מושב חמישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 302

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום רביעי. א' בחשון התשנ"ו (25 באוקטובר 1995). שעה 00;09

נכחו;

חברי הוועדה; היו"ר ד' איציק

י' בא-גד

ע' דראושה

ח' חאדד

לי לבנת

עי מאור

ה' מחאמיד

ס' שלום

מוזמנים; ע' הראל - יועצת לשר החינוך

ג' זילכה - מנכ"ל ות"ת

ר' סמוראי - יו"ר התאחדות הסטודנטים

פרופ' חי גוטפרוינד - נשיא האונ' העברית

א' רותם - המכללה למנהל

ר' שושני - המדרשה הטכנולוגית בחולון

אי כהו - האונ' העברית

אי בוטח - יי "

די בהט - אונ' ת"א

גי כהו - " יי

אי גם-זו לטובה - מכללת וינגייט

מזכיר/ת הו ועדה; י י גדלי

קצרנית; ת' בהירי

סדר-היום; כוונת התאחדות הסטודנטים לשבות בשבוע הבא



כוונת התאחדות הסטודנטים לשבות בשבוע הבא

בוקר טוב, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה. יושב ראש התאחדות הסטודנטים,

רון סמוראי, האם אתם מתכוננים למלחמה?

ר י סמוראי;

אני לא הושב שזו מלחמה. למעשה הכרזנו על שביתת אזהרה של יום אחד. הרקע לשביתה

נעוץ עוד בימים שלאהר פרסום מסקנות ועדת קוברסקי. במרבית המוסדות להשכלה גבוהה

ניסו למצוא דרכים להידלק בחורים ובסדקים שהוועדה הזו הותירה, ולצערי הותירה לא

מעט. נאלצנו במשך ראשנים שחלפו מאז להסכים בכל פעם לשיטה אחרת של גבייה

מהסטודנטים, משום שלא היה לנו בסיס חוקי לטעון נגד ולמרות שהיה לנו בסיס מוסרי.

חלק מהנושאים עדיין נדונים בבתי המשפט. השנה עומדות לפוג מסקנות הוועדה, שכן תוקף

מסקנותיה הוא לחמש שנים, וזוהי שנת הלימודים האחרונה בה יהיה עדיין תוקף למסקנות.

התרענו בפני שר ההינוך עוד בפברואר 1995. על כך שיש להזדרז ולהקים ועדה חדשה, על

מנת שניתן יהיה לעבור מתשנ"ו לתשנ"ז. יש לנו טענות נגד שכר הלימוד היום, ואנו

רוצים שייקבע פורום בו ניתן יהיה ללבן את הנושא.

אך המדובר לא רק בשכר הלימוד אלא בשורה ארוכה של נושאים. השר הבטיח באותה

פגישה כי הוועדה תקום תוך 3 חודשים. בינתיים עברו הרבה יותר מ-3 חודשים, אך לא

היתה כל תזוזה ממשית לקראת הקמתה. התרעתי על כך והובטח לי שהטיפול בנושא מתקדם,

אך היום ערב פתיחת שנת הלימודים אין התקדמות ממשית. עדיין לא נדון וסוכם הרכב

הוועדה ויחסי הכוחות בה, עדיין לא סוכמו הנושאים שהוועדה תהיה מוסמכת לדון בהם

ולהסיק מסקנות, ולא סוכם מי יהיה יושב ראש הוועדה. שני מועמדים שהועלו על ידי

משרד ההינוך נדחו על ידנו, שני מועמדים שאנחנו העלינו נדחו על ידי משרד החינוך,

ועד הבוקר לא ידוע לי על שמות של מועמדים נוספים.

לאחר שביתת המרצים ותוספות השכר שקיבלו, האוניברסיטאות והמוסדות להשכלה גבוהה

מנסים להעמיק את הגבייה בקרב הסטודנטים בכל מיני אמצעים כשרים ולא כשרים או כשרים

למחצה. לדוגמה, אם עד לשנה זו סטודנט שלמד במסגרת הצי תכנית היה נדרש לשלם מחצית

שכר הלימוד, החל מהשנה הוא התבקש לשלם 75 אהוז. אם במכון וינגייט נדרשים סטודנטים

למספר קורסי בחירה לתואר, הרי הם נתבקשו לשלם תוספת לשכר הלימוד עבור אותם

קורסים. יש עוד שורה של דוגמאות: למשל, סטודנטים לרפואת שיניים נדרשים לציוד ידני

במהלך שנות הלימודים. החל מהשנה דורשים מהם תשלום עבור אותו ציוד. קורסי אנגלית:

היתה איזו מתכונת שנקבעה בוועדת קוברסקי, אך לצערי היא לא ענתה על התכנית של כל

האוניברסיטאות. בחלק מהאוניברסיטאות נדרשות 3 רמות ובאחרות 5 רמות. אלו שיש בהן 5

רמות דורשות תשלום עבור 4 רמות, כי ועדת קוברסקי קבעה שמהרמה העליונה ביותר לא

צריך לשלם.

למעשה אין מנגנון או איזה שהוא גוף אי תו אפשר לברר את הנושאים האלה. חלק

מהתביעות תקועות שנתיים ויותר בבתי המשפט, האוניברסיטאות אינן קשובות לנושאים אלה

ולצערי המכללות ההוץ תקציביות מהוות סמן ימני לגביית התשלומים מהסטודנטים.

האוניברסיטאות טוענות כי אם במכללה הסטודנט נדרש לשלם 15 אלי ש"ח, מה אתם טוענים

כנגד שכר לימוד של 8 אלפים? כל השנים טענו ששכר הלימוד גבוה ומקשה על סטודנטים

משכבות חלשות להשתלב בהשכלה הגבוהה, אך עכשיו העניין התגמד. על כל טופס שהסטודנט

מבקש במזכירות או במדור תשלומים, הוא נדרש לשלם, למשל, גליון ציונים. מדובר

בעשרות שקלים. למשל, אישור לימודים. לצערי, האוניברסיטאות השקיעו הרבה מאמץ

במחשבה כיצד לגבות יותר. לדוגמה, אוניברסיטת תל אביב החליטה שסטודנטים הרוצים

להיכנס לספרייה אך אינם לומדים באוניברסיטה, ישלמו 10 שקלים דמי כניסה. אני חושב

שזה נוגד את המושג אוניברסיטה. האוניברסיטה אמורה להיות סמל לפתיהות ומוסד הפתוח

בפני כולם. יותר מזה, אפילו סטודנטים הלומדים בחסות אוניברסיטת תל אביב, כמו אלה

במכון הטכנולוגי בחולון, נדרשים לשלם עבור כניסה לספריה.



הגענו להצטברות כזו שאיננו מוכנים לעבור עליה לסדר היום. אנחנו חושבים

שהאוניברסיטאות הגזימו מאד.

היו"ר די איציק;

האם כבר קיבלתם החלטה?

ר' סמוראי;

ההחלטה היא להשבית את הלימודים ביום א' הקרוב, יום פתיחת הלימודים. הצגנו שתי

האחת, שיישבו אתנו מיד והשניה, שתקום לאלתר ועדה ציבורית, וזאת לאחר שכבר

הושגו כל הסיכומים בין הסיכומים ביו הצדדים השותפים לוועדה. דרישה אחרת היא

הפסקת החריגות מהמלצות ועדת קוברסקי. אנו מציעים שאנחנו והאוניברסיטאות נסכים על

בורר מוסכם, בפניו תועלינה כל הטענות, והוא יסיים את עבודתו בלוח זמנים מוגדר,

למשל עד תום סימסטר אי.

אני חושב שהדרישות שלנו סבירות, והדברים היו ידועים עוד קודם. הכנו את עצמנו

ליום הזה, אך לצערי מי שצריך היה לשבת ולדון אתנו לא בא מוכן.

היו"ר די איציק;

למי פניתם?

ר' סמוראי;

הפניה היתה בעיקר לשר החינוך הממנה את הוועדה ונותן לה את המנדט. היתה לי

שירה מקדימה גם עם מנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה לפני כחודש. יש תביעות הנידונות בבי

המשפט. כל אגודה פנתה להנהלת המוסד שלה יותר מפעם אחת, ונאמר להן שאנו לא

מתכוונים לשתוק השנה. סמכו על כך שבשנים האחרונות היה לסטודנטים דימוי של ציבור

שיקבל את כל מה שמטילים עליו ויעסוק רק בלימודים. לא נשתוק עד אין קץ. סבלנו

מספיק גזירות בשקט, ואני מצטער על כך ששתקנו תקופה ארוכה.

אנחנו מכללה חוץ תקציבית, אצלנו עלה שכר הלימוד ב-30 אחוז נוספים, לאחר העליה

של השנה שעברה. בשנה שעברה הוא גירד את 10 אלפים השקל, היום מגיעים במשפטים ל-14

אלף שקל ובלימודי תואר שני ל-15 אלף שקל. כל המשא ומתן של הממשלה מול

האוניברסיטאות או מול הסטודנטים, כל גזירה וכל סיכום, מגולגלים מיד על הסטודנטים.

זהו מעין חוק שימור הכסף. כאשר צריך להעלות את שכר המרצים, מגלגלים זאת

לסטודנטים. כיס הסטודנטים נהייה עמוק יותר.

ניהלנו השנה משא ומתן עם ההנהלה, והיא הסכימה להקטין 2 אחוז מהעלאה של 25

אחוז. אנו משלמים 14 אלף שקל טבין ותקילין. יגידו שהסטודנטים בחרו ללמוד במכללה

למנהל וזה נכון, הם בחרו ללמוד במוסד אקדמי מוכר, אך כאשר הם מגיעים לשנה בי

ו-ג', הם לא יכולים לעזוב את המוסד ולעבור לאוניברסיטה. הם נאלצים לשלם, אך אינם

עומדים בזה. יותר ויותר סטודנטים באים אלינו ואומרים שאינם עומדים בכך, ויעזבו את

הלימודים.

ר' אלול;

כמה משלמים במכללה הטכנולוגית בחולון?

7800 ש"ח.



אי כהן;

לצערי, המצב באוניברסיטה העברית אינו שונה מהמצב בשאר האוניברסיטאות, אולי

הוא שונה לרעה, כי באוניברסיטה העברית נעשה השינוי במדיניות רק בשנה הארנונה.

פנינו לאוניברסיטה בבקשה לשנות את המדיניות שלה בשנה האהרונה. למען ההגינות, אני

חייב לציין שהיא הסכימה לוותר בכמה נושאים, אך הוויתורים האלה אינם מספיקים,

ונמשיך לדון בנושא בבית המשפט. השינויים שהאוניברסיטה עשתה הם לדוגמה 75 אחוז שכר

למוד על פיצול תכנית הלימוד, במקום 50 אחוז עד כה, ומינימום שכר לימוד של 25 אחוז

במקום 10 אחוז. כמו כן נדונה בבית המשפט תביעה שלנו מלפני שנה בנושא כפל שכר

לימוד. באוניברסיטה העברית, עד לפני שנתיים כל מי שרצה ללמוד לשני תארים והיה

מוכשר לכך, יכול היה לעשות זאת. משיקולים שאינם ידועים לי, האוניברסיטה החליטה

לשנות את המדיניות שלה.

אי בוטח;

בעניין זה הייתי רוצה להרחיב. כל מה שאבי ציין אלה עניינים ברמה שבין

האוניברסיטה לסטודנט. ההתייחסות לסטודנט היום אינה כמו אל קליינט, אדם שנרשם, עבר

בחינות בגרות ובחינה פסיכומטרית, אדם שסיים שלוש שנים של שרות צבאי. ברגע שהוא

התקבל, האוניברסיטה חייבת להבין שהיא צריכה לתת לו שרותים, כלקליינט שבא אליה

מרצונו. מה שקורה היום הוא שברמה המוסרית נעשה עוול יומיומי לציבור הסטודנטים

בישראל. סטודנט התחיל לפני שנתיים ללמוד לתעודת הוראה, וזאת בידיעה ברורה שהוא

הולד ללמוד על בסיס של שכר לימוד מסויים. סטודנט הלומד למשפטים וכלכלה בשנה גי,

התחיל ללמוד בידיעה ברורה מהו שכר הלימוד שלו. בוקר אחד באה האוניברסיטה ומודיעה

על כפל שכר לימוד. אם לפני שנה שילמת 7000 שקל, השנה תשלם 14 אלף. אותו סטודנט

למד לשני תארי ב.א בשנה אחת, אך אין לו כסף כדי להשלים את התארים. נעשה בכך עוול

יומיום לציבור הסטודנטים. אני מכיר אנשים שלמדו על מנת לקבל תעודת הוראה, ונאלצו

להפסיק את למודיהם. אנשים אלה יכלו להיות מורים טובים במדינת ישראל, בעלי תואר

אקדמי במקצוע שלמדו, למשל גאוגרפיה ותעודת הוראה, פשוט לא יכלו להמשיך ללמוד. הם

באו לירושלים בידיעה שכאן לא יצטרכו לשלם עבור שני תארים, ונאלצו לעזוב את

האוניברסיטה. יש לי רשימה של סטודנטים שעזבו את מערכת ההשכלה הגבוהה. אני מבקש לא

להחיל את הגזירה הזו רטרואקטיבית, על אנשים שכבר התחילו ללמוד.

אי כהן;

באוניברסיטת תל-אביב המצב שונה מזה שבאוניברסיטה העברית, בה נעשו כל השנויים

בשנה האהרונה, למרות שדו"ח ועדת קוברסקי קובע שלא ייעשו כל שינויים במהלך חמש

השנים בהן יהיה הדו"ח תקף. האוניברסיטה העברית התחכמה ואמרה; לא דיברו על חצי

תכנית או על 50 אחוז שכר למוד, ואת זאת אפשר לשנות.

מעבר לכך; סטודנטים לרפואת שיניים באוניברסיטה העברית, נדרשים לשלם סכום של

אלף דולר עבור קניית ציוד. הוויכוח איננו אם הציוד הזה יוכל לשמש אותם לאחר מכן,

מכיוון שחלקם יעבדו בקופות החולים ולא יזדקקו לציוד.

ד' בהט;

לפני שנה וחצי התקיימה שביתת המרצים הגדולה, ואת ניסית לעזור בנושאים שניסינו

להריץ ביחד, בין היתה הצעת חוק, אך בפועל הדבר לא הועיל.

היו"ר די איציק;

אני לא זוכרת שום הצעת חוק שלי בעניין זה. אולי הצעה לסדר.

ד' בהט;

מה שהתגלה בשביתה הזו הוא שלסטודנטים יש המון חובות, אך זכותיהם אינן ברורות.

האוניברסיטאות יכולות לעשות כמעט כל מה שהן רוצות, כאשר תגובת הסטודנטים תלויה

בכה שהם מפגינים. זהו המסר שאנחנו מקבלים. אם הסגל האקדמאי יחליט היום לשבות למשך



שבועיים, הסטודנטים יצטרכו לשאת בכך מבלי להתיושב במילואים או בעבודה למימון שכר

הלימוד.

אנחנו חושבים שמעבר לעניין שכר הלימוד, הוועדה שתקום צריכה לתת את הדעת על

מכלול זכויות הסטודנטים. מדינת ישראל מתקצבת את האוניברסיטאות בלמעלה מ-60 אחוז

מתקציביהן, אך אין לה יכולת להתערב. לסגל ההוראה אין היום את ההכשרה המתאימה כדי

ללמד. את הטענה הזו ניתן לשמוע גם מפי ראשי האוניברסיטאות. גם רב"ט בצבא צריך

לעבור כמה שבועות הכשרה לפני שיקבל את שרוך ההדרכה, אך מרצה יכול להמשיך ללמד

מבלי שהסטודנטים יבינו אותו. רמת ההוראה לפחות בתל אביב גרועה מאד.

היו"ר די איציק;

איך אתה בודק את זה?

על ידי סקר שהאגודה מעבירה באוניברסיטה, סקר רציני וממוחשב שנערך על פי

המלצות של דוקטור מהחוג לחינוך.

גם אנחנו בירושלים הרולטנו לערוך סקר על מצב ההוראה בכל הקורסים, מכיוון

שהאוניברסיטה אינה מפרסמת את כל תוצאות הסקר שהיא עורכת, אלא רק את שמות שלושת

המרצים המצטיינים.

ד' בהט;

מעבר לתואר, האוניברסיטה אמורה להנחיל גם ידע. סטודנט שרוצה לדעת במה טעה

בבחינה, צריך לשלם 7 שקלים עבור כל בחינה.

ח' גוטפרוינד;

הוא נותן לנו רעיון.

ד' בהט;

סטודנטים הלומדים בחוגים לגאוגרפיה, עבודה סוציאלית או ארכאולוגיה, צריכים

לשלם עבור הסיורים שהם חלק ממתכונת הלימודים. משרד החינוך מוציא כספים רבים

להעלאת קרנם של המורים, אך מי שרוצה ללמוד הוראה באוניברסיטאות בנוסף לתואר אחר,

צריך לשלם 150 אחוז משכר הלימוד, במסגרת התשלומים עבור כפל תואר.

יושבים כאן נציגים של יותר מ-100 אלף סטודנטים. אני יכול לומר שהבנו את המסר,

והשנה לא תפעלנה האוניברסיטאות כסדרן, אם לא תבנה שאנחנו הלקוחות. המחקר חשוב, אך

יש דברים שהם מעבר למחקר. שלא יאמרו לי שמחקר שווה להוראה, ואחר כך מתברר שאין

כסף עבור מרכז ההוראה. השנה אנו צריכים להתעשת, כדי שהשנה תעבור בשלום והלימודים

יתקיימו.

ג' כהן;

עד לפני שבוע הייתי יושב ראש אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל-אביב, ודרור

החליף אותי. כל מה שנאמר כאן נוגע לבעיות ספציפיות שאנו כוותיקי הסטודנטים

מתמודדים איתן כל יום. על כולנו מוטלת החובה לעצב את שכר הלימוד לחמש השנים

הקרובות, כיצד תיראנה האוניברסיטאות וכיצד תיראה החברה הישראלית. המאבק שאנו

מדברים עליו הוא לא מאבק סטודנטיאלי אלא מאבק חברתי. ההחלטות שתתקבלנה היום

תשפענה על מדינת ישראל לטווח של שנים. גם בעיות של פערים חברתיים נוגעות לשכר

הלימוד.



גם אני לומד אצל מרצים שאינם יודעים ללמד. חם אולי חכמים ובעלי מיומנויות

מחקר, אך אין להם מושג בהוראה דידקטית. האוניברסיטאות הפכו לבית חרושת לתארים:

תוציא ציון ותעבור, וכד זה נראה. מה קורה בשביתות? מה עם שכר הלימוד? מה עם

הגבייה השהורה? לצלם דף עולה בעיר 14 אגורות אך באוניברסיטאות 17-20 אגורות.

מתברר שהאוניברסיטה בתל-אביב מרוויחה עוד 100 אלף שקלים בשנה ממכונות השתייה, 200

אלף שקלים מהקפיטריות ו-300 אלף שקלים ממכונות הצילום. כל זה בא מהכיס שלנו,

וזוהי גבייה שהורה משום שאין זה שכר לימוד. זוהי ההזדמנות להעלות את כל הנושאים

האלה, כדי שהכל יהיה פתוה.

א' גם-זו-לטובה;

לפני יומיים התהלכו ללמוד במכון וינגייט, וכבר אתמול התלוננו סטודנטים על רמת

המרצים. בתהום המיושב מרצה בהור חדש שהודח כי זהו השעור הראשון שהוא מלמד בחייו.

הסטודנטים לא חבינו אותו ואינם יודעים noחוא רוצח. בשנח שעברה למדתי פיזיולוגיה,

והתברר לי ש-70 אחוז מהסטודנטים מגיעים לשעור כדי לישון.. כאשר הסטודנט מגיע

לבחינה, חוא לא יכול לישון אלא עליו לקבל ציון.

א' כחן;

בשנתיים חאחרונות קיצצה הממשלה 90 מליון שקל בתקציב המוסדות לחשכלה גבוחח.

בשנת 1980 על פי מהקר שראיתי, שכר הלימוד של הסטודנטים כיסה 5 אחוז מתקציב ההשכלה

הגבוהה, והיום הוא עומד על 20 אחוז. בגלל ששכר חלימוד חפך לכל כך גבוה, אוכלוסיות

חלשות אינן יכולות ללמוד.

ג' זילכח;

המועצה להשכלה גבוהה וות"ת מעורבים בנושא שכר הלימוד זה שנים רבות. אני מכיר

את רוב הנוכחים כאן, ויש לנו דין ודברים איתם בנושאים שונים.

חיו"ר די איציק;

לידיעתך, פנו אלי חברי כנסת ובקשו לקיים בדחיפות דיון על המועצה להשכלה

גבוהה. כדאי שתעביר את הדבר לגורמים הנוגעים בכך.

ג' זילכח;

בכל הנוגע לשכר לימוד, אפשר לדבר על מכלול נושאים המטרידים אותנו, את המוסדות

להשכלה גבוהה ואת הסטודנטים. אני רוצה להתמקד במספר נושאים הקשורים בשכר הלימוד,

ההסטוריה שלו, מדוע הוא נקבע בוועדות ציבוריות , וכיצד אני רואה את האפשרות לפתוח

את שנת הלימודים בצורה סדירה,מבלי להמעיט ברושיבותן של הבעיות שהעלו הסטודנטים.

ועדת קוברסקי הוקמה לאחר שבמשך מספר שנים נקבע שכר הלימוד בהסכמה בין

הסטודנטים, הממשלה והאוניברסיטאות, שיטה שלא הצליחה במיוחד, ואז הוחלט לחדש את

חמסורת שהיתה נהוגה בשעתו, של ועדות ציבוריות. הוקמה ועדת קוברסקי שהחלטותיח

התקבלו במאי 1991. זאת אומרת היא עבדה בין דצמבר למאי. היתה זו הפעם הראשונה

בהסטוריה של המשא ומתן עם הסטודנטים שהמסקנות התקבלו פה אחד. ישנה בעיה שאנשים

אינם מודעים לה, אך אנו חווים אורנה פעם אחר פעם: בדרך כלל מי שמנהל את המשא ומתן

מטעם הסטודנטים, לא נמצא שם לאחר שנח ואינו יכול לספר את מה שחיח בעת חמשא ומתן

וזקודם. עובדח חיא שמסקנות ועדת קוברסקי התקבלו פה אהד, ולא מפני שהסטודנטים לא

הביני מה קורה שם. היתה זו הפעם הראשונה שהוועדה פרסה את היריעה בצורה הרחבה

ביותר, על שלושה אלמנטים עיקריים הקשורים לשכר הלימוד ולרווחת הסטודנטים; א. שכר

הלימוד עצמו; ב. הגבייה השחורח שאכן חיתה בעייתית ביותר, גם לדעת המועצה להשכלה

גבוהה וות"ת; ג. הסיוע לסטודנטים. בשלושת הנושאים האלה הגענו לפשרה בוועדה שהיתה

מורכבת מנציגי האוצר, מנציגי המועצה להשכלה גבוהה, מנציגי הסטודנטים, מנציגי ור"ה

ומיושב ראש שהיו לו 3 קולית ויכול היה להטיל וטו.



שכר הלימוד עלה בחמש השנים האהרונות בצמוד למדד פלוס 7 אחוז. אני רוצה לומר

ששביתת הסגל האקדמי בשנה שעברה הקפיצה את שכר יזסגל בצורה משמעותית, למרות שאנחנו

טוענים שאותה העלאת שכר היתה מושגת בחלקה הניכר גם דרך בדיקות השחיקה אשר בוטלו.

בכל מקרה התחייבות האוצר כלפי ות"ת היתה שרוב הנטל יפול על האוצר ולא על

הסטודנטים. אנהנו מוכנים להוכיח בנתונים, שרוב הכסוי לעליית שכר הסגל האקדמי היה

מתקציב המדינה באמצעות ות"ת. אנחנו מדברים על תוספת של כ-500 מליון שקל. הקיצוץ

שדיברו עליו והסטודנטים, הוא קיצוץ של פחות מ-2 אחוז מתקציב ההשכלה הגבוהה.

היו"ר די איציק;

האם נכון שגלגלתם אותו לכיסו של הסטודנט?

גי זילכה;

חס וחלילה, להפך, פרסנו אותו פעמיים, וזה לא היה אמור לשנות את מסקנות ועדת

קוברסקי. אני לא מדבר על מחטפים שיכול להיות שהיו פה ושם במסגרת הפרשנויות של

ועדת קוברסקי. אמקד את הדיבור על כך, כאשר אגיע לגבייה השחורה. בפירוש לא גלגלנו

את זה לכיסו של הסטודנט. אסור שזה יהיה, ואם יש חריגות כאלה, אנחנו מוכנים לבדוק

את זה. בכל מקרה שלא היה גבולי אלא חד-משמעי, הכרחנו את האוניברסיטאות לשנות את

המדיניות שלהן.

היו"ר ד' איציק;

לדעתי, אין יודעים בוור"ה או בוות"ת, עד כמה מצבה של המועצה להשכלה גבוהה

מסובך היום. אני מעיזה לומר דברים קשים: לצערי הרב אני לומדת כי מה שאתם

(הסטודנטים) אומרים, הוא די נכון, גם ברמת האווירה. אני מבקשת מכם להקשיב לדבריו

של גורי זילכה בשקט, גם אם הדברים מרגיזים אתכם.

מה פירוש תוספת על פי המדד פלוס 7 אחוז?

ג' זילכה;

7 אהוז מעבר למדד המחירים לצרכן. קבענו שאותו חלק שאינו מכוסה על ידי תקציב

המדינה (החלק המכוסה הוא בין 60 ל-70 אחוז, אשר מכסים את רוב הוצאות השכר), אשר

עולה בגלל התייקרות הציוד, עולה פחות מהשכר ורמת החיים, אך יותר מהמדד, הוא 7

אחוז.

י י בא-גד;

מדד חדש במדינת ישראל; מדד הסטודנטים.

ע' הראל;

מדובר על 2 אחוז בשנה, מאז 1991. זה מצטבר ל-7 אחוז ב-5 שנים.

ג' זילכה;

שכר הלימוד עלה בתקופה בה מיושם דו"ח ועדת קוברסקי ב-7 אחוז מעבר למדד עד

לשנה הנוכחית, וזאת מאז 1991 . מדובר בעלייה ריאלית. הדבר נעשה בהסכמת הסטודנטים.

בשנים האהרונות לא השתנה חלקו של שכר הלימוד בתקציב האוניברסיטאות והוא לא עלה,

הוא אפילו נשחק בשנה הזו. זה מוכיח את הטענה שלי שהתוספות לסגל כוסו על ידי

המדינה, וחלקו של שכר הלימוד השנה יפול השנה לעומת השנה שעברה, ובמקום למעלה מ-20

אחוז יהווה 18.5 אחוז מתקציב האוניברסיטאות.



ר' אלול;

הכל בסדר.

גי זילכה;

לא הכל בסדר. אני מוכן להתייחס לעובדות ולא לרגשות, אם כי אני מביו את

רגשותיהם.

ר' אלול;

נמצאים כאן סטודנטים מכל האוניברסיטאות בארץ, ואתה אומר להם; הכל בסדר, אין

לכם מה לדאוג.

ג' זילכה;

לא סיימתי את דברי. יש עוד שתי נקודות שאני רוצה להתייחס אליהן, ואחת מהן היא

הגבייה השחורה. זהו נושא שהעסיק את ועדת קוברסקי בצורה אינטנסיבית. הבחנו בין

תשלומים הנובעים מהיותן של האוניברסיטאות מונופול, ולכן קבענו שהם צריכים להיות

תחת פיקוח. כללנו בכך את כל התשלומים הנלווים כולל עבור הוראת אנגלית. בתחום זה

נעשו צעדים דרסטיים ודרמטיים. הכל לווה בתחשיבים מדוייקים, ובנושאים האלה לא היו

חריגות.

היו"ר די איציק;

הסטודנטים הביאו דוגמאות של תשלומים נלווים, וגם אני עצמי יכולה להביא

דוגמאות של חברי ושלי כסטודנטית. אני חושבת שצריכה היתה להתקבל הרולטה האומרת ששכר

הלימוד כולל את כל התשלומים הנלווים.

ג' זילכה;

הצענו את זה, אך נציגי הסטודנטים לא הסכימו.

ר' סמוראי;

כי רציתם להעלות את שכר הלימוד.

ג' זילכה;

זה לא נכון, לא היית בוועדה. מה שאני מבקש אינו לא להביא את מטען הרגשות של

הסטודנטים לכאן, אלא להבדיל בין שני דברים; האחד הוא גבייה שחורה עליה הגענו

להסדר עם הסטודנטים, אך היא עדיין מקוממת את הסטודנטים - וזהו רוב המקרים, עליהם

רוצים לערער בוועדה הבאה, והשני הוא חריגות שלדעתי הן שוליות.

ר' אלול;

איד אתה מגיב על כך שגובים מסטודנט 7 שקלים כדי לקרוא את הבחינה שלו?

ג' זילכה;

על כך סוכם. אם ניכנס לעובדות, תראו שהנושא הרבה יותר מינורי. יש רק נושא אחד

שיכול להוות עילה לשביתה ביום ראשון, והוא הוויכוח עם האוניברסיטה העברית שלא

תמכנו בה. הנושא הגיע לערכאות ושם נעצר.

לגבי הנושא השלישי, צריך להרהיב אותו במסגרת עבודת הוועדה. כוונתי לסיוע

לסטודנטים. הרחבנו את מערך הסיוע לסטודנטים, אך הנושא צריך לקבל ביטוי נוסף

בוועדה שתוקם. ות"ת והמועצה להשכלה גבוהה הושבים שהפרשנות של הוועדה הציבורית



למנדט שלה צריכה להיות נרחבת, דהיינו לעסוק בכל שלושת הנושאים שהזכרתי -שכר

לימוד, תשלומים נלווים וסיוע לסטודנטים. הצענו שכל הגבייה תיעשה על פי קרדיט,

כפי שקיים במדינות מתוקנות, אד היתה לכד התנגדות של ור"ה ושל הסטודנטים. יש דברים

שניתן לעשות, אם יושבים ומדברים. אנהנו חושבים שניתן ליצור קשר בין מערד הסיוע

לבין שכר הלימוד והגבייה הנוספת. ניתן להבליע הכל בתוך שכר הלימוד, ולהשאיר את

הדברים שלאוניברסיטה אין מונופול עליהם לתרורות השוק.

אני רוצה להזכיר לסטודנטים שהיו שני נושאים שהם לא העלו אלא ות''ת, והם התשלום

הראשון של הסטודנטים. התעקשנו שיהיה החזר של התשלום, וגם זה בא על פתרונו. דובר

על עשרות ומאות שקלים של מקדמה שהסטודנט היה צריד לשלם ולא קיבל בחזרה. היום הוא

מקבל את הכסף בחזרה.

ניתן לומר שהוועדה לא הוקמה עד כה מסיבה זו או אחרת, אד אני לא חושב שכד

הדבר. לא הסתייע בידינו להגיע להסכמה עם הסטודנטים על היושב ראש, אבל בינתיים

התקדמנו בעניין זה. העלינו מספר שמות, האפשרויות הצטמצמו וניתן את הנושא של יושב

ראש הוועדה והמנדט של הוועדה לפתור תוד ימים בלבד.

ע' מאור;

על העניין הזה דיברנו כאן לפני כחצי שנה.

ג' זילכה;

אין לנו שום אינטרס שלא להפעיל את הוועדה.

עי מאור;

לא צריך להוכיח באותות ובמופתים שלא רוצים להקים ועדה. על פי קביעת ועדת

קוברסקי, ההסכם יסתיים תוך כמה חודשים. לוועדת החינוד הובטח עוד לפני כמה חודשים

שתוקם ועדה שתקבע מה יהיה בהמשך.

ג' זילכה;

לאף אחד מימשת הצדדים המרכיבים את הוועדה, אין אנטרס לא להקים את הוועדה. היא

לא קמה בגלל סיבות שאינן קשורות רק לצד שלנו או לסטודנטים. כל הצדדים לא הגיעו

להסכמה על היושב ראש. זה היה לפני שבוע, אפילו בתחילת השבוע הזה.

ל' לבנת;

איזה שם של יושב ראש הועלה בשבוע האחרון? פוגל הוא שם ישן.

גי זילכה;

הועלו כמה שמות. כל העניין מתגלגל כבר חודשיים. בינתיים הועלה שם נוסף, אך

הצד האחר לא הסכים לו.

היו"ר די איציק;

טענת הסטודנטים שזה לוקח יותר מדי זמן בוודאי צודקת.

ג' זילכה;

אנחנו צריכים להחליט במה תועיל שביתת סטודנטים ביום ראשון. היא תוסיף עוד

אנטגוניזם בין הסטודנטים לבין האוניברסיטאות. זה גם לא יוסיף לעצם הקמת הוועדה,

שאנו רוצים בהקמתה וניתן להקימה בלוח זמנים מקוצר. דבר שני הוא הוויכוח שיש לנו

עם האוניברסיטה העברית, אשר משפיע גם על יתר האוניברסיטאות. נשיא האוניברסיטה

העברית נמצא פה, והוא ישמיע את הרעיון שהועלה לפתרון הבעיה.



חי גוטפרוינד;

אני יושב כאן עם שני כובעים: לפני יומיים נתבקשתי למלא בשבועות הקרובים את

מקומו של יושב ראש ור"ה שאינו נמצא כאן. כובעי השני הוא כמובן נשיא האוניברסיטה

העברית. ביומיים האחרונים הצטרפתי לכל הגורמים המבקשים להקים את הוועדה. אני רוצה

להצהיר בשם עמיתי ובשמי כי יש לנו כל העניין שהוועדה תקום לאלתר ותתחיל לפעול.

אני לא רוצה להתנצל על מה שהיה בעבר ולהסביר מדוע לא קמה. כל מה ששני הצדדים

אומרים, יש בו קורטוב של אמת.

עי דראושה;

החשש הוא שגם בשנה הבאה במועד הזה נמשיך לדון בכך.

חי גוטפרוינד;

זה לא יכול להיות. אינני רוצה להעלות שמות של מועמדים נוספים. ישנם

שניים-שלושה אנשי ציבור רציניים שיש להם סמכות והם מכירים את המערכות. אנחנו

מוכנים להעלות מיד את שמותיהם בפני הסטודנטים. הוועדה צריכה לקום לאלתר. הרכב

הוועדה היא הסטורי ועל סמכויותיה צריך לדבר. כל מה שנאמר כאן מראה שצריך להגדיר

טוב יותר את המנדט שלה.

אני מציע ליושב ראש ועדת חינוך, שתטיל על כל הצדדים להגיע בתהליך מהיר להסכמה

על הקמת הוועדה.

מה החידוש בכך?

קודם כל קיימת דחיפות, ויש בכך חידוש.

לכמה זמן אתה מחליף את יו"ר ור"ה?

אינני יודע.

חברת הכנסת איציק, כדי שתביני, שנת הלימודים מתחילה ביום ראשון הקרוב, אך

נשיא אוניברסיטת תל אביב ויו"ר ור"ה נמצא בהו"ל. יש בעיות, יש שביתה - והוא

בחו"ל.

האם אני חייבת להגיב?

זהו חוסר אחריות.



ח' גוטפרוינד;

הקמת הוועדה הצריכה לקבוע לשנים הבאות את מכלול השאלות הקשורות בשכר הלימוד,

זהו לב הענייו, מנכ"ל ותיית הסביר את מורכבות הבעיה. מדובר לא רק בעצם קביעת שכר

הלימוד. מדובר גם בקביעת מועדי התשלום, בפיצוי שסטודנט מקבל ובההזרים על שינוי

בהחלטותיו, במועד אחרון להודעות הסטודנט ומה נכלל בתשלום - האם הכל ואז השאלה היא

מהו הכל. אם האוניברסיטה תציע שכל סטודנט יקבל קוד באינטרנט, האם זה כלול

בתשלומי הסטודנט הקיימים או שזה דבר חדש? גם הנושא של מה כלול בכל הוא מורכב.

אני מודה שגם כדי לשלם את העלויות האמיתיות, האוניברסיטאות נקטו כל מיני

צעדים שהסטודנטים לא הסכימו להם, ואז נכנסנו לדיונים איתם. זה קרה בתקופה של רון

סמוראי, בתקופה של אסף בוטח ובתקופה של אבי כהן. בסופו של דבר, באוניברסיטה

העברית לא עשינו דבר שלא היה מוסכם על הסטודנטים.

היו"ר די איציק;

אם אני מבינה נכון, ישנם שירותי הובה מוגדרים: קבלה ורישום לאוניברסיטה,

קניית טפסים, קניית שנתון ודמי הרשמה. כל מה שלא כתוב הוא בגדר רשות. אם הסטודנט

ירצה, הוא ישלם.

ח' גוטפרוינד;

את מבקשת ממני כרגע להיכנס כאן לדיון ופירוט. בתוך זה יש מרחב גדול מאד של

אפשרויות. עובדה היא שכל האוניברסיטאות גבו תוספת עבור שירותים נלווים.

היו"ר די איציק;

על כך בוכים הסטודנטים, ובצדק.

חי גוטפרוינד;

באוניברסיטה העברית, בכל שנה, לאחר דיון עם הסטודנטים, הגענו להסכמה ופירטנו

מהם השירותים הנלווים. אסף בוטח שהיה נושא ונותן מוכשר מאד, הצליח להגיע לשליש

מהדרישות שחשבנו מלכתחילה שהן מוצדקות.

היו"ר די איציק;

חבל שהסכים לשליש.

חי גוטפרוינד;

גם הוא חשב שיש לכך הצדקה. ניתנה כאן דוגמה של תביעה מהסטודנטים לרפואת

שיניים לרכוש את הציוד המשמש אותם בעבודתם או בלימודיהם הקליניים. אין נושא שאני

משוכנע בצדקתו כמו הנושא הזה. הוא מוצדק לפחות כמו העובדה שתלמידי "אורט" קונים

בעצמם את הכלים באמצעותם הם לומדים. אבי כהן יודע איזה ויתורים עשינו בשנים

הראשונות להפעלת "הגזירה" הזו.

ג' כהן;

אתה לוקח אלף דולר מסטודנטים, מוותר על 200 דולר וחושב שעשית ויתורים.

חי גוטפרוינד;

האוניברסיטה העברית היתה יותר נדיבה, יותר ליברלית וידידותית לסטודנטים מכל

אוניברסיטה אחרת, ואת זאת הם יודעים. תסתכלו בדו "ח ות"ת לתשנ"ד, המתאר את תקציבי

האוניברסיטאות, ותראו שבאותה שנה היה מספר הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב היה

ב-25 אחוז גבוה מזה שבירושלים, והגבייה היתה גבוהה ב-70 אחוז יותר מאשר בירושלים.

כאשר אנחנו מדברים בבית, הרוח הרבה יותר רגועה מאשר כאן. הדרך לטפל בכל הנושאים

האלה היא להסכים לאלתר על הסכמת הוועדה שתתחיל לפעול מיד, וכאשר ייכנס ההסכם החדש



לתוקפו בשנה הבאה, צריד שהכללים לקביעת שכר לימוד יהיו הרבה יותר סגורים

ומוגדרים. אני מקווה שבסופו של דבר נגיע אליהם בהסכמה של כל הצדדים.

היו"ר ד' איציק;

אתה מציג כאן תאוריה מסוכנת מאד בעיני. מה שאתה אומר בעצם הוא שסיכום הוא

סיכום, אבל אחר כך אפשר להכניס דברים נלווים. יש כאן סיכום מ-2 במאי 1991. ובו

נאמר במפורש מהם תשלומי הרשות ומהם תשלומי החובה. כל מה שאתם קובעים עכשיו, אינו

כלול בתשלומי הרשות.

ח' גוטפרוינד;

שם כתוב שכל הדברים הנלווים או הדברים הנוספים מותר לגבות רק תוך הסכמה בין

הנהלת האוניברסיטאות לארגוני הסטודנטים. במסגרת הזאת נעשו כמה דברים מאד מאד

שוליים.

א' כהן;

הוא מערבב כמה דברים, זה לא נכון. שירותים נלווים מסתכמים רק ב-150 שקל.

ע' הראל;

הטענה כאילו יש כאן אינטרסים של הצדדים שאינם הסטודנטים למנוע את הקמת

הוועדה החדשה, היא טענה חסרת כל כל בסיס. אני עומדת בקשר עם רון סמוראי למעלה

מחצי שנה. אמרתי לו שיביא שמות.

היו"ר די איציק;

לנגה את מטילה זאת עליו? האם יש לשר החינוך בישראל בעיה למצוא שמות?

ע' הראל;

הם היו אצל שר החינוך בחודש פברואר, והשר אמר שחשוב לו שהוועדה תקום ותדון

בשאלות הכלליות, לא רק של גובה שכר הלימוד אלא גם הרחבת מפעלי הסיוע וזכויות

הסטודנטים - מה מותר לגבות בנוסף לשכר הלימוד מה לא. לשם כך צריך להקים ועדין

וצריך למנות לה יושב ראש. השר ממנה את הוועדה, אך הגופים הרלוונטיים הם האוצר,

ות"ת, האוניברסיטאות והסטודנטים. עסקתי באופן אישי בחיפוש ובהעלאת שמות. יושר היה

צריך לדבר עם אנשים שאינם מסכימים בקלות להיכנס לכך. לכן כאשר רון פנה אלי,

ביקשתי ממנו להציע שמות. שום דבר לא שמעתי ממנו במשך כל אותם חודשים. לפני 3-4

חודשים הצענו שם מכובד. אנחנו לא הוצאנו אותו לעתונות, משום שאינני חושבת שצריך

לבייש אנשים שהסטודנטים דחו אויש. לקח להם למעלה מחודש כדי לדחות את ההצעה, ואחר

כך עוד כמה שבועות עברו עד שמצאנו מועמד נוסף שוות"ת היונה צריכה לשכנע אותו, אך

גם הוא נדחה על ידי הסטודנטים. בזמן החגים הם נזכרו להביא שני שמות של אנשים

שאינם מתאימים, אנשים שאינם מתמצאים בתחום החינוך ובתחומי המשק והכלכלה. עם כל

הכבוד, השר השב שהם לא מתאימים, וגם ות"ת והמועצה להשכלה גבוהה חשבו כך.

אי כהן;

השר אמר שהם אנשי צבא, ולכן לא הסכים לשמותיהם.

ע' הראל;

זהו שקר, אני הייתי באותה ישיבה, השר לא אמר זאת. לא התפרצתי כאשר דיברתם,

למרות שהיו הרבה דברים לא נכונים בדבריכם. האנשים שהוצעו על ידי הסטודנטים הם

אנשי צבא ומשטרה, אך הם לא נדחו בגלל זה אלא ההסתייגות של השר היתה משום שאין להם

כישורים בתחומי ההשכלה, המשק והכלכלה. לדעת השר, אין די בכך שהם אנשי צבא, אלא

צריך שיהיו מומחים בתחומי המשק והכלכלה וקודם כל בתהום ההינוך.



ל' לבנת;

האם פוגל הוא מומחה בתחום ההינוך?

ע' הראל;

את המערכות הציבוריות כולל מערכת ההשכלה הגבוהה, הוא מכיר היטב בתוקף תפקידיו

השונים במשרד האוצר כולל תפקיד המנכ"ל. מה שחרה לי, ואולי בגלל זה הטונים שלי

היו מעט גבוהים - ואני מתנצלת על כך - הוא שנאמר כאן כי היה אינטרס למסמס את הקמת

הוועדה או למנוע את הקמתה.

היו"ר ד' איציק;

אני לא חושדת בשר שניסה להימנע מלהקים את הוועדה, אבל אני חושדת בו ויותר מכך

שלא עשה משהו של ממש, שהרי כוהו של השר הרבה יותר גדול. האם אי אפשר היה למנות

יושב ראש לוועדה במשך 8 חודשים? זה לא נראה טוב. לא היינו צריכים להכות למצב בו

הסטודנטים מאיימים בשביתה. לא רציתי להימצא במצב של קיום הדיון אהרי פרוץ השביתה.

שכר הלימוד הופך להיות בלתי אפשרי במדינת ישראל. זוהי משכנתה קשה ביותר

לסטודנטים. הסטודנטים אינם חוזרים אליכם עם הצעות, כי הם עמוסים. אין זה התפקיד

שלהם להציע שמות, הם צריכים להסכים. זוהי חכמה קטנה להגיד שהם לא הציעו.

ע' הראל;

איו לי טענה על כך שלא הציעו, יש לי טענה על כך שהם באים ואומרים: הצענו ואתם

דחיתם. מתי נזכרו להציע? בתקופת החגים. אני חושבת שאפשר היה להקים את הוועדה עוד

קודם.

היו"ר די איציק;

בהי הערכתך לגבי פרק הזמן שהוועדה צריכה לעבוד?

ע' הראל;

חודשיים-שלושה.

ר' אלול;

אם הגענו למצב זה יומיים-שלושה לפני פתיחת שנת הלימודים, זוהי תעודת אישום

לכולנו. ערכתי בדיקה על גובה שכר הלימוד והכנסתם של הסטודנטים, ומצאתי שהם צריכים

לעבוד 260 שעות בחודש, על מנת לממן את שכר הלימוד, המגורים והמחייה. כל המכובדים

האלה יושבים כאן, ואינם מסוגלים להחליט על יושב ראש לוועדה במשך חצי שנה. זהו כתב

אישום נגדנו.

אין טעם להכביר במילים, שווה שכל טענה תיבדק לגופה. כל מה שנראה לנו כדבר

פעוט, עבור הסטודנטים הוא כבד משקל. אני מקווה שתוך 3 ימים ימונה יושב ראש

לוועדה, אך אנו כוועדה צריכים לבדוק כל שבוע מה קורה עם הוועדה הזו.

י' בא-גד;

יש כלל האומר קריינא דאגרתא היא להווי פרוונקא, או בעברית; נושא האיגרת הוא

המבצע. אני מציע להעמיד את רפי אלול בראש ועדת מעקב.

זהו מחדל מאין כמוהו, שבמשך 8-9 הודשים לא נקבעה הוועדה, ומישהו צריך לתת על

כך את הדין. לא ייתכן שהשר יכריז השכלה לכל, ובמקביל יעמידו את גובה שכר הלימוד

על 8000 שקל. אנחנו צריכים להתחייב שהעניין יסתיים תוך פרק זמן קצוב. אני פונה



לסטודנטים בבקשה לא לשבות ביום ראשון, אלא לתת לוועדת החינוך אורכה של 3 הודשים

כדי לפעול כוועדת מעקב. אם בפרק זמן זה העניין לא יוסדר, אני אעמוד בראש השביתה.

ל' לבנת;

נדמה לי שיש כאן קונצנזוס שמדובר בנושא בעל חשיבות הברתית ממדרגה ראשונה. אני

מציעה שלא נקים ועדת מעקב ולא נמתין 3 חודשים. זה בדיוק מסוג הדברים שניתן לסיים

תוך 3 חודשים. אני מציעה שנסמיך את יושבת ראש ועדת החינוך לשבת עם נציגי כל

הצדדים. הייתי מציעה אפילו למנות אותך כיושבת ראש הוועדה שצריכה לבחון את כל

הנושאים. גם אם הצעתי לא תתקבל, אני חושבת שאת כיו"ר הוועדה הזו צריכה להגיע לכך

שתוכלי לדווה לנו על מינוי הוועדה כבר בשבוע הבא.

ע' מאור;

אני מצטרפת לדברים שנאמרו כאן בעניין הקמת הוועדה. ההסברים שקיבלנו כאן לא

מסבירים מדוע התעכבה הקמת הוועדה במשך חודשים. לכל אחד מהצדדים היתה אחריות לכך.

הקמת הוועדה היא יעד ראשון. אנו צריכים לפנות אל כל הגורמים הנוגעים בדבר להגיע

ביניהם להבנה ולפתוה את שנת הלימודים כסידרה.

יש בעיה עם שכר הלימוד, וזו אינה בעיה פשוטה. אני רוצה לשאול, מי ידבר בשם

ילדי הגן? האם יודעים שכל משפחה משלמת עכשיו אלף שקל לחודש עבור גן? אני יודעת

שתקציב החינוך הוגדל בשלוש השנים האחרונות ב-40 אחוז. בסדרי העדיפויות של החינוך,

אני מציעה שהסטודנטים לא יתלו תקווה בכך ששכר הלימוד ישתנה באופן דראסטי. מה

שצריך להגיע אליו הוא שכר לימוד פרוגרסיבי. לא ייתכן שסטודנט לא יוכל ללמוד בגלל

חוסר אמצעים. התביעה שלנו ממשרד החינוך היא שלא יהיה סטודנט שלא יוכל ללמוד מחוסר

אמצעים. פניות שהעברתי למשרד ההינוך סייעו להסדר מלגות בעשרות מקרים. כמו במדינות

ארורות גם אצלנו, סטודנטים צריכים לקבל הלוואות גדולות יותר למימון שכר לימוד.

הוועדה צריכה לבדוק מתן אפשרות להחזר הלוואות לאחר סיום הלימודים.

אני מציעה שנפנה לנציגי הסטודנטים בבקשה להתחיל את שנת הלימודים ברגל ימין,

ותוך 3-4 חודשים נקבל את מסקנות הוועדה שתוקם, אשר תיושמנה בשנת הלימודים הבאה.

אי כהן;

ההרשמה לשנת הלימודים הבאה מתחילה כבר בחודש פברואר.

עי מאור;

לוח הזמנים לא יכול להיות כזה, שיהיה אפילו תשלום אחד לקראת השנה הבאה, מבלי

שהוועדה תסיים את עבודתה ואנו נדון במסקנותיה.

היו"ר די איציק;

חבר הכנסת סילבן שלום, אתה השתתפת כאן בדיון שהגדרת כלא נעים ולא סמפטי,

בהשתתפות שר החינוך. חלק מאותו דיון הוקדש לנושא ההשכלה הגבוהה. הצעתו של חבר

הכנסת סילבן שלום שהצטרפתי אליה, נועדה להביא לכך שנציגי האוניברסיטאות יגיעו

לכאן ויקשיבו לנו. אני יכולה לומר שסילבן שלום השיג המון בהצעה שלו. גם אם בסוף

הדרך נתפשר וגם אם בסוף הדרך אני וסילבן שלום לא נראה את הדברים עין בעין, בתחילת

הדרך כולנו מסכימים. נשיא אוניברסיטת תל אביב לא נמצא כאן, אך אני רוצה לשאול

איזו צורה יש לכך שהוא כיושב ור"ה לא נמצא בארץ עם פתיחת שנת הלימודים. הוא איש

ציבור. אני מבקשת מפרופסור גוטפרוינד להעביר את הדברים הלאה. זה בדיוק כמו מצב בו

שר החינוך יימצא במשך חודש בחו"ל, עם פתיחת שנת הלימודים. זה לא מתאים לכללי

המשחק. אני מבקשת שתעביר את נזיפת הוועדה בנושא הזה.

כוחך אינו דל. בלוח הפגישות שלי יש יותר שעות ישיבה עם ועדת החינוך של הכנסת

מאשר לכמה מחברי הכנסת. אני בא לכאו בכל הזדמנות, מקשיב ,שומע ושותף לדיאלוג.

היו"ר די איציק;

אני יכולה להעיד שרוב חברי הכנסת הקשורים לוועדת החינוך מתייצבים פה. אני

מציעה שתעביר את הנזיפה למי שהיא מגיעה לו. מאד יכול להיות שנפנה בענייו זה לשר

החינוך. חופש אקדמי הוא דבר חשוב, אך לא צריך לנצלו לרעה.

ס' שלום;

בעית שכר הלימוד קיימת כבר שנים. אפילו אני כיושב ראש התאחדות הסטודנטים

הכרזתי שביתה בגלל שכר הלימוד. בכל פעם מאיימים בשביתה, אך רק לארור שהשביתה פורצת

יושבים עם הסטודנטים. תשבו לפני השביתה ותפתרו את הבעיה. אם היו מקבלים את ההצעה

שלי לפתוח לכל את האוניברסיטאות, כאשר מדובר בחוגים בהם ההרצאות הן פרונטליות,

אפשר היה להשיג כסף נוסף. לסטודנטים יש הוצאות נוספות על שכר הלימוד: ספרים,

הדפסות, צילומים, שכר דירה ועוד. נשאלת השאלה, האם נצטרך להיכנס פעם לתוך הקרביים

של האוניברסיטאות ולראות על מה הן מוציאות את כספיהן. עבודה תוך לימודים היא פטנט

ישראלי. אני חושב שטוב נעשה אם נגיע למסקנה שיש לפתור את הבעיה לפני השבירה. נפתח

פעם איות את שנת הלימודים בצורה הראויה.

היו"ר ד' איציק;

יש מועמד כמעט מוסכם, שכרגע איני רוצה לנקוב בשמו. מה שקרה כאן לא בסדר, לא

צריך היה לחכות כל כך הרבה זמן למינוי הוועדה. אני רוצה הבטחה מיושב ראש התאחדות

הסטודנטים, רון סמוראי, שביום ראשון תיפתח שנת הלימודים, וזאת בתנאי שפרופסור

גוטפרוינד יתקשר לכאן ויודיע על מועמד לראשות הוועדה. אני רוצה להודיע על כך

לחברי ועדת החינוך, והתנאי הוא שהוועדה תסיים את עבודתה תוך חודשיים. בתקופת

מלחמת המפרץ היתה ועדת קוברסקי זקוקה רק ל-4 חודשים. האם זה נראה לכם סביר?

ע' הראל;

כן.

ר' סמוראי;

אני רוצה לומר שהבעיה לא תיפתר עם המועמד. העלינו שורה של נושאים שאינם

קשורים רק במועמד לתפקיד יושב ראש הוועדה.

היו"ר די איציק;

אבקש מחבר הכנסת רפי אלול ללוות את העניין. אני רוצה לומר לחברת הכנסת לבנת

כי איני חושבת שטוב שיושבת ראש ועדת החינוך תהיה מעורבת. כל מה שאעשה, יגידו

שזוהי הרולטה פוליטית. אני מבטיחה לרון כי מתי שיבקש את התערבות הוועדה, נעשה זאת.

אני אומרת לך בצורה חד-משמעית כי אני בצד שלכם. אני חושבת שאתם צודקים במאה אחוז

בעניין שכר הלימוד ובטענות על היחס שהמרצים מרשים לעצמם; יחס מזלזל עם הערות

פוגעות ומעליבות. את כל הנושאים האלה תכניסו למסגרת דיוני הוועדה. תספרו על חדרי

לימוד חשוכים ומעליבים. תוך חודשיים ולא יותר, נבקש שהוועדה תסיים את עבודתה.

"פישלתם" בגדול ב-8 החודשים שעברו, ולא ניתן לכם דקה יותר. מצדי שבו גם באמצע

הלילה.



ד' בהט;

יש חריגות שהאוניברסיטאות חייבות להפסיק אותן לאלתר.

היו"ר די איציק;

אני לא יכולה לומר עכשיו לאוניברסיטאות לא לגבות. תבקשו דברים שאפשר לעמוד

בהם.

ד' בהט;

אנהנו מבקשים שהאוניברסיטאות תהזורנה בהן מכל שינוי במדיניות שנעשה השנה.

היו"ר די איציק;

אני מבקשת מפרופסור גוטפרוינד תשובה עד ליום ב' בבוקר, על הבעיה שאבשלום ואסף

העלו. אנו מעוניינים שתסתדרו ביניכם, אנחנו לא רוצים להיות מתווכים. אם לא, ביום

שלישי בבוקר תתקיים ישיבה נוספת בנושא הזה. עד אז אתם לא שובתים ולא עושים דבר.

אם עד יום שלישי שום דבר לא יזוז, מצדי תשבתו כמה שיותר ואנחנו נעזור לכם.

ועדת החינוך תובעת משר החינוך, התרבות והספורט להקים ולהפעיל

לאלתר את הוועדה הציבורית לעניין שכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה, ולקבוע מועד

מחייב ומוקדם לסיום עבודתה, קרי - חודשיים. אני מבקשת להציג לי שם של מועמד עד

יום שלישי בשעה 00;9 בבוקר. הוועדה תובעת במקביל מהתאחדות הסטודנטים, להקפיא כל

פעולה האמורה לשבש את מהלך הלימודים. שכר הלימוד הקיים הוא גבוה עד כדי כך, שיש

בו להנציח פערים ולהעמיקם, והוא מחבל בעתידה של מדינת ישראל, בחברתה ובכלכלתה.

הוועדה רואה נחיצות מיידית בתכנית רב שנתית להפחתה הדרגתית של שכר הלימוד הריאלי,

במגמה סופית להידמות למערכת האירופית בה אין מחסום כספי ללמודים אקדמאים. הוועדה

קובעת שיש להנהיג שכר לימוד אחיד, שתמורתו יקבל הסטודנט את כל השירותים שלימודים

מחייבים את קבלתם, ויש לאסור תשלומים נלווים. הוועדה פונה אל שר האוצר ואל שר

החינוך בדרישה לקבוע את שכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה שאינם מתוקצבים, כמצרך

בר פיקוח. אני מתכוונת לכל המכללות שגם הן מרשות לעצמן לחגוג בזמן האחרון. הוועדה

תובעת להנהיג הסדרים שיבטיחו החזר מלא של דמי רישום מקבילים ושל מקדמות שכר לימוד

במוסדות המשהים הודעות קבלה. הוועדה מבקשת מחבר הכנסת רפי אלול לעקוב אחר נושא

שכר הלימוד. תקום כאן ועדת מישנה נוספת אשר תטפל בכל הנושא של היחסים בין

האוניברסיטאות לבין הסטודנטים, נושא שנדון בו בשבוע הבא. אם הבר הכנסת אלול

מסכים ואם חברי הוועדה מאשרים, אנו מסיימים בזה.

(הישיבה ננעלה בשעה 10:45)