הכנסת השלוש עשרה

מושב חמישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס'

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

שהתקיימה ביום ב', י"ג באדר התשנ''ו, 4.3.1996. בשעה 13:00

חברי הוועדה; היו"ר ד' איציק

ר' אלול

ב' בגין

ד"ר שי שמשוני, מנכ"ל משרד החינוך והתרבות

יי מלכה, עוזר שר החינוך, משרד החינוך והתרבות

שי משה, ראש המועצה המקומית קריית מלאכי

מי גמיש, חבר הנהלת עמותת "קדמה"

ש' סבירסקי, מנהל אקדמי

אי עזריאל, יוי'ר ועד הורים יישובי קריית מלאכי

שי עיסוק, יו"ר ועד הורים "קדמה מלאכי"

חי פריידין

חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום;

בתי ספר של רשת "קדמה"



בתי ספר של רשת "קדמה"

אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה.

לפני שלוש שנים ישבתי בחדר הזה עם היו"ר הקודם,

אברהם בורג. דובר אז על איזורי רישום, ואני

הצעתי שאין טעם לפתוח איזורי רישום, אלא אם כן יש שוויון בין האיזורים

מבחינת איכות הלימתים.

אברהם בורג הציע שנציג אלטרנטיבה. הצעתי אלטרנטיבה, והוא לקח על עצמו.

כאשר נכנס לתפקיד אמנון רובינשטיין, הוא הזמין אותנו אליו, קיבל אותנו

בברכה, נתן את ברכתו לתוכנית להציג חמישה בתי ספר במהלך עשר השנים

הקרובות, ולהעניק את תמיכת המשרד.

מה שטענו הוא, שכל עוד אין בעיירות פיתוח, בכפרים שבהם אין כיום בתי

ספר עיוניים, כל הנושא של בדיקת איזורי רישום, הוא לא יביא לתוצאות

טובות. חשבנו שהממשלה צריכה לקחת על עצמה דבר כזה כדי לבוא לפני הציבור

ולומר, הנה אנחנו מאמינים שמערכת החינוך שלנו תוכל לפנות לכולם באופן

שווה.

פתחנו בשנה הראשונה שני בתי ספר, בתל אביב ובירושלים.

מערכת היחסים בין המשרד לבין עמותת "קדמה" היתה טובה מאוד, עד לשלב שבו

נקטע בית הספר בקריית מלאכי.

כאשר נמצא בית ספר בקריית מלאכי, התפתחה שרשרת ארוכה של מהלכים קדימה

ואחורה, תחילה מצד הרשות, ואחר כך מצד המשרד.

בחודש אפריל 1995, לפני כשמונה חודשים, בעקבות פגישה עם מזכ"ל המשרד

דייר שמשון שמשוני, נוצר משבר.

המשבר בא לידי ביטוי בראש ובראשונה בהפסקת הכספים שהמשרד התחייב להם

קודם לכן, ובסדרה של מהלכים שהגיעו בסופו של דבר לאותו צו סגירה על ידי

המנכ"ל.

על ידי המנכ"ל או על ידי ראש המועצה?

על ידי המנכ"ל. אנחנו חשבנו שהצד וזזה נוגד את

ההסכם בינינו לבין המשרד. הלכנו לבית משפט

מחוזי. לאחר מכן לבית משפט העליון. בשני המקרים לא קיבלנו סעד, שני בתי

המשפט אמרו, החוק נותן למנכ"ל המשרד סמכות להוציא צו סגירה לבית הספר.

גם כאשר הנימוקים לא משכנעים, וגם כאשר אין נימוקים.

לכל אורך המהלכים האלה, אנחנו המשכנו במשא ומתן עם הרשות המקומית.

היו מפגשים רצופים, מכיוון שאחרי כל המהלך הזה עמדה קבוצה גדולה מאוד

של גורמים בקריית מלאכי, שמייצגת ציבור גדול ביישוב, וגם העיניים של

הרבה מאוד אנשים בעיירות פיתוח באיזור הדרום, נשאו לשם את עיניהם.



היו מספר מצבים שבהם עמדנו על סף קבלת הסכמה של הרשות. בסופו של דבר

קיבלנו הסכמה פורמלית של הרשות.

הם היו כאן אצלך, ואמרת שאם אכן תתקבל הסכמה פורמלית של הרשות, את לא

רואה כיצד משרד החינוך יכול להתארגן.

את זה לא אמרתי. אחרת, למשרד החינוך אין שום

משמעות. לא ברור לי מלכתחילה למה אישרו לכם. אם

אישרו לכם מלכתחילה, אז למה עצרו אתכם באמצעו אני חושבת שמלכתחילה לא

צריך לאשר לכם בכלל בתי ספר.

כקונספציה יש לכם הרבה מה להגיד, ואני חושבת שנכנסתם לנישה שהיא חשובה,

שיש בה איזו לקונה במערכת החינוך. אני חושבת שאסור להקים עמותות. זה

מתחיל להפריט את מערכת החינוך, ומשרד החינוך חתך את קדמון קשה מאוד,

שהוא אפשר לכם להקים עמותה. יכול להיות שהייתם צריכים להיכנס לתוך

המשרד, על דעתו של מנכ"ל משרד החינוך. ואני רואה איך אתם מיישמים את

התוכנית שלכם בבתי הספר, עם זה אין לי שום בעיה.

אנחנו את ההצעה שלנו שהגשנו לאברהם בורג, היתה

הצעה למשרד החינוך.

מכל מקום, היתה החלטה להעניק רישיון לבית ספר "קדמה". גם אז השר אמר

שזה לא מספיק, מכיוון שראש הרשות, למרות ההצבעה הזאת, מביעה התנגדות.

אנחנו מרגישים מרומים, אנחנו מרגישים שהמשרד לקח על עצמו ללכת איתנו,

וכיום מערימים קשיים על דרכינו. הקשיים הם מאוד מאוד חמורים. נמנע

מאיתנו כסף שהמשרד לקח על עצמו להעביר אלינו. הכסף נמנע בצורה שאין דרך

לקרוא לזה אלא סחיטה. היה סיכום פגישה אצל המנכ"ל, שבו המנכי'ל אומר

תסגרו את בית הספר, אני אנסה להעביר לכם כסף, וב' תלוי באי. זה מצב

מאוד מאוד קשה.

כיום, אנחנו עומדים במשבר כספי חמור, מכיוון שחלק גדול מהכספים שלנו

באים מהמשרד, ועל זה בנינו מלכתחילה.

יש לי כאן מכתב של ד"ר לנגרמן, שהוא בא אלינו עם נטייה שלילית מראש. בא

לבקר בבית ספר שלנו, ויצא עם התרשמות מאוד מאוד אמיצה וחיובית.

אני חושב שהעבודה שאנחנו עושים, תואמת את הציפיות שקבענו לעצמנו,

וטוענת גם את מה שאמרנו למשרד שנעשה. ואנחנו מרגישים שהמשרד לא עוזר

לנו בזה, ואנחנו רוצים שהמשרד כן יעזור. אנחנו מבקשים את העזרה שלך, של

הוועדה שלך, שאת עומדת בראשותה, כדי להעמיק מחדש את היחסים בינינו לבין

המשרד, על הקווים הנכונים.

ש' עיסוק; בקריית מלאכי יש עד היום בית ספר מקיף אחד

בלבד. באנו לעמותת "קדמה" וביקשנו שיבואו, כי

הילדים שלנו בוודאי יודעים שאנחנו היינו בתחתית הסולם, מבחינת אחוזי

בגרויות, ובית הספר גם משקיע הרבה למסלולים העיוניים. ובית הספר

"קדמה", לפי הדגם שהם נותנים, שעות תגבור, ויש מורה בכיתה עם עשרים

וחמישה תלמידים, חשבנו שזה הדגם שיתאים לנו לקדם את רוב הילדים למסלול

עיוני ולמסלול בגרות.



ואכן, זח התחיל ככה, ואנחנו רואים את התוצאות כבר בחצי השנה הזאת. ואני

מדברת על ילדים שזקוקים למסגרת הזאת, ושהתחילו מאפס.

היו"ר ד' איציק; כמה ילדים היו שם?

היו עשרים וחמישה תלמידים. נרשמו מאה ועשרה

תלמידים. וכיום יש שישים.

למה? עכשיו בית הספר מתפקד עם שישים תלמידים?

עם שישים תלמידים. עם מורים שכמעט ולא מקבלים

משכורת. ועובדים על חשבון שעותיהם הפרטיות כדי

לתת שעות תגבור, שעל זה גם לא מקבלים שכר.

אנחנו מציעים שמישהו יבוא, ויראה את הדברים בשטח. אותנו מעניינות

התוצאות בשטח. הילדים הם השגרירים שידברו בעד עצמם, שהתחילו מאפס.

בכיתה ז' הם משלימים חומר שלא קיבלו אותו בכיתות די והי. אני לא יודעת

איך זה קרה, אבל הם מגיעים לשם ומשלימים את הפערים.

אני חבר הנהלת "קדמה" ואני יושב ראש ועד הורים

בירושלים.

לפני שהגיעו "קדמה", הייתי יושב ראש של בית ספר "בת", אחד מבתי הספר

הנחשלים. בית ספר עם המון בעיות. בית ספר שהתלמידים שלו, במבחנים

האחרונים מלפני שנתיים, היו באחד המקומות האחרונים. ובאחת ההזדמנויות

את ביקרת שם, ואת בוודאי זוכרת את הבעיות שיש שם.

חיפשנו דרכים איך לפתור את הבעיה. התחלפו מנהלים, התחלפו צוותי מורים,

הכנסו את קרן קארל, כל דבר אפשרי שיכלנו לשנות ניסינו, בכדי להביא את

הילדים לרמה סבירה מבחינת ההמשך שלהם. אחוזי ההצלחה הגיעו ל-5%.

כשהסיפור של "קדמה" עלה, והגיעו אלינו ואמרו לנו מה הם מתכוונים לעשות,

קנינו את הרעיון, וחשבנו שזה דבר שיכול לפתור לנו בעיה של בית ספר, גם

מבחינת התדמית הוא היה בעל תדמית גרועה מאוד.

בשנה הראשונה נרשמו לשם כמעט 70 תלמידים, לא יכולנו לקבל את כולם,

קיבלנו רק 50. אני חושב שהמכסה מדברת בעד עצמה. האווירה בבית הספר היא

אווירה מצויינת.

כמה ילדים יש היום?

שמונים וארבעה.

אבל גם הרשות בירושלים התנגדה.

בשנה הראשונה היא התנגדה.

משרד החינוך כפה עליה?

זה מה שחשבנו.

הרשות המקומית בירושלים התנגדה. אני אומרת לכס

את זה מציטוט מדוייק של מנהל משרד החינוך

בירושלים.

מ' גמיש; אני שוחחתי עם ראש העיר, וראש העיר התנגד, הוא

רוצה לדחות את זה לשנה. הוא לא אמר התנגדות

טוטאלית, הוא אמר שהוא רוצה דחייה לשנה, ואנחנו לא הסכמנו. פעלנו שנה

שלמה ללא הכרה וללא מלגות. וגם שם היתה לנו בעיה של מבנה, והלכנו

לבניין מושכר בגילה, ויצאנו משם, והלכנו לאיזור התעשייה בתלפיות.

אבל לאחר שנה הכל הסתדר. קיבלנו את האתר. אולי זה מה שפיתה אותנו, ונתו

לנו לטעות, ולחשוב שבקריית מלאכי הסיפור יהיה אותו דבר.

כל מה שאני אומר, זה יהיה מעט מדי. צריך לבוא ולראות את התלמידים האלה

שפעם ברחו מבתי ספר, ופעם רצו להסתובב ברחובות, באיזה חדווה הם הולכים

לבתי הספר, איך הם נשארים שם ולא חוזרים הביתה גם בתום הלימודים. ואני

חושב שהספקת לדבר עם אחד מהם, שזה הבן שלי, שאני אומר לך בשיא הכנות,

הוא לא בין הטובים ביותר בבית הספר, הוא ממוצע. וזה כיף לראות את

התלמידים באיזו שמחה הם הולכים לבית הספר, ואת ההישגים שלהם. לפני חודש

נתנו להם שאלה ממבחו בגרות במתמטיקה, והם עמדו בה בצורה יפה.

אנחנו רואים את הסיכוי. בשכונת הקטמונים ושכונת פת, זה לא נופל מקריית

מלאכי, מבחינת רמות הלימודים שיש שם. וזרקו אותנו כל הזמן לבית ספר

"דנמרק". ש"דנמרק" חשב שזו חבילה של שמונים או תשעים תלמידים שצריך

לסמן אותם כל שנה, ולזרוק אותם למגמות מכונאות, או מגמת נגרות.

התלמידים האלה היום רואים קדימה, הם יודעים מהי תעודת בגרות, הם יודעים

איך להתייחס לתעודת בגרות ואני מאמין שאם נמשיך ונעזור להם, לפחות

70% -יגיעו גם לאוניברסיטאות.

אני לא נגד כל המגמות המקצועיות, אבל אנחנו רוצים שלילדים האלה תהיה

לפחות תעודת בגרות, זה כרטיס הכניסה היום לכל מוסד, אפילו כזה שלא מכבד

את עצמו.

שימי משה, יושב ראש המועצה בקריית מלאכי, למה

בעצם בית הספר לא פתוח?

ש' משה; בית הספר לא פתוח מסיבה חוקית. זה מוסד חינוכי

אבל אין לו רישיון. והוא גם כן צריך לשמש כמודל

שמכבד את חוקי מדינת ישראל.

מה גם שגם אלה שמנהלים אותו, צריכים לתת דוגמה אישית, איך מכבדים, ולא

לרמוס את החוק, דבר שנעשה השכם והערב, בוקר בוקר, עם דוגמאות קשות

ביותר.

לגבי הרעיון של "קדמה" באופן כללי, יכול להיות שזה רעיון טוב, אבל צריך

לראות איפה אפשר לעדכן אותו. וכשבאים ואומרים שכל מי שנכנס ל"קדמה" יצא

אם תעודת בגרות, לא ראיתי שאחד סיים תעודת בגרות.



בקריית מלאכי, ההורים, ואולי בצדק רב, ראו מערכת חינוך שלא הצליחה במשך

שנים רבות, ויצרו כלפי המערכת משבר אמון. לבוא עם אשליה, שהנה באה

מסגרת, שבאמצעותה אנחנו ניקח את כל הילדים, וכולם יצאו עם תעודת בגרות,

וכולם יהיו מזכירים, וכולם יעברו את בית הספר בלי שום בעיות, זה נראה

מאוד נעים גם לי. עד שבאתי לבחון את הדברים ולראות כמה בוגרי בגרות יש,

אז המציאות טפחה על פניי.

חוץ משקרים ואשליות לא אומרים פה כלום.

אני חושב שהרעיון הוא טוב. אם היינו לוקחים את הרעיון הזה כמו ש"קדמה"

פועלת, לשים אותו במקום שיש מספר נכבד של תלמידים שיכולים להתשלב

במסגרת "קדמה", הייתי חושב שזה חשוב.

אם לקחנו בחשבון שמומחי חינוך אומרים בקול, זה לא סוד, שצריך את השיטה

ל-1,500-1,300 תלמידים, שזה הופך את התיכון לבית ספר מקיף אידיאלי, אי

אפשר במסגרת של ישוב עם 900 תלמידים בבית ספר מקיף, לפתוח מקיף נוסף כי

אז אנחנו פוגעים גם בזה וגם בזה, לא נוכל לתת שום דבר חוץ מלמכור

אשליות.

אני נבחרתי לראשות קריית מלאכי, לא כדי להיות מקדם של "קדמה". ולצערי

הרב הפכתי כמקדם מכירות, מגוף אלמוני הפך לחיות גוף מאוד מפורסם, שעושה

קשרים כל הזמן עם כל המערכת.

אני נבחרתי לדאוג לתלמידי קריית מלאכי. אם הייתי פוליטיקאי נטו, בוודאי

שהייתי מנסה לתת את הצעד לקנות את האשליה הזאת, כמו אשליות רבות

שמוכרים אותן בשוק של הפריימריס. אני החלטתי להיות עקבי עד הסוף, לבחון

את הדברים, ובחנתי אותם הלכה למעשה. והיו לי שיחות. והסברתי אותן למרות

שעמדתן בצדק יכולה להיות כמו "קדמה". יש מקום ל"קדמה" באיזור כמו

ירושלים, כמו תל אביב, כמו באר שבע, בשישה שבעח מקיפים, ישובים שבסדר

גודל שלהם מצדיקים. אבל לא ביישוב בסדר גודל של קריית מלאכי.

היו"ר ד' איציק; את כל הנתונים האלה הרי ידעת קודם, אז אם

הרעיון הוא רעיון לא נכון, אז למה אפשרתם להם?

יש לכם אחריות כלפי תלמידים.

לא אישרנו את זה.

מ' גמיש; באפריל 1994, הקים ראש המועצה ועדת היגוי

משותפת לרשות ולעמותת "קדמה". הדבר הראשון

שעשינו, קיבלנו ממחזיק תיק החינוך נתונים על מספר תלמידים בקריית

מלאכי. זה היה דבר שמוסכם על כולם, ושיש עוד מקום לבית ספר בקריית

מלאכי.

היו"ר ד' איציק; בית הספר פועל ללא רישיון. למה אתה לא סוגר

אותו?

מ' גמיש; מפני שהמשטרה צריכה לממש.

היו"ר ד' איציק; אני חושבת שיש פה מצב לא תקין. אם בית הספר הוא

לא חוקי, צריכים לפעול לפי החוק במדינת ישראל.



אני נגד פתיחת בתי ספר שהם עמותות, אני חושבת שזו הפרטה של מערכת

החינוך, ויש פה סכנת גדולה מאוד. אני חושבת שהחטא הקדמון של משרד

החינוך, שהוא אישר.

אבל הס באו אלי, במצוקתם הרבה, ואמרו לי שהיה אישור. אני שואלת, איך

אפשר להשאיר ילדים עס לשון בחוץ?

אף רגע אחד לא היה אישור. יתירה מזאת, אני תיכף

אמציא לך מסמך על פתיחת שנת הלימודים, שאנחנו

מתנגדים. קראתי גם לאנשי בתי הספר, גם להורים, והודעתי להם חד משמעית,

שאין לנו עניין לפתוח את בית הספר.

לא ידוע לי על עמותת "קדמה" שהיתה בוועדה עם

היושב ראש הקודם, ולא ידוע לי גם על דיאלוג

שהיה עם השרה שי אלוני. אני יודע על דיאלוג שהיה עם השר א' רובינשטיין

ואיתי.

במשרד החינוך והתרבות יש הסכם חתום עם עמותת "קדמה", שנחתם בשנת 93',

והיה צריך להתבצע החל מ-1.9.94.

יש דברים שנחתמו עם השר, סוכמו עם השר והם בהסכם. עם השר סוכם שהעמותה

תעזר על ידי משרד החינוך והתרבות, בתנאי שבכל מקום שיוקם מוסד חינוכי,

יעשה הדבר באישור ובהסכמה מלאה של הרשות המקומית. היה תנאי ראשון

לדיאלוג עם עמותת "קדמה".

נקודה שנייה, בהסכם שנחתם עם עמותת "קדמה" נאמר שמשרד החינוך והתרבות

יאפשר לעמותת "קדמה" תקציב מיוחד להתארגנות, בגובה של 1.505 מיליון

שקל. והעמותה תכין תוכניות לימודיות מיוחדות, ותקים שלושה בתי ספר,

ביישוב אופקים, בתל-אביב ובירושלים.

נקודה שלישית, המשרד תומך בעמותת "קדמה". בחינוך העל יסודי יש שלושה או

ארבעה בתי-ספרשהם בבעלות המדינה. כל שאר בתי הספר הם בבעלויות אחרות,

ורובם עמותות. אין שום חידוש לגבי הנושא הזה של עמותת "קדמה", שמקימה

בית ספר על יסודי.

זה חטיבת ביניים.

כן, חטיבה צומחת. גם לפי ההסכם היא צומחת מכיתה

ז' עד כיתה י"ב.

המשרד תומך, ואני אישית תומך בעמותת "קדמה" משני נימוקים. האחד, העמותה

באה עם עקרון שאני מאמין בו בחינוך, עם ציפיות גדולות מאוד של מורים

מתלמידים. והעמותה שמה לה למטרה, לקחת את אותם התלמידים שמערכת החינוך

קבעה לכאורה את גורלם, שאין להם סיכוי להצליח בחינוך העל יסודי, ולהביא

אותם עד לסטנדרט שהוא כיום תעודת הבגרות. ועל פי כל המחקרים, מי

שציפיותיו מהתלמידים הן גבוהות מאוד ומאמין בתלמידים, יש סיכוי שיצליח

יותר מאשר אחרים.



בהסכם ובחוזה, המשרד מחשיב את בתי הספר של "קדמה" כבית ספר ניסויי,

יתקצב אותם בעלות גבוהה יותר, כי בית ספר ניסויי יתן להם לפחות 25%

משאבים יותר מאשר לבתי ספר רגילים.

בפועל, לפי הערכתי, אנחנו מגיעים ל-35% עד 40% תקצוב מעבר למה שמקבלת

כיתה רגילה במדינת ישראל. הביאו כרגע מכתב וראיתי שמישהו ביקר בבית

הספר, וטועו שהוא בסדר. לא קל לשפוט מוסד חינוכי אחרי שנת הגבלה

ראשונה. אנחנו אמרנו שאנחנו נתמוך בעניין שש שנים. מחזור אחד. תלמיד

שמתחיל בכיתה זי, עד סיום לימודיו בכיתה י"ב.

כך בתל אביב, וכך בירושלים. וזה נכון שהמשרד השפיע על עיריית ירושלים,

וזה נכון שהמשרד השפיע על עיריית תל אביב, וזה נכון שגם היום יש

בעיריית תל אביב כל מיני מבקרים. המשרד תומך מתוך אמונתו שצריך לתת

הזדמנות לעניין הזה.

בהסכם הזה נאמר לפחות בשלושה סעיפים שלו, שלא יפתח בית ספר מבלי שיהיה

לו אישור כחוק, על פי כל התקנות, ועל פי כל ההנחיות, ועל פי כל

ההוראות. לא רצינו שיווצר מצב שהעמותה תבחר את תלמידיה. ולכן, עמדנו על

זה שיהיה כתוב, שכל חמישים התלמידים לפחות מאותו ישוב, שירצו ללמוד

בבית ספר שתפתח העמותה, יקבלו את אישור הרשות המקומית.

לצערי הרב, בקריית מלאכי, עמותת "קדמה" לא עמדה בהסכם, ופתחה בית ספר

בניגוד לסיכום שהיה עם שר החינוך והתרבות, שלא פותחים בית ספר בלי

אישור הרשות המקומית. והדבר שנראה לי חמור הוא, שהיא לא עמדה בתקנות של

החוק. למשל, ועדת בניין ערים, שקבעה שהמקום שבו פתחו את בית הספר אינו

ראוי ללימודים, ולא הגישה לנו אז רשימות של מורים, וכוי. יש תקנות בחוק

כדי לקבל רישיון.

העמותה נכנסה לעימות גם עם משרד החינוך והתרבות, לא רק עם הרשות

המקומית. והביאה אותנו לבית המשפט המחוזי, עמדתי על דוכן העדים ארבע

שעות, בית המשפט המחוזי אמר שמשרד החינוך והתרבות צודק בהחלטתו שלא לתת

רישיון לבית הספר שנפתח בקריית מלאכי. לא הסתפקה העמותה בכך, הלכה לבית

המשפט העליון, ובית המשפט העליון אישר את החלטת בית המשפט המחוזי, וחשב

שהנימוקים לאי מתן רישיון תואמים את החוק ואת התקנות.

אם העמותה עובדת במשותף עם משרד החינוך והתרבות שתומך בה ומתקצב אותה,

היתה צריכה העמותה לפנות לבית המשפט העליון ולסגור את בית הספר מיד

למחרת.

אבל העמותה הפכה מתנועה חינוכית בהתנהגותה לתנועת מחאה פוליטית, בזה

שהתחילה להפעיל לחצים על כל הבית הזה, מכל הסיעות, מכל הכיוונים, על כל

מי שרק אפשרי. השתמשה בילדים כדי להשיג את מטרותיה, וכדי לא לקיים את

החלטת בית המשפט העליון. ובניגוד להחלטה הורים מפרים חוק לימת חובה,

והם יושבים היום בבית הזה, ולא שולחים את ילדיהם למקום שהרשות המקומית

קבעה שהם צריכים לשלוח את ילדיהם. העמותה מפעילה בית ספר בניגוד לחוק,

בניגוד לכל מה שקשור להחלטת בית משפט מחוזי, בית משפט עליון. והעמותה

באה ומבקשת סעד היום, בבית הזה, בוועדת החינוך של הכנסת.

משרד החינוך והתרבות לא יתן סעד לעמותה לקיים בית ספר בקריית מלאכי

בניגוד לחוק, ובניגוד לתקנות, ובניגוד להסכמים שהיו עם העמותה.



האלה יבואו על גבם של תלמידים, אם אפשר לתת להם הזדמנות בכיתה ז'

להמשיך ולהצליח במסלול, שאחרת כנראה לא היה מצליח.

אני מסכים לחלוטין עם הנחת המנכ"ל, שקשה מאוד, אולי בלתי אפשרי לשפוט

הצלחה של מפעל כל שהוא אחרי שנה ושנתיים.

ובכל זאת הסימנים הראשונים הם חיוביים. הרי לו היה כאן כשלון בולט, אז

אני גם בטוח שהיו מספיק קטגורית.

אי אפשר לבדוק בשנה.

כנראה יש אינדקציה או סימנים ראשונים שזה

הולך.

ש' שושני; יש בעיות מסויימות בעיר תל אביב.

אני חושב שהיתה לי תרומה מסויימת בשיכנוע ראש

העיר במינהל החינוך.

היו"ר ד' איציק; על מינהל החינוך כפו. ציטוט מאתמול: "כפו עליו

כפייה מוחלטת".

תרמתי תרומה מסויימת ליכולת של ראש העיר לכפות

על מינהל החינוך שלו, אין לי בעיה עם זה ועשיתי

זאת.

אני מסכים לחלוטין עם עמדת המשרד, שבית ספר צריך להיפתח גם כאשר הוא של

עמותה, בהסכמת הרשות המקומית. אין טעם לכל העניין בלי שישנה הסכמה של

הרשות המקומית, ואפילו מהסיבות הפורמליות, שחלק מההזרמות התקציביות

אמורות לבוא באמצעות הרשות. אבל אני חושב שזהו הנימוק הפורמלי. צריכה

להיות איזו שהיא הסכמה ציבורית, מקומית, לרעיון של פרוייקט כזה או

פרוייקט אחר. אחרת אנחנו בתוהו ובוהו.

על כן שמעתי בצער, שהמועצה המקומית קריית מלאכי לא נתנה את הסכמתה

הסופית להקמת בית הספר.

אני התפלאתי על כך, מפני שבעקבות שיחותינו הבנתי ממך, שיש נטייה במועצה

ללכת לקראת פשרה בעניין הזה. ואני שמחתי על כך, כי כל העניין הוא

בהסכמה. אבל אין דבר כזה.

מה קרה מאז? לא ברור לי. אני מאוד מקווה שאפשר עדיין להגיע להסכמה

שבפשרה. אני מסכים עם הערת המנהל הכללי, זה לא סביר שעמותה שהיא קובעת,

שיש לה דגל חינוכי, באופן בלתי חינוכי לא תקיים החלטה סופית של בית

המשפט הגבוה לצדק במדינת ישראל. לא טוב, לא חינוכי, אני מצר על כך.

אני מציע, גבירתי יושבת הראש, שחלק מהודעת הסיכום של הדיון הזה תהיה

פנייה אל המועצה המקומית של "קדמה", לנסות להגיע להסכמה, לפשרה. כדי

שחלילה העמותה שעושה עבודה חשובה לא תפעל בניגוד לחוק.



העמותה נקלעה למשבר כספי חמור, משום שהיא מקיימת בית ספר, מישהו צריך

לשלם שם משכורות לעובדים. העמותה כנראה מעבירה כספים ממקום למקום,

ומקיימת בית ספר מבלי שיש לה מקורות תקציביים.

אני מאוד מצטער וצר לי על העניין, כי אני תומך. חינוכית, אני חושב

שהעמותה היתה יכולה לעשות מעשה חשוב ביותר, ואני ממש מאמין בו. ואם היא

לא היתה נוקטת בצעדים שהיא נקטה, אני חושב שהיא אפילו היתה מצליחה. אני

ייעצתי לעמותה לפתוח בית ספר לא בקריית מלאכי, אלא בבאר שבע. אני אחראי

על הטיפול הנקודתי מטעם הממשלה שם, וזה היה מקום להצלחה. ההתעקשות הזו

על קריית מלאכי לא בדיוק ברורה לי. הכוונה היא להכריע את מדינת ישראל,

את החוק, את המשפט באמצעים שאני לא מבין איך אפשר לעשות את זה. וחבל לי

שכך התפתחו פני הדברים.

מ' גמיש; אלה ההורים.

ש' שושני; עם מפירי חוק אני לא מדבר.

מ' גמיש; אם הם מפירי חוק, אז למה אתם לא עוצרים אותם?

ש' עיסוק; יש הורים ששולחים את הילדים שלהם לבאר טוביה.

אני רוצה שמשרד החינוך יגיד שהמקום הזה טוב

לילדים, ולא נמצא את החינוך רק אצל העסקנים של המועצה המקומית.

אני באופן עקרוני צריך להתנגד לפעילות של

"קדמה", כי אני מקיים כאן בבית, בציבור, פעילות

מסויימת, כדי להיאבק במגמות שאני מזהה בפעילות משרד החינוך, למשל בתל

אביב, שלדעתי מפירות את הרעיון היסודי של האינטרגרציה בחינוך, ועל כך

היתה לי ויש לי מחלוקת עם המשרד, עם השר, גם עם המנהל הכללי.

למרות זאת מצאנו נקודת מפגש, השר והמנכ"ל ואנוכי ועוד חברים אחרים,

אולי בניגוד לדעתה של ח''כ ד' איציק, בתמיכה בפעילות "קדמה". והנימוק

שלי היה דווקא מעשי. עד שיתוקנו קלקלות האינטגרציה, או עד שיתוקן המצב

כפי שהוא היום, שאיננו מצב ראוי, אם אפשר להציל 50 ילדים בשנה, בחמש שש

שנים 300 ילדים בירושלים, ו-300 בתל אביב ובמקומות אחרים, אז המאמץ הזה

ראוי. ואני בדיוק כמו המנכ"ל, ראיתי הבטחה רבה בעצם הנכונות והמחוייבות

של צוות מורים מצד אחד, של קבוצת הורים מצד שני, וההנחה היא שניסוי כזה

קשה לתאר שהוא יכשל, בתנאי החממה שניתנים לו, גם בהשתדלותו של המשרד.

אני מבין, גבירתי היושבת ראש, את הערתך לגבי קיום עמותות בחינוך בתי

ספר מיווחדים. אבל ההערה הזאת צריכה להיות לפחות דו כיוונית, אם לא כלל

כיוונית. ואם תבדקי את מדד הטיפוח בבית ספר לאומניות, או בית ספר לטבע

בתל אביב, אז מדוע במקרה הזה לא מדברים על בדלנות, ומגנים בדלות בכיוון

אחר.

היו"ר ד' איציק; אתה צודק, ח"כ ב' בגין, כדי לא לאפשר בדלנות

שם, אני רוצה למנוע את הבדלנות פה.

אז אני מציע שנערוך תיקונים כלליים בכלל

המערכת, ועד שהיא תתוקן לא נמתין עד שהתיקונים



היו"ר ד' איציק; ח"כ בי בגין, אתה מחוקק חוקים, אתה פרלמנטר,

אתה צריך להגיד.

הדברים האלה הם מאוד ברורים.

אני רוצה לומר משהו להורים שיושבים כאן.

הדרך הפתוחה בעבורכם לדאוג לפתיחת בית הספר, אם לא בהסכמה מרצון של

המועצה המקומית, היא אם אתם רוצים לפתוח במאבק ציבורי הוגן, פשוט,

פתוח, גלוי, בגנות המועצה המקומית. אני מקווה שלא יהיה. אבל אולי באמת

חברי המועצה ישתכנעו. אני לא חושב שאפשר לקבל את אמירתך, שאם אין הסכמה

אז מוכרחים לשלוח את הילדים לבית הספר למרות צו בית המשפט. יש דרכים

ציבוריות לנהל מאבק כזה.

אני רוצה לברך את משרד החינוך על הפתיחות שלו.

הרעיון מוצא חן בעיני, קראתי את החומר. ההורים

לא מתייאשים, ואני חושב שזה דבר חשוב. הילדים שלהם צריכים להיות

מאושרים, שככה אכפת להורים שלהם מהם. הלוואי שכל ישוב יזכה בכאלה הורים

שכל כך רצים אחרי הילדים שלהם. אל תייאשו!

הנושא חשוב מאוד. ברגע שבית המשפט העליון פסק בפסק דינו, אי אפשר לבוא

לתוך ועדה בכנסת, לוועדה סטטוטורית, ולהגיד תנו סעד מעל הבג"צ.

בהתנהגות הזו, של פסיחה על פסיקת בג"צ, אתם הולכים לפגוע בכל הנושא של

"קדמה" בארץ.

אני כבר שמעתי מהדברים של שמשון שושני, את ההתייחסות שלו עכשיו

ל"קדמה". ואני יודע מה היתה הפתיחות שלו קודם ל"קדמה". ואתם הולכים,

לצערי הרב, לפגוע. זה שיקול נוסף וחשוב.

אם אתם רוצים שהנושא הזה של "קדמה", להקים עוד בית ספר בבאר שבע, ועוד

בית ספר באופקים, ובעוד מקומות אחרים בארץ, יש גבול שאני מניח שכל חברי

הכנסת לא יעברו אותו, הם לא יתנו לכם יד נגד הבג"צ. אני חושב שזה הדבר

המינימלי שראוי שבמדינת חוק נקיים אותו.

אני מציע אפוא שתשבו במקום כלשהו אנשי הרשות המקומית ואנשי "קדמה",

ותבואו אלינו עם הצעת פשרה עוד היום. אם נצטרך נכנס ועדת חינוך, נערב

את המנכ"ל, ונגמור את העניין היום.

אם לא תגיעו לפשרה היום, תהיה בעיה שלנו, של חברי הוועדה, לתת לכם

אישור שלנו לעבור על ההחלטה של בג"צ.

אין החלטת בג"צ. יש בית משפט מחוזי ובית משפט

עליון, שהם נותנים את הסמכות למנכ"ל משרד

החינוך לעשות מה שהוא רוצה בתחום החינוך, שזה התחום שלו. להחליט לסגור

או להחליט לפתוח. אין החלטה שאנחנו עבריינים או פושעים.

לאחר שידענו שנכנסנו למצב שאין לנו ממנו מוצא, הקמנו צוות בתוך עמותת

"קדמה", צוות חדש שישב וישפר את האווירה, גם עם שימי, וגם עם צוות משרד

החינוך.



ניסינו להגיע לפשרה, נתנו לנו הצעה להשתלב בבית ספר המקיף, נתנו לנו כל

מיני הצעות, וכל זה בפירוש אהרי שהגענו למצב שאנחנו מקיימים את זה בלי

כסף. נכנענו לכל הדרישות. הסכמנו לכל תסריט, הסכמנו לכל פשרה, בתנאי

שיבואו ויפתרו לנו את שאר הבעיות.

הסכמנו לכל מיני דברים, קיבלנו הבטחות כולל מהשר, וכולל מהמשרד, הולכים

לפתור לנו את הבעיה. חודש עבר מאז, ולא הוזרמה לנו אגורה אחת, אפילו לא

על החלק שעליו דיברו.

דיברנו עם מר יוסי מלכה, שכל הזמן הבטיח שהוא מתכוון להזרים לנו כספים,

דובר על מיליון שקל, וירד ל-500,000 שקל, הגיע ל-150,000 שקל, אגורה

שחוקה לא ראינו עד היום, ואנחנו במצב שאין משכורות למורים.

בפעם האחרונה, אני מכספים שלי נתתי עזרה שישלמו מפרעות למורים, כי

האנשים האלה רוצים לעבוד ולאכול.

זה מה שקורה כשתופשים את כל "קדמה" בגלל מצב שנמצא בקריית מלאכי,

שאנחנו מוכנים להתפשר, אנחנו מוכנים ללכת לפשרה. ישב צוות עם ראש

המועצה, וניסו להגיע איתו לפשרה. גייסנו את מנהלת בית ספר בירושלים,

כדי שלא תהיה אותה אווירה עכורה, שתהיה בוועדת ההיגוי, ויחד עם המקיף

לשבת ולתכנן באיזו צורה פותרים את הבעיה של השנה הזאת.

אנחנו לא מורדים, אני חבר בפנתרים ואני יודע מזה לשרוף צמיגים. לא את

זה אנחנו רוצים. אנחנו רוצים שהילדים שלנו יקבלו מה שאנחנו לא קיבלנו.

ש' שושני; למה אתה מדבר בשם קריית מלאכי, ואתה גר

בירושלים?

מ' גמיש; כי אני חבר הנהלת "קדמה". וכל "קדמה" היא כמקשה

אחת, בסך הכל הרעיון הוא רעיון אחד. אנחנו

רוצים חינוך טוב לילדים הנחשלים. אם היינו בית ספר אלטיסטי, עם קצת גב

כלכלי מאחורינו, כולם היו איתנו.

אנחנו אנשים קשי יום, כולם אנשי שכונות, אנשים שאין להם כסף לשלם את

התשלומים השוטפים של בית הספר, ואנחנו עוזרים ורוצים. מה אנחנו מבקשים

בסך הכלל

היו"ר ד' איציק; פגשתי את הבן של משה. באקראי, בחתונה. הוא ניגש

אלי ואמר לי, "את חברת הכנסת דליה איציק".

אמרתי לו "כן". אמר "את יושבת ראש ועדת החינוך של הכנסתז" אמרתי, "כן".

הוא דיבר איתי כחצי שעה, היתה שיחה מרתקת. ילד מקסים. וכל הזמן הוא

סיפר כמה הוא הולך בחדווה לבית הספר, וכמה הוא נהנה, ואני מרגישה צורך

מבחינת היושר לספר גם את זה, שהרי אני נגד הרעיון.

אני חושבת שהרעיון הוא לא נכון. אני חושבת שצריך לקחת את הרעיונות

שמאחוריהם, ובתוך משרד החינוך לפעול. אני חושב שהמנכ"ל גם היה נותן לכם

הרבה מאוד סיוע.

אתם עושים טעות גדולה מאוד, אתם לא תחזיקו מעמד לאורך זמן. פה היתה לכם

תמיכה גדולה ומאסיבית של המנכ"ל, וגם איתו אתם עכשיו בסכסוך בטפשות



גדולה מאוד. הוא עשה את זח נגד ועדת החינוך של הכנסת. אתה יודע מה

דעתי. אני מסכימה עם הרבה מאוד רעיונות שלך. אני חושבת שחם נכונים. אני

חושבת שהדרך שבחרתם לפעול היא דרך מאוד לא נכונה.

שימי, אספתי את הנתונים של קריית מלאכי, המצב שם לא טוב. אבל אין ספק

שיש שם גם אי שביעות רצון גדולה, אתה מכיר את זה כמוני.

מאוד יכול להיות שאתם במועצת העיר, צריכים לבוא למנכ"ל. אבל יש תחושה

והרגשה, המון אנשים פנו אלי, שמעז יצא מתוק. יש פה אנשים שאומרים אנחנו

רוצים חינוך, אז הם מצאו מפלט שם. אני לא אוהבת את המפלט הזה. אני לא

אתמוך במפלט הזה, הם לא יקבלו ממני תמיכה היום.

אבל אני אומרת שיש אי שביעות רצוו, ומוכרחים לראות איך פותרים את

העניין. ואתה יודע שהיום אדם בוחר את בית ספרו, ואחר כך את ביתו.

והאנשים האלה בסך הכל רוצים טוב לילדים, רוצים שהם ילכו בחדוה לבית

הספר, ושיביאו תוצאות טובות.

ואם מותר לי להציע לך עזרה, כדי לשבת מיד, העיר הזו חשובה למנכ"ל, ואני

בטוחה שהוא יתן את מיטב משאביו, כספיו וכוחותיו לעשות משהו בעניין

הזה.

אני מסכים איתך. אני גם מבין את המצוקה של

ההורים. אני מבין גם את תחושת הילדים.

נפגשתי עשרות פגישות עם ילדים בקבוצות קטנות, ועם כולם ביחד, ועם

ההורים, והקדשתי לנושא הזה שעות רבות שחסרות לי. יש פה ראש מועצה,

שמשכים לקום מוקדם מאוד, וכל היום מוקדש לעשייה ציבורית להרים את

היישוב.

והדבר בא לידי ביטוי בצורה מאוד מוחשית בתחום החינוך. התחושה של ההורים

היא בהחלט מוכרת לי. מאז שנכנסתי לתפקיד ועד עצם היום הזה, פתחתי ערוץ

של עשייה משותפת של משרד החינוך בכמות חסרת תקדים.

כדי להמחיש את זה אומר, שאם תקציב ההוצאות בקריית מלאכי עמד ב-1993 על

385,000 שקל, בשנת 1994, אנחנו השקענו כ-3 מיליון שקל. בקריית מלאכי עד

1994 לא היו שירותים בבתי ספר יסודיים, בגיבוי משרד החינוך, ובגיבוי

המנכ"ל בנינו 100 חדרי שירותים. אני קידמתי מכספים שאין לקריית מלאכי,

חלק אני עוד אמור לקבל ממשרד החינוך כדי לקדם את הנושאים,

התיכון המקיף הכללי, כולל התיכון הדתי, עולים על פסים אחרים,

בשנה שעברה לקחנו כיתה י"א, כיתה נסיונית, שהיתה צריכה להיות במסלול

רגיל, לא מסלול בגרות, תגברנו אותה, וב-85% היו הצלחה במבחני הבגרות.

בשנה שעברה תוצאות בחינות הבגרות קפצו, מה שאת ראית את הנתונים ב-4%

מדברים על תוצאות הבגרות ב-1993. ב-1994 כשקיבלנו את הנתונים עלינו

ל-67% בבחינות הבגרות.

אני מבין את המצוקה. ואם הקדשתי כל כך הרבה שעות, וחיפשתי דרכי הכשרה,

לא עשיתי את זה רק למען הילדים. אני מרגיש את עצמי אבא של כל אחד

מהילדים האלה.



יושב ראש ועד הפעולה בקריית מלאכי, אלי עזריאל, גם הוא לא יליד

ב"קדמה", גם הוא יושב ראש ועד הפעולה, ואני מניה שהוא מאמין ברעיון,

וגם אני מאמין, ועוד לא פסלתי אותו. אבל אני בההלט מקבל את הסיכום שלך

גבירתי. וזה מה שהצענו לעמותה. והשבתי שהגענו לאיזו שהיא הסכמה.

היו"ר ד' איציק; אתה תאפשר להם להכניס את הרעיונות שלהם, הדרך

היא כמובן מאוד יחודית.

בישיבת מועצה, על בסיס של להצים פוליטיים

בההלט, כפי שאמר המנכ"ל, הפעילו להצים אדירים

על חברי המועצה. וגם שם התקבלה ההלטה בקונצנזוס. ואנהנו בוחנים את

הצורך בהקמת בית ספר תיכון נוסף בקריית מלאכי. כך שברור לכולם שבשנה

הנוכחית אין מקום, ואז בוחנים את זה לעתיד.

ישבתי עם הצוות של "קדמה", הם גיבשו את העניין הזה, ואחרי שבחנו במשרדי

משרד החינוך את הנתונים הדמוגרפיים, את מספר התלמידים שיכולים להיות

בתיכון, ואני מאמין בראייה החינוכית שלהם שהיא יותר טובה משלי, הם אמרו

נכון בשלב זה אין מקום לתיכון נוסף. וכל מי שמבין בחינוך, מבין שאם אלה

כמויות התלמידים, אין מקום לתיכון נוסף.

ש' עיסוק; זה לא הוגן להשתמש במכשולים שהוערמו על דרכינו

לפתיחת בית הספר ולהגיד עשיתם דברים לא

חוקיים.

מה זה לא הוגן אף אחד לא נתן לכם אישור, ובטח

לא הבאים לחדר הזה, ובטח לא אני. ביקשתם פגישה,

נתנו לכם, תגידו תודה רבה.

ש' עיסוק; אני לא מדברת עלייך, אני מדברת על הרשות

המקומית, שלא איפשרה לנו לקיים דברים במסגרת

החוק, וכשעשינו את זה מחוץ להוק, כמובן השתמשו בזה נגדנו.

אני גרה בעריית פיתוח, בקריית מלאכי, או בכל מקום אחר שיש בו בית ספר

אחד בלבד, ואני רוצה שהילד שלי ילמד מחוץ לקריית מלאכי, אז יש שם בית

ספר "קדמה", מדוע אני לא יכולה לקבל אישור לימודי חוץ מהרשות המקומית?

בי' את יכולה. יש הוק.

אני רוצה בכיתה זי.

היו"ר ד' איציק; יש חוק במדינת ישראל.

אני חושבת שלצורך העניין צריך להתחשב גם בזה,

אי אפשר שהבן שלי יעבור נסיונות. להגיד אין

הצלחה, וכשאנחנו באים לדאוג לעצמנו, להגיד לנו שאנחנו עוברים על החוק.

היו"ר ד' איציק! יש חוק במדינת ישראל שנקרא חוק איזורי רישום.

ובכיתה י' ואילך היא יכולה לרשום איפה שהיא

רוצה. עד י' היא צריכה לשלוח על פי איזורי רישום.

גבירתי היושבת ראש, האם המרחק מקריית מלאכי

לבאר טוביה יותר גדול בהרבה מהמרחק בין שכונת

התקווה לגמנסיה הרצליה?

היו"ר ד' איציק; עוולה אחת לא מתקנת עוולה שנייה. זח שפתחו

במקום אחר לא צריך לפתוח פה.

ההערה שלך היא הערה צודקת, וששירה מדברת על מצוקה שקיימת בקריית מלאכי

שאני ערה לה. יש שם סבל, ואני רוצה שראש העיר ישמע את זה, וזו בעיה

אחת, שיש אי תחרות שמביאה למצב לא כל כך טוב. הנתונים שם הם נתונים לא

טובים. אני בכלל קוראת למשרד החינוך והתרבות, לקחת את הנושא של קריית

מלאכי באופן מאוד מאוד רציני. לא לקחו מספיק. יש שם אי שביעות רצון מכל

השכבות.

צריך לתגבר ביועצים, ובצוות, ולראות מה עושים. אולי בכלל צריך להגיש

תוכנית רצינית, לראות איך מקדמים את המערכת. אז הטענה לא אליך, כי אתה

רק שנתיים בתפקיד. אבל מוכרחים להיות ערים לאי שביעות הרצון שקיימת

כאן. וקיימת בהרבה חוגים ובהרבה קבוצות, וזה לא רק ב"קדמה".

אנחנו מוכנים לסייע בעניין הזה. אני בטוחה שתקום פה קבוצה של חברי כנסת

שתסייע, אולי בעזרת קרנות, אבל צריכים לראות מה עושים, כדי שאנשים

ירגישו וילכו יותר זקופי קומה. אנשים הולכים שפופי קומה בקריית מלאכי

בעניין החינוך.

אני קיימתי, ועודני מקיים דיאלוג מתמיד עם אנשי

העמותה. פגישות פורמליות, ולא פורמליות,

ומכתבים כאלה ואחרים, ושיחות טלפון אין סוף. ואני חושב שלפחות מבחינת

משרד החינוך, היתה נכונות מלאה, באחריות מלאה, אני אומר את זה בגיבוי

מלא של השר והמנכ"ל ללכת לקראת "קדמה", לאורך כל הדרך, ולפתור את

הבעיות. אגב, נוצרו בעיות גס אחרי הפתיחה בתל אביב, ובירושלים ופתרנו

את רובן.

אנחנו מזה כחודש מנהלים דיאלוג עם ראשי העמותה, עם חברי הוועד, עם ד"ר

מאיר בוזגלו ועם יהודה מימרן, מתוך רצון וכוונה אמיתית לחגיע לאיזו

שהיא נוסחה שתהיה מקובלת גם עליהם וגם עלינו וגם על הרשות המקומית, וגם

מבחינתו של ראש המועצה, חיתה נכונות ללכת לקראת העניין הזח. הפשרה

דיברה על השילוב של "קדמה" במתכונת כזו או אחרת, אין טעם לחיכנס כרגע

לפרטים בבית הספר התיכון.

אנחנו כבר הגענו לנוסחה. כל מה שהם היו צריכים זה להודיע לנו שהם

מקבלים את הנוסחה הזאת, באופן סופי. ולמרות הכל ברגע האחרון כנראה בגלל

הישיבה הזו, הם חשבו שאולי אפשר לכופף אותנו.

אתה מקיים דיונים עם אנשים מפירי חוקו

לא. החוק קבע שהם צריכים לחזור לבית ספר המקיף,

והנוסחה שאנחנו מציעים לחברי העמותה, או

להורים, זה לחזור לכפיפות מלאה לבית הספר המקיף.

אני אמרתי לכס כאן במפורש מה עמדתי. אמרתי שאני

נגד הקמת עמותות. אני חושבת שזאת סכנה גדולה

מאוד שמשתלטת על המערכת. אני לא יכולה לשקר בנפשי, אני לא יכולה לתמוך

בכם.

אני קוראת לך לעשות שינוי השיבה בעניין הזה, ולחשוב איך אפשר בתוך בתי

ספר ששם יש הרבה מאוד מצוקות, ששם אתה יכול מאוד לעזור, בתפישת העולם

שלד, לראות איך מפרקים עמותה, לא מקימים עמותה. אני אומרת לך, שאתה

תהיה פעם חרפה. פה עשית שגיאה קולוטנית, בעניין של ההתייחסות שלכם אל

מנכ"ל משרד החינוך. כי כמעט נגד כולם הוא תמך בכם. ובכל מה שקשור

לרעיונות, תראו אותי ידידה שלכם. כל זמן שאתם עמותה, אני לא יכולה

לעזור לכם.

את ממנה אותנו עכשיו לפעילים בכירים במשרד

החינוך?

במשרד החינוך יש גמישות גדולה מאוד, ועל המנכ"ל

אני יכולה להעיד כאלף עדים, שכשהייתי ממונה על

תיק החינוך בעיריית ירושלים, באתי אליו עם כמה רעיונות שכל העולם אמר

לי שהם מטורפים, והוא אמר לי לכי על זה.

אפשר היה למצוא נוסחה כזאת. אני לא אתן יד להפרטת מערכת החינוך. אני

מודאגת מאוד מהמגמה שהשתלטה על המשרד בחלקים מסויימים. יש לי מספיק

יחסים טובים עם המנכ"ל כדי להגיד לו מתי אני כועסת עליו. אז אני מאוד

כועסת על משרד החינוך שהוא אישר את העניין הזח בכלל.

אני מאוד כועסת על משרד החינוך, שמדי פעם הוא נתן לכם, כדי לאפשר

לאחרים לצאת. כדי שגם אחרים יבואו, כדי שלא תבואו ותגידו למה רק להם,

אז יתנו גם לכם. וזה איזה שהוא כיסוי. אני רוצה שעמדתי תישמע באופן

בהיר, ברור.

יחד עם זה, איפה שתצטרכו אותי בדבר הרעיונות, ונראו אותי שותפה.

עד אז, אני רוצה להציע הצעת סיכום.

ועדת החינוך והתרבות שמעה את טענותיה של עמותת "קדמה", בנוגע לפעילותה

בקריית מלאכי, ואת תשובותיו של מנכ"ל משרד החינוך, התרבות והספורט.

הוועדה לא קיימה דיון עקרוני בנוגע לעמותת "קדמה" ופעילותיה, ולא קבעה

בישיבתה היום את עמדתה בעניין.

הובהר לוועדה שעמותת "קדמה" וקבוצת הורים מקיימים בקריית מלאכי בית ספר

בלתי חוקי וללא רישיון, בניגוד להסכמים עם משרד החינוך, בניגוד לצו

סגירה של מנכ"ל משרד החינוך, ובניגוד לפסיקות בית המשפט המחוזי, ובית

משפט העליון.

הוועדה לא יכולה לתת סעד למפירי חוק, כל עוד הם מתמידים במעשיהם.



אני קוראת לכם להודיע מיד על שביתת נשק בעניין חזרן, לקיים משא ומתן עם

ראש העיר, ליצור נוסחה, שלא תמצא אותכם מפירי חוק, ושתמצא את ראש העיר

שותף לרעיונות שלכם, ועד אז נראה מה אפשר לעשות.

שמעתי בדיון הזת שני הברי כנסת ואת המנהל הכללי

של משרד החינוך, שהביעו את דעתם העקרונית

החיובית על פעילות "קדמה".

שמעתי את יושבת ראש הוועדה אומרת, שהרעיונות שביסוד "קדמה" מקובלים

עליה, אבל לא דרך היישום.

אחריה, להביא הצעת סיכום שאומרת שלא דנו ברעיונות של "קדמה", אני חושב

שלא יהיה נכון.

אמרתי שלא היה דיון עקרוני על הרעיונות. היה פה

דיון בעיקר על קריית מלאכי.

הודעת הסיכום צריכה לשקף את הדיון. אני מציע

לפחות שהמשפט הזה לא יכלל, כי הוא לא משקף את

הדיון.

שלושה אנשים מתוך המישה שהשתתפו, אפילו שימי אומר שהרעיונות ביסודם

נראים לו.

היו"ר ד' איציק; גם אני אומרת שהרעיונות ביסודם נראים לי.

אני מציע הצעת סיכום, שאת המשפט הזה תבטלי.

היו"ר ד' איציק; לא. אני לא אמחק.

המשפט האופרטיבי הקורא לצדדים לבוא לפשרה, כלל

בדברים בעל פה, ולא לסיכום. אני לא מבין את

הצעד הזה.

אני לא רוצה לשפר.

אני מקבלת את דעתו של מנכ"ל משרד החינוך, שכל

עוד יש מפירי חוק, הם לא יכולים אחרי שתי פסיקות לקיים את זה, בכל

הכבוד הראוי. ואנחנו כפרלמנטרים לא יכולים להרשות לעצמנו את העניין

הזה, בכל הכבוד להנחות ולעיגולים.

אני לא אנקוט בטון החינוכי שאת נוקטת בו. אני

אמרתי דברים מאוד ברורים על החוק והפרת החוק.

ואת הצעת הצעת סיכום לדיון שאיננה משקפת את הדיון.

ובכל זאת, זאת ההצעה.

אני יושבת ראש הוועדה ולא אתה. ואנחנו לא

נצביע. זאת הצעת סיכום שאני רואה אותה. ואם אני ארצה אנחנו נצביע.

תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלת בשעה 15:00