הכנסת השלוש עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 296



מישיבת וועדת החינוך והתרבות

יום שני. י"א באב התשנ"ה (7 באוגוסט 1995). שעה 11:00

חברי הועדה; ד' איציק - היו"ר

ע' דראושה

ח' חדד

ש' יהלום

אי יחזקאל

י' שפי

בי טמקין

עי מאור

די מנע

מי שטרית

סי שלום

מוזמנים; ראש עירית ערד בי טביב

ד"ר י' קדמן - מנכ"ל המועצה לשלום הילד

שי צוקביץ - מנהל אגף בטחון ובטיחות, משרד החינוך

והתרבות

תנ"צ שי תורג'מן - יו"ר ועדת החקירה (סגן מפקד מחוז ת"א), משרד

המשטרה

סנ"צ יי צור - חבר ועדת החקירה, משרד המשטרה

טי רבינא - יועץ תקשורת, עירית ערד

אי אלקריב - האם (נעמה ז"ל)

ע' אלקריב - האב (נעמה ז"ל)

שי יצחק - האם (חן ז"ל)

ג'ו בן-יצחק - האח (חן ז"ל)

נ' פלד - האם (איטן ז"ל)

מי פלד - האב (איטן ז"ל)

שי גז - עורך-דין

מזכירת הועדה; י' גידלי

יועץ לועדה; י' שפירא

חי צנעני

סדר-היום; מסקנות הועדות לאסון ערד.



מסקנות הועדות לאסון ערד

אני פותחת את ישיבת הוועדה, זוהי ועדת חינוך שלא מן המנין בעקבות האסון

הנורא שקרה בערד. אנו קיבלנו תגובה של חלק מההורים, שביקשו להפגש עם חברי ועדת

החינוך של הכנסת. אנו חשבנו, שמגיע להורים שאנו נשמע אותם מכלי ראשון, אף על פי

שהוועדה לאן שמעה את שר המשטרה ואת שרת החינוך. הועדה גם קיבלה את תוצאות ועדת

החקירה שהוקמה. אני גם מבקשת להגיד, שאני שמעתי, אומנם מכלי שני, שההורים

טוענים, שלמעשה הם אפילו לא קיבלו את הדו"ח הזה, אלא שמעו אותו פעם ראשונה

באמצעי התקשורת. הם כאן, ואנו נשמע אותם. זה, בעיניי, לשלעצמו, מזעזע. אינני

רוצה לומר, שזו אטימות, ואני אלן מקווה שזה לא היה לך.

למעשה, עיקר הישיבה תהיה לשם שמיעת ההורים. התפקיד שלנו הוא לשמוע את

ההורים. אני מבקשת ורוצה כאן להודות לחבריי, חברי-הלנסת, שהגיעו ללאן.אני

יודעת, שחלקלם הפסיקו את החופש, כדי להגיע. אינני זולרת אסון מן הסוג הזה שהיה

במדינת ישראל. אני גם מבקשת לומר, לצערי - ואני רוצה לדבר לאן בגילוי לב - שאני

לגמרי לא בטוחה, שלא היתה אותה שעת סגריר ואותו "ליקוי מאורות" שחל בערד במקומות

אחרים בארץ, באותם מקומות של מתקנים או שבהם מתלנסים אלפי נערים, ילדים

ומבוגרים. אני לא יכולה להסתכל לאותם ילדים ולאותם הורים בעיניים ולומר להם:

"היו שקטים, לי שם זה בטוח. מה שהיה בערד זה מקרי". - אני, את המשפט הזה, לא

יכולה להגיד להורים. אני לגמרי לא בטוחה. נדמה לי, אם אני מבינה את ההורים, שמה

שהם למעשה דורשים ומבקשים הוא שאסון מהסוג המיותר והנורא הזה לא יקרה שוב.

בנסיבות הקשות האלה אני מבקשת מאחד מההורים לומר את דברו.

ע' דראושה;

אני מבקש להביע תנחומים למשפחות ואת ההזדעזעות שלנו, של כל הוועדה, מהמקרה

הטראגי הזה.

היו"ר די איציק;

למובן. לבר עשינו זאת כמה פעמים. נעשה זאת עוד פעם.

יש לי שאלה לסדר.

אני מציעה שתתנו לי לנהל את הישיבה. היא קשה, מורכבת, מסובכת ומאד טעונה.

חברי-הכנסת שאול יהלום, סילבן שלום יזמו גם את הדיון במליאה, ויושב לאן חבר-

הכנסת אבי יחזקאל שביקש אותי לפגוש את ההורים. אנו קיימנו את הישיבה היום.

חבריי, חברי הכנסת, הפעם, לצערי הרב, בנסיבות המעציבות והעצובות האלה, הבמה היא

של ההורים. אני מבקשת לאפשר להם להוציא את כל מה שהם רק חושבים, רוצים וסבורים

שצריך להגיד בנסיבות האלה.

גבירתי יושבת-הראש, חברי הוועדה, ההורים, כולנו משתתפים באבל. אני חושב, שאת

צודקת במאה אחוז. זו ישיבה שלא מן המנין. באו לכאן חברי-כנסת במיוחד, אני חושב,

שהדבר המינימלי, לו היינו מצפים, הוא שתשתתף גם שרת התקשורת והאמנויות שהיא

אחראית מיניסטריאלית לפסטיבל שהיה. העובדה, שהיא לא באה יחד איתנו להתלבט פעם

נוספת, למרות שיתכן שהיא שמעה את הדברים האלה וטמעה את ההורים, ולהתלבט עם ועדת

החינוך ועם חברי הכנסת, לדעתי, מוכיחה על זלזול בנושא, ואני מוחה על לך מאד.

אני חושב, שטוב שהישיבה הזו נעשתה היום. ביקשתי את קיומה יום למחרת האירוע.

קיבלתי את. דעתך אז, אולי, שצריך להמתין מספר ימים, אך, לצערי הרב, אינני רואה

שההמתנה הזו הועילה במשהו. אין ספק, ששם היה מחדל. גם הועדות קבעו, שהיה מחדל,

והם נראה היום שהמחדל הזה היה חמוד במיוחד גם במשרדי הכרטיסים, הם במשרדי ההפקה,

הם במנהלי הפסטיבל.

היום, אני שומע את דרישת ההורים, שרוצים ועדת חקירה ממלכתית. כידוע לכם או

שלא ידוע, ועדת חקירה ממלכתית יכולה לקום, לפי חוק ועדות חקירה, רק ע"י ממשלת

ישראל. אמנם לאחרונה, לפני שבוע-שבועיים, היה תיקון לחוק של הועדה לביקורת

המדינה שהסמיכה את הועדה להקים ועדת חקירה ממלכתית בהסכם עם הממשלה וזה יהיה רק

ברוב של שני שלישים. אבל, מה שיש לנו כן הוא את האפשרות להקים ועדת חקירה

פרלמנטרית. אמנם אין לה את אותן משמעויות ולא ניתן לזמן עדים על פי חוק ולחייב

את הגעתם, אך אני חושב, שאנו, כחברי-כנסת וכחברי ועדה, גבירתי יושבת הראש, היינו

צריכים לעשות את הכל כדי להביא לכך שתקום ועדת חקירה פרלמנטרית. זה מתפקידנו. אם

נוכל להביא ללחץ על הממשלה, שתוקם הם ועדה אחרת, זו החלטה של הממשלה, וזה לא

בסמכותנו ולא בכוחנו לעשות זאת. המגרש הוא לא כאן. המגרש הוא ועדת חקירה

פרלמנטרית. הוא נמצא כאן, ויש לנו אנשרות לעשות זאת ביחד, שזה לא דבר פוליטי,

ולהביא לכך שהיא תקום.

היו"ר ד' איציק;

בכל זאת, אנו הפעם נשנה את הסדר. אבי יחזקאל, אולי תמתין עד שנשמע את

ההורים.

קוראים לי אורלי אלקריב ואני אמה של נעמה. אנו לא באנו לכאן, לועדת החינוך

של הכנסה, כדי לבכות ולפרוק את התסכול ואת הכאב שלנו. לזה יש מספיק עובדים

סוציאליים ופסיכולוגים, שכבר הגיעו אלינו הביתה ונתנו לנו במה לפרוק את כל התהום

שפעורה בליבותנו. אנו באנו לכאן, לועדת החינוך של הכנסת, מהסיבה הפשוטה ביותר -

אנו מבקשים ומתחננים שתעזרו לנו. למרות שחבר-הכנסת סילבן שלום אמר שלא מסמכות

חברי-הכנסת להקים זאת, ואינני זוכרת בדיוק את הניסוח...

סי שלום;

מבחינת החוק.

אי אלקריב;

וזאת, מבחינת החוק. בקשר לועדת חקירה ממלכתית, אנו בכל זאת כאן, משום שאנו

חושבים ואנו משוכנעים שרק ועדת חקירה ממלכתית היא זו שתוכל להביא את האשמים

לדין. חברת-הכנסת דליה איציק אמרה, שאנו גם כאן כדי שדברים כאלה לא יישנו בעתיד.

לדעתי, להרגשתי, ברגע זה זה מישני. בודאי, שאנו רוצים שהילדים ימשיכו וילכו

לפסטיבלים ושלא יקרה אסון נורא כזה בעתיד, אך המטרה הראשונית שלנו כעת היא לגבי

כל מי שהיה אשם. כל ועדות החקירה, שאמנם אין להן שיניים, ציינו, לפחות זאת של

אלוני, שכל גוף שהיה מעורב בפסטיבל ערד פעל שלא כשורה. כלומר, לא פעל לחלוטין

כשורה. אז, אנו כאן, כי אנו מבקשים מכם, חברי-הכנסת, ומכל הנוכחים הנכבדים,

שתעזרו לנו. זה לא מספיק, שאנו נתלה שלטים ונפגין ברחובות. תעזרו לנו. כל המקרה

הזה, כל האסון הזה, הוא מעל ומעבר לשיקולים פוליטיים, מפלגתיים ואופוזיציה

וקואליציה. כאן נהרגו, נרצחו, שלושה ילדים. היום, אלה הילדים שלנו בני 15, 16 ו-

17, ומחר אלה יכולים להיות ילדים של כולם.

יושבים כאן כל מיני אנשים, שמגינים על שלום הילד וכל מיני חברי-כנסת

שמופקדים על כל מיני פונקציות נוספות. עיזרו לנו. אני חושבת, שזה נוגע לכל אחד,

לכל אם ולכל אב בישראל. עיזרו לנו. אתם חברי-כנסת, ואתם חברים באופוזיציה

ובקואליציה, והגישה שלכם לשרים, שמרכיבים את הממשלה, היא הרבה יותר נגישה מאשר

שלנו. אנו מבקשים ועדת חקירה ממלכתית. זה לא יעזור לנו. אנו צריכים רק ועדת



חקירה עם שיניים, שתוכל להעמיד את האשמים לדין, כדי שההפקרות הזו לא תחזור. מה

תעזורנה לנו ועדות חקירה, שאין להן שיניים? שהקצין אבי ייצא ללימודים על חשבון

המשטרה? האם זה הצ'ופר שהוא קיבל? שיזיזו אנשים מתפקיד לתפקיד במשטרה? שהמפכ"ל

יגיד שהוא חושב שהם אשמים רק משמעתית, ולא פלילית? אז, מה עשינו? לא עשינו כלום.

כולם ילכו הביתה, וכל חברי-הכנסת שהוזמנו במיוחד יחזרו להמשך החופשה, ואנו

מצטערים שהפרענו להם באמת בהמשך החופשה, ועולם כמנהגו נוהג. הילדים שלנו טמונים

עמוק בתוך האדמה. כל אחד יחזור למקומו, והכל יחזור לשגרה. אנו כאן, שוב, מתחננים

בפניכם; תעזרו לנו. תתעלו מעל השיקולים המערכתיים והמפלגתיים שלכם ותפנו לראש

הממשלה, למי שאחראי. תקימו ועדת חקירה ממלכתית. בבקשה, תעזרו לנו.

עתה, נשמע את שרונה יצחק, אמה של חן יצחק.

שלחתי את בתי לפסטיבל, ולא הייתי כאן.

היו"ר ד' איציק;

האם לא היית בארץ?

ש' יצחק;

לא. אני שלחתי את בתי. זו שנה שלישית שהיא באה לפסטיבל ערד. שלחתי אותה

במיוחד למשפחה, כדי שתגיע לפסטיבל ערד, ולא חששתי אפילו לרגע, שחס וחלילה יכול

לקרות לה משהו. לא הייתי כאן, ואני באמת לא מתמצאת בפוליטיקה. בסך הכל, שלחתי

ילדה לשמוח ולשמוע שירי ארץ ישראל. אני לא כל כך מבינה ואני ראש קטן בשביל כל

הפוליטיקאים. זה מזעזע אותי. יש רק דבר אחד שאני מוכרחה להגיד - קראתי בעיתון,

וזה הכל מה שאני קוראת, וגם לא קראתי את העתונים הקודמים, כי כואב לי הלב ואינני

מסוגלת לקרוא זאת, שזו לא הפעם הראשונה שזה קורה. זה קרה ב-1989, ב-1990, ב-1991

והיה מחדל ב-1993. הנה, עכשיו, הילדה שלי הלכה ב-1995. האם רק עכשיו, אחרי

ששלושה פרחים הלכו, פתאום נזכרתם שזה צריך להיות דבר גדול, צריכים להזיז דברים,

צריכים להזיז כסאות ולהזיז אנשים מכסא אחד לשני ולשלוח אותם להיות מהנדסים ולתת

הטבה מקצועית? אם לבן שלי יש משהו להגיד, אז אם אתם רוצים, תפנו אליו. אני ראש

קטן, ואני באה בכלל לא מכאן. אני לא מבינה את זה. ברגע הראשון, שראיתם שזה לא

מסתדר, היה צריך להזיז דברים שם. אם אני חושבת, שאם כל אחד היה ה1לך לערד, וגם

אני הלכתי לחפש את הילדה שלי שם, הייתם רואים איזה מחדל היה. איך יתכן, שמתו רק

שלושה ולא יותר? אני חושבת, שזה כל מה שיש לי להגיד. אין לי הרבה מה להגיד. ג'ו,

האם אתה רוצה להגיד משהו?

אני חושב, שאורלי אלקריב, פחות או יותר, מיצתה את הבקשה שלנו ואת הטענות

שלנו. אני האח הגדול. היא הגיעה אלי לחופשה מההורים מארצות-הברית. אני עשיתי

עליה לפני 3.5 שנים, ומאז אני גר בארץ. היא, פחות או יותר, כל קיץ היתה מגיעה.

היא היתה ילדה סופר ציונית. היא היתה פעילה בקהילה היהודית ובשבט "צבר" בצופים.

הגיעה קבוצה גדולה של ילדים, מתוכם חמישה פוטנציאליים הקיץ לעשות עליה. חמישה

ילדים היו פוטנציאליים לחזור חזרה לארץ, ולאחר המקרה הם ארזו את הדברים והלכו

הביתה. אינני יודע על כמה מהאנשים זה משפיע, אך עלי, באופן אישי, זה משפיע מאד.

אני חושב, שאורלי אלקריב מיצתה את הבקשה שלנו לועדה ממלכתית.

לי יש אולי בקשה יותר צנועה ויותר קטנה. אני מדבר מתוך הלב, מתוך אנושיות.

אני רופא שיניים במקצועי, ואני חושב, שאנושיות היא דבר נשגב. לאודך כל הדרך, אני

יודע מהסיפורים האישיים של משפחת אלקריב ומהסיפורים האישיים שלנו, התנהגו אלינו

לא יפה. אתן סתם נקודה אולי הכי קטנה-נכון לאתמול, חפציה האישיים של אחותי

אבדו במשטרת ערד. אף אחד לא יודע היכן הם. אני מטלפן, וזה אומר שזה כאן וזה אומר

שזה פה. הם לא בעלי ערך. אין להם שום ערך. הם שוים אולי עשרה שקלים, אך לי הם

שווים מליונים. אף אחד לא יפצה על הדברים האלה. יכול להיות, שהם יימצאו היום,



ואז אני מתנצל מראש. נכון לאתמול, לאחר שבשבוע שעבר ירדנו לערד והיינו אמורים

לאסוף זאת באופן אישי, הם לא היו. אמרו: "אל תדאג. זה בידיים טובות. אתה תקבל".

מדובר בסתם שרשרת של חמישה שקלים וטבעת של חמישה שקלים. יש לנו הרבה טרוניות

כאלה, והן אולי סו3ר קטנות.

היו"ר ד' איציק;

תגיד אותן. אני רוצה לשמוע מהן הטרוניות שלכם.

ג' בן-יצחק;

טרוניה שניה היא, שבשעה 09:00 בבוקר, אחרי שב-12:00 בלילה, דודי, האח של

האבא, ואשתו שחיכתה בחוץ נהגנו כל הלילה והגענו למשטרת ערד, הזדהיתי נכנסתי

"רבותי, הגופה מזוהה?". אמרו לי: "אל תדאג. הכל מזוהה. לא קשור

אליך בכלל". ירדנו לערד absolutelyלקחת אותה. ידענו שהיא ברחובות. נאסוף אותה

מהרחוב ונביא יאותה הביתה. נכנסתי ליומנאי, והוא סופר נחמד ואדיב רק שהוא לא ידע

"אל תדאג. הגופה מזוהה, והכל בסדר גמור". רק בשעה

09:00, לאחר שכיתתי רגליים, הגעתי למטה הפסטיבל, שם יצא איזה גביר אחד, שלא נתן

לי אפילו להכנס דרך הדלת של מטה הפסטיבל, ואמר לי: "אדוני, אל תבלבל במוח. קודם

כל, תרד למטה, למד"א, ותנסה לזהות את הגופות". אמרתי לו: "כל מה שאני מבקש ממך

זה שתיקח את השם שלה". הוא צחק ואמר: "בחייך, אתה עושה צחוק מהעבודה. מערכת

הכריזה הזו הרי לא יעילה". אמרתי לו: "או.קיי. אתה יודע מה? נשמע בעצתך". ירדתי

למטה.

מאד קשה לי. אני רק רוצה לצטט משפט אחד של אחד החוקרים שם. שלושה אנשים

מבוגרים יושבים ובוכים. הלא מדובר בדם של פרח, והנה תמונה שלה. לא קשה לבשר לאף

אחד שילדו נהרג או האחות או בת דוד. זה הדבר הכי קשה שיש בעולם והכי קשה לקבל את

"עשו טובה. תמהרו להגיע לאבו-כביר, לפני שיסגרו, לזהות את

הגופה". מדובר ב-170 ק"מ, ואולי פחות ואולי יותר, מערד לתל-אביב. לא ישנו כל

הלילה. מה זה בשבילם להוציא ניידת ולשאול! "האם אתם צריכים עזרה כלשהי או

משהו?"? באנו מנתניה. לא באנו ממרחק של 20 דקות נסיעה. מה זה היה בשבילם להיות

טיפה יותר אדיבים וטיפה יותר אנושיים ולומר: "רבותי, איזה יעוץ. איזו עזרה.

תעזבו את האוטו כאן". כמעט נהרגנו פעמיים, אם לא היינו עוצרים בדדך לשתות כוס

מים. אנו נוהגים עם דמעות. כל הלילה כא ישנו. האם זו אנושיות?! האם כך מבשרים

לאנשים?! כל מה שהיה חשוב זה ללכת ולסגור את ה-case ולהגיד: "הם זיהו. הכל

בסדר".

מעבר לזה, מעבר לאבו-כביר יש רמזור. היה ידוע מהתקשורת, מהבוקר, שהיא תיירת.

ההורים לא כאן. לא הספקנו לעשות פארסה לנסוע לכיוון טלפון להודיע להורים, וזה

היה כבר בחדשות עם השם והכל. ההורים היו צריכים לדעת מחברים, שעשו כאן חופשות

ונדהמו כשהם שמעו את השם. אני לא אספר בבר, שאמא קיבלה שוק והיתה מאושפזת. אבל,

אני אומר: טיפה אנושיות. איפה אנחנו? איפה הקטע הזה שממשיכים פסטיבל? אלו ערכים

אנו ניתן לילדינו? אני גדלתי על סופר ערכים. לראיה, עליתי חזרה ארצה. היום, אני

בצבא. גמרתי את שלי, והחתימו אותי עוד. אלו ערכים אנו נותנים לילדים שלנו,

כשביום כאוב כזה נפלו לנו טייסים, נפלו לנו שניים בואדי קלט, 9 חיילים נפצעו,

ולהוסיף כך שלושה ילדים שנהרגו ואנו ממשיכים לשמוח? הפסטיבל ממשיך, כאילו לא קרה

לא יום אבל לאומי, אך טיפה מוסר. אפשר לומר לילדים: "קרה מקרה

כלשהו, כן באשמתנו לא באשמתנו, בואו ונלך הביתה. תנו לנו כמה ימים לחשוב על

הסיטואציה". שום דבר. טובת הקופה הראשית היא טובת הכל.

יש לנו עוד הרבה דברים כאלה כלליים, והיינו רוצים לדבר עם אנשים שבאמת

יכולים להשפיע ולנסות לעשות משהו. אלה פחות או יותר הדברים.

אני עמנואל אלקריב, אביה של נעמה. אני מורה בגמנסיה בראשון-לציון .מפריע לי

דבר אחד - הנתק בין מה שאני עושה בעבודתי לבין המציאות היומיומית. אנו, בבית-

ספר, בגמנסיה, היכן שאני עובד, ובכל בית-ספר תיכון בארץ, פשוט מחנכים. אנשים

מנותקים לחלוטין. אלה אנשים אחרים, שלא חיים ברחוב הזה. איטן, חן ונעמה, שלושה



ילדים, שלא חיים במציאות שלנו בכלל. אלה שלושה ילדים טובים, מצטיינים בלימודים

וממשפחות מסודרות. אינני רוצה להרחיב. שלחנו אותם לפסטיבל ערד. זו המסיבה שלהם

והחגיגה שלהם. הם הלכו לשם לשמוח. בידי מי הפקדנו את הילדים שלנו? בידי שוטר

אנאלפבית, שלא יודע לקרוא. פגשתי אותו במסדרון של בית-התולים. זו תת-רמה. זהו

ניצב משנה במשטרת ישראל. איך יש במשטרת ישראל קצין ברמה כזו? כיצד יש בכלל שוטר

ברמה כזו? מה אנו מייצרים? מה קורה כאן? כיצד אנו מפקידים? איפה הטמטום שלנו?

אנו, כהורים, כל כך מנותקים. איך נתנו לשלושת הילדים האלה ללכת לפסטיבל, כשניצב

אבני מארגן ומעליו יש את יצחק לוי ומעליו המפכ"ל ואחר כך שר המשטרה? משטרת ישראל

אחראית והיא חותמת והיא מאשרת את הפסטיבל. היא האחראית הבלעדית.

מנסים לטפול, להפיל את התיק, על האיש הנחמד הזה, מר טביב. אני ממש מצטער

בשבילו. הוא נמצא במצב יותר הרוע משלנו.

א' יחזקאל;

ש"ג.

ע' אלקריב;

פשוט מנסים להפיל עליו את התיק. אני רואה את העיניים שלו.

א' אלקריב;

כל אחד וחלקו הוא.

ע' אלקריב;

אני רואה את העיניים שלו, ואני כל כך מזדהה עם הצער שלו.

אי אלקריב;

עמנואל, הוא אשם.

עי אלקריב;

אם הוא לא היה מקבל אישור ממשטרת ישראל, המופע לא היה מתקיים.

שי יצחק;

הוא אשם, ועוד איך הוא אשם.

עי אלקריב;

לא מדברים על "אשם". יושב שר המשטרה ואומר; "אני נתתי לאיש הזה נזיפה". העם

הזה כמרקחה. העם הזה מזועזע. הוא אומר, שהם הכניסו הערה למפקד המחוז הדרומי,

ואין לכם מושה מה זה "הערה בתיק". 200 אלף, חצי מליון, הורים חרדים, והוא הכניס

לו הערה בתיק. - זה מה שקורה. אנשים לא משלמים. משטרת ישראל מטייחת וחושבת שאנו

מטומטמים. אנו לא נהיה מטומטמים. הם יבואו לדין. כל אלה שאחראים יועמדו לדין.

בלי זה, אינני יודע מה יקרה. בלי זה, אני פשוט לא יודע מה צריך לקרות. אלה אנשים

ש'פישלו', אנשים שעשו עבודה חובבנית, אנשים שלא צפו. הוא אמר, שהוא לא צפה

התנהגות ברוטלית. הלואי והוא היה כמו הנוער שהיה שם. איך בכלל בנו את התכנית הזו

לארח כל כך הרבה ילדים במקום כזה קטן וצפוף? זו 'פאשלה'.

שי יצחק;

אם הם לא צפו - אני מצטערת להגיד - איך יתכן שישבו שוטרים בתוך הניידות?

החברות של הבת שלי , שבאו לפני שנסעו חזרה לחוץ-לארץ, אמרו: "רצנו אליהם ואמרנו

להם; תבואו מהר. החברה שלנו מתחת. בוא ותראה מה שהולך שם". ישבו בניידות ואמרו.י

"אין דבר. שילמדו לא לדחוף". האם אלה שוטרים? האם הם לא ראו מה שהולך שם?

עמנואל, ברצוני לשאול אותך משהו. לצערי, חלק גדול ממה שאתה אומר משתקף גם

בתוצאות הבדיקה. כמוך, אני סבורה שמצאו כאן מישהו, שהוא הרבה פחות אשם ממה

שמנסים להפיל עליו. אני אומרת לך בגלוי - זה ראש עירית ערד. בענין הזה אני

מסכימה איתך. בכל זאת, ברצוני לשאול אותך משהו. אנו, כאן גם התכנסנו כדי באמת

לסייע ולראות כיצד אותם אטומים יובאו וימצו איתם את הדין עד הסוף מן הצד האחד. מן

הצד האחר, אני משוכנעת שגם אתכם מעניין שאסון כזה לא יקרה יותר במדינת ישראל.

נסה רגע להסביר לנו במה ועדת חקירה ממלכתית, לדעתך, יכולה לענות על אותן שאלות

שאתה שאלת.

מ' פלד;

אני אבא של איטן פלד, וקוראים לי מיכאל פלד. אנו ישבנו שבעה, לאחר שנודע לנו

שבננו נהרג. במהלך כל השבעה, נכון לרגע זה, איש לא טרח לבוא ולנחם אותנו: לא

ממשטרת ישראל ולא ממדינת ישראל. אף נציג רישמי של מדינת ישראל לא היה אצלנו.

האם במשך כל השבעה אף אחד לא היה?

מ' פלד;

אני חוזר ואומר, שמהרגע שבני נהרג עד לרגע זה, שאני יושב כאן בועדת החינוך

של הכנסת, לא היה איש ממשטרת ישראל ולא ממדינת ישראל. שום נציג רישמי לא היה

אצלנו. העליתי את הנקודה הזו אצל נשיא המדינה. העליתי את הנקודה הזו אצל השר

שאחראי על משטרת ישראל. התשובה, שקיבלתי מהשר, היתה שועדת הטקסים לא מצאה לנכון.

שלושה ילדים נהרגו.

שי יהלום;

האם מהעיריה באו?

מי פלד;

לא.

שי יצחק;

ראש עירית נתניה בא אצלי.

מי פלד;

מבאר שבע או מערד?

מערד.

לא.

א' אלקריב;

לא. אנו לא רצינו.



מ' פלד;

אנו גם לא רוצים, שהוא יגיע. שום גורם לא בא אלינו, לא דיבר איתנו ולא עידכן

איתנו.

יתרה מזאת, באמצעי התקשורת אמר תורג'מן, שהדו"ח של המשטרה הובא לידיעת

המשפחות. נכון לרגע זה, איש לא דיבר איתנו. אנו פנינו לשר המשטרה, ושר המשטרה

עידכן אותנו. שום גורם רישמי לא בא: לא לידע ולא לעדכן. ועדת הטקסים לא מצאה

לנכון. בני נהרג כתוצאה מרשלנות של יותר מעשרה גופים שונים, וועדת הטקסים לא

מצאה לנכון. שר בממשלת ישראל לא מצא לנכון. איש לא מצא לנכון לבוא. אנו מדברים

בועדת החינוך של הכנסת, ומדובר על מתן דוגמא לנוער. אנו מדברים על זה, שאנו

רוצים לחנך את הנוער. אנו מדברים על ערכים לנוער. איפה אנחנו, הבוגרים? איפה

אנחנו, שיושבים כאן סביב השולחן הזה?

ועדת הבדיקה, שמינתה השרה, והדו"ח הסופי מונח כאן לפנינו, בדקה כעשרה או

אחד-עשר גופים שונים, שלכאורה אין קשר ביניהם. הגופים הם - ואני אומר זאת רק כרי

לרענן את זכרונכם - עירית ערד, העמותה, הנהלת הפסטיבל, המפיקים, האמרגנים, אתר

רישוי רוק.

היו"ר די איציק;

אתה מדבר על הועדה לבדיקה - דו"ח של משרד המדע והאמנויות.

מ' פלד;

נכון.

היו"ר ד' איציק;

אתה מדבר על דו"ח הביניים.

מ' פלד;

הדו"ח המסכם. מדובר על האחראים על הרישוי של אתרוק, על המפיקים, על חברת

האבטחה, על המשטרה, על מכבי האש, מגן דוד אדום, ויסלח לי איזה שהוא גורם נוסף

שהתרשל במילוי תפקידו שלא הזכרתי את שמו. אף אחד מהגופים האלה לא תיפקד בתוכו

כמו שצריך, ואף אחד לא תיפקד במגעים בינו לבין אחרים.

יתרה מזאת, לועדת הבדיקה הזו לא היו סמכויות. נאמר בדו"ח הזה, מפורשות, שראש

עירית ערד סירב למסור מסמכים לועדת הבדיקה הזו. הוא סירב למסור את הפרוטוקול,

שהיה בלילה שבו אירע האסון . כתוב בדו"ח הזה, מפורשות, שבמד"א שני האנשים, שהיו

אחראים על ארגון האירוע, אחד מהם היה בחו"ל ואחד מהם לא הופיע לועדה. בועדה הזו

אין לנו רופא, שיכול לבדוק את הנהלים של מד"א, וזו לא הסמכות של משרד המדע

והאמנויות לבחון את משרד הבריאות. אני לא מדבר על המשטרה ועל גופים אחרים.

לגבי השאלה שלך, מה שיותר מדאיג אותנו ומה שאנו יותר חרדים הוא מה יהיה

בעתיד, משום שאיננו רוצים שיהיה אירוע כזה. בעתונות התפרסם, לאחרונה, שב-1993

היה בערד אירוע מסויים, שהיום הובא לערכאות. ב-1994 היתה באתרוק קריסה של

השערים. היתה ועדת חקירה, והוסקו מסקנות, וב-1995 היה אסון נוסף. בדו"ח הזה, כל

אחד מהגופים, שנבדק, נבדק בתפקוד הפנימי שלו, בטווח של שבועיים, בהתאם לסמכויות

ובהתאם לאיכות האנשים שהיו כאן. אף אחד מהגופים האלה לא נבדק לעומק.

יתרה מזאת, אין לנו שום ראיה ממלכתית לגבי התפקוד של הגופים האלה ביחד. כל

המונח של "ביחד", איך משטרת ישראל חייבת לבדוק את ערד ואיך מד"א חייב להיות

מתואם עם משטרת ישראל, לא נבדק ולא הובא כאן בדו"ח הזה בכלל.

לכן, אנו דורשים ועדת חקירה ממככתית, שתיקח את המסקנות של הועדה הזו, שתיקח

את המסקנות של משטרת ישראל ושתיקח את המסקנות של משרד הבריאות, שעוד לא התחיל

לחקור את מד"א.



ש' יהלום;

פרוטוקולים שהוסתרו.

מ" פלד;

כל מיני פרוטוקולים וכל מיני דו"חות, שהוסתרו ולא הובאו לידיעת הציבור. לאחר

מכן, תקום ועדה, ועדת-על, שתהיה לה סמכות לחקור. לאחר שנגיע לשורש האמת, בואו

ונסיק מסקנות.

אבל, לקחת עבודה של שבועיים, ועם כל הכבוד לעבודה שנעשתה כאן, זה 'לחפף'. זה

פשוט 'למרוח' ולהזמין את "ערד ג'", שכן אנו "ערד ב'" ו"ערד א"י היה לפני שנה. מה

שאנו עושים עכשיו זה שאנו מזמינים את "ערד ג'".

אם גורל המדינה הזו חשוב לועדה הזו ואם הדור שלו אנו הולכים להוריש את

המדינה חשוב לנו, אז בואו ונקים גוף כלשהו שיבדוק את הדברים וקודם כל שנגיע לאמת

ונדע מהי. לאחר שנדע מהי האמת, בואו ונתחיל להחליט כיצד אנו מתקנים את זה. אבל,

לא שניקח איזה שהוא דו"ח כזה, ועל סמך עבודה של שבועיים, נחליט שנחוקק חוק

ונחליט שנעשה את זה ונחליט שנאמץ תקן אנגלי, גרמני, תורכי או אינני יודע מאיפה.

איפה האמת? אף אחד לא יודע מהי האמת.

יש לי עוד הערה אחת. לגבי משטרת ישראל, אנו במהלך כל התקופה הזו, מהיום

שבננו נהרג ועד לרגע זה, אנו מעולם לא הפנינו אצבע מאשימה ולא נקבנו בשם של איש.

אנו נפגשנו עם השר, והשר הבטיח לנו שהוא יתן לנו ביום רביעי האחרון את דו"ח ועדת

הבדיקה של משטרת ישראל. נמסר לנו, שאנו נקבל אותו במהלך של שבוע ע"י השר. היתה

הבטחה של השר תוך שבוע. השר חזר על ההבטחה הזו ביום שישי, קבל עם ועדה, בערוץ בי

בטלויזיה. נכון לרגע זה, משטרת ישראל מסרבת להעביר לנו את הדו"ח מנימוקים של

פגיעה בחקירה ואני לא יודע איזו פגיעה. האם תמורת הילד שלי אני לא זכאי לקבל

זאת?

היו"ר די איציק;

האם לא קיבלתם את הדו"ח?

מ' פלד;

לא. לא קיבלנו, לא דווחנו, לא נאמר לנו ולא נמסר לנו.

ני פלד;

סליחה, אך האם את קיבלת אותו?

אמרו לי, ששר המשטרה נפגש איתכם ונתן לכם.

מי פלד;

כל מה שאני שואל הוא האם בני והילדים האחרים שנהרגו לא שוים פיסת נייר אחת.

אינני מבקש יותר. אני מבקש את האמת ואת פיסת הנייר של הועדה. האם לזה אני לא

זכאי?

היו"ר די איציק;

מיכאל, סלח לי, שאני אומרת לך זאת, אך הרי זו לא הבעיה. אתה הרי אומר שאם

היית מקבל היום את הדו"ח, עדיין היית דורש ועדת חקירה ממלכתית - האם אני צודקת?

נכון. כן.

לכן, אני רוצה, שתמקד את הענין. זה לא אומר, שמה שאתם תגידו היום זה מה

שיהיה. אבל, אנו רוצים לשמוע אתכם. נשב יחד אחר כך חברי-הכנסת ונגבש דעה. אתה,

נדמה לי, קצת בהלל ההתרגשות שמובנת, מסיט את הענין. אם אתה אומר: "כל הבעיה היא,

שאני לא קיבלתי את פיסת הנייר", את פיסת הנייר תקבל. האם אני מבינה נכון, שאם

תקבל את דו"ח המשטרה בזה תסתפקו?

מי פלד;

לא.

נ' פלד;

לא. את לא הבנת אותו.

מ' פלד;

אנו, עוד פעם, מדברים על היחס של הזלזול והטיוח. מה שאנו מבקשים הוא, שתוקם

ועדת חקירה ממלכתית, שתהיה לה את הסמכות לחקור את האנשים ולהגיע לשורש האמת.

נ' פלד;

רציתי להעיר את תשומת ליבך לכך, שמיקי דיבר על שני נושאים נפרדים;

1. הרשלנות, שמתבטאת, לדעתי, בהמשך במסירת הדו"ח: כן יתנו, לא יתנו.

2. הסעיף העיקרי, שהוא הנושא של ועדה שתחקור ושנדע באמת לגבי הדברים.

מי פלד;

שוב, ברצוני לחזור, משום שזה חשוב לי. מה שחשוב לנו הוא גורל הילדים האחרים,

ואנו לא נגד פסטיבלים ואנו לא נגד אירועים. אנו רק רוצים, שלא יקרה מצב, שילדים

ייצאו בבוקר עם תרמיל על הגב, כרטיס בכיס ושמחה בלב, ויחזרו לנו בארונות קבורה.

את זה איננו רוצים. אנו רוצים, שסוף כל סוף, יתחילו להבין שאי אפשר להסיק

מסקנות, אם לא בדקו את הדברים ולא חקרו אותם. חשובה כאן הראיה הכוללת, הראיה

הממלכתית. כל הנושא של כל קשרי הגומלין בין הגופים השונים לא נבדק. אם הוא לא

נבדק, לא ניתן להגיע לאמת.

היו"ר די איציק;

האם יש כאן מישהו מההורים, מהמשפחה, שרוצה להגיד משהו? חבר-הכנסת אבי

יחזקאל, שאני מבינה שהוא שכנכם, יזם את הדיון, ועתה נשמע אותו.

אי יחזקאל;

הכרתי את שכניי החדשים בעקבות האירוע. יושבת-הראש, דליה איציק, עצם אי

נוכחות השרה - ושתהיה בריאה - אומר, שמתחיל תהליך שבסופו של דבר שני שין-גימלים

ורבע ישלמו את המחיר. אם ברצוני לומר את האמת, ודיברנו על זה לפני זה, אני צריך

לאלץ את ממשלת ישראל, ממשלה אמיצה, על כל השרים שבה, ליזום ולהקים ועדת חקירה

ממלכתית. אני אשווה, להבדיל אלף אלפי הבדלות, לזה שהקימו דו"ח על היעלמותם של

ילדי תימן. הקימו ועדת חקירה ממלכתית על היעלמותם של ילדי תימן. אני חושב, שצריך

להקים ועדת חקירה ממלכתית על רציחתם של ילדי ערד. - זה כל הסיפור. זה מי שיש לו

אומץ לב ציבורי, ואינני מפקפק במסקנות של אף ועדה.

הבעיה היא המגירה. המסקנות עלולות להגיע למגירה. רק ועדת חקירה ממלכתית,



בתוקף חוק, תוכל לישם מסקנות. אומרים לי: "האם אתה מחפש נקמה?". לא. אבל, אם אני

רוצה להביא מזור למשפחות התימניות, בענין ילדי תימן, אני רוצה להביא גם מזור

לשכניי. ריבונו של עולם, מה הסיפור? אינני מבין. אני אומר זאת, כי התחבטנו. דליה

"אבל, מה תעשה ועדת חקירה ממלכתית? תנו לי תשובה". אני

אומר: דליה איציק, לא רוצים להתרגל לתאונות הדרכים, שמתיחסים אליהן כאילו עברו

ליד האוזן. אני לא דוצה להתרגל לתאונות בסגנון אסון ערד. האם ענין תאונות דרכים

כבר עובר ליד האוזן? אני לא רוצה פסטיבלים של ערד שיעברו ליד האוזן . אני רוצה

ועדת חקירה ממלכתית היום. אני רוצה, שאת ליקוי המאורות הזה נעצור עכשיו. אנו

מדינה שונה, יש נורמות שונות וזו חברה שונה. אז, גם תהיה ועדה שונה. בוא ונראה

מה הסיפור הזה. זו הבקשה שלי. עכשיו, המליצי על ועדת חקירה ממלכתית. בואי ונלך

על המהלך הזה.

אבל, מאחר ולנו אין את הסמכות...

אז, אני אומר; אז ממשלת ישראל.

לא נשב ונחכה כחם שהם יעשו, והם לא יעשו. בואו וניזום אנחנו מהלך, לפחות מה

שאנו כן יכולים לעשות, שזה ועדת חקירה פרלמנטרית. אפשר לבוא ולהגיד, שהם יעשו,

אבל הם לא יעשו. ואז, מה נעשה?

אבל, אתה קרוב לשרים שלך.

אלו שיניים יש לועדת חקירה פרלמנטרית?

אין אפשרות לכפות. אני בעד שהיא תהיה, אבל מה שאתה אומר, למעשה, הוא שאם הם

לא יעשו אנו לא עושים כלום.

לא. אם הם לא יעשו, הציבור ישפוט. אבל, אני, כחבר כמוך, רוצה לבוא ולומר:

ממשלת ישראל האמיצה והנאורה והישרה, אנא הקימי והמליצי על ועדת חקידה ממלכתית.

אני מציב כאן מכשול לדליה איציק, ואני אומר זאת כחבר שלה. אני רוצה להביא מזור

למשפחת אלקריב.

האם מישהו מחברי-הכנסת רוצה להגיד משהו? בצלאל טביב, האם עורך-הדין שלך נמצא

כאן?

לא. אני יכול לדבר בלי עורך-דין.

בצלאל טביב, אתה יכול לדבר מה שאתה רוצה.



מ' שטרית;

מדוע הוא צריך עורך-דין? האם זה בית-משפט?

חבר-הכנסת מאיר שטרית, האמן לי, שאני מכירה את הכללים בדיוק כמוך. נכנסת רק

עכשיו. תירגע.

מדוע הוא צריך עורך-דין? אני לא מכיר נוהל כזה בועדה.

א' יחזקאל;

היום, כל איש ציבור צריך עורך-דין.

מ' שטרית;

האם צריך זאת בוערה של הכנסת?

חבר-הכנסת מאיר שטרית, כולנו צריכים עורכי-דין. זו הפכה להיות מדינה של

עורכי-דין.

ברצוני לשאול אתכם משהו. חבר-הכנסת מאיר שטרית, בדרך כלל, הערתך במקום, ואנו

לא מזמינים עורכי-דין לועדות. בכל זאת, נמצא כאן עורך-הדין ששי גז, שהוא עורך-

הדין של המשפחות. בשל המקרה המאר מזעזע והמאד מיוחד, בשל נסיבות הענין, ברצוני

לשאול את חברי-הכנסת האם ישנה כאן התנגדות לכך שעורך-הרין ששי גז, בשני משפטים,

יביע את דברו.

מי שטרית;

אני מתנגד, ואסביר מדוע. אני חושב, שאסור להפוך את הדיון בועדה לאיזה שהוא

הליך שיפוטי. אסור לוערה להיות צר בהליך שיפוטי. יש בתי-משפט וישנה מערכת

משפטית, שיכולה לשפוט ולדון בתביעה כלשהי מכל כיוון. אינני מציע, גבירתי, יושבת-

הראש, שהועדה תכנס להליך שיפוטי כלשהו. זה לא מקובל.

ר' מנע;

זה לא הליך משפטי.

היו"ר ד' איציק;

זה לא הליך שיפוטי.

מי שטרית;

אני מבקש להשמיע את דעתי. להוציא ועדת הכנסת, שבתוכה מתנהל, לעתים, כעין

הליך שיפוטי, ושם באמת מותר לעורכי-דין להופיע, אין שום ועדת כנסת אחרת שנכנסים

בה לכעין הליך שיפוטי. אני חושב, שבמקרה הרגיש הזה, שהוא רגיש מכל בחינה

שהיא,...

שי יהלום;

לפני שבועיים, בענין צאלים בי, בוערה לענייני ביקורת המרינה, הופיע עורך-רין

של המשפחות.

האם מותר לי להשמיע את דעתי?

היו"ר ד' איציק;

אעמוד על זכותך להשמיע את דעתך.

מי שטרית!

גבירתי, יושבת-הראש, אם מותר לי ליעץ לך, כיושבת-ראש, הרי שאני חושב שאסור

להכנס לכעין הליך שיפוטי.

אני מתיחס רק לענין של חבר-הכנסת מאיר שטרית. אני מצטער, אך אני משתתף,

למשל, בועדת הפנים, וכשמופיעים מפעלי ים המלח לדבר על הליך חקיקה כלשהו, מופיע

עורך הדין או היועץ המשפטי שלהם. כל אדם, שמופיע כאן, יכול להיעזר בזה, כאשר הוא

מופיע מול אנשים, אנשי חוק, כדי להגיד את דעתו, ואף אחד לא הופך זאת להליך

משפטי. אני לא חוטב, שזה הופך את זה להליך משפטי. להליך משפטי ישנן פרוצדורות

מסויימות ותוצאות מסויימות. אנו בדיון בכנסת, ויש יועץ משפטי שלהם. אינני רואה

שום סיבה שלא נשמע אותו. כל אחד מתיחס לזה כפי שזה, ולא מעבר לזה.

היו"ר די איציק!

בכלל, יש לזכור, שאנו לא ועדה שיפוטית.

אני חבר בשלוש ועדות. נכון אמר חבר-הכנסת מאיר שטרית, שבועדת הכנסת עורכי-

דין מנהלים לפעמים דיונים כעין שיפוטיים. אבל, בכל הועדות מופיעים מומחים. אם

עורך-דין מייצג משפחה ויכול להביא את דבריה, זה לא הליך שיפוטי. לכן, אני חושב,

שהוא צריך להגיד את דבריו. זה קורה בועדה לענייני ביקורת המדינה, זה קורה בוועדת

העבודה והרווחה וזה קורה בכל הועדות.

בכל זאת, למען הסדר הטוב ולמען הדמוקרטיה, ברצוני להעמיד זאת להצבעה. מי בעד

שמיעת עורך-הדין ששי גז.

הצבעה

מי נגד?

ה צ ב ע ה

הי ו"ר די איציס!

מי נמנע?

הצבעה

עתה, נשמע את עורך הדין ששי גז.

נחמה לא תדע נחמה, עד שהיא לא תדע את האמת, וכך גם כל יתר המשפחות. אף אחד

כאן לא מחפש נקמה, ואף אחד לא מחפש פה דמים. הדבר היחידי, שמחפשות כאן המשפחות

האומללות הללו, הוא לדעת האמת. אענה לשאלתך מדוע צריך כאן ועדת חקירה. הועדה

לבדיקת הנסיבות אשר הביאו לאסון פסטיבל ערד, שמינתה הגברת אלוני - ויש לי את

הדו"ח המסכם - היא ועדה בלי שיניים. היא מוצאת את כולם אשמים, ומדובר בהרבה מאד

גופים. אבל, היא לא יכולה להעמיד אותם לדין. היא לא יכולה לעשות מאומה.

אני רוצה לומר לכם, שיש לי יותר מהרגשה, שלא מצאו את כל האשמים, ואת אלה

שמצאו אשמים לא טרחו כלל להעניש, ולו בהוא זה. זה מגוחך על פניו - אם מצאו אדם

אשם, את מפקד המרחב, וכל מה שמצאו לנכון זה להעבירו לתפקיד, שיכול להיות אפילו

שמבחינתו זו העלאה בתפקיד, אז מה עשינו בכל הענין הזה? אני מסתכל על כל התוצאה

של הדברים, והדבר מדהים איך כל הציבור לא מתמרד נגד כל הסיפור הזה. קודם כל, אני

רוצה לומר, שאם מפקד המרחב נמצא אשם, צריכים למצוא עוד הרבה מאד אשמים, כי הוא

לא לבדו עשה את הדבר הזה. יכול מאד להיות, שצריכים להמצא אשמים גם כאלה שהם

מעליו בתפקידים, וזה ברור שגם מתחתיו.

אני אומר לכם, שאם תקום ועדת חקירה, היא תעשה שני דברים! היא תמצא את האמת

בסיפור, והיא תמליץ עתידית.

אני יודע, שלכל הועדה הזו אין את הכוח, כי רק הממשלה יכולה להקים ועדת

חקירה. אבל, אתם קרובים לענין הזה. לכן, עלינו לכאן, לירושלים, כדי לבקש מכולכם

לעשות את הכל כדי שתקום ועדת חקירה, שתמצה את האמת עם כל האשמים בענין ושיעמידו

את כולם לדין פלילי.

אני רוצה לומר לכם עוד משהו. גם למשפחות יש אפשרות לנקוט בהליכים פליליים.

אם לא תעשה זאת הממשלה לבדה, המשפחות תנקוטנה בקובלנות פרטיות ותעמיד את כולם

לדין פלילי. הם מבקשים עזרה, שהממשלה תעשה זאת, כי זו זכותן המלאה. זו בקשתי

אליכם.

מי הנציג הבכיר של המשטרה כאן?

אני שלמה תורג'מן, סגן מפקד מחוז תל-אביב, ראש הועדה המשטרתית.

היו"ר די איציק;

האם אתה יושב-ראש ועדת החקירה?

היו"ר די איציק: מתי אפשר יהיה לראות את הדו"ח הזה? האם הוא חסוי? האם הוא מחתרתי?

מבחינתי, הוא לא חסוי , ואני לא חושב שיש בו איזה שהוא סוד. כל הדברים, פחות

או יותר, ידועים. יש לי הוראות לא לתת את הדו"ח ממפכ"ל המשטרה ומפיקוד המשטרה.



אני לא יודע מעל זה. ההוראה היא לא לתת את הדו"ח.

היו"ר ד' איציק;

אינני מבינה זאת. אני מבינה אותך. אתה מקבל הוראות. הרי אתה יושב כאן גם כדי

להעביר את הדברים. אני מבקשת, שתאמר למפכ"ל בשמי, שכל הסיפור הזה הוא סיפור

שנשמע סיפור חלם מטופש, לא חכם ובודאי לא רגיש. אם לא גמרתם את הדו"ח, תגידו שלא

גמרתם. אם גמרתם את הדו"ח, שבוע לפני כן אתם מטרטרים את כל המדינה שהדו"ח מוכן

וכו', ואף אחד מאיתנו לא יכול לראות את זה? איזה מין דבר זה? אני פשוט לא מבינה

את ההגיון.

שי יהלום;

מה עם ההורים? הרי שר המשטרה הבטיח להורים. מה הבעיה להעביר להורים?

תת-ניצב שלמה תורג'מן, אני מבקשת שתעביר את הדברים שלי למפכ"ל. אני גם מוחה

נמרצות על כך, שהוא לא כאן היום. זה לא מעניין אותי מה היה לו. הוא היה צריך

למצוא זמן. היה לו זמן מראש. תאמר לו, בשמי, שאני מוחה נמרצות על כך, שהוא לא

היה כאן היום.

ש' תורג'מן;

תחילה, אני רוצה להשתתף בצערן של המשפחות. יצא לי לדבר עם אורלי, אך עם שאר

המשפחות לא יצא לי לדבר. אני הם לא התבטאתי בנושא הדו"ח, כמו שמר פלד אמר כאן,

כי אני למעשה הגשתי את הדו"ח למפכ"ל.

היו"ר די איציק;

עשה לי טובה. אני מבקשת ממך, שתכנס לחדר, תתקשר למפכ"ל ותשאל אותו האם אנו

יכולים לקבל את הדו"ח או לא.

שי תורג'מן;

שוב, אני מסביר לך, שבדרך לכאן נמסרה לי, שוב, ההוראה שלא להניח את הדו"ח.

היו"ר די איציק;

בסדר. האם אמרו לך מדוע? האם יש הסבר?

שי תורג'מן;

ישנן סיבות משפטיות. עורך-הדין גז נמצא כאן, ובמקרה הוא מייצג את המשפחה.

בדרך כלל, לאנשים, שנמצאים כאן בדו"ח, שננקטו נגדם הליכים משמעתיים כאלה ואחרים,

יש זכויות, והם להם יש ההנה משפטית ויש להם עורכי-דין. בועדה אצלי כל מי נחקר

נחקר תחת אזהרה, כדי שידע שהוא עלול להינזק, והבדיקה כאן, לדעתי, היא כן עם

שיניים. אינני יודע מהי רמת השיניים שמבקשים, אך אני מדבר על זה שאנשים ניזוקו.

על אף שנאמר שכאילו זו "העברה מתפקיד" וזה בנסיבות האלה במשטרת ישראל, ונמצאים

כאן אנשים שמבינים בזה, זהו נזק גדול.

שי יהלום;

ברור, שאנשים ניזוקו. אבל, מה אם הם ניזוקו מעצם הענין ומעצם הדו"ח? במה הם

ניזוקו יותר מהמידה המגיעה להם בזה שימסרו את הדו"ח למשפחות או לועדה?

א' יחזקאל;

שאלה פורמלית -האם, למעשה, סיימת את הדו"ח?

כן.

הדו"ח הוגש.

א' יחזקאל;

הדו"ח הוגש, והוא פשוט חסוי לעין הציבורית.

זה לא בסמכותי להגיש את הדו"ח.

היו"ר ד' איציק;

זו שערוריה.

מי שטרית;

אבל, הוא לא אשם. זה לא בידיים שלו. מה אתם רוצים ממנו?

היו"ר די איציק;

תת ניצב שלמה תורג'מן, זכותך לדבר.

ש' תורג'מן;

אני מבקש להגיד, שהועדה הזו, בראשה עמדתי, עשתה את העבודה במיטב המקצועיות

האפשרית וחקרה את כל האנשים תחת אזהרה. נתפסו מסמכים, בוצעו פעולות צילום, שרטוט

ונעשה כל מה שצריך להיעשות. אני לא מתערב בענין של "ועדה ממלכתית - כן או לא?".

ההיבט, שמר פלד העלה כאן, של התיאום והראיה הכוללת של כל הגופים, הוא היבט

מעניין, וזה לא התחום שאני עסקתי בו. אני עסקתי יותר בתחום של המשטרה עם זיקה

ויחס לשאר הגופים. המסקנות שלנו הן מסקנות ברורות, והן בפירוש לא מנקות את

המשטרה, לא את דרו; המרחב ולא את דרג המחוז.

היו"ר די איציק;

דרך אגב, תת-ניצב שלמה תורג'מן, לגבי אותם אנשים, שמצאתם אותם אשמים, מה זה

אומר "אשמים"? אני הבנתי, שמפקד המרחב הועבר מתפקידו.

שי תורג'מן;

ההמלצה של הועדה היתה להדיח את מפקד המרחב ולטפל בו משמעתית.

היו"ר די איציק;

מה זה נקרא "משמעתית"?

שי תורג'מן;

מרו;ע שעלה חשד שהתבסס, והוא די מבוסס, שהיתה מכירה עודפת של כרטיסים...

דרך אגב, כמה כרטיסים יותר מכרו?



ש' תורג'מן;

ההערכה היא, שמדובר בקרוב ל-22 אלף כרטיסים.

כמה היה מותר?

18 אלף.

על כמה דיווחו?

ש' תורג'מן;

על 18 אלף.

מי פלד!

זה לא כולל את של בנק הפועלים. בנק הפועלים הנפיק 15,000.

היו"ר ד' איציק;

האם באתר ישנם 15,000 מקומות?

כן.

היו"ר ד' איציק;

האם הומלץ על הליכים פליליים נגד מישהו?

הוועדה המליצה להעביר את החומר. זה לגבי כל הנושא של כרטיסים ומכירה מוקדמת

ומוגברת. למעשה, כבר באמצע העבודה העברנו את התומר ליחייפ שזה משטרה. כל החומר

נמסר גם למח"ש.

שי יצחק;

מה עם גרימת נזק?

היו"ר די איציכ;

שאלתי לגבי אנשי משטרה. האם הגשתם המלצות לכתבי אישום נגד אנשי משטרה?

שי תורג'מן;

כל החומר הועבר למח"ש - מחלקת חקירות שוטרים שהיא במשרד המשפטים - וישנה

המלצה בדו"ח, שאומרת, שקודם כל, לפני שיינקטו פעולות משמעתיות או אחרות, הנושא

חייב לעבור בחינה של מח"ש. כלומר, מבחינה זו, הועדה ראתה את ההיבטים הפליליים

האפשריים, אם כי לדעתנו הם משמעתיים. היא ראתה את ההיבטים האלה האפשריים וביקשה

שמח"ש יבדוק את זה. זה מה שאני יכול להגיד בנושא הזה.



האם בהמלצה שלך אתה אומר להדיח את מפקד המרחב? אם אומרים לך, שלקחו והדיחו

אותו מתפקידו אך השאירו אותו במשטרה בתפקיד אחר או בלימודים, האם זה תואם את

המלצותיכם לדעתך? אם יש לו בעיה, הוא לא יענה.

ש' תורג'מן;

חבר-הכנסת חנא חדד, כקצין משטרה וכעמית לאירועים קודמים, יכול להסביר לך את

הנושא הזה.

ש' יהלום;

אני שואל אותך.

מה שאני יכול להשיב לך הוא, שהמלצת הועדה היתה להעבירו לאלתר מתפקידו. זוהי,

בלשון העם, הדחה. איך עושים זאת וההיבטים המעשיים סביב הנושא הזה הם ענין של משא

ומתן, שמתקיים בין האיש לבין המפכ"ל בנוכחות עורך-דינו שדואג לשמור גם על

זכויותיו.

שי יהלום;

כלומר, הועדה לא המליצה להפסיק את שירותו במשטרה.

שי תורג'מן;

לא.

חי חדד;

יש כאן דבר באמת לא ברור עד עכשיו. הוא חקר את הענין הזה. הוא העביר את

דבריו לממונים עליו. הממונים עליו יכולים לקבל או לא לקבל את דבריו. כל זמן

שבאמת אין החלטה מלמעלה, מהממונים עליו, הוא לא יכול באמת לתת את הדו"ח, וזה

טבעי. סלח לי, חבר-הכנסת יהלום, אך אני גם מדבר כאיש מקצוע, ש-40 שנה טיפל

בעניינים האלה.

שי יהלום;

אין לנו האשמה אליו.

היו"ר די איציק;

האשמה היא לא כלפיו.

חי חדד;

אתם שואלים אותו האם יעבירו אותו או לא יעבירו אותו. הוא לא יודע אם יעבירו

או לא יעבירו. הוא מעביר המלצה מסויימת לממונים עליו. הממונים עליו יכולים לאשר

או לא לאשר את הדברים האלה. הם יכולים להפוך את ההמלצה שלו לדברים יותר רציניים

בכלל.

היו"ר די איציק;

תת-ניצב שלמה תורג'מן, ברצוני לשאול אותך משהו לפני שחבר-הכנסת בני טמקין

מקבל רשות דיבור. אני דיברתי עם שר המשטרה והוא ביקש אותי להביא את דבריו. אני

חוזרת על דבריו כאן. שר המשטרה אמר לי והבטיח, שלא יהיה טיוח, לא תהיה הזנחה ולא

תהיה השכחה. בכל מה שקשור לישום הדו"חות אמר לי שר המשטרה: "אם אנשים יצטרכו



לשלם בראשם על רשלנות, ישלמו בראשם". אתה כאן מייצג גם את המשטרה, ורק טבעי שאתה

קולט את הברקים והרעמים. בכל זאת, אנו מבקשים ממך, שתעביר אותם. אני אחפש את אסף

חפץ, ומחפשים אותו כבר עכשיו. האם זה נראה לך נכון, שהמשטרה בודקת את עצמה? פעם

אחת היא בודקת את עצמה אולי בשביל לבדוק את עצמה כדי לדעת, מבחינתה, מה לעשות.

אבל, האם זה נכון שהמשטרה תבדוק את עצמה ולא תקים ועדת חקירה חיצונית לעצמה?

איזה מין מינהל זה? אני מבינה, שעל הצבא אומרים לנו כך, כי זו פרה קדושה, וגם על

השב"כ אומרים לנו כך. מרוע זה צריך להיות כך?

שי תורג'מן;

מוסד של ועדות בודקות במשטרה הוא מוסד ותיק ויש לו נהלים, וזה לא דבר חדש.

המשטרה, בבדיקות שלה, לעניות דעתי, מבצעת את העבודה הרבה יותר טוב והרבה יותר

בדקדקנות מכל גוף אחד שיכול לבדוק אותנו.

את זה תשאיר לציבור. אתה רואה, שאומרים לך שיכול מאד להיות, שזה היה אחרת,

אם אתם הייתם מקימים ועדת חקירה חיצונית בראשות שופט והייתם אומרים: "אדרבא, שמא

תהיה לזות שפתיים וכדי שחס וחלילה לא יגידו עלינו דברים, אנו נקים ועדת חקירה

חיצונית לנו, שתבדוק את הענין ותגיש את ההמלצות". הרי אתה מבין, שאוטומטית,

אנשים מרימים גבה. יש מישהו שאומר את זה כמוני באופן בוטה, ואחר אומר זאת בשקט.

"חכמה גדולה. סיידו את זה ביניהם והקימו ועדת חקירה". אפילו אם עושים

לכם עוול, לא הייתם צריכים להסכים לדבר הזה.

מוסד הועדה הבודקת במשטרה או קצין בודק הוא מוסד ותיק מאד, שפועל על פי

נהלים. אני יכול להסיק מסקנות נגד כל רמה ונגד כל דרה, בלי שום קשר לדרגתי

ולדרגתו של הנבדק. אני בודק רק על פי חוק ועל פי נהלים. אני לא חושב, שיש בזה

איזו שהיא הטיה בגלל שהוא נשאר.

לא ירדת לסוף דעתי.

ירדתי.

אולי תגיד לי שזה לא בידיים שלך. אולי זה בדרג אחר. ואז, אני אבין.

אני קיבלתי את זה כמטלה קשה מאד.

אני מאמינה לך.

ניהלתי הרבה ועדות.

אני מאמינה לך. בכל זאת, תעביר את דבריך לשר המשטרה.

כאשר אתה איש ציבור, הרבה פעמים אתה עומד מול הצורך להגיב על דברים, ואתה לא

מגיב תוך כדי ידיעה מוחלטת של הדברים. הייתי בחוץ-לארץ, לאשר העניך הזה קרה.

צלצלו אלי בבוקר, ומכיון שאני עומד בראש ועדה לחקירה פרלמנטרית על אלימות בקרב

בני נוער, פנו אלי, כנראה, מתוקף ההנחה שמדובר כאן באיזה שהוא מעשה של אלימות

בני [וער. אני, פעם אחת, שמח על כך - אם אפשר להיות שמת במצבים כאלה - שתגובתי

היתה, שצריך להפסיק את הפסטיבל באותו רגע ושלא מדובר כאן על ענין של אלימות בקרב

בני נוער. קיבלתי באותו לילה טלפונים מאנשים, ואמרתי שאני בשום פנים ואופן לא

מוכן שהועדה שלי בכלל תכנס לענין הזה, כי לא מדובר על נושא של אלימות בקרב בני

נוער, וצריך קודם כל לחפש את הענין של המארגנים.

י' קדמן;

אבל, אלה שהאשימו את בני הנוער עוד לא התנצלו עד היום.

היו"ר די איציק;

מצאו קרבן קל.

מי פנה אליך?

בי טמקין;

פנו אלי בטלפון אנשים, שקשורים לועדה שלי, שאמרו: "אולי בתור יושב-ראש

הועדה תגיב לכך ותכנס את הועדה בנושא", ואני אמרתי שזה לא נושא כזה.

האם היו אלה נציגי ממשלה?

אלה לא נציגי ממשלה. אל תגזים. אני לא עד כדי כך חטוב.

בדרך כלל, אני מפחד מהריבוי שיש היום בהקמת ועדות חקירה למיניהן. הנטיה היא

מיד לרוץ להקים ועדת חקירה. אבל, בגלל העובדה שאנשים רצו כמעט באופן

אינסטינקטיבי להאשים את בני הנוער בעצם הענין, ללכת להאשמות גורפות, שמדברות על

בני הנוער--

כמה כאב לי, שאמרו את זה.

--צריך להסיר את הכתם מעל הנוער.

אנו הקמנו ועדות חקירה לחקור דברים מן העבר, ואני אפילו לא רוצה להזכיר זאת,

ואני חושב, שבמקרה הזה, במצב שנוצר, אחרי ההאשמות הגורפות כלפי בני נוער, אחרי

העובדה שכנראה באמת היה כאן רצף של אי רגישויות גם כלפי המשפחות וגם כלפי בני

נוער בכלל, הועדה יכולה בהחלט לקרוא להקמתה של ועדת חקירה ממלכתית לטפל בנושא.

אי3ה שאתה מוצא משהו שקורא לבני נוער, בדרך כלל אתה מוצא מבוגרים מאחורי זה, שהם

למעשה האחראיים כהורים, כמורים, כתלמידים, כממשלה, ככנסת וככל דבר אחר.



היו"ר די איציק;

חבר-הכנסת בני טמקין, יפה דיברת.

ש' יהלום;

אני באמת מצטרף לדעת חבריי, חברי-הכנסת אבי יחזקאל ובני טמקין, ואף אני סבור

שכאן הגיע המקום להקמת ועדת חקירה ממלכתית, ושתפקידנו, כועדת החינוך, להמליץ על

כך. אני אומר זאת משתי סיבות. קודם כל, אני מקבל את הסיבה של חבר-הכנסת בני

טמקין. אחרי הפסטיבל נאמרו דברים ע"י אישים ציבוריים וממשלתיים: "הנוער בכלל

אשם".

מנשיא מדינת ישראל ועד...

ש' יהלום;

אמרו, שהנוער אשם. אני חושב, שלא רק שהדו"חות מראים כמה אשמים בלי הנוער,

אלא הם הם מראים שהדברים, המחדלים, הם כל כך קשים. השתכנעתי מההורים שמדובר כאן

במיטב הנועד. לנוער כזה אי אפשר לבוא בשום האשמה. המשטרה, העיריה וכולם היו

צריכים לחשוב איך לנוער כזה אסור שיקרה משהו, אפילו אם יש שם איזה מיעוט חמום מח

או אינני יודע מה. צריכים לדאוג לנוער הטוב, שלא יקרה לו שום דבר.

הדבר הנוסף הוא, ואני אומר זאת לראש עירית ערד, שעם כל מה שנאמר כאן, ואני

חושב שהעיריה אשמה והעמותה אשמה, אני נדהמתי לראות בדו"ח את המשפט שלמרות

שהוועדה ביקשה פרוטוקול מסויים, הסתרתם את זה וסירבתם. נאמר בדו"ח: "יצויין כי

ידוע שהיתה 'ישיבת חיסול' של הפסטיבל, לאחר קבלת ההחלטה על הפסקתו, ואולם

פרוטוקול ישיבה זו לא הועבר לחברי הועדה, חרף בקשתם". כלומר, יש לכם משהו

להסתיר. שום זיכוי כאן לא יכול להיות, אם אתם סירבתם להעביר פרוטוקול. הועדה היא

ועדה רצינית, ואם היא מציינת זאת אני רואה אותה כאמת לאמיתה. כלומר, ישנה כאן

בעיה, שועדה כזו לא יכלה לטפל בזה. רק ועדת חקירה ממלכתית יכולה.

צודקים ההורים בדבר אחד - הועדה מסמלת את היחס לחיי אדם. בדבר כזה, אם אנו

באים ואומרים שאנו מקימים ועדה, זה אומר שהמדינה באה ואומרת שנהרגים ילדים

צעירים בלי ששיערו ובלי שידעו במצב כזה מחדלי. אם אנו מקימים ועדת חקירה

ממלכתית, אומרת המדינה.- "זה היחס לחיי אדם".

לכן, אני מצטרף לדעת החברים. אני מציע, שהוועדה תמליץ לפני ממשלת ישראל

להקים ועדת חקירה ממלכתית.

ד' מנע;

ברצוני להתיחס דוקא לדו"ח משרד האמנויות. ראשית, ברצוני לציין, שביום האחרון

של הכנסת, לפני שיצאה לפגרה, הנחתי על שולחן הכנסת הצעת חוק לועדת חקירה

ממלכתית. דיברו כאן על המשטרה ועל דו"ח המשטרה, ואני רוצה להתיחס דוקא לדו"ח

משרד האמנויות. אני חושב, שדו"ח משרד האמנויות הוא דו"ח של טיוח, דו"ח כזב, דו"ח

שלא בדק לחלוטין את הדברים. איך יכול להיות ואיר אנו, חברי-כנסת, יכולים לתת

דעתנו על דו"ח של משרד האמנויות, כאשר חבר הצוות הבודק שלו הוא חבר הנהלת

העמותה, חבר הנהלת הפסטיבל?

היו"ר די איציכ;

לא הבנתי.

ד"ר דן רונן, חבר ועדת החקירה של דו"ח משרד האמנויות, הוא חבר הנהלת

הפסטיבל. הוא חבר הנהלת העמותה. איך אנו יכולים להתיחס לכזה דו"ח, כשאדם שהוא



חבר וצריך לקחת על עצמו את כל האחריות הוא חבר בצוות שבודק את עצמו? איך אתם

רוצים להתיחס לדו"ח של הועדה הזו?

ברצוני לומר לכם, אנשי פסיבל ערד, שכאשר יהודית רביץ הופיעה בערד, מכרתם רק

3,000 כרטיסים, כי ירעתם שליהודית רביץ מגיע ציבור בוגר יותר. אבל, הילדים לא

צועקים, ויכולים למכור באיצטדיון של 15,000, ובפירסומים הרישמיים של הפסטיבל

מדובר על 15,000 מקומות בלבד, מעל ל-7; ילדים לא צועקים, לא מתלוננים ומסתפקים

במה שיש ונכנסים פנימה. כולם מדברים על משרד המשטרה, ואני רוצה לדבר על משרד

האמנויות. האם אף אחת מההמלצות לא נוגעת להסקת מסקנות אישית אחת במשרד האמנויות?

מילא, יש דו"ח של משרד המשטרה. יש לנו מחלוקות האם זה טוב או לא טוב, אך הסיקו

מסקנות אישיות. האם במשרד האמנויות לא נמצא אחד שיתן את הדין? כל המלצות הועדה,

"על משרד האמנויות לפעול כך ועל משרד

האמנויות לעשות כך וכך". אם כל ההמלצות מופנות אל משרד האמנויות, האם המשרד הזה

לא לקח לעצמו את האחריות הזו, חלק מהאחריות? האם האנשים לא יכולים להיות אחראים

על זה? יש לנו דו"ח. רבותי, הדו "ח הזה לא שווה את פיסת הנייר שלו. אני קורע

אותו, כי הוא לא שווה את זה.

היו"ר ד' איציק;

עכשיו, הוא באמת נהיה לא שווה. ברגע שקרעת, אין לו ערך. חבר-הכנסת דוד מנע,

אני מציעה ומבקשת לא לכוון את הדיון הזה לכיוונים פוליטיים. הנושא הוא א-פוליטי.

הוא מספיק כבד ומספיק קשה. אני חושבת, שהדו"ח הזה הוא דו"ח ששווה להתיחס אליו.

הוא לא מספיק.

ד' מנע;

אני חושב, שהדו"ח הזה הוא דו"ח שלא שווה להתיחס אליו. הוא לא מספיק. כולן

דו"ח של טיוח. אני אומר לכם את הדברים במפורש.

ב' טמקין;

עד עכשיו, כל מי שדיבר דיבר ללא קשר להשתייכות פוליטית.

די מנע;

אני יודע, שתגידו; "פוליטי" ו"אני מהליכוד, ושולמית אלוני היא ממר"ץ". אני

יודע את הדברים האלה.

א' יחזקאל;

אם אני תובע ועדת חקירה ממלכתית, האם אני פוליטי?

ד' מנע;

לא. להיפך. תמיד יגידו, שאני נגד שולמית אלוני, ושולמית אלוני היא ממפלגה

יריבה וכדו'. הנושא הזה הוא נושא גדול מדי. לכן, אני חושב, שהם ועדת מד"א, ועדת

משרד האמנויות וועדת המשטרה או כל ועדה אחרת לא תמצנה את הענין, להוציא ועדת

חקירה ממלכתית, שאם הממשלה לא תקים אותה הכנסת תקים אותה.

ס' שלום;

לפני כשבועיים בערך קיבלתי מסמך, שארגון המפיקים בישראל העביר אלי, שם הם

חושפים שכבר ב-1993 הם פנו להנהלת הפסטיבל וטענו שאותם מפיקים שנבחרו לארגן את

האירוע הזה אינם מתאימים לארגן אירוע בסדר גודל כזה. לשמחתנו הרבה, ב-1994 זה

עבר, ובגלל זה זה הפך להיות נסיון והם עשו זאת גם ב-1995. אבל, כבר אז ידעו,

שאין להם את האפשרות להפיק אירוע בסדר גודל כזה. כשאתה בא ואומר לעצמך, למעשה,

איך אפשר לתת אירוע בסדר גודל כזה למפיקים חסרי נסיון, הרי זהו אולי איזה שהוא

חלק מאיזו שהיא מסכת שלמה של טעויות שבאו בזו אחר זו וגרמו לאותו מחדל גדול.

מצטרפת לכך מכירת הכרטיסים. שומעים, שהם מוכרים 50% יותר כרטיסים. רק הבוקר

שמעתי אם דואגת, שאתמול השאירו את בנה בשעה 24:30 בלילה בשדה התעופה קנדי,



ומדובר בחברת "טאווראייר", כי הוא היה זה שפחות צעק. מכרו את הכרטיסים, היו יותר

אנשים, לקחו לו כבר את המזוודות, ובשעה 24:30 בלילה השאירו אותו שם לבד. מזל

שהוא צלצל גוביינא הביתה. וגם כאן אנו רואים שלוקחים .507 יותר. יבואו יותר - אין

דבר, אין שום בעיה, לא יקרה שום דבר.

חבר-הכנסת סילבן שלום, כאן זה בבסיס של זה. אתה צודק. בבסיס העמוק של זה יש

כאן זלזול בילדים באופן מכוער.

זה למען בצע כסף.

אי יחזקאל!

זו חבורה של תאבי בצע, שחברה לחבורה של מחדליסטים.

מ' פלד;

הילדים האלה נרצחו בגלל תאוות בצע. בנוסף לזה, יש לנו את הרשלנות של כל

הגורמים מסביב. אבל, הבסיס הוא תאות בצע.

ס' שלום;

הבסיס של הענין הוא באמת זלזול בחיי אדם. אם עושים זאת באופן הזה הם בערד

וגם בחברות תעופה ובהרבה מקומות אחרים, זה חוסר התיחסות, הייתי אומר, מינימלית,

לערך חיי אדם. חלק מהענין של זלזול זה גם ענין של אחריות. אני חושב, שכאן היה

מחדל. מאחר והיה מחדל, צריכים לבדוק זאת.

עומדת בקשת ההורים להקמת ועדת חקירה ממלכתית. אני חושב, שמהבחינה הזו, אין

ספק שזהו הגוף שיבדוק את הענין בצורה הטובה ביותר. אבל, נשאלת השאלה כרגע, שאם

אני אומר את המשפט ויוצא מכאן, מבחינה זו, לא עשיתי דבר. אני רוצה להגיע לאיזו

שהיא החלטה אולי שלנו כאן, שתהיה גם אולי החלטה אופרטיבית. אפשר לבוא ולומר,

שועדת חקירה פרלמנטרית היא בלי שיניים.

שי יהלום;

גם לה יסתירו את הפרוטוקול של העיריה.

סי שלום;

יש בזה משהו, שאין לה את הסמכויות החוקיות, לפי חוק ועדות חקירה 1969, שם

מוסמכת רק הממשלה להקים. אבל, אם אני אומר שאני בעד ועדת חקירה ולאחר מכן הממשלה

לא תקים ועדת חקירה, אני חושב, שלא עשינו בזה דבר. אנו עדיין יכולים לבוא ולומר,

שאולי אנו תומכים בעמדת ההורים ומצדדים בה. לכן, הייתי חושב, וזה לא פוגע בענין

הקמת ועדת חקירה ממלכתית, שבד בבד עם הפעולה הזו, מאחר וזה אכן לא ענין פוליטי

מפלגתי, אפשר שכל חברי הועדה כאן יהיו הם חברי ועדת החקירה, שאין לה שום נופך

מפלגתי, ואפשר לבוא ולהקים ועדה, שהיא בסופו של דבר תוכל לעשות את הפעולה של

הליווי היומיומי. אולי הועדה הזו תסיק גם את המסקנה הבלתי נמנעת, שיש לעשות

ועדת חקירה ממלכתית. אבל, אני אומר לא לבדוק את הענין לגמרי ולהגיד שאנו רק בעד

הענין הזה, אם זה לא יקרה. אני חושב, שלא עשינו את העבודה.

אינני רוצה להוסיף דבר, מלבד בקשה אחת שמופנית לועדה ולסיכום שבודאי יהיה

כאן על הדיון. אני כבר שבועות מבקש, ואני רוצה לבקש גם בפורום הנכבד הזה, בענין

אותם אנשים, פוליטיקאים גם רמי דרג וגם אנשים בכירים מאד, שלא היססו לכתוב ביום

האסון או למחרת מאמר מערכת בעתון הגדול ביותר במדינה, בעתון רציני מאד, תחת

"חרפת הנעורים". טרם הובאו הילדים האלה לקגורה וטרם מונתה ועדת חקירה,

כבר הגיעו האנשים האלה למסקנה שמי שאשם במה שקרה הם הילדים ובני נוער, ובכלל זה,

לצערי הרב, ואני אומר זאת למשפחות, גם ילדיכם שלכם. גם אותם כללו בין האשמים.

אמרו, שאלה בני הנוער שהיו בערד, והיו כאלה שהגדילו לעשות והאשימו את כל בני

הנוער בישראל.

שי יהלום;

בתוכם שר החינוך והתרבות.

י' קדמן;

אני פונה כאן גם לראש עירית ערד, מפני שעוד בימים האחרונים, צוטט בשמך, ואם

זה לא נכון הכחש זאת כאן, שגם אתה האשמת כנאשמים מרכזיים את בני הנוער שהיו

בערד. אני קורא לועדה לקרוא לכל אותם פוליטיקאים, אנשי תקשורת, אנשים שהיו

קשורים לפסטיבל ערד, שמיהרו והאשימו-

ב' טמקין;

--כולל אלה שנאמו במליאה, בזמנו, ואמרו שזה בגלל שעזבו את המסורת ועזבו כל

מיני דברים. אני זוכר כל מיני נאומים.

י' קדמן;

כולם. אני מבקש מהוועדה לפנות, בסיכום שלה, לכל אותם אנשים, שמיהרו להאשים

את בני הנוער, לעשות את המינימום האפשרי ולהתנצל בפני המשפחות. ובפני כלל הילדים.

הילדים שהיו שם ונפגעו ונפצעו והילדים שלא היו והילדים בכלל שאותם האשימו - צריך

לבוא היום, כשאנו יודעים מה קרה שם, ולהתנצל על דברי השטות שהם אמרו.

אני גם מבקש מהוועדה - בהנחה שאני לא יודע אם לאנשים האלה יהיה אומץ לעשות

את ההתנצלות הזו - למרות שהועדה לא אשמה בזה, שהוועדה תסיר את הכתם מעל בני

הנוער שניסו להדביק להם.

היא היתה מדריכה בצופים כל השנים. היא התחילה בגיל 8 והגיעה להיות מדריכה

בצופים. היא ריכזה עשר בנות לבוא לכאן. היא עבדה ואספה 700 דולר, כי לא היה לי

כסף לתת לה כדי שהיא תבוא לכאן לערד. היא הביאה את כל הבנות. לאחר שלושה ימים

הבנות הלכו הביתה, וכולן אצל פסיכולוג. איך הם יכולים לבוא ולהגיד כך על הבת

שלי, שהיא straight Aשרצתה להיות גיורנליסטית, והיא ילדה מקסימה ויפהפיה? היא

הפרח הקטן שלי. איך יכולים לומר זאת? זה כואב לי הכי הרבה.

היו"ר די איציק;

את מדברת על ההאשמה, שהאשימו את הילדים.

היא לא לקחה סמים. היא לא יודעת. היא קטנה, פיצליה כזו. איפה היא ואיפה כל

ההאשמות האלה? כל כך כואב לי רק על ההאשמה הזו. לא אסלח להם לעולם.

ראשית, אני רוצה להביע את תנחומי ואת תנחומי כל תושבי ערד בצער המשפחות. כל

מה שאני אומר, ויהיה זה הדבר ההגיוני הרב ביותר, יתגמד לעומת צערן ולנוכח

המשפחות השכולות.

ברצוני לומר, שגם חברי הועדה, הועדה הזו, נמצאים בחוסר ידע מדהים על מה שקרה

שם. כשאני שומע כאן חברי-כנסת שמתבטאים וכבר מאשימים ויודעים היכן לשים את האצבע



המאשימה, אזי זה מדהים לראות את חוסר האחריות שבדברים, ואני מצטער לומר את

הרברים. לא סירבתי לתת שום מסמך.

ש' יהלום;

האם הועדה משקרת?

שמעתי את כולכם בכאב. שמעתי את המשפחות.

היו"ר ד' איציק;

אתה צודק. אתה תדבר, ואף אחד לא יפריע לך.

ראש עירית ערד בי טביב;

המסמך הזה, שאתה דיברת עליו, חבר-הכנסת יהלום, היה...

שי יהלום;

זה המסמך, שהוועדה מדברת עליו.

בי טמקין;

תן לו לדבר. הוא עומד במקום, שאתה לא היית רוצה להיות.

ראש עירית ערר בי טביב;

זה היה מסמך של דיון לילי, שעות אחדות לאחר שקרה האסון. היה דיון פומבי,

שהיו בו כ-18 איש לפחות. לא היה מה להסתיר, והדיון היה בנקודה אחת בלבד; האם

להמשיך את הפסטיבל או לא להמשיך את הפסטיבל? אני לא שמעתי, שמישהו ביקש איזה

שהוא מסמך, ולא ניתן לו. בשום פנים ואופן, לא. להיפך, בשבוע שעבר פיזרנו אותו

לכל הנוכחים שהיו בדיון. הוא הודפס ונשלח. המסמך המקורי, כתב היד המקורי שנכתב,

נמצא ביח"פ, ביחידה לחקירת פשעים במשטרת ישראל. אינני יודע על סמך מה כתבה הועדה

מה שכתבה.

היו"ר די איציק;

רצתה להוסיף נופך של הסתרה.

ראש עירית ערד בי טביב;

צדקו אלה שאמרו, שחקירת הועדה היתה מאד שטחית. ברצוני לנגוע בנקודה, שהיא לא

כל כך פופולרית, בנקודה שכולם כאן רוצים להיות יפי נפש בענין הזה. איש לא יוכל

להכחיש, שהיו מספר ילדים, ובשום פנים ואופן אינני אומר "כל הנוער", ושהיתה קבוצת

נערים שבאה ועשתה פרובוקציה בלי כרטיסים כדי להכנס. איש לא יכחיש את זה.

א' אלקריב;

אז מה?

ראש עירית ערד בי טביב;

איש לא יכחיש את זה. - בזה לא נוגעים.

שי יהלום;

צריך לצפות את זה.

א' אלקריב;

צריך לצפות את זה. היכן השוטרים, שהיו שם? בבית החולים, כשבתי גססה בחדר,

ניצב אבני אמר; "אני לא חזיתי, שתהיה התפרעות של בני נוער". אם הוא לא צריך

לחזות, אז מי צריך? אני, האמא ששולחת את הילדים שלה? איזה דבר טפשי ואדיוטי

להגיד את זה, גם אם הוא חושב את זה. הוא אמר; "אני לא צפיתי, שיהיו בריונים".

באים 250 אלף ילדים לפסטיבל. האם הוא לא מתאר לעצמו, שיכולים להיות כמה חמומי

מוח; 20, 100 ,10? היכן המשטרה, שתעצור אותם? בשביל זה צריכה להיות משטרה. "אני

לא צפיתי" - הוא אומר לי - "הנורמות המוסריות של בני הנוער". בשביל זה הבת שלי



מתה.

ש' יצחק;

כמה שוטרים בכלל היו שם?

מ' פלד;

יושבת-הראש, ברשותן, ברצוני להעיר כאן משהו בשני משפטים.

היו"ר די איציק;

מיכאל פלד, אנו לא נלך מכאן, עד שלא נשמע את כולכם 30 פעם. ראש עירית ערד

נמצא באמצע דבריו. אני מוכרחה לומר משפט אחד, ולא מעניין אותי איך הוא יתפרש

כאן. ראש עירית ערד, שאני מכירה את עבודתו בשנים האחרונות, הוא האדם שכל הזמן

דרש ועדת חקירה ממלכתית מהרגע הראשון. אינני מאחלת לאף אחד לעמוד במה שהוא עובר

עכשיו. אני יודעת אלו יסורים האיש הזה עובר. אני וגם יודעת, שישנה נטיה להפיל

עליו את התיק ולעשות חיים קלים.

די מנע;

נכון.

היו"ר די איציק;

אני לא אאפשר את זה. אני מודיעה כאן, באופן חד משמעי, שאני לא אאפשר את זה.

שנים המשטרה שם אישרה את פסטיבל ערד, ואף אחד לא אמר שום דבר. אם האתר הזה היה

מסוכן, היכן הם היו קודם? אם כמות הילדים היתה בלתי אפשרית, מדוע אישרו את פתיחת

הפסטיבל? איפה דייר דן רונן?

די מנע;

מתחבא.

מדוע סגרו שערים? מדוע לא פתחו אותם?

היו"ר די איציק;

האם את זה ראש עיר צריך לעשות? אני הייתי סגנית ראש עיר. יושב כאן ראש עיר

מצויין שהיה, והוא יגיד לכם. האם ראש עיר צריך לפתוח שערים?! בעידן הפופוליזם

הזה, שמנסים להתלבש על כולם, אני יודעת, וגם אמר את זה עו"ד ששי גז, שלחלק את

האשמה זה הכי קל. ככה זה קשה. זו שיטה כזו דוקא די סימפטית; זה קצת, שם קצת ופה

קצת. ואז, אתה לא יכול לתפוס מישהו ולומר: "למעשה, האשמה העיקרית עליו". אני

רוצה לדעת על מי האשמה העיקרית. אני רוצה לדעת, כדי שזה לא יקרה שוב. זה מה

שמעניין. אותי.

שי יהלום;

אם ראש העיר מצטרף לדרישה להקמת ועדה...

היו"ר די איציק;

הוא אמר את זה. הוא היה הראשון.

מ' פלד;

לא. הוא לא אמר את זה כאן בועדה.



היו"ר ד' איציק;

מיכאל פלד, הוא אמר זאת 20 אלף פעם. הוא אמר את זה ברדיו. אני שמעתי את זה

בחדשות.

שיגיד זאת כאן.

היו"ר די איציק;

בבקשה. הוא עוד חי ומדבר. תנו לו לדבר.

ראש עירית ערד ב' טביב;

חברי הועדה, אני רוצה לומר לכם, ששעות אחדות לאחר האסון אני הוא הראשון

שפניתי למשטרה, בכתב, שאני דורש חקירה בענין. אני הראשון שעשיתי זאת בכתב, ויש

לי את זה בכתב עם התאריך והכל.

ש' יהלום;

האם אתה בעד ועדת חקירה ממלכתית?

ראש עירית ערד בי טביב;

אני חוזר ואומר כאן, שאני אשתף פעולה עם כל ועדת חקירה שתוקם, כולל ועדת

חקירה ממלכתית, ואני קורא...

שי יהלום;

האם אתה בעד ועדת חקירה ממלכתית?

אי יחזקאל;

ריבונו של עולם, הוא אומר לך, שהוא בעד.

ראש עירית ערד בי טביב;

אני בטוח, שועדת חקירה ממלכתית תוציא את ערד ככה נקיה. לכן, אני רוצה את

ועדת החקירה הממלכתית. אם היו מוצאים שלא מילאנו אחרי תה, פסיק, של המשטרה, אנו

נישא באחריות וכל מה שידרשו מאיתנו וידונו אותנו אנו נקבל בהבנה מלאה. שימצאו תו;

אחד שלא עשינו.

אני מצטער, שכאן נאמרו דברים מפי הורה שכול, שגם אנשי העיריה לא ביקרו. אני

מבין את לבם. לא רצו אותנו. אני הכל מוכן לעשות, כדי כן לשוחח עם המשפחות.

נכון.

היו"ר די איצי3;

ההורים מאשרים את זה. זה נכון.

מ' פלד;

לא. ההורים לא מאשרים את זה. אני לא אמרתי זאת. היא אמרה.



אי אלקריב;

אני אמרתי, שהתקשרו וביקשו לבקר.

היו"ר די איציק;

מדוע אתה אומר שזה לא כך?

זה היה אצלה.

היו"ר די איציכ!

בסדר.

ג' בן-יצחק;

ביום רביעי בבוקר נודע, ועירית ערד נחמה רק ביום שני, ויש לי כאן טלגרמה.

ביום שישי, בבית-הקברות, עירית נתניה, שאני תושב ארעי בה, הניחה זר פרחים,

ועירית ערד לא שלחה אפילו נציג.

שי יצחק;

לא באו לבקר אותנו.

זה שולי.

ראש עירית ערד בי טביב!

הייתי בדרך לנתניה, וקיבלתי הודעה. אני רוצה להבהיר דבר נוסף לועדה. הועדה,

ואולי גם ההורים ישמעו את זה: לערד אין שום רווח, אין שום אגורה ואין שום מטרות

רווח בפסטיבל הזה. אם נזכרו כאן המלים "תאות בצע", זה לא לגבי ערד. כולם מרויחים

המפיקים, האמרגנים, האמנים ונותני השירותים למיניהם. ערד משקיעה

מעצמה, כדי לתת אפשרות לבני נוער ולמבוגרים אוהבי זמר לבוא ולהנות ולחזור הביתה

בשלום.

אני, שוב, מצטער שלא כך היה ושלא כולם חזרו בשלום הביתה, ואלוקים יודע מה

שקרה שם.

באמת רק אלוקים יודע.

צריך ועדת חקירה, שלא רק אלוקים ידע.

ברצוני להעיר מספר הערות. אינני יודע היכן היה ראש עירית ערד ביום האירוע,

אך אני הייתי בערך 100 מטר מהמקום שהבן שלי נהרג. אנו הלכנו לשמוע את יהודית

רביץ, ולאחר מכן הלכנו לחפש את הבן שלנו. רצינו לדבר איתו, לפני שהוא נכנס.

הייתי שם באתר בערך 9)9)1 מטר מהמקום שהוא נהרג.



היו"ר ד' איציק;

מתי היית?

מי פלד;

בדיוק באותו יום. להבי הסדר שהיה שם, אינני רוצה להרחיב כאן. לא יתכן,

שבמקום בו נכנסים - וכאן ננקבו מספרים, ויסלחו לי על המספר בו אני נוקב- 20, 30

אלף בני נוער, על אותו ציר, שבני הנוער באו, פינו אותם, ועל אותו ציר בדיוק נעו

האמבולנסים והמשטרה. היתה שם, בעברית צחה, מהומה ומבלקה כמו שלא ידע השטן. אינני

יודע היכן אתה היית, אך אני הייתי שם וראיתי את אי הסדר שהיה שם.

לגבי רגישות ציבורית, לא ברור לי איך עירית ערד מקיימת ביום ה-30 פסטיבל זמר

עברי. הדבר מופיע בעיתונים כביכול בידיעה ובהסכמה של המשפחות. אנו לא נתנו שום

הסכמה. אף אחד לא פנה אלינו.

ראש עירית ערד בי טביב;

אלה המפיקים, ולא עירית ערד.

שי יהלום;

מה זה "המפיקים"?

ראש עירית ערד בי טביב;

זו לא עירית ערד. איש לא שאל אותי.

שי יהלום;

אבל, אתה נותן להם רשיון.

ראש עירית ערד בי טביב;

לא נכון. כל מה שכתוב בעיתונות בענין הזה לא נכון.

מ' פלד;

מי שמארגן את זה הוא חבר מועצת עירית ערד. אני גם יודע את שמו, ולא אנקוב

כאן בשמו.

שי יהלום;

האם עושים משהו בלי ראש העיר? ראש העיר יפנה למשטרה ויגיד; "אני אוסר את

זה". האם מישהו ילך נגדך? מהי ההיתממות הזו? אתה אחראי לענין.

ראש עירית ערד בי טביב;

אנו מתכוונים לעשות יום זכרון, ולא חגיגת זמר.

אם אתה יודע שמפיק עושה חגיגת זמר, אתה יכול לאסור עליו.

ראש עירית ערד בי טביב;

לא מפיק.

אין דבר כזה. אתה בעל הבית על העיר.

מערבבים שני דברים ביחד. הודיע יוסי פרוסט ממטרד האמנויות שיחד עם מפיקים הם

רוצים לארגן חגיגת זמר.

היו"ר ד' איציק;

איפה?

מ' פלד;

בערד ב-30.

וזאת, בלי לשאול אותנו.

אם כך, תגיד: "אני אוסר על זה". תשלח להם מכתבים.

הם נסוגו.

הם לא נסוגו. נכון לאתמול, מופיע בעיתונות שהמשפחות הסכימו. הם לא נסוגו.

מה שערר מתכוונת לעשות הוא ערב זכרון כמו ערב יום הזכרון לחללי צה"ל וכמו

ערב יום השואה. זה מה שאנו מתכוונים לעשות.

ערד גם אחראית על מה שיש בערד. ראש העיר גם אחדאי. אם אתה תכתוב מכתב ותודיע

"אני אוסר על המפיקים לעשות פסטיבלי', לא יעשו פסטיבל.

חבר-הכנסת יהלום, אני אחראי על מה שנעשה בערד, ולא על מה שכתוב בעיתונות.

נכון.

ידוע לי גם על לכל הפחות שלושה או ארבעה אמנים מאמני הצמרת במדינת ישראל,

שבאים לשם לחגיגת זמר עברי. זה לא ערב זכרון. ידועים לי שמות, ואני לא רוצה

לנקוב בהם.

לגבי מה שאתה ציטטת מהוועדה - וסילחו לי, שכן אני מאד לא מרוכז וקשה לי

להתבטא - אני ראיתי מסמך של היועץ המשפטי של עידית ערד, שמנע את הדו"ח, את



הפרוטוקול של אותו לילה, מחבר מועצה. לכן, שלא יבואו ויגידו שלא ביקשו ולא נתנו.

מותר לו. אז מה? זה לא קשור.

ראש עירית ערד ב' טביב;

שוב, זה לא נכון. אתם נמצאים בחוסר ידע.

אנו נמצאים בחוסר ידע.

מר פלד, אני מוכן שנקיים שיחה, אראה לך את כל המסמכים, ובוא ורק שב איתי. תן

לי את האפשרות להסביר לך, למען ה'. אתה מדבר על ישיבה, שהיתה לפני שבוע ימים

בנושאי תביעות ביטוח.

מ' פלד;

לא.

ראש עירית ערד בי טביב;

זהו מסמך סגור, ולא ניתן אותו. מדובר רק על זה.

מ' פלד;

לא. אנו מדברים על המסמך של אותו לילה של האסון והרצח.

ראש עירית ערד בי טביב;

מר פלד, מטעים אותך.

שי יהלום;

אבל, זה כתוב.

ראש עירית ערד בי טביב;

מטעים אותך. לא כתוב על מה שהוא מדבר. כשתהיה ועדת חקירה ממלכתית, היא תדון

בזה.

שי יהלום;

אבל, זה כתוב.

ראש עירית ערד בי טביב;

זה לא נכון.

היו"ר די איציק;

הברת פלד, האם את רוצה לומר משהו?

יא-

היו"ר ד' איציק;

אני מבקשת כאן לסיים את הישיבה.

היות והישיבה עומדת בפני סיומה, אני רוצה לומד שלפני שבאנו לכאן אמדו לנו כל

מיני יודעי דבד ואנשים שמבינים בפוליטיקה במדינת ישדאל: "אתם מכתתים רגליכם

לשוא. אתם עולים לירושלים לועדת החינוך. אין לה שיניים. כולם ילטפו אתכם, יצקצקו

'אוי כמה שאתם מסכנים. לבנו איתכם, אנו משתתפים ונשתדל לעזור',

וכשתרדו הביתה מירושלים לראשון, לבאר-שבע ולנתניה, הכל יישכח ושום דבר לא ייצא

מזה. אז, אל תצפו לכלום". לפני שהועדה מסיימת את עבודתה, אני פונה, שוב, אל חברי

הועדה, שהם חבדי-כנסת, שיש להם מהלכים אצל השרים. בבקשה מכם, אל תשכחו אותנו. אל

תשכחו את הילדים שלנו, שטמונים באדמה. צר לי, אם אני נשמעת מלודרמטית מדי. אני

מדברת איתכם מעמקי לבי. בבקשה מכם, אל תשכחו אותנו. תבקשו ותעשו מהומה ורעש, כדי

שיקימו ועדת חקידה ממלכתית בראשות שופט חוקר, ולא פחות. - זה מה שיש לי להגיד.

היו"ר ד' איציק;

עמדתי, והיא עמדת אגף החקירות במשטרה גם

כן, כי בשלב הזה, בטרם הסתיימה חקירת יחידת חקירות פשעים ובדיקת מחלקת חקירות

שוטרים, כל פירסום של דו"ח המשטרה יגרום נזק לחקירה. לפיכך, בשלב זה, אין הוא

יכול למסור את דו"ח החקידה. עם זאת, ניתן להסכים להופעת יו"ר הועדה, תת-ניצב

שלמה תורג'מן, אשר יסקוד את עיקרי ממצאי הועדה בפני ועדת החינוך, בלא למסור את

הדו"ח לידיהם.

ובכן, ועדת החינוך של הכנסת דודשת את הדו"ח הזה לידיה. אנו נקיים עוד ישיבה

בנושא. אנו לא מסתפקים בתשובה הזו.

אני מבקשת לומד הצעת סיכום. ברצוני לומד כאן משהו באופן אישי. כשנכנסתי

לכאן, לועדה, לא כל כך ידעתי איך יוצאים מישיבה כזו. אני מודה, שהתייעצתי עם כמה

חבדים כאן. האמינו לי, שאני למדתי את הדו"ח ואני יודעת, לצעדי, לדבר על כל

"ליקוי המאורות" שהיה שם. אני ערה לאסון הנורא, ששום ועדת חקירה לא תביא את

הילדים. אני יודעת, שאנו בבעיה קשה, כי זה סוג שאף אסון אסור לו שיקרה. זהו

אסון, שאפשרי היה למנוע אותו. לכן, תחושת ההחמצה תלווה את כולנו עד עולם, בודאי,

את ההודים. כשנכנסתי לישיבה הזו, לא ידעתי במה תועיל ועדת חקידה ממלכתית. גם

היום אינני יודעת. ברצוני לדבר כאן בגילוי לב ולומר לכם את האמת. אני בהרגשה,

שועדת חקירה ממלכתית לא תוסיף לנו הרבה. אבל, אני בהרגשה, שמפני שההורים מרגישים

את מה שאני מרגישה ומה שכל אחד מאיתנו מרגיש, שזהו אסון שאסור היה לו שיקרה, רק

בשביל זה בלבד, ונניח שישנם עוד אלמנטים ונניח שועדת חקירה תמצא עוד דברים, אילו

זה היה הדבר היחידי, הייתי מצטרפת להקמת ועדת חקירה ממלכתית.

ועדת החינוך והתרבות שמעה, בעצב ובזעזוע, את דבריהם של הורי הילדים באסון

עדד.

הועדה נדהמה לשמוע, שדו"ח החקירה המשטרתית מוסתר מעין הציבור, והיא תובעת

מפיקוד המשטרה לפרסמו ולמוסרו להורים לאלתר.

הועדה חוזדת ומביעה את צעדה על כך, שהושמעו טענות חסדות בסיס נגד הנוער

שהגיע לפסטיבל ערד. כל מי שהזדרז להטיח את האשמות בנוער ראוי לגנאי וראוי לו

שיתנצל.

הועדה שמעה השהות וטענות כבדות משקל, הנוגעות לתהליכים שננקטו מאז יום האסון



ועד היום ועל יחס הרשויות למשפחות השכולות. אני מודה, שאני לא מכניסה כאן את

עירית ערד.

לאור הדברים שועדת החינוך והתרבות שמעה היום, לאור הצורך שכל האמת תצא לאור

ושהיא תהיה מעל לכל ספק, וכך גם תובטח הפקת לקחים ראויה לעתיד, ולאור הצורך

להסיר סופית את כתם האשמה שהוטל על הנוער בערד, ועדת החינוך והתרבות קוראת

לממשלת ישראל להקים ועדת חקירה ממלכתית לענין אסון ערד.

מי פלד;

היא דורשת. מדוע "קוראת"?

כמובן, שלי אין בעיה עם הפניה להקמת ועדת חקירה ממלכתית. אני בעצמי הצעתי את

זה. אני לא חוטב, שראוי שועדת החקירה תאמר משהו בקשר לדו"ח משטרתי.

היו"ר די איציק;

לא. זה לא קשור.

לא אמרתי שזה קשור, אך עובדה שזה כתוב בסיכום ביחד עם שני הדברים. אני חושב,

שאנו צריכים להתרכז בעיקר מבחינתנו.

לא. אלה שני דברים. אני דורשת את דו"ח החקירה המשטרתית.

את יכולה לדרוש בתור יושבת-ראש ועדה. אני לא מציע, שהועדה תקבל החלטה, שהיא

דורשת מהמשטרה לפרסם דו"ח.

בכל זאת, אני מבקשת את הדו"ח הזה לכאן. למעשה, זה אכפת לי.

האם אין תיאום בין השר לבין המפכ"ל? הרי השר הבטיח.

ני פלד;

יושבת-הראש, ברצוני להעיר לך משהו. אינני יודעת בדיוק לצטט אותך, אך נקבת

בשם הרשויות. אני רוצה לציין דוקא, שהרשויות המקומיות, בכל זאת עד כמה שאנו

יודעים, בשלושת המקומות, התנהגו למופת, ואולי אפשר לציין זאת.

היו"ר ד' איציק;

אני לא התכוונתי לרשויות האלה, אך אני מודה לך על ההערה, כי מה שאת אומרת

חשוב. אין ענין להושיב על ספסל הנאשמים נאשמים נוספים.

ברצוני לומר משהו לבצלאל טביב. אני יודעת מה אתה עובר שם. אני יודעת מהרבה

מאד גורמים, ואני יודעת גם מסביב מהרבה מאד אנשים שהתקשרו אלי. אני הם רואה זאת

על המשקל שלך, אם מותר לי להגיד לך מלה אישית. אני שמחה מאד, שאתה הצטרפת לדרישה

הזו. אתה עושה דבר נכון מאד, כי הכי קל יהיה להפיל את התיק הנורא הזה עליך. טוב

אתה עושה, כי אני גם יודעת ממה שאני יודעת - ואני רוצה להיות זהירה - שאין לך מה



להסתיר. אל תחזור בך מהענין הזה, מפני שאם היא תצא לאור, כמו שאמרת, אני בהרגשה

ובהנחה שעירית ערד תצא הכי טוב מכל הגורמים האחרים שכנראה 'פישלו' כאן בגדול.

את זה את אומרת על דעת עצמך.

אני מודה לכם, שבאתם. שלא נדע עוד צער.

אני נועלת את ישיבת הועדה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:55.