הכנסת השלוש-עשרה

מושב חמישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 309

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום שני. י"ח בכסלו התשנ"ו (11 בדצמבר 1995), שעה 10:30

נכחו: חברי הוועדה: ד' איציק - היו"ר

י' אחימאיר

ר' אלול

אי אסעד

שי בוחבוט

ע' דראושה

ח' חדאד

עי מאור

עלי אסדי - ממונה על החינוך לערבי, משרד החינוך

עלי עדווי - מפקח בחינוך יסודי, משרד החינוך

יעל אנדורן - רפרנטית באגף תקציבים, משרד האוצר

דני עטר - יו"ר מועצה אזורית גלבוע

רן לב - סגן יו"ר מועצה אזורית גלבוע, ראש אגף חינוך

ווגייה זועבי - רכז חינוך ערבי, מועצה אזורית גלבוע

סעיד זועבי - מנהל בית-ספר אחווה, מועצה אזורית גלבוע

עלי אל-הוזייל - מנהל אגף החינוך, עירית רהט, חבר ועדת המעקב

שאהין אליאס - מנהל בי"ס מקיף תרשיחא

עסאם סולימן - מנהל אלמשהד

ראבח גזמאווי - מנהל ביה"ס ערה

עווד אלעומר - ס. מנהל ביה"ס רהט בנגב

מוחמד חאלד אגבריה - ס. מנהל ביה"ס מוסמוס

מחמוד יונס - מנהל ביה"ס ערערה והבר ועדת המעקב

ג'מאל אשבר - מנהל תיכון מקיף בערערה

מחאג'נה טלאל - מנהל ביה"ב ג'סר אל-זרקא

זיאד מג'אדלי - מורה, בקעה אל-גרביה

אחסאן בשארה - מפקח על החינוך הערבי המיוחד

אחמד גבאריין - מפקח על החינוך הערבי מחוז חיפה

מסאלחה עז-אדין- ההסתדרות

שושנה כהן - ההסתדרות

אסתר שנהב-שניידר- ההסתדרות

אחלאס האשול - יו"ר צוות נשים ערביות, שדולת הנשים בישראל

אילנית שבו - לובי נשים

שרבג'י זאפר - החינוך הטכנולוגי הערבי

זועבי הנין - החינוך הטכנולוגי הערבי

אסעד גאנה - חבר עמותת "סיכוי"

געפר פרח - המועצה להכוונת סטודנטים ערביים

ד"ר האלה חזאן - יו"ר ועדת המעקב לחינוך ערבי

ערביה מנסור - רכזת פרויקט שוויון בשרותי בריאות הנפש בחברו

הערבית

אבשלום נאור - נעמ"ת

מוחמד בוקאעי - מועצת התלמידים הארצית

עולה חג'אז - מועצת התלמידים הארצית

ויקטור גבאי - יועץ לענייני ערבים לוועדת ההינוך והתרבות

יצחק שפירא - יועץ לוועדת החינוך והתרבות

חנה פריידין

רשמה: א' שלהבת

1. החינוך במיגזר הערבי.



החינוך במיגזר הערבי

אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת החינוך של הכנסת בנושא החינוך במיגזר

הערבי. אני מבקשת להקדים ולומר שאף על פי שהממשלה הזו עשתה הרבה מאוד למען

השוואת התנאים בין המיגזר הערבי למיגזר היהודי זה לא אומר שאנחנו לא צריכים

לחפש איפה צריך "לדחוף" יותר ואיפה צריך לתעל יותר, איפה צריך לבדוק אם

הכסף נשלה אכן למקומות הנכונים. כידוע לכם כאנשי חינוך, בכסף לבד לא עושים

חינוך. יכול להיות שיש לנו קצת יותר כסף עכשיו למיגזר הערבי אבל לא בטוח

שיש לנו יותר מנהלים ומורים טובים, שיש לנו יותר השתלמויות ופחות הנשרת

תלמידים מן המערכת. אני לא יודעת מי ממכם מכיר את הנתון המפחיד, שהוא עדיין

לא מבוסס ולא מדוייק - ומר עלי אסדי בוודאי גם ייתן נתונים של מספר מקבלי

תעודת הבגרות במיגזר הערבי - על מספר הילדים המונשרים במיגזר הערבי. ברוב

המקרים זה מגיע לעיתון כאשר קורה אסון, למשל תלמיד ערבי בן 15 שעלה על

פיגומים ונהרג והוא לא היה בבית-הספר למרות שהיה צריך להיות בו. איפה קצין

הביקור הסדיר שלו? איפה הדו"חות עליו? בכל הדברים האלה אנחנו צריכים לטפל,

אם כי אני מודה שהממשלה הזו הזרימה יותר כספים. אני לא רוצה שייווצר איזשהו

מצב כאילו אנחנו באים וטוענים נגד ממשלה שבכל זאת עשתה משהו אבל אנחנו

בפירוש לא נהסס לבקר ולראות לאן הכסף הזה הולך. אני רוצה לספר לכם שהוקמה

ועדת חקירה פרלמנטרית, שאני עומדת בראשה, והיא אמורה לבדוק את מצב התלמידים

המונשרים במערכת החינוך. אני מאוד מקווה שתוך חודשיים אנחנו נגיע לתוצאות.

מי שבודק היום את מה שקורה במשרד החינוך יכול לראות שכבר הוועדה השיגה הרבה

מאוד, מפני שיש כבר לחץ על השטח לדווח איזה תלמיד מונשר. מי שראה היום את

עיתון "הארץ" ראה שמשרד החינוך הולך לטפל בכל הסוגיה של הנשרת התלמידים ורק

טיבעי שזה בעיקר ייגע באוכלוסיה הערבית, ששם לפי דעתי המצב הרבה יותר חמור.

חבר הכנסת דראושה שנכנס עכשיו בקיא לא פחות ממני בסוגיה, הוא מחנן לשעבר,

היינו שנינו בהסתדרות המורים. מר ויקטור גבאי שנכנס כרגע היה ממונה על

החינוך הערבי במזרח ירושלים כשאני הייתי סגנית ראש עירית ירושלים.

אני רוצה להגיד לכם משהו כמנהיגים של נושא החינוך במיגזר הערבי. חס

וחלילה אם אנחנו לא נוציא את התופעה של יותר מידי פרוטקציות במיגזר הערבי

ופחות מידי מנהלים שעברו את מסלול ההכשרה והם מנהלים מקצועיים נטו. כל אחד

שנמצא ברמת הגהנה כזאת או אחרת, אתם יכולים הרי לספר לי יותר ממה שאני

יכולה לספר לכם, מכיר את תופעת הטלפונים: "תסדרי לאחי, תסדרי לגיסי, תסדרי

לגיסתי". זה בסדר גמור מבחינתי ובלבד שגיסי וגיסתי הם גם אנשים שהוכשרו

להיות מנהלים. אי אפשר לעשות מערכת חינוך טובה אם אין מורים ומנהלים טובים.

זה אחד מהפקטורים המרכזיים והמיידיים. בנוסף לזה אני רוצה לדבר גם על

תנאים. אין מה לעשות, כשאתה בא להשוות את התנאים הפיסיים של הכיתות במיגזר

הערבי מול המיגזר היהודי, המצב שם חמור מאוד. אין ספק שיצטרכו לעשות שם עוד

הרבה מאוד כדי להגיע לרמת שוויון.

אלה הם פחות או יותר הדברים. אני רוצה שוב להדגיש שבסיס הדיון הוא

שההישגים הגדולים ביותר היו דווקא בקדנציה הזאת, באופן אפילו מוחלט. עדיין

באופן יחסי אנחנו צריכים לחפש היכן נמצאות הלקונות וזה מה שאנו מבקשים

בדיון הזה למצוא.

למה שר החינוך לא נמצא כאן? האם הוא הוזמן? האם הוא הבטיח לבוא ולא בא?

שר החינוך לא הוזמן לדיון הזה אם כי הוא ידע על קיומו. שר החינוך בקיא

מאוד בפרטים.

צריך היה להזמין אותו או לפחות את המנכ"ל. האם אנהנו צריכים לשכנע את

עצמנו? הרי כולנו משוכנעים.

היו"ר ד' איציק;

מטרת הדיון אם כן היא לקבל תמונת מצב כללית על החינוך הערבי. אני מאוד

מבקשת ממכם להיות ספציפיים, כי אחרת אנחנו נגיע למה שחבר הכנסת דראושה אמר,

שכולנו נגיד שזה מצב רע. אני לא מתכוונת שתיתנו פרטים על מצבו של בית-ספר

בית חינוך במקום זה או אחר אלא אני מתכוונת שתדברו על סימפטומים שהם יותר

ספציפיים. אני מבקשת מחברי הכנסת להמתין בתחילת הדיון ולאפשר דווקא לאורחים

לפתוח ולאמר את דעתם. הייתי מבקשת ממר עלי אסדי, שהוא ממונה על החינוך

הערבי במשרד החינוך, לתת לנו סקירה ב-5-4 דקות איפה אתם רואים את הבעיה

ובעיקר איך אתם הולכים לפתור אותה.

בוקר טוב לכולם. אני שמח על כך שהדיון מתקיים. בתחילת דברי אני רוצה

להביע דיעה לגבי הדיון הזה. הייתי מעדיף לו הייתי יודע מראש על מה ידובר

ואז הייתי מכין את עצמי יותר טוב ומביא נתונים. מאז כניסתי לעבודה בספטמבר,

למרות שאני לא חדש במערכת, אני מודע לבעיות של החינוך הערבי. בחינוך הערבי

הבעיות ממוקדות אכן בנשירה, שגורמת לכך שאנשים לא מקבלים תעודות בגרות וזה

משפיע על הכניסה לאקדמיה. משרד החינוך ער לבעיה הזאת. אני רוצה לדבר על מה

שקיים ולא לטייח ולהגיד מהן התוכניות שלנו לפיתרון הבעיות האלה. לפי נתוני

משרד החינוך והתרבות אחוז הנשירה בחינוך היסודי כמעט מגיע לאפס. יש נשירה

בחטיבת הביניים ובין החטיבה לעל-יסודי. אנחנו עושים בדיקות לאיסוף נתונים

מדוייקים אבל המערכת עובדת הרבה לתיקון ולהגדלת מספר הזכאים לבגרות.

מהן 5-4 הבעיות המרכזיות שאתה רואה היום במערכת החינוך במיגזר הערבי? מה

לפי דעתך מאוד אקוטי היום? יושבת פה ועדת חינוך וחברי כנסת, שיכולים מחר

ללחוץ על שר האוצר ועל שר החינוך ויכולים לעשות רעש ציבורי. מהן הנקודות

החשובות לדעתך והמסרים שהיית רוצה שייצאו מהישיבה הזאת?

מלבד ענין הבניה, שהולך ומשתפר, לדעתי הבעיה הראשונה במערכת היא הנשירה.

הנשירה מחייבת את המשרד לתגבר את תקציב ההשתלמויות למנהלים ומורים, פתיחת

מגמות - יותר ויותר חינוך טכנולוגי ומחשבים, עוד מסגרות בתוך בית-הספר

היסודי לחינוך חברתי, תוכניות לימודים. מה שמקשה על כל זה הוא חסרון

במישרות פיקוח. יש לנו חצי מישרה למפקח על הערבית בכל הסקטור הערבי, יש לנו

מישרה אחת עברית, מישרה אחת לאנגלית, יש לנו למוסיקה לאומנויות וכולי. השר

והמנכ"ל מודעים לחוסר הזה. בתוכנית העבודה שלי ל-5-3 השנים הבאות כתבתי את

זה ואני מצפה שנקבל לזה מימון וגם תקנים. יש היום גם בדיקה מחודשת להקצאת

מישרות לפיקוח לפי שעות ולא לפי תקנים. התקיימה ישיבה עם השר והשר מאוד

באופטימיות נתן לי אור ירוק שבשנה הבאה יהיה גם תיגבור לימי הדרכה. אני

מודע לזה שרמת המנהלים בחלקם, בין אלה שעל סף פנסיה ובין אלה שיש להם

מוגבלות מסויימת, מצריכה יותר עירנות אבל יש תנופה גדולה בהשתלמויות

מנהלים. כל מנהל צריך להצמיד לו תוכנית עבודה בבית-ספרו ל-3-1 שנים. היום

אם תיכנס לבית-ספר כמעט ולא תימצא מנהל שיש לו תוכנית ארוכת טווח ומי שלא

עובד לפי תוכנית לא יגיע למטרות שלו. אני מצפה לקבל ממשרד החינוך ומשר

החינוך את כל התנאים לתיגבור ולשינוי של הצד האירגוני וההפעלתי של המערכת.

אין ספק שיש הישגים רבים בסקטור הערבי. פתחנו תוכנית ברדיו כל יום שעוסקת

בבעיות בחינוך הערבי. בקרוב גם נוציא עוד עיתון מיוחד שעוסק באתגרים

והישגים בחינוך הערבי.

אפשר לשמוע במה ההישגים?

היו"ר די איציק;

את לא תשאלי פה שאלות. יש בוועדה סדר ואנשים יידברו רק ברשות. בניגוד

לשאלה של גברת חזאן אני יודעת שיש הישגים במיגזר הערבי. זה רק טיבעי שישיבה

כזאת לא מדברת על הישגים, בי תודה לאל שיש הישגים אבל אנחנו עכשיו רוצים

לקדם את מה שאינו כשורה. אני רוצה שתגיד לי למשל כמה מנהלים ומורים שלא היו

ראויים הוצאתם מן המערכת בשנה שעברה? כמה מנהלים הכשרתם כמנהלים לדור

העתידי שייבוא? הדברים האלה הם מאוד משמעותיים.

יש לנו קורסי הכשרה למנהלים ואנו מקפידים מאוד על בהירת הבוהות הטובים.

אין לנו מחסור במנהלים שנבהרים למיברזים ההדשים. עודדנו הרבה מאוד מנהלים

פהות יעילים לצאת מהמערכת, ומי כמוך יודע עד כמה זה מסובך, ונתקלנו בבעיות

עם הארגונים ועם ההסתדרות. מצד שני, יש מנהלים טובים. הצעתי 8 בתי-ספר

ניסויים כדוגמא למערכת. יש כמה בתי-ספר פתוהים שנכנסו לתוכנית ניב, יש כמה

בתי-ספר שמובילים מאוד, נוכל לעשות עליהם סקירה. אני מאמין שהמנהל הוא

המפתח במערכת. יש מנהלים שהם בעיה במערכת. אנחנו מתגברים את ההשתלמויות ואת

הפיקוח עליהם ולמרות זאת הם מהווים בעיה.

היו"ר די איציק;

אתה יכול להסתכל לי בעיניים ולהגיד לי שמנהלי בתי-הספר הערביים מקבלים

אותו שכר כמו מנהלי בתי-הטפר היהודים? אני שוחחתי באקראי עם לא מעט מנהלים

שעל-פי היקף הכיתות שלהם היה ראוי שהם י יקבלו מישרה ושליש והם קיבלו רק

מישרה והמדינה הרוויחה עליהם שליש מישרה. יכול מאוד להיות שהמנהלים לא

יודעים על הזכויות שלהם ויכול להיות שיש מי שמעדיף שהם לא יידעו על

זכויותיהם. האם יש דף של זכויות שגם מחייב אתכם ולא רק את הארגונים

המקצועיים? צריך לומר להם שיידעו שזה שהם לא קיבלו ולא שאלו זה לא אומר

שאתם לא צריכים להציע להם את המידע הזה. אני מציעה שתירשום לך את זה כי אני

יודעת שזו בעיה, אני בדקתי את זה.

ע' אסדי;

אני לא בדקתי מישרות של מנהלים אבל ידוע לי מהשטח שהיום מנהלי בתי-ספר

יסודיים עובדים לא פחות מ-36 שעות, בעל-יסודי מקבלים 34 שעות עד 40 שעות.

זה תלוי, אם למנהל יש בית-ספר גדול והוא עובד הרבה מגיע לו לקבל יותר

ממישרה אבל במה צריך לקבל בית-ספר עם 10 כיתות, ויש כאלה? הוא ייקבל אבל לא

פחות מ-30 שעות. לא פנה אלי מנהל שאמר שהוא ביקש הגדלת מישרה ולא ניתנה לו.

אני מאוד מצטער שהשר והמנכ"ל לא באו לכאן. אני לא מאשים אותם, בגלל שהם

לא הוזמנו, אבל אני חושב שהיה נכון להזמין אותם. מר עלי אסדי, עם כל הכבוד,

הוא ממונה על מערכת החינוך הערבית אבל אין בידיו לא תקנים ולא כספים ולא

כיתות. הוא בסך הכל נכנס עכשיו לתפקיד. הרשו לי בנושא הזה לומר שמר עלי

אסדי מייצג את מערכת החינוך הערבית אבל הוא לא יכול לייצג בנושאים הקריטיים

החשובים את משרד החינוך והתרבות ולא יכול לענות על הסוגיות שאנחנו רוצים

להעלות. מה הוא יכול לענות על תקציבים של משרד החינוך וחתרבות או על תקנים?

בסך הכל הוא ממונה על תכנים, על עניינים מקצועיים. אנחנו נמצאים עכשיו לפני

אישור התקציב בקריאה השניה והשלישית. שר החינוך היה צריך לבוא ולענות על כל

הסוגיות שאנחנו מעלים, כפי שעשינו במליאה לפני כמה ימים. אני רוצה לתת

נתונים שמראים על מספר בעיות. אכן חלה התקדמות ב-3 השנים האחרונות ואני

בירכתי ומברך את שר החינוך והתרבות ואת המנכ"ל, שיש להם גישה טובה יותר,



ואת ראש הממשלה המנוה ואת ראש הממשלה הנוכחי, שאני מקווה שייעשה יותר

למערכת ההינוך הערבית. אבל בכל זאת יש נתונים של אפלייה שזועקים לשמים.

נתונים כאלה מתפרסמים מידי פעם, נתונים רישמיים של משרד ההינון והתרבות -

בשנתון הסטטיסטי וב"הד ההורים" וב"הד החינוך" ובכל הפירסומים הרישמיים

והלא-רישמיים. במערכת החינוך יש 23% תלמידים ערביים ו-%77 יהודים.

זה לא נכון, מדובר על %23 בשנתון, לא בקרב הלומדים.

%75 מהנושרים במדינה הם ערבים, זה נתון שפורסם על-ידי משרד החינון

והתרבות.

איך יודעים את זה? הלוואי ומשרד ההינון והתרבות היה יודע כמה תלמידים

נשרו. לא יודעים.

באחת הישיבות נמסר ש-75% מהנושרים הם ערבים. %55 מהתלמידים הערביים לא

מסיימים תיכון, זה הנתון של מבקרת המדינה, שפורסם גם בספר הסטטיסטי. בגילאי

השנתיים זוכים להגיע לגן ילדים רק 45% מהילדים הערביים בעוד בסקטור היהודי

%97 זוכים בכך. ילדים בגילאי 4-3 - %65 מהילדים הערביים הולכים לגן ובחינוך

היהודי %97. בחינוך הטכנולוגי כאשר 65% מהילדים היהודים זוכים לחינוך

טכנולוגי ב-92 מקצועות בסקטור הערבי רק 25%זוכים לחינוך טכנולוגי ב-19

מקצועות בלבד. אתם יודעים שהחינוך הטכנולוגי חשוב לנו מאוד. אני קורא מ"הד

ההורים" אבל אלו נתונים שגם פורסמו במקומות אחרים.

זה לא מדוייק, יש לנו נתונים אחרים.

מאלה שמסיימים לימודיהם מקבלי תעודת בגרות בסקטור הערבי הם רק %32,

ובסקטור היהודי - 57%. מר עלי אסדי דיבר על כך שאין נשירה בבית-הספר היסודי

אבל יש נשירה סמויה. תלמידים אנאלפאביתים יושבים בכיתות, לא לומדים, לא

יודעים קרוא וכתוב, לא הבנת הנקרא, לא חשבון, לא מתמטיקה, לא אנגלית והם רק

ממלאים את החלל של הכסא הריק. אז יש נשירה סמויה בסקטור הערבי. אבל אני

מדבר גם על הנשירה הגלויה שמגיעה ל-%55 שלא מסיימים. אחוז הסטודנטים

באוניברסיטאות - בגלל הפער בין בית-הספר הערבי לבית-הספר היהודי, אנחנו 20%

מהאוכלוסיה אבל רק 5% מהסטודנטים באוניברסיטאות, זאת אומרת מתוך 100 אלף

סטודנטים יש רק 5,000 סטודנטים ערביים. זאת קטסטרופה, שמשליכה על כל החברה

הערבית ועל התקדמותה ושילובה בחיי המדינה. נתון נוסף, משרד החינוך והתרבות

מקציב 1.5 שעות תקן לתלמיד יהודי ו-1.3 שעות תקן לתלמיד ערבי, וזאת לאחר כל

הקידום שנעשה.

היום זה הגיע ל-1.8 במיגזר היהודי ול-1.7 במיגזר הערבי. אתה צודק שעדיין

אין השוואה אבל הנתונים לא נכונים.

נציג משרד החינוך יוכל לתקן את דברי בהמשך. אלה הנתונים שאני מכיר.



בהוצאה לתלמיד יש הפרש של כ 300%-לטובת התלמיד היהודי וילד ערבי שווה שליש

מתלמיד יהודי גם בתקופה בה בראש המערכת עומד שר החינוך אמנון רובינשטיין.

תוכלו להזור לתקציב משרד ההינוך ולבדוק זאת ולערוך את ההשוואה בין ההוצאות

לתלמיד יהודי להוצאות לתלמיד ערבי. נעשו דברים חיוביים אבל עדיין יש לנו

פיגור בתקנים ופיגור בצפיפות בכיתה. בסקטור היהודי יש 27 תלמידים לכיתה

ובסקטור הערבי 33 תלמידים. כאשר אני אומר הסקטור הערבי אני כולל גם את

מערכת ההינוך הדרוזית, שגם שם הפיגור איום, בדיוק כמו בכל מערכת ההינוך

הערבית. צריך להנהיג מדיניות של שוויון או מדיניות של העדפה מתקנת בכדי

לגשר על הפערים. היום יש מדיניות של כיבוי שריפות וכשיש זעקה על כיתות אז

נותנים 300 כיתות במקום 190-180 כיתות. אבל אין תוכנית אמיתית, של 3 או 5

שנים, שבאה לגשר על הפערים ולהשוות את מערכת החינוך הערבית עם מערכת ההינוך

היהודית. אנהנו דורשים מדיניות של העדפה מתקנת שתבטיה גישור על הפערים בכדי

שילד יהודי וילד ערבי יהיו שווים במדינת ישראל. עד עכשיו לצערי הרב יש הבדל

גדול בין ילד יהודי וילד ערבי. ההתייהסות של המערכת לתלמיד יהודי שונה מאשר

ההתייהסות לתלמיד ערבי.

חבר הכנסת דראושה, בגדול אתה צודק, אבל בנתונים אתה מאוד לא צודק. אני

לא רוצה שיווצר רושם כאילו העניין שלנו לא מספיק קשה ואני חושבת שלא צריך

להגזים בו ולתת נתונים לא מדוייקים.

אבל אלה נתונים רישמיים.

בעניין מדיניות הבניה היתה התקדמות גדולה. זה לזכותו של שר ההינוך מר

אמנון רובינשטיין אבל גם לזכותה של השרה שולמית אלוני, שהתחילה בזה, ובעיקר

לזכותו של ראש הממשלה המנוח, איש לא ייקח ממנו את זה. היו לי כמה פעמים

שיחות איתו וברוב הפעמים הוא דיבר על הבניה של בתי-הספר במיגזר הערבי. הוא

אמר שהמצב בלתי אפשרי ושכשהוא מבקר שם הוא תמיד מתבייש.

אבל יש עדיין מחסור של אלף כיתות.

יש עוד הרבה מהסור בהרבה תחומים. אני אומרת שזה לא נכון להגיד שהיתה רק

תוכנית ספורדית אלא היתה תוכנית כוללת, מובנית ומתפתחת. מר יצחק שפירא,

תמקד לנו קצת את הדיון, ממש בקיצור. אחריו ד"ר האלה הזאן.

אני מציע שנשמע את אנשי החינוך האורחים לפני שנשמע את חברי הכנסת. אני

לא איש חינוך אבל אני פעם ראשונה רואה אנשי חינוך שמייצגים את המדינה הזאת

במיגזר הערבי. בואו כולנו נשמע אותם. לשמוע את עצמנו יש לנו זמן.

כדי להניח תשתית של נתונים לדיון אני רוצה להציג כמה נתונים בנושאים

מרכזיים, כולם נתוני הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה האחרונים שישנם, חלקם

מתייחסים לשנת הלימודים תשנ"ה וחלקם לתשנ"ד. בדרך הטבע את רוב הנתונים

מקבלת הלישכה ממשרד החינוך והתרבות.

הנתון החשוב ביותר הוא שבקבוצת הגיל של התלמידים שבהם המערכת עוסקת



התלמידים הערביים מהווים כ-23% מן השנתון, זה משקף את ההרכב הצעיר היחסית

של האוכלוסיה הערבית בישראל, שהיא במיכלול כ-18.5% מהאוכלוסיה הכללית.

19.5%. זה הסטטיסטיקות הרישמיות של המשרדים הממשלתיים. מיליון ו-50 אלף.

אנחנו מסכימים על 23% אחוז מכלל שנתוני הלומדים הפוטנציאלים. העניין הוא

שלומדים בפועל מתוך כלל התלמידים בתשנ"ה הם %15.25 וההבדל הזה בין %23

בשנתון לבין %15.25 לומדים בפועל זה בדיוק שיעור הנשירה. בסך הכל מוסדות

החינוך הערביים מהווים כ-%18.5 ממוסדות החינוך בארץ. מספר הכיתות הוא כ-18%

מן הכיתות. כלומר ביחס לשיעור הלומדים אולי השיעור אפילו יכול להיראות יותר

גדול. לגבי הנשירה ניקח למשל את גיל 17, שאז חלק מהתלמידים לומדים בכיתה

יא' וקבוצה קטנה לומדת ב-יב', לכן ההשוואות מאוד קשות, אבל גיל 17 הוא טוב

כי הוא עדיין לא חותך את סוף בית-הספר התיכון. בגיל 17 שיעור הלומדים מכלל

השנתון במיגזר היהודי 86.6%, במיגזר הערבי 52.5%. אם הולכים לגיל 14, הגיל

שמר עלי אסדי אמר עליו שהוא מכוסה, זה שלב המעבר אל חטיבת הביניים, שיעור

הלומדים במיגזר היהודי מכלל השנתון הוא %99.8 ,שיעור הלומדים במיגזר הערבי

מכלל השנתון בגיל 14 - %74.2. זאת אומרת שרבע מן הילדים מן השנתון בגיל 14,

לפי נתוני משרד החינוך והתרבות בתשנ"ה לא היו בבית-הספר.

י' אחימאיר;

יש לזה הסבר?

תפקידי לספק נתונים, לא להסביר. ממוצע תלמידים בכיתה - וכולם יודעים פה

שממוצע לא אומר הרבה משום שהוא לא משקף את השונות - ובכל זאת ממוצע תלמידים

בכיתה במיגזר העיברי - 27.6, זה ממוצע על כל המערכת, מ-א' עד יב', ובמיגזר

הערבי - 31. זה הבדל די ניכר בנתונים סטטיסטיים. כאשר לוקחים את הכיתות

הצפופות במערכת, של 35 תלמידים ומעלה, מתוך סך כל הכיתות הצפופות, שהן כ-

11,000 כיתות 23.4% מן הכיתות האלה נמצאות במיגזר הערבי. זכאים לבגרות

במיגזר היהודי בשנת הנתונים האחרונה היו זכאים

52,233, במיגזר הערבי 8,486. זה אומר שמכלל הזכאים בשנה האחרונה שיש עליה

נתונים -14% באו מן המיגזר הערבי. הנתון ההשוואתי כדי לדעת כמה משקיעה

המדינה במשאב הבסיסי, שהוא זמן הוראה, נקרא "יחידת עבודה לכיתה". ממוצע

יחידת עבודה לכיתה במיגזר העיברי הוא 1.8 יחידות; במיגזר הערבי - 1.7. זח

משקף תהליך התפתחותי של מספר השנים האחרונות. מתוך כלל המורים בעלי תואר ba

בישראל 12.75% הם מורים במיגזר הערבי. מתוך המורים בעלי תואר maודוקטור -

5.1% הם מורים במיגזר הערבי, וזה צריך לנפץ כל מיני אגדות שהסתובבו בשנים

האחרונות בעיתונות שהמיגזר הערבי משופע בדוקטורים שאין להם מה לעשות ושהם

מציפים את מערכת החינוך. הדבר האחרון, יש לנו נתון חדש יחסית, בדיקה של

שנתון שלם של מסיימי יב' שקיבלו בגרות, איזה שיעור מהם פנה ללימודים

אקדמאיים במהלך 6 שנים מסיום לימודיהם. במיגזר העיברי פנו תוך 6 שנים

ללימודים אקדמאיים %44.5 מכלל המסיימים בעלי תעודת בגרות; במיגזר הערבי -

%26. אני מקווה שהנתונים האלה יכולים לסייע לפיתוח הדיון.

תודה רבה. דייר האלה חזאן בבקשה. אגב הנתונים, גם לדידו של משרד החינוך,

הם נתונים קשים.

ראשית אני מברכת את חברת הכנסת דליה איציק שהביאה את הנושא של מערכת



החינוך הערבית לדיון. כפי שאנחנו יודעים עד עכשיו לא היה דיון במערכת

החינוך הערבית במליאת ועדת החינוך של הכנסת. אני לא מדברת על ועדת המשנה.

אני מקווה שזה לא יהיה הדיון האחרון אלא שנמשיך עם סידרת דיונים ספציפיים.

שמעתי שזו המדיניות ואני מקווה שזה באמת יימשך.

אני מצטרפת לדברים שכבר נאמרו, שבשנתיים האחרונות היו שינויים, אבל

הבעיות הן רבות וקשות. אני אתחיל רק מדבר אחד, דבר שיש לי עליו כבר תשובה

משר החינוך. יש אגף שח"ר במשרד החינוך, אגף שירותי חינוך ורווחה, שמטפל

בבעיות הנשירה, בטיפוח מצויינים ובשיקום. באגף הזה כמעט אין מנדט לחינוך

הערבי. על הנושא הזה הפנינו שאילתא לשר החינוך. יש באגף הזה 8 מחלקות -

מחלקת רווחה, מחלקת שיקום, מחלקת טיפוח, מחלקת מחקר, מחלקת קציני ביקור

סדיר, מחלקת רכזי חינוך, מחלקת שיטות הוראה. 7 מהמחלקות של אגף שח"ר לא

כוללות בייעד שלהן את האוכלוסיה הערבית. רק במחלקת קציני ביקור סדיר כתוב

שאוכלוסיית הייעד של המחלקה הזו כוללת בתוכה, בניגוד לאוכלוסיית הייעד של

האגף, גם בני מיעוטים.

תקציב יש לכם מהאגפים האחרים?

תקציב האגף הזה בכלל לא כולל את המיגזר הערבי. הפנינו לשר החינוך שאילתא

והוא הודה בפנינו שאגף שח"ר עובד בעיקר במיגזר העיברי. יש בזמן האחרון קצת

תוכניות שהוכנסו לערים המעורבות ויש כמה תוכניות שמופעלות במיגזר הערבי.

הוא אומר שיש מגמה להשוואה. על השאלות מתי, מה, איך, מה התכנון, לא קיבלנו .

תשובה. אני חושבת שזה נתון שזועק לשמים לגבי חוסר השוויון.

אני מודה שהיו שינויים במבנים ובתוספת שעות אבל אני חושבת שרוב השינויים

היו שינויים טכניים ולא איכותיים. נכון שהוסיפו סל שעות אבל סל שעות הוא

ללא תיכנון וללא תוכניות, בהרבה מיקרים השעות לא מנוצלות בצורה טובה.

השינוי האיכותי שאנחנו חושבים שצריך שיהיה במיגזר הערבי הוא השינוי בשיטות

ההוראה. שיטות ההוראה ברוב בתי-הספר הערביים הן עדיין פרונטליות. הייתי

בבית-ספר שנוקט בשיטות אלטרנטיביות וביקרתי בכמה כיתות. לצערי הרב התברר לי

שמשנים רק את צורת הישיבה, יושבים בקבוצות אבל עובדים בפרונטלית וזה נובע

מכך שאין מעקב ואין הדרכה. לא נוצר שום שינוי ושום עבודה משותפת.

היו"ר די איציק;

תרשי לי להגיד לך שזה גם קורה במיגזר היהודי.

ה' חזאן;

אני מבינה שזה קורה גם שם אבל לא באותו היקף. לצערי הרב מי שכבר משנה,

משנה בצורה צורנית. מי שכבר רוצה לשנות מוצא שמאוד לא קל לשנות כי יש

צפיפות בכיתות שמונעת שינויים. ב-20% מבתי-הספר, למרות כל השינויים

במיבנים, הכיתות אינן תקניות ויש צפיפות שמונעת אפשרות לשנות. אין מערך

הדרכה לשינוי. אני חושבת שבעיית הבעיות היא שיטות ההוראה.

בעיה אחרת במיגזר הערבי היא עניין המבנים. למרות כל השינויים עדיין יש

מבנים לא תיקניים, עדיין יש מבנים שמי הגשמים חודרים אליהם. שמענו על כל

מיני שביתות בהתחלת השנה ובעכו השביתה נמשכת כבר 3 חודשים ואף אחד לא הזיז

שום דבר. משרד החינוך אומר שהעיריה צריכה לטפל בזה והעיריה אומרת שמשרד

העבודה והרווחה צריך לטפל בזה וכל אחד זורק את הכדור על אחרים. רק לפני

שבוע הם חזרו ללימודים אבל מכיוון שהתנאים לא שופרו הם חושבים לשבות עוד

פעם. הבטיחו להם הבטחות ואין שינויים. איפה אחריות משרד החינוך? אני בטוחה

שאם המצב הזה היה קורה במיגזר היהודי לא היו אומרים שזו אחריות העיריה.



היו"ר ד' איציק;

ממש ברגע זה יש בי5-4 מקומות בארץ, דווקא במיגזר היהודי מוקדים של בעיות

- זה אומר העיריה, וזה אומר שזו הרפורמה, וזה אומר שזה ככה וזה אומר אחרת

והילדים לא לומדים.

ה' חזאו;

במבנים יש מהסור גדול בחדרי ספח, בחדרי עזר: אולם הרצאות, אולמות ספורט.

ביותר מ-80% מבתי-הספר אין אולמות כאלה שתפקידם לעזור להוראה.

היו"ר ד' איציק;

בחיים שלי יצא לי פעמים רבות לבוא עם "סל קניות" למשרד החינוך. את הרי

יודעת שכשבא אליך מנהל בית-ספר ואומר לך - "יש לי בעיה עם המשכורת ועם

המורח הזה ועם המנהל הזה ועם ההורה ההוא", את אומרת לעצמך - אני לא אצא ראש

ממנו והוא לא ייקבל כלום. לעומת זה כשבא אליך מנחל בית-ספר ואומר לך - "יש

לי שתי בעיות", והוא מציג את הבעיות הקשות ביותר, את תיפתרי לו אותן כי הוא

ממוקד. אני רוצה שמהדיון הזה ייצא עכשיו מסמך חתום על-ידי ועדת החינוך של

הכנסת שבו אנחנו דורשים משר החינוך תשובה תוך חודש ואז נקיים דיון נוסף,

כמו שאומר חבר הכנסת דראושה, עם האנשים שנמצאים כאן. אני רוצה שתגידי לי

מהן הבעיות האקוטיות ביותר.

שאלתי אתמול את העוזר שלך מדוע אתם עושים דיון כללי כי מזה לא יוצא שום

דבר. את מצביעה על אותה שאלה שאני שאלתי. צריך להתמקד אבל אם כבר הזמנתם

אותנו לדיון כללי אז אי אפשר להתעלם מכך. אתם הזמנתם אותנו לנושא כזה.

את הרי בקיאה ואת יודעת, תגידי לנו מהן הבעיות העיקריות לדעתך.

אני רוצה להציע הצעה. יכול להיות שאני ארגיז הרבה מאוד אנשים פה. אם אני

הייתי במקומך הייתי מציע הצעה אחת, הייתי אומר - לסגור את המחלקה הערבית

במשרד החינוך, כמו שאני הצעתי לסגור את המחלקה הממלכתית-דתית. כך יהיה

שוויון גם לערבים וגם ליהודים ביחד. אם משרד החינוך בנצרת עוסק ביהודים,

שי יעסוק גם בערבים.

הוא עוסק בערבים ומפלה אותם. הביזור לא הצליח.

צריך למקד את הנושא ולקרוא לסגירת כל המחלקות האלה. אנחנו אוהבים את מר

אסדי ואנחנו אוהבים את כולם אבל אנחנו רוצים משרד אחד שייטפל ביהודים

ובערבים, כמו שמקובל בכל העולם.

את ההצעה שלך אנחנו הצענו כבר מזמן ולצערי בשטח זה לא עבד, כי גם שיטת

הביזור לא ננקטה בצורה נכונה. השילוב הוא חד-צדדי ולא דו-צדדי.

הצבעתי על בעיה אחת של שיטות ההוראה. אני מצביעה על עוד בעיה של שירותי

עזר - של פסיכולוגים, יועצים, קציני ביקור סדיר, עובדים סוציאליים, שירותים



פרה-רפואיים, שזו בעיית הבעיות בחינוך המיוחד שאין תירפיסטים ואין קלינאי

תקשורת. משרד החינוך אומר שאין די אנשים מוכשרים ושזו לא אשמתם. אני אומרת

שזו אחריות משרד החינוך להכשיר אנשים, להציע תוכניות, להציע עידוד, מילגות,

כל מיני דברים שאפשר לעשות. מתוך 500 מישרות בשירות הפסיכולוגי יש רק %2.8

מישרות לחינוך הערבי, לפי המחקר של "סיכוי" שקיבלנו לפני שנה. לגבי היועצים

מחקר חדש שנעשה באוניברסיטת חיפה מראה שרק ב 24%-מבתי-הספר הערביים יש

מישרות של יעוץ חינוכי ורובם במישרה חלקית, פחות מחצי, שליש או כמה שעות

שלא עובדים. 8 שעות יעוץ בבית-ספר של 20 כיתות לא מאפשר לעבוד. צריך לבדוק

גם כיצד האחוז הזה מתפלג. אני חושבת שגם זו בעיה ספציפית.

ספרתי 20 בעיות ספציפיות שהצגת. ד"ר חזאן, את יודעת להיאבק. עכשיו אני

לא אתן לך להימלט, אומנם הכנת הרצאות ואני הולכת לקלקל לך את מערך השיעור.

תגידי לי עכשיו שתי בעיות מרכזיות שיש במערכת לפי דעתך.

קשה לבחור מבין כל הבעיות, יש הרבה בעיות: שיטות הוראה וחינוך טכנולוגי.

בשבוע שעבר התקיים דיון על החינוך במדינת ישראל במליאת הכנסת ואני

השתתפתי בו. בדרך כלל כשאני משתתף אני גם בא עם נתונים של משרד החינוך. אני

חבר באופוזיציה אבל צריך גם להגיד את האמת, ששר החינוך הנוכחי עשה רבות

לקידום החינוך הערבי. אין ספק ששר החינוך ימשיך לעשות והוא רוצה לעשות אבל

בדרך שהוא עושה לעולם ועד לא נגיע לשוויון, לא תוך 3 שנים כפי שהוא כותב

וגם לא תוך 5 שנים ויותר. שר החינוך כתב: "הדרך המבטיחה ביותר לצמצום

הפערים הגדולים בחברה הישראלית היא מתן שוויון הזדמנויות, חינוכי ולימודי,

לכל ילד בתחילת דרכו, קידומו של כל תלמיד עד למיצוי מירבי של יכולתו

הלימודית. הצעתי לכן למערכת החינוך מטרה מרכזית - להגיע ליותר תלמידים

שייסיימו יב' כיתות, ליותר תלמידים שיהיו זכאים לתעודות בגרות וליותר

סטודנטים באוניברסיטאות ובמיכללות, וכך נבטיח שוויון הזדמנויות רב יותר

לפרט ולכלל. מניעת נשירת תלמידים - ובמיגזר הערבי יש הרבה נשירה לצערי הרב

- וקידום הישגיו הלימודיים של כל תלמיד היא המשימה הראשית של מערכת

החינוך". אני לוקח את הנתונים של משרד החינוך. אני אומר שאי אפשר יהיה

לסגור את הפערים אם יילכו בדרך הקונבנציונלית. משרד החינוך, למרות כל הרצון

שלו באמת להגיע לשוויון, כפי שהוא מציב לעצמו כבר 3 שנים, אבל בדרך הזו

אפילו תוך 20 שנים זה לא ייפתר אם לא ייעשו משהו שונה.

בעמוד 11 בחוברת יש את תחזית הגידול בשיעור הזכאים לתעודות בגרות עד

1997. הדיאגרמה פה מראה שבמיגזר המיעוטים ב-1992 היו זכאים לבגרות 16.6%

וב-1997 יהיו זכאים לבגרות %22. במיגזר היהודי ב-1992 היו זכאים לבגרות

37.4%, כלומר כפול מהמיגזר הלא-יהודי, וב-1997 אחוז הזכאים לבגרות יהיה

19.7%. זאת אומרת הפער ימשיך להיות קיים ובדרך הזאת הוא לעולם לא ישתנה,

הוא אף יגדל. זה מה שמשרד החינוך כתב. בשנת 1995, השנה שאנחנו נמצאים בה,

הממוצע הכללי במדינת ישראל הוא %39, במיגזר היהודי - %44.8, ובמיגזר

הלא-יהודי כולו 8%.19. הפערים לא השתנו.

ההשקעות בסקטור היהודי הן הרבה יותר גדולות מאשר בסקטור הערבי.

בעמוד 21 בנתוני משרד החינוך נבדק שנתון גילאי 18. דרך אגב גם בתוך

החברה הישראלית יש פערים שונים בין קבוצות שונות. יש לא-יהודים, ילידי אסיה

ואפריקה, ישראלים שנולדו בארץ, וילידי אירופה ואמריקה.



בגילאי 18 אני אתחיל מיוצאי אירופה ואמריקה. גילאי 18 אחוזם באוכלוסיה

של יוצאי אירופה ואמריקה 19.7% . זכאים לבגרות מאותה קבוצה -31.8%.

מסיימים, כלומר אותם אנשים שנכנסים לאוניברסיטאות, %39.5.

ניקח את נתוני אסיה ואפריקה בגילאי 18. אוכלוסייתם של בני 18 היא %40.5,

כמעט כפול מיוצאי אירופה ואמריקה. זכאים לבגרות - 29.5%. מסיימים, הסיום

הוא תוך 5 שנים, 24.2%. אלה בני עדות המזרח.

בואו ניקח את המיעוטים. בין בני המיעוטים גילאי 18 מהווים 22.71

מאוכלוסיית מדינת ישראל. זכאים לבגרות - %10.6. תיראו את הפער. מסיימי

אוניברסיטה - %5.4. איך אפשר לסגור את הפער הזה תוך 3 שנים או 5 שנים או 7

שנים? עם כל הרצון הטוב של שר החינוך והתרבות הוא לא יכול לשנות את זה,

לעולם זה לא ישתנה אם לא ייעשו מהפיכה אמיתית.

כשאתה מדבר על דרך לא קונבנציונלית ועל מהפיכה אמיתית, למה אתה מתכוון?

אני לא שר חינוך אבל אני יכול להגיד לך כמה דברים. צריך לעשות טלטלה

חזקה בכל המערכת. יסלחו לי המורים והמפקחים והמנהלים, כולנו יודעים ועוברים

על זה בשתיקה שהמורים והמנהלים אינם מקצועיים. אני אקח דוגמא מבית גיאן.

המורה שלימד אותי ספורט לפני 35 שנה בבית-הספר היסודי עדיין מלמד היום, על

אותה חלקת אדמה, עם אותו כדור, והוא לא שינה כלום. אין מורים מקצועיים.

משרד החינוך חייב במיגזר הלא-יהודי לקבל ולקלוט מורים מקצועיים מחוץ למערכת

החינוך הערבית בכל הנושאים הריאליים. לא צריך למנות מנהל או מורה שיילמד

מתמטיקה כי הוא מכפר מסויים.

אתה מתכוון לזה שצריך גם לסלק את שיטת הפרוטקציות, נכון? תגיד את זה.

אי אסעד;

אני אמרתי אפילו יותר מזה, לעשות רביזיה בנושא החינוך. מנהל שנמצא בבית

גיאן במשך 20 שנה, תזיזו אותו לכל הרוחות, שיילך למקום אחר. גם אם הוא

מצויין, גם אם הוא מעולה, אבל הוא לא יכול להתחדש יותר אחרי כל כך הרבה

זמן. אני כל יום בבוקר שומע את ההרצאות שלו וחצי שעה אחרי שבית-הספר מתחיל

ללמוד הוא עדיין מרצה בכיכר. הוא לא מקצועי ומעולם לא היה מקצועי, הוא נכנס

בפרוטקציה. זו המציאות. אני יכול לתת אלף דוגמאות כאלה.

לא כאן המקום לדבר עליו. הבנתי מה שאתה אומר. אני דווקא שמחה שזה בא ממך

כי ממה שאני מתרשמת אחת הבעיות במשאב האנושי ההוראתי של מערכת החינוך במגזר

הערבי הוא אנשים לא מקצועיים. הרבה פעמים מי שמכריח את משרד החינוך או מי

שמביא לכך זו דווקא ההנהגה שאומרת - תשמע, הוא גיסי, הוא דודי, הוא בן אחי.

במקום לקחת אנשי מקצוע מצויינים ולהכניס אותם למערכת מכניסים את שיטת

הפרוטקציה. אתם מהנהנים עכשיו בראשכם כלומר שאתם יודעים על מה אני מדברת.

שר החינוך אמר לי שאני היחידי שבא לדבר רק על נושא קונקרטי וענייני

לטובת המערכת. אבל זה לא עוזר.



היו"ר ד' איציק;

אין דבר כזה "לא עוזר". מי שנמצא בחינוך יודע שבסוף זה עוזר. זה תהליך

איטי אבל הנה, מתחילים עם משהו. וזה שאתה אומר את זה בריש גלי כמנהיג, זה

הרבה מאוד.

תודה רבה ואני מצטער שאני צריך לזוז.

גבירתי יושבת הראש, אני רוצה להגיד הערה אחת ולאחריה בקשה. אנחנו קיימנו

פה מספר ישיבות בוועדת החינוך על עניין החינוך הערבי, בין הייתר גם על

החינוך המיוחד. ישבנו ודיברנו ושום דבר לא נעשה. אני רואה בוועדת החינוך

גוף פוליטי חזק שיבול ליישם את ההמלצות, לפחות ההמלצות של הוועדה.

אני רוצה לגעת בבעיה מאוד חמורה ואקוטית, שכבר דנו בה לא אחת בוועדת

המשנה בראשות חבר הכנסת דראושה. הבעיה האקוטית היום במיגזר הערבי לילדים

המתקשים זה התחום הפרה-רפואי - פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, טיפול בדיבור,

תקשורת. התקבלו פה אלף הבטחות. הבעיה היא שבאוניברסיטה בירושלים או

בתל-אביב מבקשים ממי שרותה להתקבל לקלינאות תקשורת רמת ציון פסיכומטרי

גבוהה, אותן דרישות של לימודי הרפואה. מי שמתקבל לקלינאות תקשורת מתקבל גם

לרפואה ומעדיף ללכת לרפואה. פנינו מכאן לאוניברסיטאות בבקשה שייגמישו את

הקריטריונים בקבלת סטודנטים למקצועות האלה. במקום שייבקשו ציון בפסיכומטרי

של 680 שי יסתפקו ב-600 ואז התלמידים שלנו י יתקבלו.

אתה רוצה שמסטודנטים ערביים י יבקשו קריטריונים יותר חלשים מאשר מיהודים?

מר בשארה, אתה הרי אומר שבאת לפה הרבה פעמים, לא בתקופתי, והבטיחו לך ולא

קיימו. עכשיו אתה מבקש מאיתנו משהו שאין לנו שום מנדט בכלל לתת אותו, ואני

גם לא בטוחה שיש לנו רצון לעשות זאת. תבקש מאיתנו מה שאנחנו יכולים ואם

אנחנו נעשה מה שאנחנו יכולים תאמין לי, גם זה יהיה הרבה.

לעשות קורס הכנה למועמדים לאוניברסיטה.

תאמיני לי שפה המקום שאתם יכולים להשפיע באוניברסיטאות. יש לנו מחסור

עצום, קחו את המרכז, קחו את תל-אביב, קחו את הנגב.

האם אתה נכנס למשרד אל שר החינוך ואומר לו - תשמע אדוני השר, אני רוצה

שתדע שככה וככה, או שאתה אומר את זה רק פה?

אני לא פגשתי את שר החינוך. אני פונה למר אסדי והוא פונה אל השר. אבל אם

יינתן לי אני אסביר לשר החינוך והתרבות.

אני שומע את זה בפעם הראשונה. תגיש תוכנית עבודה ותעלה את הענין.



א' בשארה;

לא מדובר בקורס הכנה. מדובר על מקצועות רפואיים בבית-הספר לרפואה. אם לא

ייגמישו את הקריטריונים למיגזר הערבי ידוע שהתלמידים הערביים שמגיעים עם

פסיכומטרי גבוה הם מעטים.

היו"ר ד' איציק;

צריך להביא אותם למצב שהם יצליחו בבחינות הפסיכומטריות.

אני רוצה להעלות עוד בעיה. בשנה הבאה החינוך המיוחד יטפל אך ורק בלקויות

קשות. אני רוצה להעלות את הבעיה, אני לא יודע מי ייענה על זה ואיך הבעיה

תוכל להיפתר, מה משרד החינוך או הכנסת תוכל לעזור בהקצאת משאבים ותקנים

לילדים מתקשים בבתי-ספר רגילים, שהחינוך המיוחד לא ייכנס אליהם?

תבוא עם נתונים מסודרים וספציפיים, תגיד לי כמה בדיוק אתה צריך ואנחנו

נהיה מוכנים לפנות. לפני שבאת לדיון של ועדת חינוך היית צריך לשבת ולהכין

את הנתונים ולהגיד על כמה מדובר, שהרי אתה איש השטח ואתה צריך להדריך

אותנו. אז אם נראה לך שיש משהו שהוא מאוד אקוטי, תכתוב לי מכתב. אני מבטיחה

לך שאנחנו נלווה את בקשתך. תודה רבה.

ז' מג'אדלי;

אני רוצה להתמקד בנקודה אחת, שהזכירו אותה גם חברי הכנסת דראושה ואסעד,

והיא בעיית הפער בתקנים במיגזר הערבי. עם כל הכבוד לשר החינוך, שהצהיר כל

מיני הצהרות בשנה האחרונה, שהוא הולך להשוות בין המיגזר הערבי לעיברי תוך 3

שנים, אני חושב שהוא זורה חול בעיניים שלנו או שהוא זורה חול בעיניים שלו.

עם כל הכבוד לנתונים שהציג מר יצחק שפירא בקשר לאחוז הכיתות במיגזר הערבי,

שהוא 18%, הנתון הזה לא לוקח בחשבון את מספר התלמידים בכיתה ואז מספר

הכיתות כאן יהיה אפילו נמוך מזה שנמסר. אני מחזיק פה גם התכתבויות שהיו

בשבעת החודשים האחרונים בין הסתדרות המורים לבין שר החינוך בקשר לפער

בתקנים במיגזר הערבי. בתשובות של מנכ"ל משרד החינוך נאמר שהוא לא חשב שיש

פערים כל כך גדולים בתקנים במיגזר הערבי והציע שנדבר על התקנים הבסיסיים.

הפער שהוצג בשנתון הסטטיסטי לא לוקח בחשבון לא את החינוך המיוחד ולא את סל

העליה, שתורם להגדלת הפער. אני חושב שאנחנו לא צריכים לדבר פה על שוויון,

תסגרו קודם את הפערים ואחר כך נתחיל לדבר על השוויון.

זה ממש אותו דבר בעברית.

הפער הזה מתבטא כמעט ב-90,000 שעות במיגזר הערבי. אני לוקח את הנתונים

האלה מהשנתון הסטטיסטי. עם כל הכבוד לנתון שהוצג בקשר ליוצאי אסיה ואפריקה,

שהוא יותר נמוך מהנתון של יוצאי אירופה ואמריקה, זה לא מנחם אותי בגלל

שאצלנו הנתון עוד הרבה יותר נמוך. אני פונה לחברי הכנסת הערביים, הם משיגים

את התקנים האלה, הם סוגרים את הפערים האלה, אז שיוסיפו תקנים למיגזר הערבי.

למה אתה עושה אפליה? למה אתה פונה רק לערבים? מה איתי?

אני פונה גם לכל חברי הכנסת האהרים. צריך להוסיף את התקנים האלה ולסגור

את הפערים. צריך להוסיף למערכת החינוך הערבית יותר מורים אקדמאי ים, דם צעיר

יותר, במקום מורים ומנהלים שנמצאים כבר 30 שנים במערכת, ובכן לחזק את

המערכת. אני פונה לכל חברי הכנסת שהנתונים הקשים האלה כואבים להם והם כנים

בהצהרות שלהם, תתחילו ללחוץ על שר האוצר ועל שר החינוך שייתחילו לסגור את

הפערים בצורה צודקת ואמינה ולא רק בהצהרות.

אני נוכח בהרבה דיונים כאלה על מערכת החינוך גם במיגזר הערבי, גם

באוניברסיטאות, גם במקומות השונים, ואנחנו שומעים הרה מספרים - על זה שיש

הישגים ועל זה שאין הישגים, על זה שיש בעיות ועל זה שאין בעיות. אם היו כל

כך הרבה הישגים אני חושב שלא היו צריכות להיות כל כך הרבה בעיות, שהוזכרו

לפחות על-ידי נציג משרד החינוך כאן. אני לא פסימי באופיי אבל אני חושב

שאנחנו במצב קשה עד קשה מאוד יחסית למה שקיים במיגזר היהודי. אני רוצה

להיות שותף להערכתו של חבר הכנסת אסעד אסעד, שאם לא יהיה מהפך משמעותי

בייחס משרד החינוך אנחנו נלך אחורה יחסית למיגזר היהודי. למה להיתמם? למה

להגיד שיש הישגים? אין הישגים. דיברה ראש ועדת המעקב לענייני חינוך על

שיטות הוראה. זו אחריות של המורים ושל מערכת החינוך. מה שמלמדים את הבנים

שלנו לא מתאים להכשרת ילד חושב, ילד שיוכל לחשוב מה הוא רוצה בעתיד. ואת

השינוי הזה אי אפשר לעשות על-ידי השתלמויות ספורדיות פה ושם, כפי שהציע מר

אסדי. זה פרוייקט אחד גדול שצריך משרד החינוך לקהת על עצמו, להשקיע בו

כספים ולהביא את מערכת החינוך לעלות פאזה אחת. אני לימדתי קורס של

השתלמויות מורים, בסוף עמדתי מול המורים ואמרתי להם - חברים, אם אני הייתי

אחראי במשרד החינוך %50 ממכם היו צריכים ללכת הביתה ולא להישאר במערכת

החינוך. הם צריכים לשלם לנו פיצויים, הם מקלקלים את הילדים שלנו. זאת הבעיה

והיא בעיה אמיתית שדורשת פתרון.

בעיה שניה זה הגיל הרך, בגילאי 4-3. בגיל שנתיים רק %25 מהילדים הולכים

לגנים, ובגילאי 4-3 - %55 הולכים לגן במיגזר הערבי לעומת 96% אצל היהודים.

ומי אחראי על זה? משרד החינוך. למה הוא מקפיא את החוק? כי יש בעיות

תקציביות. זה מוזר שכאשר יישום החוק מגיע לערבים אז אין כסף, לכולם היה כסף

עד שהגענו ורק אז הקפיאו את החוק.

דבר שלישי, כבר דיברו על כך שחבל מאוד ששר החינוך לא נמצא כאן. אני רוצה

להפנות את תשומת לבכם לכך שבקווי היסוד של ממשלת פרס, בהבדל מקווי היסוד של

ממשלת רבין ז"ל, השמיטו את הענין של שוויון בחינוך. אני לא יודע אם זה נעשה

בכוונה.

אני מבקשת ממזכירת הוועדה להביא את הטקסט של קווי היסוד של הממשלה.

שר החינוך הקים מועצה מייעצת שביקשה לשנות את מבנה מערכת החינוך באופן

מוחלט. בלי לשנות את זה לא יהיה שינוי משמעותי. אני רוצה ששר החינוך יגיד

למה הוא לא שומע בקול המועצה המייעצת שהוא הקים.

הוא הקים אותה בכדי לקשט את המשרד ולא התכוון לשמוע לה.

שייבוא מנכ"ל משרד החינוך וייגיד מדוע לדתיים מגיע דברים כאלה ולערבים



לא מגיע. גם לנו יש צרכים לאומיים וצרכים אזרחיים ותרבותיים. היום ב-1995

אין מטרות ברורות למערכת החינוך הערבית בישראל. אני מבקש שמשרד החינוך ישים

לנו סוף סוף מטרות חינוך כדי שנדע למה לחנך את הבנים שלנו. מנהלי בתי-הספר

ומורים בבתי-ספר לא יודעים למה לחנך. שמעתי את שרת החינוך לשעבר, שולמית

אלוני, שאמרה להם שי ידברו בבקשה על נושאים של שיוך לאומי. הם מפחדים, הם לא

יודעים שזה דבר לגיטימי במדינת ישראל לעשות את זה כי אין מטרות ברורות. דבר

נוסף, במסגרת השינוי הארגוני שצריך להיות במשרד החינוך צריכה להיות מזכירות

פדגוגית ערבית. אין אפשרות לטפל בצרכים של המיגזר הערבי דרך המועצה ודרך

המוסדות הרגילים.

אתה בעד מזכירות פדגוגית נפרדת?

כן-

כולם יודעים שיש נשירת תלמידים בחינוך הערבי ושיש פוליטיזציה במערכת

החינוך הערבית. כולם יודעים שראשי רשויות מתערבים במינויים פוליטיים בתוך

המיגזר הערבי. אני רוצה שמשרד החינוך יעשה את הדרוש ממנו בתחום הזה.

אני לא רוצה להאריך בדברי. אני רוצה להציג עוד שני אנשים, את מר ווגיה

זועבי, רכז חינוך של המיגזר הערבי אצלנו; ואת מר סעיד זועבי, שהוא מנהל

בית-ספר אחווה, בית-ספר על-יסודי שמאכלס בתוכו שתי מועצות איזוריות, מועצה

איזורית גלבוע שכוללת 5 כפרים ומועצה איזורית נוף הגליל שכוללת 4 כפרים.

אני לא רוצה להיכנס לדברים שכבר נאמרו כאן. משום מה אף אחד לא דיבר כאן

על קרן קרב. זה נושא שכדאי לדבר עליו ויש גם סיבות למה הוא לא נמצא במיגזר

מסויים וכן נמצא במיגזר אחר. זה נובע מסיבה כללית בנושא תשלומים. כשהולכים

בנושאים של מאציינג או שליש וכולי במיגזר הערבי יש לנו בעיה רצינית מאוד.

אני אומר את זה כראש אגף חינוך וכחבר קיבוץ ואני יודע מה משקיעים בחינוך

במיגזרים אחרים כשההורים מוכנים להשקיע את הכסף הזה, לא המועצה. עברנו

לנושא של השתתפות הורים בתשלומים בבתי-ספר. אם בבית-ספר קיבוצי הורים

משלמים בתיכון גם 3,000 ו-4,000 שקל לשנה, במיגזר הערבי אנחנו לא יכולים

לגבות 50 שקל לשנה. התוצאות נראות גם בשטח. אני אומר את זה פה בתור אחד

שכואב את זה ואת מרבית זמנו משקיע במיגזר הערבי.

במועצה שלנו, שהיא מועצה פריפריאלית פר אקסלנס, עם מצב אקונומי טוב, יש

בעיה רצינית מאוד של גני ילדים. אני בכוונה לא רוצה להיכנס כאן לנושא של

בינוי שהוא לא כפי שתיארו אותו פה, שאנחנו כבר הולכים לסגור איזשהם פערים.

אני מזמין את כולם לבקר אצלנו, במיגזר הערבי יש בעיה רצינית ביותר בנושא של

גני הילדים ובתי-הספר מבחינת בינוי. פרט לגן אחד ו-5 בתי-ספר יסודיים

שהגנים הם בתוך חצר בית-הספר, אין לנו אף גן אחד תיקני. כולם בחדרים ללא

שירותים, ללא פינות ציור, ללא פינות רחצה. זה ממש לא סביר שילדים בני 4

הולכים 200-150 מטר לעשות את צרכיהם יחד עם ילדים בכיתה וי. אני יודע את

הפערים ואת התקציבים ואת מה שמשרד החינוך עושה, אני מבלה שם הרבה משעותי,

ובכל זאת אני חושב שמוכרחים לתת לנושא הזה דחיפה הרבה יותר מהירה.

אני לא רוצה להיכנס כאן לדברים כמו שפ"י (שרות פסיכולוגי יעוצי). לקח

הרבה מאוד זמן להכניס שפ"י למיגזר הערבי. אני ניהלתי עמותה שנקראה "תלם",

זו עמותה של תהנות פסיכולוגיות, ואני יודע על מה מדובר. ושאלתי את הנהג

שהיה מוביל עובדים שלנו למה לא נוסעים והוא אמר שבמיגזר שלהם מוטב שלא ללכת

לפסיכולוג. ובכל זאת זה נכנס כבר למיגזר. בכל מועצה איזורית גלבוע יש תקן

אחד לשפ"י במיגזר הערבי - אגב, במיגזר היהודי יש אפילו פחות תקנים באופן

יחסי - אבל זה אפס קצהו.



והדבר האחרון זה נושא של מועצות מעורבות. חבל שחבר הכנסת שלמה בוחבוט

הלך. יש ערים מעורבות שהן מוכרות בתקציב - עכו, יפו, תרשיחא, מעלות וכולי.

אבל מועצות מעורבות אינן מוכרות בתקציבים והמושג הזח של מועצה מעורבת כלל

לא קיים. יש כמדומני 4-3 כאלה ואצלנו שליש מהמועצה הם תושבים ערביים. זח

דורש התייחסות מיוחדת, והיא איננה. אני בכוונה קיצרתי ואני מודה לכולם.

נאמר פה משהו על המורים. אני רוצה לומר שצריך להודות למורים הערביים,

אלה שעומדים לפרוש. אלה המורים שעבדו בתנאים הכי קשים, פיסית ופוליטית.

צריך לעודד אותם לפרוש ולא לבוא היום בטענות למורים שעבדו במשך 30 שנים

בתנאיים הכי קשים, גם מבחינת תקציב, מבחינת בינוי, מבחינה פוליטית, ולומר

שהם לא עשו כלום. טוב שהם החזיקו מעמד עד היום.

אני אפתח במשהו אחר. היה בזמנו מבחן משוב ארצי בחשבון לכיתות ד' ו-75%

מהתלמידים הערביים נכשלו. היתה ועדה, היו המלצות. בשבוע שעבר הגיעו אלי גם

מימצאים חדשים ממבחן מתמטיקה לכיתות חי במחוז חיפה. %48 מהתלמידים היהודיים

במחוז חיפה נבחנו ברמה אי והממוצע היה 74.5. לעומתם %8 בלבד מהתלמידים

הערביים נבחנו ברמה אי והממוצע היה פחות מ-40.

היו"ר די איציק;

תרשה לי להפסיק אותך, יש לך ממש עוד חצי דקה. אל תבזבז את הזמן על

הנתונים. הנתונים בהירים לנו. בוא תגיד לנו מה צריך לעשות.

אני אגע בעוד נקודה, שזה הכשרת מורים ומנהלים. אין רע בקורסים

ובהשתלמויות, הם חשובים מאוד, אבל כדי להזרים דם חדש צריך לעשות תוכנית

מקיפה בסמינרים ובאוניברסיטאות להכשרת מורים ערביים לבתי-הספר.

האם שיטת "בית-הספר הלומד" לא פועלת אצלכם? בשיטה זו הצוות הפדגוגי של

בית-הספר מאמץ תוכנית ומכין אותה למשך שנה שנתיים ומשרד החינוך משלם את

עלותה. האם זה לא פועל?

זה פועל אבל מורים שמקבלים קורס אחד בנושא מסויים, למשל שיטות הוראה

לכיתות הטרוגניות, זה לא מספיק כדי להכין אותם לעבוד בשיטה הזאת. המורה

צריך לעבוד בשיטה הזאת לאורך כל השנים, כבר כשהוא לומד בסמינר, זה עניין של

התנסות ולא ענין של לקרוא טקסט מסויים ולבוא לכיתה.

אנחנו צריכים לסיים את הישיבה בשעה 12:30 אז אני מבקשת שלא תחזרו על

דברים שכבר נאמרו, כי אתם הרי רוצים שהדיון יהיה שווה.

אני מבקש עוד נקודה אחת. יש הרבה כספים שמגיעים ממשרד החינוך לרשויות

המקומיות אך לא מגיעים לבתי-הספר. יש הרבה רשויות שהן טובות, ראשי מועצות

מצויינים, אבל חלק מהכספים לא מגיעים לבית-הספר. אני מבקש שמשרד החינוך

יעקוב אחרי הכספים האלה.



ע' אל-הוזייל;

שמעתי את כל הדברים שנאמרו, חלקם גם חזרו על עצמם. יש דבר שלא עלה עדיין

בדיון וזה הנושא של הנגב באופן ספציפי. שם הבעיה החמורה ביותר. כפי שנאמר

אחוז הנשירה במיגזר הערבי הוא %52, ואילו בנגב 75% לא מסיימים תיכון.

הפזורה בנגב לא מטופלת בשום אופן, גם מבחינת החינוך המיוחד וגם בבתי-הספר

הרגילים. עדיין הרבה תלמידים לומדים בפחונים והרבה תלמידים הולכים מרחק

עצום מביתם לבית-הספר. ביום גשום כמו היום ילדי הפזורה לא לומדים כי הדרך

לבית-הספר מלאה בוץ ומים. העניין הזה לא מטופל גם מבחינת הנשירה וגם מבחינת

החינוך המיוחד וגם מבחינת המבנים וגם מבחינת התנאים. ילדים לא יודעים מה זה

מחשב, אין חשמל בבתי-ספר, יש בתי-ספר שאין בהם אפילו טלפון. הרבה שירותים

לא קיימים בבית-הספר, שירותים רפואיים, שירותי יעוץ.

היו"ר ד' איציק;

אתה תוכל לתת לי כבר מחר רשימה של בתי-הספר שאין בהם טלפון וחשמל?

אני יכול לבדוק. היה גם בית-ספר אחד בלי מים. יש מחלקה במשרד החינוך,

רשות החינוך לבדואים, והם אחראים לכך ובידיהם גם יש את כל הנתונים. לפי

נתון של שנה שעברה יש במערכת 224 מורים לא מוסמכים. בתחילת השנה הזו לא

נתנו להם מינויים אבל הם הוחזרו למערכת. אני רוצה להביא דוגמא מניסיוני

האישי. ראיתי מורה מרהט, בוגר מכללה, שכתב על הלוח מילים בערבית בטעויות

כתיב שבכיתה גי לא טועים בהן. האם יש אפשרות לבדוק דברים כאלה? זה חמור

מאוד ויש הרבה מורים כאלה.

אני מבקשת שלא תחזרו על דברים שנאמרו, הרי כל הדברים רשומים. לא מוכרחים

לדבר. גם מי שבא לפה מרחוק ואמרו את הדברים שלו מה זה משנה מי אמר ובלבד

שהדברים נאמרו. אני מבקשת שיידבר רק מי שיש לו משהו להוסיף שלא נאמר עדיין.

כל העניין של ההשתלמויות, העניין של הפרוטקציות, הכל נרשם.

עד לפני 3 חודשים בכובע הקודם שלי הייתי מפקח ארצי על מרכזי חינוך

וכיתות הכוון במיגזר היהודי. אני רוצה להציע פה הצעות לפיתרון. אנחנו

מדברים על החלשים שנושרים, החזקים הרי לא נושרים. אני חושב שמה עשה אגף

שח"ר, שעבדתי בו עד לפני 4 חודשים, עם האוכלוסיה הזאת הוא מתכון למה שצריך

להיעשות פה. אפשר במתכונת ניסוי לעבוד במיגזר הערבי. לפני 4 שנים בלבד המצב

של למעלה מ-20,000 תלמידים במיגזר היהודי היה קטסטרופלי מבחינה חינוכית.

תלמידים שלא יודעים לקרוא ולכתוב בעברית, שנשרו מכל המסגרות האחרות, נקלטו

במה שקרוי "מרכזי חינוך". "מרכזי חינוך" להבדיל מבתי-ספר - וכבר ציינו פה

1.7-1.6 לתלמיד במיגזר היהודי - בכיתות ההכוון התקציב נע מ-2.83 עד 3.8

ובמרכזי חינוך זה אפילו יותר. זאת אומרת יש מסגרת של כיתות הכוון, שדרך אגב

נפתחה למיגזר הערבי רק בשנה שעברה. שר החינוך אכן אמר בנוכחות מנהל שח"ר

שאגף שח"ר לא מטפל באוכלוסיה הערבית. אז הנה לכם הרעיון, לפתוח אגף בנוסח

אגף שח"ר לערבים שהתפקיד הספציפי שלו יהיה מוגדר - טיפול באוכלוסיה הזאת,

ויש כבר מתכונת לעבודה, או לחילופין לתת לגיטימציה לאגף שח"ר לטפל גם

במיגזר הערבי. אני ביקשתי לפתוח עכשיו לראשונה את התוכנית הזאת במיגזר

הערבי. זה יבוא לדיון ב-28.12.95. אולי זו תהיה פריצת דרך.

ה' חזאן;

שייתנו תקציבים לאגף שח"ר ונפתח את התוכנית.



י' שפירא;

ראשי האגף לא רוצים בכך.

היו"ר ד' איציק;

לא שואלים אותם. מה שמר אבשלום נאור אמר הוא נקודה מאוד חשובה. ממש לא

מעניין אותי אם אגף שח"ר רוצה או לא רוצה.

אני אדבר בקיצור על הנושא של ההשכלה הגבוהה. זה מעגל אחד סגור. ברגע שיש

בעיות של המערכת זה מתבטא בסופו של דבר במה שיש במערכת ההשכלה הגבוהה. דובר

על כך שיש 5.4% סטודנטים ערביים באוניברסיטאות והשאלה היא למה. יצא דו"ח על

אפלייה מערכתית של הציבור הערבי בכל הנושא של ההשכלה הגבוהה, החל במילגות

וכלה במעונות ובכל המערכת הזאת. ההשכלה הגבוהה במיגזר הערבי נמצאת במצב

קטסטרופלי. צריכה לצאת מפה צעקה שתקרא למועצה להשכלה גבוהה לשנות את

המדיניות שלה בכל הנושא של השכלה גבוהה. יש כמה דברים ספציפיים שאנחנו

מוצאים שצריך לעשות.

ראשית, צריך לבקש הקמת ועדת קליטת סטודנטים ואקדמאים ערביים בתוך

המוסדות להשכלה גבוהה. יש כבר ועדה כזאת לקליטת עולים חדשים ולכמה וכמה

נושאים. צריך לקרוא להם להקים כי הם לא יקימו מעצמם.

הדבר השני, מדובר באחוז מאוד גבוה של אנשים שלא מסיימים עם תעודת בגרות.

לציבור היהודי יש 35 מכינות שמיועדות להשלים את הבגרות. האגודה לקידום

החינוך בישראל, שמארגנת את המכינות האלה, לא קולטת במסגרת של המכינות

לבגרות סטודנטים ערבים. היא מתלה את הקבלה למכינות בשירות צבאי, אף שאין

לזה שום היגיון. אגב, גם דרוזים שמשרתים וגם אנשים אחרים שמשרתים לצבא לא

מתקבלים מאחר והמכינות האלה מתקיימות כמתכונת העכרית של בחינות הבגרות,

כלומר גם אנשים ששירתו בצבא לא יכולים להתקבל למכינות.

הדבר השלישי, אין מרכזי מידע והכוון למידע תעסוקתי.

היו"ר די איציק;

לא הייתי ערה לבעיה של המכינות. בעצם אין כאן סיכוי נוסף.

י י שפירא;

שייגישו דו"ח כתוב ואני אלמד אותו.

גי פרח;

כבר הגשנו דו"ח בשבוע שעבר לשר החינוך. בנושא של הפסיכומטרי, דיברו פה

על הסיבות מדוע הסטודנטים הערביים לא מתקבלים. נמצא פער, על-פי הנתונים של

המרכז הארצי לבחינות והערכה, של 100-70 נקודות בממוצע הציונים במבחן

הפסיכומטרי בין יהודים לערבים. המרכז הארצי לבחינות והערכה עושה בדיקות של

כושר הניבוי של מבחן הפסיכומטרי, דבר פשוט, שעולה להם כסף. הם משקיעים בזה

לציבור היהודי, הם בודקים אשכנזים, הם בודקים את כל האוכלוסיות אבל הם לא

בודקים את הציבור הערבי. הם עשו בדיקה מאוד שיטחית בשנה שעברח, שהראתה שיש

כושר ניבוי דומה של המבחן חפסיכומטרי של התלמיד הערבי עם שנה אי. צריך

להמליץ למרכז הארצי לבחינות ולהערכה לעשות מבחן כזה.

מדברים על הכשרת מורים, וזו אחת ההמלצות שגם אפשר לצאת איתן מפה, יש בסך

הכל שני מוסדות להכשרת מורים.

צריך להוסיף גם את עניין המענקים, יש מענקים לעולים חדשים.

אני אתמקד בנושא של נערות נושרות. בישיבה שנערכה בוועדת המשנה, בראשות

הבר הכנסת דראושה, בסוף שנה שעברה עלה הנושא של הנערות שנושרות, שאין מספיק

ביקורת עליהן. חלק מהן גם מקבלות תעודות סיום של לימודים, חלק מהן מתחתן,

חלק מהן מתחיל לעבוד, וחלק בכלל נשר מהלימודים. כשנערה עוזבת את הלימודים

היא הולכת לעבוד או מתחתנת. אני מציעה שתהיה ביקורת על הנערה שעוזבת את

הלימודים או שמתחתנת מוקדם, שתהיה למשרד החינוך מודעות לנושא הזה. הן

קטינות וכבר מגיל 15-14 עובדות במפעלים. אני מדברת על חוסר בקציני ביקור

סדיר. לפני שבוע התכנסה ועדה בכנסת על נושא רצח נשים אצל הדרוזים. בלט שם

נושא מאוד מעניין, שאחרי כל מה שקרה לא נערכו שיחות בין התלמידים

לפסיכולוגים. כשדיברנו עם ילדים הם אמרו - "כן, מגיע לח שתמות". איך ילדים

בני 4 או 5 מדברים ככה? איפה החינוך כאן?

את מעבירה אותי לנושא אחר. לנו היה נושא של שוויון בין המינים שהוכנס גם

למיגזר הערבי. אני בחוסר צניעות אומרת לכם שאני עבדתי עליו שנה שלמה יחד עם

האנשים הטובים ביותר שנמצאים במערכת החינוך, יש אסופה של מאמרים, אחר כך

אני גם אתן לך ספר מתנה. אני נגד פטרוניות של המיגזר היהודי על המיגזר

הערבי והמיגזר הדרוזי. אתם צריכים לעשות את הענין חזה בעצמכם. את צודקת

בדבר אחד, שאם חסרים חומרים לפי דעתי משרד החינוך צריך לדאוג שהם יהיו.

אני מרכזת תחום שירותי בריאות הנפש למיגזר הערבי מטעם עמותת "עימות"

וחוג העובדים הערביים לבריאות הנפש. במסגרת עבודתי עשיתי מחקר שחלק ממנו

היה בתחום החינוך. כבר דיברו פה על כך שחסרים קציני ביקור סדיר, חסרים

יועצים חינוכיים, חסרים פסיכולוגים חינוכיים, חסרים קלינאי תקשורת וכל

המערכת הפרה-רפואית שבעצם הכל הוא כמו מיקשה אחת שמסתכמת בשלושה מעגלים:

מעגל אחד של היעדר תקנים; מעגל שני של היעדר אנשי מקצוע ערבים מיומנים

לתחומים האלה; המעגל השלישי של היעדר מודעות בקרב המועצות המקומיות למשמעות

ולחשיבות שירותי בריאות הנפש במערכת החינוך ולכן זה פשוט בא בסדר עדיפות

אחרונה. כשאנחנו מדברים על הקצאות של משרד החינוך מול המועצה המקומית

בחלוקח על תקציבים בתחום בריאות הנפש אנחנו רואים הזנחה טוטלית על-ידי

המועצה המקומית, אף שאני גם לא מזכה את משרד החינוך.

הנושא השני הוא היעדר כל מהלך הוליסטי בתחום של בריאות הנפש במערכת

החינוך. אני רואה קשר ישיר בין היעדר הנוכחות של המערך הזה לבין הנשירה

הגדולה במיגזר הערבי בגלל היעדר תמיכה נפשית ובגלל גרעון גדול באיבחון של

השירות הפסיכולוגי, ובמסגרות מתאימות של חינוך מיוחד ותיגבור בשעות.

נושא נוסף הם המרכזים להתפתחות הילד. באף ישוב במיגזר הערבי לא קיים

מרכז להתפתחות הילד. זו אחריות משותפת בין שלושה משרדים - חינוך, בריאות

ורווחה - והשירות הזה הוא מאוד משמעותי לקידום החינוך ולהגעה לתוצאות

חינוכיות טובות יותר.

זה חינוך קהילתי אבל גם של ההורים.

זח גם חינוך קחילתי וגם חינוך פרטני לילדים.

אנחנו מתקרבים לסיום הדיון ושמעתי כבר את מרבית הדוברים. אני רוצה להגיד

לכם שהדיון הזה הוא בבחינת "תפסת מרובה - לא תפסת". מעלים פה מיליון נושאים

ולא מתמקדים באף נושא. אולי הסיבה לכך בגלל עצם הגדרת הדיון - החינוך

במיגזר הערבי. לא שמעתי שנערך פה דיון על "החינוך במיגזר היהודי". שמעתי את

הדוברים הקודמים, במיוחד את חבר הכנסת דראושה. מצד אחד הוא משבח את שר

החינוך ואת משרד החינוך אבל מצד שני הוא הביא נתונים ואמירות שכולן אומרות

שמשרד החינוך לא עשה מה שהוא היה צריך לעשות. שמענו גם את הנתונים שהקריא

חבר הכנסת אסעד אסעד מתוך החוברת של משרד החינוך, שלא רק שהפער לא קטן אלא

לפי הנתונים האלה ב-1997 או ב-1998 אפילו הפער יילך וייגדל. אני חושב

שצריכה לבוא דרישה ממשרד החינוך לטפל בכל הנושאים אבל לפי דעתי צריך להתמקד

בנושא אחד או שניים ולתת להם עדיפות. יש איזשהי התיימרות של משרד החינוך

שהוא עושה משהו ולפי מה שאני שומע אין זה כך.

הוא עושה הרבה מאוד אבל הוא ירש ירושה קשה.

יכול להיות, אבל אני מסתכל לעתיד. לפי מה שאני שומע כאן הדברים לא

מסתדרים ולא באים על תיקונם. לפי דעתי במקום להתפזר על אלף ואחד נושאים,

שבל אחד כואב וכל אחד מציק, הוועדה צריכה להתמקד ב-3-2 נושאים, למשל

הנושאים שד"ר האלה חזאן הציעה - למשל הכנסת שיטות חינוך מודרניות - לקחת את

הנושאים הללו ולהציג אותם בפני משרד החינוך. יש לכם ועדת מעקב, אני לא יודע

מה זה בדיוק. אני הייתי מציע להכין איזו ועדת מעקב מטעם ועדת החינוך על

אותו נושא או שני נושאים שנתמקד בהם. אני באמת מצטער שראשי משרד החינוך לא

נוכחים פה. בדיון היום עלה גם שהאשמה היא לא רק במערכת הממוסדת הפורמלית

אלא יש דברים שגם אתם צריכים לעשות למען עצמכם. אתם צריכים לקחת את עצמכם

בידיים. אני חושב שהרעיון שהעלה מר בשארה לגבי המבחן הפסיכומטרי - להוריד

את הרף - לא מקובל על רוב החברים פה. אומנם זוהי אפליה מתקנת אבל לא יסתכלו

בעין יפה על אותו תלמיד שקיבל ציון נמוך בפסיכומטרי והתקבל. לא הייתי מציע

להעלות רעיון כזה. אבל יש הרבה דברים שאתם, כציבור ערבי וכציבור מחנכים,

יכולים לעשות. לא רק להסתמך על המערכת ועל מה שנעשה למעלה אלא בעצמכם לקחת

את העניינים בידיים ולקדם אותם. אני מציע להתמקד בשני נושאים, נחליט עליהם,

ואיתם נבוא בדרישה למשרד החינוך. תודה.

שי בוחבוט;

אני מכיר את זה משני כובעים, הן כראש עיר והן כחבר כנסת. אני חושב שצריך

לעשות מהפך בחינוך הערבי. חבל שהשר והמנכ"ל לא נמצאים בישיבה. אני יודע

שחברת הכנסת דליה איציק תעשה הרבה מאוד אבל חשוב שאלה שצריכים לבצע יהיו

כאן. לצערי היתה קיימת הזנחה הרבה מאוד שנים. אני רוצה לומר לכם שלא רק

משרד החינוך אשם, גם אתם אשמים וגם ראשי הערים אשמים. היה כנס של ועדת ערים

ומצאנו שאין תוכניות מיתאר ליישובים. ראשי הערים צריכים לעשות תוכנית מיתאר

ורק אחרי זה משרד הפנים יכול להיכנס לדברים. המעורבות הפוליטית במיגזר

הערבי היא קשה ולפעמים אפילו מבחילה. צריך לעשות מהפך, להכניס חבריה

צעירים, ויש הרבה מאוד דוקטורים צעירים, ולעשות מהפיכה ופיקוח על הכל ואתם

צריכים להיות חלק מזה. כמו שאמרה יושבת הראש, נהוג עדיין פעמים רבות העסקה

של בן דוד וגיס וסבא וסבתא, וכאן הבעיה. זה לא סיסמאות, אני מכיר את זה

היטב. מאז שנבחרתי לפני הרבה מאוד שנים תמיד אמרתי שצריך לבטל את כל

המחלקות חערביות במשרד השיכון ובכל מקום. בשביל מח? אני צריך כיהודי להחליט

מה טוב לך? אבל בוא תהיה מעורב. אני רוצה שמפקח ערבי יהיה גם מפקח במעלות,

אין שום סיבה שהוא לא יהיה מפקח במעלות, או הפוך. אם תנסה היום להכניס מפקח

יהודי במקום אחר יהיה פיצוץ, כמו שהיה בתרשיחא. אני רוצה שמשרד החינוך יאמר

שמר חליל אבו-חסן יהיה גם במעלות וגם בתרשיחא.

יש מפקחים יהודיים במיגזר הערבי.

אי בשארה;

תגיד את זה לשר החינוך ולמנכ"ל משרד החינוך, לא פה.

שי בוחבוט;

צריך לעשות מהפך במיגזר הערבי, חייבים לשלב את הכל ביחד. אני יודע

שחסרות כיתות. אני לפעמים שואל ראשי מועצה במיגזר הערבי מדוע אני כראש עיר

יכול להגיש פרוגרמה לבניית כיתה והם לא? האם אתם מגישים פרוגרמה שיש צורך

בכיתות? אני מבקש ממכם, אנא תשלחו ליושבת הראש מכתב, שיש פרוגרמה של חוסר

כיתות ולא בנו, ועל זה נקיים דיון.

יש הרבה תוכניות אבל לא מיישמים אותן.

שי בוחבוט;

אני מבקש שתעבירו את הדברים האלה ליושבת הראש של ועדת החינוך, שנוכל

ללכת למשרד החינוך ולהצביע על נקודות שזקוקות לשיפור. הדרישה צריכה לבוא גם

מהרשות המקומית וגם הרשות המקומית צריכה להעמיד משאבים, לא רק משרד החינוך,

שקל כנגד שקל. אני רוצה להצטרף לדבריו של חבר הכנסת יוסי אחימאיר, צריך

לקיים דיון עם השר על שני נושאים ספציפיים, מה שהכי מדאיג. אם יש בעיה של

כיתות ותקנים בואו נקיים פגישה רק לגבי הנושא של כיתות ותקנים וכשנסיים,

נמשיך הלאה.

א' גבאריין;

הממשלה הזאת עשתה הרבה אפליה מתקנת, שהרגשנו אותה, הן בשעות והן בתקנים.

במשך כמה שנים אנו עושים קיצוצים במורים ובשנים האחרונות אנחנו כבר קלטנו

מורים חדשים. הודות לראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, שנתן עדיפות ראשונה לחינוך.

שמעתי בפורומים שבהם היו אלפי אנשים שמר יצחק רבין ז"ל אמר שהוא נותן

עדיפות לחינוך יותר מהביטחון.

אם אתה כבר מדבר על ראש הממשלה ז"ל, יצא לי להתראיין עכשיו בעיתון על

איזשהו נושא ואמרתי שבתודעה של הישראלי הוא היה נתפס כ"מר ביטחון". אני

משוכנעת שבתודעה של הישראלי הוא לא נתפס כ"מר חינוך" וגם בתודעה שלי לא, עד

שהתמניתי להיות יושבת ראש ועדה. ורק טיבעי שהיו בינינו לפעמים אי-הבנות או

ויכוחים או שהייתי צריכה את הגב שלו והיה מדהים עד כמה ראש הממשלה היה באמת

גם "מר חינוך". הוא ראש ממשלה שנתן הרבה מאוד למערכת החינוך. עם כל הכבוד

הראוי לשר החינוך והתרבות אמנון רובינשטיין ולשר האוצר ולמי שאתם רוצים, אם

ראש ממשלה לא נותן גב למהלך אתם יודעים שזה לא עובד. אני מרגישה צורך להגיד

את המשפט הזה לפחות בפורום הזה.

א' גבאריין;

לכל בית-ספר יש מנהיג - מנהל בית-הספר. באיזור הפיקוח שלי יש 16 בתי-ספר

יסודיים ו-11 בתי-ספר משתלמים בהוראה אלטרנטיבית אוריינית, והם השתלמו בכמה

מקומות. אומנם זה לא מספיק ויש צורך בהשתלמות נוספת ובמהפך בנושא הזה לטובת

המערכת. יש מספר בתי-ספר במיגזר הערבי שהם פורצי דרך, שאפילו בתי-ספר

יהודיים יכולים ללמוד מהם. אני מזמין את ועדת החינוך של הכנסת לבקר בכמה

מקומות - ערערה, כפר קליה, אחד מהכפרים מסביב לאום-אל-פחם, אני ברצון רב



רוצה להראות את זה, זה הצד החיובי. אבל מנהלים משלנו היום מבקרים במיגזר

היהודי ומשווים עצמם לבתי-הספר היהודים. הם שואלים כיצד יתכן שבבית-הספר

היהודי יש כל כך הרבה שעות, מאיפה מביאים אותן? אמרו שזה בא משח"ר ומעוד

כמה מקורות לשעות הוראה ולהשתלמויות שהם מקבלים יותר משלנו וזה מפריע

למנהלים שלנו.

יש בעיה רצינית גם במקומות שרוצים לעשות שינוי בבתי-הספר

אין מספיק חדרים לשם כך. באיזור הפיקוח שלי יש מקומות מוזנחים לגמרי, שלא

בנו אפילו חדר אחד מאז קום המדינה. יש כמה כפרים באיזור הפיקוח שלי שאף אחד

לא מטפל בהם. מה יכולים אנשים בלי חדרים לעשות?

היו"ר ד' איציק;

מר אחמד גבאריין, אתה מפקח, האם אתה נוהג להתקשר למנכ"ל משרד החינוך

ולומר לו מהן הבעיות הספציפיות?

אני עושה את זה ואף יותר מזה.

חי חדאד;

אמרתי בתחילת הישיבה שאנחנו באנו לשמוע ואני עכשיו רואה שצדקתי. אני לא

מומחה לעניין החינוך, לא הייתי לא מנהל ולא מורה. אבל כאזרח, כאדם, אני

מכיר את המיגזר הערבי וקשה לי להבין את הדברים. זו הוועדה היחידה מאז שאני

חבר כנסת שהיא מקיפה לכל המפקחים ואנשי החינוך במיגזר הערבי. קשה לי לקבל

את מה שאני שומע על הפיגורים, כאילו המיגזר הזה לא שייך למדינת ישראל.

הממשלה הזאת עשתה רבות אבל לפי מה שאני שומע כאן כבר חלפו 48 שנים והדברים

האלה עדיין נמצא בפיגור כזה ונצטרך עוד 200 שנה כדי להגיע לשוויון. קשה לי

להבין איך עד היום לא נעשו דברים לסגירת הפער. אני מכיר את חברת הכנסת דליה

איציק היטב, אני יודע מה הגישה שלה לעניין החינוך. אני מבקש שיושבת הראש

תיקח את העניין הזה ביידיה. כולי תקווה שהדברים האלה יובאו למשרד החינוך.

אנחנו לא באים לכאן להתחנף למשרד החינוך או לשר החינוך. הממשלה הזאת עשתה

רבות. אני גם ישבתי בהרבה ישיבות אבל בי ישיבה כל כך מקיפה, שבה נשמעו כל כך

הרבה טענות, עוד לא הייתי. קשה לדעת איך פותרים את הדברים האלה.

וי זועבי;

רוב הדברים. כבר נאמרו אבל אני רוצה לחזק 3-2 מטרות, שנצא מהדיון הזה

ונעבוד עליהן. במקום לבקש להוריד את הנקודות הפסיכומטריות באוניברסיטה

אנחנו חייבים לעשות חריש עמוק דווקא בגיל הרך, בתקנים של פסיכולוגים,

בתקנים לחינוך מיוחד, לאתר את הבעיות מוקדם ובעומק. ואז אנחנו במקום לבקש

להוריד את נקודות הפסיכומטרי באוניברסיטה ולטעון שיש לנו רק 5,000 תלמידים

באוניברסיטאות אז על-ידי חריש עמוק נגיע ל-10,000 תלמידים. מי שמצדד בכך

שנוריד את הנקודות של הפסיכומטרי סימן שהוא לא מאמין ברמת המישכל שלנו. דבר

נוסף, אנחנו אחוז גדול ממדינת ישראל ומגיע לנו שתהיה אוניברסיטה ערבית

שתיכלול את כל המקצועות, שתהיה מקבילה לאוניברסיטאות האחרות.

שתכין את הסטודנטים למזרח התיכון החדש.

21% ממקבלי תעודות הבגרות הערביים מתקבלים לאוניברסיטה לעומת %42 מבעלי

תעודות בגרות יהודים. אבל גם תלמידים שמתקבלים לאוניברסיטה נתקלים לאחר מכן

בבעיות תעסוקה ולכן יש עכשיו רגרסיה בכמות מסיימי הבגרות שמצטרפים

לאוניברסיטה. בבית-הספר שלי יש אחוז הצלחה עצום, במשך 5 שנים מעל ל-80%



מהתלמידים ניגשו לבחינות הבגרות. כל שנה יש לנו מחזור של 190 תלמידים, ב-3

השנים הראשונות כל שנה היו 100-90 תלמידים שהצטרפו לחינוך הגבוה אבל

בשנתיים האחרונות זה ירד ל-60, למרות שאנחנו עולים במספר בעלי תעודות

הבגרות. למה? כי תמיד היו ההורים שואלים - נו, אז מה הוא יעשה עם ההשכלה

הזאת? השנה יש לנו תלמידים שאפילו כבר התקבלו ללימודי משפטים והוריהם היססו

לשלוח אותם ללימודים כי כבר יש לנו מספיק עורכי דין והם לא ימצאו עבודה.

ג' אשכר;

דובר כאן על שוויון בין המיגזר היהודי למיגזר הערבי. עכשיו אני בא לדבר

על השוויון בין המיגזר הערבי בצפון למיגזר הערבי בדרום. לנו אין מורים

מוסמכים, אין לנו אקדמאיים. הכל קטסטרופה שלמה. אני מבקש שיישוו אותנו

למיגזר הצפוני.

ראשית צריכים לפתח מנהיגות חינוכית במיגזר הערבי. שנית, צריכים לעודד

יזמות פדגוגית מלמטה למעלה ולא תמיד לחכות לכן שהיוזמה תבוא מלמעלה. מלמעלה

למטה דווקא נותנים, את מנת חלקנו בחלוקה אני משיג. למשל השנה הוקמו 30

מעבדות מתמטיות בארץ בכל החינוך ומנת המיגזר הערבי היתה 6 מעבדות וקיבלנו

את כולן. אבל צריכים ליזום. אני עובר בבתי-ספר, אין לי ספק שכאן יש כוונות

טובות לקידום החינוך הערבי. אבל תאמינו לי, יש מנהלים שלא נוגעים בחומר

שנקרא "חוזר מנכ"ל".

היו"ר ד' איציק;

אם אתם המפקחים הייתם באים באומץ לב והייתם לוקחים מנהל בית-ספר אחד

ואומרים - "מצאנו אותו לא טוב פדגוגית" וקבל עם ועדה, למען יראו וייראו,

מוציאים אותו מהמערכת כי הוא חוטא לתפקידו, בדיוק כמו שעושים במיגזר

היהודי, שגם בו לא עושים את זה מספיק טוב זה היה פותר חלק מהבעיה. אתה עשית

את זה בשנה שעברה אבל כמה עשו כמוך?

השר ענה לי ביום ראשון לשאלה הזו שהוא לא יפטר אף מנהל.

היו"ר ד' איציק;

אני מבטיחה לכם שיהיה דיון נוסף בעוד חודש ואז אתם תהיו ראשון ותדברו 5

דקות רצוף. אני מבטיחה לכם אישית. אני רוצה להציג לפניכם את מר ויקטור

גבאי, שמעתה ואילך יהיה העוזר שלי בוועדה לנושאים ערביים. הוא מכיר את

הנושא של המיגזר הערבי לפני ולפנים, אגב הוא דובר ערבית מצויינת. על כל

פנים בנושאים ספציפיים מיידיים, אני מחכה לתשובה מחר ממך, אני רוצה לראות

באיזה בית-ספר אין טלפון ואין חשמל.

אי נאור;

זה כולל כיתות שאינן בתי-ספר? יש במיגזר הערבי כיתות שהן לא בית-ספר

ואין להם אפילו סמל.

היו"ר די איציק;

לא לכל כיתה יש טלפון. אני מבקשת ממכם שבכל הנושאים מהסוג הזה תיפנו למר

ויקטור גבאי והוא גם ייפרסם את זמני הקבלה שלו. כל פעולה שהוא ייעשה הוא

ייעשה בשמי וכל פניה שהוא ייפנה תיעשה בשמי. אני נכנסתי לוועדה לא מזמן.

הנושא הוא באמת נורא מורכב. היה הכי קל להגיד - הנשרה, וד"ר האלה חזאן היתה

כבר בנושא הזה שהקמנו ועדת חקירה פרלמנטרית שהיא מאוד מלחיצה את מי שהיא

מלחיצה, זאת ועדת חקירה של הכנסת ויש לה סטטוס בעייתי מאוד מבחינת הרבה



מאוד אנשים. אני גם לא בטוחה שלא י יעמידו פה כמה אנשים לדין על כמה דברים

שקרו במערכת החינוך וגם יהיו אנשים שי יצטרכו לשלם בראשם, אני אקפיד על זה,

אני מאמינה בשכר ועונש. אני מאמינה שמי שחוטא לתפקידו אטור לו להישאר בעיקר

אם הוא עובד עם ילדים. במעט הזמן שנותר לנו, 6-ר חודשים, מי שאומר לכם שהוא

ייפתור פה את הבעיות, תטלחו לי, פשוט זורק מילים באוויר. אתם לא נולדתם

אתמול וגם אני לא בדיוק נולדתי לפני שעתיים. צריך פה באמת לעשות סדר

בנושאים. תיכף תשמעו את הסדר שאני חושבת שצריך לעשות. אתם כמנהיגים, אני

מזמינה אתכם לא לחכות עד שאני אפנה אליכם. זה לא אומר שלגבי כל בעיה אני

אסכים איתכם ושלגבי כל דבר אני אראה איתכם עין בעין. זה אומר שאני מבטיחה

לכם שלגבי בעיה שאני אראה אותה עין בעין איתכם, אני אעזור לכם.

במינהל חינוכי קיימות שתי גישות. הגישה הקלה היא שאנחנו נפנה מנהל או

מורה לא טוב, וקשה לפנות אותו. אבל קיימת גם שיטה של הניהול הקשה,

שהמורה/מנהל כבר יושב איתנו במערכת, הוא מעוגן במערכת, בואו ננסה לפעול

ביחד איתו. אני מברך על מיכלול הנושאים שעלו היום כי עכשיו אנחנו יכולים

לבחור ולדלות את הנושאים החשובים ביותר. אם מורה אומר להורה "הילד שלך הוא

תלמיד חלש" הבעיה צריכה לחזור למורה ומישהו צריך לומר למורה - "איפה אתה

במערכת הזאת? אל תזרוק את הכדור על ההורה שיש לו 9 ילדים בבית. מה אתה עושה

בכיתה? מה אתה עושה על מנת שהילד הזה יתקדם? תעבוד גם עוד שעה נוספת על מנת

שהילד הזה יהיה יותר טוב בהישגיו הלימודיים". אנחנו צריכים לראות את

התוכנית ההוליסטית הפנימית שלנו של המפקחים, של המנהלים, של המורים, כאשר

המחוייבות שלנו זה הילד. צר לי לומר, אבל היום אף אחד לא בא בטענות למורה

כאשר 9 ילדים מכיתתו נכשלים במבחן הישגים. חברת הכנסת דליה איציק עשתה את

זה בירושלים והעמידה כמה מורים ומורות בפינה בעניין הזה. צריכה להיות

איזשהי תוכנית פנימית חינוכית שתתחיל במורה ותמשיך במנהל ובמפקח, כאשר כולם

מעורבים. גם הנושא של המעורבות הכוללת של ההורים הוא חשוב מאוד. מר אסדי

אמון בעניין הזה והוא יכול לעשות רבות למען מעורבות קהילתית. הייתי רוצה

לראות איך בכפר ערערה או בכפר אחר ייצאו להפגנה נגד מורה ש-9 תלמידים בכיתה

שלו נכשלו. בנושא הזה אנחנו יכולים לעשות הרבה מאוד. העשיה שלנו תיפתור

אולי %80 ממיכלול הבעיות שאנחנו העלינו. תודה.

לוועדה היום הוזמנו אנשים אך בוודאי היו גם אחרים שהיו צריכים להיות פה

ולא הוזמנו כי לא ידעתי עליהם. לקראת הדיון הבא אתם מוזמנים להציג לנו את

שמות האנשים שאתם חושבים שצריכים להיות פה. דלת הוועדה פתוחה לכולם.

אני רוצה להגיד לכם שהפיתרון חייב לבוא ממכם. קודם דיברתי על פטרוניות

וקיבלתי פה איזה פתק איך יתכן שאחראי או יועץ במיגזר הערבי יהיה יהודי. אני

שונאת את ההפרדה הדיכוטומית הזאת ואני חושבת שהיא מלאכותית מאוד. אני חושבת

שמותר לי לדבר על העניין הערבי ומותר לכם לדבר על הבעיות היהודיות כי אנחנו

חיים במדינה אחת. דווקא ההפרדה הזאת - זה שלנו וזה שלהם - מאוד מבהילה

אותי. למה אנחנו מנהלים דיון על המיגזר הערבי? בגלל שהבעיה היא מאוד

אקוטית. אני דרך אגב מאמינה שיהיה שוויון, אני גם מאמינה שלשלום יהיו הרבה

פירות ואחד מהם יהיה תחושות אחרות של המיגזר הערבי, שבצדק מרגיש פה הרבה

פעמים לא טוב, ושוויון. יהיו פה גם הרבה השפעות על השוויון בין המינים,

מאחר שבגלל הבעיות האובייקטיביות של המדינה זו מדינה צבאית מיליטריסטית

והמאצ' ואיזם הגברי הוא הרבה יותר בולט. יהיו הרבה פירות שעוד לא רואים

אותם. לפי דעתי אחד מהם יהיה הדבר הזה. אני פניתי לשר החינוך כמה פעמים,

אחד מהתפקידים של הוועדה הוא לבקר את שר החינוך ואת משרד החינוך ועשינו זאת

הרבה. ברוב הפעמים אני הרגשתי אוזן קשבת אצלו. אני חושבת שצריך לרכז הרבה

יותר את המאמץ ואולי צריך לעשות אותו אפילו קצת אגרסיבי במידה הנכונה. זה

מה שאנחנו מנסים לעשות פה עכשיו. מי שאומר לכם שראש ועדה, שצריך להיות

עכשיו במליאה וגם צריך להיות עכשיו בישיבת סיעה וגם בעוד שעה יש הצבעת

אי-אמון וגם ככה וגם ככה, והוא צריך לסדר את כל הדברים האלה, אומר לכם

דברים שטותיים. ולכן אני ביקשתי גם מד"ר האלה חזאן וגם ממכם, תכתבו לנו,



תגידו לנו מה הבעיות, מר ויקטור גבאי ומר יצחק שפירא יירכזו את העניין. אתם

יודעים יותר טוב ממני מה קורה בשטח. אבל אל תגידו לי דברים שהם בעלמא, אל

תספרו לי שמועות, אלא רק דברים ספציפיים ומיידיים שבהם אוכל לטפל.

סיכום הדיון

1) ועדת החינוך והתרבות מציינת את ההתקדמות הגדולה שהתחוללה בחינוך

הערבי ב-3 השנים האחרונות עקב ההגדלה המשמעותית של הקצבות הממשלה.

2) הוועדה משבחת את השינויים בפעילותו של משרד החינוך בתחום זה ואת

מגמתו להגיע לשוויון בין החינוך הערבי לחינוך העיברי.

3) הוועדה קובעת כי בהיבטים העיקריים החינוך הערבי עדיין עומד בפני

פערים גדולים והתקדמות לא מספקת - לדוגמא, הנשירה; שיעורי הזכאות לתעודת

בגרות; שיעורי הסטודנטים, ששם המצב הוא בכי רע, שחברת הכנסת ענת מאור

ואנוכי כבר כמה פעמים דיברנו על זה; מינויים שלא כולם מתבצעים על בסיס

מקצועי, והרמז פה הוא לא רק למשרד החינוך אלא גם אתם יודעים למי; שיטות

הוראה מיושנות; מחסור בגני ילדים; מחסור בכוחות מקצועיים בתחום הטיפול בכלל

ובחינוך המיוחד בפרט.

4) בשלב הראשון הוועדה מבקשת ממשרד החינוך והתרבות להציג בפניה תוכנית

(א) נשירה - שבעיני זה הכי חשוב.

(ב) הדרך למינוי מורים ומנהלים - אני רוצה לדעת כיצד זה נעשה, כמה

פוטרו, כמה נכנסו.

(ג) השתלמות מורים ושיטות הוראה.

בסיס התוכנית חייב להיות מה שאנחנו קוראים "אפלייה מתקנת" או "העדפה

מתקנת" - בהקצאות ובצמצום מהיר של הפערים.

5) בשלב שני הוועדה תבקש תוכניות דומות לגבי תחומים נוספים. אבל השלב

הראשון יהיה שלב של טיפול אינטנסיבי בשלושת הנושאים שפורטו קודם לכן.

6) הוועדה קוראת לשר החינוך להחיל את כל תוכניות אגף שח"ר - אני מסייגת

שזה במידה וזה נכון, אני בעצמי מופתעת מהעניין הזה - על החינוך הערבי

ולהשוות את כל תקציבי הרווחה בין המיגזרים.

7) ועדת החינוך תקיים בקרוב דיונים בנושאים ספציפיים שנוגעים לחינוך

הערבי ותקיים מעקב צמוד אחר התקדמותם.

8) הוועדה תובעת מהמועצה להשכלה גבוהה להשוות לאלתר את כל מערכות הסיוע

וההכנה של מועמדים ללימודים, יהודים וערבים, להכין ולהגיש תוכנית מפורטת

להגדלה משמעותית של שיעור הסטודנטים (אלו לא אוניברסיטאות פרטיות) ולהגדלה

משמעותית ומיידית של שיעור אנשי הסגל האקדמי הערביים.

הישיבה נעולה. תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 12:50