הכנסת השלוש עשוה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 285

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

שהתקיימה ביום ב', כ"ח בסיוון התשנ"ה, 26.6.1995, בשעה 11:00

נכחו;

חברי הוועדה; היו"ר ד' איציק

י' בא-גד

ש' בוחבוט

ש' יהלום

א' יחזקאל

ו' חאג' יחיא

ר' נחמן

ע' פרץ

ס' שלום

י' שפי

מוזמנים; ש' שושני, מנכ"ל משרד החינוך והתרבות

ע' ברנדס, משרד החינוך והתרבות

א' בריק, יועץ משפטי, משרד החינוך והתרבות

ד' מורג, סגנית היועץ המשפטי, משרד החינוך

והתרבות

נ' שלו, מנהל גף שדה במינהל חברה ונוער, משרד

החינוך והתרבות

א' לבנטל, ראש שירותי בריאות הציבור, משרד

הבריאות

א' מישר, לשכה משפטית, משרד הבריאות

נ' ברעם, עוזרת למפקחת הארצית על בריאות

הציבור, משרד הבריאות

ש' לחמן, יו"ר, ארגון הורים ארצי

ח לדויו, ארגון הורים ארצי

ר' שלייכר, ארגון הורים ארצי

י' צמח, ארגון הורים ארצי

א' פלד, מועצת תלמידים ארצית

א' טורק, מועצת תלמידים ארצית

ר' שפי, מועצת תלמידים ארצית

ש' שלה, כלכלן, מרכז השלטון המקומי

ג' רוזנטל, מרכז השלטון המקומי

ב' מילר, הרשות להגנת הצרכן, ההסתדרות הכללית

י' שפירא, ההסתדרות הכללית

מזכירת הוועדה; י' גידלי

חבר המתרגמים בע"מ

תשלומי הורים



תשלומי הורים

אני מתכוונת לפתוח ישיבה נוספת בנושא תשלומי

הורים, נדמה לי החמישית במספר.

אני רוצה לספר לך, אדוני המנכ"ל, שלאחרונה אני מסתובבת יותר ויותר

בתוקף תפקידי כיו"ר ועדת החינוך ברחבי הארץ, ואני רואה בצער רב, שהרבה

מאוד מנהלים גובים כספים מהורים. ואף אחד מהמנהלים וגם מנהלי רשויות

מקומיות ומנהלי מחלקות חינוך ברשויות מקומיות לא מכירים בעצם בכך,

שוועדת החינוך טרם אישרה את אגרת השירותים. ועל כן בעצם כל הריק הזה.

אפשר לומר, שכל הורה כזה שמשלם, זאת רק הבעיה שלו, משום שהוא לא צריך

לשלם. ואנחנו הופכים את המנהלים כולם למפרי חוק, בזה שאנחנו לא מסבירים

להם ולא מבהירים להם, שהם לא רשאים עכשיו לגבות את הכסף, עד אשר ועדת

החינוך של הכנסת תאשר את העניין.

אני מאוד מבקשת את העזרה שלך בעניין הזה. אתה בוודאי לא רוצה להפוך את

המנהלים למפרי חוק, ואפשר באיזה שהיא דרך להודיע להם, שהם לא רשאים

לגבות את התשלומים.

אני רוצה לספר לאותם חברים שנמצאים כאן, חבריי חברי הכנסת, במשך

השבועיים האלה היו חילופי מכתבים. את חלקם אתם רואים כאן על השולחן.

היו חילופי הצעות.

אני מוכרחה לומר, אני הרגשתי לפחות מצד מנכ"ל המשרד רצון לנסות לבוא

לקראתנו ולהביא הצעה הוגנת.

אני בהחלט מבינה, שיש בעיה עם הטכניקה של העניין, שהופכת הרבה פעמים

לבעיה מהותית. בהצעה האחרונה למשל מדובר על מחברת, שההצעה שלה היא כזאת

וכזאת. והרי כל אחד מפרש "מחברת" כמו שהוא מפרש. אני עכשיו עוברת

בחינות במשפטים, "מחברת" בשבילי זה כמה מחברות אתה ממלא. אם אתה אומר

שאתה משלם עבור מחברת 30 שקל או 36 שקלים, ברור לחלוטין שהמושג מבלבל.

אבל אני מציעה שנעשה סדר, ושהמנכ"ל או אנשי המשרד יציגו את הנייר,

ואנחנו נלמד אותו. השר לא הגיע לכאן. הוא ביקש, שרק כשיהיה הסכם, הוא

יתייצב כאן. אנחנו מקבלים בכבוד רב גם את המנכ"ל. ואנחנו נקשיב עכשיו,

ונראה מה יש לנו להעיר.

ברוב אגרות השירותים יש בינינו הסכמה. אנחנו מתווכחים לגבי בחינות

הבגרות. נדמה לי, שאני יכולה להודיע בשמך, אדוני המנכ"ל, שמה שאתם

קוראים לו "לח"ב", ללא חובת בחינות בגרות, בשנה הבאה בכל מקרה לא יגבו

כספים. זה נכון?

ש' שושני; זה נכון. כך אמרנו.

היו"ר די איציק; זו כבר איזה שהיא בשורה.

ש' יהלום; יש נושא קרוב מאוד לנושא הזה. עלתה אתמול החלטת

ממשלה, שאני חושב, שמן הראוי, גברתי היו"ר,

שתקדישי לה דקה. זה הנושא של השמירה. לכאורה נוצר אחרי החלטת הממשלה

ויכוח בין פגיעה בביטחון של בית הספר לבין הנושא של העברה למשטרה,



שתשפר את העניין. אנחנו דנו בזה הרבה, ויש כאן גם ועדת משנה. אבל, מאחר

שהנושא כל כך חם, האם גברתי לא תבקש מהמנכ"ל להגיד לנו כמה מילים איך

העניין? הדברים האלה הולכים ונעשים קבועים לקראת שנת הלימודים הקרובה.

היו"ר ד' איציק; אני מאוד מודה לך ח"כ שאול יהלום, שהבאת את

העניין בראשית. אני חשבתי לסיים עם זה. אולי

שני משפטים.

אתם הרי בוודאי יודעים, שהיה ויכוח גם בתוך ועדת החינוך של הכנסת.

אתמול נפלה החלטת ממשלה, שאומרת שכל סוגיית הבטחת מוסדות החינוך עברה

למשטרה. היה גם ויכוח בשנה שעברה, ויש ויכוח גם השנה בין כמה גורמים:

מי ממונה על ביטחון הפנים במדינת ישראל, איך הוא ממונה, ומי מממן את

העניין.

לפני כשנה נפלה הכרעה, שאכן המדינה תממן את הבטחת מוסדות חינוך.

אין בכלל ספק, ח"כ יהלום, שהיו די הרבה אנשים, שלא היו שבעי רצון. שהרי

היו הרבה פרצות בשיטה הקודמת. גם הילדים לא היו עם שמירה. ילדי כיתה א'

כן. מעונות ילדים - לא. היתה אחריות, שבעיניי היתה קשה ומוגזמת.

אני רוצה רק להגיד, שיושבים כאן חברים גם מהשלטון המקומי וגם מוועד

ההורים וגם נציגי ההורים. ראש הממשלה כינס את כל הגורמים הנוגעים בדבר,

מהשב"כ ועד המשטרה ועד כולם.

אני לא כל כך רוצה להרחיב בסוגיה הזאת, בעיקר מפני שיש פה שידור ישיר,

בשל רגישות הנושא. ואני מציעה שאת הישיבה אנחנו נעשה בפורום סגור. אבל

כל גורמי הביטחון המליצו בפנינו להעביר את הסוגיה למשטרה.

האם ירצה המנכ"ל במגבלות של שידור ישיר להוסיף כמה מילים? בבקשה.

ש' שושני; ב-1.9 תעבור האחריות הכוללת על שמירת בתי הספר

למשטרת ישראל. משטרת ישראל הופיעה לפני הממשלה,

שקיימה שלושה דיונים. וראש הממשלה, כפי שאמרה יו"ר הוועדה, קיים דיונים

נוספים. יש הצעת משטרה מקצועית להבטחת מוסדות החינוך. והממשלה אישרה

אתמול את הצעת המשטרה כפי שהיא מופיעה. בשנה הבאה המשטרה היא שתהיה

אחראית ובעלת הסמכות המוחלטת להבטחת מוסדות חינוך במדינת ישראל, החל

מגני הילדים, וכלה בבתי ספר על יסודיים.

זה מה שאני יכול לומר במסגרת הזו.

היו"ר די איציק; אנחנו כמובן נקיים גם ישיבה, אדוני המנכ"ל, עם

שר החינוך, עם שר המשטרה, עם כל גורמי הביטחון

כדי להסביר לנו את המבנה של המשטרה. אבל אני לא מציעה, שעכשיו נקדיש את

כל הישיבה לעניין. אני בהחלט מקבלת את הצעתו של ח"כ יהלום לקיים דיון.

הוא ייעשה מהר מאוד.

ש' שושני; אני רוצה להזכיר לחברי הכנסת וליו"ר הוועדה,

א', שהנושא של גביות בבתי ספר נמשך כבר תקופה

מאוד ארוכה. כנראה שזוהי גזרה. ואני מבקש, שניקח כולנו לתשומת לבנו,

שבתי הספר אינם יכולים לעמוד בה. לפני תחילת שנת הלימודים הם אינם



יודעים מה ייגבה בשנה לאהר מכן. אני פשוט חשבתי, שהעניין סוכם בשנה

שעברה, אבל מסתבר שהשנה ניסינו להגיע לסיכום חדש.

בסיכום הזה, לפי הצעתה של יו"ר הוועדה, אנחנו במשך שתי שנות לימוד נבטל

את תשלומי התלמידים עבור בחינות הבגרות. אנחנו קיבלנו את הצעת יו"ר

הוועדה, ואנחנו מנסים לבנות מסגרת ארגונית ואדמיניסטרטיבית, על מנת

שבשנה הראשונה נגבה רק את חלקו של הסכום.

אם העניין הזה ייפתר, אני מבין, שאין חילוקי דעות על נושאים אחרים.

והנושאים האחרים שיהיו בתשלומי החובה, לפי ההצעה, הם חומרי לימוד

וערכות לגני הילדים, לבתי הספר היסודיים והעל יסודיים, ביטוח תאונות

אישיות, שירותי הבריאות, וזה עוד תלוי מה נכלל ומה לא נכלל בחוק בריאות

ממלכתי ושירותי בריאות השן.

שירותי הרשות יהיו, הפעלת ספרי לימוד, השאלת ספרי לימוד, סל תרבות,

מסיבות הסיום והטיולים.

שנת הלימודים תשנ"ו תהיה השנה האחרונה לגבייה עבור בחינות הבגרות. אני

מבקש ממר עופר ברנדס לפרט את ההצעה.

ע' ברנדס; מה שיש לנו כאן זה בעצם תהליך הדרגתי, שהתחיל

כבר בשנה הקודמת, של הפחתה בתשלום עבור בחינות

בגרות. אנחנו מדברים על מצב, שבו לפי החישובים שלנו היום, העלות

הממוצעת ליחידת לימוד זה 70 שקלים. מזה הרבה מאוד זמן המשרד מממן חלק

מזה, וההורים מימנו חלק אחר. בשנה שעברה החלק שההורים שילמו היה נמוך

בערך ב-20% מבשנים קודמות. כלומר, היה תהליך גבייה של 26 שקלים ליחידת

לימוד במקום 32 שקלים. לגבי השנה הקרובה, תשנ"ו, אנחנו מדברים על שנת

מעבר, שבה התשלום ירד עוד. בתשנ"ז בחינות הבגרות יהיו ללא תשלום. כרגע

אנחנו מדברים על הנבחנים במערכת האינטרנית. עוד לא התקיים דיון מפורט

לגבי המערכת האקסטרנית.

ואז השאלה היא מה עושים בשנת הלימודים תשנ"ו, איך עושים את הדברים

בצורה כזו, שההקלה הזאת תתחלק בצורה שנראית המוצדקת ביותר.

צורת ההתייחסות שלנו היא כזאת, אנחנו, קודם כול, רוצים לשאול איזה סכום

כולל נגבה מכלל ההורים. לפי החישובים שנעשו אצלנו במחירי תשנ"ה,

במונחים העתידיים יהיה צריך לעדכן, כמו שמעדכנים כל תשלום. אין לי דרך

לצפות את הסכומים העתידיים.

במחירי נ"ה הגבייה מההורים בפועל, כלומר, אחרי שמביאים בחשבון את

הסכומים שלא נגבו מכל מיני נסיבות: נתנו הנחות, נתנו הקלות, אזורי

פיתוח, הגבייה בפועל היתה בין 40 ל-45 מיליון שקלים. אני לא רוצה להגיד

את הסכום המדויק, כי אולי אני פספסתי שם באיזה שהוא מקום באחד המדדים.

אבל זה סדר גודל של קרוב מאוד ל-45 מיליון שקלים. וההצעה היא כאמור,

שבתשנ"ז לא תהיה גבייה בכלל. ההצעה לגבי תשנ"ו היאף שתהיה גבייה של 22

מיליון שקלים. זה בערך לגבי מחירי תשנ"ה. והשאלה היא איך לחלק את

הנטל.

בשנה החולפת, בשנת הלימודים תשנ"ה, היה ניסיון לשמור על אותה פרופורציה

של תשלום מכל הורה. כלומר, לחלק את ההקלה של 20% בין כל ההורים באופן



שווה. בגלל הכניסה של תכנית לח"ב, שיש תלמידים שבפועל נבחנו או ולא

נבחנו, הדבר הזה עורר הרבה ביקורת ציבורית.

אנחנו עדיין סבורים, שזה היה הדבר הנכון לעשות. אבל הביקורת הגורפת

הבהירה לנו, שכמעט בלתי אפשרי להסביר את השיקול, שעמד אחרי שיטת התמחור

הזאת. ולכן בשנה הבאה לא נגבה תשלום מתלמידים, שיבחרו לא להיבחן ולנצל

את הזכות ללח"ב.

זה אומר, שמראש שעבדנו חלק גדול מאוד מהסכום, שאנחנו מתכוונים לחסוך

להורים, להקלה עבור אלה שלא נבחנים. וממילא ההקלה עבור האחרים תהיה

יותר נמוכה.

עכשיו נשאלת השאלה, את יתרת הכסף - איך מחלקים? יש בעיות עם השיטה לפי

יחידות לימוד. טוענים שזה יוצר תמריץ שלילי נגד היבחנות במספר יותר

גבוה של יחידות לימוד. מצד שני, כשדנו בוועדה בנושא תשלומי הורים, היתה

אפשרות אחרת, שזה יהיה לפי בחינה, ולא לפי יחידות לימוד. ואז עלתה

הטענה, שהדבר הזה, שנראה במבט ראשון מאוד שוויוני וצודק, בעצם פוגע

בשכבות החלשות, כי בדרך כלל כמות יחידות הלימוד שנבחנים בהן ברמה

גבוהה, יותר גבוהה אצל תלמידים בשכבות חזקות. תלמידים בשכבות חלשות

נבחנים היום ברמה יותר נמוכה, פחות יחידות לימוד. אם ניצור דבר

שוויוני, בעצם אנחנו נקל יותר מהשכבות החזקות. לכן גם האפשרות הזאת

נראתה בעייתית.

צריך לזכור, על כל הדברים האלה נוספת הבעיה, שאנחנו מדברים על שנת

תשנ"ו כשנת מעבר בלבד. זה לא הסדר שישאר להרבה מאוד שנים. בתשנ"ז אין

תשלום בכלל.

לכן ההצעה שהועלתה כאן יותר מוקדם, לגבות איזה שהוא תשלום עבור התעודה

כולה, שהיא בעיקרון דבר מאוד צודק, היא בעייתית. כי מה נעשה עם תלמיד,

שכבר נבחן בשנים שעברו? אז הוא ישלם גם את מה שהוא שילם וגם על התעודה.

מה נעשה עם תלמיד שנבחן במעט יחידות בשנה הקרובה, ובשנת תשנ"ז ייבחן

עוד, הוא יצטרך לשלם מראש על דברים שהוא לא ייבחן בהם.

בין כל הדברים האלה, ההצעה שהתגבשה היא ללכת למרות הכול, כי זה רק

במיעוטו, לתשלום עבור היבחנות. כלומר, תלמיד בא, מתייצב לבחינה, לא

חשוב באיזה רמה, מה שכאן נקרא "מחברת", אבל הבנתי שזה לא מובן כל כך.

מה זה "טופס פלוס מחברת"?

ע' ברנדס; על פה זה גם בחינה. אני מנסה להסביר.

ש' יהלום; חלק מהעניין זה בחינה בלשון.

ש' שושני; אנחנו מדברים על בחינה. על בחינה, שיש בה בוחן,

ועל בחינה שיש בה טופס. במקום טופס יש בוחן.

ח"כ יהלום, נבחנת בבחינות בגרות. אז במקום הטופס עומד שם בוחן מולך,

שהוא הטופס.

ע' בונדס; המילה "מחברת" לא טובה. אני מחליף אותה

ב"היבחנות". "היבחנות" זה אומר, שתלמיד בא



לכיתה ורוצה להיבחן באנגלית. יש הפסקת חשמל, והוא נבחן באנגלית. או

שהוא בא לכיתה ויש בחינה בעל פה, נבחן באנגלית. בא לכיתה למבחן

במתמטיקה. זה היבחנות.

אם ביום ראשון נערכת הבחינה בעל פה באנגלית,

וביום שלישי ה"אנסין", וביום חמישי טופס שאלון,

זה בחינה אחת?

ע' ברנדס; תכף אגיע לבעייתיות ולמה שקורה בדבר הזה.

הכוונה היא, שעל כל היבחנות יהיה תשלום אחיד. ולא שואלים אם ההיבחנות

הזאת היא בשיעור של יחידת לימוד אחת או שתי יחידות או שלוש או ארבע.

התשלום שמוצע על פי החשבונות שעשינו, כדי שנגיע לסך הכול הגבייה, שעליה

אנחנו מדברים, הוא של 36 שקלים להיבחנות. אני מבקש להדגיש, זה לא 36

שקלים ליחידת לימוד. בשנה שעברה מדובר היה על 26 שקלים ליחידת לימוד,

אחרי שנתנו הנחה. היה צריך 32 שקלים, ירדנו ל-26. לא מדובר על יחידת

לימוד. מדובר על היבחנות. יחידת היבחנות בממוצע היא בערך שתי יחידות

לימוד.

באזורי עדיפות לאומית, שבהם על פי חוק הגבייה היא 150/0, יש חוק או תקנה,

אני כבר לא זוכר את המעמד המדויק, שבהם גובים רק 150/0. צריך לעשות את

ההכפלה. אנחנו כתבנו 4 שקלים. זה המונחים של שנה שעברה. אז החשבון אומר

5.40 שקלים. אלה סכומים שוליים, הם לא משמעותיים. אנחנו מדברים לכן על

סכום של 36 שקלים להיבחנות. זה יביא לגבייה כוללת לפי האומדנים שלנו,

שזה 22 מיליון שקל.

אפשר כמובן באותה מסגרת תקציבית לעשות כל מיני שינויים. אפשר לנסות

לשמור על המתכונת של יחידות לימוד. אפשר להחליט, שאם יש שתי היבחנויות

מעבדה בביולוגיה ובחינה בביולוגיה, זה ייחשב

לאחד.

מה אתם מציעים? מעבדה בביולוגיה זה נפרד.

ע' ברנדס; זה נפרד.

קריאה; מה קורה עם הנושא של השכונות למשל?

ע' ברנדס; יש קביעה ברורה של מפה באיזה מקום יש זכאות. כל

מימון להקלות מעבר לזה צריך יהיה לבוא על חשבון

משהו.

היו"ר ד' איציק; האם אני מבינה נכון, שתלמיד שנבחן בבחינה

במתמטיקה חמש יחידות משלם 36 שקלים, וגם עבור

שתי יחידות משלמים 36 שקלים?

ע' ברנדס; זה החיסרו,ן שהצבעתי עליו.

אז איפה הצדק? אני רוצה צדק דיפנרציאלי. אתם כל

הזמן אומרים, שמה שאוניברסלי לא טוב. אני



מסכימה איתכס. מה הבאתם לי? אוניברסלי. תנו לי דיפנציאלי, שיתחשב

בחלשים, ושפחות יתחשב בחזקים.

אפשר לחזור לשיטה של יחידות הלימוד. זה מה

שאמרתי בפתיחה. אם אנחנו רוצים לחשב את זה על

פי יחידות לימוד, נחזור לשיטה של יחידות לימוד. ואת אותם 22 מיליון

שקלים, במקום לחלק ל-700,000 היבחנויות, נחלק ל-1,800,000 יחידות

בחינה, ונגזור מזה את הסכום ליחידת בחינה.

אפשר לעשות גם חצי חצי באמצע.

המכשלה של יחידות לימוד היא, שאנחנו הרי רוצים את התלמידים החלשים

לעודד לגשת לבחינות ברמה יותר גבוהה.

קריאה; כיוון שמדובר במודל שהוא לא פרמננטי, כלומר שנת

מעבר אחת, עדיין הרע במיעוטו הוא יחידות

הלימוד. שהרי השינוי והעידוד של אותן שש שכונות בעיירות פיתוח, שיעברו

בשנת לימודים אחת למספר יחידות גבוה, הוא שולי. לכן הקטע הזה של יחידות

לימוד יכול להיות עדיין הרע במיעוטו.

אנחנו הצענו את זה. כיוון שזה נתקל באי הסכמה,

אנחנו מציעים הצעה אלטרנטיבית. שתי הצעות

עומדות. אני חושב שבהחלט גם לגיטימי שכל הנוכחים יגיעו ויציעו פתרון,

אולי 50% קבוע ו-50% משתנה. השאלה היא כמה שווה לנו עכשיו לעכב את

הדברים ולהיכנס לנוסחאות יותר מסובכות, מה שאולי היה שווה לעשות בהסדר

רב שנתי.
:
כיוון שמדובר בשנת מעבר אחת, שתכליתה היא,

שבשנה לאחריה לא יהיו, אני חושב שצריך לצלם מצב

ולעשות אותו הצודק ביותר. הצודק ביותר, אומר שאיקס תלמידים עוברים איקס

יחידות לימוד, ולכן התשלום צריך להיות פורפורציונלי לפי מספר יחידות

הלימוד. זה גם נראה לי הפשוט ביותר, מכיוון שמדובר על אוכלוסיות ומגזרי

אוכלוסיות. השינוי החינוכי לא יעבור בשנה אחת. אז בוא נלך על יחידות

לימוד ועל הפרופורציה, כפי שדליה איציק אומרת. יש בזה קצת יותר צדק,

ואז אתה מונע את העיוות שנוצר באותן עיירות פיתוח ואותן שכונות.

מבחינתינו זה בסדר. זו היתה ההצעה המקורית

שלנו, ואנחנו בהחלט מקבלים כל חלוקה

אלטרנטיבית, שתיראה כאן לוועדה, לנציגי ההורים, לנציגי ארגוני המורים

ורשות להגנת הצרכן. אם יהיה פה קונצנזוס על איזה שהיא חלוקה אחרת של

אותו סכום, הוא מקובל עלינו.

אני חושב, שזה צריך להיות אי שם בין יחידות להיבחנות. וכל פתרון באמצע

לשנה אחת הוא סביר.

ש' יהלום; אני מבין, שאנחנו רוצים שיטה, קודם כול,

דיפרנציאלית. ולפי מה שמציגים לפנינו ושאנחנו

יודעים, אז עשירים, שכבות מבוססות מכל מיני סיבות, נבחנים ביותר יחידות

בגרות מאשר שכבות יותר נמוכות. זה ברור.



לכן אני חושב, שהשיטה שהיתה, לפי יחידות לימוד, כרגע, ובפרט מאחר

שמדובר על שנה אחת, היתה הצודקת יותר מכל השיטות האחרות. כי אם אנחנו

קובעים תשלום לפי בחינה, אנחנו כאן נכנסים לכמה שאלות הרבה יותר קשות.

כך נראה לי. אם אנחנו עושים את זה על פי יחידות לימוד, זה הרע במיעוטו

מבחינת השוויון בין תלמידים.

נניח שתלמיד ירד במתמטיקה מ-4 יחידות ל-3 יחידות, ובאנגלית מ-4 יחידות

ל-3 יחידות כדי לחסוך 70 שקלים, אני חושב שהחשש הזה לא צריך לעמוד

בדרכנו. אני לא רואה את החשש כמעשי.

ע' ברנדס; התחייבנו בפני הוועדה, שלא נגבה את התשלום מאלה

שלא נבחנים, אלה שנותנים את הזכות לחל"ב. ולכן

אמרתי, שבעצם שעבדנו חלק ניכר מהקלת הנטל לכיוון הזה. כלומר, במקום

לחלק את הכול על פני כל הנבחנים, על כל היחידות שיש עליהן בטוף ציון

בתעודה, אמרנו, "אלה שלא נבחנים לא משלמים כלום". חללן גדול מהכסף,

שאנחנו מוסיפים מתקציבנו הלך לשם, ולכן ממילא נשאר פחות לדברים האחרים.

אילו היינו עושים את זה בשיטה של היום, אז אפשר היה לרדת ליותר.

היו"ר ד' איציק; אנחנו כאן כולנו עדיין לא מצאנו שיטה. חשבתי,

שמשרד החינוך ימצא שיטה פשוטה. אני מצאתי אותה,

והנייר שאני הצעתי מונח לפניכם, סביב ההצעות שהגיש המנכ"ל. גם המשרד

אומר שהנתונים האלה הם ריאליים.

אני מצאתי שהמשרד בשקט יכול לעמוד במשהו כמו 350 שקל עבור תעודת בגרות

מלאה לשנה הבאה. בתשנ"ז, כמובן, אף אחד לא משלם. ומשהו כמו 160 עבור

אותם אלה שעושים חלקי בחינות, מה שאנחנו קוראים תעודות גמר. זה נראה לי

הוגן, זה נראה לי נכון. זה נראה לי מקסימליסטי במובן של חלוקה

דיפרנציאלית.

המשרד טוען, שחסרים לו כספים. אני חושבת, שהמשרד יכול לספוג את זה

היום.

אדוני המנכ"ל, אם מותר לי להעיר הערה, אני חושבת שההישג הזה הוא הישג

מכובד בשבילכם ובשביל הוועדה. ואני חושבת, שאנחנו עלולים לקלקל את

ההישג הזה בגלל דברים קטנים ושוליים. כי גם הנתונים בינינו לביניכם, גם

אם זה נכון, וגם אם נלך לשיטתכם ולנתונים שלכם, בסך הכול, חסרים 3

מיליון שקל.

אנחנו, אגב, חושבים, שהנתונים שלנו הם יותר מדויקים משלכם, בכל הכבוד

הראוי. כי הרי לקחנו את זה מהנתונים שלכם. ואנחנו חושבים, שאתם מוכרחים

להיות כאן גמישים יותר.

אני לא רואה טעם להמשיך להתווכח על העניין, אלא אם כן מישהו מחבריי

רוצה להעיר הערה.

ו' חאג' יחיא; ד"ר שושני, כתוב פה "הנחה לאזורי עדיפות

לאומית", ואחר כך מדברים על אזורי פיתוח. האם

אתה מתכוון לאותו דבר, והאם במגזר הערבי יש איזה שהוא כפר, שכלול

באזורי פיתוח?



ש' שושני; מה שהממשלה החליטה כסדר עדיפות לאומית, א',

והוא משוחרר, אז גם כפרים ערביים כלולים בו.

אני שואל שאלה ספציפית. לא ידוע לי שיש אזור

עדיפות.

ש' שושני; לי ידוע שכן.

ו' חאג' יחיא; הוגשה המלצה בזמנו, שיגדילו את האזורים, ויתנו

עדיפות גיאוגרפית, ולא לאומית, כפי שהיה נהוג

עד כה.

אנחנו יודעים, שכמעט 50% מהילדים העניים במדינה הם ערבים. ואני חושב,

שאנחנו צריכים להתייחס לנקודה הזאת בכובד ראש.

דבר שני שאני רוצה להעיר, יש בעיה די כאובה במגזר הערבי מבחינת השתתפות

המועצות המקומיות במימון. ואפילו ההקצאות שמשרד החינוך מקצה לבתי ספר

הערביים אינן מועברות ליעוד שיועד להם ממשרד החינוך. אני מבקש, שאתם גם

תקפידו על העניין הזה. צריך לפקוח עין איך המשאבים האלה עוברים או לא

עוברים, לא רק בעניין של בחינות בגרות ועזרה לתלמידים והשתתפות

ההורים, אלא גם בדברים אחרים.

י' בא-גד; יש גם בעיה טכנית של גביית הכספים. הופכים את

המנהלים לגובי כספים ולמתמחקים, ומתחילים לבוא

אליהם ולומר "תתחשב בי, ותדחה לי" וכוי.

האם לא ניתן במסגרת הרפורמה, שאתם רוצים וחייבים להכניס, לסדר את זה,

שתלמיד ילך לבנק הדואר, ויביא אישור, כמקובל בהרבה תשלומים, ולא להפוך

את זה שמנהלים יהיו גובים של הדבר?

אולי צריך לייעל את מה שאני מציע. אבל במסגרת הייעול כדאי לבדוק גם את

צורת הגבייה.

ש' נחמן; אני מבקש לציין, שמדי פעם אנחנו מופתעים

מנתונים חדשים, שמומצאים לנו על ידי משרד

החינוך.

על פי הנתונים שבידינו, ואני מבין שהמקור הוא משרד החינוך, במחירי

תשנ"ד העלות הכוללת של בחינות הבגרות עמדה על כ-65, מקסימום 70, מיליון

שקלים. לא ברור כיצד העלות קפצה בבת אחת ב-35.

ע' ברנדס; 20% בערך, זו היתה העלייה: מ-26 ל-32 שקלים

בעלויות. היתה התרחבות.

ש' נחמן; מעבר לכך, אני רוצה להזכיר, שהתביעה לביטול

מוחלט של כלל תשלומי ההורים בגין בחינות הבגרות

היתה אחת משלוש דרישות המינימום שלנו במסגרת ועדת ברנדס. שר החינוך

עצמו, אני מוכרח להגיד זאת לזכותו, הכיר בתביעה שלנו כתביעה צודקת,

והודיע שהתשלומים יבוטלו אכן מתשנ"ה, ויאושר רק איזה שהוא תשלום סמלי.



אנחנו מברכים כמובן על ההתכתבות, שמושגת אמנם במאמץ רב, בגלל ועדת

החינוך והתרבות של הכנסת.

מעבר לכך, באשר לכספי החל"ב, דובר על כך, וזאת היתה התביעה של הוועדה.

כספי החל"ב השנה על לא חייב בחינה יוחזרו, וזאת היתה גם, אני מבין

הפנייה של הוועדה. אני לא שמעתי דבר על כך. אני מבקש לשמוע מה קורה

בעניין זה. בשנה הבאה כספים לא ייגבו עבור החל"ב, ואנחנו מברכים על

כך.

לגופו של עניין, בלי להיכנס לפירוט, ודאי יתקיים דיון נוסף כך, שתשלום

של 36 שקלים לתלמיד בתשנ"ו אינו בא בחשבון מבחינתנו.

באופן כללי, אנחנו תומכים בעמדה, שהוצגה על ידי

מר שי לחמן. קודם כול, שמחנו לשמוע, שבשנה הבאה

לא ייגבו כספים עבור מקצועות חל"ב. אנחנו מצטערים שהשנה משרד החינוך לא

נהג בדרך הזאת. נכון הוא, שהיתה פנייה לערכאות. לצערנו, בית המשפט

העליון חשב, שהנושא צריך להיות נדון בבית משפט רגיל דווקא. אז זה המצב

המשפטי כרגע.

לגבי הנושא של שיטת התשלומים לשנה הבאה, נראה לי שכיוון שמדובר בשנת

מעבר, אז עדיף כבר להשאיר את המצב כפי שדובר עליו, כלומר, שהתשלום יהיה

רק עבור היחידות שנבחנים בהן בפועל. אני חושבת, שהתמריץ השלילי נגד

היבחנות הוא לא רלוונטי, מכיוון שכל אחד יודע, שלכל יחידת מבחן יש

משמעות מאוד חשובה לתלמיד במשקל שיש לציון. ואם מישהו חושב, שהוא יכול

לעשות שלוש או ארבע יחידות, אז כמה עשרות שקלים לא יהיו איזה שהוא

שיקול שלא להיבחן, בעיקר לא לשנה אחת. ולכן, לדעתי, מבין כל ההצעות

שהוצעו, עדיף כבר לגבות רק עבור היחידות של נבחנים, ובשיטה שהיתה קיימת

עד היום.

היו"ר ד' איציק; אני גם חושבת שהפרמטר של היחידה הוא הדבר הכי

בריא.

גי רוזנטל! לנושא של בחינות הבגרות אנחנו פחות קרובים או

בעלי דעה. אנחנו לא קשורים לזה באופן ישיר. בין

הממשלה לבין התושבים. הדיפרנציאציה בין אזורי עדיפות לאומית לבין שאר

היישובים בהחלט נראית לנו.

אני באופן כללי יכול להגיד, שאנחנו לא תמימי דעים עם מידת הארכה, שיש

לתת לאותו פטור להורים מתשלומים. אנחנו חושבים שלגבי חלק מהדברים

צריכים להאריך, ולגבי חלק אני לא בטוח, שהפטור הזה הוא כל כך חיובי,

ובעיקר משום שמשרד החינוך בוודאי מקצה משאבים לאותם חסכונות מההורים.

ואני לא בטוח, שבאותם המשאבים לא ניתן לעשות דברים אחרים, לא פחות

חשובים. אם אני מכוון למשהו מסוים, אז אולי זה גם לעניין, שהיה קשור

לאבטחת המוסדות.

בכל מה שקשור לביטחון, לדיני נפשות, ראוי היה לחשוב אם ניתן היה לעשות

שיקול נוסף, ולשים את העיקרון של תשלומי ההורים במקומו, עם כל הכבוד

הראוי לו. אם בטוחים שנושא ההבטחה הצמודה הוא כל כך חשוב וקרדינלי,

צריך לראות, האם ניתן גם ברגע האחרון לסגת רגע מהעיקרון, שהוא מאוד



חשוב, של תשלומי ההורים, ולראות אם לא ניתן בכל זאת להחליט לסטות

מהחלטת הממשלה.

אמר את זה יו"ר המרכז היום ברדיו, ואני מוצא לנכון, אם מישהו לא שמע,

לחזור על העמדה הזאת, בסך הכול מדובר בביטחון תמורת חצי מנת פלאפל

בחודש.

לגבי בהעברה למשטרה אין לנו שום חילוקי דעות. הוויכוח היה, כמובן, מה

המשטרה עושה עם אותה אופציה שניתנה לה: האם היא פועלת בשיטה אחת או

בשיטה אחרת. אבל על המשטרה לא היו לנו חילוקי דעות.

קודם כול, אני מצטער, שלא הייתי בתחילת הדיון.

העמדה שלי בנושא של תשלום הורים היא ברורה. אני

חושב, שמדינת ישראל חייבת לשאת בתשלום הזה. המעמסה היום נופלת על

השלטון המקומי. חבל מאוד, שהשלטון המקומי לא נותן דגש לנושא הזה, כי

לחלק מהילדים, כמו שנאמר כאן, קשה מאוד לשלם את התשלומים. ומי שצריך

לשלם זה השלטון המקומי.

בנושא של השמירה, אני חושב שההצעה של יו"ר מרכז השלטון המקומי בבוקר

היא קצת לא טובה. אנחנו חוזרים ואומרים "חובת המדינה לתת ביטחון

לתושביה. נקודה". לשלטון המקומי אין כסף. ולהעמיס על ההורים, אותו דבר,

אני לא חושב שצריך להעמיס.

ש' יהלום; היו"ר לא אמר את זה על פי החלטת המרכז?

לא היתה החלטה של מרכז השלטון המקומי. אני

חושב, שלמרכז לשלטון המקומי, ובכלל לשלטון

המקומי יש מעמסה כבדה ביותר בנושא השירות, שהם נותנים לאזרח. והגיע

הזמן, שכל משרד לגופו של עניין, יישא בכל ההוצאות, שהמדינה, מחובתה

בהתאם לחוק, לתת לתושביה, כולל הנושא של השמירה.

ח"כ בוחבוט, אני רוצה רק להגיד לך, שמנכ"ל

השלטון המקומי תמך בהעברת השמירה למשטרה. אבל

היו כמה דרישות, אין לי נייר. השר שחל הבטיח לי, שהוא ייתן לי נייר,

ואומרים לי עכשיו שהוא בוועדה, ומשום כך לא רציתי להתחייב על דברים

שהוועדה כאילו מאשרת את ההסכמה. אבל דובר על 60 מיליון שקל נוספים.

כדאי גם להזכיר, שמשרד החינוך יישא בהוצאות. זה 20 מיליון שקל לשנה

למיגון. כך אמר לי היום שר החינוך והתרבות.

הדרישה היתה 60 מיליון שקל. וכשראה זאת שר האוצר, דחה את הפריסה

ל-20,20,20 במשך שלום שנים. בתי ספר במקומות רגישים תפר, או אקוטיים

יותר מבחינה ביטחונית "לא רק ימגנו אותם, אלא גם יגדרו אותם. אתה יודע,

שיש כמה בתי ספר, שהפרצות בהם קוראות למה שהן קוראות. ומשום כך הדבר

הזה אושר.

בנוסף לזה, דרשנו ועדה, שכנראה תהיה מורכבת מהשלטון המקומי ומכמה גורמי

ביטחון. היא תחליט לגבי אותם בתי ספר, שאמנם המשטרה לא הכניסה אותם

לרשימה המדגמית הראשונית, אם להוסיף אותם בשל סיבות ביטחוניות נוספות

לרשימה האישית, המשטרתית הלוחצת.



בנוסף לכך, בירושלים למשל, לא תהיה שום פגיעה, לא יגעו בירושלים. ההסדר

יישאר כמו שהוא בשל הרגישות של ירושלים.

בנוסף לכך, יהיו כמה תוספות של מאה ניידות. זו תוספת, שיש לה בהחלט

משמעות.

ש' בוחנוט; הניידת תהיה בצבע מיוחדי

היו"ר ד' איציק; הבעיה היתה, שאנחנו פחדנו, שהשוטרים האלה יופנו

למקומות אחרים, גם התקציב וגם המשטרה, גם

התחבורה או הניידות. ולכן הן יהיו בצבע אחר. השוטרים יהיו בתיוג אחר,

בתג אחר; הם ממש יהיו רק לענייו הזה.

אגב, אנחנו נקים ועדה, שתעקוב אחרי העניין. חוץ ממה שעכשיו בבדיקה

משפטית, אני חושבת, שהנושא לא צריך לעבור לוועדת החינוך של הכנסת.

אני חשבתי שזה לא צריך להיות במשרד החינוך, בשל העניין, שמשרד החינוך

צריך לחנך, והמשטרה צריכה למשטר. אנחנו לא מומחים לעניין, וזה בכלל

איננו קשור לחינוך בשום צורה שהיא. לפי דעתי, זה בכלל לא צריך להיות

בוועדה שלנו. יש לנו מספיק צרות בוועדה, שקשורות לנושאים שלנו. לפי

דעתי, זה צריך לעבור לוועדת חוץ וביטחון או לוועדת הפנים, או לשניהם גם

יחד. הנושא נבדק משפטית.

ש' בוחבוט; אני מציע, שבדיון הבא נקבל את הדוח, שנכתב אחרי

האירוע במעלות. כי אז הוקמה ועדה. ואז הוחלט על

הנושא של השמירה הצמודה בבתי הספר. זה נושא שפורסם בציבור, אפילו הדוח

פורסם בציבור בגלל המסקנות.

כדאי לנו אולי באיזה ישיבה יותר סגורה לפונוח את הדוח הזה, ולראות מה

הוא אומר. כי אנחנו קצת אחרי 20 שנה, שוכחים והכול מתמסמס.

א' יחזקאל; אבל דליה איציק מציגה פה סוגיה עקרונית,

שאומרת, שוועדת החינוך לא צריכה לעסוק בסוגיות

הקשורות בביטחון. כי מחר ועדת העבודה והרווחה תעסוק בביטחון בבתי

החולים. יש ועדת חוץ וביטחון, יש ועדת פנים. אני לא אקח על עצמי אחריות

כאיש ציבור לדון בסוגיה ביטחונית, כאשר אני יושב פה, ומעניינת אותי

סוגיית החינוך. יש לנו בעיה היום, שלמה, האם אני יכול לקחת על עצמי

אחריות ציבורית לדון כוועדת חינוך בסוגיה, שיש בה היבטים ביטחוניים.

אני חושב שדליה איציק צודקת, אי אפשר לדון בעניין הזה. צריך להעביר את

זה לגורמים הנוגעים בדבר.

הנושאים מאוד רגישים. השמירה הצמודה חייבת

להימשך.

קריאת; זה שמשרד החינוך צריך בשלוש שנים להקצות 60

מיליון שקל זה באיזה שהוא מקום הטלה תקציבית

פיקטיבית. מחייבים אותו לשלם כסף על דבר, שאין עליו שליטה. פשוט קורעים

ממנו תקציב. זה סתם לא אמיתי ולא נכון.

המנכ"ל אומר, שהוא לא יודע על הסכום הזה בכלל.

ש' שושני; היות שמדובר בדיני נפשות, הממשלה שמעה אתמול

דעות שונות. במשרד החינוך יש בהרבה דברים דעות

שונות, ומתקבלות אחר כך החלטות.

כשבאים לגורם כמו ממשלה לא בעמדה אחידה, זה

חוסר מינהל תקין.

העובדה שלא באים לממשלה בדעה אחת, בעיקר בסוגיה

של ביטחון, מוכיחה את ההתייחסות הרצינית של

משרד החינוך והתרבות. ואני מקווה שזה לא יהיה רק בנושא אחד.

ח"כ יהלום, אתה יודע, שבנושא חינוך אין קונצנזוס כמעט על שום דבר. ואני

לא מאמין שיש רצפטים, ותמיד תשמע דעות שונות במשרד החינוך והתרבות.

ש' יהלום; אבל בין שר לסגנו זה קצת מוגזם.

ש' שושני; קיימת הרמוניה של עבודה בדעות שונות, ואני חושב

שזה לזכותם.

היו"ר ד' איציק; אדוני המנכ"ל, אנחנו חוזרים להצעה שלכם. אם

ההצעה שלכם תהיה כזו שאפשר לחיות איתה, נגמור

את הדיון היום בהכרזה, ונודיע למי שצריך להודיע, שגמרנו את העניין סוף

סוף ברוח טובה.

ואם לא, אני רוצה לומר, אדוני המנכ"ל, שאין טעם לכנס יותר ישיבות

בנושא. אנחנו את שלנו אמרנו. לפי דעתי, המשרד יכול לספוג את זה.

אני גם נוטה לחשוב, ואני אגיד לך משהו, שאולי הוא לא הגון כלפי אחרים,

אבל הוא הגון כלפיך, אני בהרגשה, שאם היית לוקח את העניין הזה ליד, אז,

כמו שאני מכירה אותך, אתה יודע להחליט, אתה מחליט מהר, ואין לך סבלנות

למשוכות ארוכות. לפי דעתי, יכולת לקחת את העניין הזה ולהביא לנו החלטה

שסופגת את ה-4-3 מיליון שקל האלה.

אנחנו לא יסוג מעמדתנו, שצריך להיות פה עיקרון דיפרנציאלי. וצריך לחזור

לעניין של יחידת לימוד. הכדור אצלך.

ש' שושני; אנחנו קיבלנו. בזמן שחברי הכנסת התדיינו, אנחנו

עשינו כאן תחשיבים. אנחנו מקבלים את העקרונות

האלה. מבחינתנו אין בעיה.

אני חושב שליו"ר באמת יש נכונות גדולה. זה פשוט עניין של תחשיב. עשינו

תחשיב בצד, במחירי תשנ"ה המחיר ליחידת לימוד צריך להיות 20 שקל. זה

במחירי תשנ"ה, אני מזכיר, כדי שלא אחר כך נבוא ונאמר שיש התייקרויות.

קרוב לשליש מהיחידות הן ללא תשלום בכלל. הבסיס להשקעה הוא לא 26.



הבסיס להשוואה הוא שונה. המחיר המשוקלל ליחידה, אס מראים חשבון של

שליש, יש לי 14 שקלים. כלומר, ההשוואה לשנה היא מ-26 ל-14. היא לא מ-26

ל-20.

מכל מקום, זה חשבונות מיידיים, ייתכן שיש טעות של שקל כאן ושם. צריך לא

ליפול לעיוות האופטי הזה.

בתעודת בגרות ממוצעת יש כ-27 יחידות.

קריאה; ? בנייר שח"כ איציק הציגה יש חיסכון נוסף של 122

מיליון שקל. לפי החישוב, אנחנו נגיע לסך הכל 17

מיליון שקל. 4 מיליון שקל אנחנו מבקשים כתרומה נוספת שלכם.

מחיר יחידת לימוד זה לא 20 ש"ח, אלא 18 ש"ח. כלומר, אנחנו אומרים, אם

אפשר יהיה, אדוני המנכ"ל, ללכת לכיוון הנייר של דליה איציק, שתכליתו

מספר סופי של 18 מיליון שקל, ועל זה תעשה את החישוב.

ש' שושני; חברים, היינו רוצים מאוד ללכת לעניין הזה. אני

מאוד מעוניין, כי אנחנו אמרנו שנבטל את בבחינות

הבגרות את התשלומים לשנתיים. אנחנו מתקשים. 4 מיליון בדרך כלל אינם

סכום משמעותי. במקרה זה אנחנו במצוקות תקציביות לקראת תקציב 96'

בהיקפים בכלל בלתי נראים. אנחנו נתקשה לעמוד בתקציב 1996.

לכן אמרתי, שהיות שיש לנו מחויבות לבטל מתשנ"ז את התשלומים, אנחנו לא

יכולים ללכת מעבר לעניין הזה. האחריות במקרה זה נופלת עלי. ואני פשוט

אינני יכול.

ש' יהלום; אתם אומרים 27 יחידות, בואו ונעשה את החשבון.

27 יחידות זאת התעודה הממוצעת.

ע' ברנדס; אבל זה לא התלמיד הממוצע.

ש' יהלום; עכשיו מזה נוריד את שלוש הבחינות, בממוצע כמה

בחינות זה? אתה חושב שלישי

ש' שושני; לפי הערכתנו, ב-30% מהיחידות יהיו פטורים. זה

מאוד משתנה.

י' בא-גד; מתמטיקה או אנגלית זה חמש יחידות.

ע' ברנדס; הממוצע לפי חישובי סימולציות שעשינו זה כשליש

או קצת פחות משליש מהיחידות. זה מאוד מאוד יכול

להשתנות משנה לשנה בהתאם להרכב.

ש' יהלום; שמונה. נשארו לנו 19 יחידות. זאת אומרת, שאם

המחיר שיילקח מ-19 יחידות יהיה 20...

ע' נרנדס; 19 יחידות זה בתעודה. אם התלמיד בשנה הבאה

בי"ב, הוא מן הסתם עשה קרוב ל-50%. זה הממוצע



הארצי. קרוב ל-50% הוא עשה בי' וי"א. לי"ב נשאר לו קצת יותר מ-50%

מהיחידות. אס הוא בי"א זה עוד פחות.

כלומר, אתה עושה את ההשבון כאילו לתעודה, אבל הוא ישלם בפועל הרבה

פחות. הוא ישלם בפועל 250-200 לפי הסכומים האלה. אם אתה הולך להצעה של

350 לתעודה, ממי אני אגבה את זה? רק מתלמידי י"בל מתלמידי י"א בכלל לאל

אני אטיל את זה על כולם? אז יתקוממו וישאלו למה זה לא פורפורציוני.

בסוף אני אחזור ליחידות.

אתם עובדים על 20 שקל ליחידה.

כדרך האומדן של הסכום, אם רוצים להגיע ל-22

מיליון. אתה שוכח את אזורי הפיתוח זה 15%

מהיחידות. אי אפשר לעשות את כל החשבונות בהנחות.

ש' יהלום; מר ברנדס, אני רוצה לעשות חישוב. אתה אומר 20

שקל ליחידה, בעוד שמספר היחידות הוא אמנם 19,

אבל, אתה אומר, שאתם גובים את זה רק מנבחני תשנ"ו. זה צריך להיות ברור.

תשנ"ו משלמים לפי בחינות. זאת אומרת, י"א ישלם גם סכום מסוים, י"ב ישלם

מה שנשאר לו וכוי.

אני שומר בדיוק על הפרופורציות שקיימות היום

בין כל ההורים. רק את הסך הכול אני מוריד, ואת

החלק הזה של הפסור מתשלום.

ש' יהלום; זאת אומרת, אותו אחד שיהיה בי"ב בתשנ"ז ישלם רק

על מה שהוא נבחן בהיותו בי"א.

ע' ברנדס; זאת אומרת, ש-70% מהיחידות יחויבו ב-20 שקלים,

ו-30% מהיחידות, אלה שבהם לא יגשו, כמובן

יהיו....

נ' שלו; אני שואל לגבי החזר כספי החל"ב השנה.

אתם פניתם בנושא הזה לבית המשפט. בית המשפט

יכריע מה שיכריע, והמשרד יעשה מה שבית המשפט

יחליט.

מה שאתה מבקש לא נראה לנו צודק. יש לו עלות מנהלית איומה, ובכל מקרה זה

ייצור גירעון תקציבי, שיהיה צורך לגלגל אותו על האחרים. בקיצור, זה

יהיה לנו לא צודק וגם לא מעשי. אם ניכפה על ידי בית המשפט לעשות את

הצעד הזה, נציית להחלטה של בית המשפט.

נוצר פה מצב אבסורדי מסוים, שהמיגון והביטחון

של התושבים במגזר הערבי לא קיים. אין מקלטים

במגזר הערבי, ובנוסף לזה יש דבר חשוב מאוד, כמו שאמר ח"כ יחזקאל, על

הקילומטרים בלי גדרות.

אני חושב, שהיום לבוא ולהגיד "אנחנו רוצים לשמור שמירה משטרתית", זה

קצת מרתיע.



מפריע פי שניים, פי כמה, כיוון שההגדרות הן פרוצות. ויש אפשרות לעשות

את זה על ידי המועצות המקומיות כדי למנוע עבריינות, שקיימת כל הזמן.

ולכן אני מבקש לבדוק את העניין הזה, להעביר את השמירה הזאת למועצות

המקומיות, ולא למשטרה.

ש' יהלום; האם יש סיכום ד"ר שושני?

אנחנו נוטים לענות לבקשת יו"ר הוועדה, שהתשלום

עבור יחידת בחינה יהיה 18 שקלים, זו הצעה

קליטה. ואנחנו נקבל את הצעתה של היו"ר כדי לקדם את הנושא.

ר חאג' יחיא; אני רוצה להדגיש עוד פעם את הנושא של אזורי

פיתוח ואזורי עדיפות לאומית. צריך לבדוק את זה

במגזר הערבי.

ש' שושני; זה החלטת ממשלה. מה שנכלל בהחלטת ממשלה ייבדק.

ו' חאג' יחיא; כשהממשלה מחליטה על אזורי פיתוח, אנחנו צריכים

גם להתחשב בחומר הקיים אצלנו. אנחנו לא צריכים

להנציח את ההפליה לעולמי עולמים גם במשרד החינוך.

ש' שושני; 18 במחירי תשנ"ה.

היו"ר ד' איציק; אכן ההצעה שלנו טוף טוף התקבלה.

אני בהחלט חושבת, שהיה פה הישג של משרד החינוך

ושל הוועדה. בהחלט הורדנו כמעט מחצית מהטכום לאותם הורים, אולי יותר

ממחצית מהסכום, לאותם תלמידים ששילמו עבור תעודת בגרות מלאה.

אדוני המנכ"ל, אנחנו כמובן מאשרים ושמחים שאישרתם עקרונית את התשלום.

אבל כדי שהדברים יהיו מסודרים, אני הייתי רוצה להעלות את זה על הכתב.

היות שלא היינו ערוכים לכך, שנגיע היום להסדר, שהרי בתחילת הישיבה

נכנסנו באי הסכמה, הייתי רוצה לבקש ממך לקיים ישיבה נוספת, שבה נעלה את

הכול על הכתב. הרעיון הדיפרנציאלי נשאר, גובים עבור יחידת בחינה,

וכמובן, הצמדה למחירי תשנ"ה.

ש' שושני; מה שאני מציע הוא, שאנחנו פשוט נכין את טיוטת

החוזר ונעביר אותו לוועדה. אני פשוט מציע לחסוך

לוועדה בישיבה נוספת, כי אנחנו מוכרחים להוציא חוזר לבתי הספר.

היו"ר ד' איציק; אני רוצה לבקש ממך, אדוני המנכ"ל, אם וכאשר

היום תוכלו להכין את הנייר, אנחנו נקיים ישיבה

שלא מן המניין היום בשעה אחת, שתיים. היום נקיים את הישיבה, נסגור.

אני מאוד מודה לך, אני מודה לאנשי משרדך.

הישיבה ננעלה בשעה 35;12