הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



פרוטוקול מס' 243



נוסת לא מתוקן



מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום רביעי. כ"ח בתמוז התשנ"ה (26 ביולי 1995). שעה 15:30

נכחו;

חברי הוועדה; ד' איציק - היו"ר

י' בא-גד

אי הירשזון

אי יחזקאל

שי יהלום

ש' בוחבוט

י' ונונו

עי מאור

סי שלום

מוזמנים; שרת התקשורת שי אלוני

סגן שר החינוך והתרבות מי גולדמן

ראש עירית ערד בי טביב

תא"ל די אגמון - יו"ר הועדה

אי לין - עו"ד, חברת ועדה

נצ"מ מי קראדי - רמ"ח מבצעים, משרד המשטרה

אי בגישתי - עירית ערד

טי רבינה - דובר עירית ערד

לי שי - ארגון הורים ארצי

שי רובים - חבר מועצת תלמידים

נ' להב - חבר מועצת תלמידים

לי מודריק - חברת מועצת תלמידים

ני שריג - חבר מועצת תלמידים

צי אביסר - תלמיד מהארוע בערד

עי הרמוני - תלמיד מהארוע בערד

א' סהר - תלמיד מהארוע בערד

אי שמויס - תלמיד מהארוע בערד

מזכירת הוועדה; י' גידלי

קצרנית; חי צנעני



סדר-היום; ממצאי ועדת הבדיקה לאסון ערד.



ממצאי ועדת הבדיקה לאסון ערד

היו"ר די איציק;

אני פותחת את ישיבת הוועדה. אנו מתכנסים בנושא קשה מאד, שהוא אהד מן הקשים

שהוועדה הזו ידעה. גבירתי השרה, אדוני, סגן שר ההינוך, חבריי, הברי הכנסת,

הישיבה תהיה קצרה ואחת מני מספר ישיבות. אני מבקשת, בפתח דבריי, לומר לחבר-הכנסת

סילבן שלום, שהעלה את הנושא בישיבת המליאה, שסברתי שיש סוג של אירועים שצריך

לספור עד שלוש, לנשוך שפתיים ולחכות. חשבתי, שזהו סוג של ארוע, שכדאי לחכות

לתוצאות. ברצוני לשבח את שרת התרבות האמנויות, שהזדרזה מהר מאד להקים ועדת

חקירה, שתוצאותיה מיד תונחנה בפניכם. גם אני ראיתי את התוצאות רק לפני חמש דקות

וגם אני לא בקיאה בפרטים. אבל, אני יודעת, שיושב ונמצא כאן בארץ נוער, שנעשה לו

עוול גדול. הרשו לי לומר מלה אחת לנשיא המדינה, שיש לי הרבה כבוד אליו. אני

משוכנעת, שמה שנאמר על הנוער לא נכון, בודאי לא בעיתוי הזה ובודאי לא בסמיכות

הארועים. מותר להעלות נושא מהסוג שהנשיא העלה, שהוא נושא שווה ערך ושווה לדבר

עליו. אני חשבתי, שזה, בשוס אופן, לא נכון להפיל את התיק הנורא הזה על תלמידים,

נערים, שכל מה שהם רצו זה לבלות.

ברצוני להבטיח לכולם כאן, שאנו נלווה את הוועדה ואת התוצאות. אומרת לי השרה,

שהדוי'ח קשה, ומיד תשמעו אותה. ברצוני לומר, שאני מתפעלת מאומץ הלב הציבורי,

שהועדה הזו גילתה. הדו"ח קשה מאד. אתם מכירים כמוני דו"חות של ועדות ואתם מכירים

כמוני מה קורה בדרך כלל בוועדות חקירה. זו ועדת חקירה - ומיד תראו את התוצאות,

שהן מסקנות ביניים - שבאומץ לב ציבורי התמודדה עם כל השאלות הקשות שהאירוע הזה

העלה.

ראש העיר, בצלאל טביב, ברצוני לומר לך, שאני מכירה את עבודתך. אני מוכרחה

לומר, שאני מרגישה צורך לומר לך משהו אישי. שמעתי, שאתה אומר שצריך להפסיק את

הפסטיבל. אני יודעת, שעבר עליך שבוע קשה מאד. אני מכירה את עירך ויודעת כיצד אתה

מנהל אותה. אני גם יודעת כמה אתה איש אחראי. אסור לנו להסיק מסקנות נחפזות. לכן,

אני פונה אליך: אל תצחיר הצהרות מין הסוג של "לא יהיה פסטיבל יותר בערד". זה לא

מגיע לעיר ערד וזה לא מגיע לנוער. אנו נעשה הכל, והחובה שמוטלת עלינו היא לא

לטייח ולא למרוח. אני רוצה לדעת, שכל הורה ששולח את ילדו לאירוע כלשהו צריך לדעת

שהוא הולך לבלות והוא לא חוזר כפי שהוא חזר. זו מטרת הישיבה היום. גם המשטרה

הקימה ועדת חקירה, ואנו ממתינים גם לה.

גבירתי השרה, אני מוכרחה לומר, שאני חושבת, שפעלת מהר ומיד. ביקשת אותי לא

לקיים שום דיון בוועדה החינוך והתרבות, ואכן עשיתי כך, למרות שהיו עלי לחצים

קשים. זו הסיבה לכך, שלא קיימתי את הדיון.

ברצוני להבטיח לכם, הברי הכנסת, שאנו נלווה את הביצוע של הדו"חות האלה, ולא

ננוח ולא נשקוט, עד אשר נוכל להסתכל להורים בעיניים ועד אשר נוכל להסתכל באותם

מקומות שיש בהם ריכוזים גבוהים של אוכלוסיה. הגיע הזמן שיהיה סדר בבלאגן, ששורר

באותם מקומות, בהם מצויים אלפי בני נוער ואלפי בני אדם. אני כלל לא משוכנעת מה

קורה באותם אולמות, כמו אולמי ספורט ברחבי הארץ ואיצטדיונים רבים, שמי יודע, אם,

חס וחלילה, אם תהיה שעת סגריר, שלא תהיה, מה תהיינה התוצאות שם. לכן, אולי

מהאסון הנורא הזה שקרה נוציא את המנוף, וממנו מכאן להבא לא יקרו אסונות מהסוג

הזה. עתה, נשמע את השרה.

סי שלום;

רגע. יש לי מה לומר.



היו"ר די איציק;

תן לשרה להגיד כמה דברים.

סי שלום;

אחרי שהיא תגיד, מה יהיה לי עוד להגיד? חיכיתי שבוע שלם. אני מבקש זאת, עם

כל הכבוד.

האם את מוכנה לוותר?

שרת התקשורת שי אלוני;

לא. אני מצטערת מאד. ישנן 11 הצעות לסדר. אנו, כמשרד האמנויות, לא מפיקים,

לא מארגנים ולא שומרי הסדר. אנו תומכים באירועי תרבות ואמנות בארץ. אנו תומכים,

כספית ומוסרית, בעמותות, בוועדות וביצירה.

אני מצטער. אני ביקשתי כאן את הישיבה. אם אינני מדבר, אינני מקוזז איתך.

חכה. אתה תדבר. השרה נמצאת כאן.

סי שלום;

אני מצטער. האני ביקשתי את הישיבה, וחיכיתי שבוע שלם. השרה נמצאת, והיא

יכולה לחכות עוד כמה דקות, עם כל הכבוד לה. חיכינו שבוע שלם לענין הזה.

שרת התקשורת שי אלוני;

מה אתה כועס? אני רוצה להביא לך דיווח על דברים.

סי שלום;

אני כועס. תני את הדיווח, לאחר שתשמעי אותי.

שרת התקשורת שי אלוני;

בבקשה.

ס' שלום;

לא. אני כבר לא רוצה.

היו"ר די איציק;

חבר-הכנסת סילבן שלום, בבקשה.

סי שלום;

אני לא רוצה.



היו"ר ד' איציק;

חבר-הכנסת סילבן שלום, אינני מבינה מה הבעיה שלך. בוא ותגיד את דבריך. השרה

ויתרה.

סי שלום;

אין לי שום בעיה.

אם כך, בוא ותשב.

לא רוצה.

מאהר ואנו חושבים, שיש לעודד פעולות תרבות בפסטיבלים, במפגשי תרבות, ואנו

תומכים בהם כספית, וקרה האסון הגדול הזה, חשבתי שחשוב להקים ועדה בלתי תלויה

לבדיקת האירועים, לבדיקת הסדרים שהיו ולבדיקת הנהלים שהיו, במקביל לועדה שהקימה

המשטרה. זו איננה ועדת חקירה על פי הוק ועדות חקירה, אלא ועדת בדיקה. ביקשתי את

תת-אלוף (מיל') דוד אגמון, שיש לו גם נסיון בחקירות, בסדרי מינהל ובתכנון

ארועים, שיקח על עצמו להיות יושב-ראש הוועדה. בוועדה ישבו גם מר בצלאל טרייבר

שהוא אלוף משנה מנוסה, דייר דן רונן, מנהל האגף לתרבות ולאמנות במשרד המדע

והאמנויות, מר רענן דינור, שממונה על אירועים ותרבות בירושלים, נצ"מ משה קראדי,

שהוא ראש מחלקת מבצעים במשטרה, עורכת-הדין אורנה לין ושושנה גולן שהיתה מזכירת

הוועדה. משום שהיה לחץ בכנסת, ובצדק, ביקשנו שיגישו בפנינו דו"ח ביניים, ואני

מציעה שנשמע מיושב-ראש הוועדה. הם שמעו עדויות שהיו בשטח ועבדו קשה מספר ימים

והם יביאו את הממצאים מדו"ח הביניים שלהם שלפניכם.

האם אפשר לקבל עותק?

גם אני לא קיבלתי.

גבירתי, שרת התרבות והאמנויות, גבירתי, יושבת-ראש הוועדה, וחברי-כנסת, מונח

לפניכם דו"ח ביניים של הוועדה לבדיקת הנסיבות אשר הביאו לאסון בפסטיבל ערד 1995.

שמעתם את רשימת חברי הוועדה. אנו שמענו עדויות של כל האחראים בתפקידיהם השונים:

אם בתפקידי הניהול, אם בתפקידי הפקה ואם בתפקידי האבטחה והבטחון הרישוי והסדר.

שמענו גם עדויות של אנשים, שנכחו במקום, שאינם בעלי תפקידים. שמענו עדויות של

נערים ונערות. שמענו עדויות של שוטרים.

חבר-הכנסת בא-גד, האם אתה מקוזז?



י י בא-גד;

לא. אל תקזזי אותי. זה חוק ירושלים, ואינני מתקזז. ירושלים לא מתקזזת. אם

ישנה הצבעה, אני עולה.

היו"ר ד' איציק;

האם ההצבעה היא ממש ברגע זה?

אני מפסיקה את ישיבת הוועדה.

(הישיבה הופסקה בשעה 15:55.)

(הישיבה הודשה בשעה 16:25.)

אני מהדשת את ישיבת הועדה, ועד שהשרה תרד נמשיך בישיבה. זה לא יום מתאים, אך

השרה צלצלה אלי אתמול בלילה מאוחר ואמרה שהדו"ח מוכן. אני מוכרחה לשבח את חברי-

הכנסת, שבימים כתיקונם אינם בדיוק חברים זה לזה, שגילו איפוק וספרו עד שלוש.

סברתי, שטוב להמתין לדו"ח הוועדה. כעת, השרה מצטרפת אלינו. היינו בתחילת דברי

תא"ל (מיל') דוד אגמון, יושב-ראש הוועדה.

הוועדה התכנסה ביום חמישי שעבר 20/07/95. לפני שאנו עוברים לדו"ח, אני מבקש

למסור את ניחומנו למשפחות שילדיהן נהרגו באסון ואת איחולי ההחלמה לפצועים.

זהו דו"ח ביניים, שמבטא את דעת אנשי הוועדה על מהלך האירועים שהביאו לאסון.

אנו נבקש לקרוא את הדו"ח לפני חברי-הכנסת, וזה יימשך כ-20 דקות. בפתח דבריי,

לפני קריאת הדו"ח, ברצוני לומר שאנו גילינו שיש כאן תהליך ארגוני עם כשלים לכל

אורך הדרך, כשכל אהד מהשלבים בו יכול היה, אם היה פועל נכון, למנוע את האסון.

יחד עם זאת, מצאנו גם תהליך שלם וארוך מתחילתו ועד סופו, שהביא, בסופו של דבר,

לאסון שכזה. התהליך מתחיל בארגון, במבנה הארגוני של מינהלת הפסטיבל, בדרך עבודתה

של הנהלת הפסטיבל, בחוסר של בעלי תפקיד ובעלי מקצוע בתפקידים השונים, בדרך בחירת

המפיקים והחברות האחרות שעוסקות בזה, בדרך תכנון האתר, בדרך רישויו כאתר למופעים

בהיקפים כאלה, בדרך התכנון של סדרי הארגון, הסדרנות והבטחון באתר, בדרך הניהול

השוטף לפני האירוע ובזמן האירוע, וגם בהחלטות שהתקבלו ע"י האחראים במקום,

כשבסופו של דבר, הכל מתנקז אל אזור כניסה אהד באתר כל כך גדול ואל נקודה אחת

בזמן מסויים, שבו אפשר היה עדיין למנוע את האסון ע"י החלטות נכונות שלא נתקבלו.

- זהו, בתמצית, התהליך, שבסופו של דבר, הביא לאסון.

אני מבקש לקרוא בפניכם את הדו"ח. אני מבקש את סבלנותכם. אני חושב, שהארוע

מספיק חמור וקשה, ולכן אנו עומדים על כך שנקרא את הדו"ח מלה במלה, מפני שחשבנו

והקפדנו על ניסוח הדו"ח כפי שהוא מופיע בפניכם.

שמי אורנה לין ואני עורכת דין. הייתי ואני עדיין חברת הוועדה. יש בדו"ח שישה

פרקים עיקריים וכן פתח דבר וסוף דבר, וכדאי גם לחכות לסוף הדבר, כי ישנה כאן



התיחסות לפסטיבלים בעתיד ולנוער שפקד את פסטיבל ערד. הפרקים כוללים התיחסות לכל

אחד מבעלי התפקידים ולאחריות, כפי שאנו רואים אותה.

" פתח דבר

בפסטיבל ערד חל 'ליקוי מאורות' אשר מצא את ביטויו במופע הפרידה של

להקת משינה באתרוק, ואשר הטיל את צילו כמעט על כל בעלי התפקידים

הרלונטיים לבדיקת הועדה.

'ליקוי המאורות' הזה נבע מהיווצרותן של שתי קונצפציות מוטעות אשר

הכתיבו את הפעולות של בעלי התפקידים שיוזכרו במסמך זה:

האחת: הקונצפציה המוטעית שלפיה תוכנן, יושם ובוצע מופע הפרידה של

'משינה' באתרוק, בהתאם ללקחי הפסטיבל ה-12, ללא היערכות

מספקת לשינויים שהתרחשו, לצרכים שהשתנו ולאירועים צפויים

אחרים בפסטיבל ה-13.

הקונצפציה המוטעית שלפיה במופע הפרידה של 'משינה' באתרוק,

נתפש הקהל כמי שנגדו יש לפעול תחת לפעול נגד ההתקהלות.

במסקנות שיובאו להלן ינתן ביטוי לתוצאות של 'ליקוי המאורות' הזה

ושל השתרשות הקונצפציות המוטעות שפורטו לעיל. "

פרק אי, בדו"ח, מתיחס לעירית ערד, לעמותה ולמטה הפסטיבל:

" 1. בפסטיבל ערד 1995, ניתן להבחין בטשטוש גבולות מסוכן בין 'העמותה'

'לעיריה' ולמטה הפסטיבל. באופן מעשי ומשפטי, יש להבחין בשלוש

1. עירית ערד.

2. עמותת הפסטיבל.

3. מטה הפסטיבל, אשר מרכז מטעם העמותה את הטיפול בכל הקשור

בפסטיבל. "

פורמלית, ולא מעשית, הם ישויות שונות - נכון?

פורמלית, חם ישויות שונות. גם מעשית, הם ישויות שונות, ומיד זה יתבטא

במסקנות.

מנכ"ל העיריה הוא מנכי'ל העמותה.

מיד אסביר. עוד נאמר בדו"ח: " 2. בתוך העמותה ומטה הפסטיבל הבחנו בעיקר בבעלי התפקידים הבאים

1. מנכ"ל העמותה, מר אבינעם ורבנר, המשמש גם כמנכ"ל העיריה.

2. מר משה גלנץ, ראש מטה הפסטיבל, אשר לצורך הפסטיבל מועסק

בחוזה מיוחד כעובד שכיר של העמותה.

3. בנושאים שנבדקו ע"י הועדה, לא מצאנו לא נהלים כתובים וברורים או

הגדרות ניהוליות וארגוניות ברורות, שמכתיבים לבעלי התפקידים

עמותה או לאלו בעיריה שעוסקים בביצוע הזמנות העבודה של העמותה,

את פעולותיהם בפסטיבל, ואת תחומי האחריות שלהם בפסטיבל. יתרה

מכך, בנושאים שנבדקו ע"י הועדה, לא מצאנו נהלים כאלה שיאפשרו

לבעלי התפקידים בעמותה לפקה בצורה ראויה על מי שמועסק ע"י

העבודה לצרכי הפסטיבל.

ולבסוף, לא מצאנו נהלים כאלה שיקבעו את ההלוקה הארגונית

והניהולית הברורה בין הגופים המבצעים העיקריים של הפסטיבל,

דהיינו - המפיקים והאחראים על האבטהה והפיקוה בפסטיבל, לבין

בעלי התפקידים בעמותה בעיריה ובמטה הפסטיבל.

4. במיוחד בולט בהיעדרו התפקיד של קב"ט הפסטיבל, אשר יש לו האחריות

הקונקרטית והמיוחדת לנושא בטחון, אבטהה ופיקוח בפסטיבל. ככל

שחברי הועדה יכלו לברר, מעולם לא הובחן הצורך בבעל תפקיד כזה,

ומעולם לא התקיים בפועל תפקיד כזה.

5. חברי הועדה סבורים כי מנכ"ל העמותה, מר אבינעם ורבנר, נושא

באחריות בתוקף תפקידו, כמנכ"ל העמותה, להעדרם של הנהלים כאמור

לעיל ולהעדרו של בעל תפקיד קב"ט הפסטיבל", כפי שאמרתי לעיל.

"6. חברי הועדה סבורים כי בנושאים שנבדקו ע"י הועדה, ראש מטה

הפסטיבל, מר משה גלנץ נושא באחריות לכך שלא בוצע פיקוח בפועל על

מי שהועסקו ע"י העמותה בביצוע הפסטיבל". כמו כן, הוא נושא

באחריות להחלטות נוספות שהתקבלו מתוקף תפקידו, כפי שאפרט עוד

מעט.

ברצוני לציין, שחברי הועדה טרם בדקו את תפקודה של ההנהלה הציבורית של

העמותה, ולכן אין התיחסות לדבר הזה במסמך הזה בינתיים.

" 1. אתרוק משמש ככזה כבר מספר שנים. אין לדעת בשלב זה, מי טיפל ואיך

טיפלו ברישוי בשנים שעברו, ואולם ידוע כי הרעיון של שימוש

באתרוק ככזה, כדי להרחיק את מופעי הרוק ממרכז העיר, נהגה עוד

בזמן היותו של שוקי וייס מפיק הפסטיבל, ועל ידו.

2. השנה, לקראת הפסטיבל, נערכה העמותה להכין להרחיב ולשפר בעצמה,

ולא באמצעות קבלנים, את אתרוק. התכנון בענין זה נעשה ע"י מר משה

גלנץ, ראש מטה הפסטיבל, שתכנן את הגדר המקיפה האתרלרבות

השערים שבה, ואת המופילים שנקבעו בפתה שערי הכניסה. יצויין כי

מר גלנץ חסר הכשרה מקצועית כלשהי שיכולה לסייע לו בתפקיד זה נטל

על עצמו.

3. הביצוע של העבודות שנזכרו בסעיף הזה לעיל, נעשה ע"י אנשי מחלקת



הגינון של עירית ערד, לפי הנחיית מזמין העבודה, מר משה גלנץ,

ובלא שהתהליכים הללו עברו הליכים מסודרים של ועדות מקצועיות

ומומחים מקצועיים בעיריה.

4. הרישוי של אתר רוק מכוח חוק רישוי עסקים, נעשה ע"י הגורמים

המתאימים בעיריה ובמשטרה על פי החוק, ואולם איש מן הגורמים הללו

לא בדק באופן יסודי, כנדרש בחוק, את כל הפרטים הדרושים למתן

רישוי כזה, וזאת בין משום שידוע היה שהאתר כבר אושר בשנים שקדמו

לכך, ובין משום שהתייחסו לאתרוק כאתר זמני שאין צורך להכביד

לגביו באישורים ובפרוצדורות שונות, ובמיוחד בכל הקשור בפסטיבל.

5. כתוצאה מן האמור לעיל, ניתן רשיון עסק לאתר רוק למופע רוק לקהל

של 18,000 איש, באזור כניסה אחד בלבד, ללא זור של ויסות מוקדם,

ללא בדיקה ראויה של כל הגורמים הדרושים לכך שהקהל הזה ישהה באתר

הזה בבטחה.

6. חברי ועדת הבדיקה סבורים כי כל הגורמים האחראים על פי חוק

לרישוי העסק של אתרוק, ואשר אישרו אותו בפועל, אחראים על כך שלא

בדקו כנדרש מהם על פי תפקידם ועל פי החוק את הנתונים של אתרוק

קודם לרישויו. "

" 1. האחים יוסי ורועי שוורץ הם בעלי חברת 'פורום', והועסקו באמצעות

החברה כמפיקי הפסטיבל, זו השנה השניה. הם לא נבחרו במכרז, אלא

מונו בשנית להיות מפיקי הפסטיבל.

הברת פורום חתמה על חוזה עם האמותה, ובתוקף תפקידיה החתימה,

באמצעות האחים שוורץ, את העמותה על חוזים עם עשרות בעלי

תפקידים, קבלנים ונותני שירותים לפסטיבל, לרבות למשל: שוקי

וייס, חברת 'שיטור אזרחי' שעסקה באבטחה, וכיו"ב.

2. באירוע של 'משינה' באתרוק, נמצאו שני האחרים המפיקים באתרוק"

(לעתים רק אחד מהם ולעתים שניהם ביחד. אנו מתיחסים אל שניהם

כאחד}.

"האירוע הוגדר כמופע הפרידה האחרון בהחלט של להקת 'משינה',

ולצורך ביצועו עמדו המפיקים קודם לאירוע ובמהלכו, בקשר ישיר גם

עם שוקי וייס, מפיק להקת 'משינה', ומי שהיה לפניהם ובמשך שנים

המפיק של פסטיבל ערד.

3. ככל שיכלו הברי הועדה לברר, הן המפיקים והן שוקי וייס ידעו לכל

המאוחר ביום שבת, וכנראה גם לפךני כן, כי המופע מכור לגמרי,

דהיינו שעד אז נמכרו כבר כ-18,000 כרטיסים למופע. אין מחלוקת

שלכל המאוחר ביום אי, ויתכן שלפלני כן, הוצאו ידיעות על כך

לתקשורת, הן ע"י הפסטיבל והן ע"י יחסי הציבור של להקת ימשינה'.

4. לצורך ביצוע הארוע של 'משינה' באתרוק, נמצאו המפיקים בקשר ישיר

מול חברת האבטהה של הפסטיבל 'שיטור אזרחי' באמצעות בעליה מר

מוטק'ה אביטן ומפקח כוח המאבטחים במקום אבי אביטן, בנו. "

בעצת אחת עם המפיקים והמשטרה, ואין זה השוב כרגע ביוזמת מי, כי יש על כך



מחלוקת גם, הוגדל כוח המאבטחים ל-124, לאחר שקודם לכן הוא עמד על 100. וזאת,

כאשר 2kמאבטחים היו צריכים להגיע לאתר ממקום אחר, מאתרים אחרים.

" 5. בנוסף למאבטחים, חיו במקום גם צ'קרים (בודקים ותולשי ביקורות)

מטעם חברת 'יניר', שנשכרו ע"י שוקי וייס מפיק 'משינה'.

6. אין חולק שהמפיקים ושוקי וייס ידעו שהמופע יהיה 'חם', שהמכירות

הן הסטריות והמופע יהיה 'מופע פיצוץ', וזאת משום תגובות הקהל

במופעי הפרידה הקודמים של 'משינה', המכירה הזריזה של כל

הכרטיסים למופע, והעובדה שהמופע שווק כמופע הפרידה האחרון

בהחלט.

ד. חברי ועדת החקירה סבורים שהמפיקים לא נערכו כיאות לכך שהמופע של

'משינה' באתרוק יעבור בשלום.

7.1 למרות שידעו שזהו המופע הטעון ביותר בפסטיבל, חם לא דאגו

לכך שתהיה מכות מספקת של מאבטחים מחברת 'שיטור אזרחי',

לפחות בין 170-160; "

ש' יחלום;

מי קבע את המספר הזה?

אי לין;

על פי הנתונים והעדויות שלפנינו, זהו המספר שבינתיים קבענו.

שי יהלום;

אתם קבעתם.

אי לין;

וזאת, על פי הנתונים והעדויות שלפנינו מאנשי המקצוע. עוד נאמר בדו"ח;

" 7.2 למרות שהיה ברור שיהיו במופע לפחות 18,000 איש, ובודאי רבים

אחרים שאינם בעלי כרטיסים, הם לא דאגו לכך, שבדומה לאתרים

אחרים במופעים דומים, יהיו מספר אזורי כניסה שדרכם יוכל

הקהל להכנס בו-בזמן; או שיהיה אזור ויסות מוקדם של בעלי

הכרטיסים באזור שלפני אזור הכניסה למופע, כך שמי שחם בעלי

כרטיסים ימשיכו לאזור הכניסה לאתר, ומי שאין בידם כרטיס

יופנו למקום אחר, ולא יפריעו לקהל בעלי הכרטיסים או למופע;

7.3 הם לא דאגו לתדרוך מוקדם מקיף בין כל גורמי חאבטחח במקום

(אנשי 'שיטור אזרחי', אנשי 'יניר' ואנשי המשטרה);

7.4 הם לא התריעו על סכנה פוטנציאלית באזור הכניסה האחד והיחיד

לאתרוק, לפני תחילת המופע של 'משינה', בנוסף לסכנה

פוטנציאלית ידועה באזור קדמת הבמה; "

חברי הועדה מבקשים להדגיש כי הם עדיין לומדים את נושא מכירת הכרטיסים למופע,



ולכן טרם התיחסו לנושא של מכירת הכרטיסים.

הפרק הרביעי, בדו"ח, כולל התיחסות לחברת האבטהה "שיטור אזרחי":

" 1. חברת 'שיטור אזרחי' דאגה לשירותי אבטחה ופיקוח גם לפסטיבל ערד

הקודם. היא נבחרה במכרז גם השנה, ומבלי להכנס למכלול תפקידיה,

היה עליה לדאוג תחת פיקוח המשטרה, לאבטחת המופע של 'משינה'

באתרוק.

2. כ-124 מאבטחים של חברת 'שיטור אזרחי' איבטחו את המופע. באזור

שער הכניסה הוצבו לכל היותר 34 מאבטחים, בתחילתם של כל אחד מ-

16 המובילים באמצעיתם, כאשר חלקם משמשים כימפקדי כוחות'. "

אסביר את הפיסקה הזו, כי זה יוצא קצת אולי לא ברור. באזור שערי הכניסה היו

34 מאבטחים לפי מה שמצאנו, כאשר ישנם מובילים מברזל שמובילים לקראת השער.

שי יהלום;

זה לא שערי הכניסה, אלא שער הכניסה.

אי לין;

זהו שער, שמורכב מכמה כנפיים באזור אחד. זה לא שער אחד, אלא כמה שערים, אך

זהו אזור אחד.

די אגמון;

זהו אזור כניסה אחד, שיש בו שלושה שערים דו-כנפיים ושער אחד חד-כנפי. שער

אחד מרכזי דו-כנפי היה סגור ומיועד לשעת חירום. בשער אחד דו-כנפי דרומי היו

שמונה מובילים, כלומר שמונה מסלולים מתוחמים בצינורות ברזל באורך של חמישה

מטרים, ובצד הצפוני לשער הסגור היה שער עם שלוש כנפיים, שגם בו היו שמונה

מובילים מצינורות באותו אורך. - זוהי המשמעות. זהו אזור כניסה אחד, שלפניו היתה

רחבה, וממנו יצאו לתוך האולם או נכנסו לתוך האתר. אני רוצה לציין, שיש באתר הזה

שמונה שערים בסך-הכל, שהוגדרו כשערי חירום או יתרת השערים הוגדרו כשערי חירום-

שי יהלום;

---שלא פתחו אותם.

די אגמון;

לא פתחו אותם לצורך הכניסה.

אי לין;

השוב להזכיר, שלפני אותו שער, שדוד אגמון התיחס אליו כשער החירום המרכזי,

אין מובילים, מכיון שראו אותו כשער חירום. המובילים היו רק בצד הדרומי ובצד

הצפוני. עוד נאמר בדו"ח;

"המאבטחים הללו" - שעליהם דיברנו קודם: 34 במספר - "היו רוב

רובו של הכוח שהוצב מבעוד מועד בשערים, ובפועל היו אלו הם שהיו

צריכים להתמודד בצורה המיידית ביותר מול הקהל והלחץ שהפעיל על



השערים.

3. חברי ועדת החקירה סבורים, שבעלי חברת האבטחה 'שיטור אזרחי' לא

נערכו כיאות לכך שהמופע של 'משינהי באתרוק יעבור בשלום. "

ברצוני להפנות את תשומת לבכם לכך, שארבע המסקנות הראשונות בפרק הזה, לגבי

חברת האבטחה, זהות לארבע המסקנות הראשונות לגבי המפיקים, ולכן לא אקרא אותן שוב

אלא אעבור לסעיף 3.5.

" 3.5. הם לא דאגו שפרישת המאבטחים תהיה כזו שתאפשר להם לשלוט

בצורה מירבית בארוע ובקהל, בין השאר בכך שהציבו את כוח

המאבטחים שצריך היה לפקח על החומות, בתוך החומרת במקום

מחוץ לחומות.

4. חברי הועדה התרשמו בשלב זה, שחברת 'שיטור אזרחי', בעליה

ומנהלית, והאופן שבו תפקדו המאבטחים, מעלים ספק רק לגבי יכולתם

לקחת על עצמם את האחריות לאבטחת אירוע בהיקף כזה. (בהעדר תקינה

ראויה בענין זה, ורישוי מתאים של חברות אבטחה, לא ניתן בשלב זה

לקבוע מעבר לכך). "

" 1. יש להקדים ולומר שמבקביל להקמת ועדת הבדיקה, הקימה המשטרה ועדת

חקירה לבדיקה מקצועית של ביצועי המשטרה באירועי ערד ובאסון

באתרוק. חברי ועדת הבדיקה ערים לכך שעשוי להתעורר הצורך לבחון

את מסקנות הביניים לאור המסקנות המפורטות שיוצאו בעתיד ע"י

ועדת החקירה של המשטרה.

2. כמו בכל שנה, גם השנה, ניהלה המשטרה עבודת מטה, והוציאה פקודת

מבצע לפסטיבל ערד בחתימתו של מפקד מרחב הנגב.

3. במשטרה קיימת היררכיה פיקודית ברורה, וניתן למצוא בין בעלי

הממ"ז, הממ"ר, קצין אג"ם

מרחבי, קצין רישוי ואבטחה מרחבי ומפקד הכוח במקום, במקרה זה

ראש לשכת הסיור.

בתוקף תפקידה על פי החוק, המשטרה קיימה ישיבות תיאום בנושא

פסטיבל ערד 1995, ברמות השונות של הפיקוד. לעניננו העיקר הן

הישיבות בנושא האבטחה בכלל והאבטחה באתרוק בפרט.

4. אין חולק שברמת הפיקוד על נושא האבטחה והבטחון של הציבור, מפקד

כוח המשטרה באתרוק, הוא 'המפקד העליון', ולמרותו סרים כל

הנוכחים במקום שבין בעלי התפקידים, בין אם בפיקודו הישיר דוגמת

השוטרים בלי שכר או עם שכר ('הכחולים'), אנשי מג"ב

('הירוקים'), ובין אם הם בפיקוחו באופן עקיף, על פי הנסיבות,

דוגמת אנשי חברות האבטחה מכל מין וסוג.

5. ככל הידוע לועדה, כמות השוטרים שאיבטחה את כל השטח של האתרוק

54 שוטרים, כאשר כוח זה כלל את

השוטרים שהוצבו במחסומי הדרכים של כבישי הגישה לאתרוק, את

השוטרים שהיו 'כוח החומות' מסביב לאתרוק, את השוטרים שהוצבו



בקדמת הבמה בתוך אתרוק, ואת השוטרים שניצבו בשערי הכניסה של

אתרוק, שם היו בסך-הכל 15 שוטרים כולל מפקד.

6. בזמן הארוע, בוצע תדרוך של כל אנשי המשטרה במקום, כמפורט

בסעיפים 2 ו-3 לעיל" - זאת אומרת של "הכחולים" ושל "הירוקים"

וכיוצב"ז - "ע"י מפקד האתרוק. ככל הידוע לחברי הועדה לא נעשה

תדרוך או תיאום פורמלי בין כוחות המשטרה לחברות האבטחה במקום."

האם מפקד האתרוק הוא מפקד לשכת הסיור?

כן. עוד נאמר בדו"ח: " 7. חברי הועדה סבורים, כי כוחות המשטרה, כל כוח ע"פ אחריותו, לא

נערכו בצורה טובה מספיק להבטיח את בטחונו ובטיחותו של הציבור

באתרוק בזמן המופע של 'משינה',

7.1 בתחום אחריות המרחב לא הוקצה כוח שוטרים מספיק ומתאים

שיכול היה להתמודד עם מופע מסוגו של המופע של 'משינה'.

(הממ"ר אמר שתיכנן להכפיל את הכוחות לקראת תחילת חהופעה של

'משינה', בסביבות השעה 23:30. זוהי עובדה שאין לה ביטוי

בפקודת המבצע, ואולם בכל מקרה היא מתאימה לקונצפציה

המוטעית כפי שהוגדרה בראשית מסמך זה). "

אולי זה צריך הבהרה. הקונצפציה היתה, שהבעיה עשויה להתעורר בקדמת הבמה בתוך

המופע, ולא בשערי הכניסה לפני המופע או עם תחילתו.

המופע כולו התחיל בשעה 22:00 עם להקת "טיפקס", ובשעה 12:00 היתה אמורה

להתהיל ההופעה של "משינה". לקראת זה נערכו, ולא לקראת השלב של כניסת הקהל לאתר.

עוד נאמר בדו"ח: " 7.2 בתחום אחריות המרחב לא התקבל מירב המידע שיכול וצריך היה

להתקבל על פרישת הכוחות המדוייקת של כוח המשטרה באתרוק

(מיקום ומספר) בעת תחילת האירוע" (דהיינו בעת התחלת

ההופעות של להקות החימום) ובעת תחילת המופע של להקת

'משינה'.

7.3 בתחום אחריות המרחב לא ניתנה הוראה הן בזמן התכנון והן

בזמן הביצוע, לפתוח עוד אזורי כניסה לאתרוק, שיאפשרו לקהל

להכנס באותו זמן דרך מספר אזורים, ולא ניתנה הוראה לפתיחת

אזור ויסות מוקדם של בעלי כרטיסים בחצר האתרוק או במחסומים

של כבישי הגישה לאתרוק, למרות קיומם של שטחים פתוחים

במקום.



7.4 בתחום אחריות הפיקוד באתרוק לא תוכנן ולא תורגל מקרה כמו

זה שקרה בזמן האסון או מקרה של אסון המוני כלשהו.

7.5 בתחום אחריות הפיקוד באתרוק לא נעשה תדרוך ראוי של כל

הכוחות במקום לרבות תיאום בין כוחות המשטרה השונים לבין

כוחות האבטחה השונים.

7.6 בתחום אחריות הפיקוד באתרוק לא היו מספיק כוחות משטרה

באזור שער הכניסה בשל הקונצפציה המוטעית שלפיה יכולה

להתעורר בעיה רק בקדמת הבמה.

7.7 בתחום אחריות הפיקוד באתרוק לא היתה שליטה מספקת על אזור

הקהל מחוץ לכניסה, ולא נתקבלה תמונה עדכנית בכל רגע על

המצב בכניסות הן בתוך האתרוק והן מחוצה לו, כך שההיערכות

תוכל להשתנות בו-בזמן בהתאם לשינוי של הנסיבות בשטח.

7.8 בתחום אחריות הפיקוד באתרוק לא היתה שליטה מספקת על הכניסה

לאתרוק. הועדה מעריכה, שלו היו מוצבים כוחות משטרה במידה

מספקת מחוץ לאתר, ניתן היה לקבל התרעות בזמן אמת על

ההתקהלות, ולהיערך טוב יותר להתמודדות ע0 הקהל.

7.9 בתחום אחריות הפיקוד באתרוק לא נשקלו בצורה נכונה נתוני

השטח והקהל ולא ניתנו ההוראות ההכרחיות ליצירת שטח ויסות

מוקדם בתוך חצר האתרוק או במחסומי דרכי הגישה לאתרוק הגם

שיש שטחים פתוחים במקום.

7.10 בתחום אחריות הפיקוד באתרוק עם היווצרות נתוני החירום

בשטח הועדה סבורה כי במקום להתחיל לשלוט מיידית באירוע

באמצעות הכוחות הקיימים, המתינו בטעות לבואו של כוח

תגבורת אשר היה צריך להיות ברור שיתעכב מאד בשל עומס

בדרכי הגישה למקום.

7.11 בתחום אחריות הפיקוד באתרוק ולמרות היווצרות לחץ כבד של

הקהל בכניסה, כבר אז לא רק שלא ניתנה הוראה לפתיחת כל

השערים קודם להופעת הלהקת החימום 'טיפקס', אלא ככל הנראה

שניתנה הוראה לסגור את השערים שמצפון ומדרום לשער החירום

באזור הכניסה, עובדות שכולן ביחד גרמו לפריצתו של שער

החירום, בעדר מובילים שיכלו לסנן ולחסום בצורה כלשהי את

הקהל לפני שהגיע לשער עצמו. "

שי יהלום;

לפי זה, אתם אומרים שההוראה ניתנה ע"י המשטרה.

אי לין;

לפי זה, אתה צודק,

" 7.12 בתחום אחריות הפיקוד באתרוק בנסיבות שנוצרו בשטח צריך היה

לאפשר באופן זמני, כניסה של אנשים לאתרוק (שהיה כמעט מלא,

אם כי לא לגמרי) ללא 'בדיקת כבודה' (בדיקה בטחונית) וללא

בדיקת הכרטיסים, וזאת כצעד חירום מחשש לפציעה אפשרית של



אנשים. "

בפרק לגבי פינוי והצלה כתבנו, שהועדה לא סיימה את שמיעת העדויות בנושא של

פינוי והצלה, ולכן אין התיהסות לכך במסמך.

" סוף דבר

מעבר למסקנת הביניים שלעיל, מבקשים הברי הועדה לציין, כי לא מצאו

על פי העדויות, שהקהל באתרוק במופע של 'משינה' היה קהל אלים ועויין

באופן מיוחד. נכון שהיה קהל שהיה 'אחוז בדיבוק' להכנס לאירוע, בין עם

כרטיס ובין בלי כרטיס, וזאת בשל העובדה שהיה זה מופע הפרידה של

'משינה', עובדה שכאמור היתה צריכה להיות מובאת בהשבון.

בנוסף לכך, מבקשים הברי הועדה לציין, כי נוכח העדויות סביר מאד

להניח שגם אנשים שעמדו קרוב מאד לארוע לא יכלו לדעת אל-נכון מה מתרחש

בקרבתם. על רקע זה ניתן להסביר תופעות של אדישות, אטימות או עליזות

שלא היו במקומם מיד לאחר האסון.

ולבסוף, חברי הועדה רואים לנכון להדגיש שפסטיבלים מקוריים מסוגו

של פסטיבל ערד, נראים חשובים ויפים לועדה, וראוי להמשיך את התמיכה

בהם. אולם בו-בזמן ראוי כי הארועים יתנהלו על פי נהלי תקינה, ארגון

וניהול ברורים ומוגדרים במיוחד בתחום האבטהה, הבטחון והבטיחות. "

האם אין שום מסקנות אישיות?

אני חושב, שאמרנו את כל מח שיש לנו בכתובים.

ברשותכם, הנוער כאן הטריח את עצמו ועמד על שולחן הנאשמים, והדו"ח הזה גם

מוכיח שהחלק הטוב שבכל הסיפור אולי היה דוקא הנוער. הייתי רוצה, שאחד מהם, ורק

מי שהיה שם, יאמר מלה או שתיים.

אי סהר;

שמי אביטל סהר. לנוער עבודה היתה קבוצה גדולה של חברים שם. בהתחלת הארוע,

אינני חושב שהקהל שם היה משולהב, וזו היתה תופעה רגילה של אנשים. בהופעה אנשים

לא רגילים לעמוד כמו בהופעה של מוסיקה קלאסית. במופע אתה משתולל. אבל, בהופעה

הספציפית הזו אנשים לא יכלו לזוז. היינו כמו קני סוף. אינני חושב, שאני אפילו

הגעתי לרצפה עם הרגליים. פשוט עמדתי כך, וזזנו. זה לא בגלל שהתפרעו, אלא בגלל

שאי אפשר היה לזוז. אם הייתי מזיז יד שמאל, הייתי חונק את זה שמשמאל. אם הייתי

מזיז את יד ימין, הייתי הונק את מי שמימין. הייתי בהרבה הפגנות והופעות, ולא

ראיתי דבר כזה בחיים.

היו"ר די איציק;

לפני השערים או אחרי השערים?



א' סהר;

הצפיפות היתה בכל מקום. לא הייתי בקדמת הבמה, שם תמיד צפוף. הייתי באמצע,

שזה אמור להיות המקום הכי נוח. אנשים נהנקו. פרצופה של בהורה שהיתה לידי, שהיא

בערך בגובהי, התפוצץ מדם מרוב הלחץ. אפה התמלא בדם.

היו"ר די איציק;

אביטל סהר, האם זה נכון, שלאחר האסון המשיכו ילדים לצהוק ולהשתולל כאילו דבר

לא קרה? לא כולם, אך האם היו גם כאלה?

אי סהר;

ברור. זו לא היתה אשמתנו, כי עלה איש מג"ב ואמר; "יש פצועים ויש הרוגים.

זוזו". כולם זזו. ואז, עלה מישהו, לא יודע מי, מישהו מהפסטיבל, ואמר; "אין

פצועים, אין הרוגים. הכל בסדר. לא קרה שום דבר". אנשים, באותו רגע אומרים;

"או.קיי. יאללה, מופע".

היו"ר די איציק;

הודיעו לכם, שאין שום דבר לאחר ההודעה הראשונה.

אי סהר;

נכון. אני זוכר אותי ואת חבריי - ציפינו להמשיך את המופע.

היו"ר די איציק;

שמענו את העדויות האלה. אביטל סהר, תודה רבה לך. אם ישאר לנו זמן, נשמע גם

אתכם. זו לא ישיבה אחרונה, אלא ראשונה. תהיה סדרת ישיבות. הרי אינך מבקש, שנשמע

רק אתכם, ולא את האחרים. אם יהיה לנו זמן, נשמע עוד אחד. ראש עירית ערד, האם אתה

רוצה - ולא מוכרחים לעשות זאת - לומר מלה?

ראש עירית ערד בי טביב;

אומר בכל זאת. תחילה, ברצוני לומר שכולנו מצטערים צער גדול על האבידות

ומשתתפים באבלם של המשפחות.

באשר לדברים, שאת אמרת בהקדמה לגבי הפסטיבל, לא נאמרו על ידי שום מלים

לגביו. מה שנאמר הוא, שאנו נמצאים בתקופת ימי האבל. נראה את הדו"חות ונלמד אותם.

רק לאחר מכן, נראה מה יהיה על עתידו של הפסטיבל. אני קיבלתי את הדו"ח מיד

בכניסתי, כשהגעתי למשכן הכנסת, בשעה 30;15. אנו נלמד אותו, ננתח אותו, וודאי שלא

נטייח שום דבר. זה כמו שעשינו בעבר - למדנו מכל פסטיבל, וישנם לקחים. אם הועדה

ראתה דו"חות על הלקחים שנעשו שיושמו, הרי שגם כאן אנו ניישם ו נקפיד ללא פשרות

בענין הזה. בערד, כבר עכשיו, מתקיימות כל מיני קבוצות דיון, ואחת מהן עוסקת

בחינוך בכלל באופן כללי. אין ספק, שאנו ניקח את כל הדברים בחשבון.

חוץ מזה, באשר לתגובה נוספת על הדו"ח, לאחר שאנו נלמד, אנו נגיב בצורה

מסודרת על הדו"ח.

היו"ר די איציק;

בצלאל טביב, אתה הרי למוד נסיון וראית כבר פסטיבלים בחייך. אומר כאן הדו"ח;

ליקוי נורא. זהו דו"ח מן הקשים שאני מכירה. מה יש לך להגיד? מה היית אומר, אם

היית צריך להגיד במשפט אחד; "לפי דעתי עיקר הענין הוא זה וזה"?



ראש עירית ערד ב' טביב;

אינני יכול לומר עכשיו. אני רק יכול לומר, ששנים-עשר פסטיבלים התנהלו עד

היום, והכל בהתאם לאותם חוקים והוראות שהיו בעבר. לא פסטיבל ערד ולא העמותה היא

שקובעת את הנהלים ואת התקנים לגבי בטחון ובטיחות. אני חושב, שזה היה אהד

הפסטיבלים הכי מסודרים והכי מאורגנים. אינני יודע מה קרה. אנו נקרא את הדו"ח

ונגיב על כך.

היו"ר די איציק;

האם שקלתם אפשרות, שהמקום עצמו איננו מקום שמסוגל בכלל להכיל כמות כזו של

ילדים?

ראש עירית ערד ב' טביב;

אנו הרחבנו את המקום. מה שנאמר כאן לא נכון. היה החלק האחרון - מה שנאמר כאן

ע"י הנער שדיבר. בחלק האהורי היה הרבה מקום. המשטרה אישרה את המקום ל-18 אלף,

והיא תמיד לוקחת בspare- עוד כאלפיים נוספים. היהח, בהחלט, מקום. יש לנו עדויות

על כך.

ש' יהלום;

תחילה, ברצוני, עד כמה שאפשר בנסיבות האלה, להודות לחברי הועדה. אני חושב,

שרואים, בעיקר כשזה דו"ח ביניים, שזהו דו"ח מפורט שיורד לעומק ולפרטי הענין. אנו

מקבלים תמונה ראשונה על מה שנעשה כאן בצורה מאד מפורטת וקשה.

ראשית, אני חושב, שאנו רואים מהדו"ח, שזו לא היתה מכת שמיים. היו מחדלים

אישיים, אם מדובר על אנשי המשטרה, כפי שנאמר, בעיקר ברמת המרחב והפיקוד,

ומציינים זאת במפורש, ואם מדובר על אנשי העמותה והמפיקים. כלומר, הדו"ח הזה

מוכיה, במפורש, שהיו כאן אנשים שטעו. לצערנו הרב, טעותם הביאה לאסון. אני חושב,

שלגבי כל הגורמים, שנמצאים כאן או שמובהרים בועדה - וזה יהיה תפקידנו, לדעתי -

צריך שיוסקו מסקנות אישיות כלפי אלה שגרמו לאסון הזה.

שנית, ואני אומר זאת בצער רב, אני חושב שאנו גם צריכים להסיק מסקנות כלפי

היהס שלנו לחיי אנוש. אני אומר זאת גם לשרה שולמית אלוני, שאותי הדהימה בכך

שאמרה שהחיים צריכים להימשך והפסטיבל היה אמור להימשך. אם לא הבינו מיד שהיה

צריך להפסיקו באותו לילה - וחלק הבינו אך השרה - לא - זה משדר זלזול מסויים קשה

בחיי אדם.

שלישית, אני חושב, שהמסקנה החשובה ביותר להבא צריכה להיות, שהממשלה, ואם יש

צורך, ועדת החינוך, צריכים לחוקק חוק שכל אירוע כזה, ואינני יודע עדיין איך

להגדיר אותו, מין סדר גודל של אירוע המוני חובה, בחוק, למנות לו קצין בטיחות.

צריכה להיות ועדת רישוי של, נניח, משרד החינוך והתרבות או אותו אגף לתרבות,

מינהל התרבות, והמשטרה. מה פירוש קצין בטיהות? זה צריך להיות אדם, שירכז את כל

נושא הבטיחות גם מצד המשטרה וגם מצד המארגנים. צריך לקבוע נהלים. זה אותו קצין

בטיחות, שכאן הועדה אומרת שלא מונה ושהיה צריך להיות ממונה, כפי שאני מבין לפי

דברי הועדה, מתוקף ההבנה העתידית - נכון? אתם אומרים: "עושים דבר כזה". אני

מציע, שהוא יהיה בחוק, כדי שלא ייווצר מצב, שאנשים צריכים להבין זאת לבד. יהיה

הוק במדינת ישראל, שכל אירוע מעל כך וכך אנשים חייב למנות קצין בטיחות, ובמקביל

רשות מיוחדת תהיה עם רשימת קציני בטיחות שאותם אפשר למנות, כדי שאכן יהיה אדם

מוכשר לדברים האלה ויתן את הנהלים. צריך להקבע, בחוק או בתקנותיו, שכל הגורמים

צריכים לקבל את הנחיותיו והוראותיו, אחרת הם עוברים על החוק.



א' יחזקאל;

כמי שליוה את נעמה אלקריב ביום ראשון האחרון, שכנתי בראשון-לציון, אני חייב

לומר, שאין דבר יותר מסוכן מהתחברות של חבורה של מחדליסטים יחד עם חבורה של תאבי

בצע. אני חושב, שזה השילוב המסוכן, של חבורה של תאבי בצע, שמראש רצתה לעשות כסף

קל. זה לא רק זה. הכסף סימם אותם, כך שבתום האירוע הטראגי הזה אמרו: "הדברים

נמשכים ומכונת הכסף תמשיך להדפיס". הכסף הזה עיוור את עיניהם. להם חברה חבורה של

מחדליסטים. זה סופו של כל התהליך הזה. לא חזו את הענין של 18 אלף בני נוער יום

לפני אירוע האוטובוס. אומר לי אביה של נעמה: "אני יודע, שאני צריך לדאוג, כשאני

שולח את הילד או הילדה שלי, חס וחלילה, לצבא. אני יודע, שאני צריך לדאוג לילד

שלי או לילדה, חס וחלילה, אם יש פיגוע טרור כלשהו. אבל, האם אני צריך לדאוג,

כששלחתי את הילדה שלי לשיר או לשמוה - ילדה שתכננה שנה שלמה איך לשיר בפסטיבל

ערד?!". מפקד המרחב או מפקד המחוז - אמר לי אבא של נעמה אלקריב - אמר שהנוער

סובל מנורמות מוסריות לקויות. מצאו את האשם.

אני אומר, שלפרק היפה הזה, ואני מודה לכם על כך, חסר עמוד אחד נוסף או שניים

- המסקנות האישיות.

חברת-הכנסת דליה איציק, הועדה עשתה עבודה טובה. ועדת המשטרה ודאי תעשה עבודה

טובה, למרות שאינני מאמין כל כך כשהמשטרה חוקרת את עצמה.

הועדה לא סיימה את עבודתה.

לא. אני אומר: המשטרה חוקרת את עצמה. אבל, בסופו של דבר, פניתי לועדה

לענייני ביקורת המדינה, שכן אני חושב שצריך ליזום תהליך של דיון. אולי נוהל כזה,

לאחר שנים רבות, יבוא לידי ביטוי בועדת חקירה ממלכתית. אני יודע, שזה פופולרי

לדבר על ועדות חקירה ממלכתיות. אבל, מדובר בעשרות אלפי ילדים. לפחות עד הצבא הוא

להגיע בשלום. אני אומר לכם, שנעמה אלקריב הלכה, וההורים שלה ניסחו שם: "פה בתנו

נרצחה". הקטע הזה הוא קטע בעייתי.

18 אלף כרטיסים נמכרו. ברצוני לדעת מה היה המחיר, מה היתה ההכנסה, חברת

האבטחה הזו - מי חילטר אותה, האם היה מכרז או לא היה מכרז ומי זה מוטקיה אביטן.

אני רוצה לדעת מהי האחריות של פיקוד המשטרה. הקטע של פיקוד המשטרה - הדף הזה הוא

דף השוב מאד.

אני חייב לומר דבר נוסף - אם אנו נוביל לשנה הבאה ללא מסקנות אישיות, דליה

איציק, אנו עלולים להמשיך הלאה. מסקנות אישיות הן מחוייבות המציאות. עשי עמי

חסד. את הולכת כאן לחקור את החקירה. אני מבקש, שתזמיני את המשפחות השכולות.

הזמיני את משפהת אלקריב, שאבי הנערה אומר לי: "בתי נרצהה". אלה אותם ילדים. תראי

איזה ילדים אלה. מה זה עבריינים? מה זה מסוממים?

מי אמר את זה?

סליחה, חברת-הכנסת ענת מאור, אך אמרו: "נוער בעל נורמות מוסריות לקויות".

זהו נוער, ששומר עלי בצבא, ריבונו של עולם. באותו ערב אמרו לי, שהם לקויים במוסר

שלהם. אינני מבין את זה. זו ילדה מצטיינת בשתי תנועות נוער. האם אני צריך להגיד?

המפקדים בורחים, האחראים בורחים?



אנא - מסקנות אישיות.

ע' מאור;

ברצוני להביע צער עם כל המשפחות האבלות ואיחולי החלמה לפצועים. ברצוני לברך

את שרת התקשורת, שמיד מינתה ועדת חקירה, ולהודות לועדת ההקירה על המסקנות

הברורות והמובהקות. ברצוני להשתתף בתחושה המאד קשה של עירית ערד. כתושבת הדרום,

אני יודעת מה עובר עליהם. אני, בהחלט, גם בעד מסקנות, ואתיחס לזה, אך ללא ספק,

זו עיר ששיגשגה, וזהו פסטיבל שעבר שתים-עשרה שנים בהצלחה וקרה דבר קשה וכבד

לכולנו.

1. נושא מכירת הכרטיסים, בעמוד 3 בדו"ח, נראה לי משמעותי. האם מכרו יותר מ-

18,000 כרטיסים?

2. אתם מציינים, בעמוד 9 בדו"ח, שצריך היה לפתוח את השערים לאחר שהתחיל לחץ כבד.

האם נבדקה החלופה? אני הבנתי מאנשי המשטרה, שהיה חשש, שאם יפתחו את השערים,

כמות הנפגעים, בתוך המשתתפים בפנים, תהיה גדולה יותר.

3. מדוע נושא החילוץ לא היה תחת בדיקתכם?

לגבי דעתי, אנסה לקצר. אני רואה את תפקיד הועדה, חבר-הכנסת אבי יחזקאל, הכי

חשוב לקראת העתיד. אני רוצה לפנות לכולם ולומר, שלי היו שם בנות, ואני הייתי

מנהלת בית-ספר. אני רוצה לשאול הורים, כמו ששאלתי, כמנהלת בית-ספר, כל השנים את

איך שולחים ילדים לבד לשם? מדוע לא מתארגנים?

חברת-הכנסת ענת מאור, היית מנהלת בית-ספר. אני מודיע לך: האם ילדה בת 16-15

לא תלך? מה זה "איך שולחים ילד לבד"? האם אני שולח אותם לעזה? אני שולח אותם

לערד.

ברצוני לטעון, שאנו צריכים לקבוע נהלים. חבר-הכנסת שאול יהלום, אני מסכימה

מאד עם הצעתך. חובתנו לקבוע נהלים ברורים מאד מהם התקנים, מהם האיסורים ומהן

ההבטחות כלפי העתיד. חובתנו גם לחקור את מה שהיה בעבר, אבל, בהחלט, לקחת אחריות

גם לעובדה לגבי כל הדברים שעכשיו הועדה הביאה בפנינו: היכן אנו היינו כולנו עם

אותן השאלות בעוד מועד? היכן היינו כולנו: מהנכים, הורים, אנשי ציבור וחברי-

כנסת?

אינני מבין מה הקטע, ריבונו של עולם. זו חבורה של 'לפלפים', שהלכה לראות

פסטיבל בערד. מה את רוצה מהם, ריבונו של עולם? תראי אלו עבריינים. כולם עם

קעקועים.

לא דיברתי על הנוער, כי בענין הנוער אני מסכימה איתך.

אז, האם ההורים אשמים? אינני מבין.

ברצוני לומר, שאני מציעה, שנסיק את המסקנות, אך שנפסיק להיות במצב שבמקום

שכל ישראל הם "ערבים זה לזה" כל ישראל רק חוקרים זה לזה ורק חושבים איך אפשר

לערוף ראשים. זה לא מקובל עלי.

ברצוני לומר לשרה אלוני, שאני גם הושבת שלא היה צריך להמשיך את הפסטיבל, אך

אינני רוצה לשפוט את אלה שהאריכו. שמעתי גם את העימות בין אהוד מנור לבין שלמה

ארצי. אני הושבת, שלא היה צריך להמשיך את הפסטיבל, אך שמעתי כיצד אהוד מנור אמר

שדוקא בשביל לסייע לטראומה של הנערים היה צריך להמשיך. אני הושבת, שלא היה צריך.

אבל, גם בענין הזה, לא מקובלת עלי ביקורת ציבורית כל כך רצינית.

א' יהזקאל;

מה תגידי להורים של נעמה?

עי מאור;

אני מעריכה את העובדה, שברמה הציבורית הפסיקו את הפסטיבל לאהר התגובות שהיו

במקום.

ברצוני לסכם ולומר להברת-הכנסת דליה איציק, שראשית, אני מצפה, שאנו נפנה או

לוועדה הזו או לכל גורם שצריך לתת לנו את הלקהים, לרבות חקיקה ומהס התנאים, על

מנת שדבר כזה לא יישנה ולא יקרה אם בהקיקה, אם באבטהה ואם בבטיהות. אני מבקשת,

שנבדוק את המסקנות. נעיין בהן ונראה מהן המסקנות, שאנו מגיעים אליהן לאור

העובדות שהוועדה הגישה לנו.

שרת התקשורת שי אלוני;

חבר-הכנסת שאול יהלום, אני לא הייתי בשטה לי, וגם לא היתה סמכות להפסיק או

לא להפסיק. תהילה, הקמנו את הוועדה, ובמקביל דיווחתי לציבור את שיקול הדעת של

הועדה ושל העמותה. אני במקום לא הייתי, ולכן אני גם לא פסקתי ולא לכאן ולא לכאן.

שי יהלום;

אבל, היו ראיונות שלך בתקשורת.

שרת התקשורת ש' אלוני;

דעתי לא היתה. אמרתי, שאני בודקת. דרך אגב, זו לא ועדת הקירה על פי הוק. זו

ועדה בדיקה.

הועדה - זה בסדר גמור שמינית. המהירות היא באמת בסדר. אני רק אומר, שבמקביל

את התראיינת, ואני אפילו אישית שמעתי או בשמך או ציטוט ממש שדעתה של שולמית

אלוני היא להמשיך את הפסטיבל ולא להפסיקו, ועל זה דיברתי.

היו"ר די איציק;

גבירתי השרה, אני מוכרהה לומר, שגם אני מצטרפת לביקורתו של חבר-הכנסת שאול

יהלום. אני משוכנעת, שההמשך של הפסטיבל גרם להלם רב יותר של הרבה מאד אנשים שהיו

אמורים לתפקד.



אי יחזקאל;

אטימות.

היו"ר די איציק;

ברצוני לומר, שהוועדה היתה מוצפת בטלפונים של הורים, ואני הרי פניתי אלייך.

אני משוכנעת, שזח לא היה נבון ולא היה שיקול דעת נכון להמשיך את הפסטיבל.

הוץ מזה, בכל הכבוד הראוי, יש גבול. ישנן גופות מונהות, אנשים מתים, זה

זעזוע וזה אבל. מה הענין המלאכותי הזה? זו לא איזו התנפלות של מחבלים. אינני

מבינה את הסיפור. מהו המסר, למעשה, לתלמידים כאלה: שמותר להמשיך לשיר, כשחבריי

מתים על ידי?! אני פשוט לא מבינה את הרעיון.

ראש עירית ערד בי טביב;

מכיון שהייתי שותף להחלטה, אני מוכן להתיחס לנושא.

בצלאל טביב, אתה תדבר עוד בסוף.

אני מצטרף לתודה לחברי הועדה על העבודה היפה והממצה שעשו. חסרות לי מסקנות

אישיות. לבי לבי למשפחות הנספים, ואני שולח החלמה מהירה לפצועים.

גבירתי שרת התקשורת, אילו זה היה קורה במדינה אחרת, ביפן למשל, שרת התקשורת

היתה מתפטרת. שלושה הרוגים, מאות פצועים, וצריך להסיק מסקנות אישיות מכשלון לא

ישיר שלך, אך ממה שקורה בשטח יש בזה משהו. אבל, זה לא הנושא של הועדה.

גם לא עקיף.

יש להבדיל בין שני דברים. יש כאן ליקוי ארגוני ויש כאן דבר מהותי. את הליקוי

הארגוני חייבים לתקן בצורה יסודית. אומר לכם זאת אדם, שאירגן מופעי ענק בקנה

מידה גדול. כשהיה לי חשש שלא אשתלט על קהל של אלפים, דאגתי לארגן הכל עם מגרשי

חניה במרחקים גדולים ואוטובוסים שיסיעו. אני אומר זאת, כי היה מבצע דומה במוסד

חינוכי אחר, ושם הם לא ארגנו זאת, ואז היה פקק נוראי ונאלצו להפסיק באמצע.

האם זה גם מופע תרבותי?

אני מדבר על מופעים תרבותיים. את ענין האדמיניסטרציה הארגונית חייבים לארגן

בצורה יסודית, ומישהו צריך לשלם על כך, אם הוא לא ארגן את האבטחח ואת הבלאגן

שחיה. שמעתי ברדיו טענות של בנות: "כאשר ניגשנו לשוטרים, שעמדו לידינו, ואמרנו

להם, השוטרים לא התיחסו אלינו אלא כאילו זו פאניקה בלבד ולא קרה שום דבר, ואנו

בנות מבוהלות". -זוהי נקודה אחת, שחייבים לתקן.



אבל, כאן, ברצוני לומר לכם עוד דבר מהותי, ואני יודע שמיד יגידו: "אתה דתי,

ואתה מהאדוקים".

אי יחזקאל;

עכשיו, אתה הולך לדבר על המוסר.

י' בא-גד;

הייתי מרכז "בני-עקיבא" בירושלים. במקביל, התחילו חבריה בגיל מסויים ללכת

למועדונים - לא מועדונים ופאבים שיש כיום, שכן לא הכירו אז את המושגים, אך הלכו

מועדונים. אני התנגדתי לזה בתוקף, הם שאלו:"מה ההבדל? כאן באים ל'בני-עקיבא',

יושבים ושומעים מרצה ואחרי זה שרים ואולי רוקדים בנפרד, וכאן באים למועדון

ושומעים מרצה ואחרי זה אותו דבר". יש דבר מהותי, שלפחות, פעם, כשחניך בא ל"בני

עקיבא" הוא בא על מנת לתרום לציבור. הוא גם מבלה. כשחניך בא למועדון, הוא לא בא

לתרום כלל לציבור. הוא בא לתרום לעצמו ויש בילוי.

עי מאור;

האם אתה לא רוצה שהם יבלו כפי שהם מבלים?

י' בא-גד;

לא. לא "לא רוצה".

שי יהלום;

לפי דברי חבר-הכנסת אבי יחזקאל, תרמו כאן הרבה מאד למפיקים.

לא. בואו ונהיה רציניים.

חבר-הכנסת בא-גד, תעשה לי טובה. מדוע הקטע המוסרי הזה, כשישנן גופות.

י' בא-גד;

סליחה. אל תרקוד לי על הדם.

אתה עושה את זה. למה אתה מטיף להם מוסר?

י' בא-גד;

אתה מקוזז אותי. אני קם - אתה יוצא החוצה.

אי יחזקאל;

אבל, אל תטיף להם מוסר.



י' בא-גד;

אני רוצה, שזה יהיה ברור. אני יודע, שמה שאני אומר עכשיו אולי יכול להרגיז.

אנו נמצאים אחרי רצה נהג מונית ע"י נערים. אנו נמצאים כאן לאהר שבועדה הזדעזענו

לראות את נציג כת השטן. ישנן תופעות שליליות מאד. אי אפשר לנתק בין הדברים. מי

שגורם למופעי רוק בקנה מידה גדול, עם שתיה מותרת או אסורה במקום ועם דברים

נוספים שליליים, אל יתפלא.

א' יחזקאל;

הבר-הכנסת בא-גד, זה לא יפה.

יי בא-גד;

סליחה, אך אל תגיד לי מה לומר. אני מדבר בשמי .

זכותו של חבר-הכנסת בא-גד לומר גם דברים לא נכונים. אז מה?

י י בא-גד;

"לא נכונים". אולי אני הנכון. לכן, אני אומר, ואני יודע,

"הדתיים האלה. תמיד אי אפשר עם הדתיים האלה".

הבר-הכנסת בא-גד, תשעה לפניה של חבר-הכנסת אבי יחזקאל. אל תמשיך את המשפט.

הרשו לי לסיים. אני מדבר מבחינה מוסרית. הבר-הכנסת אני יחזקאל, אני מבקש ממך

שלא תעזור לי כל הזמן. אתה רק תאריך את הזמן.

תגיד זאת להורים של נעמה.

כאשר ישנה התדרדרות מוסרית. אני לא מאשים את הנוער. הנוער לא אשם. האמינו

לי, שהנוער הוא נפלא. ההתדרדרות היא של המחנכים---

-וההורים.

ההתדרדרות היא של הציבור המבוגר, ואלה הן ההשלכות.

ברצוני לסיים עם דבר אחד - כאשר ישנה פריצת מים לתעלות, יש מי שמתחיל לרוץ

מתעלה לתעלה ולסתום את המים. מה אתה רץ לתעלות? תרוץ תחילה ותסתום את המקור.

ייסתם המקור - לא תהיינה תעלות.



היו"ר די איציק;

השיבר,

י' בא-גד;

נכון. אני מסיים בפסוק אחד, שאולי אומר את הכל. נאמר אצל אברהם אבינו: "אין-

יראת אלוקים במקום והרגוני...". כשאין מוסר ויראת אלוקים, אלה התוצאות.

חבר-הכנסת בא-גד, תחזור בך.

זה פסוק מהתורה. זה מזעזע.

חבר-הכנסת בא-גד, היום בערב אלך להוריה של נעמה אלקריב ואומר, שאתה אמרת

שההורים שלה לא מוסריים ושהיא לא מחונכת.

חבר-הכנסת אבי יחזקאל, האם אתה מאיים עלי?

זה מה שאתה עשית.

לא אקבל ממך מוסר.

זה לא יפה.

אתה לא מביא לי דוגמא, ואל תמשוך אותי בלשון.

זה לא מכובד.

חבר-הכנסת בא-גד!

את צריכה להפסיק אותו. אני לא אמרתי, שההורים של נעמה לא מוסריים.



א' יחזקאל;

כך אתה אומר.

י' בא-גד;

אתה לא מוסרי.

א' יחזקאל;

מדוע? האם זה כי אני יודע מה זה "משינה" ואתה - לא?

י' ונונו;

אתה מבזה כאן את המסורת ואת הדת.

תמשיכו בדרככם, ותקימו ועדות הקירה נוספות. זו התוצאה של מה שיהיה כאן.

היו"ר די איציק;

חבר-הכנסת אבי יחזקאל, אתה מאד מרגיז אותי.

תשמעי מה חבר-הכנסת יהלום אומר לו. מהי הטפת המוסר הזו?

היו"ר ד' איציק;

חבר הועדה, נצ"מ משה קראדי, האם אתה מוכן לומר כמה מלים? אני מבינה, שאתה

כאן בשני כובעים.

מי קראדי;

לא. אני בכובע אחד. אבל, אני חייב לומר, וזה נאמר בפתה הדברים, שמפכ"ל

המשטרה מינה ועדת חקירה, שבודקת מבחינה מקצועית את ביצועי המשטרה, והועדה לא

סיימה את תפקידה. מעבר לועדה הזו, יש צח"מ שבודק. למסקנות של שתי הועדות האחרות,

להבדיל מהמסקנות של הועדה הזו, יכולות להיות השלכות גם של עבירה פלילית. שם יש

עדויות תחת אזהרה. לכן, אני מבקש לא להתיחס לזה כרגע, עד שהועדה המשטרתית תסיים

את עבודתה.

היו"ר די איציק;

משה קראדי, אתה מבין, שאני יחד עם חבריי מבינים שהמשטרה יושבת כאן על ספסל

הנאשמים. אתה מבין זאת כמוני. אתה מבין גם כמוני, שאנו לא נרפה ונלווה את הענין.

מעדויות, שאני שמעתי, התפקוד של המשטרה שם היה בלתי אפשרי, ודי נגררתי. אני

מבקשת לומר, ששר המשטרה אמר לי היום, בצורה מפורשת, שהוא יסיק מסקנות אישיות,

שהוא לא יהסס להסיק מסקנות אישיות, לגבי אנשים שהיו מעורבים בענין. הוא ביקש

ממני להודיע, שהוא לא יטייח ולא יכסה אלא בפירוש יעשה הכל כדי להביא לדין את

אותם אנשים שצריכים לבוא לדין.

אי יחזקאל;

כל הכבוד לו. - שיבהתי את שר המשטרה.



היו"ר די איציק;

אנו עולים להצבעה. זה יום לא יום. תכבדו זאת. השרה הבטיחה, וברגע שהיה לה

הדו"ח היא גם הביאה זאת לכאן. אני רציתי לכבד אתכם. הבטהתי לכם, ולכן אני מבקשת

מכם שתעזרו לי. הדו"ה מספיק קשה גם כך. אנו נקיים דיונים נוספים. אני מבקשת

לסיים. בצלאל טביבי, האם אתה רוצה לומר שני משפטים?

בי טביב;

אני רוצה, שלא יתקבל הרושם, שערד מרויחה משהו מהפסטיבל הזה, מבהינה כספית.

אם התקבל כאן הרושם, אז זה ההיפך. אנו משקיעים מתקציבים שלנו. מגייסים תקציבים

מכל מיני מקורות. מאות מתושבי ערד מתנדבים לפסטיבל. אנו משקיעים מעצמנו לצורך

הענין הזה.

לגבי הפסקת הפסטיבל, רבותי, מי שהיה צריך לקבל ההלטה היה צריך לראות איזו

השלכה תהיה. מי שקיבל את הההלטה על המשך הפסטיבל, בשעתו, היה צריך לראות אלו

השלכות יכולות להיות לכל ההלטה שתהיה. אני סברתי, וכמוני רובנו סברנו, שאם נחליט

על הפסקת הפסטיבל מיד, יכולה להיות שם מהומת אלוקים רבתית, משום שהיו שם עשרות

אלפי בני נוער שיכלו להשתולל, ומי יודע אלו נזקים היו, ליד האוטובוסים, וכן

יכולים להיות דברים כמו דחיפות, דחיקות ורמיסה, שהיו מביאים לאסונות. אני לקחתי

על עצמי את האחריות להמשיך בפסטיבל.

שרת התקשורת שי אלוני;

אני רוצה להבהיר, שהדו"ח הזה הוא דו"ח ביניים. הועדה תכין דו"ח מלא, מפני

שהיא שמעה עדויות רבות. אשמח, אם תתני ליושב-ראש הועדה לומר כמה מלים.

הסמכויות להסקת מסקנות - אנו נעביר את הדו"ח הזה שלנו גם למשטרה וגם ליועץ

המשפטי לממשלה. הדבר, שאנו רוצים לעשותו וחייבים לעשותו, ונעשה אותו יחד עם

המשטרה והמהוקק, הוא הכנת ספר תקנות ברור לצורך אירועים מסוג זה. הדבר הזה חשוב

ביותר. כשהוא אמר שערד לא הרויחה, אז זו הסיבה שאנו מסבסדים ועוזרים להם כי העיר

לא מרויחה מהדבר הזה. אבל, אנו חייבים, שתהיינה תקנות ברורות חד-משמעיות, בספר,

לאירועים מסוג זה ומסוגים אחרים.

ע' מאור;

עד היום זה לא היה.

שי יהלום;

זה צריך לקבל מעמד חוקי.

אמרתי, שאת זה אנו נעשה. יש חלק של החוק, שבו חלקים אינם ברורים. תפקידנו,

כשרים וכמחוקקים, להכין קודקס כזה, שיהיה לעתיד לבוא.

היו"ר די איציק;

גבירתי השרה, לפני שאני נותנת לתת-אלוף דוד אגמון לומר משהו, ממש בקצרה,

ברצוני לומר שמהדו"ח הזה עולים, למעשה, שני דברים, ואולי תוכל להתיחס אליהם.

הקהל בסדר מהדו"ח הזה, והנוער התנהג יפה מאד מהדו"ח הזה. מה שקרה הוא, שאף גורם

מהדו"ח הזה איננו נקי. מה שהכי מדאיג אותי הוא, שדוקא מפני שישנן אשמות על כל כך

הרבה גופים, אני מפחדת שבמקום שישנם כל כך הרבה מלכים אין גם הרבה אשמים.

ימצאו את הש"ג.

היו"ר די איציק;

מזה אני מוטרדת מאד. אני מבקשת ממך, שתתני דעתך על הענין: מהדו"ח עולה,

שישנן כאן הרבה רשויות והרבה גופים אשמים, ומפני שמהלקים את האשמה על כל כך הרבה

גופים, איך למעשה נצא מכאן עם מסקנות לדרך?

שי יהלום;

גבירתי יושבת-הראש, ברצוני להעיר משפט אחד, לגבי משהו שהדהים אותי, כשראיתי

את הדו"ח, ואני חייב להגידו. אני נמצא עכשיו, בגלל הנסיבות הפוליטיות, בהרבה

הפגנות. לפעמים, אתה רואה בהפגנה של 500 איש או של אלף איש, כמו שהיתה בגולן,

מאות שוטרים. כאן, כשמדובר על עשרות אלפי בני נוער, ישנם 54 שוטרים. זהו נתון,

שאי אפשר בכלל להבינו.

אתם - עשו אתכם "מפלצתיים" - אתה מבין? כאן מדובר על 54 שוטרים על 20-18 אלף

איש.

שי יהלום;

מילא 18 אלף רק בזה. היה באותו לילה עוד. עוד לא בדקו. קנו יותר מ-18 אלף.

די אגמון;

מכירת כרטיסים - אנו לא סיימנו את החקירה, ואנו יודעים שצוות חקירה מיוחד של

המשטרה עוסק בזה גם כן. אנו לא בטוחים, שיש בידינו את היכולת להגיע למסקנות

ולבדוק, טכנית, את זה, את כל הפעולה, אך תהיינה לנו בענין הזה מסקנות.

ההחלטה לפתיחת השערים היא החלטה של תיזמון נכון. אנו שמענו מהרבה מאד נסיון

של מפיקים אחרים, והבאנו לועדה גם מומחים, שברגעים מהסוג הזה הפעולה הנכונה היא

לפתוח את השערים, את כל השערים, על מנת לאפשר זרימה שוטפת של קהל. החשש של

המשטרה, מפני מהומות בתוך האתר, לדעתי או לדעת הועדה, הוא חשש לא צודק ולא נכון.

היו"ר ד' איציק;

אני מבינה, שזה השיג לחץ, שהרג את הילדים.

די אגמון;

האמת היא, שבתזמון לא נכון, אילו היו נפתחים השערים יותר מאוחר או כפי שקרה

שהשער נפרץ, אזי הראשונים נפלו ועליהם האהרים ושם היו עיקר הנפגעים.

חילוץ - הזכרנו, שעדיין לא בדקנו את כל הדברים. התבקשנו ע"י הנהלת מגן דוד

אדום לזמן את האנשים שלהם רק לאחר סיום התחקיר שלהם שהיה אתמול. מחר נשמע את

אנשיהם.

ברצוני להדגיש, שהועדה ממשיכה בעבודה. אנו נשמע מספר עדויות ואנו נסכם את

זה, כפי שהתבקשנו, עד סוף החודש, ואז נגיש את הדו"ח הסופי. הדו"ח הזה הוא דו"ח

ביניים.



א' יחזקאל;

האם יצא לכם להפגש עם ההורים, למרות שזה כאילו לא רלוונטי לחקירה?

ד' אגמון;

אנו עוסקים בחקירה, ולא בצד הזה. אני התנדבתי, במידה מסוימת, להשתתף בפגישה

עם ההורים גם מהיכרות עם האירוע וגם מהצורך הציבורי והנגיעה אל המשפחות השכולות.

מסקנות אישיות - אינני יודע אם אנו נגיע למסקנות אישיות ספציפיות. אני חושב,

שהדו"ח הוא מספיק ברור בשביל מקבלי ההחלטות להחליט אם לקחת מסקנות אישיות לגבי

אנשים. אנו כן נמליץ המלצות, שתעסוקנה, לפחות בשלושה תחומים, שאחד מהם הוא בנושא

תקנים לארגון והפקה של ארועים מהסוג הזה.

ע' מאור;

אתם תגישו.

ד' אגמון;

אנו לא נגיש מה התקנים. אנו נמליץ להגדיר תקנים מוגדרים לארגון ולהפקה

ולהגדיר תקנים ונהלים לרישוי של חברות הפקה במידרגים שונים. אנו נמליץ להגדיר

תקנים לאתרים מסוגים שונים בהיקפים שונים. אנו נמליץ להגדיר תקנים לגבי קציני

בטחון והברות אבטהה, שאינן קיימות היום בתיקנון. כאן אני מרשה לעצמי להשתמש גם

בנסיוני האישי. אני יודע, שחברות האבטחה בארץ אינן מתוקננות. הן מורשות. אבל,

אין הגדרה של מהי רמת ההכשרה, מהי רמת הניהול ואין קורסים. יכול להיות, שאנו

נמליץ להמשיך בחקירות ספציפיות ע"י ועדות מומחים, אם נמצא לנכון, כמו למשל בענין

הכרטיסים, כי אנו רואים קשיים ביכולת שלנו להגיע לשורשים. ואנו נמליץ להמשיך

במקומות, שנרגיש שלא הגענו לשורש הענין.

התבקשתי להתיחס לנושא הפסטיבל. הדגשנו, שאנו רואים בפסטיבל חשיבות, אך

ברצוני לומר, בהתיחס לדברי ראש העיר, מר טביב, שאנו שמענו ממספר מפיקים, כולל

מפיקי פסטיבל בעבר, שמספר אירועים היו על סף אסון.

עי מאור;

בשנים קודמות.

די אגמון;

בין השאר, היה מקרה מסויים בפסטיבל עצמו באירוע גדול באיזור הבריכה, והתקבלה

במקום החלטה לפתוח את השערים ונמנע אסון.

שי יהלום;

האם זה עכשיו, כלומר השנה?

אי יחזקאל;

לא. זה בשנים קודמות.

בשביל זה בנינו את האתר הזה והוצאנו מהבריכה את כל אירועי הרוק.



ד' אגמון;

אני מבין. אני רק מציין את הענין. ביקשנו, באמצעות התקשורת, וקיבלנו תגובות

כתובות וגם תגובות בטלפון. בני הנוער, שאנו ראינו, אנשים מבוגרים שהיו במקום,

ואנשי אבטחה שהיו במקום והיו בתוך אותה המולה של בני הנוער שהיתה בשער, דעתם

היתה שהנוער, במושגים של איש אבטהה מנוסה: "זה קהל רך". כלומר, זה לא היה קהל

אלים. לכן, בני הנוער באו באמת לראות מופע.

ברצוני לומר עוד דבר, בהזדמנות הזו, ברשותך. מאהר ואנו מוצפים בפניות של

התקשורת, אנו לא נגיב לשאלות ולא נתראיין בפני התקשורת, בודאי לא לפני הגשת

הדו"ח הסופי.

גבירתי השרה, אני יודעת, שמה שאני והולכת להגיד לך עכשיו הוא דבר קשה. ברצוני

לומר, שעלי היה לחץ קשה מאד השבוע. ברצוני לבקש אותך משהו. אני בהרגשה שמה שקרח

בערד איננו מאפיין רק את ערד. מה שקרה בערד הוא סימפטומטי והוא סינדרום של מה

שקורה בהרבה מאד מקומות. אם זה כך, אני מציעה לך לאסוף את כל מארגני הפסטיבלים

למיניהם יחד עם המשטרה ולראות מה יהיה מכאן ואילך. אינני רוצה להגיד משהו יותר

חמור, שצריך להפסיק את כל האירועים עכשיו, ברגע זה, ולהתחיל לראות אחד לאחד מה

קורה. אני בהרגשה, שמה שקרה בערד דומה להרבה מאד מקומות, ששם היה חוסר מזל ועוד

הרבה מאד דברים.

אי יחזקאל;

מה שעלול לקרות, אם יימשכו הדברים. למשל, צמח.

היו"ר די איציק;

לכן, אני מזהירה, שזה סינדרום וזה סימפטום של מה שקורה במקומות אחרים.

לסיכום;

ועדת החינוך והתרבות מביעה זעזוע וצער עמוק על האסון, שארע בפסטיבל ערד.

הועדה שולחת תנחומיה למשפחות השכולות ומאחלת החלמה לפצועים.

הועדה מודה לשרת האמנויות והתקשורת על הקמתה של ועדת הבדיקה ולחברי הועדה על

הדו"ח שהיא הגישה במהירות ובבהירות.

הועדה רושמת לפניה את ממצאיה החמורים של ועדת הבדיקה. מצטרפת לדעה, שאין

בסיס לאשמת בני הנוער, שהגיעו לפסטיבל, ותומכת בקריאתה להמשיך ולקיים פסטיבלים

מסוג פסטיבל ערד גם בעתיד, רק לאחר שהתקיימו ויילמדו הלקחים.

הועדה תובעת מכל משרדי הממשלה, הנוגעים לממצאיה השונים של ועדת הבדיקה,

להציג בפניה, בהקדם, המלצות מעשיות, הנובעות מן הממצאים, כולל מסקנות אישיות

וארגוניות בצירוף לוח זמנים לביצוע.

הועדה תפנה, לצורך זה, לכל משרד בנפרד ובמישרין, ואני, אישית, מבטיחה, שכך

יהיה.

ועדת החינוך והתרבות תעקוב אחרי ביצוע ההמלצות, לפי לוח הזמנים שייקבע,

ותקבע ישיבות נוספות בנושא.

הועדה ממתינה לתוצאות עבודתה של ועדת הבדיקה, שהקימה משטרת ישראל, ותתיחס

אליהן בהתאם לצורך.

הועדה שותפה לכאבם ולחרדתם של ההורים. לצערי,

אינני יכולוו להרגיע אותם. הועדה קובעת, שתפקידן של כל הרשויות להבטיח את שלומם

של כל בני הנוער בכל האירועים ואת בטחונם ושלוותם של ההורים שילדיהם משתתפים

באירועים מסוג אלה.

כל מי שלא הצליח להגיע לרשות הדיבור יצליח בפעם הבאה.

אני נועלת את ישיבת הוועדה.

תודה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 35;17.