הכנסת השלוש עשוה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 276

מישיבת ועדת החינוד והתרבות



שהתקיימה ביום ד/ כ"ד באייר תשנ"ה, 24.5.1995, בשעה 09:00

חברי הוועדה: היוי'ר ד' איציק

ר' אלול

א' אסעד

ש' יהלום

א' יחזקאל

מ' שטרית

ד' עמר, ראש העיר נשר

מ' הרמן, ראש עיריית אופקים

ש' שושני, מנכ"ל משרד החינוך והתרבות

א' בריק, עו"ד, יועץ משפטי, משרד החינוך והתרבות

י' כהן, סגן הממונה על המינהל הפדגוגי, משרד החינוך

והתרבות

מי שגיא, סגן מנהל המינהל לכלכלה ולתקציבים, משרד

החינוך והתרבות

נ' שלו, מנהל אגף שדה במינהל חברה ונוער, משרד החינוך

והתרבות

ד' מורג, סגנית היועמ"ש, משרד החינוך והתרבות

מי מאיר, משרד החינוך והתרבות

יי מלכה, משרד החינוך והתרבות

יי אנדורן, משרד האוצר

י' שפירא, ההסתדרות הכללית

אי לבנטל, ראש שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות

עי ברקאי, דייר, מנהלת מחי אם וילד, משרד הבריאות

י' דוידסון, מנהלת מחי אחיות בריאות הציבור, משרד

הבריאות

ני שקולניק, עוזרת לראש שירותי בריאות הציבור, משרד

הבריאות

בי לב, דייר, משנה למנכ"ל משרד הבריאות

שי לחמן, ארגון הורים ארצי

יי צמח, ארגון הורים ארצי

יי קראוס, ארגון הורים ארצי

ר' שלייכר, ארגון הורים ארצי

ר' לדווין, ארגון הורים ארצי

שי אבואב, ראש המועצה קרית טבעון

הי אלמוג, חברה למשק וכלכלה, מרכז השלטון המקומי

בי ניסים, משרד החינוך והתרבות

די אדמון, ארגון המנהלים הארצי, הסתדרות המורים

יי קרני, ההסתדרות הכללית

ת' גורדון, מנהלת תיכון חדש

יי גידלי

חבר המתרגמים בע"מ

תשלומי הורים



תשלומי הורים

אני מתכבדת לפתוח ישיבה נוספת בסידרת

ישיבות בנושא תשלומי הורים, שהתקיימו

השבוע. הנושא הוא נושא טעון, נושא רגיש, יש יותר ויותר תלונות של

הורים. גם הוועדה קיבלה עכשיו מכמה הורים נייר או דו"ח של מנהלי בתי"ס

שמבקש תשלומים, למרות שהוועדה עדיין לא אישרה, למרות שאתם עדיין לא

קבעתם כמה הורים ישלמו. מנהל ביה"ס בעמק חפר, בגימנסיה ועוד כהנה וכהנה

מנהלי בתי"ס שלא רק קובעים את הסכום הכללי, אלא מתי בדיוק, באיזה חודש,

באיזו שעה, באיזה יום אתה אמור לשלם.

א. המנהלים הופכים להיות שותפים לעבירה או קובעים עבירה. המשרד צריך

להגיב על העניין הזה באופן חמור.

ב. אני בפירוש אומרת שאני קוראת להורים לא לשלם תשלומים עד אשר הוועדה

לא תאשר את התשלומים. והורה שמשלם שם את כספו על קרן הצבי.

יותר מזה, ב-21 ביוני 1994 כותב המנכ"ל ד"ר שמשון שושני מכתב לח"כ א'

בורג על שיעור התשלומים בעד אספקה ושירותים נוספים הניתנים לתלמידים.

מבטיח המנכ"ל שיהיה ביטול הדרגתי של אגרת השירותים הנוספים, אומר

המנכ"ל שבשנת תשנ"ה יבוטל תשלום ההורים על חומר משוכפל ומצולם, וכך

היה, אבל כשעקבנו ביקשנו דו"ח ביצוע, ואתמול שמענו את ההוריםוגם מנהלי

בתי"ס מתלוננים שיש בלגן אדיר סביב הסוגייה, מה שעושה אותנו דואגים,

מפני שאם אנחנו הולכים לסעיף השני שלך שמבטיח שבמהלך השנים תשנ"ו עד

תשנ"ח יבוטל בהדרגה תשלום ההורים על חומרי מלאכה ומשחקים, ועל חומרים

וערכאות להוראת הטכנולוגיות ויועבר בהדרגה אף הוא לביצוע ע"י המשרד,

הרי שיש לנו סיבה לדאוג שאם זה עובר בהדרגה לביצוע והביצוע הוא לא

ביצוע אז אנחנו בצרות.

כותב המנכ"ל, התשלומים עבור השאלת סיפרי לימוד ועבור סיפרי עיון יוגדרו

בתשנ"ו כתשלומי רשות ויפורסמו בחוזר מנהל הכללי תוך נקיטת תעריף

מקסימלי. אנחנו סבורים שאת הסעיף הזה צריך לבטל. כשאנחנו אומרים לבטל

אנחנו אומרים לא להפוך אותו לרשות, אלא להפוך אותו באופן תקציבי מתוקצב

על ידיכם, שהחשבון שלנו מראה שזה די מעט כסף, ושאתם יכולים לעמוד בזה.

תרשה לי המנכ"ל לשאול אותך אם משרד החינוך פרסם אתמול או שלשום הודעה

כאילו אנחנו, ועדת החינוך, איננה רשאית או איננה מוסמכת לדון במדיניות.

אני לא יודעת איפה מדיניות מתחילה ואיפה היא נגמרת, אבל בוודאי לא

זכותה אלא חובתה על פי חוק לאשר את התשלומים האלה, ולכן ההודעה היא

מבחינתנו לא מקובלת ואיננה הודעה. יצאה אתמול הודעה מכם שפורסמה בעיתון

"מעריב", שיש לכם מגמה להפוך את התשלומים האלה לתשלומי רשות. מי שיושב

עכשיו בחדר ובבית, קורא את העיתון, אומר לעצמו יופי, הנה סוף סוף שחררו

אותנו ההורים ואת תשלומי החובה האלה הפכו לתשלומי רשות, והוא בחמש דקות

הראשונות יוצא שמח וטוב לב, ולא היא. מפני שברור לגמרי שאם הופכים את

תשלומי החובה לרשות, אז השירותים האלה יהיו גם כן רשות והם ינתנו בהתאם

לאותן רשויות מקומיות, שמסוגלות, יכולות, מעוניינות ואולי יש להן כיוון

חינוכי, ואתה יודע שהרשויות המקומיות רובן לא בדיוק יכולות לקבל ציון

מאוד גבוה בעניין זה, או מטעמים אובייקטיבים שאין להם כסף, או מטעמים

סובייקטיבים כי בהם אינם כל כך מתעניינים. אלה הן הבעיות.



ש' יהלום; אדוני המנכ"ל, נניח שהכל מסתדר כפי שהיו"ר

אמרח ונניח שמשרד החינוך משלם את התשלומים

שהוא קיבל על עצמו, איך הוא משלם את התשלומים, באיזו דרך? כיום הוא

משלם את זה דרך הרשויות המקומיות. כפי שהובהר כאן בהרבה הזדמנויות, יש

לכך שתי בעיות. הבעיה הראשונה היא בעיה ממש טכנית, שיש רשויות מקומיות

שלא מעבירות את הכסף. הכסף נכנס לגרעון הנורא שיש לכמה מהרשויות

המקומיות והן לא מעבירות את הכסף. יש כאן גם נושא מהותי. לא צריך להגיד

לך שאתה מדבר, כפי שנאמר בהודעה, על מדיניות, שהמדיניות שלכם במשך

השנים האחרונות היא לתת אוטונומיה חינוכית לבתיה"ס, ויש בזה הרבה מן

החיוב. מה שאתם עושים בדרך העברת הכספים, זה שאתם מורידים את

האוטונומיה של ביה"ס ומחזקים את התלות, אפילו במקרה שהעירייה כן משמרת

את התלות של מנהל ביה"ס בפקידות העירונית, שהרי יש לפקידות העירונית

עוד שוט כלפי מנהל ביה"ס להגיד לשלם בזמן, לא לשלם וכוי. הוא צריך לבוא

לפעמים ולהתחנן לפניהם. הוא משלם בשביל ההתחננות הזו הרבה דברים בצד

האוטונומי החינוכי. אנחנו תובעים, והדבר אינו קשה, ס"ה בעידן החוכמה

המחשבית, התקשורתית של המאה ועשרים למצוא את הדרך כפי שבזמנו שהיה רצון

של הסתדרות המורים, אז העבירו למורים כסף בעבור תה וקפה ולא העבירו את

זה דרך הרשויות המקומיות, ועדיין מעבירים, אז אפשר בהחלט שכל מנהל

ביה"ס יקבל המחאה ממשרד החינוך בעבור התשלומים להחליף את תשלומי

ההורים. זה לא צריך להיות דרך הרשויות המקומיות.

אני בכל זאת מציעה שלסדר אנחנו נשמע אותך

אלא אם כן אתה תאמר שהיית רוצה לשמוע את

האנשים שיושבים כאן, את הגופים שיושבים שם, ורק במישור העקרוני כי אני

מציעה שאנחנו ננצל את הישיבה הזו לכל החברים שיושבים כאן ננצל את הישבה

הזאת רק בנושאים עקרוניים ולא, אנחנו אתמול נכנסו לפרטי פרטים, אני

חושבת שחבל לבזבז את הישיבה הזו ואת נוכחותו של המנכ"ל לסוג כזה של

ישיבה.

ש' שושני; בשנה שעברה התקיימו דיונים מרובים

ורציניים בנושא של תשלומי הורים בוועדה

הזו. חשבתי שהגענו לסיכום מסוים עם הוועדה בכל השאלות. נקבעו העקרונות,

ונקבע מה יהיה בגדר תשלומי חובה ומה יהיה בגדר תשלומי רשות. אני רוצה

להעביר את עמדתו של המשרד שאני המנכ"ל שלו. אנחנו מעדיפים שכל התשלומים

יהיו בגדר תשלומי רשות ולא בגדר תשלומי חובה. הורה שמקבל שרות שהיה עד

היום בגדר תשלום חובה ישלם בעבורו ולא יהיה דבר אוניברסלי, כי יש

רשויות מקומיות שאינן נותנות שירותים מסוימים ויש רשויות מסוימות שכן

נותנות שירותים מסוימים. ולכן המלצנו על תשלומי רשות, או אנחנו ממליצים

על תשלומי רשות בלבד. יש טענה נכונה בינתיים של רשויות מקומיות שטוענות

שאם התשלום אינו מוגדר כאגרת שירותים נוספים במסגרת תשלומי החובה, זה

מקשה לגבות את התשלום מהורים סרבנים המסרבים לשלם את הכסף. לא מדובר על

מיעוטי יכולת. לכן אנחנו מוכנים ללכת יחד עם הרשויות המקומיות ולהגדיר

כמה תשלומים שהמלצנו. גם במכתבי אל יו"ר הוועדה בשנה שעברה המלצנו

שיהיו בגדר תשלומי רשות, אנחנו מוכנים להשאיר אותם בגדר תשלומי חובה עד

שיימצא פתרון לעניין. כגון, שירותי בריאות, כגון ביטוח תאונות אישיות.

ש' יהלום; ביטוח תאונות אישיות זה חוק הכנסת. זה חוק

שהועבר ע"י ח"כ א' בורג ואני, וזה חוק

וחייבים למלא חוק וכל רשות על פי חוק.

אנחנו התחייבנו וקיבלנו על עצמנו בשנה

שעברה לשלם במקום ההורים על חומר משוכפל

וחומר מצולם. העברנו לרשויות המקומיות במדינת ישראל 26 מיליון שקל.

מדינת ישראל במבנה השלטוני שלה, ועל פי החוק, מערכת החינוך מנוהלת

במשותף עם הרשויות המקומיות. הן הפרטנריות של משרד החינוך והתרבות

במבנה השלטוני בניהול מערכת החינוך. אנחנו מעבירים לשלטון המקומי

כארבעה וחצי מיליארד שקל, כ-250/0 מתקציב המשרד, כדי שינהלו במשותף איתנו

את מערכת החינוך. רוב הרשויות המקומיות במדינת ישראל, מוסיפות גם

מתקציבן, מההכנסות העצמיות שלהן. 90% של הרשויות המקומיות במדינת ישראל

מנהלות את ענייניהן בצורה מעולה, בעיקר את מערכת החינוך שלהן. ויש

רשויות מקומיות כושלות ולעניין זה אנחנו צריכים למצוא פתרון במשותף עם

השלטון המקומי. היות והעניינים הם עניינים מינהליים חשביים קשים מאוד,

אנחנו מנסים עכשיו להגיע לאיזה שהוא פתרון חשבי, שבאותן רשויות מקומיות

כושלות ייפתח חשבון נאמנות של הרשות המקומית. הוא לא יועבר בצורה שבה

אנחנו מעבירים היום את הכספים לרשויות המקומיות דרך בנק אוצר השלטון

המקומי, ואם הרשות המקומית נקלעה למצוקות קשות מקפיאים לה את הכספים.

לא מעבירים את הכספים. זו בעיה הרבה יותר חמורה מתשלומים לשכפול תשלומי

שכר למורים. אז באותם מקומות אנחנו מנסים להגיע להבנה או הסדר לפתיחת

חשבון נאמנות. שהכספים יועברו אליו ישירות ויוצאו רק למטרות חינוך. אז

אולי באותם מקומות שאינם מעבירים כספים כמו שצריך ימצא פתרון לעניין.

בשלב זה אין לזה פתרון. אבל למיטב ידיעתי, כפי שאנחנו מעבירים כסף

לרשויות המקומיות בנושאי שכר, אנחנו נמשיך ונעביר כסף לרשויות מקומיות

ולבעלויות אחרות, בנושאים אחרים גם כן.

לבתי ספר יסודיים אתם אינכם מעבירים. היום

זה דבר חדש.

ש' שושני; אנחנו מעבירים לרשויות המקומיות לבתי"ס

יסודיים. שרתים, מזכירים וכל דבר אחר.

אנחנו עוסקים בבנייה של בתי"ס, אנחנו עובדים רק באמצעות הרשות

המקומית.

והם עובדי הרשות המקומית, אבל זו לא תלות

חינוכית, זו תלות שירותית והיא נכונה.

מנהל ביה"ס והמורה אינם מקבלים מהרשות המקומית.

המשרד הודיע, שר החינוך והתרבות והמנכ"ל

הודיעו שהם מעוניינים שהמערכת תלך ליתר

ביזור, וליתר אוטונומיה מינהלית ופדגוגית. אנחנו עובדים כבר מחצית השנה

יחד עם השלטון המקומי לבדוק מה המשמעות של אוטונומיה מינהלית של ביה"ס

יסודי. אני מקווה שתוך חודשיים עד שלושה חודשים נגיע בעניין זה להבנה

מוחלטת. הכוונה שלנו במסגרת תקציב הרשות המקומית לבנות משק כספים סגור

ולקבוע במשותף את רמת השירות של ביה"ס היסודי, ומנהל ביה"ס יהיה

אוטונומי מתוך התקציב הסגור של הרשות המקומית, לעשות בתקציב כפי שהוא

מבין.

אנחנו רוצים לקיים בדיוק את מה שכתבנו וסיכמנו עם יו"ר ועדת החינוך

והתרבות לשעבר. עם הוועדה בעצם. אנחנו ביטלנו את החומר המשוכפל, העברנו

את התקציבים לרשויות, אם יש תקלות מינהליות מסוימות צריך להתגבר עליהן.

זאת היתה שנה ראשונה, אני מניח שהעניין יפתר בשנה השנייה. זה היה גם



עניין די מאוחר ונעשה בלחץ, גם הרשויות המקומיות לא כולו היו מאורגנות

לעניין הזה. אני מקווה שהשנה יהיה יותר טוב.

בסעיף 2 של אותו מכתב, אנחנו רוצים לבטל בהדרגה את תשלומי ההורים

בנושאי חומרי מלאכה, משחקים וכל מיני ערכות. גם כאן לפי השקפתי עניין

זה צריך להיות עניין שברשות ולא עניין שבחובה, אבל הבטחנו, הבטחנו.

בדרך כלל המשרד הזה עומד בהבטחותיו. אמרתי בשיחה מוקדמת ליו"ר הוועדה,

גם תקציב המדינה אושר ע"י הכנסת, וממשלת ישראל מתוך שינוי במציאות

החליטה על קיצוצים בכל משרדי הממשלה. חל שינוי מסוים במציאות. למרות

המציאות הזאת שנשתנתה וגם על משרדנו נגזר קיצוץ, אנחנו בעניין זה לא

פגענו בהורים, ונשתדל לעמוד בהבטחותינו, כי המשרד עד היום הוא די בסדר

בהבטחותיו. נשתדל מאוד לקיים אותם. לא תמיד המציאות משתנה, הבטחות

ניתנות לקיום. אנחנו רוצים לבטל, ומציעים ליו"ר הוועדה לקבל את

המלצתנו, אם הוועדה תאשר, לבטל את התשלום בגני הילדים על חומרי המלאכה

והמשחקים. כשלב ראשון בנושא של הדרגה.

הנושא השלישי, השאלת ספרי לימוד. כפי שידוע אנחנו מסבסדים פרוייקט של

השאלת ספרי לימוד. הצענו שזה יהפוך לנושא שברשות במכתבנו ליו"ר הוועדה,

וכך אמרנו וכך הבנו שהעניין הזה סוכם, אנחנו מציעים שזה יהיה נושא רשות

שייקבע לו תעריף מקסימלי.

הנושא הרביעי הוא שירותי בריאות ושירותי בריאות השן, שהצענו אותם

כשירותי רשות, והרשויות המקומיות טוענות שעד שלא יוסדר העניין הן

מבקשות שיהיה שירות חובה, אין לנו התנגדות להענות להצעתן של הרשויות

המקומיות. בכל שאר הנושאים, אנחנו מציעים שהסיכומים שהושגו עם הוועדה

בשנה שעברה יעמדו גם השנה.

היו"ר ד' איציק; יש פה ויכוח עקרוני, יסודי, מהותי. אתם

אומרים שהמגמה שלכם, היא להפוך את

השירותים האלה, בעצם לבטל את התשלומים ולהפוך אותם לשירותי רשות. אנחנו

חושבים שזו התנערות מהשירותים האלה, כי שירותים אלה לא ינתנו אם יהפכו

להיות רשות. לכן יש פה ויכוח עקרוני, מהותי, שאני לא רואה מתי הוא

יסתיים והוא גם ויכוח של תפיסת עולם, ואני שאת תפיסת העולם הזו בזמן

האחרון אני רואה גם באזורי הרישום, וגם בכמה מקומות, וגם איזו נתינת

רשות למנהלים לעשות כמעט ככל העולה על רוחם בכמה בת"יס, שהעקרון של

הדברים הוא כזה שיש פה כמעט מגמה של הפרטה. מה זאת אומרת, במה אשם ילד

של רשות מקומית שאין לה כסף? הרי אתה טוען בעצמך, הכנסתם את זה לחובה

כי חשבתם ששירותים אלה חשובים מאוד, אחרת הייתם מכניסים אותם לרשות.

אתה אומר לי את מה שחשבתי כל השנים כחובה, עכשיו אני בכלל לא צריך את

זה כרשות. אני בכלל לגמרי מתנער מהכסף. מגמה זו היא מגמה מאוד מאוד

מסוכנת, ואני מקווה שאנחנו נשכנע שזה לא נכון.

מ' שטרית! מנכ"ל משרד החינוך, שמעתי את ההצעה שלך

לגבי הפיכת תשלומי החובה לתשלומי רשות.

לכאורה על פני הדברים יש בזה היגיון, כי אתה אומר לא לעשות חובה, מי

שלא רוצה את השירות לא יקבל אותו. אבל המשמעות של ההצעה הזו, אם היא

תיושם, היא בעצם הגדלה חריפה מאוד של אי השוויון שקיים ממילא בחברה

ובעיקר בחינוך. במצב הקיים היום בחינוך אוכלוסיות יותר מבוססות מממנות

הרבה מאוד שירותים, מעל ומעבר למה שמערכת החינוך מציעה, ויוצרות אי



שוויון חריף מאוד, כמובן בצדק מבחינתם, כלפי אותם תלמידים שהוריהם אינם

מסוגלים לתת להם את אותם שירותי טיפוח ועזרה וסיוע שהורים מבוססים

מסוגלים. אם אתה הולך לבסיס ואתה מבטל את שירותי החובה ועושה אותם

רשות, התוצאה תהיה למשל שבהרבה רשויות גובים מההורים דמי מחשב לביה"ס.

אם אתה עושה את זה רשות על בסיס ההנחה שמי שלא משלם לא מקבל שירות,

יהיו לך באותו ביה"ס ילדים שמתשמשים במחשבים ולומדים את השימוש בכלי

הזה וילדים שלעולם לא יגעו בו. אם תוציא טיולים חצי ביה"ס לא יהיו

בטיולים.

אבל זו המציאות היום, ח"כ מ' שיטרית,

הטיולים הם רשות, הם לא היו חובה אף פעם.

הם רשות להלכה, אבל הם חובה למעשה.

מ' שיטרית; זה לא עושה אותם יותר כשרים בעיני אם הם

רשות, אבל נכון לעכשיו זו רשות חובה,

כיוון שמי שגובה את הכסף הזה אלה רשויות מקומיות. בדמי הרישום של ביה"ס

אומרים תשלם, בכלל לא שואלים את ההורה אם הוא רוצה, אז זה במידה מסוימת

זה חובה. סל תרבות אותו דבר. מה תעשה בסל תרבות, תביא הצגות לביה"ס.

ש' שישני; הוא היה רשות עד היום, הוא כל הזמן רשות.

אתה מציע להפוך את זה לתשלומי חובה?

חומר משוכפל, זה אותו דבר, יהיה ילד שיקבל

חומר ויהיה ילד שלא יקבל חומר.

אנחנו כבר משלמים בשביל זה.

אני חושב שמה שדרוש לעשות זה לבטל את כל

התשלומים האלה למיניהם. הגשתי הצעת חוק

שלצערי נפלה בכנסת ברוב קולות הקואליציה, לבטל את תשלומי ההורים בכלל.

אני חושב שהמדינה צריכה לשאת בהוצאות החינוך מלמעלה למטה, על כל

גווניהם. לגירסתי, משמונה עד חמש אחה"צ כולל תרבות, חינוך, שכפולים,

מחשבים. זה לא עניין שנתון לשבט או לחסד בידי ההורים. לצערי הממשלה

התנגדה לעניין.

ח"כ מ' שטרית, אם אנחנו כבר עוסקים

בסוגייה של הממשלה, אז כדאי שתדע שהגזרות

שהגיעו למערכת היו דווקא גזרות שלכם. אנחנו רק עכשיו מחפים ומכסים לאט

לאט את הגזרות שאתם הטלתם. אבל בעקרון אני מסכימה איתך.

ש' יהלום; עד כמה שאני יודע זה היה השר י' נבון

ממפלגתכם.

אני לא מתכוון לעשות את הדבר הזה לוויכוח

פוליטי. את אותה ביקורת שאני מטיח כאן

בממשלה הטחתי לא פעם אחת בהיותי חבר בקואליציה בממשלות שלי, ואני לא

חששתי להטיח אותן, ואני חושב שממשלה שלא שמה את החינוך בסדר עדיפות

לאומי ראשון, אין לה זכות קיום בעיני. עם כל תוספת התקציב אנחנו חזרנו

בקושי לרמת ההוצאה לתלמיד שהיתה ב-1980 וב-1980, עדיין היתה ממשלת



ליכוד. נכון שנגזרו גזרות וקיצצנו. מ-1987 התחילה עלייה איטית של

הממשלה וזה נתן לה דחיפה רצינית, אבל בקושי חזרנו לרמה של הוצאה לתלמיד

של 1980.

קרוב לוודאי גם שהורדתם את מעמד המורה

ולכן אתם צריכים בטלוויזיה להעלות אותו.

הורדנו את מעמד המורה בתוספת שכר של

40%-60% ריאלית, ונשאל את המורים כמה מעמד

הורדנו להם.

מ' שטרית;הסיכוי של תלמידים רבים בארץ להיות אזרחים

בעלי הזדמנות שווה, להגיע ליכולת תחרות

בחברה הישראלית המודרנית המתפתחת והמתקדמת מאוד, נעוצה הרבה מאוד ברמת

החינוך שהילד הזה מקבל ובאמצעים שהוא מקבל. לצערי הרב היום הדבר איננו

נתון רק ביכולת של הילד ללמוד, אלא נתון בהרבה מקרים ביכולת של ההורים

שלו לממן את מה שחסר המערכת. לצערי הרב יש עוד ילדים שמסתובבים בביה"ס

ללא ספרים, כי ההורים שלהם אינם יכולים לקנות להם ספרים. יש ילדים

ששכחו מזמן מה זה טיול או מה זו תעודה או מה זה סל תרבות, כי אין להם.

זו לא בושה, יש הרבה מאוד ילדים שאין להם.

אני מבקש לקבל את רשימת הילדים שלא יודעים

מה זה טיול ואת רשימת הילדים שלא יודעים

מה זה ספרים ושאין להם ספרים. ח"כ מ' שטרית, אני לא מוכן לקבל את

העניין שיש היום ילדים שאין להם ספרי לימוד.

אני שומע כאן מהאורחים שלנו שיש.

אני חולק על זה.

אדוני המנכ"ל, אני לא מתכוון פה לתקוף

אתכם באופן אישי, וגם אתם לא אשמים, אתה לא יכול לדעת לאיזה ילד בביה"ס

חסר ספרי לימוד, אבל בהיותי ראש עיר כעשר שנים ביבנה, אני דאגתי בעיר

שלי לתלמידים שלא היו להם ספרי לימוד ואני קניתי להם על חשבון הרשות

ספרי לימוד, כי חשבתי שנכון לעשות את זה. אבל אם המצב היה קיים מזה עשר

שנים מדי שנה בשנה, אז הוא קיים גם היום.

נמצא כאן ראש המועצה בנשר, יש אצלו ילד

אחד בלי ספר לימוד. אם יהיה ראש רשות

מקומית אחד שיגיד שיש אצלו ילד בלי ספרי לימוד אני מוכן לקבל את השם,

מחר בבוקר יקבל ספרים.

אדרבא, אני מרים את הכפפה, אני מוכן לפנות

לראשי רשויות ומנהלי בתי"ס ומבקש מהם

רשימות של ילדים בלי ספרי לימוד.

אני מוכן להגיד לך כראש רשות, אם יש

ביישוב תלמיד שאין לו ספרי לימוד ראש

המועצה צריך להתפטר. חד וחלק.



ש' יהלום; לפי המכתבים שאני מקבל מרשויות מקומיות כל

מרכז השלטון המקומי יתמוטט אחרי התפטרות

אם הוא יקבל את הצעתך. יש ילדים שאין להם ספרי לימוד.

מ' שטרית; אין לי ויכוח איתך, דוד, ולא עם ראש רשות

אחר ולא עם מנכ"ל משרד החינוך, שאם יש

בעיר כשל חינוכי חריף, זו אחריות בראש ובראשונה של ראש העיר, אבל זה לא

פותר לי את הבעיה של הילד. ילד זה נשאר עדיין ללא ספרים אם אין לו

ספרים, וודאי שתסכים איתי שאלפים ועשרות אלפי ילדים בכלל לא משתתפים

בחוגים, כי אין להם יכולת לשלם על זה. נחזור לתשלומי החובה והרשות על

כל התשלומים שגובים בביה"ס. אינני יודע לחשב כרגע מה העלות של התשלומים

האלה, המדינה היתה צריכה לממן אותם. אבל הבעיה היא תמיד מקור כספי

ומתווכחים על סדר עדיפויות ממשלתי, אז לממשלה יש מאה מיליארד שקל להסדר

הפנסיה ויש 12 מיליארד שקל להסדרי קיבוצים, ויש מיליארד שקל לבנות 53

אלף מטר מרובע בנייני ממשלה או קריית ממשלה חדשה, אבל אין כסף לחינוך,

לתשלומי הורים. נניח שאין להם, אני מסכים שיעלו את מס הכנסה באחוז

הרלוונטי, הדרוש, כדי לממן את כל ההוצאות האלה לכל התלמידים חינם, ואז

אני אהיה בטוח שהמדינה גובה את זה בצורה פרוגרסיבית מאנשים לפי יכולת

ההכנסה שלהם ומחלקת את הכסף הזה לחינוך לכל הילדים לפי אותו צורך. אז

ההורים פטורים מהצרה תשלם, תעקוב, תגבה, תסדר, תדע שילד בביה"ס מקבל את

הכל. אין לי תחשיב היום לעשות מה העלות של כל תשלומי החובה האלה

למדינה. יכול להיות שמנכ"ל יודע, אז תעדכן אותנו אם אתה יודע מה העלות

של כל התשלומים הנילווים האלה למדינה אילו המדינה היתה צריכה לממן אותם

כל שנה.

בסביבות 300 מיליון.

אם זה 300 מיליון תרשה לי לומר לך שאפילו

לא צריך להעלות את המס, דרך ועדת הכספים

שאני חבר בה זה שנים אני יכול להראות לך איפה שופכים כסף, עשרות ומאות

מיליונים. המדינה שלנו משלמת שישה מיליארד שקל השתתפות למעסיקים בביטוח

הלאומי, שלא יספרו לי שאין כסף לעשות את תשלומי החובה האלה על חשבון

המדינה ולתת לתלמידים את השירות הזה חינם. אני מוכן שבמידה וצריך לצורך

העניין להעלות את מס הכנסה, כי זה מס פרוגרסיבי לפי דוגמת ההכנסה,

שהמדינה תממן את זה באמצעות תוספת של מס הכנסה של 0.1% כדי להבטיח שילד

בביה"ס מקבל לפחות את ההזדמנות הראויה בלי תלות במצב הכלכלי של ההורים

שלו. היה פעם ויכוח האם צריך לעשות חוק תיכון חינם. כשהממשלה חוקקה

אותו היו שטענו מה פתאום אתם רוצים לשלם שכר לימוד לבן של מישהו שהוא

מולטי מיליונר, שהוא ישלם שכר לימוד. אני תמכתי בכל ליבי בביטול שכר

הלימוד, מכיוון שאני חושב שביטול שכר לימוד יוצר מצב שגם אם להוריו של

התלמיד יש אמצעים כלכליים והם אינם מודעים לחשיבות של החינוך, הוא לא

צריך להיות נתון לשבט או לחסד בידי הוריו בשביל לקבל השכלה תיכונית.

ואני תמכתי בזה בכל לבי בכנסת, כי אני חושב שזה דבר נכון לעשות.

ש' שושני; אני התנגדתי, כי אני חושב שהחוק הוא אנטי

שוויוני.

מ' שטרית;אבל אם אתה גובה את הכסף הזה ממס הכנסה

ומחלק אותו נכון, הוא כן שוויוני. כי



המדינה מממנת את ממס ומי שעשיר משלם את זה יותר. לכן אותו דבר אפשר

להחיל את תשלומי החובה כדי למנוע אותם להביא לכך שהמדינה תממו אותם בלי

לתת לילד להיות לשבט או לחסד בידי היכולת הכלכלית של הוריו.

ר' אגמון; אני בא הנה כדי לייצג את עמדתם של מנהלי

בתיה"ס היסודיים במדינת ישראל, וממילא של

כל מורי ישראל. לא קיבלתי ייפוי כוח רישמי לייצג אותם, אבל אני מנהל

ביה"ס בפועל בהוד השרון.

אתה ממלא מקום, נכון?

נכון, אני חבר הארגון המנהלים הארצי,

ונתבקשתי ע"י יו"ר הארגון שלנו להופיע כאן

בפניכם ולומר לכם איך ההצעה ששמעתי אותה הבוקר מהמנכ"ל נראית מהצד של

מנהלי בתי-הספר והמורים.

ש' שושני; אל תייצג את המורים, אלא את המנהלים.

בסדר, אני מקווה שאצליח להוכיח שאם מנהל

ביה"ס מרגיש לא טוב אז מורי ביה"ס מרגישים

לא כל כך טוב, רק מהסיבות הפשוטות האלה שעליהן אנחנו מדברים היום -

כסף. כבר היום, לאחר שמשרד החינוך קיבל על עצמו את מימון הוצאות שכפול

בביה"ס, מנהלי בתי"ס ובתי"ס רבים נקלעים למצוקה בגלל אופן החישוב כיצד

משרד החינוך מחשב ומה הוא רואה בהוצאות שכפול. אבל הוא לא רואה את

רכישת המכונות ואחזקתן, מיכון וזה דבר שהולך ונעשה חמור משנה לשנה. אז

בינתיים אנחנו נהנים ממה שהיה בעבר, אבל בעוד שנה או שנתיים בתי-ספר

יקרסו, כי אין מקור מימון אחר. כל מי שמציע היום שהוצאות של בי"ס יהיו

רשות ולא חובה, צריך לקחת בחשבון שאם היום בגלל חוסר בסנקציה כל שהיא

של מנהל ביה"ס, אין אפשרות לכפות תשלום על הורים. היתה תקופה שניתנה

רשות למנהלי ביה"ס למנוע מתן תעודה, משרד החינוך מנע זאת מאיתנו. מספר

ההורים שאינם יכולים לשלם, או אינם רוצים לשלם, או סתם אינם משלמים

הולך וגדל. כבר אמר המנכ"ל, וזה נכון, אנחנו מצווים להעביר את רשימת

הסרבנים או אלה שאינם משלמים לרשויות מקומיות. אני רוצה לראות את הרשות

המקומית שהצליחה לגבות אגורה אחת מהורים. אתם יודעים מהי הפרודצודה. זה

צריך להגיע לוועדה ברשות המקומית, אל היועץ המשפטי, אל סידרה של

מכתבים. איש איננו דואג, מלבד זה שאומרים נגבה, או תעבירו לרשות

המקומית לגבות. יושבים פה ראשי רשויות מקומיות, שיגידו לי אם הם הצליחו

לגבות אגורה אחת מן ההורים שאינם מוכנים לשלם לביה"ס. אני מצוי בשלוש

רשויות מקומיות שמתלבטות בשאלה הזאת קשה, אני העברתי לרשות המקומית

שלנו לפני שלושה שבועות רשימה של עשרות רבות של הורים בסכום שמסתכם

במשהו כמו קרוב ל-10,000 שקל, בשביל ביה"ס זה הרבה מאוד כסף לקראת סוף

שנת הלימודים. והתשובה שאני קיבלתי היא שזה נמצא בהליך של גבייה.

הילדים האלה יגמרו את ביה"ס, החוב ישאר על מנהל ביה"ס ואיש לא יכסה

אותו. לכן אני מאוד מבקש שהוועדה הזאת ומשרד החינוך ישקלו פעם נוספת לא

להפוך תשלומי חובה לרשות ושיתנו בידי מנהלי בתי-ספר כוח לגבות את המעט

שהם רשאים לגבות.

למה אתה מתכוון שהם יתנו כוח?



ד' אגמון; לתת כוח פירושו של דבר למצוא סנקציה

מועילה. למשל אס אתם אומרים לא לתת

שירותים למי שלא שילם, מבחינה חינוכית זהו מצב בלתי אפשרי. איזו מורה

לא תיתן לילד לצאת לטיול? איזו מורה תשאיר ילד בכיתה כשכל הכיתה הולכת

להצגה? זה בלתי אפשרי, זה לא פתרון לשאלה. הפתרון צריך להיות כזה

שההורים שאינם משלמים ישלמו את הכסף. אם בכיתות ו', למשל, היתה לנו

סנקציה למנוע מתן תעודה, אצלי בביה"ס 96% של ההורים כשהיתה הסנקציה

הזאת שילמו את הכסף. כשהסנקציה הזאת נעלמה, אחוז הלא משלמים הגיע

ל-25%. אז זאת אחת האפשרויות לתת בידי מנהלי בתי-הספר סנקציה ולא להגיד

להם העבירו את הרשימה לרשות המקומית היא כבר תגבה את הכסף. אתם יודעים

מה, רק תחזירו את העניין של עיכוב תעודה.

ש' יהלום; מר אגמון, כמה תלמידים יש לך בביה"ס?

ר' אגמו1: כ-600 תלמידים.

מה-600 תלמידים יש תלמידים, אחד או שניים,

שחסרים להם חלק מספרי הלימוד?

ד' אגמון; לא. אבל במאמצים גדולים הגענו לכך שגם

ילדי עולים, שזה עתה הגיעו, הרשות המקומית

יחד עם ביה"ס עזרו להם לקבל את הטיולים, את סל התרבות ואת ספרי

הלימוד.

זאת אומרת שאין ילדים עניים שלא קונים להם

מחצית מספרי הלימוד, אין דבר כזה?

אני רוצה להיות זהיר בהגדרה של ילד עני.

דוד, אנחנו הבנו את העניין. אני לא כמוך

סבורה שאפשרות להפעיל סנקציות היא בעייתית

ממדרגה ראשונה. אני גם לא מציעה להטיל את זה על גבי המנהלים, מפני שזה

יוסיף רע ליחסים שממילא קיימים בעניין התשלומים בין ההורים לבין מנהלי

בתיה"ס.

גבירתי היו"ר, את צודקת, אבל אז אי אפשר

שתשלומים יהיו רשות. אז שהמשרד ימצא דרך

לממן את כל אותם החסרים שישנם, אנחנו נקבל את זה.

אדוני המנכ"ל, כרגע נכנסה מזכירה והיא

מספרת לי שהיא מוצפת בטלפונים מהורים

מסכנים שמוסרים שבית ספר מסוים, שמפאת כבודו לא אגיד את שמו, יש רשימה

ארוכה של ילדים שלא יצאו לטיולים. אלה אנשים עם טלפונים שמוכנים

להזדהות. אני חושבת שח"כ מ' שטרית ארגן את זה.

אין ספק שסדר העדיפויות הלאומי, ומקומו של

החינוך בסדר העדיפויות הזה, השתבש לחלוטין

בתריסר השנים האחרונות, ומה שאנחנו תובעים כארגון הורים ארצי זה ליישם

את חוק חינוך חינם, כרוחו וכלשונו. קיים חוק שהוא בין המתקדמים בעולם,



שנחקק באוגוסט 1953, בתקופת הצנע, אחת התקופות הכלכליות הקשות למדינת

ישראל. ממשלה עם חזון חוקקה את אחד מחוקי החינוך המתקדמים בעולם.

מכיוון שחינוך שווה בטחון, ואולי אפילו יותר חשוב מבטחון, כי ללא חינוך

גם אין בטחון, החוק הזה הפך לסיסמה ריקה ולאות מתה. אנחנו דורשים ליישם

אותו. אנחנו דורשים להחזיר את החינוך לראש סולם העדיפויות הלאומי כפי

שהיה בשנות החמישים והשישים, וכמו שאמרה ח"כ ד' איציק, מה שנעשה באמת

בשנתיים האחרונות, וזה לזכותה של הממשלה הזאת, שמחזירים את אותן רבע

מיליון שעות שנגזלו בשנות השמונים, ולא אכנס בתקופת מי השעות האלה

קוצצו. זאת לא מהפיכה, זאת בעצם חזרה למדיניות החינוך המסורתית של

ממשלות ישראל בשנות החמישים והשישים. הוויכוח מה יהיה מקור המימון

הציבורי, האם זה משרד החינוך או האוצר או רשויות, חדל לעניין אותנו זה

כבר. זאת חובתה של המדינה לממן את שירותי החינוך. אם לא תקום ממשלה זו

או כל ממשלה אחרת, ותודיע שהיא מבטלת את חוק חינוך חובה חינם. החוק הזה

קיים - קיימו אותו.

כנראה לא הבנת היטב את דברי בנושא שירותי הבריאות, שזה נושא קריטי

שעומד כרגע על הפרק. למיטב ידיעתי, בכל המדינות המתוקנות השירות הזה

הוא שירות חיוני, מרכזי, שמשולם ע"י רשויות המדינה. זה שירות עירוני,

זה שירות מוניציפלי, בשום מקום בעולם לא קיימת אגרת בריאות המוטלת על

ציבור ההורים. נחקק לא מכבר חוק בריאות ממלכתי, נוצר מצב בלתי נסבל של

כפל תשלומים. אנחנו ההורים משלמים מאות שקלים עכשיו עבור מס הבריאות,

ובמקביל תובעים מאיתנו לשלם בעבור מימון שירותי הבריאות של ילדינו

בביה"ס, שאותם אנחנו שולחים למוסדות החינוך במסגרת חוק לימוד חובה

חינם. המצב הזה הוא בלתי נסבל, הוא בלתי אפשרי, צריך לעשות לתיקון החוק

הזה ומיד. בכל מקרה אנחנו נפנה לציבור ההורים ונקרא להם שלא לשלם את

אגרת הבריאות בשנה הבאה.

לגבי הנושא של טיולים שהועלה כאן. אני מדבר ברמה העקרונית, הטיולים

ע"פי הגדרתם ומהותם הם חלק בלתי נפרד מהתוכנית החינוכית הבית-ספרית.

מנכ"ל משרד החינוך בעצמו עמד לפני שנים בראש ועדה להקלת נטל התשלומים

על הורים, ואחת ההמלצות העיקריות שלו היתה שהטיולים חייבים להיות

במימון המדינה, ולא במימון ההורים. אתה יכול להתחרט ולנו מותר לדרוש

שתעמוד בהתחייבות הציבורית שלך.

לגבי מחשבים ומזגנים. זה חשוב. זאת תרומת הורים, הסכמנו לה בשעתו

וביטלנו את הסכמתנו ועדיין תובעים מהורים לשלם בעבור מחשבים ומזגנים

כאילו זה תשלום חובה.

אתה לא יכול לבטל הסכמה, אם אני רוצה

לתרום אתה לא יכול להתערב, רצוני לתרום

אלא אם יחוקק חוק לגבי תרומות במדינה הזו.

יי קרני; משרד החינוך הצהיר בכניסתו לתפקיד על

הארכת יום הלימודים, על תוספת מזגנים, על

שיפור התנאים. אני השתתפתי כמעט בכל הישיבות הקשורות בתשלומי ההורים

וביטול תשלומי ההורים, ולמרות ההצהרות אני מרגיש בפעם הראשונה נסיגה

חמורה ממדיניות של שר החינוך ושרת החינוך הקודמת. כאשר היה מדובר על

ביטול הדרגתי לא היה מדובר על העברה למגרש של מישהו אחר. נושא של עמדת

המשרד, כפי שהוצגה היום ע"י ד"ר שושני, תשלומי רשות ולא חובה, מחזירים

את הבעיות למגרש של ראשי הרשויות מצד אחד, של ההורים והמנהלים מצד שני,



ביטול שיעורי מלאכה, ביטול שעורי ספרייה, נקודות חיכוך בין מורים

למנהלים, בין מנהלים לגבייה, אנחנו מוחלים על הכבוד ועל התענוג לריב עם

הציבור של ההורים. אנחנו פדגוגים. אנחנו רוצים לעסוק בחינוך, אני רוצה

לתת לכל ילד את מיטב שירותי החינוך, אני לא רוצה לעשות חשבון אם ההורה

שלו יכול לשלם, אם הוא סרבן תשלום, אם הוא עולה חדש. דרך אגב, משרד

החינוך הפסיק להעביר שעות לתלמידים עולים.

משרד החינוך לא רק שלא הפסיק אלא הוסיף.

אז אני מבקש לא להעליל כאן עלילות ולא

לבלבל את המוח בוועדה, וזה לא העניין כאן כרגע.

י' קרני; אני אשלח לך פקסים בעניין גם ליו"ר.

היו"ר ר' איציק; אתה מסיט אותנו מהנושא. אז בבקשה תתמקד

בנושא במשפט אחד.

אני יורד מעניין התלמידים העולים, מבקש

למחוק אותו מהפרוטוקול, אני אעביר את זה

לוועדה ולמנכ"ל המשרד לבדיקה.

הנושא הוא בדמינו. התחננו לוועד ההורים הארצי, לשי לחמן, לבטל את דמי

התשלומים, לאפשר להוציא טיולים בשנה הבאה, לאפשר שמערכת החינוך תוכל

לתפקד. אני מבקש מחברי הוועדה להיות דבקים במדיניות שהוחלט עליה פה

בוועדת החינוך. להפסיק את הגביות המיותרות מההורים, לשחרר את בתי הספר

מכל נטל הגביות.

הדילמה שמלווה את נושא תשלומי ההורים במשך

שנים, לפחות מאז ועדת לנגרמן דרך כל

מסגרות הדיון, ועדת ברנדס, ועד לפני שבוע או שבועיים לא היתה דילמה בין

שני מצבים, תשלום חובה ע"י הורים או תשלום רשות ע"י הורים, אלא היתה

דילמה בין שלושה מצבים. תשלום רשות ע"י הורים, תשלום חובה ע"י הורים או

מימון ממקורות ציבוריים. אחת היא אם מדובר במדינה או ברשויות, ממילא זה

נובע מאותו מקור. ואכן במסמך שמשרד החינוך הגיש נאמר שבמצב הנוכחי,

מכיוון שהמימון של שירותי החינוך אינו מוטל על כלל האוכלוסיה באמצעות

תוספת מיסוי וכוי, תימשך גבייה מן ההורים. זאת בעצם הדילמה בין שלוש

ולא בין שניים. בין שלוש האפשרויות האלה, כל תשלום שהוא רשות הוא פחות

רצוי. הוא מזמין יותר פערים, פחות גבייה, יותר חיכוכים, יותר מאבקים

פוליטיים שלא מן העניין בחלק מן המקומות. הרצוי ביותר, ואני מבין את זה

גם ממסמך המשרד, זה שיהיה מימון ממקורות ציבוריים למה שההורים היום

מממנים. המצב שנקרא אגרת שירותים נוספים תשלומי חובה המוטלים על הורים,

הוא מצב ביניים. אבל בתור מצב ביניים לא צריך לשאוף להנציח אותו, צריך

לשאוף למצב של מימון ממקורות ציבוריים.

עד לפני שבועיים, במשך כארבע שנים, ככל שאני יודע בדיונים רבים

שהשתתפתי ואחרים ששמעתי עליהם היתה הסכמה של כל הגורמים שהכיוון שצריך

ללכת עליו ממצב הביניים, הוא לא המצב של מימון ממקורות ציבוריים. אז

הבעיה היא של קצב והבעיה היא של יכולת, וזה נכון. ואפשר לומר שגם עכשיו

אולי יש דיון רק על סעיף אחד, הסעיף שנקרא חומרי מלאכה, טכנולוגיה

וכוי, אבל הדיון על הסעיף האחד הזה הוא הרבה יותר מעבר לסעיף אחד. כי

מה שפתאום הוצע הוא שינוי הכיוון. במקום ממצב הביניים אל מקורות



ציבוריים, ממצב הביניים אל המצב הכי פחות טוב, תשלומי רשות. אם זה הדבר

צריך ללבן אותו. אם זה עניין של השקפה שקשורה גם להשקפה על שכר לימוד,

צריך ללבן אותו. אבל זאת בוודאי הפתעה וחידוש ואנחנו מתנגדים לו.

מי זה אנחנו?

הסתדרות העובדים החדשה.

א' אסעד; אדוני המנכ"ל, הבנתי שמשרד החינוך רוצה

להעביר את הכספים לרשות והרשות אל ביה"ס

או המנהל. ואני מאחל בהזדמנות זו הצלחה לדני עמר, נשר הפכה להיות עיר

בישראל.

אגב, הוא עשה מערכת חינוך לתפארת.

אני ביקרתי שם, אני יודע מה שהוא עושה שם,

ואני מאחל להרבה שיעשו למערכת החינוך מה

שהוא עושה. אבל יש רשויות אחרות, ואני מכיר כאלה הרבה בפריפריה, אני

לוקח לדוגמה את שלומי, קריית שמונה, בית ג'אן, שיש מצוקה בתוך הרשויות.

יש רשויות שאינן מסוגלות לשלם שכר עבודה לאנשים שעובדים בתוך הרשות.

בית-ספר, החוליה החלשה בתוך הרשות, בעצם הוא לא יכול לגבות את הכסף הזה

מהרשות, כי מי שמקורב לצלחת, לראש הרשות, הוא יקבל את הכסף ראשון,

ומשרד החינוך לא יכול להעביר את הכסף הזה אלא דרך הרשות, ובעצם ביה"ס

לא יוכל לקבל את הכסף מהרשות, כי לרשות יש בעיות אחרות.

ש' שושני; מה היית ממליץ, להפריט את כל בתי-הספר

ולהוציא אותם מהרשויות המקומיות!

אני הייתי ממליץ, אם זה אפשרי, שמשרד

החינוך יעביר לביה"ס ישירות. לא דרך

הרשות. אלה שיש להם הרי אין לך בעיה איתם, ימשיכו לתת לילדים שלהם יותר

מאשר משרד החינוך או כל מסגרת, לכן אם הוא מעביר את זה ישירות מי שסובל

בסופו של דבר זה החוליה החלשה, באותן רשויות שהן חלשות, שאין להן כסף,

לא רק ממשרד החינוך אלא ממשרדים אחרים, והכסף שיועבר ממשרד החינוך ילך

לעובדים של הרשות ולא לביה"ס. אותו ביה"ס יסבול פעמיים. לכן אם משרד

החינוך יעביר ישירות לביה"ס זה יקל על ביה"ס. נכון שהחינוך זה מעל לכל,

שאם יש חינוך טוב גם יש בטחון, אבל היום כולנו יודעים שיש פערים בתוך

החברה הישראלית. קח את ההשכלה הגבוהה, מבין יוצאי ארצות המערב יש כפול

מסיימים אוניברסיטה מאשר עדות המזרח, ובין המיעוטים אפילו לא מגיעים

ל-5% שמסיימים השכלה גבוהה. כל זה קשור לרמת ביה"ס. אם הבסיס כולו טוב,

גם למעלה יהיה טוב. אני חושב אתם לא צריכים ללכת למצויינות, יש כאלה

בחברה הישראלית מצויינים שמשקיעים בהם הכל, ומשקיעים בבנים שלהם,

בילדים שלהם, והחלשים נשארים חלשים.

לגבי תשלומים בעבור השאלת ספרי לימוד. אני רוצה לקחת את המיגזר הדרוזי,

אין שם השאלת ספרי לימוד. במערכת הזאת, אדוני המנכ"ל, ואני מניח שאתה

מכיר את זה, כל שנה יוצאים ספרים חדשים. כל פעם מעדכנים אותם מחדש

והילדים קונים ומשלמים בעבור זה. לי יש לי סך הכל ילד אחד בתיכון היום,

אבל אני יודע על המצוקה של משפחות מרובות ילדים שכל שנה קונים ספרים



חדשים. גס הבן שסיים ו' ואחיו שבא אחריו לכיתה י' צריך לקנות ספרים

חדשים.

בנושא של בריאות השן אתם מדברים רשות או חובה, לדעתי זה לא קיים כמעט

במגזר שלי. לכן, אם אנחנו רוצים לסגור את הפערים הקיימים בתוך החברה

הישראלית בכללותה צריך להשקיע הרבה יותר בחינוך, ואני לא רוצה לומר

שבשנתיים האחרונות או בשלוש השנים האחרונות לא נעשה מאמץ גדול, אני

מברך על המאמצים הגדולים שנעשו, אבל צריך להמשיך במגמה שלחלשים ינתן

יותר.

היו"ר ד' איציק; אדוני המנכ"ל, אני רוצה לנצל את מה שאמר

כאן ח"כ א' אסעד ולומר לך דבר שאתה בוודאי

יודע, וכל מי שעמד בפני כיתה יודע, וכל מי שהוא הורה לילד גם כן יודע,

שסיפור קניית ספרי הלימוד, ההוצאות החדשות לבקרים, הוא מוגזם מדי. גם

תוכניות הלימודים שיוצאות שאין אפילו בקרה, והרבה מאוד פעמים כמורה אתה

אפילו לא מפיק לקחים איפה התוכנית צריכה להיות מתוקנת, וכבר יש תוכנית

חדשה. אני משערת שזה עולה הרבה מאוד כספים גם למשרד החינוך, ובוודאי גם

להורים ולמדינת ישראל, ואני מציעה שבעניין זה נקיים דיון סביב הנושא.

אני זוכרת את זה כשהייתי מורה, ואני זוכרת את זה כשהייתי מנהלת ביה"ס,

ואני זוכרת את זה כשהייתי ממונה על תיק החינוך בעיריית ירושלים, ואני

חושבת שצריך לעשות משהו בעניין הזה.

לגבי שירותי הבריאות. בשיחה מוקדמת שהיתה לי עם המנכ"ל, נכון לרגע זה

כמובן יש סטטוס קוו, אבל אנחנו סבורים, גם משרד החינוך וגם אני, שכל

נושא שירותי הבריאות לא צריך להיות שייך למשרד החינוך. הוא צריך לעבור

למשרד הבריאות. משרד החינוך צריך לחנך, ומשרד הבריאות צריך להבריא. כל

אהד שיטפל בחלקו הוא, ואם הוא יטפל טוב בחלקו הוא אז אנחנו כולנו נהיה

מרוצים. לכן אנחנו נקיים ישיבה, ואני אמרתי לך ד"ר אלכס לבנטל, אנחנו

נשב יחד, אבל לא הייתי רוצה לעשות את זה בלי השרים, אנחנו כולנו נשב

יחד ונראה איך אפשר לגבש עמדה, ולכן אני מציעה לא לדבר היום על שירותי

הבריאות.

ש' אבואב; חבל שבלהט הוויכוח על נגזרת מאוד ספציפית,

על תשלומי הורים, אנחנו מקהים ומגמדים

ומאפילים על הישגים חשובים מאוד בשנת 94' ו-95' של מערכת החינוך.

בתוספת שעות, במיחשוב, בהעשרת הטכנולוגיה, בפיתוח המדעים. אלה דברים

שלא ידענו אותם בשנות העבר, וביתר שאת, באינטנסיביות הם נכנסים אט-אט

למערכת, צריך להדגיש את זה. זה לא פותר את כל הבעיות, אבל זוהי מגמה

נכונה וראויה לשבח והלל.

אנחנו מדברים על נושא של שיתוף ההורים בתשלום בגין שירותים מסוימים

במערכת החינוך. לשלטון המקומי, לרשויות המקומיות אין ויכוח מי משלם. אם

יוחלט שמשרד הבריאות משלם, שישלם משרד הבריאות, מחר תחליט המדינה שהיא

נוטלת את זה ומממנת, אז אין לנו ויכוח. אבל אם הוחלט שמטילים אגרה על

שירותים מסוימים על הורים, לא יעלה על הדעת שהאגרה תהיה אגרת רשות או

שכל האגרות יהיו אגרות רשות. אם נקבע שצריך ללמד מלאכה, זה לא נתון

לשיקול דעתם של ההורים אם צריך חומרים או לא צריך חומרים. אם נקבע

שבמערכת צריך שיעור מלאכה צריך לספק את חומרי המלאכה. אז או שיקבע

שהרשות משלמת את זה, בוודאי שלא נוכל לעמוד בזה, או שהמדינה תספק את



זה, או שמשרד החינוך יממן את זה, אבל חובה לספק את חומרי המלאכה

לשיעורים.

לגיטימי לחלוטין שהורים במדינת ישראל ישלמו חלק, לא גדול, לא מוגזם, לא

מופרז, אבל יהיו שותפים בהעמדת מערכת החינוך בסדר עדיפות. אי אפשר לבוא

כל היום ולהגיד שהמדינה תממן והמדינה תממן. גם הורה צריך לשאת בחלק

מסוים מהתשלומים. על הגובה ועל ההיקף אני לא רוצה לומר כרגע.

כראש ועדת החינוך של מרכז השלטון המקומי,

רציתי לדעת בדבר האפשרות קודם כל החוקית

והטכנית, האם הרשות המקומית רשאית על פי החוקים הקיימים לעשות את

החשבון מה סך כל האגרות לתלמיד, להכריז על זה כאגרה או כתוספת מסים

ברשות ולגבות את זה ישירות מההורים.

אם יקבעו מחר בבוקר שאיקס אגרות הן בגדר

חובה וזה יוסכם וזה יקבע וזה יופץ ברבים,

הרשות המקומית יכולה לגבות את זה בשיטה שגובה מיסי ארנונה באמצעות

הסנקציות שיש מעורכי דין. אבל אם זה רשות, מה אתה יכול לעשות? לא

להוציא לטיול זה לא חינוכי.

לגיטימי שבחלק מהשירותים יהיה דיאלוג בין ההורים לבין הרשויות המקומיות

ובתיה"ס, מה הספציפיקציות הבית ספריות שביה"ס רוצה לטפח. רוצים בביה"ס

מסוים לטפח פינת חי - לגיטימי שיתייעצו עם ההורים ויגידו, אם אתם רוצים

לטפח את הנושא הזה בביה"ס זה עולה עשרה שקלים. לכן, אנחנו מסכמים. אם

מחליטים אגרות, אגרות חובה. אם המדינה לוקחת על עצמה לנו אין שום

ויכוח.

במלים אחרות מה שאתה אומר זה שאין רשות.

בדברים הספציפיים האלה של מלאכה, בריאות

וביטוח.

אני רוצה להצטרף לדברים של ידידי שמואל

אבואב, אני רק רוצה ברשותך לצייר מצב

שקיים בפועל. אני לא יודע אם אתה יודע שיש לא מעט ראשי רשויות, ובצדק

אגב, שלא רוצים להוסיף לעצמם את תשלומי הגבייה האלה, כאילו כל ראש רשות

מקומית רוצה להגיד, אתם תתנו מקסימום שירותים, אני גובה פחות כסף.

במלים האלה שאתה אומר שהעירייה תגבה או הרשות המקומית, לכן אני מציע

שהמתכונת הקיימת לשיפור קל תשרת את כולם. ברגע שנוכל להעביר את התפקיד

הזה לעירייה לגבות, רוב ראשי העיריות, רוב ראשי הרשויות המקומיות

יתנגדו, ובצדק. יש להם חובה לגבות מסים, אגרות הם לא צריכים לגבות. הוא

רוצה להצטייר כאחד שנותן יותר שירותים וגבה פחות כסף, ופה אנחנו הופכים

את היוצרות. לכן אני מציע להשאיר את המצב כמות שהוא. יחד עם זאת, אני

לא חושב שאנחנו צריכים לעזור למשרד החינוך בשינוי מגביית חובה לגביית

רשות. אני חושב שיש תפקידים שמשרד החינוך צריך לעשות אותם.

אחרי הישיבה הראשונה של הוועדה ישבנו עם

השלטון המקומי, הבהיר לנו את עמדתו, אנחנו

חושבים שהדברים צריכים להיות רשות. הם הבהירו את עמדתם ואנחנו תומכים

בעמדת הרשויות כיום. יש לנו קונצנזוס.



היו"ר ד' איציק; אני שמעתי פה שני דברים אחרים. המנכ"ל

אומר, שלנו לא אכפת להפוך את שירותי החובה

האלה לשירותי רשות. נכון? אתם אומרים, אתה בעד העניין הזה?

לעניות דעתי המנכ"ל אומר כדלקמן, אנחנו

ממשיכים את אשר התחייבנו לפני שנה, לבטל

בהדרגתיות את תשלומי החובה במינון וביכולת של משרד החינוך. לפני שנה

שחררנו אתכם מתשלומי שכפול. השנה אנחנו מתחילים לשחרר בנושאי מלאכה.

בקטע הזה עד שישלימו את שחרור ההורים מתשלומי חובה, אנחנו דורשים

שהאגרות ימשיכו להיות אגרות חובה ולא רשות.

אז אתם לא מסכימים בכלל.

ש' שושני! אנחנו מסכימים הסכמה מוחלטת, באגרת

השירותים הנוספים נכללו מספר נושאים.

אנחנו מסכימים עם הרשויות המקומיות להשאיר במסגרת האגרת השירותים

הנוספים, שהיא אגרת חובה, את הנושאים הבאים, ביטוח תלמידים שהסביר ח"כ

ש' יהלום, שזה חוק, אין בעיה. ביטוח רפואי, אם ועד שיוסדר העניין עם

משרד הבריאות וחומרי מלאכה שאנחנו עדיין איננו משחררים מן התשלום,

חומרי מלאכה שיכללו באגרת השירותים הנוספים. כל השאר עובר לרשות, וזה

בדיוק מה שהיה בשנה שעברה. בדיוק כפי שכתוב במכתב ההתחייבות של משרד

החינוך והתרבות לח"כ א' בורג.

היו"ר ר' איציק; אבל עלול היה להשתמע כאילו הרשות המקומית

מסכימה עם המגמה שלכם, שאומרת שאתם

מעבירים את כל הרעיון הזה, את כל התשלומים לתשלומי רשות. דבר שהרשות

המקומית אומרת שהיא מתנגדת לו התנגדות מוחלטת.

גבירתי היו"ר, כל אגרות הרשות הן משנים

עברו היו רשות. בשנה שעברה טיולים היו

רשות ומסיבות היו רשות.

היו"ר ר' איציק; המנכ"ל אומר שהוא לא חושב שצריך לממן

חומרי מלאכה, משחקים וחומרים. הוא חושב

בעקרון שלא אנחנו צריכים לשלם את זה. הוא חושב שזה הופך להיות תשלום

רשות. אנחנו אומרים למנכ"ל, יש פה ויכוח עקרוני. כי אם התשלום הזה יהיה

תשלום רשות, הוא גם יהיה שירות רשות. ומשום שיש שירות רשות הוא בעצם

מבוטל. אתה על הדבר הזה אומר שאתה מסכים?

הוא התחייב שזה חובה. הוא אמר את זה לפני

שני משפטים.

הוא התחייב שזה חובה, שמעתי, אבל המנכ"ל

אמר בפתח דבריו שהוא היה מוכן והיה רוצה

ללכת לרעיון כזה, אבל הוא הבטיח, אז הוא מוכן לעמוד בהבטחה.

אני אמרתי מה ההשקפה, ולעומת ההשקפה אמרתי

מה ההתחייבות ושהמשרד יעמוד בכל

התחייבויותיו כפי שסוכמו עם הוועדה בשנה הקודמת, והגענו לסיכום עם



השלטון המקומי בעניין הזה, למרות שאנהנו לא מאושרים מהרבה דברים אז גם

עם זה לא נהיה מאושרים ונקיים.

ר' אלול; אני חושב שאם סוכם בינך לבין מנכ"ל משרד

החינוך דברים שאנחנו לא יודעים, צריך לתת

קודם כל גושפנקה לדברים שסוכמו כאן בוועדה, וכל שינוי שירצו לעשות,

להפוך מתשלום רשות לתשלום חובה, אני מציע שיבוא לאישור הוועדה כדי שלא

יקרה מצב שמחר בבוקר, אולי בגלל שלראשי הרשויות יש חשבונות אחרים עם

משרד החינוך, נקבל תוספת שעות כאן ושם, נוותר על תשלום כזה או אחר.

ההפסד של זה יהיה בעתיד הרחוק קודם כל פגיעה באותה אוכלוסיה חדשה שלא

תהיה מסוגלת לשלם את זת ויבואו אליך. לכן אני מציע, כדאי להזהר בעניין

הזה. אז על מנת שלך יהיה מחסום אני מציע לאשר את מה שסוכם וכל שינוי

יבוא לדיון ולאישור משרד החינוך.

המנכ"ל כבר עשה בדיקה, אני חושבת שלמען

היושר צריך לתקן לפחות לגבי טלפון אחד,

אומר פה מנהל ביה"ס שהאיש הזה לא נדרש לשלם ויש לו פטור מתשלום וגם

כשהוא גר בראשון לציון הוא לא שילם.

גם כשהוא גר בראשון לציון הוא לא שילם,

אבל למען האינפורמציה, מנהל ביה"ס טוען

שהאדם הזה שהוא נכה אגב פטור טוטאלית מתשלום, אדם זה כנראה לא יודע

שהוא פטור מתשלום, מנהל ביה"ס יבהיר לו והוא לא נדרש לשלם בעבור

ביטוח בריאות, קרן קרב, פעולות העשרה ותרבות וכל

הפעולות האלה המתקיימות בביה"ס.

אדוני המנכ"ל, אתה זרקת לי כפפה ואני מרים

אותה, בשנה הבאה בתחילת שנת הלימודים אני

אדאג להביא לך רשימה של תלמידים מבתי ספר שאין להם ספרי לימוד.

אני קצת מתפלא על ההסכמות לכאורה שיש בין

המרכז לשלטון מקומי למשרד החינוך ולמנכ"ל

משרד החינוך. ההסכמות האלה מושתתות על השקפת עולם, והשקפת העולם

החדשנית הזו היא זו שבסופו של דבר תקבע מה בית הספר ומה הרשות המקומית

תיתן ולאיזו אוכלוסיה. אני אומר הפוך, אם אלה שמנהלים את החינוך במדינת

ישראל כל כך רוצים להוביל תהליך של יושר חינוכי, יגידו אנחנו כמשרד

חינוך חושבים שהאזרח, הילד, צריך לקבל את השירותים האלה, ועכשיו יהיה

מאבק מי משלם אותם. אבל מה עושים, באים אליכם ובמסגרת מדיניות שאתם

מציגים משהו היום אומרים, כל עוד אני מנכ"ל אתם את ההתחייבויות שלי

בנושא הזה והזה קיבלתם, אז אתם מרוצים, יש לנו התחייבות מנכ"ל אבל זה

לא מעניין אותי בכלל. מה שמעניין אותי זה מה זה הופך לרשות מחובה. אתם

עוסקים בטקטיקה. אני אומר שלצורך העניין לא, כי מה שקורה הוא שאתם לא

קלטתם אולי את המסר שח"כ ד' איציק העבירה. היא אומרת, אנחנו נמצאים

בעידן שרוצים להעביר את הנטל להורה ולרשות המקומית. היום כל עוד יש

אפשרות תקציבית זה בסדר, אבל יום יבוא וגם לא תהיה אפשרות תקציבית,

וברגע שאתם תסכימו שדברים אלה הופכים להיות לרשות תהיה בעיה, כי זה לא

עניין של הסמכה של מנכ"ל מהימן כזה או אחר שמתחייב לעמוד במלתו. זו

הסוגייה שעומדת היום לדיון. האם אתה הופך שירות שצריך לקבל תלמיד לרשות

ולא לחובה לא במובן הכספי, במובן הערכי, במובן של מה שצריך לקבל.



ת גורדון; אני רוצה שיתחילו להבין שביה"ס הוא ארגון

שיש לו סדרי מינהל תקין, ואם הוא צריך

היום להערך לשנת הלימודים תשנ"ו הוא לא יכול לחכות לוועדת החינוך של

הכנסת שבספטמבר תכריז.

את זה תגידי למשרד החינוך, את לא מבינה את

שורש העניין. ההערה. כדאי שתדעי שאת

הישיבה הזו אני ביקשתי, טלפנתי אל המנכ"ל והצעתי לו שנעשה מרתון של

דיונים, זה היה צריך לבוא מתוך משרד החינוך, זה לא בא. וכדי למנוע את

מה שאת אומרת עשינו את זה מבעוד מועד ובכל זאת זה לא מונע מאותם מנהלים

לעבור על כל מיני כללים וחוקים שהם עוברים אותם.

ת גורדון; מי שמעמיד מעמיד את המנהל בפני אין ברירה

של לעבור על חוקים של לגבות לפני הזמן, כי

אם אני רוצה היום להערך לתשנ"ו אין לי יותר זמן.

בנוגע לתשלומים. אני הייתי רוצה להבדיל כאן בין תשלומי רשות של הורים.

אני חושבת שצריך לעשות הפרדה ברורה, יש לי הרושם שהציבור בכלל מפחד

מאוטונמיה בית ספרית, מפחד מתחרות בין בתי-ספר, אני בהחלט חושבת שמשרד

החינוך רשאי, יכול, צריך להשאיר למנהל אוטונומיה להחליט איזו תוכניות

הוא רוצה לקיים. אם בי"ס מסוים רוצה, אי אפשר לקיים בשום מקום בארץ, גם

לא בעיר תל אביב בי"ס. כדאי שתבואו ותראו אם איזו אוכלוסיה מתמודד בי"ס

תל אביבי, היא אוכלוסיה צינית היום ואוכלוסיה צפונית שאומרת באופן ציני

ומזלזל אם זה רשות אני לא אשלם. אם בא מנהל ביה"ס שבנוי על טוב לבו

ורצונו הטוב. סנקציות לא מקובל בעיני, אני לא רוצה שבגלל שהורים החליטו

שהם את הכסף מעדיפים להחזיק בכיס, ימנע מהילד שיעור מחשב או טיול או כל

מה שנרצה. אז מה כן עושים? אני כאן מסכימה בהחלט למה שאמר ח"כ מ'

שטרית, שכר לימוד מדורג, זה הפתרון. שכר לימוד מדורג משמעותו שאדם

שיכול ומסוגל לשלם הוצאות שישלם. מי שאיננו יכול, ובפועל זה כך, אתמול

עשיתי חישוב, ביה"ס שלנו הגיע ל-45 אלף שקל גרעון רק בגין פעילויות

תרבות, טיולים וחברה שילדים נזקקים קבלו ולא יכלו לשלם. כי אנחנו לא

מונעים מילדים פעילויות כאלה. עכשיו צריך לפתור את הבעיה מאין נשיג. אז

אתם אומרים אל תשיגו תרומות כי זה אסור וזה אסור אז אני לא רוצה

סנקציות, אני רוצה שכר לימוד מודרג. ויש דבר נוסף, כמו שבשירותי בריאות

היום משלמים באופן פרוגרסיבי, גם בלימוד, שירות חינם הוא שירות גרוע.

הורה שידע שהוא שילם הוא יהיה מעורב, אכפת יהיה לו, כשהם לא משלמים גם

פחות אכפת להם.

יכול להיות שהרעיון שלך הוא רעיון נכון,

הוא כרגע לא בר ביצוע וכרגע את הרי במצוקה

ואת אומרת אני לא יכולה לחכות לכם. אני רציתי לשמוע ממך רעיון פרקטי

שאפשר היה לקיים אותו. גם אני בעד שכר לימוד פרוגרסיבי, אני חושבת שזה

רעיון טוב מאוד.

זה שאני מקבל חינם ואחד בדרום תל אביב

מקבל חינם, אני לא צריך לקבל חינם, אני

צריך לשלם אבל שהוא יקבל את הדברים.

ש' שושני; ח"כ א' יחזקאל, אני בדעתך טוטאלית.

אבל לא באמצעים, בחקיקה אני איתך.

אבל רק לפני עשר שנים חוקקו כאן חוק על

שוויון פורמלי לכל.

בזמנו אנחנו הסכמנו על העברת השאלת ספרי

עיון לתשלום בצורה אחרת, בשנה שעברה, עד

שיהיה מימון ממשלתי. לא הסכמנו על תשלום רשות. הסכמנו על הקמת ועדה

משותפת ברשות מקומית, בין הרשות לבין ועד ההורים, כמו שהוסכם בזמנו גם

בוועדות חינוך קודמות, ושהוועדה הזאת תקבע שבאמת נותנים את השירות, ואז

לקבוע את הכסף. ואז אם גובים את הכסף, התשלום הוא תשלום חובה. לא

הסכמנו לתשלום רשות. פשוט הסכמנו לתהליך שונה. היום מה שקורה בשטח, יש

רשויות מקומיות רבות או בתי"ס, יש תיאום בדרך כלל בין רשויות מקומיות

וביננו בדרך כלל. זה הוסכם בדו'יח ברנדס בשנה שעברה, כולל עם המנהלים

וכולל עם הרשויות המקומיות, שאנחנו נקים ועדה משותפת, והוועדה המשותפת

תהפוך את התשלום לחובה. אף פעם לא הסכמנו שהתשלום יהיה תשלום רשות. זו

הנקודה.

והרשויות המקומיות הסכימו בלי ידיעתכם?

הכל הוסכם איתנו. ישבנו בוועדת ברנדס, זאת

היתה ההחלטה של ועדת ברנדס. משהו באמצע,

לא רשות. לא אמרנו שכל הורה יכול להחליט. אמרנו ברשות מקומית, ועדה

משותפת, הוועדה המשותפת מחליטה, מפקחת על השירות ואז התשלום חובה על כל

הורה והורה עד מימון.

מה שקורה בשטח, גם דיברו על סרבנים ואי-תשלום, יש בעיות רציניות בנושאי

טיולים ובחינות בגרות לאלה שלא מסוגלים לשלם, כל היתר מסתדר, אבל

טיולים ובחינות בגרות אלה בעיות רציניות ביותר, ויש הרבה תשלומים לא

חוקיים שמבקשים. יש לנו דוגמאות, בתל אביב, למשל, היה זה עם הבריאות

בתיכון, או ברעננה עם המיזוג, כאשר הורה מסרב לשלם שולחים לו מכתב

מעו"ד ומיד ההורה משלם. רוב רובם של ההורים כאשר מקבלים מכתב מעו"ד

משלמים, ויש לנו הרבה דוגמאות, אפילו שהתשלום לא חוקי. כאשר אנחנו

מדברים על פיקוח אנחנו גם צריכים פיקוח על המכתבים האלה שיוצאים,

ושהתשלומים והדרישות יהיו תשלומים חוקיים.

דבורה, לדעתי הטילו אחריות כבדה מאוד על

מנהלי בתיה"ס ועל מנהלי הרשויות המקומיות,

כי זה קורה הרבה מאוד בבתי"ס שתלמידים לא באים להצגות, לפעילויות בגלל

שלהורים שלהם אין יכולת לשלם, ואני חושבת שזה פשוט לא הוגן. תלמידים

רבים נשארים בבית בגלל כאלה דברים, וזה ממש לא הוגן שאת האחריות הטלתם

כלפי הרשות המקומית, גם לרשות המקומית אין כסף וילדים באמת בגלל זה

סובלים. אני לא מדברת ספציפית על ביה"ס, אני מדברת יותר על האזור שאני

גרה בו, אני גרה בכפר הרא"ה, אזור עמק חפר הוא אזור נורא בעייתי. ילדים

לא הולכים להצגות.

זה בי"ס שדרש מההורים לפני שבוע 1,900

שקלים.

אני חושבת שזח לא הוגן וגס לא חגיוני, כי

בסופו של דבר אתם מטילים את האחריות אבל

חתלמיד סובל. חאם זה משנה לתלמיד על מי אתם מטילים את האחריות? אני

אמנם נציגה של מחוז חיפה, אבל הבעיה אצלנו היא ממש בעיה חמורה והמון

תלמידים בגלל זה לא יודעים מה זה מחשב ופשוט לא מודעים לזה.

שמי גיא ואני מתל אביב מתיכון חדש. אצלנו

בביה'יס כל התלמידים הולכים לכל ההצגות.

אנחנו גם לומדים בבי"ט דתי, ויש מדרום העיר ומצפון העיר, וכולם הולכים

לכל ההצגות ולסרטים ולכולם יש מחשב באותה מידה בדיוק. לפחות אצלנו

בביה"ס אני יודע. בעיר כולה אני גם כן מאמין שזה כך. מאוד התפלאתי

לשמוע את זה שמי שיש לו הולך ומי שאין לו לא הולך.

מ' הרמן; אני מייצג מגזר שאין לו כאן נציגים למעט

דוד ואנוכי, אבל אני האזנתי פה בקשב רב

לדיון, רשות, חובה. ח"כ ד' איציק, הדיון הזה מבחינתנו הוא פילוסופי,

אנחנו ממש לא מבינים מה זה נקרא רשות או חובה. אני מייצג רשות ששיעור

האבטלה בה עולה על 15% בממוצע, כמובן זה נתון לתנודות עונתיות, אבל על

מה אנחנו מדברים. רשות, חובה. אתה היית ראש עיר ואתה יודע היטב שאם יש

ראש עיר שדואג לילדים שלו הוא לוקח את זה על עצמו.

מ' שטרית; השאלה שלי אם יש ילדים שאין להם ואתה קנית

להם.

מ' תרמו; בוודאי. אדוני המנכ"ל, אגף רווחה זה חלק

מהגרעון המצטבר של הרשות, ואח"כ אנחנו

עוברים עבירות כי אנחנו חורגים מחוק יסודות התקציב.

גם אם המתכונת תישאר כפי שהיתה בשנים קודמות הרי לא יתכן להשלים עם מצב

שבו התעריפים הם תעריפים אחידים לכלל התלמידים במדינת ישראל, הרי יש

ישובים חזקים ויש ישובים חלשים. יש מדדים של מצב סוציואקונומי של ישוב,

בואו ונתייחס אליהם, ניישם אותם כאן במסמך הזה ונקבע תעריף לאזור חזק

ולאזור חלש.

גבירתי היו"ר, אני מבקש שהוועדה תחליט על

תשלומי החובה על פי ההצעה של השלטון

שירותי הבריאות ובריאות השן, ביטוח תאונות

אישיות, וחומרים לחינוך היסודי, חטיבות ביניים ועל-יסודי כשירותי חובה,

וחומרי מלאכה. בבריאות השן יסבירו אנשי משרד הבריאות טוב יותר ממני.

בריאות זה חיסונים למיניהם, אחות שנמצאת יומיים או שלושה בביה"ס עורכת

בדיקות לתלמידים. בריאות השן, יש רשויות מקומיות רבות שעושות בדיקות

ראשוניות ואבחנות בבריאות השן. אני יעצתי לעשות את זה עקרונית כל זמן

שלא נפתר העניין במסגרת חוק בריאות ממלכתי.

בשנה שעברה התחיל תהליך של העברת סעיפים

למימון ממקורות ציבוריים על ידי נושא

השכפול, האם יש סעיף שמצטרף למהלך הזה השנה וימומן ממקורות ציבוריים,

שיהיו על חשבון המדינה?

דווקא בגני הילדים רוומרי מלאכה ומשחקים הם

יותר חשובים.

היו"ר ד' איציק; אדוני המנכ"ל, אנחנו בוודאי נקיים עוד

ישיבות. ועדת החינוך דוחה את לוח התשלומים

שהצעת לנו, אני מציעה שאנחנו נשב על העניין הזה. אני גם לא מקבלת את

העניין של גני הילדים ואני גם רוצה לבקש ממך בקשה.

ש' שושני; את מתכוונת שזה יהיה הובהל

כן, שזה יהיה חובה וזה יהיה מוטל עליכם.

אני מבינה את העניין, אבל אני לא מקבלת

להתחיל עם גני הילדים. אני חושבת שצריך להעמיק את זה.

לגבי העניין של שירותי הבריאות, בשלב זה כמובן זה צילום מצב, אבל אם

המשרד ירצה את הסיוע שלי בעניין הזה אני כמובן אשמח להכנס.

אדוני המנכ"ל, אתה הרי יודע ואני שיבחתי אתכם, אני יודעת שאתה ושר

החינוך עשיתם הכל כדי להביא את הרפורמות בבחינות הבגרות, ואני רוצה

להגיד לכם את כל המלים הטובות, ואתה גם יודע אדוני המנכ"ל שנגבו בעבור

אותם בחינות כסף, במלים אחרות, ילדים שלמו עבור שירות שהם לא קיבלו.

אותן שלוש הבחינות שלא נבחנו עליהן. אני מבקשת ממך, זה גם עניין

עקרוני, חינוכי ממדרגה ראשונה, ואתה בוודאי לא יכול לחיות איתו בשלום,

זה נראה לי גם די ברור, ולכן אני מבקשת שאת הכסף הזה תחזירו מיד

לתלמידים, זה לא הרבה כסף, אין לזה שום הצדקה, הוא גם עניין

אנטי-חינוכי ממדרגה ראשונה. זה רק ילך ויעמיק וזה מנגנון מאוד פשוט, אי

אפשר לספר סיפורים שאי אפשר להחזיר את הכסף, אפשר בקלי קלות, אתה הרי

ביצועיסט ממדרגה ראשונה וכשאתה רוצה שום דבר לא עומד בפניך. גם אני

הרגשתי את נחת זרועך כשהייתי במקומות אחרים. לכן, את החזר הכספים הזה

אני מבקשת ממך שתקיימו כבר, יש תסיסה בשטח, היא מוצדקת ואין שום סיבה

שתחזיקו את הכספים האלה שלא שייכים לכם, הם שייכים לכיסי ההורים וצריך

להחזיר אותם חזרה. יחד עם זה, אני חושבת שהיה כדאי שמשרד החינוך, יחד

עם הוועדה, אנחנו מציעים לכם עזרה ואת הגב שלנו בכל מה שרק תרצו, לבטל

את התשלום בעבור בחינות הבגרות. כשם שילד ביסודי איננו משלם בעבור

בחינה, כשם שילד בתיכון איננו משלם בעבור בחינה, כשם שמי שלומד

באוניברסיטה.

בשלטונו של אתה יודע מי.

מיום הקמת המדינה ועוד לפני הקמת המדינה.

היו"ר ד' איציק; אדוני המנכ"ל, אתה טועה בעניין הזה, תשלום

בעבור בחינות הבגרות לא היה כל השנים,

ואתה טועה טעות. לכן, זה רעיון לא נכון. לכן אני מבקשת ממך לפנות לשר

החינוך ולומר לו שוועדת החינוך מבקשת ממנו לפעול לאלתר לבטל את כל

התשלום בעבור בחינות הבגרות. זה לא הרבה מאוד כסף, אתם יכולים לעמוד

בזה. זה לא מוצדק, זה לא נכון, זה רעיון נלוז ואני מאוד מבקשת ממך

שתחשוב על העניין ותטיל את כובד משקלך, ואני יודעת שהוא קיים לביטול

הגזירה הבלתי סבירה הזו.

הישיבה נעולה, תודה רבה.

הישיבה ננעלת נשעה 55 ;10