הכנסת השלוש עשרה

מושב רביעי



גוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 298

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

שהתקיימה ביום ב', ט' באלול התשנ"ה, 4,9.1995, בשעה 13:00

חברי הוועדה: היו"ר ד' איציק

ר' אלול

י' בא-גד

עי דראושה

אי רביץ

ד' תיכון

מ' פורוש, סגן ראש העיר, עיריית ירושלים

ר' רון, משרד החינוך והתרבות

א' סנפירי, ארגון הורים ארצי

ג' אלפייה, ארגון הורים ארצי

י' פריימסך, ארגון הורים ארצי

ד' צדוק, יו"ר האגף לגננות, הסתדרות המורים

נ' סלומון, מנהל מנח"י, עיריית ירושלים

מ' וינטר, מינהלת רמות

י' ילון, מינהלת רמות

י' זיו, מינהלת רמות

ז' לנדנר, מינהלת רמות

י' אלמוג, מינהלת רמות

י' גידלי

חבר המתרגמים בע"מ

השבתת מערבת החינוד בשכונת רמות בירושלים



השבתת מערכת החינוך בשכונת רמות בירושלים

היו"ר ד' איציק; בירושלמית, כמי שהיתה סגנית ראש עיריית

ירושלים, כמי שהיתה ממונה על תיק החינוך

בעיריית ירושלים, כמי שמכירה את הנושא על כל דקויותיו, ועל כל

רגישותיו, אני מבקשת שהדיון הזה יתקיים ברוח של כבוד, לא בחילופי

מהלומות שהיו בעיתונות המקומית בשבועות האחרונים. כל הרמת קול או כל

ביטויים מעליבים מהסוג שהיה בבוקר ברדיו, אני אבקש מהאנשים המכובדים פה

לצאת מהוועדה. אני כבר שמעתי פה שאנשים מדברים על פיצוצים ולא פיצוצים,

אנחנו נצא" היום מהישיבה בהסדר שיהיה נוח לכל הצדדים.

ואני מבקשת לומר הערה אחת, בלי לנקוט עמדה בלי להגיד מי צודק ולא צודק,

זה מצב שכנראה שני הצדדים צודקים, לכן המצב הוא מסובך, אני באה להגיד

פה משפט שהוא התרסה כלפי ראש עיריית ירושלים, שאגב אני חייבת לומר הוא

היה עסוק מאוד היום, ואפשר להביו את זה, הוא אחראי על החגיגות שנפתחות

היום, והוא ביקש ממני להעביר את התנצלותו.

אבל הטעות שלו בפתיחת שנת הלימודים זה חוסר תחושת הטמפרטורה. גם אני

פתחתי שנת לימודים בשכונת רמות חמש שנים, ואף פעם לא נפתחה כך שנת

לימודים בשכונת רמות. ויעיד סגן ראש עיריית ירושלים, מאיר פורוש, שגם

שם היו קשיים. בעיית רמות לא נולדה היום, נודלה מקדמת דנא, וגם בתקופתי

היו קשיים, הם לא היו כל כך רחוקים, ותמיד תמיד נפתחה שנת לימודים

בהסכמה. כי הבנו שרמות זה ברומטר של ירושלים. כי הבנו ששם זה לא רק

שיקולים מקצועיים, זה גם ציבוריים, ומותר גם להגיד פוליטיים, זו לא

מילה גסה. בנתונים שהיו שם ושיש שם זה גם נתונים וגם שיקולים ציבוריים.

ואולי זאת הטעות של ראש עיריית ירושלים, שהוא לא מבין את המתח הנורא

שהעיר הזאת שרויה בה, שיכולה להביא את העיר הזאת לסכסוך בין שני חלקים

שאנחנו רוצים, ושזה אפשרי שהם יחיו ביחד.

מ' וינטר; בשכונת רמות קיימת ועדת חינוך שכונתית שמורכבת

מכל יושבי ראש ועדי ההורים הנבחרים, כולל בתי

הספר ונציג המינהל הקהילתי שמקיים את הוועדה.

הוועדה הזאת פועלת במשך 15 שנה. לפני 15 שנה השכונה הזאת היתה בעיקרו

של דבר חילונית ודתית לאומית, ואנחנו בנינו לנו מערכת שלנו, כולל

המינהל הקהילתי שבנינו אותו בכוחות עצמנו, ושאר ירושלים הלכה

בעקבותינו.

ועדת החינוך הזאת פועלת מול מנח"י ירושלים ברציפות 15 שנה, ובשמונה

השנים האחרונות ברציפות ואינטינסיביות. מידי שנה ושנה אנחנו מקיימים

שתי ישיבות אסטרטגיות, ישיבה אחת בחודש פברואר, שבה אנחנו מציינים את

הבעיות שלנו ושל מנח"י, פחות או יותר מטווים את הקו שלקראתו נלך לקראת

פתיחת השנה הבאה, ובמאי-יוני-יולי אנחנו מתחילים לעבוד על סגירת

הקצוות, כאשר בדרך כלל, כמו שיושבת ראש הוועדה ציינה, אנחנו סוגרים את

זה ב-15.8-20.8. לא היתה שנה שלא פתחנו את שנה הלימודים כסידרה, כאשר

כל אחד מוותר לשני קודם כל בתוך השכונה, ואחר כך עם עיריית ירושלים.

בשנה הזו, בניגוד לשנים הקודמות, זו פעם ראשונה בהיסטוריה קיבלנו הודעה

ב-25.7 שמעבירים ארבעה גני ילדים לטובת החינוך החרדי. שניים מגני

הילדים וגני אשבולי, שהם סלע המחלוקת, תוכננו יחד עם מנח"י וביוזמת



מנח"י לחיות גני מדיה, כלומר גני העשרה בעבור כל גני הילדים ברמות. עד

שלושה ימים לפני ההודעה אנשי מנה"י, כולל עטרה שדמון, מנהל מדור גני

הילדים, פעלה יהד עימנו לא רק לפתיחה, אלא להרחבת גני מדיה. בשנה שעברה

גן מדיה פעל גן אחד ברחוב עליית הנוער, והשנה תוכנו לפעול בשני גני

מדיה.

הטיעון היה, שאיו שם רישום של ילדים, ולעומת זה יש רישום של בנות

חרדיות. אנחנו עד היום הזה לא ראינו את הרישום של הבנות החרדיות. באותו

גן נאמר לנו שיש 17 בנות שגרות באיזור הקרוב, ועוד 17 באיזור על יד.

אנחנו לא דאינו את הרשימות. ביקשנו לקבל רשימות עם כתובות.

בשלושה הימים האחרונים אנחנו מקיימים משמרת מחאה על יד הגן. לא ראינו

יותר מ-12 בנות שבאות לשני גנים. דבר שני, 35 בנות יכולות להיות בגו

עליית הנוער היכן שהן היו בשנה שעברה. זה מה שאנחנו ביקשנו, שמירת

הסטטוס קוו.

נוסף לזה, שלוש נשים ששוחחנו איתן, שלוש אמהות טענו שהן בכלל מאיזור

אחר 03, 04, ומכריחים אותן לבוא לשם, והן היו מוכנות להיות במקום אחר.

נוסף לזה, חברינו הדתיים סיפרו שבבתי הכנסת הדתיים מפרסים במודעות שהם

מבקשים ילדים שירשמו לאותם גנים. כלומר, לא היה מספיק בנות חרדיות

כנראה לגנים האלה. לפי מה שאנחנו התרשמנו חלק מההורים הם דתיים

לאומיים. זה באשר לגני אשכולי.

היו"ר ד' איציק; תסביר לנו בקשה על המפה.

הגן מצוי ברחוב אהרון אשכולי. זה איזור חילוני

דתי לאומי מובהק, זאת אומרת זה האיזור

הפלורליסטי ביותר בשכונת רמות, ושם הוצע, כפי שאמרתי, להקים שני גני

ילדים חרדיים, שכרגע הם נפתחו.

זה באהרון אשכולי?

מ' וינטר; באהרון אשכולי, שכל האיזור הזה, מלבד כמה עשרות

משפחות חרדיות, לאו דווקא שצמודות לאשכולי, אבל

באיזור 02, זה איזור חילוני מובהק, ויש בו כמובן גם דתיים לאומיים.

מאיפה מגיעים הילדים החרדיים?

מ' וינטר; אני לא קיבלתי את הרשימה. לפי מה שנאמר לנו הם

באים מאהרון אשכולי, ומרחובות נוספים ב-02. אני

ראיתי בלשכת ראש העיר ארבעה מרחוב קדימה, שזה מ- 01, וכפי שאמרתי לך

נאמר לנו שיש גם בנות מ-04.

ד' תימן; אני מציע שהעירייה תמסור את הרשימה.

יש 15 בנות בגו חובה, ו-21 ילדים בטרום חובה.

לנו אמרו 17 ו-18, כל יום נתונים חדשים. גם 36

יכולים עדיין להיות בגן אחד.



גבירתי היושבת ראש, לפני שנח היו 12 בנות או 7 בנות בגן אחד, בעליית

הנוער, 36 או 35 הבנות האלה יכולות להיות גם היום בגן עליית הנוער. הן

שהו שס לפני שנה בהסכם פשרה שהיה בעקבות בג"צ. בג"צ לא אמר שהם צריכים

להיות, לא חייב את ראש העיר, כפי שראש העיר טוען, שהן צריכות להיות שם.

בג"צ אמר שראש העיר ימצא את הדברים בהתאם לנתונים שהוא חושב.

היו"ר ד' איציק; אכן נכון, אני קראתי.

מ' וינטר; נוסף לזה היו שני גנים במורגנטפ, שראש העיר

בינתיים חזר בו מהחלטתו.

מה שאני רוצה לומר פה, ששני המקומות, גם אשכולי וגם מורגנטפ, נמצאים

באיזורים חילוניים מובהקים.

היו"ר ד' איציק; שני גני הילדים האלה, של הילדים החרדיים,

שמדובר על 15 בנות דתיות, 21 ילדים בנים.

בסך הכל במערכת החינוך בשכונת רמות בירושלים בחינוך החרדי, לא חסר

חברים, יש עודף. אני אגיד לך מה קורה, חרב הזה לא מוכו ללמוד עם חרב

ההוא. הרב ההוא לא מוכן ללמוד עם חרב חחוא. חחמישים חאלח לא מוכנים

ללמוד עם חשבעים חאלח, חשבעים חאלח לא מוכנים עם חשמונים, וכך אתח

מקיים בתי ספר.

יכול לחיות שזח נכון, שלא רוצים ללמוד זח עם

זח. אבל חצפיפות חיא בכל זאת גבוחח.

אבל לחציג את זח כאילו חסרים חדרים, זח לא.

א' רביץ; אני ביקרתי שם, ואני ראיתי שם צפיפות.

חרב ח"כ א' רביץ, גם אם אני אפתח מחר גן ילדים,

אתה תבוא ותגיד גוועלד, מה עשו לדליה איציק.

כלומר, מה שנעשה פח מבחינתינו זח חפרה של

הסטטוס קוו העדין בשכנות רמות.

אנחנו סבורים שלציבור חחרדי יש זכויות וצרכים לגיטמיים. לחיפך, אנחנו

במשך שנים ביקשנו שיבנו להם, ואת היית עדה בתקופתך למספר מבנים שאנחנו

הסמכנו שיבנו מתוך הבנה למצוקה של חחרדים.

אבל גם בתקופח שלך, ואני מזכיר את זח, אנחנו חצענו לבנות את כל חמרכז

חאזרחי, ואת כל מוסדות החינוך החרדיים באיזור 04, שהוא איזור חרדי

מובהק. ויש שם גם היום 60 דונם פנויים לצורך בניית מוסדות ציבור.

מה שאנחנו מציעים זה קודם כל לחזור לסטטוס קוו שהיה שניתן לבצע אותו

באורח מיידי, ומיד לגשת לבניית קריית חינוך חרדית, שתענח לצרכים כולל

חמספרים, שכבוד סגן ראש חעיר של ירושלים, חרב פורוש יציג אותם, חם בערך

2,000 תלמידים וכוי, לבנות קריית חינוך חרדית שתענח על חצרכים שלחם,

שחם לא יבואו מחר ומחרתיים וידחקו אותנו מתוך חמבנים.



וכדאי שהוועדה תדע שלפני שבוע הוגש בג"צ. הם דורשים את המבנה של מתנ"ס

01 עבור 120 בנות חרדיות, שמתגוררות ברמות פולין. כלומר, זה לא מקרה של

אשכולי, אלא אנחנו מדברים פה על מגמה. מחר המגמה הזאת יכולה גם לדחוף

עלינו מרכס שועפט, שגם שם לא בונים, ואנחנו חרדים, חרדים מאוד, ולכן

אנחנו נאבקים בעקשנות כה גדולה על חיינו ועל בתינו. פשוטו כמשמעו. לא

פחות ולא יותר.

הסכנה היא, שבאמצעות מבנה ציבור בתהליך ידוע שקורה בירושלים, יקרה

שבתוך שנה-שנתיים אנחנו נדחק מבתינו מהמבנה הציבורי שלנו, ונלך למבשרת,

למודיעין, לרעות. אנחנו לא רוצים ללכת. אנחנו אוהבים את השכונה שלנו,

היא אחת השכונות הטובות והמוצלחות בירושלים, ואין לנו כוונה לוותר

עליה. פשוטו כמשמעו. ולכן אנחנו נלחמים בכל כוחינו, בכל מאודינו,

ונמשיך להלחם, לא יהיה לזה סוף, עד שאנחנו נשאר בבתים שלנו. מישהו חשב

שכנראה אנחנו נוותר, ואנחנו לא מתכוונים לוותר. כאשר נאבקים על הבית,

ככה זה נראה. יש פה כל מיני מאבקים על הבית. מי כמוכם מכירים את זה.

ע' א' דראושה; מה אחוז החילוניים בשכונה הזאת?

אנחנו מדברים על פלורליסטים, חילוניים פלוס

דתיים לאומיים, זה בסביבות 70%.

מה שאנחנו מציעים, ח"כ ד' איציק, זה לחזור לסטטוס קוו, ואנחנו לא ראינו

עדיין את 35 הבנות שמופיעות בפלט של החברה לאוטומציה. גם ראינו בנות

יותר צעירות מגן חובה, להערכתינו בגיל שנתיים-שנתיים וחצי. אנחנו

מציעים להחזיר את זה, ולקרוא מיד לעיריית ירושלים לבנות את הדבר הזה.

הפתרון בעליית הנוער צריך להיות פתרון זמני, ואנחנו מציעים שם משרד

לשנה, משרד החינוך יקצה שתי כיתות גן לטובת הבנות החרדיות, אם אכן

המספרים נכונים באיזור 04 שצריך להיות קריית הקבע של החינוך החרדי

ברמות.

מ' פורוש; עירייתת ירושלים פתחה את שנת הלימודים עם

150,000 תלמיד, ובסך הכל פחות או יותר בלי

בעיות. אני חושב שהרבה תודה מגיעה לניסים סלומון, מנהל מנח"י, וזה כולל

את החלק של האגף של החינוך החרדי.

אני רוצה לתת מספר נתונים שאולי קצת יתנו את התמונה של המצב ברמות. אני

מדבר על הנתונים של החברה לאוטומציה מה-27.8.95.

ברמות יש היום 10,990 תלמידים. מהם חרדים יש 5,709, שהם 520/0. ממלכתי,

וממלכתי דתי יש 5,064 שהם 46%. ועוד 217 תלמידים מרמות שלומדים מחוץ

לעיר, שהם 2%. לחרדים יש 86 כיתות תקניות. ולממלכתי ולממלכתי דתי יש

181 כיתות.

מונחת פה בפני יושבת ראש הוועדה רשימה, אני לא בטוח שכל רשימה צריך

להעביר למינהל הקהילתי. אבל אם היו מבקשים שאני אעביר למינהל הקהילתי

את הרשימה, הייתי מעביר אותה. אני יודע שאנשי המינהל היו אצל מנכ"ל

משרד החינוך, והם טענו לגבי רחוב מסויים, רחוב קדימה, שהוא לא בשכונה,

אם לא 36 ילדים שרוצים ללמוד באשכולי, מדובר פה על 35 תלמידות, או 34

תלמידות.



על כל פנים, לא מדובר פה בתלמודי תורה שלא רוצים ללמוד זה עם זה, מדובר

פה בגני ילדים. וכידוע לד גני ילדים כולם לומדים באותם גני ילדים,

ספרדים, אשכנזים, חסידים וליטאים, כולם הולכים לאותם גנים "בית יעקב".

ספרדים ב"בית יעקב"? אל תגזים. ספרדים באגודת

ישראלז לא להגזים.

מתוך 36 תלמידות, 31 הן ספרדיות.

כך בית משפט אמר לעיריית ירושלים בשנה שעברה,

ואהוד אולמרט לא רצה לתת את אשכולי לחרדים, הוא אמר שהם ילכו מחוץ

לאיזור 02. ובית המשפט ביקש שהעירייה תמצא הסדר עם העותרים למצוא להם

מקום בסמוך לשכונת מגוריהם. יעיד על כך ניסים סלומון, שבשנה שעברה

כשדיברנו על העניין הזה, הציעו לחרדים שילכו מ-02 למורגנטאופ מכיוון

ששם היתה כיתה אחת ריקה. הרעיון היה פשוט מכיוון שזה לעבור כביש, ואולי

יקח את זה קצת יותר קשה. אבל ההצעה היתה בכתובים, שאפשר להעביר את אלה

מ-02 למורגנטאופ.

בית משפט אמר למצוא בסמוך למקום המגורים, נתנו לאותן חרדיות בעליית

הנוער. עליית הנוער זה עוד יותר בקרב החילוניים. אם אשכולי הוא ב-02

ליד חילוניים, עליית הנוער שמוטי מנסה להציע אותו הוא עוד יותר בקרב

החילוניים, אז מה ההיגיון? לקחת חרדים להוריד אותם עוד יותר לעליית

הנוער לחילוניים? אין בזה כל היגיון.

אתם צריכים להבין שלעיריית ירושלים יש קושי מסויים, זה לא נוח להתמודד

עם כל הבעיות האלה. אבל בשבוע שעבר היה בג"צ בקשר ל-120 בנות שאין להן

עדיין פתרון. שואל השופט ברק את אסא עלייה, שהוא היועץ המשפטי של

העירייה, אתה נשאר פה לדיון הבא? ואסא עלייה לא ידע מה לענות. מתברר

שהדיון הבא היה שלגבעון יש מסמך מעיריית ירושלים שמוכנים לתלות את

הילדים שלהם מגבעון לרמות. שומו שמים. אנחנו נמצאים בין אנשים שצריכים

לחיות יחד. אנחנו צריכים לדעת שמוטי מדבר כאילו בשם הציבור החילוני,

והציבור הממלכתי דתי.

היו"ר די איציק; אני יכולה להעיד שהוא מדבר בשם הציבור החילוני.

אני רוצה שיהיה ברור אחד מן הדברים, אני יודעת

שהיום זה באופנה, וקראתי בסוף שבוע שראש העיר משתלח על כל מיני. אחד מן

הדברים שאפשר לדבר על זכותו של הבחור הזה, בלי להיכנס לפרטים, שאני

מקווה שעכשיו אני אלמד סוף סוף מה הבעיה, מפני שבאים מכל העולם ללמוד

מה שנעשה במקום הזה. שנינו היינו באותו מקום, באותו צד של השולחן, ואתה

יודע בדיוק כמוני, אז אל תגידו מדבר לא מדבר, בשביל לשבור לו את

המנהיגות. המנהיגות שלו קיימת, הוא נבחר לפני שמונה שנים כדת וכדין.

אני לא פוגע במוטי, אני רק נותן לו נתונים.

עובדה היא שהמינהל הקהילתי רצה להכריז על

שביתה, ומי ששובת זה רק הממלכתי, הממלכתי דתי לא שובת.

עשיתם להם יחסים פוליטיים, אני יודעת. אתה יודע

בדיוק כמוני, אתה יודע שאני חברה של חלק

מהחברים שלך.



מ' פורוש; אני לא יכול לענות על דברים פוליטיים, אני נותן

נתונים מקצועיים. הוא מדבר בשם ציבור, הציבור

הזה לא שובת איתו, יש ציבור אחד חילוני ששובת איתו.

זה שהוא לא שובת, זה לא אומר שהוא לא מזדהה.

אתה רוצה לפתור את הבעיה, או להמשיך להתנצח עד

סוף שנת הלימודים?

מי עוד כמוני שרוצה לפתור את הבעיה, כי לי יש

היום 120 בנות שנרשמו לעיריית ירושלים, ואיו

להן פתרון, אז אני לא רוצה לפתור את הבעיה?

אם יתנו להן לפתרון זה 03 ו-04, זה יניח את

דעתך? אתה תפנה את אשכולי?

מי פורוש; אם ועדת החינוך של הכנסת חושבת שזה מוצדק לבנות

מבנים חדשים, למרות שיש כאלה שהם ריקים, זו

החלטה של ועדת החינוך, אני לא יכול להחליט.

די תיכון; את זה תשאיר לממשלה. אני שואל אותך אם יקצו לך

מחר מבנים הולמים ב-04, זה יניח את דעתך?

מי פורוש; ב-04 לא.

ד' תיכון; בטריטוריה ב-03 זה יניח את דעתך?

מי אחראי לומר להורים האלה שגרים מסביב לגן

באשכולי, כאשר יש גנים ריקים, שאפשר את המדיה

הזאת לשים בעליית הנוער.

ר' תיכון; אתה תיקח על עצמך.

עיריית ירושלים פנתה למשרד החינוך וביקשה ממנו

בתחילת השנה.

היו"ר די איציק; הוא שואל אותך שאלה, אני רוצה לקדם עכשיו את

הדיון. תשיב לי.

מי פורוש; בהחלט שכן. אבל תנו איזו הצעה מעשית. מי נותן

את ההצעות המעשיות?

משרד החינוך. אתה מוכן לפתור את הבעיה, או שאתה

מתעקש על העניין הזה, מבחינת יהרג ובל יעבור?

אני אומר גם מה שראש העיר אמר, אף אחד לא אמר

שאשכולי זה קדוש, אבל אין פתרונות. כאשר יהיו

פתרונות אפשר לדבר עליהם, אבל אין פתרונות.



תמיד העירייה נהגה כך, גס בתקופתה של יושבת ראש הוועדה. גם ב-03 נתנו

לחרדים גנים שהתרוקנו, שהיו בעבר של חילוניים, גם ב-01 נתנו לחרדים

גנים שהתרוקנו שהיו של חילוניים.

אבל אף פעם לא כפיתם את עצמכם. אתם לא מבינים

שיש היום מצב שיש פה חרדה שתעבוד גם נגדכם. אתה

פעם אמרת לי משפט חכם, אני תמיד מצטטת את זה, חכם, אמרת לי, אנחנו

רוצים שיהיה לנו כוח ענק, אנחנו לא רוצים לשלוט. את יודעת למה? כי

אנחנו מבינים שאסור לנו לעבור את אותו גבול. כי אם אנחנו נשלוט בעיר,

אנחנו מבינים שזו עיר בירה, אבל אנחנו רוצים שיהיה לנו כוח. אמרתי

הבחור הזה חכם. הנה זה מה שאתם עושים עכשיו.

מ' פורוש; למה את נתת כיתות?

היו"ר ד' איציק; כי תמיד עשיתי בהסכמה. אף פעם לא נפתחה שנת

הלימודים כמו שנפתחה השנה. אתה יודע את זה.

ישבתי פעם אחר פעם, לראש העיר אין זמן. מי שרוצה להיות ממונה על תיק

החינוך צריך שיהיה לו זמן.

מ' פורוש; אני יודע שמוטי גם עתר נגד נועם. הוא עתר לבג"צ

נגדך, אותו מוטי.

היו"ר ד. איציק; זה רק מראה שהוא לא נגדך.

מ' פורוש; אמרתי שהוא נגדי? הוא עתר נגדך, הוא עתר נגדי.

היו"ר ד' איציק; זה רק מראה שזה לא עניין חרדי.

יש פה בעיה שאתם צריכים להבין אותה. אני מאמינה

שהאפשרות של החיים בעיר הזאת, היא שבאמת הציבור החילוני לא יציק לכם

ויאפשר להם מחיה של כבוד במקומות שלכם, בדיוק הפוך, כמו שאנחנו מבקשים.

ולכן, בעניין הזה יש פה נקודת רתיחה שאתם חייבים לתרום את התרומה בדיוק

כמו שאני אתבע מהם היום.

מ' פותש; כשאת נתת היה שקט, וכשהיום אהוד אולמרט נותן את

זה, עושים שמח.

זו בעיה ציבורית, וחייבים פה בשולחן הזה לדבר

בשפה לא של שתי ילדות או שלוש ילדות.

יש לנו שכונה שהיא מקיימת חיי קהילה שלמים. החיים האלה כל השנים היו

שלמים. אנחנו מתחילים מלמטה, מהגנים, בנינו בכוחות עצמנו, ומי כמוך

יודעת, ויש פה עוד אנשים בחדר שיודעים איך זה. לא יעלה על הדעת שאם

יהיה מבנה פנוי במאה שערים, מאיר, שאתה תיתן לי אותו לצופים. אני לא

אבקש ממך אותו. אני לא אבוא אליך ואני אגיד לך, שמעתי ששם כולם נעשו

מבוגרים יותר, תן לי אותו, תעשה לי טובה. אני לא אעשה את זה, כי אני

אכבד את אורחות החיים של תושבי מאה שערים, וכל שכונה.

לנו, ואתה יודע יפה מאוד, ואנשי משרד החינוך יודעים את זה יפה מאוד, יש

לנו שכונה לתפארת ירושלים. אנחנו אומרים בהסכמה אפשר להגיע איתנו לכל

דבר. מה עושים לנו פה? אתה יודע יפה מאוד ואנחנו יודעים את זה יפה



מאוד, חלק מהדברים מוטב שחם לא יאמרו, ואמרח את זח נכון יושבת ראש

חוועדח. לא צריכים לבוא ולחיככס לפרטים ולשסות אחד את חציבור של חשני.

אנחנו רוצים לחמשיך לחיות ברמות. חלק גדול מאיתנו מרגישים מאויימים

בענייו הזה של גו אשכולי. פנינו בצורח בלתי פורמלית לראש חעיר, שיש לו

חטיבות שלו מדוע חוא לא יכול לחיות פתוח איתנו. אנחנו גם דיברנו עם

הציבור שלכם, אנחנו ניתן את חפתרונות חאלח לילדות, ובשכונח, ונמצא לחו

פתרונות. כי חמטפרים שאתח מגיע ל-10,000, אל תשכח שיש לך למעלח מ-100%

רמות פולין ו-04, ואחר כך יש לך את כל חשכונח שלנו, חאחרת.

אנחנו באים ואומרים, בוא נחיח ביחד בשלום. חרי לא יעלח על חדעת, מאיר,

שאנחנו נחיח באורח חחיים שלנו, שאנחנו חושבים שחוא נכון, כמו שאתח חושב

שאורח חחיים שלך ושל אנשיך חם נכונים. אנחנו נוטעים בשבת, אתם לא

נוטעים. אנחנו אוכלים ככח, אנחנו לוחצים את היד. לכם יש מנחגים אחרים.

אני רואח בתוך חשכונח, חדברים מתחווים. רוצים לחכריח אותנו שאנחנו נחיח

ביחד עם חחרדים בשכונח אחת למורת רוחם, כשבירושלים בכל חחיטטוריח שלח

לא חיתח שכונח אחת מעורבת. לא חיתח כזאת שכונח. לא גאולח, לא מאח

שערים, לא בוכרים. לא חיח דבר כזח.

לא אנחנו חולדנו את מח שקוראים שכונח יחודית. יש מולינו, במרחק שני

קילומטר או חמישח קלימוטר, שכונח שכתוב למעלח שלט, לא אנחנו עשינו

אותו, "מיועד לציבור חרדי". אם אנחנו חיינו עושים כזח שלט "מיועד

לציבור חילוני", חיו טוקלים אותנו.

אנחנו בעד פתרונות לילדות חחרדיות ולכל ציבור שגר בירושלים. אנחנו לא

נגד. אנחנו יושבים עם ניטים על חעניין חזח כל שנח, כמו שנאמר פח, אנחנו

רוצים לחמשיך לחיות פח בצורח ובאופו שאנחנו חיים. בשביל זח באנו

לוועדח. אחוד אולמרט קשור, אתח יודע את זח, אני יודע את זח. פח איו

קואליציות, פח יש בעיח, יש לנו בעיח ציבורית, יש לנו 30,000 איש, אנחנו

צריכים לחזור אליחם, כו נבחרנו לא נבחרנו. חילדים חאלח לא לומדים.

חאחריות על חראש שלנו, מי אנחנו! יש לנו אחריות באיזח שחוא מקום גם

כלפי חציבור חזח. אז באנו לוועדח חזאת לבקש, תנו לנו טעד. אנחנו לא

אומרים אל תיתנו לילדים חאלח מקומות איפח ללמוד, אבל למח בתוך חבית

שלנוו אז תבואו ותעזרו לנו.

כדי שתתמצא, מאיר, ואתח דור שלישי שאני מכיר

ממשפחתך חיכרות קרובח מאוד. אם תראח את רחוב

אשכולי, ותצייר את גו חילדים, אני גר ביו שער ישוב לאבטחח ליד אשכולי.

חמרחק ביני לביו חגן בקו אוויר לא עולח על 100 מטר. בכנטת יעידו עלי

שאני אדם שקט, בנושאים חללו לא מתערב, אבל חפעם אני יוצא לחגנת ביתי,

כי אני גר שם. אני לא רוצח לחיכנט איתך לוויכוח נורמטיבי, אמרת כן,

אמרת לא. אני גר בח. אני רוצח לכבד אותך. אתח רוצח לכבד אותי. אני לא

רוצח לברוח מרמות, יכול לחיות שאני אברח מרמות. חרי אתח לא רוצח שאני

אתחיל לנוע.

ח"כ א' רביץ, באחד מחניאומים שלו על רכט שועפט, צייו את חעובדח שצריכים

לגור זח בצד זח, ולא זח בתוך זח. ואני שאלתי אותו מח דעתך לגבי רמות

02, אמר גם שם.



ולכן, אני אומר לך, עזוב אותי עם מספרי ילדים. יש בעיה. אני אשם

שאתה נמצא ברמות, אתה יודע. אני עשיתי את החטא הקדמון הראשון, כשנתתי

לכם את רמות פולין, את הבניין של הקר לקחתי מאשטרום ונתתי לכם, והכנסתי

אתכם, שהרי אם לא נכנסתם אז, לא הייתם נכנסים במשך שנים רבות. בהיותי

יושבת ראש, ומנכ"ל שיכון ופיתוח.

אתם רוצים לפתור את הבעיה, או שאתם רוצים פשוט שיהיה מצב בלתי נסבל

בשכונה? ואנחנו רוצים לגור לצידכם, ואומרים לכם אפשר לפתור את הבעיה

שם, ואפשר גם לעזור לכם דרך רכס שועפט, ואם תסכימו נפתור את הבעיה ב-03

או ב-04, אני לא בקיא בתחומים. ישנם שם שטחים ריקים, משרד החינוך, קרי

השר, מוכן לבנות מיד את העניין הזה, את הגנים הללו. אבל האם אתם רוצים

שאנחנו נסתלק? לא נסתלק. זה ביתי. ואהוד אולמרט יושב לידי במליאה שנים

רבות, ואף אחד לא יאשים אותי שאני נגד הליכוד. אגב, אני מגנה את השלט

אהוד אולמרט בוגד.

אני חוזר ואומר, רוצים לפתור? עכשיו אפשר לפתור. יש נכונות מצד שר

החינוך להעמיד משאבים לעניין הזה, אפילו תרוויחו מן העניין הזה. כי

הכסף לא מצוי אצלכם, הוא מצוי בידי הממשלה, בידי משרד החינוך והתרבות.

אתה רוצה מלחמה לשמה? אתה רוצה שאני אברח? לאן אתה רוצה שאני אלך, אני

רוצה לגור בירושלים. כמה דורות אתה גר בירושלים? אני דור ראשון. אני

רוצה להמשיך ולגור ברמות.

אתה בא ואומר לי שבעוד עשר שנים יאמרו לי אתה גר בשכונה דתית, כי אתה

יודע איך זה מתחיל מנקודת ראותך, אני לא הולך לגור במאה שערים, אני לא

הולך לגור בהר נוף, כי אני מכבד את רצונך לגור שם. כבד את רצוני לחיות

ברמות. שם אני גר למעלה מעשר שנים, במרחק של פחות ממאה מטר מהגן הזה.

כאן ביתי, ועל ביתי אני שומר, רוצה לשמור. אני לא רוצה להיות עבריין

נמלט במדינת ישראל. אני לא רוצה לעבור לדרום העיר. אתה מכריח אותנו, 25

משפחות שגרות ברחוב דלימה, לעבור לדרום העיר, כי את זה אתה אולי רוצה

להשיג ברבות הימים. אם אתה לא רוצה, בוא נפתור את הבעיה הזאת. כי הבעיה

הזאת ניתנת לפתרון בקלות. ואני אומר לך את זה על דעת שר החינוך, ואני

יודע שניתן להשלים את מוסדות הציבור ברכס שועפט, ושמעת על ועדת ברודט.

על חשבון רמות. עיריית ירושלים ביקשה ברמות

קודם כל לבנות.

די תיכון; נעזור לך. אתה יושב עם אנשים שמחזיקים בכסף.

אנחנו מחזיקים ברשימות. יש כללים חדשים, ועדת

ברודט לנוחיותך.

ואני חוזר על דברי הרב ח"כ א' רביץ, נגור זה לצד זה, ולא זה בתוך זה,

כי זה בתוך זה יוצר משברים שלא לצורך.

י' בא-גד; אני קיבלתי את החומר מרמות, ועניתי להם מיד

תשובה, ובאתי פה וניסיתי להחכים ואני חושב

שהתשובה שלי עדיין קיימת.

עניתי שיש כאן בעיה דמוגרפית פשוטה וצריך לבדוק את המצב הדמוגרפי, ולפי

זה להחליט. כל הביטויים המשונים ששמעתי, עבריין נמלט, להבריח חילוניים,



אוי ואבוי אם 36 בנות שלוש-חמש יכולות להבריח מישהו. הדיבורים האלה

מזעזעים אותי.

אני עד עכשיו מאוד התאפקתי, כי רציתי להיות מנומס. בפרוטוקול הכנסת יש

הצעה לסדר היום של ה"כ די איציק לפני שהיא היתה יושבת ראש ועדת החינוך.

הנושא הוא חרדיזציה של ירושלים.

הביטויים האלה הם אומללים. אנחנו לא דנים חרדיזציה לא חרדיזציה,

להבריח, אף אחד לא מבריח. יש פה בעיה דמוגרפית פשוטה, יש ילדות, יש

מבנה ריק. אני לא נגדכם. אני רוצה שתחיו טוב, ותחיו בשלום, אף אחד לא

רוצה לכפות עליכם. אני לא שייך לזרם החרדי, כידוע לך. אבל לא יתכן שאם

יש מבנה ריק ויש ילדות שאין להן איפה ללמוד, עושים מזה קטסטרופה כאילו

שפה יש איזה מסע טרנספר של החילוניים.

אני פונה ואומר, בואו נוריד את כולנו מהעניין. אני בטוח שאם היום

מביאים להם פתרון, לא שר החינוך כן יבנה לא יבנה. לכן, אני אומר בוא

נוריד את מתח הדברים. יש היום פתרון שאפשר מחר בבוקר בשמונה להגיד

לבנות אתן באות לשם, והוא סביר, אף אחד לא יתנגד לדעתי. אין פתרון, אתם

מחכים עד שיבנו, שיהיה פתרון, ידונו.

גן ילדים, זה דבר שקט, חצי יום, לא מפריע לאף אחד. ואני חושב שצריך לתת

לאנשים מומחים להחליט. עיריית ירושלים צריכה להחליט על בעיה דמוגרפית,

והיא חייבת לפתור את העניין מבחינה דמוגרפית בלבד בלי כל הנימוקים

שהושמעו.

אני מאשר את הדברים שצוטטתי על ידי ח"כ די

תיכון במליאה. וזה נכון ואני מאמין שכך אנחנו

צריכים ללכת באופן כללי. והדברים האלה נאמרו מתוך אמונה שזאת הדרך, והם

נאמרו ברמה של הרצוי.

מקובלים עלי דבריו של סגן ראש העיר, מאיר פורוש, לגבי המספרים. המספרים

הם מדהימים, הם מדהימים את כולנו. בפער העצום שיש מצד אחד כל כך הרבה

ילדים, וכמה כיתות תקניות יש לציבור האחד, וכמה לציבור השני.

לו היה יושב צוות בעיר הזאת, ולא אומר אנחנו והם, ורואה לנגד עיניו את

הילדים, את מספר הילדים ברשתות השונות של החינוך, והיה מתכנן, אז לא

היינו צריכים לשבת כאן בכלל, הכל היה מסודר, הכל היה בסדר. הבעיה היא

שלא יושב צוות כזה שעושה חשיבה אמיתית. אז מה שווה מן אמירה שאני אומר

בואו ונחיה זה לצד זה, זה פשוט לא מסתדר.

אני אמרתי את זה בנאום על רכס שועפט. גבירתי היושבת ראש, אנחנו כאן

בוועדה הזאת אנחנו נקרע את שערות ראשינו בעוד כמה חודשים. 7,500 ילדים

לפי מבדק של העירייה, עומדים בתוך מספר חודשים לגור ברכס שועפט ועדיין

לא התחילו לבנות אפילו כיתת לימודים אחת. את יודעת איזה קטסטרופה תהיה

שכל יום בערך 140 אוטובוסים יצטרכו לצאת מהרשת הזאת מההר הזה, מהפיסגה

הזאת, לעבר כל מיני מקומות, כולל כנראה לרמות, אני לא יודע לאן יובאו

הילדים.

ולכן, אנחנו נמצאים בעיר שהיא איננה מתוכננת מהבחינה הזאת. יכול להיות

שהיא גם לא מתוכננת בגלל שיש הרי נתונים כאלה, בתוך הציבור החרדי יש



נתוני גדילה לא מוכרים בחבריו הכללית. הס מסוג אהר לחלוטין, הקפיצות שם

הן ענקיות. לא יודע למה לא חשבו. עד לפני שלוש שנים, לא היינו בתוך

החוק. אבל עם ביטול היהודיים, אתה זוכר שהתקבל גם כן חוק שמכל הבחינות,

גם מבחינת כיתות, יש לבנות גם למערכות החינוך החרדיות. זה לפי החוק,

אבל החוק הזה איננו מתבצע כי זה כסף, והרבה כסף.

אינני רוצה להעסיק את הציבור בבעיות הכלליות של זה, אבל אנחנו נצטרך

בענייו הזה להשקיע הרבה מאוד זמן ומחשבה.

אני אומר לגבי המצב הנוכחי. אני לא רוצה שאתה תעשה נדידת עמים, ח"כ ד'

תיכון. אני רוצה שיהיה לך טוב ונוח, ותרגיש שאתה יכול להוריש את הבית

הזה לילדיך, במקום הזה. אני לא מרוויח מזה. כי נדידה שלך, היא גם נדידה

שלי. איו לי שום רווח מהעניין הזה. ונוח לי לגור על ידך. אתה מביא גם

כן איכות חיים מסויימת.

עלי מקובל בהחלט שברחוב האשכולי, לפי הנתונים הקיימים אם זה מקום ששם

גרים רק חילוניים, שיגורו חילוניים, מה אני צריך דווקא שם את הגן? אני

שואל עד לבית המרזח איפה אני אשתה את הכוסית שלי? והכוסית עד לבית

המרזח צריכה גם כן להיות של ויסקי.

זאת אומרת, אני לא יכול לקחת פעוטות, לו זה היה מדובר בילדים גדולים,

הייתי אומר שהם ינדדו קצת למען השלום, אפילו אם לא מגיע להם. לפי דעתי,

אנחנו צריכים בשלב הזה לדבר על פתרון זמני ראשית כל. אומר ח"כ ד' תיכון

ואני מאוד שמח לשמוע את זה, שכנראה היו דיבורים עם שר החינוך, שר

החינוך ער לבעיה הזאת, והוא רוצה לתת פתרון תקציבי לנושא הזה. כולנו

נברך אותו. אבל פתרון תקציבי מהיום, עד להחלטה, עד לבנייה, ואתה יודע

מה זה בנייה.

תאמין לי שאפשר לפתור את זה די מהר, יותר ממה

שאתה חושב.

א' רביץ; אני מסכים, אפשר. אבל אני אומר עד אז נדבר אני

מציע גבירתי היושבת ראש שנדבר על פתרונות

זמניים, ואז לא יהיה פחד לציבור החרדי שאין לו מקום, ולא תהיה חרדה

לציבור החילוני שהולכים להשתלט עליו.

הבעיה מוכרת. יש מישהו שרוצה להוסיף על זה,

מלבד הצעת פתרון?

מ' וינטר; אני רוצה לחזור להצעה שלנו, שהגן ישוכן בעליית

הנוער במשך שנה, ויבנו שני גנים ב-04.

מ' פורוש; 04 זה לא פתרון לבנות בגיל חמש לעבור מרחק של

שני קילומטר.

הקימו שם תחנה בלתי ליגלית ברמות פולין עם

עשרים מכוניות שהן מסיעות.



היו"ר ד' איציק; אני רוצה לנצל את האווירה שנוצרה כאן, ואני

מוכרחה לומר שווקא ח"כ א' רביץ מאוד תרם

לעניין.

אני קובעת מחר לחזור ללימודים, א'. דבר שני, יש התחייבות של השר, רפאל

ירון יושב כאן, לבניית גני ילדים לאלתר, במילים אחרות מיד אחרי החגים.

אנחנו נלווה אישית את העניין. יושבים פה חברי כנסת מכובדים שיודעים את

התורה, ואנחנו כולנו נלווה את העניין. אנחנו מדברים על זה שהתלמידים

החרדים מגני אשכולי ישארו שם עד אשר יבנו. אלא אם כן, יגיד לי עכשיו

ניסים סלומון שיש באפשרותו למצוא גני ילדים מחר בבוקר.

נ' סלומון; ההבטחה של השר לגבי המימון גם לגני ילדים, היא

לתלמוד התורה.

היו"ר ד' איציק; אנחנו נטפל בזה.

לגבי גני הילדים. אנחנו הודענו לשכונה שהשיבוץ

בגני הילדים הוא לשנה. זאת אומרת, אם משבצים

השנה את התלמידות בגני אשכולי, בתום השנה הן מסיימות, הגנים פנויים.

היו"ר ד' איציק; למה לא שפצתם עד עכשיו?

נ' סלומון; יעמדו לשיפוץ בשנה הבאה.

לפני שלוש וארבע שנים התפנו הגנים האלה. אחד

הגנים שימש מחסן, כי בית ספר היה בהליך בנייה. את הגן השני יעדנו למדיה

והוא היווה מקור למאבק בשנה שעברה. בשכונה הזאת אני סיירתי גם עם מנכ"ל

משרד החינוך, ברחוב הזה שבו אכן יש אנשים שהם גם דתיים, גם חילוניים

וגם חרדיים.

אני ביקרתי שם שלוש פעמים. יש שם שני גני ממלכתי דתי סמוכים, במבנה של

ארבעה גנים. אלה שני גנים שהיו פנויים מילדים בכיתות ד'.

היו"ר ד' איציק; אתה אומר שאתם בשנה הבאה מקווים להעביר את

הילדים האלה לאן?

נ' סלומון; אלה שהן בנות בגיל חובה, מסיימות.

היו"ר ד' איציק; אבל יהיו עוד ילדים. לאן התכוונת בשנה הבאה

להעביר את הילדים?

נ' סלומון; אלה שמסיימות גן חובה, הן הולכות לכיתה א', ולא

בגני ילדים. אלה שהן בטרום חובה, צריך למצוא

להן פתרון.

זאת מינהלת שכונה שגם לממלכתי וגם לממלכתי דתי. בעליית הנוער יש גן

ממלכתי דתי עם 30 ילדים, וכאשר צריך לתת שני גנים, פתאום מסתבר שאולי

יפנו את הגן הזה. אני לא מסכים לשיסה הזו, זה בלתי מקצועי. ברחוב

מורגנטאופ יש גן עם 15 ילדים ואנחנו מקיימים אותו.

לא זאת השאלה. השאלה היא מה אתה מתכוון לעשות

עם ילדי גן אשכולי בשנה הבאה?

נ' סלומון; בשנה הבאה הגנים האלה עומדים לשיפוצים. יהיו

ילדים מהזרםהממלכתי דתי, יהיו ילדים מהזרם

הממלכתי, אם יהיו שם בנות חרדיות לשנה אהת נוספת, הן תהיינה בגן.

אבל הוא אמר שיש סידרי עדיפות. אני שמעתי טוב

מה שהוא אמר. שבעדיפות ראשונה, זה ממלכתי

וממלכתי דתי, ואחר כך חרדי.

אנחנו מתקדמים הלאה. זה כמובן לא פתרון. בהנחה

שאנחנו נשיג ממשרד החינוך את הכסף, בעצם יהיה

אפשר לשכן את הבנות החרדיות באיזור שלהן.

נ' סלומון; הנתונים של הבנות האלה שהן גרות ברחוב אשכולי.

היו"ר ד' איציק; ניסים, אתה מכיר את הבעיה, אתה לא חדש, אתה

עזרת לי חמש שנים לפתוח את שנת הלימודים, אתה

יודע שהשאלה היא לא רק שאלה מקצועית. היא שאלה רגישה, בעייתית. בוא

תעזור לנו בנתונים שיש היום, איפה היום יש מגרש ליד אשכולי.

נ' סלומון; אין מגרש ליד אשכולי. השנה צריך לשבת וללמוד גם

כשתפתח שנת הלימודים, גם שהילדות האלה תלמדנה

בגנים. מאחר שזו ועדת חינוך של הכנסת, אז אני מתאפק, אני ארבע שנים

עוסק בבנייה ברכס שועפס, עוד מזמנה של ח"כ ד' איציק, מידי שנה. יש שם

52 גני ילדים על פי הנתונים, ולא אנחנו מנענו את בניית הגנים, גם לא את

מוסדות החינוך, אפילו לא ברמות. כי כאשר מחלקים שתי כיתות לזה, ושתי

כיתות לזה, לא ניתן לבנות. כל מה שביקשנו לאורך זמן זה שיתנו לנו לכפות

בנייה, ולא נתנו לנו.

אז לטווח הארוך, אני לגמרי מסכים עם השכונה, אני ודאי לא אומר שח"כ ד'

תיכון צריך לאבד את ביתו. מה שאני רוצה לומר הוא, שבאילוצים שנוצרו,

חבל שמשרד החינוך ברגע האחרון בא להגיד שהוא נותן כסף. השנה, בשני

הגנים האלה לומדים, לא קרה שום דבר.

היו"ר די איציק; רפאל, אני מבינה שדיבר איתך שמשון שושני. אתה

מוכן לבשר לנו איזו שהיא בשורה בעניין של בניית

המבנים?

ר' ירון; בהחלטה הזו, בלי לפגוע בהחלטה המשותפת של משרד

החינוך והתרבות עם עיריית ירושלים, השר ביקש

להודיע שהוא מבקש לבחון אופציות נוספות. בין השאר הקמת כיתת גן ברגע

שימצאו אותו כמתאים, או מבנה גן שהוא פותר את הבעיה מבלי לפגוע בציבור

החילוני שנמצא ברמות.

היו"ר די איציק; אני מביעה צער על שננקטו צעדים בשכונה תוך

התעלמות מהרכבה המיוחד, ממורכבות היחסים בין

קבוצות האוכלוסיה החיות בו, ומהחששות העמוקים של התושבים הלא חרדים

לגבי עתידם בשכונה.



אני קובעת, כי אי רגישות מספקת גרמה לצערים מוטעים, שכתוצאה מהם הוקצנו

היחסים הפנימיים ברמות שלא לצורך. אני משוכנעת שאם היו יושבים עם כל

הצדדים לא היו מגיעים למצב הזה.

הוועדה קוראת לעיריית ירושלים ולמשרד החינוך לשתף פעולה עם המינהל

השכונתי של רמות, כדי לפתור לאלתר את הבעיה שנוצרה ברמות תוך קביעת לווז

לציבור החרדי ינתן גן אחד באשכולי, וגן אחד נוסף בעליית הנוער לאלתר,

עד סוף שנת הלימודים תשנ"ו.

לקראת שנת הלימודים הבאה יתוקצבו שני גנים על ידי משרד החינוך, כפי

שהובטח לח"כ א' רביץ, ולי, על ידי מנכ"ל משרד החינוך שמשון שושני ממש

ברגע זה, וכל זאת מעבר ובנוסף להקצבה שניתנה להם עד היום.

מיקום הקמת הגנים יקבע בהסכמת הצדדים.

מוטי וינטר יחפש פתרון מוסכם ל-120 בנות לתקופת גישור תוך שלושה ימים.

הוא יביא את הפתרון הזה לח"כ א' רביץ ולי. עד להקמת המבנים ב-04.

ועדת החינוך קוראת לעיריית ירושלים ולמשרד החינוך, להערך להקמה ללא

דיחוי לבנות קריית חינוך חרדית לילדי שכונת רמות בירושלים. אני משוכנעת

שאפשר לפתור את הבעיה בשכונה, ואני משוכנעת שראש עיריית ירושלים צריך

לשבת יותר ויותר ולהשקיע במתח ההולך וגואה בעיר הזאת. ואני קוראת לו

להתפנות מיתר תפקידיו ולעשות את המעשה החשוב הזה, ולאפשר לאנשים לחיות

בצורה נכונה, סבירה, תוך כיבוד הדדי.

אני מחייבת אתכם, אחרת אין שום סיכוי, מחר להחזיר את הלימודים כרגיל,

כאילו לא קרה שום דבר, ואתם חוזרים אלי תוך שלושה ימים עם ההצעה שאני

הצעתי לכם, אל ח"כ א' רביץ ואלי.

האם אני יכולה לקבל תשובה שהשביתה מופסקת?

אנחנו נחזור לוועדי ההורים שלנו, וניתן לכם

תשובה.

היו"ר ד' איציק; אין סיכום. אני רוצה להבין אם וכאשר אתם מקבלים

את הסיכומים כמו שאמרתם לי וחתמתם לי, אתם

תמליצו?

כן.

היו"ר ד' איציק; תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 15:00