הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 242

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום רביעי, די בטבת התשנ"ה (7 בדצמבר 1994). שעה 09:00

חברי הוועדה; היו"ר אי בורג

שי יהלום

עי מאור

מוזמנים; חה"כ חי מירום

אי בריק - היועה"מ למשרד החינוך והתרבות

ע' הראל - לשכת שר החינוך והתרבות

א' בלר - משרד האוצר

מ' ישראלי - משרד המשפטים

יועץ משפטי; אי בנדלר

מזכיר/ת הוועדה; י י גדלי

קצרנית; ת' בהירי

סדר-היום; הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה

(תיקון מסי 10), התשנייה - 1994



הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה

(תיקון מס' 10). התשנ"ה-1994

היו"ר אי בורג;

אני פותח את ישיבת ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, בנושא הצעת חוק המועצה

להשכלה גבוהה(תיקון מס' 10). אני מציע שנתייחס קודם כל לסתירה ביו מה שנאמר בחוק

לבין עמדת יושרה אורה נמיר.

ע' הראל;

היועצים המשפטיים של משרד העבודה ניסו לחסוך את הישיבה בין השרים, ופנו אלי

בבקשה שניפגש כדי לראות אם ניתן להגיע לעמק השווה. ישבתי. עם היועה"מ של המשרד,

עורך-דין ברק, ועם הגב' רות כהנא. לאחר שהצגנו את הנושא, עורך-דין ברק הבין שיש

כאן בעיה ועלולה להיווצר סתירה שמשרד העבודה והרווחה יצטרך לתת עליה את דעתו. יחד

עם זאת, הם חסרי יכולת לפתור את הבעיה על דעתם, מכיוון שמתעוררות שאלות מקצועיות

וטכניות, כיצד פועלת מועצת האדריכלים, וכיצד היא שוקלת את הנמוקים השונים. הצעת

משרד העבודה והרווחה היא, שמאחר ולשינוי בחוק אין השפעה מיידית, וגם אם מוסד שהוא

מיכללה יקבל את האפשרות להעניק תואר ,B.SCזה לא יהיה בחודש או בחודשיים הקרובים,

וגם בוגריו לא ייצאו לשוק בחודשים אלה-

היו"ר א' בורג;

אם החוק יתקבל היום ותחולתו מיידית, מתי ייצא הבוגר הראשון לשטח?

ע' הראל;

בעוד שלוש-ארבע שנים.

לכן הם מציעים להביא לוועדה תוך חצי שנה לכל היותר, הצעת תיקון לחוק המהנדסים

והאדריכלים, אשר תפתור את הסתירה שתיווצר בעקבות החוק הזה, וזאת לאחר שיקיימו את

כל הדיונים.

היו"ר אי בורג;

מאחר ואנו עוסקים כאן בדחייה, אני מציע שנקבע כי בתחילת מושב הקייץ של הכנסת,

נקיים ישיבה בנושא זה. כדאי כבר לקבוע את תאריך היעד. אני מציע שנפצל את ההצבעה,

על-פי סעיף 121. אני חושב שכאשר מדובר בסעיף זה על חוק שהועבר לוועדה, הכוונה

היא ככתבו וכלשונו, אלא לכל הצעת החוק.

אי בנדלר;

אין היום הצעת תיקון לחוק המהנדסים והאדריכלים. בררתי את הענין עם שני יועצים

משפטיים, והם אמרו לי שלא היה תקדים לכך.

ע' הראל;

אני רוצה להזכיר כי היתה הצעת חוק בענין ביטוח תלמידים, שגם בה עלה נושא חדש,

וגם שם הוכנס פיצול.

היו"ר אי בורג;

אנחנו מחליטים על חלוקת הצעת החוק ופיצול ההצבעה. אני הושב שיש להתייעץ שוב

עם משה בוטון על התקדים בחוק ביטוח תאונות אישיות. בסעיף 8 כתוב כי המועצה

תיקבע, מי הן המכללות שעמדו בתנאים שבסעיף קטן (א), ותסמיך אותן להעניק דרגות

אקדמאיות. אנו משאירים את פיצול ההצבעה על סעיף 8 א (ב), ואם הממשלה לא תעמוד

בדיבורה, נפתחה באמצעות הסעיף הזה את הפתח לנושא הקודם. אני אגב טוען שלא צריך את



כל זה.

א' בנדלר;

האם התחייבות משרד העבודה והרווחה לגבש הצעה, היא התחייבות שיש לה איזה שהוא

גיבוי בכתב?

ע' הראל;

הם מוכנים להעביר לי התחייבות כזו, ואז אעבירה אותה לוועדה.

אי בנדלר;

אני מסתפקת בהתחייבות מהיועץ המשפטי של משרד העבודה והרווחה.

אנו עומדים עתה בסעיף 17 א. אחרי סעיף 17 לחוק העיקרי (מקריא גירסה 2).

אי בנדלר;

אני רוצה להסביר את ההבדל בין גירסה 2 לגירסה 3. ואתחיל בגירסה 3 (מקריאה).

הרישא משותפת לכל שלוש הגירסאות. ההמשך האומר; "שתקבענה בין היתר בהתחשב בסוגי

המוסדות", משותף לגירסה 1 ולגירסה 3. לנושא של סוגי המוסדות, במכתבים הרבים

שנתקבלו, חזרה כחוט השני הטענה שעצם העובדה שאתה נותן לקבוע אמות מידה לפי סוגי

המוסדות, יכולה לאפשר אפליה, הגם שקודם לכן נאמר כי הן תקבענה על-פי אמות מידה

שוויוניות.

אני סברתי שאולי כדי להקהות במקצת את הטענה הזו, יש להכניס את המילים

"המאפיינים היהודיים של סוגי המוסדות השונים". לא תספיק עצם העובדה שמדובר במוסד

שונה כדי לאפשר תקצוב שונה, אלא אנו מאפשרים זאת רק אם יש דברים אשר מאפיינים את

סוג המוסד הזה לעומת סוג אחר של מוסד. למשל, אם יש במקום אחד הוראה ובמקום אחר

אין.

היו"ר אי בורג;

הגירסה המרחיבה ביותר ולכן גם המגוננת ביותר, היא גירסה 2?

אי בנדלר;

כך נדמה לי. זהו הבדל אחד בין גירסה 1 לבין גירסה 2. ההבדל הנוסף הוא שבגירסה

2, איורי "במאפיינים היהודיים של סוגי המוסדות השונים", הוספנו את המילים

"ובתכניות הפיתוח". "ההוראה והמחקר" כתוב בשתי הגירסאות 2 ו-3,] אלא שכאן יש לנו

את תכניות הפיתוח, וזאת שוב בעקבות טענות שהיו בחלק מהמכתבים. לא בטוחים שהדבר

יבוא בצורה מספיק טובה וברורה, אם אנו לא כותבים זאת. הם הוששים שלנושא הפיזור

הגאוגרפי לא יינתן משקל מספיק, תחת הכותרת של סוגי המוסדות.

החלק האחרון שבגירסה 3 היא על-פי הצעת שר החינוך והתרבות.

היו"ר אי בורג;

האם זה מה שהיה כתוב בכתב יד, למטה, בפעם הקודמת?



אי בנדלר;

נכון.

היו"ר א' בורג;

כלומר אנו מכסים באמצעות רמז לשוויוניות כל אפיק של תמיכה, תקצוב וסיוע

למוסדות השונים?

ע' הראל;

לא בדיוק. יש החלטת ממשלה, לפיה כל המוסדות האקדמיים מתוקצבים אך ורק דרך

ות"ת. הממשלה קשרה את ידיה בעניו זה, כדי שהכל ייעשה באמצעות ות"ת. ישנם שני סוגי

מוסדות יוצאי דופן; המוסדות להכשרת עובדי הוראה, לגביהם יש הוראה בהוק המועצה

להשכלה גבוהה, והשני הוא המכללות האזוריות שאינם מוסדות אקדמיים אלא מוסדות בהם

מתקיימים לימודים אקדמיים. מכיוון שעל-פי החוק הזה ייקראו מכללות אקדמיות גם

מכללות אזוריות שלא יהפכו למוסדות אקדמיים מוכרים - יש כאן התייחסות לכך. תכניות

המחקר, הפיתוח וההוראה מאושרות על-ידי המועצה או ועדה מוועדותיה - ות"ת - או

משרד החינוך.

א' בלר;

העובדה שמשרד החינוך מופיע כאן היא שינוי של כל כללי המשחק במערכת ההשכלה

הגבוהה. מי שמתקצב היום את כל מערכת ההשכלה הגבוהה היא ות"ת. העובדה שות"ת

מתקצבת את המוסדות על-פי קריטריונים, באה לקיים את עקרון ההפרדה.

ע' הראל;

אולי לא הסברתי נכון את מה שאני חושבת שכתוב כאן. מה שכתוב כאן הוא שמי

שמתקצב, הוא שיהיה חייב לתקצב על-פי אמות מידה שוויוניות. גם היום, על אף עקרונות

ההפרדה, משרד החינוך מתקצב את המוסדות להכשרת עובדי הוראה ואת המכללות האזוריות.

א' בלר;

אז אל תחילי את משרד החינוך גם על המוסדות להשכלה גבוהה.

ע' הראל;

הכל על-פי הענין. יש לכלול את המכללות האקדמיות שאינן מוסדות להשכלה גבוהה.

א' בלר;

אבל את אומרת שמשרד החינוך יהיה מעורב בתקצוב ובקביעת הקריטריונים לתקצוב

המוסדות להשכלה גבוהה.

היו"ר אי בורג;

אני רוצה לשאול את מר בריק, האם מהלשון המשפטית של הסעיף הזה עולה מה שאביקם

חושש מפניו, או מה שעדנה טוענת?

אי בריק;

אני לא חושב שיש לו ממה לחשוש. זה כתוב בצורה ברורה; הכל לפי הענין. במקום

שהוות"ת הוא הקובע, הוא ימשיך לקבוע.



א' בלר;

אני חושש מן הפרשנות שעלולים לתת לכך. עלולים לומר אחר-כך שמשרד החינוך יכול

לתמוך באוניברסיטאות, או ות"ת תקבל קריטריונים שיקבע לה משרד החינוך והתרבות לגבי

תקצוב האוניברסיטאות.

אי בנדלר;

ההוראה והמחקר המאושרים על-ידי מי שהוסמך לכך

כדין?

א' בלר;

0

בסדר.

ש' יהלום;

למה גירסה 1 לא טובה?

היו"ר אי בורג;

נכנסת בשלב בו אנו מציגים את האלטרנטיבות. עדיין לא קבענו איזו גירסה טובה

יותר. ביקשתי מהי ועצים המשפטיים לעבור על כל הפניות שהגיעו אלינו, ולראות כיצד

נותנים ביטוי לחששות מוצדקים או לטענות של אנשים שונים. אחת הטענות היתה, שלמרות

שמדובר על אמות מידה שויוניות, עלולים לנצל אפשרויות כאלו ואחרות, על מנת להפלות

בסעיפים כאלה ואחרים את המיכללות לרעה. לכן באה גירסה 2 המרחיבה יותר, אשר משתמשת

בכל המרכיבים שהיו קודם, אך מפרטת עוד כמה פרמטרים של שויוניות. היא הגירסה

הראשונה פלוס תוספת. אביקם שאל, האם מה שנאמר במשפט האחרון "או משרד החינוך

והתרבות", נותן דריסת רגל למשרד בהליך התקצוב של הוות"ת, שהוא רב שנתי, אוטונומי

ומנותק מאז ימי ספיר ואילך.

אי בנדלר;

על-פי המוצע, נוריד את המילים "של סוגי המוסדות השונים" ומה שנוגע ל"ובתכניות

הפיתוח", עדיין נמצא בסימן שאלה. ייאמר" ההוראה והמחקר המאושרות על-ידי מי שהוסמך

לכך כדין".

ע' הראל;

אני חושבת שזהו ניסוח מאד לא טוב, מכיוון שהמוסדות יכולים לומר; אנחנו

מוסמכים לאשר את תכניות הפיתוח של עצמן, ולכך הם דורשים תקצוב. מי מאשר? גם

המוסד הוסמך לכך כדין. צריך להיאמר; על-ידי הגופים המתקצבים, או מושג כללי אחר.

היו"ר אי בורג; ,

מי מתקצב היום?

א' בלר;

ות"ת.

שי יהלום;

אני מציע שייאמר; תקצוב המדינה למוסדות להשכלה גבוהה ולמכללות האקדמיות.

הוות"ת היא ועדת מישנה של המועצה להשכלה גבוהה, שהוא גוף שהוסמך על-ידי

החלטת ממשלה. הממשלה מסמיכה את המועצה להשכלה גבוהה, אשר מסמיכה את ועדת המישנה

שלה.

לא, זה נעשה ישירות, מהממשלה לוות"ת.

היו"ר אי בורג;

כלומר הממשלה עקפה את המועצה להשכלה גבוהה, והיא עובדת במישרין עם ועדה

מוועדות המועצה להשכלה גבוהה.

כן. התקצוב הוא של ות"ת ולא של המועצה להשכלה גבוהה.

היו"ר אי בורג;

האם לוות"ת יש מעמד אוטונומי?

א' בלר;

כן, באופן מוחלט. למרות שהיא כפופה למועצה להשכלה גבוהה, מול המוסדות להשכלה

גבוהה יש לה מעמד עצמאי.

אי בריק;

זה מעמד שעדיין לא קבוע בחוק.

היו"ר אי בורג;

אנו עוסקים כאן רק בתקצוב של תכניות. אנו אומרים; תכניות הפיתוח, ההוראה

והמחקר המאושרות - ובחוק נאמר כיצד מאשרים תכניות - די אם נאמר; הממשלה או מי

שהסמיכה לכך. זהו הרי התהליך הקיים בפועל, ואנו צריכים לקרוא לילד הזה בשמו.

האם 17 א' על-פי גירסה 2 המתוקנת מקובל?

שי יהלום;

המצב המשפטי מקובל, אבל אני חושב שהמועצה להשכלה גבוהה עלולה להיפגה מנוסח

כזה. המועצה סבורה שהיא גוף עצמאי, אך כאן נאמר לה שהתקציב שהיא מקבלת צריך להיות

מאושר על-ידי הממשלה, וזאת בניגוד למה שקיים היום.

היו"ר אי בורג;

אתה חושש מכך שהממשלה תנצל את המצב הזה, כדי לאשר תכניות אקדמיות. אנו מדברים

על תהליך לפיו המועצה להשכלה גבוהה מאשרת את התכנית באשר היא. לארור מכן, מי

שהממשלה הסמיכה לכך - היום ות"ת ומחר ועדת שרים - הוא שי יאשר.

שי יהלום;



על-פי הנוסח הזה, ות"ת לא עצמאית, בניגוד למה שקיים היום.

ע' הראל;

מכיוון שמדובר כאן בתיקון להוק המועצה להשכלה גבוהה, זה בעצם פוגע בה. לכן,

הכל לפי הענין, יש לומר - הכל על-פי הסמכות, או על-ידי

המוסמך לכך. משרד החינוך אינו מוסמך לאשר תכניות לאוניברסיטאות, ועל-כך אין כל

מחלוקת.

היו"ר אי בורג;

אני מבין שסעיף 17א' על-פי גירסה 2 המרחיבה מוסכם.

ע' הראל;

גירסה 2 היא גירסה שלא נדונה בישיבה שקיימנו, אתי מירב ואנוכי. היא לא הוצגה

בפני אלא אתמול. אני חייבת לומר שיש כאן שתי תוספות שלא נשקלו על-ידי השר

והיועצים המשפטיים, והמאפיינים היהודיים של סוגי המוסדות הוא אחד מהם.

היו"ר אי בורג;

באופן עקרוני אנו בעד. תבדקו אם יש לכם בעיות, ואם כן - נערוך רוויזיה.

אי בנדלר;

היתה פניה של המכון הטכנולוגי בירושלים, אליה התלוותה חוות-דעת של היועצת

המשפטית שלהם, עורכת-הדין חנה חובב, אשר תקפה חמורות את הביטוי "סוגי המוסדות".

היא אומרת שאם קודם לכן היו יכולים לשקול פניה לבג"ץ על אפלייה בתקצוב, היום

נותנים לכך הכשר בחוק. "סוגי מוסדות" מספיק כדי להפלות. אי אפשר לפסול את העמדה

הזו, שסוגי מוסדות אינו בטוי מספיק חזק, על מנת שלא לאפשר תקצוב שווה לחלוטין.

אתה יכול לתת תקציבים שונים, או לסטות מן הכלל של אמות מידה שויוניות, רק בדברים

היהודיים המאפיינים כל מוסד.

שי יהלום;

על-פי הדוגמה שלך, עורכת-דין חובב תתקוף הרבה יותר את סוגי המאפיינים. היא

תאמר שאינה יכולה לפנות לבג"ץ, כי יאמרו לה שאוניברסיטה מסוימת צריכה לקבל תקצוב

גבוה, משום שהיא נמצאת ליד המחלפים ברמת-גן, ולכן סובלת מרעש. "יחודי" זה מין

פטנט.

היו"ר אי בורג;

מכיוון שעדנה אמרה שבסעיף זה יש מרכיבים שטרם נדונו, תבדקו גם את המרכיב הזה.

אם יסתבר שטענת עורכת-הדין חובב היא טענת אמת, נפתח את הסעיף מחדש. אם זו אינה

טענת אמת, נשאיר את הסעיף כמו שהוא.

אנו עוברים לסעיף 21; התיקון לסעיף 21 נשאר כפי שהוא, וכך גם סעיף 21ב ו-ח.

ש' יהלום;

אם אני רוצה להגיש הסתייגות, בנוסח המכתב של עורכת-הדין חובב, האם אוכל לעשות

זאת?

היו"ר אי בורג;



כן. אני רוצה שתסתייג בכל מקרה, כדי שתקבל רשות דיבור.

מכללת אורנים הציגה את הטענה הבאה: אנהנו גוף אקדמי אשר נותן שני סוגי תארים

- ב.א וב.אי.די - מה יקרה להם על-פי החוק ההדש?

ע' הראל;

המבנה שלהם הוא בעייתי, משום שמדובר בשני סוגי מוסדות העובדים באותו מקום.

א' בנדלר;

הפנייה של סמינר אורנים היא כלהלן: הנדון: החלת התיקון המוצע בחוק המועצה

להשכלה גבוהה על מכללה להכשרת מורים של המדינה: 1. חוק המועצה להשכלה גבוהה

התשי"ח-1958 קובע בסעיף 27 שבו כי א. הוראות חוק זה יחולו גם על המדינה. אולם

סעיפים 14. 15 ו-17 לא יחולו על המוסדות להכשרת עובדי חינוך שהיא מקיימת. ב. שר

החינוך והתרבות רשע, על-פי הצעת המועצה או מיוזמתו ובהסכמת המועצה, ובאישור ועדת

החינוך והתרבות של הכנסת, להתקין תקנות בדבר חופש פעולה של מוסד, כאמור בסעיף קטן

א, בענינים המנויים בסעיף 15 , כולם או מקצתם. 2. סעיף 14 לחוק קובע בעיקרו,

שמוסד מוכר הוא תאגיד. סעיף 15 מעניק למוסד מוכר את החופש לנהל את עניניו

האקדמיים והמינהליים, וסעיף 17 דן בתקציבי המוסדות.

הם רצו לדעת האם החוק הזה חל עליהם, כלומר על הכשרת מורים.

את צריכה לבדוק, מה בסעיף 27 חל על כל התיקונים שלנו.

בדקנו והוספנו עוד סעיף אחד, המופיע בנוסח החדש.

יש כאן מערכת הסתייגויות ארוכה של חברי הכנסת שלום ונחמן, המתייחסת לנוסח

הכחול. אני מציע שאתי הראה להם את כל מה שתוקן, בהתייחס להסתייגויות. אם תישארנה

להם הסתייגויות, נאפשר להם להעלותן.

מה שאני נוהגת לעשות הוא להעביר לחברי הכנסת את הנוסח המתוקן, כפי שאושר

על-ידי הוועדה. אם הם רוצים להסתייג ממנו, יוכלו לעשות זאת.

אנו מאשרים להם הגשת הסתייגויות.

השאלה אם אין להם הסתייגויות שאנו יכולים לקבל ללא בעיה.

ישנן הסתייגויות שכבר קיבלנו במהלך הדיונים.

את סעיף 25א ביטלנו, ולכן ההסתייגות של חבר הכנסת יחזקאל נופלת. צריך לענות

לו בהתאם. חבר הכנסת נחמן יוכל להסתייג לשם החוק. בסעיף 1 ייאמר בסופו: תיקון זה

מותנה בכך שאינו נוגד חוקי יסוד. זהו סעיף "שמן זית".

א' בנדלר;

זהו סעיף בלתי אפשרי מבחינה משפטית, בגלל מבנה החוק. בסעיף 1 יש הגדרות.

היו"ר אי בורג;

לא איכפת לי שיעלה את ההסתייגות הזו.

לאחר סעיף 1, יבוא הסעיף האומר: כל זה יחול גם על האיזור, כפי שמוגדר בחוק.

נושא זה כבר הוסדר בצורה אחרת.

אני חייבת להתייחס להסתייגות מסי 2, אותה אי אפשר לאשר מבחינה משפטית: אם

הסעיף נוגד את חוק היסוד, ממילא היא נופלת.

אנו עוברים עכשיו להסתייגות שהגיש חבר הכנסת חגי מירום, לסעיף 23 לחוק העיקרי

- החוק להשכלה גבוהה. סעיף זה יסומן אי ואחריו יבוא: תואר מוכר, שהמועצה

הסמיכה... וכולי. אני מבקש מחבר הכנסת מירום להציג את הרציונל של הסתייגותו.

אני מגיש הסתייגותי בתום-לב ומתוך הבנתה המאטריה.

מדוה באה ההקדמה שלך?

יכול להיות מי שיחשוב כי יש כאן נסיון להתחכמות מצדי, ואני רוצה לומר שאיני

ישנם שני סוגי מוסדות - אוניברסיטאות ומכללות. אנו עדים להתפתחות מגמה

שתאפשר הענקת תואר ראשון על-ידי המוסדות להשכלה גבוהה שאינן אוניברסיטאות אלא

מכללות. אני מעורב במקצת במוסדות להשכלה גבוהה, הן במכללות של התנועה הקבוצית והן

במרכז לחינוך טכנולוגי בחולון, המעניק תואר בי.אס.סי. מכללות להוראה מעניקות את

התואר בי.אי.די. אני רוצה למנוע אפשרות לפיה המכללות מקבלות כביכול את האפשרות

להעניק תואר, אך נשארות למעשה מוסדות מדרגה בי. אם רוצים שהמכללות תיתנה תואר ככל

מוסד אקדמאי, יש לאפשר להן לתת תואר מוכר שלא יהיה שונה מן התואר המוכר המוענק

על-ידי האוניברסיטה, וזאת אם מסלול הלימודים, תקופת הלימודים, הרכב המקצועות,

כישורי הסגל האקדמי כפי שאושרו על-ידי המועצה, יהיו זהים או דומים לאלה

שבאוניברסיטה.

אני אומר שבסעיף זה תואר מוכר, לרבות צירופי התואר והקיצורים הנוהגים בו. אני

לא רוצה שישימו מותג אוניברסיטאי ליד מותג אחר. הסטודנט יחשוב שקיבל תואר, אך

אחר-כך ייאמר לו שהתואר הוא לא מה שחשב.

על-פי התיקון לחוק, אנחנו מבינים שמכללה תוכל לתת תואר בי.א, אמ.א ותואר

דוקטור, כמו האוניברסיטה. אתה חושש שעל-פי נוסח החוק, עלול להיווצר מצב בו

זה אפשרי, אבל לא נאפשר זאת למיכללות?



חי מירום;

יאמרו שזה אפשרי ויאשרו הכל, אך פתאום יתברר שאות הסימול לתואר במיכללה יהיה

מדרגה ב'.

היו"ר אי בורג;

אם הבעיה אמיתית, בסעיף ההגדרות בו נאמר; מוסד להשכלה גבוהה שאינו

אוניברסיטה, שהוכר לפי סעיף זה והוסמך להעניק לבוגריו תואר מוכר באחת או יותר

מיחידותיו, או שניתנה לו תעודת היתר... נאמר בסעיף זה: תואר מוכר לרבות צירופי

התואר והקיצורים הנוהגים בו. וזאת בלי להכנס לנושא התכניות, המסלולים וכולי. החשש

שלי הוא שאתה עלול להפוך את המכללות לאוניברסיטאות, אם תדרוש מהן תכנית לימודים,

תכנית מחקר ותכנית תשתית זהות. זה עלול להיות לרועץ למכללות.

חי מירום;

אני לא רואה אפשרות שהמכללות תענקנה תואר דוקטור.

היו"ר אי בורג;

החוק מאפשר זאת.

חי מירום;

נכון, אבל יש צורך בסגל המתאים ובאפשרויות מרקר, דברים שהמכללות אינן ערוכות

להם. אני לא בטוח שזוהי מגמת אמת.

לא אכפת לי היכן תכניס זאת בחוק, ואינני מתנגד שזה יוכנס לסעיף הגדרות, אבל

אני מבקש שיהיה ברור כי תואר מוכר אשר ניתן על-ידי מכללה או מוסד אוניברסיטאי

אחר, יהיה תואר שווה בדיוק לכל תואר המוענק על-ידי מוסד אוניברסיטאי - אם המסלול

אושר על-ידי המועצה להשכלה גבוהה, ללא סימון מיוחד למכללות.

אי בנדלר;

בענין זה אני חייבת להפנות לסעיף 23 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, בו נאמר;

המועצה רשאית להסמיך מוסד מוכר להעניק תואר מוכר לפלוני, או להעניק תארים מוכרים

בדרך-כלל, על יסוד כללים שנקבעו על-ידיה להסמכת מוסדות מוסכים לעניו סעיף זה,

ורשאית היא לקבוע כללים בדבר בחינות ממלכתיות שנערכו כתנאי להענקת תואר מוכר

פלוני על-ידי מוסד מוכר פלוני. דהיינו, המועצה היא שמסמיכה מוסד להעניק תואר

מסוים, כולל הצרופים השונים כמו בי.טק. או בי.אי.די. חבר הכנסת חגי מירום אינו

שולל מן המועצה שום סמכות, אלא אומר כי אם מסלול הלימודים, תכנית הלימודים והסגל

זהים או דומים במידה מספקת, כי אז אני רוצה ששם התואר לרבות הצירופים שלו - יהיו

זהים.

חי מירום;

העמדת את הענין טוב יותר ממני, ואני מודה לך על-כך.

שי יהלום;

יש כאן שני מישורי התייחסות; האחד, הזכויות שיש לבוגר תואר במדינת ישראל.

אני חושב שהחוק שלנו מכסה את זה. אני אישית מוכן להוסיף על-כך כל מה שצריך, כדי

שהזכויות שמעניק התואר תהיינה שוות לכל המוסד. אבל חגי מירום אומר כי הוא רוצה לא

רק את זאת, אלא זהות בתואר. אני תומך בכך ממבט ראשון, אך אי אפשר לעשות זאת מבלי

לשמוע את המועצה להשכלה גבוהה.



אם היום חלק גדול מן המכללות להכשרת עובדי הוראה הן אקדמיות ומוכרות על-ידי

המועצה להשכלה גבוהה להענקת תואר ראשון, ויש בכך מהפכה בהכשרת עובדי הוראה -

לעניות דעתי אם המועצה לא היתה יכולה להפלות בין בי.א. לבי.אי.די - כי אז התהליך

הזה לא היה מתרהש. היום הם יכולים לומר כי בוגר אוניברסיטת תל-אביב אינו כבוגר

המכללה הטכנולוגית בחולון. אם לא נאפשר זאת, האם אנו לא עלולים ליצור מצב בו

תישלל ההכרה במכללה הטכנולוגית בחולון או בנגב? אם זה מה שעלול לקרות, אני מתנגד

לכך.

א' בלר;

אני חושב שחבר הכנסת יהלום צודק. אני מציע שתשמעו את עמדת המועצה להשכלה

גבוהה.

ו

ח' מירום;

זהו רגע האמת בחקיקה שלכם. אתם עלולים להקים מוסדות להשכלת גבוהה מליגה בי,

ובכך להחטיא את הרקיקה כולה.

אי בריק;

הצעת חבר הכנסת מירום היא טובה, אך היא מעבר למה שניתן להשיג. אם נקבל אותה,

אנו עלולים ליצור מצב בו יערימו קשיים בלתי אפשריים על המכללות.

היו"ר אי בורג;

רוח המחוקק היתה, שניתן יהיה לתת תואר בי .א או אמ.א. במכללות. בא חגי מירום

ואמר; אם אתם חושבים על-כך כרוח המחוקק, אין זה אומר עדיין שהנותן גם הוא יפרש את

החוק כפי שאתם מפרשים אותו. אנו לא רוצים להפוך את המכללות לאוניברסיטאות, אלא

למכון אקדמי שיתן לבוגריו תואר אקדמי.

בארצות-הברית נותנים אותו תואר מבחינת הסימול שלו, בין אם מדובר בייל,

בפרינסטון או באטלנטה. ההבדל הוא במוניטין שיש לכל אוניברסיטה, וזה מה שישפיע על

הבוגרים בקבלתם לעבודה לאחר מכן.

היו"ר אי בורג;

אנו סבורים שמסלול הלימודים במכללה לא צריך להיות תואם את המסלול

באוניברסיטה, גם לא כאשר מדובר בתואר ראשון.

חי מירום;

אני אומר כי אם המכלול הכולל את מסלול הלימודים, תכנית הלימודים, היקפם והסגל

מקובלים על המועצה להשכלה גבוהה - כי אז התואר יהיה שווה.

היו"ר אי בורג;

ברגע שאתה קובע כי המכלול הזה הוא התנאי להענקת תואר, אתה דורש מהמכללות

להקים תשתית שלא תוכל לעמוד בו.

חי מירום;

לא כאשר מדובר בתואר ראשון. אנחנו יודעים שמדובר בעיקר בתואר ראשון. ישנה

ראשית של מתן אשורים לתואר שני במעט מאד מכללות. הבוקר שמעתי כי למכללת דוד ילין

ניתן אישור לתואר שני - בוודאי בחינוך. אני חושב שהתואר צריך להיות ככל התארים.



היו"ר אי בורג;

אני מבקש את עמדת שר החינוך והתרבות בענין זה. אם עמדתו חיובית, לאחר שנועץ

במועצה להשכלה גבוהה, כי אז אפשר לא להביא לכאן את נציגי המועצה. אם יהיו חלוקי

דעות בין עמדת המועצה והשר להצעתו של חבר הכנסת מירום - נשוב ונתכנס כדי לדון

בנושא זה.

חי מירום;

אני מביו שהחקיקה לא תתקדם מבלי שהסעיף הזה ישתלב בה.

היו"ר אי בורג;

סעיף 29 עוסק בהכרה בתארים של מוסדות מוכרים. אני רוצה להזכיר כי כאשר הגענו

לחלות החוק על יהודה ושומרון, היו לפנינו שלוש הצעות. סוכם כי נקיים ישיבה אצל

רה"מ. בישיבה זו השתתפו נציגי המועצה להשכלה גבוהה, וכך הציגה בפנינו הממשלה את

עמדתה; המועצה רשאית להכיר בתואר של מוסד להשכלה גבוהה, שהוכר או ניתן לו היתר

על-ידי המועצה להשכלה גבוהה, שהוקמה על-ידי מפקד כוחות צה"ל באיזור, כמשמעותו

בחוק... על יסוד כללים שתקבע לענין זה. דינו של תואר מוכר כאמור, המוענק לפלוני

או דרך כלל, כדין אותו תואר מוכר שהוענק על-ידי מוסד שהוסמך להעניק תארים מוכרים

כאמור.

אני מבין שעוזר שילד, שהיה הראשון שהעלה את הנושא בפני, מסכים לנוסח הזה.

שי יהלום;

כבר אמרתי כי מה שמקובל על עוזר שילד, מקובל גם עלי.

היו"ר אי בורג;

אנו מקבלים את הסעיף הזה כפי שהוא.

ע' הראל;

הסעיף הזה יוצר הליך שלא היה קיים עד היום, והוא הכרה בתואר של מוסד שקיבל

היתר מן המועצה, שהחוק נותן לה את הגושפנקה. נכון להיום, קיימות ארבע אפשרויות;

או שהמועצה נותנת היתר, או שהיא נותנת הכרה, והיא יכולה להסמיך מוסד להעניק תואר.

אפשרות רביעית היא כאשר מדובר במוסד מחוץ-לארץ שאין לגביו כל התייחסות בחוק.

המחוקק אומר כי הוא נותן גושפנקה לוועדת גרוסמן, ובסעיף זה אני מסמיך את המועצה

לומר שהיא מכירה בתארים של המוסד המסוים הזה. במקרה כזה, דינו של התואר הניתן

על-ידי המוסד מחו"ל כדינו של תואר ישראלי.

שי יהלום;

מה ההבדל בין המצב הקיים היום לבין המצב שיהיה קיים לאחר השינוי בחוק, לדוגמה

לגבי מכללת אורות.

ע' הראל;

היום אין כל מעמד לתואר הניתן על-ידי המכלל ביהודה ושומרון, וזאת על-פי החוק

הישראלי. יש לו אפילו מעמד נחות במובן מסוים, מתואר שבאים איתו מחו"ל, כי לגבי

השני יש הסכמים בינלאומיים של הכרה.



ש' יהלום;

מדוע ייאמר "המועצה רשאית" ולא "המועצה תכיר"?

איפה נאמר בשאר הסעיפים - למעט 22 ו-23 - שהם חלים על מוסד כזה? כיצד אני

יודע שסעיף 17א כולל מוסד כזה?

ע' הראל;

את הענין הזה אנו לא יכולים לפתור באמצעות ההוק, משום שאז מדובר בסמכות

טריטוריאלית שאתה מחיל עליהם, ולכך יתנגד ראש הממשלה. אנו יכולים להתחייב בפניהם

שיקבלו תקציב, אבל אינך יכול להרחיב את הסמכות הטריטוריאלית לגבי מוסדות ביהודה

ושומרון.

שי יהלום;

מדובר על-כך שהמדינה מתקצבת מוסדות אלה.

א' בלר;

אבל היא עושה זאת באמצעות תקציב משרד החינוך והתרבות ולא דרך ות"ת.

שי יהלום;

במידה והמועצה הכירה במוסדות אלה, סמכותה חלה לגבי כל הסעיפים עליהם דברנו.

היו"ר אי בורג;

אתה צודק. נצטרך לקיים עוד ישיבה על-כך. אני מבין שאתה לא רוצה שיחילו את

החוק על המכללות ביהודה ושומרון, אלא שהנוהל יהיה שהן מקבלות אותו דבר. מתוקף מה

אתם מעבירים כספים למכללות ביהודה ושומרון דרך האגף למכללות?

א' בלר;

מתוקף כך שמדובר במכללה אזורית.

שי יהלום;

אבל עכשיו אנו מוציאים את כל המכללות ממשרד החינוך.

ע' הראל;

אתה לא מוציא את כל המכללות. כל המכללות תמשכנה להיות מתוקצבות באמצעות משרד

החינוך.

אי בריק;

בכל מקום בו כתוב השר, הכוונה היא למנהל הכללי.

היו"ר אי בורג;

כל מכללה שהמועצה להשכלה גבוהה מכירה בה, יוצאת מאגף המכללות, עוברת לטיפול

המל"ג ומתוקצבת על-ידי הוות"ת.



עי הראל;

לא באופן מיידי. יש מספיק מוסדות שימשיכו ללמד ברקות האוניברסיטאות.

היו"ר א' בורג;

אנו אומרים שכאשר מכללת צפת תקבל אישורים, היא יוצאת מתחום האחריות של משרד

החינוך ועוברת לטיפול המל"ג והוות"ת. ברור שמדובר במסלול האקדמי שלה. יכול

להיווצר מצב בו מוסד אחד יתוקצב על-ידי הוות"ת, ואילו מוסד אחר שיש לו אותה הכרה

אך הסמכה עקיפה ולא ישירה, לא יהיה מתוקצב. יטענו כי הוא יצא מחוק המכללות

ומטיפול אגף המכללות, ולכן הוא צריך להיות מתוקצב ממקור אחר. אני לא רוצה

שייווצר מצב, שכאשר ישאבו את כל המכללות האקדמאיות החוצה, ישאבו גם אותם, וכך

יקרה שלא יקבלו עוד תקצוב במסגרת הישנה, אך לא יגיע להם תקצוב במסגרת החדשה.

מי ישראלי;

אבל החוק לא חל עליהן.

אי בנדלר;

הסיפה של סעיף 29 אומר; דין תקצוב מוסד זה כדין תקצוב מוסדות, כאמור בסעיף

17.

היו"ר אי בורג;

בודדנו את הבעיה לנושא התקצוב. אנו רוצים לינת במסגרת סעיף 29 שענינו הכרה

בתארים של מוסדות מוכרים באזור ותקצובם - אנו מוסיפים את כל מה שעוזר שילד ביקש

להוסיף, ומוסיפים בסוף את המשפט האומר - דין תקצוב מוסד -זה כדין תקצוב מוסדות,

כאמור בסעיף 17 (וצריך להוסיף גם את סעיף 27 אי, אם מדובר במוסד להכשרת עובדי

הוראה).

והיה והנושא הזה לא עומד במבחן המשפטי, אני מבקש שיהיה סעיף 29א ו-29ב, אשר

יקבע נורמה בחוק, שהתקצוב של המוסדות על-ידי אגף המכללות, כפי שהוא נעשה היום,

יימשך גם בעתיד. לא אכפת לי שההכרה תיעשה במל"ג, והתקצוב ייעשה באגף המכללות.

שי יהלום;

האם יש דברים אחרים בחוק, מלבד תארים ותקצוב אליהם התייחסנו, שטרם נגענו בהם?

אי בנדלר;

אני חייבת לבדוק את הדבר. המלגות הן דבר שאנו מוסיפים בחוק הזח.

שי יהלום;

אם הממשלה תקבע מחר שאלון שבות הוא אזור בעדיפות לאומית, החוק הזה לא יתן להם

אפשרות לתת את המלגות.

ע' הראל;

מר שילד שאל אותי בענין המלגות וזכויות הסטודנטים, והוא ביקש שאבדוק אפשרות

לשלוח לו מכתב בענין זה,



שי יהלום;

האם את שולחת מכתבים כאלה לרב עמיטל או לרבנים ארורים?

ע' הראל;

או שנצרף זאת לדברי ההסבר להוק. מקור החקיקה הזו אינו נובע משמירה על זכויות

הסטודנטים, וזו הסיבה שהממשלה קיבלה על עצמה לתקן את המצב. לא ייתכן שסטודנט

ישראלי יקבל תואר בי.טק., אך לא יהיה לו מעמד על-פי החוק הישראלי. מתוך אותה דאגה

לסטודנטים, תישמרנה גם כל הזכויות האחרות.

ש' יהלום;

מדוע את לא יכולה להוסיף את זה בחוק, ולומר כי על אותם מוסדות יחולו סעיפים

17 ו-25 של החוק הזה?

ע' הראל;

יש בעיה משפטית קשה מאד, של הכרה במוסדות.

שי יהלום;

אפשר לומר כי סעיף 25 א ו-ב יחולו על סטודנטים במוסדות אלה.

היו"ר אי בורג;

התקדמנו בכך שיש לנו לפחות את התשתית להחלת החוק הזה על המכללות. צריך לבדוק,

מה משמעות הסעיף שהתקבל היום בוועדה על כלל הדברים שנחקקו בחוק הזה. ישנו סעיף

המתייחס לסיוע, ישנו סעיף המתייחס להכרה במוסדות. מה שצריך לעשות במשרדי

המשפטים, החינוך ובייעוץ המשפטי שלנו, הוא לבדוק איך אנו מסתדרים עם סעיף החלות.

אנו עוברים לסעיף 8; אחרי סעיף 25 לחוק העיקרי יבוא; 25א (גירסה 1). תואר

מוכר המוכר על-ידי מכללה אקדמית או מוסד אחר להשכלה גבוהה, דינו כדין אותו תואר

מוכר שניתן על-ידי האוניברסיטה.

לאמור, אם המועצה להשכלה גבוהה החליטה לתת בי.א למכללת אחווה, הרי שזהו

תואר ככתבו וכלשונו.

אי בנדלר;

נכון. אני רוצה להזכירכם, כי עקב הסעיף הזה, נוצרה בעיית חוק המהנדסים

והאדריכלים.

שי יהלום;

סעיף 25א' צריך לחול על יהודה ושומרון.

מ' ישראלי;

אנו אומרים שתואר הניתן על-ידי מכללה ביהודה ושומרון, יהיה כתואר על-פי סעיף

22 וסעיף 23.

היו"ר אי בורג;

גירסה 2 לסעיף 25א; תארים מוכרים המוענקים על-ידי מוסדות מוכרים להשכלה גבוהה

מסוגים שונים - דינם אחד.



אי בנדלר;

צריך להיות "תארים מוכרים זהים". המכללות שואלות אותנו, מדוע אנו שמים אותן

בקטגוריה נפרדת, שמעמדה יותר נמוך. גרסה 2 היא גרסה יותר שוויונית מגרסה 1.

היו"ר אי בורג;

אני בעד גירסה 2.

שי יהלום;

בסעיף 25א על-פי גירסה 1, מדובר על תואר מוכר. זה יכול להיות תואר בי.אי.ד.

המוענק על-ידי מכללת אורנים, אבל אין אף אוניברסיטה הנותנת בי.אי.ד. כיצד אפשר

יהיה להשוות את התואר הזה לתואר הניתן על-ידי אוניברסיטה?

ע' הראל;

הסעיף הזה אינו חל על מי שנותן את התארים. לכן נושא זה שונה מהנושא שהעלה חבר

הכנסת מירום, אשר הטיל את החובה על המועצה, לשקול על-פי מה היא נותנת תארים.

הסעיף הזה מתייחס למצב שנוצר לאחר שהמועצה כבר נתנה את ההכרה, וזאת כלפי חוץ.

ישנם נושאים בהם המועצה עורכת הבחנות לגיטימיות, וישנם נושאים שהיא עורכת הבחנות

שאינן לגיטימיות. אני מדברת על ההבחנות הלגיטימיות; ישנו תואר בי.א, ישנו תואר

בי.אי.די ובי.אד.סי., כאשר כל אחד מהם מייצג הכשרה מסוג אחר. אתה לא יכול להטיל

חובה להתייחס באותו אופן ל-בי.טק ולבי.אס.סי, או ל-בי.אי ולבי.אס.סי - כל תואר

מייצג הכשרה שונה. המכסימום שיכולנו לומר, בצורה שלא תעורר נגדנו את נציבות

שירות המדינה, את משרד העבודה והרווחה והאוניברסיטאות. יצא לאחרונה מכרז מטעם

נציבות שירות המדינה, ובו נאמר; נדרש בוגר אוניברסיטה בעל תואר ראשון. שר החינוך

כתב לנציב שירות המדינה, ובו ביקש לשים-לב כי לא נאמר אם הכוונה לבוגר אוניברסיטה

או לבוגר מכללה, אלא לבעל תואר ראשון ממוסד מוכר להשכלה גבוהה.

שי יהלום;

כאשר אנו מדברים על תואר מוכר, אנו מדברים על שני דברים שונים. ישנם תוארים

אקדמאי ים מוכרים - ראשון, שני ושלישי. ישנו תואר ראשון על-פי אותיות; בי.א,

בי.אי.די, אמ.א, בי.טק וכו'. הסעיף הזה מתכוון לתואר ראשון מוכר. אני רוצה למנוע

פירוש האותיות על-פי הסעיף הזה. אני רוצה שגם בי.א וגם בי.אי.די, דינם לצורך

קבלה ללימודי תואר שני באוניברסיטת חיפה יהיה שווה, וכך גם לצורך קביעת משכורתו

של עובד.

על-פי מה שנאמר כאן, תואר בי.אי.די המוענק על-ידי מכללה אקדמית, דינו כדין

אותו תואר מוכר הניתן על-ידי האוניברסיטה, אבל אף אוניברסיטה לא נותנת את התואר

בי.אי.די. אני לא רוצה שנתייחס לאותיות התואר, אלא למושגים הבסיסיים; תואר ראשון,

שני ושלישי.

היו"ר אי בורג;

לפני ששמעתי את דבריו של חגי מירום, הבנו שמכללה תוסמך לתת תואר בי.א, שיוכר

בין השאר לצורך לימודי המשך. מה שחגי ביקש הוא שאם יש במכללה מסלול התואם את

המסלול האוניברסיטאי, גם התואר יהיה תואם. באמצע יש מצב ביניים; המכללה נותנת

תואר שאינו תואם את התואר האוניברסיטאי, אלא הוא תואר יהודי למכללה. הוא נחשב

כתואר ראשון, וחבר הכנסת יהלום שואל מה מעמדו מבחינה אקדמית.

שי יהלום;

אני רוצה למנוע מצב בו יהיה מחר שר חינוך שלא יכיר בתואר ראשון של המכללה

למטרות תעסוקה.



ע' הראל;

במקום בו נאמר כי נדרש בעל תואר ראשון, הסעיף הזה נותן אווזה הגנה לבעלי תואר

בי.א, בי.אי.ד. וכל תואר אחר. אם אומרים שדרוש בעל תואר בי.אס.סי בכימיה, לא יכול

לבוא בעל תואר בי.א. בכימיה או בפילוסופיה ולומר כי חייבים לקבלו, כי למד במכללה,

ודין התואר שלו כדין התואר האוניברסיטאי.

שי יהלום;

ומה קורה אם הוא מביא תואר בי.אי.די בכימיה?

ע' הראל;

בי.אי .די בכימיה מבטא הכשרת מורים בכימיה, ולא לימודי תואר ראשון מדעיים

בכימיה.

שי יהלום;

ההוק רוצה למנוע את המצב שאת מתארת. אם מוסד רוצה לתפור מכרז, ייתכן שהוא

יכתוב בכוונה כי מי שנדרש הוא בעל תואר בי.אי.די ולא בי.א. אני רוצה שבכל מקרה,

אסור יהיה לעשות דבר כזה כאשר מדובר בתואר ראשון. זה מה שאומר חגי מירום.

ע' הראל;

מה שחגי מירום אומר הוא דבר אחר, לכן חייבים להפריד בין הדברים. יש הצדקה

לתזה שמייצג חגי מירום. הוא אומר שהוא רוצה שאם למדת אותו דבר, לא יהיה לך תואר

או מעמד שונה.

היו"ר אי בורג;

אני מציע שנחכה לחוות דעת משפטית בענין הצעתו של חבר הכנסת חגי מירום, ולאחר

מכן נחדש את הדיון.

האם יש לאביקם מה לומר בענין הסיוע לסטודנטים?

א' בלר;

לא.



היו"ר א' בורג;

25ב - סיוע לסטודנטים: במערך הסיוע לסטודנטים שמקיימת המדינה, במסגרת חוק

התקציב, ייקבעו אמות מידה, ביו היתר, להעדפתם של סטודנטים שם תושבי קבע באזורי

עדיפות לאומית שקבעה הממשלה, ושל תלמידים במוסדות להשכלה גבוהה או במכללות

אקדמיות, המצויים באזורים אלה.

מי שבא מבאר-שבע ללמוד בירושלים, יהיה זכאי לסיוע, וכך גם מי שבא מירושלים,

כדי ללמוד בבאר-שבע.

אי בלר;

מה שקורה היום הוא שניתן העדפה לאותם תושבים המתגוררים באזורי עדיפות לאומית,

ולא לאלה שלומדים באזורי עדיפות לאומית. לתוספת הזו יש משמעות תקציבית. היה עלכך

דיון בוועדת ביקורת המדינה, ויש כוונה לשנות את כל הקריטריונים, ולקבוע את מבחן

ההכנסה ולא את מבחן מקום המגורים.

שי יהלום;

אני רוצה לעודד גם עשירים ללמוד בבאר-שבע.

היו"ר א' בורג;

אני מודע לכך שמה שאנו מדברים עליו עלול לגרום לרעידת אדמה, למרות שאני מאמין

גדול בכך, בשל תפיסת עולמי החברתית. אני רוצה שייאמר; במערך הסיוע לסטודנטים

שמקיימת המדינה במסגרת חוק התקציב, ייקבעו אמות מידה - בין היתר - להעדפתם של

סטודנטים שהם תושבי קבע באזורי עדיפות לאומית שקבעה הממשלה. רק על-כך אני רוצה

לקבוע מבחני הכנסה.

ע' הראל;

המצב היום הוא, שגם אם יש סטודנט עני מאד בתל-אביב, אינך יכול לתת לו מלגה.

שי יהלום;

האוצר עומד כנאה לקבל את המלצות הוועדה לעני ני ביקורת המדינה בנושא מבחן

ההכנסה. הם צריכים לתת לנו הצעה תוך 10 ימים, לכן אולי כדאי שנמתין לתשובת האוצר.

א' בלר;

כל ענין הסיוע לסטודנטים טופל גם על-ידי ועדת קוברסקי. אם נקבע היום כללים

אחרים,זה עלול ליצור בעיה. גם אם יתקבל סעיף כזה או אחר במסגרת החוק, התחולה שלו

צריכה להיות רק החל מאותה שנת לימודים שהמלצות ועדת קוברסקי אינן חלות לגביה.

היו"ר אי בורג;

אני רוצה לראות את הנוסח מול עיני.

מבחן ההכנסה מקובל עלי בהחלט, לצורך קביעת המילגה. אנחנו נותנים את המילגה

לסטודנט, בין אם הוא מאזור פיתוח ובין אם הוא לומד באזור פיתוח, אך לא למיכללה.

המילכוד הוא מסביב לשאלה כיצד לתת את העזרה למיכללה, ואני מציעה סבסוד דווקא

לחוגים יחודיים במיכללות הנמצאות בפריפריה.



היו"ר אי בורג;

איני בקי בסוגיה, מהו סבסוד לחוגים. על כל פנים, הדבר נראה לי מסובך מאד,

אני מבקש לראות הצעת נוסח ברוח הדברים הבאים: במערך הסיוע לסטודנטים שמקיימת

המדינה במסגרת חוק התקציב, ייקבעו אמות מידה בין היתר להעדפתם של סטודנטים שהם:

תושבי קבע באיזורי עדיפות לאומית שקבעה הממשלה, לתלמידים במוסדות להשכלה גבוהה

ובמיכללות אקדמאיות, ועל-פי מבחני הכנסה.

ע' הראל;

ושל כלל התלמידים על-פי מבחני הכנסה.

היו"ר אי בורג;

כן. אני מבקש לראות את הצעת הנוסח, ובינתיים נראה ונשווה זאת למה שעושה

הוועדה לעניני ביקורת המדינה.

אשר להצעתה של חברת הכנסת מאור, אני מבקש שתדון בכך עם היועצים המשפטיים.

עי מאור;

בינתיים ראיתי את נוסחו של סעיף 17 על-פי גירסה 2, ואני חושבת שהוא עונה על

בקשתי.

היו"ר אי בורג;

תבדקי במדוייק, האם הנוסח הזה עונה על בקשתך.

(הישיבה ננעלה בשעה 10:50}