הכנסת השלוש עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 289

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

שהתקיימה ביום ד' י"ד בתמוז תשנ''ה, 12.7.1995; בשעה 09:00

חברי הוועדה: יו"ר ד' איציק

ר' אלול

י' בא-גד

י' ביבי

ע' דראושה

ח' חדד

ש' יהלום

עי מאור

א' פורז

א' רביץ

ח' זמר, יו"ר ועדת הבדיקה

ג' הראבן, ועדת הבדיקה

א' מוזס, עורך ידיעות אחרונות

ע' נמרודי, עורך מעריב

י' ארז, מעריב

י' בלווה, ארגון הורים ארצי

ד' במברגר אנוש, שדולת הנשים

ד' למיש, שדולת הנשים

ג' נבו, שדולת הנשים

ג' אייזנמן, עו"ד, ויצ"ו

י' קדמו, ד"ר, יו"ר המועצה הלאומית לשלום הילד

ע' הרצברג, המועצה לקידום מעמד האשה

ש' כהן, מנהלת בית-ספר

ס' איריץ, מנהלת בית-ספר



מ' נילי, מנהלת בית-ספר

ח' כרמי, מנהלת בית-ספר

ז' עמרמי, מנהלת בית-ספר

ע' גרשון, מנהלת בית-ספר

ב' פאר, מנהלת בית-ספר

ר' כהן, מנהלת בית-ספר

ר' אושרי, מנהלת בית-ספר

ר' כהן, מנהל בית-ספר

ד' וולפוביץ, מנהלת בית-ספר

הי יוספוף, מנהלת בית-ספר

ש' קוליקנט, מנהלת בית-ספר

י' דקל, מנהלת בית-ספר

י' שנברן, מנהלת בית-ספר

ש' הררי, מנהל בית-ספר

י' אלמוסני, מנהלת בית-ספר

אי וולנסקי, מנהלת בית-ספר

ש' שחף, מנהלת בית-ספר

ר' לוי, מנהלת בית-ספר

יועץ: י' שפירא

מזכירת הוועדה; י' גידלי

חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום;

איסור פרסום מודעות זימה בעיתונים



איסור פירסום מודעות זימה בעיתונים

אני מתכבדת לפתוח ישיבת ועדת החינוך של

הכנסת. אני גם מבקשת להציג את יצחק שפירא.

יצחק החל מהיום יעבוד בוועדת החינוך של הכנסת כיועץ של הוועדה. אני

רוצה לאחל לך בהצלחה יצחק, אני בטוחה שאני מביעה פה את דעת חברי, ואני

בהחלט משוכנעת שאתה כוח מסיבי מקצועי.

לידי יושבת חנה זמר, היא יו"ר הוועדה לעניין זה. שמיותר להציג את חנה

זמר. חנה כשהרמתי אליה טלפון וביקשתי שתעמוד בראש הוועדה, חנה ביקשה

שאאפשר לה להשיב תשובה מחר. זה היה מסובך בהרבה ממה שחשבנו. אני גם

רוצה להדגיש ולהזכיר שהנושא הגיע לוועדת החינוך של הכנסת דרך המליאה,

ועל כן הנושא מטופל, אם כי איננו צריכים להתנצל בכל מקרה, אין כלל ספק

שהנושא יכול להיות גם קשור אלינו מכל זווית שהיא.

קיבלנו הרבה מאוד הערות, טלפונים לוועדה, גם מנהלי בתי-ספר טלפנו אלינו

טלפונים בנושא של המודעות האלה. רבים התלוננו על הוולגריות של העניין,

איך שהן מוצגות. עורכי העיתונים בישיבה כמעט אכזבו אותנו, אפילו לא

התווכחו איתנו ואמרו, הקימו ועדה, קבעו המלצות ואנחנו מראש מתחייבים

לקבל על עצמנו את ההמלצות, ולכן היום הם קצת בסנדול. ח"כ י' ביבי, אתה

בעצם העלת את כל הנושא, ואולי זה המקום להזכיר שאתה הבאת את הנושא

למליאה. אם יצא היום משהו טוב, זה יהיה הרבה מאוד בזכותך.

ח' זמר; אני מודה ליו"ר הוועדה, ח"כ דליה איציק,

ואתחיל בהצגת הוועדה הציבורית לבירור

מודעות הזימה. לימיני גייל הראבן, חברת הוועדה, עיתונאית, סופרת.

החלטנו בפתח עבודתנו שלא להזמין עדים ולא להזמין משלחות, למרות שפנו

אלינו גם מהתנועה המסורתית וגם מארגון "תנופה" וגם אנשים אחרים, אני

רוצה להתנצל בפני כולם על שלא הזמנו אותם ולא שמענו אותם, אבל קראנו מה

שהם הגישו בכתב, ומכירים את הבעיה לפני ולפנים, ומכירים את העמדה של

הצדדים, ורצינו לסיים את העבודה כמה שיותר מהר.

עד כמה שידוע לי, ואני די מכירה את העיתונות העולמית, הייתי בנשיאות

ארגון העיתונות העולמית שנים רבות ומכירה הרבה עיתונים בעולם החופשי,

אינני מכירה אף עיתון אחד כללי, יומי, שיש בו מודעות מן הסוג הזה. אילו

נתבקשתי לעמוד בראש ועדה אשר תקבע מה רצוי ומה לא רצוי בתחום זה, הייתי

מציעה לפרסם את הדברים בעיתון שהוא מיוחד לכך, או בקונטרס שהוא מיוחד

לכך, שאפשר לשלוף אותו ולזרוק אותו לפח לפני שבאים הביתה ומראים את

העיתון לילדים או לצעירים או לסבא, אני גם לא הייתי חושבת שזה מחייב

כללים מיוחדים, מפני שזה שליף, ואם זה לא מגיע לידי מי שאיננו צריך או

לא רוצה שיגיע לידיו, מדוע לנו להגביל.

אבל לא זה המצב, זה לא אפשרי, ואנחנו דנים בסטטוס קוו. גם ככה, אני

סבורה ואני חושבת שכולנו צריכים להיות סבורים כך, שכמה שפחות מגבלות על

חופש העיתונות, כולל החלק של המודעות, כן ייטב. זה חל קודם כל על

חקיקה, כמה שפחות. אם אפשר בכלל לא, עוד יותר טוב. ובוודאי שמה שיש

כיום בחוק די בו, ואין צורך להוסיף. גם בעניין הגבלות אתיות, ככל שהן

מקובלות, אני בעד למעט. אבל היה לפנינו מקרה שמי שנוגע בדבר הצהיר פה,

בוועדה זו, שהם מוכנים לקבל אמות מידה בתור קווי הנחיה כלליים, אז



כביכול היה פה שיתוף אינטרסים גם של חברי הוועדה, ועדת החינוך והתרבות

והמו"לים והעורכים של העיתונים, כך שאנחנו בעצם ראינו את עצמנו שליחים

של שני הצדדים במקצת ושל הציבור הגדול במירב.

לא אגיד לכם שזה היה קל. היינו חמישה, ואני מתפלאה שהצלחנו להגיע לדעת

רוב. אבל לא רצינו לתפוס מרובה. כי מי שתופס מרובה לא תופס. אני חושבת

שהשארנו מרחב מחיה, ויחד עם זה אנחנו ממליצים על דברים שנראים לנו

סבירים, ונראים לנו עונים על המינימום הדרוש.

אני רוצהי להודות לכל חברי הוועדה, באופו מיוחד לגייל הראבו, שעשתה את

זה בלב ונפש, וגם עשתה את הניסוח הבסיסי הראשוו, אבל אח"כ התחלנו לשייף

כדי שיהיה לנו רוב מכאן ורוב מכאן. הסעיף הראשון שהוועדה ממליצה:

הוועדה ממליצה לבעלי העיתונים ולעורכיהם להמנע מפרסום מודעות שעל פניהם

עניינם סחר במין. הוועדה סבורה כי עיתונות איננה צריכה לתרום לכלכלת

זנות ואל לה להתפרנס ממנה. אבל ישנן מודעות שסעיף ראשון זה אינו חל

עליהן, דהיינו הן אינם בעליל סחר במין. לגביהם אלה יכולות להיות מודעות

פרטיות, אלה יכולות להיות מודעות על כל מיני שירותים שאולי הם כאלה

ואולי לא. לגביהם אנחנו המלצנו על חמש הגבלות.

הגבלה אחת, להמנע משימוש בלשון תועבה. זה לא מוגדר. נתנו הנחיה כללית

שמופיעה בפסק דין שמתייחס ללשון תועבה, ולצורך העניין אימצנו אותו והיא

אומרת שלשון תועבה לא תאופיין, לא תוגדר עפ"י הקריטריונים של המחמירים,

השמרנים, וגם לא עפ"י המתירנים בציבור, אלא על פי התפיסה של רוב הציבור

שהוא גם רוב הקוראים שנמצאים בין שתי הקצוות. זה באשר ללשון ולסגנון של

הניסוח.

הדבר השני, סעיף קטן ב', להמנע מכל אזכור של קטינים. אנחנו רואים

שבמודעות אלה כתוב לפעמים תלמידה, כתוב לפעמים ילדונת, כתוב לפעמים

ילדה. אנחנו ממליצים להמנע מאזכור כזה גם כאשר מתברר שהתלמידה היא

תלמידה באוניברסיטה והיא כבר גמרה צבא. ההנחיה אומרת שיש להמנע מאזכור

של קטינים גם כאשר מתברר שהמקרים שבהם מדובר אינם קטינים או קטינות

ממש, אלא הגיל משמש אמצעי פיתוי.

ג' - סעיף קטן הגבלה שלישית, להמנע מפרסום תצלומים. לעתים המודעות האלה

מלוות בתצלומים פורנוגרפים. אנחנו מבקשים לא לעשות זאת. שוב,

פורנוגרפיה מוגדרת לא על פי המחמירים ולא על פי המתירנים אלא על פי

הסביר, לגבי הרוב.

שתי הפיסקאות האחרונות מבקשות להמנע מניסוחים שיש בהם פגיעה בכבוד

האדם, או בכבוד האשה, ואולי במיוחד בכבוד האשה, לא מפני שאנחנו חושבים

שכבוד האשה הוא יותר חשוב מכבוד הגבר, אלא מפני שהפגיעות במודעות אלה

בכבוד האשה הן הרבה יותר שכיחות מאשר בכבוד הגבר. איננו רוצים שיהפכו

אותן לאובייקטים מיניים.

להמנע מאזכור איפיונים, כגון מוצא, תימניה, אתיופית, או כגון חיילת,

שאלה איפיונים הפועלים לחיזוק סטריאוטיפים ותכליתם לעורר גירוי מיני.

אנחנו חשבנו, ועדיין חושבים גם בהקשר של מודעות שהוא הנושא בו אנחנו

דנים, שכאשר חופש הביטוי מתנגש בערכים מרכזיים אחרים שומה על העורכים

להקפיד שהנוסח של המודעות לא יפגע באותם ערכים.



אחרון, הוועדה ממליצה שכל עיתון ימנה בעל תפקיד אשר יעקוב אחר יישום

המלצות אלה ויגיש דוחות תקופתיים לבעלי העיתונים ולעורכים הנוגעים

בדבר.

לא הצלחנו להגיע לרוב של חמישה מתוך חמישה. לא הצלחנו גם להגיע לרוב של

ארבעה מתוך חמישה, מכיוון שיש הסתייגויות של שני חברי הוועדה, אבל

ההסתייגויות הן בכיוון הפוך. כלומר גם שני המסתייגים אינם מסכימים בינם

לבין עצמם. הסתייגות ראשונה היא של ישעיהו בן-פורת, אקרא אותה. הוא

אומר בסעיף הראשון, עיתונות המכבדת את עצמה ואת קוראיה אינה מפרסמת

מודעות פורנוגרפיות. הוועדה פונה לבעלי העיתונים ולעורכיהם שלא לפרסם

מודעות שעניינן סחר במין. זה הכל.

המלצה נפרדת של ח"כ א' פורז, או ההסתייגות שלו בסעיפה הראשון דומה מאוד

להסתייגות של ישעיהו בן-פורת ואומרת שעיתונות המכבדת את עצמה ואת

קוראיה אינה מפרסמת פרסומים פורנוגרפיים. הסעיף השני מביע את דעתו של

ח"כ א' פורז, שניתן לפרסם מודעות צנועות בענייני מין על מנת לצמצם את

מכירת שירותי המין בכבישים, בגנים ציבוריים, בשפת הים, בחצרות בתים

וכוי. הוא מצטרף בעצם להגבלה של מודעות העוסקות בנושאים אלה, לרבות

שירותי ליווי ומכוני עיסוי. יש להמנע משימוש בתואר קטינים.

אשר לשלושה שהם בדעת הרוב. לפעמים אני שואלת את עצמי - עשינו מספיק,

ואולי עשינו יותר מדי. אלה הן הנחיות כלליות שאני חושבת שאם שני אנשים

כל כך שונים במהותם כמו גייל הראבן, שהיא חילונית אידיאולוגית, וח"כ י'

ביבי, שהוא לא רק בהשקפת עולמו דתי, אלא גם בנציגות הפוליטית שלו,

הגיעו למכנה משותף, זה מוכרח להיות בסדר. שלא לדבר על זה שח"כ י' ביבי

בוודאי אינו פמיניסט וגייל כן. אם הצלחנו להגיע לזה אני חושבת שזה

בסדר.

המלצתי בפני יו"ר ועדת חינוך והתרבות, ח"כ ד' איציק, שתפנה למועצת

העיתונות, אולי היא תרצה, או תסכים להיות אחראית ליישום ההמלצות. היתה

הסכמה מוקדמת של העורכים המו"לים לקבל המלצות, לא הייתי נוגעת בזה.

היו"ר ד' איציק; תודה רבה לך חנה זמר ולחברי הוועדה.

ישעיהו בן-פורת שלח פקס, נבצר ממנו להגיע,

הוא חוזר על העניין שאין בעולם עיתון המכבד את עצמו ואת קוראיו שמפרסם

פירסומים כאלו.

האם זו קביעה עובדתית?

האמת היא שבסך הכל יש רוב על כל הסעיפים,

כמו שאתם רואים, וגם אם בסעיף כזה או אחר

יש ראייה קצת שונה, נדמה לי שיש פה הבנה די גדולה על כך שהמודעות הן

וולגריות, ברוטאליות, ואין כלל ספק שהיה צריך לעשות משהו עם העניין

הזה. אני קוראת לחברי חברי הכנסת לשים לב לגבול שאותו חלילה אנחנו

עלולים לעבור, של חופש הביטוי שהוא כל כך חשוב לנו, ומשום כך לא פעלנו

בכיוון של חקיקה, אלא הלכנו לכיוון של ועדה, שלפי דעתי היא ועדה עם

הרכב מכובד מאוד, שהציעה לנו קריטריונים ומכאן שמרנו מן הצד האחד על

חופש הביטוי, ונתנו אפשרות לאותו ציבור שאכן מעוניין במודעות אלה, אבל

בשום אופן לא הסכמנו לקבל שהציבור האחר יכפה עלינו, על אלה שאינם

מעוניינים במודעות, וחוסר כפייה זה יעשה באיך שהמודעות האלה תוצגנה.

אני כמובן מסתייג מהמלצות הרוב. סעיף אחד

של ההמלצות בעצם מייתר את כל היתר, כי

הוועדה ממליצה לבעלי העיתונים ועורכיהם להמנע מפרסום מודעות שעל פניהם

עניינם סחר במין. אני מציע שנהיה גלויי לב עם עצמנו ולא נעשה אחיזת

עיניים. כל המודעות האלה עניינן סחר במין. מדובר במכוני ליווי, בשירותי

עיסוי. אין מדובר פה במודעות שידוכין, שבחור מחפש בחורה. לא עושים זאת

במדורים אלה בדרך כלל. כל המודעות האלה עניינן סחר במין, דהיינו זנות.

נקרא לילד בשמו. אם רוצים אפשר לומר של עיתונות בישראל אסור לפרסם

מודעות כאלה, נקודה. אז אין צורך כלל להכנס לכל היתר. איזכור קטינים,

תלמידה יפה, תלמידה לא יפה, זה לא מעניין, בגלל שכל המודעות כולן,

מהראשונה ועד האחרונה, עניינן סחר במין.

יש לי עניין חשוב בקיומה של עיתונות חופשית בישראל ובזה שיהיו להם

הכנסות מפרסומת, ממודעות, כי זה מה שמחזיק את העיתונות בעיקר. גם מה

שאנחנו משלמים מחזיק, ואיני רוצה לפגוע בהכנסות של העיתונים. זה גם

שיקול, אבל אין זה השיקול היחיד. אני חושב שהחברה שלנו מטפלת בכל נושא

הזנות בצביעות טוטאלית. זאת אומרת, לפי החוק היום, ואתם יודעים שאני

פועל כבר כמה שנים בניסיון לתיקונו, כולל הצעת חוק שמבוססת על המלצות

ועדת בן-עתו, שכבר עברה בקריאה מוקדמת וצריכה גם להגיע להליכי חקיקה

מתקדמים יותר, הזנות היא חוקית אבל רק בתנאי שהיא נעשית ברחוב. זאת

אומרת שאם היא נעשית בתוך דירה זה בית בושת, אין זה חוקי, אבל אם עושים

זאת בחצר או בשפת הים זה בסדר גמור. אני חושב שאין זה נכון שאלה

העוסקים בזנות, גם המוכרים וגם הקונים, ימכרו את הסחורה על שפת הים

ולאורך הכבישים. אני בהחלט מעדיף, ששירותי המין ינתנו על-ידי זה שמי

שרוצה שירות כזה יפתח את העיתון, יחפש את המדור המתאים, ימצא שם

טלפונים, יתקשר, יברר, גם בדפי זהב, לי זה לא מפריע. אני מברך את

העיתונות שיש לה מדורים של שירותי ליווי ומכוני עיסוי, זה רק לברכה, כי

ע"י זה ההתקשרות נעשית בטלפון, המפגש נעשה במקום מוצנע והסחורה אינה

נמכרת ברחוב. בין זה לבין מה שהעיתונים עשו יש מרחק מסוים. אני מתפלא

עליהם שהם עצמם לא עצרו את העניין הזה, כי יש הבדל בין מודעה שאומרת

שירותי ליווי לביתך, מלון, 24 שעות ביממה, כרטיסי אשראי וטלפון. זה

בסדר גמור. מי שרוצה לדעת אם זה רוסיות או תימניות, מצלצל ובודק ושואל

ומתעניין. אבל כשהעיתונות אומרת שזו תלמידת תיכון בחופשה או מתחילה

לעשות תיאורים אם היא רטובה כשהיא ממתינה זה כבר מוגזם. אני חושב שאת

הנוהג הזה הם היו צריכים לעצור ביוזמתם בלי שאנחנו נאמר זאת, ועד כמה

שאני מבין לאחרונה יש כדבר הזה.

אני נגד השימוש בתואר קטינים, משום שכל הסיפור עם קטינים צריך לקבל

ריסון. אפשר לעשות מודעה מספיק אטרקטיבית בלי להזכיר שזו תלמידה בחופשה

או ילדה קטנה או כל מיני סיפורים כאלה. אבל מודעות שכל תכליתן לומר מהו

השירות ומהו מיקומו ואיך מגיעים אליו, הן בעיני מודעות לגטימיות

לחלוטין. לכן, לדעתי, אם הוועדה מחליטה לאמץ את סעיף אחד היא גמרה עם

כל היתר. כי כולנו יודעים ששירותי ליווי זה לא שאתה מצלצל ומקבל גברת

שהולכת איתך לבר-מצווה של הבת-דודה.

למה לאל אצל דן שילון היתה אחת שהיא לא

הולכת למיטה, היא רק הולכת ללוות.

א' פזיז; ואת מאמינה להי גבר שמשלם בשביל שירות כזה

הוא באמת "פרייר".



אותו דבר לגבי נשים. יש שירותי זנות הניתנים ע"י גברים ויש מודעות כאלה

ויש שירותי זנות הניתנים ע"י בני אותו מין לבני אותו מין. זה לא מפריע

לי כלל, לא אכפת לי ששני גברים, אפילו תמורת תשלום בדירה מוצנעת,

באמצעות קשר בעיתון, עושים מה שהם עושים זה לא מעניין אותי כלל. זה לא

ענייננו להכנס לנשמה שלהם. לכן אני מתנגד להמלצות הרוב. אני בעד

מודעות, אבל המודעות צריכות ריסון. המודעות צריכות ריסון משום

שאינפורמציה צריכה להיות יבשה ולאקונית. דהיינו מי שמתעניין יודע במה

מדובר, מקבל את הטלפון, מקבל את האינפורמציה ומצלצל לשם, אז מספרים לו

בדיוק אם זה רטוב או יבש. בעיתון עצמו זה צריך להיות לאקוני.

ג' תראבן; ח''כ א' פורז מאלץ אותי להסביר את העמדה

הנגדית. יש סוג של ליברליזם שעלי לא

מקובל. הייתי קוראת לזה אולי פסבדו-ליברליזם, זאת העמדה האומרת אני

בסדר ואתה בסדר, ולכן אתה רשאי להרוג את עצמך לנגד עיני. זה סוג

ליברליזם שאיני מוכנה לאמץ אותו. ובמשל זה אני מתכוונת כמובן לנושא

הזנות. זנות איננה מקצוע ככל מקצוע, ואינני חושבת שאנחנו צריכים

להתייחס אליה כך. אנשי מקצוע מלמדים אותנו ש-80%-90% מהזונות הן נשים

שבילדותן היו קורבנות לאלימות מינית, בדרך כלל גילוי עריות או מעשי

אונס במשפחה. על גבי נשים אלה שנזרקו למסלול חיים בתנאים קורבניים מראש

מתפרנסים הסרסורים. על גביהם כיום מתפרנסת העיתונות במידה רבה. זוהי

כלכלת זנות, בעיני זה מצב פסול מן היסוד. מכאן באמת ההמלצה הראשונה

שהעיתונות אינה צריכה לתרום לבניית כלכלת זנות ואל לה להתפרנס ממנה.

בדיקה פשוטה ברוב העיתונים תגלה לנו שרוב מפרסמי המודעות הם הסרסורים.

אגב, עניין שהוא אסור על פי חוק. בשום מקום לא הוכח שמיסוד הזנות, דבר

שלדעתי הוא פשוט שם קוד לכך שיותר אנשים ירוויחו מהזונות, מונע זנות

ברחובות. יש מקומות בהם מיסדו את הזנות וכל מה שיזה יצר זה פשוט

היררכיה מקצועית בקרב הזונות. כך שהנימוק, אם אתם לא רוצים לראות אותן

ברחובות ליד ביתכם אפשרו להם לפרסם בעיתון, אינו מקובל.

א' פורז; נניח שכל העיתונים יפסיקו לפרסם מודעות

כאלה. מה יעשו הגברות או הגברים שעוסקים

בפועל היום בזנות באמצעות מודעותו הם ילכו לעבוד בנעמ"ת, בגנון? הם

ילכו לרחובות!

שני סוגי שיקולים עמדו בגדול מאחורי

ההחלטות האלה. הסוג הראשון נגע ליחסינו

לכל הנושא של סחר במין. הנושא השני הוא דבר ששמענו מלא מעט אנשים, זה

שאני לא רוצה להכניס דבר כזה הביתה. אינני רוצה שילדי ישאלו אותי מה

פשר המודעה הזאת ומה עומד מאחוריה. אני מוכנה להודות שמבחינתי האישית

הנושא של מה אני מכניסה הביתה פועל פחות חזק, למרות שזה היה השיקול

המרכזי ששמעתי מלא מעט אנשים.

מאחר שח"כ א' פורז ביטא את דעתו, אני מוכנה לבטא את דעתי בצד השני,

שמבחינתי חשוב שלא תהיה כלכלת זנות, כי מקומות בהם נבנית כלכלת זנות

קורים דברים מתועבים בצורה בלתי רגילה, לא תהיה כלכלת זנות והעיתונים

לא יקהו בה חלק. זה השיקול המרכזי. תודה.

בלונדון, למשל, מוכרים את זה ע"י פתקים

בתוך תיבות הטלפונים. כנראה ששם אסור



בעיתון, אתה משתמש בטלפון ציבורי, אתה רוצה לצלצל לבת הדודה שלך, אתה

מגלה עשרות מודעות מולך.

אני רוצה להודות ליו"ר הוועדה, חי'כ ד'

איציק, שמטפלת בעניין, מאחר שהכנסת העבירה

לוועדת החינוך את הטיפול בנושא זה ולא היתה סחבת, הוקמה ועדה והוועדה

ישבה ועבדה יפה. היה לי הכבוד לשבת בוועדה בראשותה של חנה, עם גייל ועם

ישעיהו וח"כ א' פורז. ישבנו ישיבה אחת עניינית, בלי דברת מיותרת, ללא

משלחות רבות. קבענו לדעת רוב את מה שקבענו. לאחר הדברים שגייל אמרה

חשבתי אולי לא לומר שום דבר. היא אמרה את הדברים בצורה חדה, ברורה, ואם

גייל אומרת זאת מי אני הקטן שאבוא ואשלים את הדברים.

אני רק רוצה לומר לעורכי העיתונים, העיתונות שלנו במדינת ישראל לא

משעממת. תוססת מאוד. כל יום אנחנו עדים לפרשיות כאלה ואחרות. כל המטרה

של ועדת החינוך לא להגיע לחקיקות. אני חושב שאתם אנשים רציניים, אתם

מייצגים דעות חשובות בחברה. אתם רואים את האווירה, רוב הכנסת בדיון

היתה נגד נושא זה. ח"כ אי פורז בדעת מיעוט כבר שנים רבות, בעד מיסוד

הזנות, וזה לגיטימי. הכנסת לא קיבלה את עמדתו של ח"כ א' פורז.

הייתי שנים ראש העיר של טבריה ובניתי בתי מלון רבים, מרכזי מסחר, עשיתי

פסטיבלים. אמרו לי מה אתה דתי, בתי מלון, מלונאות זה פריצות. אבל אפשר

לעשות דברים, אפשר לבנות בתי מלון, אפשר להביא תיירים, אפשר לעשות

פסטיבלים, בצורה נכונה, בצורה תרבותית. אני חושב שלא יכול להיות אצלנו

מה שאין בעולם, בשום מדינה בעולם. בשנה האחרונה ראש הממשלה וח"כ ש'

וייס התאהבו במושג "ככל העמים בית ישראל". אנחנו אומרים שאנחנו צריכים

להיות קצת אור לגויים. אבל אני אומר, בואו נהיה ככל הגויים, לפחות, למה

שנהיה בפחותים שבעמים? אני שוב קורא לידידי עורכי העיתונים. אני יודע

שזה כסף רב, אבל מעגל הקוראים החדש שיצטרף ברגע שהיום תצא מכאן הבשורה,

שאתם מכריזים היום שאינכם מפרסמים, יגדל ויותר אנשים יכניסו את

העיתונים הביתה. פנו אלי מהסקטור הערבי, במכתבים רבים, מהסקטור הדרוזי.

הם עשרים אחוז מהאוכלוסיה של המדינה, וביקשו שנפעל כח"כ כמה שיותר נגד

הנושא הזה. אתם רואים את הקואליציה הגדולה של ציבורים רחבים מאוד מכל

שכבות הציבור, היום תצא בשורה, תודיעו שאתם מקבלים את ההמלצות שלנו

ואתם תפעלו בהתאם. אני חושב שזה יהיה כבוד לכם ולכל עם ישראל.

אני רוצה לספר לכם, נוני מוזס ועופר

נמרודי. כהנושא עלה והובא לוועדת החינוך

של הכנסת אמרו לי חברים, ידידים שרצו בטובתי, את הולכת לשבור את הראש.

מה את הולכת להתעסק עם עורכי העיתונים, יש להם כוח, ויש להם כך ואחרת.

אולי הבית הזה, חברי הכנסת, חברי המחוקקים לעתים נזהרים מטיפולים מן

הסוג הזה, שמא עיתונות כידוע יש לה כוח רב מאוד והיא משפיעה מאוד,

ודווקא כאן הם גילו בהחלט הבנה. יש כבר הישגים גדולים מאוד לוועדה.

אמרו לי את תכשלי איפה שכולם נכשלו. ואני מרגישה שאנחנו בהחלט השגנו

הרבה איפה שאחרים נכשלו. קודם כל "מעריב" כבר הפסיק את המודעות, הוא

יחדש אותן, אני סומכת עליו. אבל אם הוא יקבל את ההמלצות אין כלל ספק

שהן תראנה אחרת ממה שהן נראו במעריב. "ידיעות אחרונות" מיתן באופן

מוקצן את הוולגאריות שהיתה במודעות. אני גם משוכנעת שלעיתון "הארץ" זה

עשה מה שעשה, אם כי מוכרחים להגיד ששם זה יותר עדין. אין כלל ספק

שבעניין זה השגנו המון. אני מקווה שהיום, אחרי שנשמע גם את בעלי

העיתונים, נצא בבשורה גם לאותם אנשים שמחכים בחוץ.



איו כלל ספק שהוועדה היא גם פשרה. היא פשרה גם של הציבור, היא לא רק

פשרה של חברי הוועדה. כי גם בציבור עצמו יש די אנשים שרוצים מודעות

כאלה. אני משוכנעת שהם אינם רוצים אותם בצורה זו. אני משוכנעת שיש

אנשים רבים שאינם רוצים כלל את המודעות, וכמו פשרות רבות היא משהו

באמצע.

אני רוצה להודות לאנשי הוועדה על תרומתם

ועבודתם בנושא. אני מאוד מצטער שאני צריך

לומר שלעניות דעתי הוועדה לפחות מבחינתי, ואני חושב מצד חברים רבים,

ואני מצטער מאוד לא מצאה את הדרך להפטיק את אותו מודעות שאנחנו

מתכוונים אליהו. הייתי אומר בלשוו גסה שבערך 800/0 מהמודעות ימשיכו כפי

שהו כיום. מיד אסביר איך אני רואה את ההמלצות. אני חושב שלא לזה

ציפינו. אנחנו ציפינו שמאה אחוז של המודעות אחרי הוועדה יופסקו. אני

חושב שצודק ח"כ א' פורז בניתוח, לא במסקנה ההפוכה לדעתי, שהוא אומר, כל

המודעות האלה הן מודעות של סחר במיו. אתם מבטלים את מה שעל פניהם סחר

במיו. זאת אומרת כתוב זונה מקבלת במקום זה וזה, אז אניונו מפסיקים. אבל

אם יש שירותי ליווי שרק כתוב שירותי ליווי, וברור מה עומד מאחורי

שירותי הליווי, ואם יש שיחות ארוטיות שברור מה אומרות השיחות האלה, ולא

כתוב שזה סחר בזנות פיזי, ואם מדובר במכוני עיסוי, שהם בוודאי אינם

מכונים לפיסיותרפיה אלא כל אחד יודע מדוע הולכים למכוני. עיסוי, אבל מה

שיהיה כתוב זה מכוני עיסוי, זה לא יפסק לפי המלצות הוועדה. אלא שעל

פניו בצורה ברורה זה סחר במיו. אני חושב שלא לילד הזה ציפינו. אני מאוד

מצטער על כך. גם אם 200/0 מהמודעות, וגם אם לא יהיו בהו קטינות, ואם לא

יהיה כתוב שם חיילת או רוסיה, זה חיובי. אם מחר תראו לי עמוד שלם של

מודעות ויורדת מודעה אחת, אני אגיד שזה טוב שלפחות מודעה אחת ממאה

מודעות יורדת. אבל בשביל זה אנחנו סמכנו על ועדה, אני חושב שהציפייה של

ציבור שבאמת רוצה עיתוו שעבירות מוסר ושירותי ליווי ומכוני עיסוי ו-056

דברים אלה לא יהיו בו כליל. לא רק שלא יהיה לגבי ילדה או חיילת, אלא לא

יהיה גם לגבי בוגרת. זו הציפייה, ועל סמך זה התכנסנו ועל סמך זה קיימנו

כאו. כך אני הבנתי. הרי אני אמרתי במפורש שאני אומר את דעתי והדגשתי את

זה. נאמרו כאו עמודים שלמים של מודעות ואמרו אני רוצה להפסיק. היו כאלה

שהדגישו. המועצה לשלום הילד אמרה מה אתם מזכירים קטינה או ילדה או

תלמידת תיכוו. אבל הרעיוו היה שכל העמוד יפסק. אם היום הגענו למצב

ש-80% מהעמוד הזה ימשך וכל מקום שהיה כתוב, איני מביו בדיוק את

ההמלצות, ביחוד ההדגשה על פניהם, מה פירוש ההדגשה על פניהם, למה לא

מהותם? מה פירוש על פניהם סחר במיו. אם על פניהם זה הסוואה. על פניהם

זה אם בגלוי הוא אומר את זה, אבל אם זה הסוואה, כפי שאמר ח"כ א' פורז,

ואני אומר לח"כ א' פורז עוד נקודה להמלצותיך, שהם עוד יותר קיצוניות

ושליליות, הרי אתה כח"כ באופן כללי אתה אומר אני הולך ומתנגד למעשה

למצב החוקי שקיים ע"י המודעות האלה. מאחר שאני מתנגד למצב החוקי שקיים,

אני עושה אנרכיה חוקית ע"י המודעות האלה.

א' פ1רז; אם אשה, לא באמצעות סרסור, או גבר, ולא

מפרסמת מודעה, ומישהו מצלצל אליה ומזמיו

אותה לביתו או למלוו, לא נעברה כל עבירה.

ש' יהלום! אם תשנה את החוק אני מביו שאח"כ יש מודעות

ועל זה הוויכוח. אבל כל עוד שהחוק לא שונה

לפי הצעתך, אתה חייב להיות עיקבי לפחות מהבחינה של שמירת חוק ולא

להגיד, לפי השקפת עולמי החוק גם מחייב את המודעות בצורה זו.



היו"ר ד' איציק; ח"כ ש' יחלום, בישיבה הקודמת, ואיני זוכרת

ישיבה שהשתתפו בה כל כך הרבה ח"כים, נדמה

לי שהיו 13 במספר, כולם ללא יוצא מן הכלל דיברו על מיתון.

לא נכון, אנחנו מתנגדים בתוקף.

אנהנו מתנגדים בתוקף לכל מודעה מכל מין

שהוא וכל סוג שהוא.

היו"ר ד' איציק; יכול להיות שח"כ י' בא-גד לא היה באותה

ישיבה ואולי לא דייקתי בדברי. 95%, 99%

מחברי הוועדה דיברו על מיתון של המודעות, על הסתרתן, על הצנעתן, וכתב

ההסמכה של הוועדה היה זה.

בכתב ההסמכה של חברי הוועדה זה היה הקריטריון, ואמרנו שדיון זה נערך

בהשתתפות המו"לים והעורכים של העיתונים הנוגעים בדבר, והם הביעו נכונות

לקבל הנחיות וקריטריונים, לפיהם יפורסמו מודעות כאלה בעתיד. הוועדה

שמעה את נציגי מועצת העיתונות, אשר הביעה התנגדות לחקיקה בנושא וכוי,

ואם מישהו חושב שהוא צריך ללכת לחקיקה, יש חוק, החוק מונח בפני, יש

פרקליטות, יש משטרה. מי שחושב שהדרך כאן בעניין זה איננה מספיקה לו, יש

לאן ללכת. זה היה ההסכם של הוועדה. אני סבורה שאם פעם לא הצלחנו לשכנע

את העיתונים להוריד את המודעות לגמרי. הבעלים של עיתון "הארץ", עמוס

שוקן, אמר כאן בישיבה, אתם צריכים להביא בחשבון שיש היום בעיה בעולם

בכלל לעיתונות בארץ בפרט, יש מצב של עיתונות שאין לה כסף להחזיק את

עצמה.

ש' יהלום; זאת הסיבה שהוא אינו מפרסם ב"הארץ".

הוא מפרסם. האמן לי, בדקתי את העניין.

ואני לא רוצה להגיד מה עוד הוא מפרסם, הוא

מפרסם דברים רבים. לכן, הוא אמר, סגרתם לנו את הסיגריות, סגרתם לנו את

המודעות שמדברות על תחרות לקראת הבחירות, שזה כסף רב מאוד, וזה די כלכל

אותם בשנים שעברו. לכן, להערכתי צריך להביא בחשבון את הנקודה הזאת.

בכלל לשיטתי צריך לקיים את הדיון על העיתונות, על קשייה, על מה קורה

לה, על בכלל. אני מאמינה שאסור שנשאר במדינה עם עיתון אחד, שיהיה טוב

ומצוין. חשוב לנו שיהיו כמה עיתונים בארץ, ונדמה לי שמיותר להסביר את

העניין. נקודה זו עשתה לי משהו. אני מודה.

ישבנו כאן והתבלטנו כמה חברים בסוגייה זו.

לא פעם אמרתי שאנחנו נותנים לוועדה

בראשותה של חנה זמר תפקיד כל כך קשה, יש ציפיות משני הקצוות שכולם יהיו

מרוצים. אני שמח שח"כ י' ביבי היה בוועדה והסכים להמלצות האלה. אתה

בדרך שלך, שציפית שיוציאו הכל לגמרי ולא תהיה מודעה, תשיג את ההיפך.

ש' יהלום; מה היה לפני כמה שנים?

ר' אלול; עצם העובדה שהשגנו היום שקטינים, ילדות

וחיילות, כל הדברים האלה אינם מוזכרים,

אותי, כאזרח, זה הטריד.



י' ביבי; אבל גם אמרנו בסעיף אחד שסחר במין, כל

מודעה.

ר' אלול; סחר במיו זה שטח פרוץ שלא ברור לי, ואני

כך מביו זאת. אני בדרך שלי מבין שזה דבר

לא ברור. ההישג הגדול של הוועדה קודם כל בקביעת סייגים לאותם ילדים

שהטרידו כל אחד ואחד מאיתנו. אספר לך על עשרות דוגמאות שהטרידו אותם.

עורכי העיתונים, מהרגע הראשון הסכימו לקבל סייגים, ואני מקווה שהיום

יקבלו את ההמלצות. עופר נמרודי ציין בתחילה, שהם מוכנים לוותר בשלב זה,

עד קבלת המסקנות, ועם המסקנות אלה אני מניח שהם יכולים לחיות. אני חושב

שזה עשה צדק עם חלק גדול מחברי הוועדה, וגם עם העיתונים.

בישיבה השנייה היה כאן קציו משטרה שאמר שיש חקירות ויש תלונות. אני

חושב שם הגענו לסידור כזה, שהוא אגב באמת תקדים מאוד מעניין גם כלפינו

וגם כלפי ועדת החינוך של הכנסת, יש לדעתי לקרוא, איני יודע אם מותר

לנו, צריך לבדוק זאת אצל היועץ המשפטי, להפסקת כל החקירות, כי למעשה

השגנו את הדבר החשוב ביותר. השגנו שינוי, העיתונים מתנהגים אחרת. כשהיה

הדבר פרוץ ולא היה חוק מסודר לחקור אותם ולתבוע אותם למשפט לדעתי זה

מיותר. איני יודע מה החוק אומר. כדאי שהיועץ המשפטי יתן את דעתו בעניין

זה.

זאת ההצלחה לדעתי, אולי יש לנו אתגר מבחינת הוועדה, אני גם מנצל את

ההזדמנות להודות לחברי הוועדה. לקחנו משימה יחד עם עורכי העיתונים

ושינינו משהו שהטריד לא מעטים מאיתנו. אולי יש לנו אתגר, ואני דווקא

בעד מיסוד הזנות. אולי בעניין זה בואו כולנו נעזור לח"כ א' פורז להצליח

בהצעת החוק שלו. תודה.

אני מברכת את הוועדה על עבודתה. אני רוצה

להדגיש שלדעתי אין פה בעיה בין עמדת רוב

לעמדת מיעוט. ככל שקראתי וככל שהאזנתי איני רואה, ח"כ א' פורז, עמדה

אחרת בהצעות שלך, והכדור כולו הוא לפתח העיתונות. אני מכבדת מאוד את

שני בעלי העיתונים שנמצאים איתנו, חבל מאוד שנציגי "הארץ" לא פה. הכדור

הוא אצלם. אין לנו כוח של מחוקקים, הכוח הוא מוסרי, הוא ציבורי, הוא

בפנייה, ואינני רואה בהמלצות שלך דבר אחר. לכן אני חושבת שתרומת הוועדה

היא בשני דברים, אחת, כפי שגייל השתמשה במושג כלכלת זנות וכלכלת מין,

כל הכלכלה וההון והמשאבים שמתגלגלים סביב זה. הדבר השני זה האיזון בין

חופש הביטוי כאשר הוא מתנגש בערכים אחרים. איזון זה הוא מלאכת שיקול

הדעת והמלאכה המורכבת שלפתח עניינכם בכל הנושאים כולם. הפוליטיים,

הלאומיים, בנושא זה ואחר. לכן אני חושב שאם גם בעניין זה הוועדה שלנו,

ועדת החינוך, תצליח לתרום בדיאלוג, זה מאוד חשוב לרבות נושא הקיום של

העיתונים.

ההערה השנייה זה נושא כלי הביצוע. האם הנושא של מועצת העיתונות תלווה,

זו המלצה פרטית שלך, או שהם זה יהיה חלק מההחלטה שלנו.

ח' זמר; זו המלצה פרטית ואיני יודעת אם היא מקובלת

על המועצה.

מכל מקום, ח"כ ד' איציק, יו"ר הוועדה,

הנושא של מי שעוקב ומלווה הכל בידי

העיתונים, אבל הליווי הוא מאוד חשוב.

הערה אחרונה לגבי הזנות. הביטוי מיסוד הזנות הוא ביטוי אומלל, אבל

הרעיון הוא רעיון מאוד נכון, מה שח"כ א' פורז אומר, ואגב, הוועדה למעמד

האשה בהחלט היתה בדעה זו, אם כבר נגזר מתוך כל המניעים שעלו ומתוך כל

המסחור, אז ודאי הרחוב לא עדיף על פני תנאים יותר טובים לטובת הנשים

עצמן, לטובת אנשים שעושים זאת. הביטוי מיסוד הוא ביטוי מאוד מטעה. צריך

לסגת מהביטוי, אבל את הרעיון עצמו צריך לקדם, לא שזה פותר את כל

הבעיות.

ש' יהלום; לעניות דעתך.

ודאי שאני אומרת את דעתי. בזמן ממשלת

הליכוד והמפד"ל לא היתה זנות בישראל, לא

היו אנשים דתיים שהלכו לצרוך את שירותי המין הללו. זה שאתה מנסה לערב

את נושא הזנות עם ויכוח פוליטי על הסדר השלום, זה שאנשים מהמפלגה שלך

היום מתייצבים נגד חיילים ונגד כולם, האמן לי שזה מעשה שאין בו זנות,

אבל זה מעשה פוליטי מאוד חמור.

יי קדמן; קראתי הבוקר את המלצות הוועדה, ואני חושב

שהן מצוינות. אני מאוד מקווה שיישמו אותן

ובזה תהיה ברכה גדולה מאוד. אני גם רוצה לומר שעצם הדיון של הוועדה

כבר הביא לתוצאות. בעקבות הישיבה הקודמת פניתי למר מוזס מידיעות

אחרונות, וביקשתי שלפחות יעלימו את כל האיזכורים של ילדות, קטינות,

תלמידות וכד'.

י' בא-גד; אנחנו יוצאים כאות מחאה על התנהגות היו"ר,

סתימת פיות.

תודה רבה לך, אני מאוד מודה לך, השתדל

לעשות זאת כל ישיבה.

בעקבות הבקשה שלי אני מוכרח לומר שכבר

למחרת, ואני עוקב אחרי העניין הזה מאז,

נעלמו כל האיזכורים של ילדות וקטינות. אני גם שמח להודיע לחברי הוועדה

שחלק מהמלצותיהם, שאגב נמצאות גם בהמלצות המיעוט, כבר מיושמות הלכה

למעשה. הזכרתי את "ידיעות אחרונות" ולא את "מעריב", כי אני מחפש בימים

האחרונים את המודעות ב"מעריב" ואני לא מוצא אותן.

אני חושב שטועה מי שיחשוב שהעיתונים היומיים הם סיפרי הקודש, אני

משוכנע לחלוטין שתפסת מרובה בעניין זה לא תפסת. אם אפשר יהיה להגיע

להסכמה עם עורכי העיתונים ובעלי העיתונים לקבל את המלצות הוועדה, עשינו

צעד אדיר קדימה. יש תחומים אחרים שראוי לעסוק בהם, כמו מודעות הפרסומת

לדברים אחרים שאינם שירותי מין, שלפעמים הן הרבה יותר גרועות ממה

שמתפרסם היום במודעות לשירותי מין. אני מקווה שזה יהיה תקדים להידברות

של גילוי רצון טוב כדי למנוע ולהסיר עד למינימום את הנזקים שהמודעות

האלה גרמו עד היום. לכן מבחינתנו, אם מסקנות הוועדה המכובדת הזו יתקבלו



ע"י עורכי העיתונים והבעלים שלהם, אנחנו רואים בזה ברכה רבה מאוד, גם

אם זה לא המקסימום שמישהו היה רוצה לצפות ולראות במסקנות אלה.

אני באופן כללי בעד החלטות הוועדה

הציבורית, אני חושב שכל מי שדואג לכבוד

האדם ולחירותו, צריך לדעת שגם בשם חופש העיסוק זה סחר בגוף האדם, איני

חושב שזה חופש העיסוק. אני חושב שהגישה שהתאפיינה כאן היא לא מתירנית

והיא לא שמרנית, היא שביל הזהב שאני חושב שזה יאה לחברה הישראלית, שגם

מתחשבת בקצוות כולם וגם בחברה בכללותה. אני מאמיו שאנחנו נקבל את

ההחלטות הללו ויישומן בפועל יכול למסד את הנושא הזה בצורה מסודרת שלא

תפגע בקטינים ולא בנשים, והעיתונות צריכה לנהוג בזהירות בנושא זה. זה

טבעי שכאשר יש בתוך החברה הישראלית שכבות רחבות, אולי מחצית העם או

יותר, כולל הציבור הערבי, שלא מתייחסים בצורה שליווה לעניינים של

המודעות או עידוד סחר בגוף האשה, או קטינים, אני חושב שהעיתונות צריכה

להתחשב בעמדות של החלקים הללו בציבור.

ח"כ ש' יהלום צודק בשני דברים. אנחנו לא

היינו קיצונים כמו הכנסת, שבהחלטותיה מן

ה-27.3 אמרה דברים שבוודאי לא מקובלים על ח"כ א' פורז, אבל בשמו, מפני

שזו סיעת העבודה, הליכוד, מר"צ, מפד''ל, ש"ס, צומת, יהדות תורה, חד"ש

מולדת, יעוד, מד"ע, כולם. אתה לא היית חותם אפילו על אחוז אחד ממה

שכתוב שם.

אתה גם צודק בזה שגם כאשר יקיימו את החלטות הוועדה או את המלצות

הוועדה, והן רק המלצות ולא מחייבות, לא יפסקו מודעות מן הסוג שאתה לא

רוצה לראות. זה מפני שיש מודעות פרטיות למשל, שלא רצינו לעצור, ואני

חושבת שיש גם קטגוריה שלמה, וזה הפירוש שלי, ומי כמו מחוקקים יודעים,

שחוק חי ברגע שהוא מתקבל על-פי הפרשנות שלו. גם זה יחיה לפי הפרשנות.

איני חושבת שמחלקת מודעות צריכה להעסיק מחלקת מודיעין ולבדוק כל מודעה

אם אכן אולי לא מסתתר מאחוריה משהו. אני חושבת שזו פשרה, והיא פשרה

שחותרת לא לתקן את העולם, אלא לנקות את העיתונים. להיות בעד עיתונות

נקייה. כשאני התחלתי לטפל בנושא ולכתוב עליו ולהתריע עליו, אילו חיה

מצב כמו שהוא היום, אולי לא הייתי כלל נזכרת. אבל היות שאנחנו היינו

עדים לפורנוגרפיה אמיתית במודעות האלה, מקלים גם כן. אני חושבת שאם זה

יהיה צנוע ולפי ההמלצות, הגענו לאיזושהי פשרה. חשוב שתהיה לנו עיתונות

נקייה וחשוב שלא יגישו כתבי אישום נגד עורכי העיתונים. הם אינם רוצים

בזה, אנחנו איננו רוצים בזה, אתם לא צריכים לרצות בזה.

כפי שאמרתי בישיבה הקודמת שהוזמנתי, אנחנו

נקבל את המלצות הוועדה. אנחנו גם נסכים

למה שיו"ר הוועדה אמרה, שהפיקוח על העניין יהיה בידי מועצת העיתונות.

ח' זמר; אם היא תסכים.

אני רוצה להגיד לך שהרסת לנו את כל

הסיפור. הבית הזה גם רגיל מאוד להתווכח.

לא מסכימים תיכף ומיד. תודה רבה.

כמו שהודעתי, "מעריב" הפסיק עם פרסום

המודעות מהרגע שבו מונתה הוועדה,



והתחייבנו לכבד את החלטות הוועדה אפריורי, וכך אנחנו גם מתכוונים לפעול

החל מהיום, כך שמבחינת הרצון הטוב שלנו, הוא קיים, ואנחנו מתכוונים

לעשות אותו.

להערכתי יש פה איזושהי אי-הבנה שכדאי שנבהיר אותה, מפני ששמעתי פה שתי

דעות שונות לגבי הפרשנות של המסמך הזה. על סעיף 2 אני חותם ללא ויכוח.

על הכל אני חותם ללא ויכוח. מכל מקום, הביטוי סחר במין, לי הוא אינו

ברור. אם הכוונה היא של מודעות של נערות ליווי ואנחנו ממליצים לפסול

אותן, יש לזה משמעות אחת. אם המשמעות היא לא לעודד סרסורים לגייס

לשירותיהם, שזו חד-משמעית עבירה על החוק, על זה אין כלל ויכוח, זה

פסול. מכל מקום אני חושב שהיה חשוב מאוד שוועדת החינוך העלתה את הנושא

על סדר היום, אנחנו נכבד את ההמלצות ונפעל על פיהן.

אני רוצה להגיד משהו לגבי מרחב הפרשנות

שההמלצות לכאורה יוצרות. אם כל אחד

מהאחראים בעיתונים ישב וישאל את עצמו האם מדובר כאן בסחר במין, האם זהו

דבר תועבה, נחה דעתי, אנחנו התקדמנו הרבה.

האם אני יכולה להבין, נוני מוזס ועופר

נמרודי, היות שסעיף זה קצת מוסתר, שהוועדה

ממליצה שכל עיתון ימנה בעל תפקיד אשר יעקוב אחר יישום ההמלצות הנ"ל

ויגיש דוחות, וזה בסדר מבחינתכם? כן. יופי. אז אי לכך אנחנו יכולים

להמשיך. מי בעד המלצות דו"ח הוועדה? ח"כ עי מאור ביקשה לצרף את שמה. מי

נגד? ח"כ ש' יהלום. מי נמנע? נדמה לי שזה רוב.

ועדת החינוך והתרבות מודה לוועדה הציבורית לעניין מודעות הזימה

בעיתונים, ליו"ר חנה זמר, לחברי הוועדה על עבודתם המהירה והמעמיקה, ועל

ההמלצות בנושא. ועדת החינוך מאמצת ברוב דעות את המלצות הוועדה. ועדת

החינוך רואה בהמלצות דרך מאוזנת ונכונה למניעת פגיעה בכבוד האדם,

בנשים, בקטינים ובקבוצות אוכלוסיה שונות, תוך הבטחת פרסום המשרת את

צרכיהם של חלק מהקוראים. הוועדה קוראת לבעלי העיתונים ולעורכיהם לפעול

לאלתר עפ"י המלצות ועדת זמר ולתרום בכך לשיפור איכות החיים בישראל.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 35;10