי דו"ח 41, באוקטובר 1991 היה

דיון בוועדה על הביקורת על משרד התעשיה והמסחר, בהשתתפות נציגי משרד התעשיה

והמסחר, משרד האוצר, משרד החקלאות, המכס. משרד התחבורה, חברת אל על, מינהל הכנסות

המדינה. הפרק בדו"ח 42 הוא במסגרת הביקורת על משרד החוץ, והביקורת נעשתה תחת

שרביטו של דייר גייסט, המשנה למנהל הכללי.

די בר-הלל;

(קוראת את תקציר הדו"ח. התקציר מצורף לפרוטוקול. ראה נספח).

היו"ר ד' תיכון;

תודה. רבותי ממשרד החוץ, אנחנו מחשיבים את הנושא הזה קצת יותר מאשר אתם

מחשיבים אותו. רצינו לראות כאן את השר; אם לא את השר - את המנכ"ל; ואם לא את

המנכ"ל - את הסמנכ"ל לעניני כלכלה; ואם גם הוא איננו כאן, אז מה בעצם אנחנו עושים -

כאן ?
צ' טנא
אני באתי לייצג את משרד החוץ, על פי בקשת השר. המנכ"ל והסמנכ"ל עסוקים כרגע

בפגישה עם שר החוץ הבלגי לס, אשר יושב עכשיו בפגישת עבודה עם השר.

היו"ר די תיכון;

מאיזו מפלגה הוא שר החוץ הבלגי?

צ' טנא;

מהמפלגה הסוציאליסטית.

יורשה לי להעיר כמה הערות.

היו"ר ד' תיכון;

לא. הדו"ח מכוון להנהלת המשרד.
צ' טנא
יש לי כמה תשובות.
היו"ר די תיכון
אני יודע שיש לך תשובות. עם כל הכבוד לך, אפשר היה לשלוח גם את השוער והוא

היה מעביר אלינו את התשובות.



צ' טנא;

תודח על ההשוואה. אני הייתי שגריר ישראל

היו"ר ד' תיכון;

אני יודע. אני מכיר אותך לא מהיום, אבל אנחנו רוצים להיות תכליתיים. זוהר פרי

יאמר לך שבמשך שנים הילכו עלינו אימים עם מח שיקרה למדינת ישראל ב-31.12.92. וסוף

כל סוף הגיע התאריך הזה. אנחנו עומדים כמה ימים לפני התאריך הזה. ואני יכול לומר

לך שלפחות בשנה האחרונה לא עשו כלום, בכלל שכחו מהענין הזה.

רשמתי לעצמי כמה ראשי פרקים, אני רוצה לציין כמה מהם. היינו כבר חברה

נלווית, וכמעט הצטרפנו לשוק, ויצאנו. ה-1.1.93זה כבר בשבוע הבא. ודו"ח הביקורת

אומר שבעצם לא עשו ולא כלום, במיוחד בשנה האחרונה. מדינות אפט"א הצטרפו לשוק

המשותף, ואנחנו בחוץ. הממשלה מטפלת, ואף אחד לא מטפל. עתידנו הכלכלי לוט בערפל.

אני יודע שזוהר פרי יחזור ויאמר לי בדיוק את מה שאמר לפני שנה בדיון בוועדה, אבל

בשנה האחרונה לא עשינו ולא כלום. לכן רציתי שיהיו בדיון הזה שר החוץ ומנכ"ל משרד

החוץ, כדי שלפחות הממשלה תדע מה אנחנו חושבים על מה שהיא עשתה בשנה האחרונה. ועד

שמונה שגריר לשוק המשותף עבר זמן רב, והשגרירה לשוק המשותף מוצאת את עצמה כקונסול

כללי בניו-יורק. היא היתה בפורטוגל, והיתה צריכה לעבור לבלגיה. והשגריר בבלגיה

היה צריך לעבור לשוק המשותף.

צי טנא;

לא. מונה שגריר.

היו"ר ד' תיכון;

מתי החליטו להפריד בין שתי השגרירויות?

צ' טנא;

ב-1990 .ובאוקטובר 1991 הדבר הזה בוצע.

היו"ר די תיכון;

ואם אני אומר שהגב' קולט אביטל היתה צריכה לעבור לבלגיה, האם זה נכון או לא?

צי טנא;

לא, זו היתה משאלת לב שלה. היא רצתה בכך. אבל זה לא שייך בכלל לענין.

היו"ר ד' תיכון;

מר זוהר פרי, לאור העובדה שבעוד כמה ימים משתנה השוק, האם יש לך מה לומר לנו?

איפה אנחנו עומדים בענין הזה?

ז' פרי;

אני צריך להתייחם לקטע של ישראל באופן יותר ספציפי. ואשר לשאלות לגבי הקשר

שלנו עם הקהיליה, שבינתיים היינו יכולים להיות חברה נלווית, דווקא בימים אלה נגמר

סיבוב ראשון של משא ומתן עם הקהיליה האירופית לאיזה שהוא קשר יותר חדש, יותר

רלבנטי ויותר קרוב למה שיש לאפטייא. הדבר הזה התעכב במשך שנים, אם כי היה על

השולחן כל הזמן, מסיבות פוליטיות. הקהיליה החליטה שעכשיו היא משפרת את תהליך המשא



ומתן, ועכשיו התחילו- לדבר. מבחינה זו, אחרי שכמה שנים מתדפקים על דלתות השוק,

הדברים זזים, לאו דווקא בגלל שלא פנינו, אלא בגלל שהקהיליה החליטה שעכשיו היא

מוכנה לדבר,

לגבי ההיערכות בבריסל, המשלחת בבריסל הרבה יותר רחבה מאשר קודם, גם באנשי

משרד התמ"ס וגם באנשי משרד החוץ. המערכת רחבה מאד, ושולחים עוד אנשים. ובכן

מבחינת הפעילות בתוך השגרירות בבריסל, הדבר מאד השתנה.

היו"ר ד' תיכון;

אני מציע שתאמר לנו מה קורה מנקודת ראותך במשרד שלך, ומה יהיה בימים הקרובים.

האם נערכנו כהלכה? האם אנחנו מוכנים? או האם ב-31.12.92 מרימים את המסך או

מורידים אותו?

ז' פרי;

התאריך הקובע של ה-1.1.93 איננו תאריך קריטי בנקודה מסויימת מבחינה זו שאנחנו

יכולים להגיד שאחרי ה- 1.1.93העולם משתנה כלפינו. יש שינויים בדירקטיבות, אבל

בעצם היה תהליך שהתחיל, והתהליך הזה יימשך אחרי ה-1.1.93 יש שינויים בשיטות

המיסוי, יש שינויים בכל הדירקטיבות, שלא משליכים ישירות על הסחר.
היו"ר די תיכון
אני שואל שאלה פשוטה: האם המשק הישראלי ערוך ומוכן למה שיקרה בעוד ששה-שבעה

ימים, או ששום דבר לא יקרה לא פה ולא שם? פה אנחנו בעצם כבר יודעים.
ז' פרי
לא יקרה שום דבר מיוחד תוך ששה ימים, חוץ מאשר בנושא אחד שיש דירקטיבה, וזה

בנושא של רכישות ממשלתיות. שם באמת הכל ישתנה, וחברות ישראליות שקודם היו יכולות

למכור לארצות מסויימות בקהיליה בתחום של טלקומוניקציה ועוד סקטורים כאלה, יהיה

להן יותר קשה למכור מאשר קודם. זה נושא של משא ומתן בינלאומי שקשור בסיווג גאא"ט.

כלומר בשלב זה איננו יכולים לדבר היום ישירות עם הקהיליה, כי אנחנו צריכים לעבור

דרך התהליך של גאא"ט. כמו כל הנושאים של גאא"ט, הנושא הזה התעכב. הגשנו הצעות.

אנחנו נמצאים בתהליך של משא ומתן. רק לפני כמה ימים היה סיבוב נוסף של אנשים שלנו

בז 'נבה עם משלחות אמריקניות ומשלחות של הקהיליה. הכל בשל להתחלת משא ומתן בנושא

הזה. אבל הוא לא מתקדם. רק בתחום הזה אני חושב שתהיה השלכה מידית.

אני רוצה להגיד שכל הנושא של 1992 לגבי ישראל הוא נושא לא של היערכות ספציפית

כל כך בנקודות מסויימות, למרות שאתאר באיזה נקודות יש להיערך, ונערכנו להן, אלא

זה דבר של תחרותיות כוללת של המשק. כלומר הם עשו מהלך מאד מאד כולל של הגברת

התחרותיות והיעילות בתוך אירופה, ואז הבעיה שלנו היא בפירוש: אם יש מישהו שהופך

להיות מתחרה, שהופך להיות יותר תחרותי ויותר יעיל - מה קורה עם האנשים שצריכים

להתחרות עם סחורות שלו בתוך השוק שלהם, עם ישראל בתוך השוק שלנו, או עם סחורות

שלנו בשוק האירופי. המערכות מתחילות להיות יותר תחרותיות. והבעיה היא פשוט

מקרו-כלכלית ושיווקית, איך אנחנו מתחרים עם מתחרה יותר יעיל.

זאת בעיה של כל היערכות המשק. אינני רואה את זה בתור בעיה ספציפית דווקא

לאירופה, למרות שהיא ראש החץ בהתייעלות העולמית. כולם מתי יעלים בעקבותיה, והבעיה

היא לגמרי כוללת.

לגבי נקודות ספציפיות מה נעשה השנה, אני מוכן להשיב על כך.



היו"ר די תיכון;

האס אתה יכול לומר שעשינו את המכסימום לקראת ה-31.12.92? האם איחדנו את כל

המערכות? האם עכשיו הקונצרנים שלנו ערוכים לתחרות עם מה שיקרה? כבר אמרת שכמה

מהקונצרנים שלנו שזכו במיכרזים בגרמניה, והזכרת את שמותיהם, כנראה יהיו OUT OF

BUSINESSמה-1.1.93. מבקרים כאן כל כך הרבה שרי חוץ ושרי כספים, ובטח דנתם

בנושא.

ז' פרי;

התכוונת לזה שהם יהיו OUT OF BUSINESSבתחום של הרשאות ממשלתיות?

היו"ר ד' תיכון;

כן. האם אנחנו צריכים להודיע לחברת החשמל שמהיום והלאה הם מפסיקים לקנות

ממערב אירופה, כי ארצות מערב אירופה מפסיקות לקנות מאתנו?

ז' פרי;

במונחים של ההסכמים, כמו שהאירופים לא חייבים היום לקנות אצלנו במסגרת שיטה

תחרותית של קוד, גם חברת החשמל אינה חייבת היום לקנות. היום חברת החשמל, או כל

הגופים שלא נמצאים במסגרת ההסדרים המצומצמים לרכישות ממשלתיות, יכולים לקנות איפה

שנוה להם, איפה שהם רוצים. צעדי נגד, כלומר שאנחנו לא חייבים לקנות לפי שיטה

מסודרת מאירופה, לא צריך לעשות בחברת החשמל. כי באמת חברת החשמל גם היום לא

חייבת.

היו"ר ד' תיכון;

אבל אני מודיע לך שאנחנו לוחצים על חברת החשמל לקנות כדי להרבות תחרות במשק

הישראלי. אז אתה בא עכשיו ואומר לנו: מה שהיה עד עכשיו היה גן עדן, מעכשיו זה

גיהנום.

ז י פרי;

הבעיה כמו שאתה העלית היא של ההסכמים הבינלאומיים, מה אנחנו חייבים (10/ לא.

כשהברת החשמל צריכה לפתוח את השוק שלה, לקנות מהמקורות היותר יעילים ויותר זולים

או יותר טובים, אלה שיקולים של המשק הישראלי. לכן זו פרשה לגמרי אחרת. אני רק

אומר שאין צורך בצעדים נגד אירופה, כי מה שהאירופים לא חייבים לקנות אצלנו, אנחנו

לא חייבים לקנות אצלם. זה מצב מאוזן, ואין צורך בצעדי נגד נוספים שבוודאי גם

יזיקו לנו, כי אנחנו צריכים את הסחורות.

י י הורביץ;

יש שלושה-עשר גופים ממשלתיים שלפי ההסכם הם פתוחים. נכון?

ז' פרי;

כן. וזה לא חברת החשמל. אלה גופים שיחסית הם לא כל כך משמעותיים. יש אולי שני

גופים שאפשר להגיד שהם משמעותיים מבחינת הסחר הבינלאומי, האחד הוא רשות הנמלים

והרכבות, וקטע ממשרד הבריאות. כלומר משרד הבריאות מחוייב, אבל מתוך זה, הרבה

דברים שנחשבו אצלנו. רגישים מבחינת תוצאת הארץ הוצאו כחריגים. יש עוד אחד-עשר

גופים אחרים שהם פחות קריטיים, כמו רשות השידור, המועצה להימורים, סחר של בשר.

אנחנו באמת כמעט לא קונים בשר באירופה.



היו"ר ד' תיכון;

גרעינים אנחנו כבר קונים?

אי זומר;

קונים גרעינים.

היו"ר די תיכון;

אני שואל פעם נוספת: האם המשק הישראלי ערוך או לא ערוך? האם הוא לא צריך

להיות ערוך? האם הולכים אחורנית? האם הולכים קדימה? אני שואל זאת לפני שאשאל

את מר טנא מה עשינו בתחום המדיני כדי להיות חברה נלווית.

ז' פרי;

יש בעיה מקרו-כלכלית. הבעיות המקרו-כלכליות שקשורות בתחרותיות הכוללת של המשק

הישראלי זו שאלה שהיא מעבר למה שאנחנו דנים בו. תעשיה יכולה להתחרות אם היא

תחרותית. יש בעיות של שערי חליפין, בעיות של תחרותיות, יעילות המשק וכך הלאה.

בהקשר לזה נעשתה תכנית החשיפת כדי ליצור איזה שהם תהליכים ודברים אחרים ברמה

המשקית.

מבחינת מה שאפשר לעשות בינינו ובין אירופה בבעיות הספציפיות, זאת אומרת טיפול

בנושא של מודעות התעשיה, טיפול ברמה של ההסכמים הבינלאומיים, נושאים מהסוג הזה -

אני חושב שאנחנו קרובים מאד למה שהיה צריך לעשות.

היו"ר ד' תיכון;

זאת אומרת שאתה נותן ציון טוב להיערכות של המשק הישראלי לקראת ארצות-הברית של

אירופה.

ז' פרי;

כן. ברמה של מה שניתן היה לעשות, שהוא לא נושא מקרו-כלכלי של היערכות המשק

הכולל. ברמה של איך תעשיה ישראלית יכולה להתחרות בשווקים העולמיים, מבחינת יעילות

של תעשיה וכך הלאה, אלה תהליכים הרבה יותר ארוכים. לזה השתמשנו ב"תותחים" הרבה

יותר כבדים. נושא כמו החשיפה, תעשיות "רסטרקצ'ורינג", בניה מחדש של המשק ונושאים

כאלה, זו שאלה מסוג אחר. אבל מה שאנחנו יכולנו לעשות לקראת איחוד אירופה, מבחינת

המודעות, הדרכת התעשיה, העברת מידע על הדברים שצריך לעשות, התחלה של שיחות עם

אירופה, עשינו.

היוייר די תיכון;

אני רוצה ללכת אתך בדרך יותר קלה לך: מה קורה באירופה מה-1.1.93?
ז' פרי
הרבה מאד דירקטיבות, תקנים, ונושאים כאלה, נכנסים לתוקף. למשל, הנושא העיקרי

או הכבד ביותר שנכנס לתוקף, ומבחינה זו אין לנו הרבה מה להשפיע או להעריך, זה

למשל איחוד כל שיטות המיסוי. זאת אומרת הסרת גבולות, איחוד כל שיטת המע"מ, זאת

אומרת שכל אירופה הופכת להיות בעצם מדינה אחת. כלומר אתה סוחר עם כל הגוש הזה כמו

שאתה סוחר עם ארץ אחת. אז יש מע"מ אחד, ההתרושבנות של המעיימ נעשית בתוך המערכת

האירופית בצורה מרכזית, ונושאים מהסוג הזה.



נושאים שישפיעו החל מה-1.1.93 ישירות על המשק שלנו, אינני רואה. ואני

הושב שהמאמץ העיקרי שאנחנו צריכים לעשות הוא לשפר את התחרותיות ולדאוג

שהתעשיות, וכל אהד בענף שלו, ידעו את ההתפתחויות בענף, את התקנים בענף, איזה

תקנים נכנסים לתוקף וכוי. בנושא הזה התעשיות מאד מודעות. אדרבה, אני חושב

שהתהליך הצליח מבחינה זו שהצלחנו להכניס את כולם להיסטריה של 1992, שהולך

לקרות משהו, וצריכים ללמוד את כל מה שקורה, את כל התקנים ואת כל ההוראות

החדשות. יש לנו רשימה של התעשיות שידוע לנו שעשו לימוד פנימי של התקנות, של

הדירקטיבות. הרבה מאד חומר הגיע אליהם דרכנו. עשינו להם הדרכות ספציפיות. נעשו

דברים בתחום הזה.

לצורך ההיערכות של התעשיות הספציפיות, נעשו פעילויות של חונכות, שלחו

יועצים לתעשיות שלא היו מסוגלות ללמוד את זה לבדן, והוכן הרבה מאד חומר ברמה

של סקרים, ברמה של הדרכה, ברמה של יועצים מחוץ לארץ. זה נעשה כדי שכל תעשיה

תכיר את הבעייתיות שלה ותיערך. עד כמה כל תעשיה באמת התאימה את עצמה, את זה

עוד נצטרך לראות.
היו"ר די תיכון
ומה קורה במשא ומתן בינינו לבין אפטייא שנכנסת עכשיו לשוק המשותף, ולבין

השוק המשותף? הרי חתמת על חוזה לפני כמה שבועות.

ז' פרי;

אם הממשלה תאשר את זה בישיבתה ב-27 בדצמבר, זה ייכנס לתוקף ב-1.1.93.

היו"ר די תיכון;

למה הממשלה עוד לא אישרה את זה?

ז' פרי;

מסיבה כלשהי דהו את זה עד לרגע האחרון. ב-27 לחודש זה יהיה על שולחן

הממשלה.

היו"ר די תיכון;

האם לדעתך זה מהלך תקין? הרי כבר לפני כמה שבועות או הודשים התמת על

ההוזה. וזה הוזה משמעותי ביותר.

ז' פרי;

לגבי השאלה אם הקצב הוא נכון, לדעתי לא כל כך. החתימה היתה ב-17 בספטמבר.

היו"ר די תיכון;

ומתי גמרתם את המשא ומתן?

ז' פרי;

קצת לפני הבחירות.

היו"ר די תיכון;

ומאז ספטמבר לממשלה לא היה זמן לדון ולאשר את זה?



זי פרי;

קרה דבר הרבה יותר מענין. מדינות אפט"א רצו לחכות עד אהרי הבחירות, והן

גררו את המשא ומתן עד אחרי הבהירות. יכול להיות שהסיבה שלהן היתה פוליטית, לא

להשפיע על תוצאות הבחירות.

היו"ר די תיכון;

אתה רוצה להגיד שההסכם הושג לפני הבחירות, והם רצו להמתין עד שהם ידעו את

תוצאות הבחירות, וזה היה משפיע על הנכונות שלהם לחתום בסוף?

ר' מילוא;

הוא אמר דבר הפוך, נדמה לי. הוא אמר שהם לא רצו להשפיע על תוצאות

הבחירות. הם חשבו שאם ידעו שהממשלה הקודמת חתמה על הסכם עם אפט"א, כולם יצביעו

בשבילה.

צי טנא;

זה בדיוק כך.

היו"ר די תיכון;

אז זה חמור מאד.

ז' פרי;

זה לא היה ברור בשטה, אף אחד לא אמר את זה. דברים כאלה לא אומרים לך

בגלוי. אבל אתה רואה שברגע האהרון מתעקשים על שטויות, לא סוגרים דברים, לא

מזמנים דיונים וכו'. אתה יכול לנחש או להבין את זה כך. אבל אף אחד לא אמר שהוא

מחכה עד אחרי הבחירות. המשא ומתן לא היה מסובך במיוחד, הדברים היו די בשלים,

ובכל זאת ראית שהם התעקשו על נושאים, שאחרי הבחירות נפתרו בקלות. שאלתי אותם

למה הם מתעקשים על דבר זה או אחר, הם אמרו; זה חשוב לנו, זה עקרוני מאד

בשבילנו.

היו"ר די תיכון;

ובינתיים חלק מהם החליטו להצטרף לשוק המשותף?

זי פרי;

הם החליטו כבר קודם. בוודאי חלק מהמדינות רוצות להצטרף לשוק המשותף.

היו"ר די תיכון;

מה קורה עם אלה שמצטרפות ועם ההסכם שלנו?

ז' פרי;

למעשה אנחנו נעבור לסטטוס אהר. הם יהיו הברים בקהיליה האירופית. באופן

אוטומטי הם יהיו חברים בהסכם לאזור סחר חופשי עם ישראל.
היו"ר די תיכון
שהוא יותר טוב או פחות טוב מההסכם עם אפט"א?

זי פרי;

זה יותר נוה לנו שהם יהיו חברים בתוך הקהיליה. כי כשאנחנו עושים הסכם עם

אפט"א, הסחורות הישראליות לא עוברות באופן אוטומטי לקהיליה האירופית, והן לא

חלק מהסירקולציה הכללית האירופית. זה מה שאנחנו מנסים להשיג במשא ומתן. אינני

יודע אם נשיג. אם אוסטריה או שבדיה יהיו בתוך הקהיליה, אז כל דבר שנוחת במרסיי

עובר כבר באופן חופשי ויכול להיכנס בשבדיה ובווינה.

היו"ר די תיכון;

ומה קורה עם שווייץ מה-1.1.93?

ז' פרי;

מבחינתנו שום דבר. הכל בסדר.

היו"ר די תיכון;

אפט"א נכנס?

זי פרי;

עכשיו עושים בדיקה אם כל הממשלות אישררו, ואני חושב שאצל כולן המצב בסדר

באישרור.

היו"ר די תיכון;

חוץ ממדינת ישראל, הכל בסדר.

צי טנא;

כולן אישררו. לגבי שווייץ, ידענו שהיא לא תאשרר, אבל היא מפעילה זמנית את

ההסכם אתנו החל מה-1 בינואר.

היו"ר די תיכון;

למה היא לא מאשררת?

צי טנא;

מסיבות טכניות שאנחנו ידענו עליהן מראש. יש דברים של פרוצדורה, של הצבעה

על אישרור, שזה אצלם תהליך ארוך ומסובך. אבל הם הודיעו לנו כבר, וחזרו והודיעו

לנו, שהם ממילא מפעילים את זה גם בלי אישרור, כאשר ההפעלה מבחינתם היא ליגלית

זמנית. אבל האישרור יבוא ויאשר את ההפעלה רטרואקטיבית החל מה-1 בינואר 1993.

היו"ר די תיכון;

והאם המשק הישראלי ערוך לאפט"א ב-1 בינואר? הממשלה לא ערוכה, היא עוד לא

אישרה, אז איך אתה רוצה שהמשק יהיה ערוך? מה יקרה אם ביום ראשון, ה-27 בחודש,

יהיה נושא דחוף בישיבת הממשלה וזה לא יגיע לסדר היום?



ז' פרי;

אני מקווה מאד שזה לא יקרה.

היו"ר די תיכון;

יש כאן שלומיאליות שאין גדולה ממנה. במשך שנים עובדים על הסכם, משיגים את

ההסכם, כל המדינות מאשרות אותו, רק ממשלת ישראל לא. תגיע גם סחורה משווייץ

ב-1.1.93, נכון?

ז' פרי;

היתה בעיה טכנית של תרגום כל ההסכם במשרד המשפטים. אני מבין שגם במשרד

ההוץ, מרגע שנגמר המשא ומתן, הבעיה היתה לתרגם את ההסכם לעברית ולהניח אותו.

ההסכם הוא ארוך מאד, עם הרבה מאד סעיפים וכך הלאה. אני מבין שזאת הסיבה

לעיכוב. זאת לא בעיה של ההיערכות של המשרדים, ובוודאי לא של הממשלה.

היו"ר די תיכון;

האם לא היו מספיק מתורגמנים?

ז' פרי;

אינני יודע בדיוק איך עובד הנושא של התרגום. אני מבין שלמשרד המשפטים יש

הרבה עבודה עם כל מיני הסכמים שחותמים.
היוייר די תיכון
אני רוצה לפנות לנציג משרד החקלאות ולשאול איך אתם נערכים.

אי זומר;

אתחיל בנושא של אפטייא. בתעשיה ובשאר התחומים, ההסכם הוא מולטילטרלי,

ישראל נגד כל ארצות אפטייא, נגד כל הגוש. לעומת זאת בחקלאות ההסכמים שלנו עם

אפטייא הם בילטרליים, עם כל ארץ בנפרד. ניהלנו משא ומתן עם כל ארץ בנפרד,

וקיבלנו גם תנאים שונים מארצות שונות, תנאי סחר שונים מבחינת מכסים וכן הלאה.

לגבי אפטייא בהשוואה לשוק המשותף, התנאים שלנו בשוק המשותף מבחינת יצוא

חקלאי הם טובים יותר. כל המוצרים שבהסכם עם השוק המשותף, ב-1993 מגיעים לאפס

מכס. יש מגבלות, מגבלות של מיכסות מכס וכן הלאה.

היוייר די תיכון;

מה עם מחירי ה"רפרנסיי?

אי זומר;

מחירי ה"רפרנס" נשארים בעינם. אבל המכסים לגבי יצוא מישראל, לגבי המוצרים

שכלולים בהסכם, ומרבית המוצרים כלולים בהסכם, למעט עגבניות, למשל, או מה שהם

קוראים "מוצרים רגישים", כמו עגבניות או כדומה

היו"ר די תיכון; ?

אבל יש גם מוצרים הדשים, שלא כללנו בהסכם ההיסטורי. מה קורה אתם?



אי זומר;

ב-1986, כשחתמנו על ההסכם השני, הוכנסו מוצרים חדשים. דוגמה בולטת היא

הפרחים. בהסכם של 1975 לא היו פרחים. בהסכם של 1986, והדיון התמשך עד 1988

בגלל בעיות פוליטיות, נכנסו מוצרים חדשים.

בשבוע שעבר היה דיון בבריסל, ואנהנו הגשנו רשימה נוספת של מוצרים הדשים

ושיפורים לגבי מוצרים קיימים, מבחינת מיכסות מכס, מבחינת תקופה, עונתיות.

בתקופות מסויימות יש לנו הנחות מכס; רצינו למתוח יותר את התקופות. זה נמצא

עכשיו בדיונים. זה תהליך שיימשך. הם בוחנים את זה עכשיו. לפי לוח הזמנים שלהם,

באפריל הם יהיו מוכנים עם ההמלצות שלהם למועצת השרים, שתצטרך לתת להם מנדט

לסכם אתנו. זה תהליך של חודשים.

היו"ר ד' תיכון;

מה יש לסכם, אם הכל יורד?

אי זומר;

מדברים על מוצרים נוספים ותוספות, על שיפורים בהסכם. כשמדובר על מוצרים

נוספים, זה למשל עגבניות. ואם דיברתי על פרחים, אז יש לנו צמחי ריבוי, או

צמחים מיובשים וכן הלאה, תפוחי אדמה, הארכות עונה. יש מוצרים שעדיין לא בהסכם,

מוצרים שפיתחנו במשך הזמן. כאשר חתמו הסכם, הכלל היה מוצרים קיימים. אתה לא

יכול לחתום הסכם על דבר שאין לך בו סדר גודל מינימלי.

היו"ר די תיכון;

לפני שנים ניהלתי משא ומתן עם בעלי הבורסה ב"אלסניר", זו הבורסה הגדולה

בעולם לשיווק פרחים. והנה אנחנו מצטרפים לשוק האירופי. הם היו אז מוכנים לקבל

אותנו. איפה אנחנו עומדים היום? האם הצטרפנו בינתיים?

אי זומר;

לא. מה שהיה אפשרי אז ולא בוצע, לא ביצע. בזמנו היתה נכונות. ככל שעובר

הזמן, הקשיים הולכים וגוברים, מפני שהם הגיעו לאספקה עצמית והתקדמו. תנאים

שקיבלנו אז, לא מקבלים היום מאפט"א.

היו"ר די תיכון;

זאת אומרת שהמחצנו הזדמנות.

אי זומר;

כן, יכול להיות. אבל כבר עברו מאז כמה שנים טובות.

היו"ר די תיכון;

הם באו והציעו לנו, וביקשו תשובה. ומדובר על 1989, לא כל כך הרבה שנים

אחורה.

אי זומר;

אבל עובדה שהם הציעו, ואחרי כן נסוגו קצת.



היו"ר די תיכון;

האם אנחנו חברים ב"אלסניר"?

אי זומר;

קיבלנו חברות מסויימת. אינני יודע בדיוק את הפרטים. אבל בעקרון זה כפי

שאתה אומר. אנחנו בוודאי מוכרים לכל הבורסות. בהולנד, בבלגיה, בגרמניה, יש

בורסות גדולות.

היו"ר ד' תיכון;

זאת אומרת היצוא החקלאי לא ייפגע ב-1.1.93?

אי זומר;

אם אנחנו עוברים עכשיו לענין השוק המשותף, אני רוצה להגיד שה-1.1.93 זה

לא תאריך, זה תהליך. שום דבר לא קורה בו.

היו"ר די תיכון;

האם אנחנו מגיעים מוכנים לתהליך?

אי זומר;

כן. כאמור, זה תהליך. לא קורה משחו מיוחד ב-1.1.93, לא משתנים סדרי עולם.

י י הורביץ;

כמה דירקטיבות נכנסות לתוקף?

אי זומר;

אגיע לזה. מבחינת שיווק לא קורה שום דבר משמעותי. אנחנו ממשיכים בשיווק

כרגיל. מה שכן קורה זה בנושא של הרמוניזציה. השוק הולך עכשיו לקראת

הרמוניזציה, מאחד את כל התקנות. יש תקנות וטרינריות, תקנות פיטוסניטריות, יש

תקנות של תקנים, תקנות של אריזה. השוק הולך לקראת איחוד התקנות האלה.

היו"ר די תיכון;

הוא לא הולך לקראת. זה יקרה כבר ב-1.1.93.

אי זומר;

לא בכל דבר. יש מאות תקנות כאלה, לחלק מהן הסכימו, לחלק לא הסכימו. למשל

בווטרינריה לא הסכימו, בפיטוסניטריה גם כן לא הסכימו, זה זבוב ים התיכון. מה

שמדאיג את האיטלקים, את המדינות הדרומיות, הים-תיכוניות, לא מדאיג את ההולנדים

והגרמנים, כלומר את המדינות הצפוניות יותר. אז עכשיו יש להם בעיות איך לפתור

את זה. יש רעיונות של אזורים אקולוגיים. אם ילכו לפי הקיצוניות, המצב יהיה רע

מאד מבחינתם הם. והם לא מעונינים כל כך. כך שההרמוניזציה נכנסת לתוקף בחלקה.



התקנות מתקבלות בהתייעצות מלאה אתנו. יש גופים מוסמכים לענין הזה, גופים

רשמיים ששייכים לאירופה בכללותה, שאנחנו הברים בהם, וגם של הקהיליה האירופית.

אנחנו שותפים בהחלטות האלה. והם קובעים סטנדרטים מסויימים לדברים שונים, למשל

לאבוקדו, בקשר לצבע, גודל, משקל וכן הלאה; או לאריזות. יש דברים שהם החמירו

בהם קצת, שנוגעים למיחזור חומרי אריזה. למשל, היום הם טוענים: אם אתם שולחים

חומרי אריזה, אנחנו רוצים לדעת אם אפשר למחזר אותם או לא. אנחנו עובדים על זה.

היו"ר די תיכון;

אנחנו נערכים לכך. יש גם הצעת חוק של חבר-הכנסת פורז בענין זה.

נמצא כאן נציג משרד התחבורה, מר ברוך בן-דב. מה המצב לגבי אל על? האם זה

לא פוגע באל על? האם הם כבר ערוכים?

ב' בן-דב;

לגבי הנושא שעלול לפגוע בהם, ה"קבוטאז'", האפשרות להגיע רק לנקודה אהת

באירופה ולא לכמה נקודות באירופה - לפי בקשת האיטלקים זה נדחה ל-1995 או 1997.

חזרתי לפני יומיים מבריסל, ומסתבר שגם 1997 זה תאריך מאד מוקדם, מאחר שבנושא

הדגל הלאומי הרבה מדינות לא מוותרות כל כך מהר, גם באירופה, למרות השאיפה

לאיחוד.
היו"ר די תיכון
אני מבקש שתבהיר זאת. האם נוכל לטוס רק לרומא?

בי בן-דב;

ה"קבוטאז'" אומר שהם יקבעו מקום אחד. אירופה כולה תהית מדינה אחת במקום
כמה מדינות, ואז הם יגידו
אתם תוכלו להגיע רק לרומא, או רק למרסיי, ולא להגיע

ללונדון. שאלתי את נציג השוק האירופי איך שתים-עשרה מדינות יתחלקו ביניהן

להטסה של 700 אלף עד מיליון נוסעים לישראל. הוא אמר שהוא איננו איש תעופה,

ואינו יודע להשיב על כך. אינני מניח ש"אייר פרנס", "אליטליה", "לופטהנזה"

ואחרות יוותרו כל כך מהר על המסלולים שלהן לתל-אביב וכדומה.

היו"ר די תיכון;

אז אתה אומר שהם יעשו לנו את המלאכה, ואנחנו לא צריכים לעשות כלום?

בי בן-דב;

לא, אנחנו צריכים לעשות. חזרתי עכשיו עם מחשבה שאל על חייבת להתארגן

במהירות רבה. אינני יודע באיזו מידה זה ניתן. אנחנו צריכים קודם כל לדבר אתם,

לברר את הענין של הקמת חברות-בנות במזרח אירופה, במדינות אפט"א. נדמה לי

שבאירופה של השוק המשותף זה קצת מאוהר. זה לא כל כך פשוט. אל על מנסה כבר כמה

שנים להצטרף לחברה-בתבפריז. מסיבות שונות זה לא כל כך הולך, כי הצרפתים דוחים.

כל פעם שהם שומעים על האפשרות של הצטרפות גורם זר לחברה מקומית, הם דוחים את

האפשרות הזאת. צריך לקבל אישור לזה.

היו"ר די תיכון;

האם במדינת ישראל מבינים מה יקרה בשמי אירופה ב-1993?
בי בן-דב
אחד הדברים שאני יכול לומר לזכות משרד התחבורה הוא שלפני שלוש שנים שר

התחבורה היה מודע לנושא והקים ועדה בראשות המנכ"ל, כשאני מלווה אותה, ובה דנו

על כל האספקטים והאינפורמציה שהגיעה אלינו. לזכות משרד התעשיה והמסחר צריך

לומר שקיבלנו אינפורמציה מעודכנת ומדוייקת, לא פעם אחת, על מה שקורה בתחום

התחבורה. זה עזר לנו להתכונן ולהכין הרבה מאד תכניות מגירה שהיום עונות על

הבעיות. לדוגמה, הנושא של מזרח אירופה. אנחנו ראינו את זה מיד. אנחנו טסים

למזרח אירופה, אבל יש אפשרות הרבה יותר קלה, שבאחת המדינות במזרח אירופה נקים

חברה-בת. ועכשיו למדתי שהשוק המשותף שואף מאד לעזור למדינות מזרח אירופה במגמה

שבאחד הימים הם יצטרפו לשוק.

היו"ר די תיכון;

האם היית קורא למה שקורה בשמי אירופה המערבית נושא פוליטי? האם הפוליטיקה

שלנו לא יכלה לעשות הרבה יותר? הפוליטיקאים, בלי השרים. הרי כל החברות באירופה

מתאחדות, קונות אחת את השניה, נכנסות לשותפויות לקראת 1993. מה אנחנו עושים?

נשארים עם דגל כחול-לבן?

בי בן-דב;

בשלב זה אין לנו ברירה אלא לומר שאנחנו נשארים עם דגל כחול-לבן. אבל יש

אפשרויות לפרוץ את הענין הזה. אני יודע שהשר הנוכחי.יחד עם המנכ"ל הנוכחי מאד

מעורבים בנושא הזה כדי לפתור את הבעיה. כי מה שאתה העלית, זה נכון. יש בעיה

שאנחנו נישאר בשוק האירופי, רק עם הדגל הישראלי. בשלב זה זה איננו אסון. השאלה

היא מה יהיה ב-1997, אם אז נוכל להישאר רק עם הדגל הישראלי. הנושא הוא פוליטי,

כי התעופה תמיד היתה מלווה באספקטים פוליטיים. היום זה לא יותר מאשר לפני כמה

שנים, גם לא פחות.
היו"ר די תיכון
אלא ששנת 1992 נגמרת, חולפת.
ב' בן-דב
לגבינו התאריך איננו 1992 או 1993; לגבינו התאריך הוא 1995 או 1997.

היו"ר די תיכון;

איננו יודעים. זה יכול להיות גם ב-1994.

בי בן-דב;

לא, בהתאם לבקשה של איטליה, ההחלטה של השוק היא שהייקבוטאז"י ייכנס לתוקף

באחד משני התאריכים, ב-1995 או ב-1997. כלומר עד 1995 יש לנו עדיין זמן לבדוק

את זה.

היו"ר די תיכון;

האם נציגי אל על נמצאים כאן?

בי פרידנר;

הם הודיעו על בואם ולא הגיעו.
היו"ר ד' תיכון
ו

האם נציגי משרד הכלכלה נמצאים כאן?

בי פרידנר;

הם הודיעו על בואם ולא הגיעו.

היו"ר די תיכון;

מר טנא, בעצם יש לי רצון- לומר שהישיבה סגורה, ונקיים ישיבה נוספת עם השר

והמנכ"ל. אינני רוצה לפגוע בך אישית, אני מכיר אותך שנים רבות, אבל אני חושב

שהנושא הוא חשוב מאד והייתי רוצה שהשר ישמע ממני כמה דברים בנושאים הללו, כי

אני מלווה את הנושא הזה תקופה ארוכה, ואני חושב שנעשה בו מעט מאד.

צי טנא;

אני מבקש לומר רק כמה מלים. במהלך 1992 ולקראת התאריך של 1.1.93, משרד

החוץ, בהנהגתו של שר החוץ לשעבר, עשה דברים באמת יוצאים מן הכלל בהתקרבות

לאירופה. עד כדי כך שלמרות חילוקי הדעות הפוליטיים הידועים בינינו לבין

אירופה, משרד החוץ בהנהגתו של דוד לוי הצליח בסופו של התהליך, ב-11.5, כשהיתה

המועצה לשיתוף פעולה, האחרונה שהוא ניהל במישור של שרים, להביא להחלטה של

הקהיליה, שבאה לביטוי בנאומו של השר פיניירו, שר החוץ הפורטוגלי, שהיה אז

היושב-ראש התורן. היו החלטות בשני תחומים; א. הצורך לעדכן ולהרחיב את ההסכם

הקיים של 1975. ב. עיגון ושילוב של כלכלת ישראל בכלכלתה של אירופה, מפני

שהצטרפות אינה אפשרית. אבל זה היה מותנה מבחינה מדינית בשני דברים; תהליך

השלום יתקדם, ושילובה של אירופה בתהליך השלום. זו היתה הנקודה האחרונה שמשרד

החוץ הגיע אליה ב-1992, נוסף לפעילות אינטנסיבית ומובילה של משרד החוץ לקראת

ההסכם עם אפטייא, שהיושב-ראש הזכיר אותו. ומר זוהר פרי יכול להעיד באיזו מידה

משרד החוץ היה פעיל בזה, במיוחד ד"ר כהן, הממונה עלי לשעבר. אם הגענו לכך שיש

היום הסכם עם אפטייא והוא ייכנס לתוקף ב-1.1.93, זה לא מעט בזכות הפעילות של

משרד החוץ.

היו"ר די תיכון;

תודה. מר פרי, ב-22 באוקטובר 1991 התקיים בוועדה לעניני ביקורת המדינה

דיון על ההיערכות לאיחודה הכלכלי של אירופה ב-1992. השתתפו בו בין השאר היושב

ראש דוד ליבאי, שר המשפטים הנוכחי, חבר-הכנסת שוחט, שר האוצר הנוכחי,, ואנוכי.

מאז לא קרה ולא כלום, ולכן אני אזמין אותם לדיון בוועדה. בתגובה לדבריו של מר

ברגר ממשרד הכלכלה והתכנון, אמר אז יושב-ראש הוועדה בכעס גדול, ואני מצטט מתוך

הפרוטוקול; ייאינני רוצה לשמוע, זה לא מענין אותי, שזו הצעה שעומדת כבר מלפני

שנה ויותר. ועדת השרים התכנסה לפני כחצי שנה והיא לא דאגה לכך שהממשלה תקבל

החלטה שתהיה ועדת שרים לתיאום הדברים. לכן אינני רוצה לשמוע על הצעות שהונחו

ולא נעשה בהן דבר. זה לא מקדם אותנו. אינני בא בטענות אליך. הטענה שלי היא

לדרג של השרים. די תיכון; יכול להיות שלא צריך להיערך? היוייר די ליבאי; אם

יגידו לנו שלא צריך להיערך, אז זו תשובה. אני מוכן לשמוע תשובה ממי שמוכן לשאת

באחריות ציבורית עליה, שלא צריך להיערך. אבל התחושה היא שצריך להיערך. ואגב,

לפי הדוייח יש גורמים שנערכים. די תיכון; אלה גורמים פרטיים, אנשי עסקים".

אחר כך אמר חבר-הכנסת שוחט דברים חשובים מאד. הוא יוזמן לוועדה. הוא אמר;

ייאני חושב שהדיון מתקיים עם האנשים הלא נכונים ובצורה הלא נכונה. בסיכומו של

דבר, בהנחה שיש חשיבות למה שקורה באירופה, בקהילה האירופית ובשוק האירופי,

הממשלה התנהגה בענין הזה בבטלנות שלא יכולה להיות גדולה ממנה". את זה אני אומר

גם לגבי הממשלה הנוכחית. חבר הכנסת שוחט המשיך ואמר; ייכל ההערות על הנסיונות



ליצור איזו מערכת ממשלתית ברמת גבוהה שתקבע מדיניות ודרכי עבודה, הדברים האלה

לא קיימים. אינני מומחה גדול בענין, אבל הזדמן לי בשולי הדברים גם לבקר וגם

לדבר עם אנשים שלנו שעמדו בראש הענין, גם לשמוע בפרלמנט האירופי איך הם רואים

את הדברים. חבר-הכנסת גולדברג, אף אחד לא מתכונן להכניס אותנו אי-פעם לקהילה

האירופית. מדברים על כך שבמקרה הטוב אנחנו נהיה במעמד של ארצות נלוות, כמו

אפט"א. וכל זה, אם נתחיל במשא ומתן לשלום, ורק כשנגמור את המשא ומתן. כך

נאמרים הדברים". חבר-הכנסת גולדברג אמר אז: "שר החוץ האיטלקי אומר אחרת". את

זה הוא שמע ממני. אברהם שוחט ענה לו: "אז הוא אומר. אנחנו במשלחת שמענו את

הדברים בפרלמנט האירופי, והם נאמרו באופן חד-משמעי. הם אמרו לנו בצורה ברורה

שזאת העמדה שלהם, שהם לא יפרידו בין כלכלה לבין פוליטיקה...".

וכאן אמר חבר-הכנסת שוחט את הדברים החשובים ביותר: "הבעיה היא שממשלת

ישראל לא הצליחה לטפל בענין באופן רציני. ומה שכתוב בסעיף 4 של התקציר (הכוונה

לתקציר הדו"ח של מבקר המדינה), זו האמת לאמיתה, ולא חשוב אם היתה אז ממשלת

אחדות לאומית או אם היתה ממשלה אחרת. מעולם לא טיפלו בענין באופן רציני. מעולם

לא הצליחו לוותר על נחלות ואחוזות ולהגיע להסכמה מי יטפל במה. מעולם לא בנו

צוות כפי שצריך בענין הזה. מעולם לא נתנו את כוח האדם בבריסל כפי שהיה צריך

לתת, כפי שמדינות אחרות עשו, עם משלחות של כמה עשרות אנשים, כדי לטפל במכלול

הבעיות. הדבר לא נעשה, ועובד שם צוות מצומצם. וכל הדיבורים על החשיבות של 1992

ועל הקריטיות של הענין - אינני יודע לבחון עד כמה זה קריטי, אבל ברור לי

שלהיות קשורים למערכת הכלכלית הזאת זה קריטי מבחינתנו".
י י הורביץ
בסעיף 4 של התקציר של דו"ח הביקורת נאמר: "במשרד האוצר התגבשה דעה כי יש

להעלות את הטיפול בנושא ההיערכות ל-1992 מהדרג הפקידותי אל ועדה עליונה בדרג

של מנכ"לים, ובתפקיד יושב-ראש הוועדה יכהן סגן שר האוצר".
היו"ר ד' תיכון
שום דבר לא נעשה. לא הוקמה לא ועדת שרים ולא ועדת מנכ"לים. שום דבר. אני

מאמץ את דברי אברהם שוחט וקורא לו לבוא לוועדה. אני קורא לו ולשר החוץ ולשר

התעשיה והמסחר. אברהם שוחט אמר באותה ישיבה של הוועדה באוקטובר 1991: "לכן אני

חושב שהביקורת מאד מוצדקת. היא עדינה מדי לעומת מה שצריך להיות"... וכוי.
ז' פרי
יש פה שתי בעיות. יש בעיה של ועדת שרים עליונה שמתאמת, אבל בסופו של דבר

הנושא יורד תמיד לרמה של משרדים. אז יש בעיה של התיאום הבין-משרדי, ויש בעיה

של עבודה של כל משרד בתחום שלו. בסופו של דבר, גם כשיש ועדות כאלה, כל משרד

מטפל בתחום שלו. בנושא הזה, כשהיתה ועדה בין-משרדית שאנחנו ניהלנו, אני חושב

שאנחנו הרצנו טוב את התהליך של כל המשרדים שלמדו את הנושא. למדנו יחד, והמשכנו

להעביר להם חומר. ומאותו רגע הדבר באמת התפצל. אבל נדמה לי שכל המשרדים -

ואנחנו עוקבים אחרי הפעילות, כי אנחנו גם מעבירים להם חומר, עושים מפעם לפעם

ישיבות - כל המשרדים עשו את הפעילות בתחום שלהם לא רע. משרד האוצר, בנק ישראל,

הקים ועדה מיוחדת; משרד התחבורה הקים ועדה מיוחדת; למשרד שלנו, בנושאים

הנוגעים לנו, היתה הוועדה שלנו. אולי לא היה תיאום בין כולם ברמה הפורמלית,

ברמה של שרים. אבל כל המשרדים התקדמו ותיאמו ביניהם ברמה הפקידותית. הנקודה

הזאת שחסרה היא פחות קריטית ממה שזה נראה בוועדה. כי הזות הכל איננה אם השרים

תיאמו ביניהם. זו דעתי האישית, אבל כך זה נראה לי מנקודת המבט שלי.



היו"ר די תיכון;

ציטטתי את הדברים רק כדי להראות שכמעט לא קרה דבר מאז אוקטובר 1991. כל

משרד המשיך להיות פעיל. כשאתה אומר לי שההסכם עם אפט"א לא נחתם, זה מסמל

בשבילי יותר מכל דבר אחר את ההבנה שלנו את חשיבות הענין. מה אומר לנו נציג

משרד התחבורה? שיכול להיות שאת היצוא החקלאי שלנו נוכל לשלוח רק למרסיי, ולא

עוד לאנטוורפן, לא עוד לגרמניה, והוצאות ההובלה שלנו בתוך אירופה יחסלו את

הכל.

זי פרי;

אנחנו נוכל לשלוח לנמלים אהרים. הבעיה של "קבוטאז'" היא רק שממרסיי לא

תוכל באותה אניה להוביל לנמל אחר באירופה.

היו"ר די תיכון;

אבל בדרך היבשה תוכל לעשות זאת.

ז' פרי;

השיטה שאנחנו פועלים בה היום היא כנראה הכי יעילה מבחינה כלכלית. השיטה

היא להגיע למרסיי ולעשות מרכז הפצה משם למקומות אחרים.

היו"ר די תיכון;

ג.,'

אנחנו גם שולחים לנמלים באנגליה, בגרמניה, בבלגיה.

זי פרי;

לא ממרסי י.

הי וייר די תיכון;

לא ממרסי י, אלא ישר מכאן.

זי פרי;

את זה אפשר יהיה לעשות הלאה.

הי וייר די תיכון;

הדיון בנושא רק החל. אני מודה לכולכם. הישיבה נעולה.

(הישיבה נסתיימה בשעה 13.43).



נ ס פ ח



תקציר לצורך דיון בוועדה לענייני ביקורת המדינה

של הכנסת

משרד החוץ

ההיערכות לקראת איחודה הכלכלי של אירופה

דוח שנתי 42, עמ' 384 - 385

ב-1990 בדק משרד מבקר המדינה את היערכות משרד התעשייה והמסחר,

משרד האוצר (אגפי המסים), משרד החקלאות וחברת אל-על לטיפול

בהשפעות איחודה הכלכלי של אירופה על המשק הישראלי; הממצאים

פורסמו בדוח שנתי 41. בחודשים מארס - יולי 1991 בדק משרד מבקר

המדינה את ההיערכות של משרד החוץ ונציגויותיו בחוץ לארץ לקראת

איחודה הכלכלי של אירופה בתחילת 1993.

רקע

מגע שוטף עם נציגי הקהילייה מתקיים באמצעות המשלחת הישראלית

הקבועה לקהילייה האירופית. שגריר ישראל בבריסל כיהן גם בתפקיד

ראש המשלחת הישראלית הקבועה לקהילייה.

במאי 1989 התכנסה בבריסל המועצה לשיתוף פעולה ישראל -

הקהילייה (להלן המועצה לשיתוף פעולה), בדרג של שרי חוץ. באותה

פגישה הוסכם על התחלת שיחות פורמליות בעניין "אירופה 1992",

הופעלה ועדת היגוי בנושא שיתוף פעולה מדעי והוחלט על הפעלת

ועדה כלכלית-מסחרית המשותפת לישראל ולקהילייה.

במאי 1991 התקיימה פגישה נוספת של המועצה לשיתוף פעולה, בדרג

של שרי חוץ. בפגישה ביטאה הקהילייה "נכונות לפתיחות מעשית"

כלפי ישראל וכן נכונות לבדיקת האפשרות, שישראל תשתתף בקרנות

לשיתוף פעולה מדעי שייפתחו למדינות אירופיות מחוץ לקהילייה;

הושמעו בה ביטויים תקיפים נגד החרם הערבי הנוגד את עקרונות

הקהילייה. כן הביעו שרי הקהיילייה נכונות לפתוח בדיונים לשילוב

ישראל במרחב האירופי, שיכונן ב-1 בינואר 1993, כאילו היא מדינה

אירופית שאינה חברה בקהילייה, כמו שבע מדינות אפט"א (איגוד

הסחר החופשי האירופי - ;)European Free Trade Associationהם

הביעו גם נכונות להשתתף כספית בתכניות פיתוח אזוריות.

תכניום פעולה

האגף לעניינים כלכליים במשרד החוץ (להלן-האגף} הכין ב-1989

תזכירים, הצעות לפעולה והמלצות שנועדו לשמש בסיס לדיון בתוך

המשרד, בין משרדי ממשלה ובממשלה עצמה, על ההיערכות. לא נמצא,

כי הייתה החלטת ממשלה מחייבת או דיון כולל בהצעות בפורום מחייב

של הממשלה בשנים האחרונות. את התזכירים, ההצעות וההמלצות העביר

האגף לטיפול מנכ"ל המשרד.

ביוני 1990 הכין האגף סקירה כלכלית והצעות לפעולה בעניין קשרי

ישראל עם הקהילייה ועם אפט"א; הסקירה וההצעות הופצו בין כל

ראשי הנציגויות של ישראל באירופה, ובהן פורטו שוב המשימות
בטווח הקצר והבינוני
להביא לידי שינויים בהסכם עם הקהילייה

ולהגיע להסכם סחר חופשי עם מדינות אפט"א ולהסכמי סחר מודרגים

עם מדינות מזרח אירופה; לכרות הסכם סחר חופשי עם מדינות אפט"א,

שהוצג כמטרה מדינית ראשונה במעלה, מאחר שהקהילייה נושאת ונותנת



בדצמבר 1990 התבקשו ראשי הנציגויות של ישראל באירופה להכין

סקירות על ההשפעה האפשרית של השינויים וההתפתחויות באירופה על

מערכת היחסים של הנציגות הישראלית עם הארץ שבה היא נמצאת.

בעקבות בקשה זו הגישו רוב הנציגויות באירופה סקירות והצעות

לתכניות עבודה. קודם לכן הגישו הנספחים המסחריים והכלכליים,

תכניות עבודה ותקציב פעולות והמשלחת הקבועה של ישראל לקהיל"ה

הגישה תכנית עבודה לשנת 1991.

תיאום

1. בהחלטת ממשלה מאוגוסט 1980 נקבע הרכב ועדת שרים לענייני

השוק המשותף ונקבע, כי שר החוץ יהיה יושב ראש הוועדה. הוועדה

לא פעלה בשנים האחרונות. בדוח שנתי 41 (עמ' 490) נאמר, כי

במשרד האוצר התגבשה דעה, שאת הטיפול בנושא יש להעלות מהדרג

הפקידותי במשרדי הממשלה לדרג בכיר יותר וביולי 1989 הוגשה לסגן

שר האוצר הצעה להקים ועדה עליונה להיערכות המשק. הצעה זו לא

יצאה אל הפועל והוועדה האמורה לא הוקמה. גם הצעות המשרדים

הכלכליים האחרים להקים ועדת-על להיערכות לא הגיעו להכרעת

הממשלה.

שר החוץ הגיש למזכירות הממשלה, באוגוסט 1990, הצעת החלטה

בעניין ארגון הטיפול הממשלתי בנושא, בהסתמך על החלטת הממשלה

מאוגוסט 1980. לפי הצעה זו, תוקם ועדת שרים בראשות סגן ראש

הממשלה ושר החוץ וועדת תיאום בין-משרדית בראשות משרד החוץ. גם

הצעה זו לא יצאה אל הפועל. בתשובתו למשרד מבקר המדינה מאוקטובר

1991 ציין משרד החוץ, כי הנושא נדון, בוועדת השרים לענייני

כלכלה, אך בשל חילוקי דעות, טרם סוכם.

2. באוגוסט 1988 הקים משרד התעשייה והמסחר ועדה בין-משרדית

והוטל עליה להציע דרכי היערכות של המשק הישראלי לקראת 1992.

בוועדה חברים נציגי משרדי ממשלה הנוגעים לדבר, לרבות משרד

החוץ, ונציגים של גופים מחוץ לממשלה. קיימת גם ועדת מנכ"לים

לנושאים כלכליים בין-לאומיים, בראשות מנכ"ל משרד האוצר

ובהשתתפות המנכ"לים של משרדי החוץ, התעשייה והמסחר, הכלכלה,

החקלאות, ונציגי בנק ישראל, היועץ המשפטי לממשלה ומשרד

המשפטים. לא נמצא, כי בשנתיים האחרונות עסקה ועדת המנכ"לים

בנושא היערכות ישראל לקראת איחוד אירופה 1992, באופן כולל

כנושא לעצמו.

3. בתוקף תפקידו של משרד החוץ לייצג את מדינת ישראל בפני

ממשלות של מדינות בחו"ל ובפני ארגונים בין-לאומיים, מוביל

המשרד בכל המגעים עם מוסדות הקהילייה האירופית. לקראת המגעים

עם מוסדות הקהילייה מרכז ומתאם האגף, בסיוע המשלחת הישראלית

הקבועה לקהילייה בשגרירות ישראל בבריסל, את ההכנות של משרדי

הממשלה. לקראת המגעים הללו מתקיימות פגישות בין עובדים

מקצועיים במשרדים השונים כדי לדון בנושאים העשויים לעלות

בשיחות עם הקהילייה, כדי לנסות ולהגיע לעמדה אחידה ומתואמת.

4. סיכומי הישיבות הבין-משרדיות מופצים במברקים אל כל

שגרירויות ישראל באירופה הנוגעות לדבר כדי להבטיח תיאום עמדות

וכדי להודיע על החלטות לפעולה לפי הצורך. האגף נותן לשגרירים

תדרוך שבו מוצגים לפניהם הנושאים העומדים על הפרק לקראת

הכינוסים והפגישות עם הקהילייה. המשלחת הישראלית הקימה בבריסל,

כחלק מההיערכות ב-1990, מרכז מידע שנועד לספק מידע שוטף על



מוסדות הקהילייה הן לגורמים בארץ והן לנציגויות האחרות של

ישראל בבירות אירופה. בשנתיים האחרונות קיים משרד החוץ גם כנס

שגרירי ישראל שבו הרצו אישים מהנציבות האירופית ומומחים מהארץ

בנושא ישראל-אירופה, הקהילייה האירופית ואפט"א.
נעשו גם פעולות הסברה
"מרכז האינפירמציה" שליד המשרד החל

להפיץ חומר הסברה לחבריי' פרלמנט באירופה. הוקמו אגודת ידידות:

"האגודה הבין-סיעתית ישראל-אירופה בפרלמנט האירופי", במאי

1989; וכן "המרכז היהודי להסברה ולמידע בקהילי יה האירופית"

במאי 1990.

ארגון וכוח אדם

אחת המחלקות באגף היא האחראית למעקב אחר הרחבת ההסכמים עם

מדינות הקהילייה ועם הגופים הכלכליים האירופיים.

1. מערך הנציגים הכלכליים של ישראל ב-18 מדינות הקהילייה

האירופית ובאפט"א מונה 21 שליחים (מהם ארבעה ממשרד החוץ, והיתר

עובדים ממשרד האוצר, התעשייה והמסחר, והחקלאות), והם מוגדרים

יועצים כלכליים, מסחריים וחקלאיים. על אלה נוספים שליחים שהם

יועצים מדעיים וטכנולוגיים ויועצים לענייני עבודה, העוסקים גם

הם בעניינים בעלי היבט כלכלי.

אגף התקציבים במשרד האוצר הקים ב-1990 צוות לבדיקת מערך

הנציגים הכלכליים של ישראל בחו"ל. בדיקת הצוות העלתה, כי פריסת

הנציגים הכלכליים באירופה לא נעשתה על פי תכנית עבודה מרכזית

ולפי הצרכים, בתיאום עם המשרדים השונים. עד מועד סיום הביקורת

לא נעשה דבר בעקבות מסקנות הצוות.

2. ביולי 1989 הכין האגף תזכיר ובו הצעה להקמת שגרירות ליד

מוסדות הקהילייה ולתגבור המשלחת. זה כשנתיים מתנהלים, כאמור,

דיונים במשרד החוץ על פתיחת שגרירות נפרדת בבריסל מואמנת

לקהילייה האירופית. כן הכין האגף תכנית לתוספת כוח אדם

ולפריסתו בשגרירות לקהילייה והיא הוצגה בפני אגף התקציבים

באוצר. עד למועד סיום הביקורת לא אישר משרד האוצר את התוספת.

במסגרת ההכנות לפתיחת השגרירות לקהילייה נקט המשרד, עוד במהלך

1990, צעדים לתגבור כוח האדם העוסק בענייני הקהילייה. יצוין,

שבמשך יותר משנה, מפברואר 1989 ועד אפריל 1990, לא היה יועץ

מסחרי בשגרירות בבריסל.

מעיון במצבת כוח האדם ובתקן העובדים לשגרירות בבריסל ולשגרירות

המוצעת לקהילייה עולה, כי לא חלו שינויים ממשיים. בעת הביקורת,

הוספה לתקן משרה אחת בלבד, והיא של השגריר בבלגיה, בנפרד מזו

של ראש המשלחת לקהילייה. במועד הביקורת בספטמבר 1991, עדיין לא

הוקמה שגרירות נפרדת לקהילייה. בתשובתו למשרד מבקר המדינה

הודיע משרד החוץ, כי מונה שגריר חדש לבלגיה וללוכסמבורג והוא

החל למלא את תפקידו באוקטובר 1991; כן מונה שגריר ישראל

לקהילייה בנובמבר אותה שנה. מאותו חודש הופרדה השגרירות לבלגיה

וללוכסנבורג מן השגרירות לקהילייה האירופית.

קוד המקור של הנתונים