הכנסת השלוש עשרת

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 240

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

שהתקיימה ביום ד', כ"ז כסלו התשנ"ה, 30.11.1994, בשעה 9:10

נפחו;

היו"ר ש. יהלום

א. אסעד

י. שטרן, מנהל הטלוויזיה, רשות השידור

ע. שכטר, עו"ד, היועץ המשפטי, רשות השידור

י. קרניאל, עו"ד, ערוץ 2

מ. לימור, סמנכ"ל, ערוץ 2

צ. אדמון, עו"ד, "בזכות"

ז. גורני, סגן המנהל, אגודת שמ"ע

א. עיני, יו"ר אגודת החירשים

י. קקון, רכזת זכויות, אגודת החירשים

ר. גולו, אגודת החירשים

ש. וקס, אגודת החירשים

ר. צוונג, דובר הרשות להגנת הצרכן, ההסתדרות

הכללית

ד. קמחי, עו"ד, הטלוויזיה הלימודית

י. גידלי

מ. בוטון

חבר המתרגמים בע"מ

חוק הקלות לחירש התשנ"ב-1992



חוק הקלות לחירש התשנ"ב-1992

למעשה, הישיבה הזאת היא ישיבת המשך לישיבה

מספר 203, שהתקיימה ביום ד/ ו' בתמוז

תשנ"ד, ה-15.6.94. בישיבה הזאת, קיבלה ועדת החינוך טיוטה מספר 2 של

רשות השידור. אני מבין, שאין טיוטה הדשה. אנחנו עוסקים בטיוטה מספר 2

בינתיים; ושם, בישיבה, התבקשו הנהלת רשות השידור ואגודת ההירשים להעמיק

את שיתוף הפעולה ביניהן, ולא להסתפק במה שיש. זה היה פחות או יותר, עד

כמה שאני זוכר, הסיכום.

בינתיים אני מקבל כאן את כללי הטלוויזיה הלימודית, "הקלות לחירש",

שמונחים בוודאי לפני כולם. אני מבין שוועדת החינוך צריכה לאשר את

הכללים. אנחנו מדברים על שלושה גורמי תקשורת, שזה הטלוויזיה הלימודית,

הטלוויזיה הכללית והערוץ השני. לגבי כללי הטלוויזיה הלימודית, אני קודם

כול שואל את אגודת החירשים - האם עיינתם בזה? אתם יודעים במה מדובר?

טלוויזיה לימודית בחתימת השר אמנון רובינשטיין מהאחד ליוני 94'. האם

קיבלתם את הכללים? האם יש לכם הערה עליהם? האם אתם מסכימים או

מתנגדים?-. אני מבין שאתם רואים את זה בפעם הראשונה.

ז. גורני; שמ"ע, שכביכול מטפל בתלמידים מכיתות א' עד

י"ב, קיבל את ההצעה. ראשית אנחנו מברכים על

ההצעה, ובעיקר על האפשרות שנוכל לקיים ספריית השאלת וידאו לסרטים, בהם

יש את הכתוביות של הקלטת. ביקשנו, וזה אמנם לא תחת מחויבות החוק, שלגבי

התכניות בעברית, לגבי תלמידים שטרם רכשו את הקריאה, אם אפשר היה להכניס

בועה בשפת הסימנים, כדי שגם הם יוכלו ליהנות מן השידורים. זו הייתה

הבקשה שלנו, ועדיין לא קיבלנו תשובה. נשמח אם ניתן יהיה, למרות שהחוק

אינו מחייב את זה, לאפשר לילדים הצעירים ליהנות מן השידורים.

היו"ר ש. יהלום; האם אתה אומר שבכללים לא מצוינות במפורש

תכניות לילדים, או שאתה אומר, שאתה רוצה

להדגיש שבתכניות לילדים זה לא יהיה באמצעות הטלטקסט או שני הדברים גם

יחד?

ז. גורני; אני מדבר על שפת הסימנים, שהיא לא טלטקסט.

זה ערוץ נוסף להבנה, ואותם ילדים, שלא

מסוגלים לקרוא, יוכלו ליהנות משפת הסימנים.

היו"ר ש. יהלום; דרך אגב, בסוגריים, אני מבקש מאוד מאוד

מאנשי אגודת החירשים, שהם יעיינו תוך כדי

הדיבור, זה לא הרבה, מה בכללים האלה. כי אנחנו היום יכולים לאשר אותם,

אם אין טענות. ולא נצטרך לזה ישיבה נוספת

י. גולן; הוא קרא בעיון עכשיו, מה שהוא רואה, שיש פה

כמר דברים שלא נראים. מוכרחים לציין בנושא

של שפת סימנים שאין שם הדגש. השפה הכתובה, כתוביות, זה השפה השנייה של

החירשים. והשפה הראשונה זה שפת הסימנים, וחייבים לציין את זה, את שפת

הסימנים להתפתחות החשיבה והתקשורת. שפת הסימנים זו השפה הראשונה, ואת

זה צריך להכניס. וזה לא מצוין פה.

י. קקון; אני רוצה להוסיף בשם רחל זוהר, בקשה של מי

שמטפלת בארגוני ילדים מגיל 0 עד 6.

את זח הבנתי. אני רוצח לשאול, אני מבין,

שכתוביות לגבי ילדים זו בעיח. עכשיו אני

שואל לגבי מבוגרים, חאם יש בעיח עם חטלטקסט, או שאפשר לכל אמצעי תקשורת

לבחור בין שפת חסימנים לבין חטלטקסט. נעזוב לרגע את חילדים בצד.

חוא מדבר על חחירשים מגיל 0. שפת חטימנים

זו חשפח שלחם, וזאת חשפח שחם מבינים. זאת

חשפח שהחירשים קולטים, זאת חתקשורת שלחם. חחירשים למדו כאנשים חירשים,

וחשפח חעברית זאת חשפח. שפת חסימנים זח חזותי. חם רואים, וזאת חשפח

שאיתח חם מתקשרים.

אני שואל, חירש ממוצע בגיל 7-6 ומעלח- מדוע

חוא יעדיף שפת סימנים על שפת חטלטקטט?

חירשים אינם יכולים לשמוע על חמרקע דיבור.

מח שחם כן יכולים "לשמוע" זח את שפת

חסימנים. טלטקסט זח דבר אחד, זח עניין של לקרוא חומר כתוב. למח שחאזרח

חשומע לא יראח את חטלוויזיח, ואת חדיבור יתנו לו בכתוביות? כיוון

שאנשים מעדיפים לשמוע את חדברים דרך ערוץ חשמיעח. ערוץ חשמיעח לאנשים

חירשים חוא ויזואלי. זח בשפת סימנים, וזו חבקשח. אם חיינו עושים

טלוויזיח לאנשים חירשים, כל חטלוויזיח חייתח מנוחלת ונעשית בשפת

סימנים. חבקשח חיא, לפחות תכנית אחת מתוך חתכניות של חלימודית שתחיח

מלווח בשירותי תרגום לשפת סימנים.

ר. גולן; אני רוצח עוד משחו לחוסיף על דבריח,

חתקשורת אצל חירשים חיא דרך חעיניים, אבל

כשחם קוראים את חכתוביות, חם בעצם מאבדים את חחנאח ואת כל חיכולת לעקוב

אחרי חתמונח. לילד חזח יש קושי בקריאח, ואז חוא מסתכל בשפת חסימנים.

חתמונח ברורח, כל חרעיון וכל מח שקורח.

היו"ר ש. יהלום; רבותיי, אין לי ספק שחנושא של שפת חסימנים

או שפת חטלטקסט או חכתוביות זח נושא שמלווח

את כל אמצעי חתקשורת, וחועלח בחזקח גם בישיבח חקודמת. כמעט לא דובר אז

על הטלוויזיה חלימודית. דובר על רשות השידור, שכוללת גם את חטלוויזיח

חלימודית, אבל בעיקר דובר על חנושא של חטלוויזיח, חערוץ חראשון.

אני מבין ששפת חטלטקסט וכתוביות יותר קלים מאשר שפת חסימנים, ואני מבין

גם, שזח, לטענת אנשים מסוימים, מפריע ללא חירשים.

ד. קמחי; נכון. אני רק רוצח קצת לפרט לגבי חטלטקסט.

בניגוד לכתוביות חרגילות, שמופיעות על גבי

חמרקע, חכתוביות בטלטקסט, מאפשרות ללקויי חשמיעח לדעת בדיוק מי חדובר,

מכיוון שחשידור חוא מוצפן, ורק חוא צופח בן, ומאפשר לנו לתת את

חכתוביות ליד חדוברים. כך שאיכות חשירות באמצעות חטלטקסט טובח יותר.

אנחנו גם מציינים בצד אילו אפקטים קוליים מושמעים על חמסך ונותנים

חסברים מפורטים יותר.

היו"ר ש. יהלום; ילדיי חם לא ילדים חירשים. אין לחם את לקות

חשמיעח, אבל עד גיל 6-7 חם לא ידעו לקרוא,

ולא חייתח תכנית טלוויזיח, שחם לא חקשיבו לח. אם חיח לחם זמן, כמובן.



זאת אומרת, אנחנו מונעים זאת מאוכלוסייה שלמה, שזוז גילאים צעירים. אם

יחיה לי תכף ויכוח עם חערוץ חשני בטלוויזיח, שגם איתם יש ויכוח בנושא

חזח, זח ויכוח מסוים. אבל חטלוויזיח הלימודית - עיקר המטרח שלח היא

חינוכית, על זח היא הוקמה. זה שחורגים פח ושם לכמח דברים אחרים זח

בחתנדבות, אבל עיקר חנושא שלכם לפי מגילת חחקמח שלכם זה לטפל בנושא

החינוך לכל ילדי ישראל; וזח מופיע כך בתקנות ובספר התקציב. אני מדבר

כרגע רק על חחוק, חלוואי ויחיח יותר. אבל חחוק לגביכם חוא קצת שונח,

מפני שאצלכם עיקר האוכלוסייה זח ילדים. לשם זה הוקמתם. ולכן אינני

מסתפק בשום אופן בתקנות האלה. מיד נדבר על הערוצים האחרים, כי גם איתם

יש לנו בעיות. אבל לגבי הטלוויזיה הלימודית, לדעתי, זה דבר טריוויאלי:

אתם צריכים לבוא לקראת הנוער. אז אני לא אומר 950/0, אני מסתפק בחוק,

ברבע של החוק. לא יותר מזח ולא פחות מזח, אבל אני לא יכול גם לתת,

לעניות דעתי, הנחה על חרבע של חחוק הזה, משום שאתם מיועדים לנוער

ומיועדים לילדים. עכשיו, תקחי בצד, שאתם גם, בסך הכול, מיועדים למיזוג

חעדות בישראל ולהורדת הפער בין עולים חדשים לבין ישראלים, ובזח עוד

נעסוק, אבל גם אם יש ילד עולה חדש, אז הוא עוד לא קולט את העברית,

אפילו בדרך שלו, אפילו בגילאים יותר גבוהים, ולכן שפת הסימנים היא שפה

בינלאומית, שהוא מכיר אותה ויודע אותה. לכן אני שואל אותך, האם אתם

מוכנים בעניין הזה לשנות רק בדרישת החוק, דהיינו, שרבע מהשידורים יהיו

בשפת הסימנים?

ד. קמחי; אני רוצה להעיר, החוק לא מדבר על רבע

שידורים בשפת סימנים. החוק מדבר על רבע

שידורים באמצעות כתוביות. הוא מדבר על תכנית חדשות שבועית אחת לפחות,

שתלווה בתרגום לשפת סימנים. לכן אין גם התייחסות בתקנות שלנו לנושא שפת

סימנים בתכניות לגיל חרך, ולראשונה אני שומעת על הפנייה הזאת כאן

במסגרת הוועדה. לא פנו אלינו, לא העירו לנו על כך. מה שביקשו מאיתנו,

ואנחנו מוכנים להוסיף, זה שאם יוחלט לתת תכנית חדשותית אחת פעם בשבוע

בשפת סימנים, זח אולי לתת את התכנית "מוסף המוספים" שתיתן להם איזושהי

תמצית שבועית.

היו"ר ש. יהלום; איפה בתקנות מופיע הנושא של תכנית חדשות

שבועית אצלכם?

בטיוטה שמופיעה אצלי ישנו סעיף א' 1. (ג)

"פעם אחת בשבוע תשודר התכנית "ערב חדש" או

"מוסף המוספים" בליווי שפת הסימנים".

היו"ר ש. יהלום; האם את מוסמכת לומר לנו לכלול את זה, זאת

אומרת, זה חלק מהתקנות שבטעות לא נכנסו?

אני חוזר, "פעם אחת בשבוע תשודר התכנית "ערב חדש" או "מוסף חמוספים"

בליווי שפת הסימנים". האם בנושא שפת הסימנים את יכולה לנקוב באחוז

מסוים לשאר התוכניות. את זה סיימנו, או להתייחס לגילאים.

ד. קמחי; אני מבקשת לחזור ולבדוק את זה, כי זה נושא

שלא התייחסנו אליו, ואני חייבת לבדוק את

חמשמעויות מבחינת ההפקה, כי זה דורש שינוי המערך באולפן, זה דורש בן

אדם נוסף, מצלמה נוספת. אני חייבת לבדוק אם זה ניתן טכנית ומה

המשמעויות.

בסדר. זאת אומרת, אנחנו ברגע זח נעשח פסק

זמן, נעבור לערוצים, ואחר כך נחזור. מר

בוטון, חיועץ המשפטי, בבקשח.

מ. נוטון; יש לי חערח. בישיבח חקודמת ארגוני חחירשים

חעלו את חטענח לגבי הטלטקסט. הס אמרו

שכתוביות הרבה יותר נוחות להם וזמינות להם מאשר טלטקסט כדי לעקוב

בסדרות שלנו, א' מפני שלחלק מחם אין מכשירי טלטקסט, יש לזה עלות, וצריך

להתקין את זה. וחוץ מזה, הם גם העלו את הטענה, וגם שמעתי את זה עכשיו,

שבשידור חי למשל אין אפשרות לטלטקסט. זה אפשרי רק בשידורים שמוקלטים

לפני כן, ועל זח לאגודות החירשים היו טענות, והייתי אולי מבקש לשמוע

אותם שוב בעניין חזה, בעניין ההבדל בין הטלטקסט לכתוביות.

היו"ר ש. יהלום; זה קשור לכל הערוצים. בסדר. אני עובר לערוץ

2.

מ. בוטון; יש לי עוד הערה אחת, ברשותך, בחוק כתוב,

שצריכים לקבוע בכללים את סוגי חתכניות

וחשידורים לעניין סעיף 1. בעוד שרשות חשידור כתבה איזה סוגי תכניות

(דרמה ודברים כאלה. אני לא זוכר כרגע. תיכף אני אסתכל), בטלוויזיה

החינוכית לא חגישו לנו פירוט איזה סוגים של תכניות יתורגמו. והשאירו את

זח לשיקול דעת של המנכ"ל. אי אפשר לעשות את זה כך בחקיקה, מפני שהכללים

צריכים לנקוב בסוגים של תכניות. זח חסר, דבורה, בהצעה שלכם.

היו"ר ש. יהלום; טוב, בבקשה, מדוע ערוץ 2 לא מגיש לנו

תקנות?

מ. לימור; שתי הערות מקדימות. 1, ערוץ 2 עדיין

בחיתוליו, כפי שאתם יודעים. ואנחנו משלימים

כרגע את השנה הראשונה, ונותנים את הדעת להרבה מאוד נושאים ציבוריים

ואחרים, שנדרשים גם מערוץ 2. מן הסיבה הזאת עדיין לא קבעה המועצה

הציבורית של ערוץ 2 לרשות השנייה הצעה לכללים.

הערה שנייה שרציתי לומר היא, שצריך תמיד לזכור שערוץ 2 אינו נהנה מכספי

אוצר, מדינה, ציבור, בשום צורה שהיא, ולא ממומן אלא מכספים מסחריים,

פרטיים, ועל כן חכללים שחלים עליו הם כמובן בדרך כלל שונים מן הכללים

שחלים על אמצעי התקשורת הממלכתיים, שנהנים מכספי ציבור. יחד עם זאת,

מתוך הדיונים הראשונים בעניין הזה, ועל פי ההצעה לכללים שהציעה רשות

השידור, נוטה הרשות השנייה ומתכוונת ללכת בעקבות רשות השידור בעניין

החשוב הזח בגלל חשיבותו.

טוב, תרשה לי רק, מיכה, לחעיר הערה. אנחנו

לא נכנסים כאן לשורשי המימון של רשויות

האם זה מתקציב ממשלתי או האם זה מתקציב שאינו ממשלתי, אנחנו

כאן דנים לא לקראת הצבת חוק וקביעת חוק, אלא כפועל יוצא מחוק שכבר

קיים. החוק הזה נתן שוויון מלא בכל נסחיו לכל שלושת ערוצי הטלוויזיה

והוא לא אמר - בגלל שערוץ 2 לא מקבל ניתן לו הקלות אחרות או נעשח עוד

מעט, כמו שיש חוק הקלות לחירש, נעשה חוק הקלות לערוץ 2-.



כנ"ל אני אתן לך דוגמא אחרת, שכמה חברי כנסת, בתוכם אני, ברשות ח"כ

אברהם פורז, עכשיו מציעים איזשהו נושא שקשור לשידורי תעמולת הבחירות,

והערוץ השני לא לבוא ולהגיד, - אני לא משתתף בזה, מפני שאני צריך את

הזמן הזה לפרסומת או למשהו אחר-. זאת אומרת, אנחנו מדברים על חוק, ואתם

ניגשתם למכרז, ואתם מקבלים בשביל זה את הפרסומת, אז לא צריך להגזים

לכיוון השני. זה שאתם עוסקים בעניין הזה זה מכוח החוק. ברור שאתה יכול

להסתכל על השכנים ולראות מה הם עושים. אבל באופן עקרוני אנחנו מבקשים

ממך מועד, שאתה יכול לנקוב, מתי תגישו לוועדה לאישור את הכללים או את

טיוטת הכללים.

מ. לימור; אני מעריך שזה ייקח עוד כ-6 חודשים. אני

מקבל את הדברים של ח"כ יהלום, כמובן. אנחנו

נמצאים כאן כיוון שמדובר בחוק המדינה. יחד עם זה, אתה הזכרת את המכרז,

ובמכרז הזה היו תנאי זיכיון, שמשמעותם הכלכלית והכספית היא אחד

המרכיבים הראשיים היחידים אולי, העיקריים בזכיונות שקיבלו בעלי

הזיכיון. אבל, אמרתי, כיוון שמדובר בעניין חוק ועניינו גם בעל חשיבות

גדולה מאוד, אנחנו מוכנים ללכת בעקבות עמיתינו הממלכתיים.

היו"ר ש. יהלום; באיזה מועד הייתה הגשת המכרז לזכיינים

האחרונה, זה שזכו בו לערוץ השני?

מ. לימור; ביולי 93' הם קיבלו את הזיכיונות, והגישו

במהלך 93' ממרץ.

היו"ר ש. יהלום; זאת אומרת, מה שאתה אומר זה, שכאשר ישבו

היועצים המשפטיים של שלושת אן שבעת, לא

משנה, הזכיינים, והגישו, הם ידעו שקיים בספר החוקים חוק ההקלות לחירש.

אני מניח, שבתחשיבים שלהם הם לקחו את זה בחשבון. אם הם לא לקחו אז זה

עניין שלהם. היו צריכים לקחת את זה בחשבון. אם היום היינו מקבלים חוק,

היית יכול לבוא ולומר, תראה זה התחשיבים, לא ידענו את זה מראש, מה אתה

מכניס לי עכשיו חוק שעולה לי כך וכך כסף.

מ. לימור; ח"כ יהלום, הרי אנחנו עוסקים בתקנות.

יכולות להינתן הנחיות כלכליות שונות, כאלו

או אחרות.

היו"ר ש, יהלום; אני מבקש ממך תקנות, שלטענתך תואמות את

החוק. זה למעשה הדיון פה בוועדה. האם

התקנות תואמות את החוק או את רוח החוק, נקרא לזה כך. זה שני דברים

שונים. השאלה היא כזאת, האם אתה מוכן לנקוב בזמן, כשאתה מדבר 6 חודשים,

אני מניח שאתה גם מדבר על כך, שתוך 6 חודשים תוכלו להפעיל את התקנות

האלה. אמת!

מ. לימור; לא בהכרח. למשל אני לא יודע מתי יהיה לנו

טלטקסט.

היו"ר ש. יהלום; אתם לא חייבים לעשות טלטקסט. אנחנו נשמח

מאוד, שתעשו שפת הסימנים, ולא טלטקסט.



מ. לימור; אני מניח ככח. אני נותן דוגמא של עניין.

היו"ר ש. יהלום; אז בוא תיתן לנו עכשיו כהתחייבות שלכם

מועד, שלדעתך, סביר, ותיכף נדון בו. עד מתי

צריכה מועצת הרשות השנייה לעסוק בגיבוש הכללים? זה לא דבר שעולה כסף,

רק קצת תשומת לב וחשיבה. לעניות דעתי, חצי שנה זה זמן באמת רב מדי בקצב

שאתם הולכים בו. אני ראיתי, הקמתם את הטלוויזיה בפחות מחצי שנה. וחברת

חדשות בכלל תוך יום. באותה רוח של יחסי הציבור של הערוץ השני תיתן לנו

שני מועדים.

מ. לימור; אני עדיין הייתי רוצה לדעת מהו לוח הזמנים

של רשות השידור, כי כפי שאמרתי, אנחנו

בעניין הזה מוכנים ללכת...

היו"ר ש. יהלום; מיכה, למה זה קשור לערוץ הראשון?

מ. לימור; משום שהם הממלכתיים.

היו"ר ש. יהלום; אז מה?! החוק שווה לכולכם. הם הממלכתיים,

נטפל בהם בצורה ממלכתית. מה זה משנה? החוק

חל על שלושת הגורמים. אתה לא צריך להסתכל על הערוץ הראשון, כמו שאתם

טוענים, שאתם לא מסתכלים על הערוץ הראשון. אז בוא תגיד לי מועדים מתוך

רצון לגשת לנושא מאוד מאוד חשוב, חברתי. תנקוב לי במועדים. לבניית

הכללים, אני חושב, שחודשיים מספיקים לאנשי תקשורת, שעושים מהיום להיום.

באמת, מה, חודשיים ייקח לכם לבנות את הכללים?!

י, קרניאל; הסמכות לתקן את הכללים היא בכל זאת של

מועצת הרשות השנייה, ואנחנו כרשות, ודאי

יכולים לומר כאן לוועדה, שאנחנו נכין את ההצעה המקצועית והמשפטית שלנו

למועצה בפרק זמן זה שנקב היו"ר, חודש-חודשיים. קשה לנו, למיכה לימור

ולי להתחייב כאן על מועד. אנחנו נוכל להתחייב, כפי שאמרתי, על הצעה

מקצועית ומשפטית, שתוגש למועצה בחודשיים הקרובים. את זה אני ומיכה

לימור יכולים לומר כאן לוועדה.

היו"ר ש. יהלום; תראה, אנחנו מצפים כאן, מר קרניאל, שמי

שנשלח לכאן יהיה בעל הסמכות. אני לא משער,

שאנשים שלחו אותך לכאן כדי להתחמק מסמכות. אני חושב שנתנו לכם, בזה שהם

שלחו אתכם, את מלוא הסמכויות. ולכן זה לא רק שאתה אומר - אני מגיש-,

אלא אתה צריך גם להתחייב בשם מועצת הרשות השנייה מתי היא מסיימת את

האישור. אז אם אתה אומר שתוך חודש אתה מגיש, זה יפה מאוד, חודש,

חודשיים. אבל אני חושב שבאותו מועד מועצת הרשות השנייה יכולה גם לאשר

אותם. לדעתי, אם אתה שואל אותי, אילו זה היה תלוי בי, אז לצוות חשיבה,

שיבנה את העניין, מספיקים שבועיים. אחר כך אתה אומר, שזה מוגש לרשת

השנייה, ודו ש אולי עוד שני דיונים, נניח; אז זה עוד חודש וחצי. הרי

מועצת הרשת השנייה מתכנסת בחודש וחצי פעמיים. ואם לא, אז היא תתכנס. אז

אני חושב שחודשיים זה זמן סביר. עכשיו, את העובדים צריך לגייס, תקציבים

צריך, צריך לבצע, צריך לחפש מתרגמים, צריך כל הדברים האלה. תכף נחשוב

על מועד הביצוע. בזה אני באמת חושב שצריך קצת יותר זמן. אבל להביא

למועצת הרשות, כדי שהיא תאשר את הכללים ולהגיש אותם, באמת, בינינו, לא

צריך יותר מחודשיים. אל תחשבו - מה אנחנו צריכים את הצרה הזאת?!-,



תסתכלו מתוך רצון לקיים את החוק. כי כרגע אתה עובר על החוק. אתה מודה

בזח? כי ביום שהתחלתם לשדר חייתם צריכים לקיים את חוק חחקלות לחירש.

חטלוויזיח הישראלית והטלוויזיה החינוכית עוברות רק על דבר אחד, על סעיף

3 בחוק. זאת אומרת הו כבר עוסקות בעניין. הן נותנות תשובות. הן עוברות

על זה, שאין להן כללים מאושרים על ידי ועדת החינוך. הם לא עוברים על כל

החוק. לא על רוח החוק, אנחנו טוענים, שצריך לשפר פה ושם. אבל כבר אומרת

לך דבורה קמחי, של-95% מהתכניות היא כבר עושה טלטקסט. אנחנו רוצים שפת

הסימנים, אנחנו רוצים לגבי ילדים, נעיר כמה הערות, אבל היא עושה את זה.

אתם עוד לא עושים דבר. אז אתם עוברים ממש על החוק. מחר תעשו כתבה ביומן

הזה, ותראו מישהו אחר שעובר שנתיים על החוק, ויהיה רעש גדול, וחברי

כנסת יגישו שאילתות, בעוד אתם בעצמכם עוברים על החוק. אז זה לא בסדר.

אם עוברים על החוק, אז צריכים תוך יום לגמור את זה. אז אל תיתן לי כאן

כמה חודשים, עד שבכלל נאשר, ואחר כך כמה שנים, עד שנבצע. 7 שנים זה

הזיכיון. אפשר למשוך את זה 7 שנים. היה לי פעם עורך דין שמשך איזה משפט

8 שנים.

י. קרניאל; אני רוצה להשיב כך, ראשית בנושא הכתוביות,

בפועל, הערוץ השני עומד במכסה ולמעלה ממנה

מבחינת השידורים. שנית, ואולי בחיוב, החוק הוא בכל זאת חוק מ-1992,

ולרשות השידור והטלוויזיה הלימודית היו 3 שנים לקבוע כללים ולתרגם

ולהכין ולעמוד בכללים. והדבר הזה לא נעשה במשך 3 שנים על ידי גופים

ממוסדים, ואני לא רוצה לבקר אותם. הם פה עושים את שלהם. והדבר דרש

בג"צ, שהיה, ועשה את שלו. ואנחנו כולנו היום הולכים למהלך חיובי ונכון

בהתאם לרוח החוק, בהתאם לכללים. הבענו פה את הכוונה שלנו לאמץ את

השינויים המחויבים, את אותם כללים, שרשות השידור קבעה, שבאמת תואמים את

החוק. הכוונה שלנו, כפי שאמרתי, היא להביא את זה למועצה ולהעביר את זה,

וכך לעשות.

היו"ר ש. יהלום; אני הבנתי שכך תעשו, כל מה שביקשתי זה

התחייבות שלכם למועדים.

מ. לימור; אנחנו לא יכולים להתחייב בשם המועצה. אנחנו

יכולים להתחייב בשם הרשות, שבתוך חודשיים

כפי שאמר יובל קרניאל, תוגש הצעת התקנות למועצה. אנחנו לא יכולים

להתחייב בשם המועצה בכמה זמן היא תאשר אותם. אנחנו נעשה כמיטב יכולתנו,

כדי שהתנקנות הללו יאושרו על ידי המועצה במהירות האפשרית.

מ. בוטון; מועצת הרשות צריכה להתקין את הכללים, זה

נכון, אבל אולי צריך לבוא אליך מישהו

ממועצת הרשות ולהתחייב בשם המועצה. הרי אין ספק, כפי שאמר היו"ר, שבאמת

יש פה עברה. אני הייתי אומר אפילו - זלזול לגבי החוק. החוק קובע,

שיקבעו כללים. ואתה יודע, מר קרניאל, לא כתוב "רשאים לקבוע כללים".

כתוב "יקבעו כללים". זה מושב מנדטורי, צריכים לקבוע כללים. אז לא יכול

להיות, שאחרי שנה וחצי שהמועצה קיימת, היא תגיד - עכשיו הרשות תגיש

כללים למועצה, שהיא תאשר אותם-.

תסלחו לי, גם אני באתי ממוסד שהוא לא הכנסת. בשביל לשבת לקבוע כללים

כאלה מספיקים 4-3 ימים. מה זה לשבת להכין את הכללים!.' מדובר במועד

להגשת הכללים לוועדה כאן לאישור ולדיון בכללים האלה. לא מדובר בביצוע,

כפי שהיו"ר אמר. יכול להיות שזה ייקח יותר זמן להתארגנות ותקציבים. אם



לא היה מוגש בג"צ, אז עד עכשיו כל המוסדות האלה רזיו עדיין אומרים - יש

חוק, בסדר, אז הכנסת חוקקה. אז מה אם היא חוקקה?!-. אבל זה חמור מאוד.

אני כיועץ משפטי רואה בחומרה את זה שלא מקיימים את החוק.

היו"ר ש. יהלום; מיכה ויובל, אני רק רוצה להסב את תשומת

לבכם למה שאני אמרתי קודם. הייתה ישיבה

בחוק ההקלות. בחוק ההקלות כתוב "על הרשות השנייה ומועצת הרשות" אפילו

בסעיף 3. זאת אומרת, אם החליט הערוץ השני לשלוח אתכם, התכוונו שאתם

בעלי הסמכות. אחרת, אני יכול לסגור את הישיבה, לקבוע בעוד שעה ישיבה,

ושיבואו נחמן שי ויוסי פלג. זאת אומרת, אני בא ואומר, לא זאת הבעיה, אם

שלחו אתכם, סימן שהם אמרו, שאתם מייצגים ותעשו דברים סבירים. אז אל

תתחמקו. תנו לנו דברים סבירים, תתחייבו לנו כאן תוך כמה זמן אתם

מגישים, בהתחשב בזה, שאתם עוברים כבר על החוק. מה הזמן הסביר לבנות את

הכללים ומה הזמן הסביר, במידה שנאשר אותם מיידית, לבצע אותם. אני מבקש

כאן התחייבות זמנים.

מ. לימור; אתה לוחץ במקום, שאנחנו לא יכולים להגיב

ללחץ הזה. שיירשם - המועצה תדון בהם תוך

חודשיים-. אנחנו נגיש להם את הכללים, אבל מתי היא תאשר אותם, אני שוב

חוזר ואומר, אין בידינו להתחייב.

היו"ר ש. יהלום; מיכה, יש לי אליך איזושהי שאלה. אני מבין,

שבבניין נמצא עכשיו יוסי פלג, אלא שהוא

בוועדת הכלכלה, כך המודיעין שלנו מדווח. אז אולי תגשו, תוציאו אותו,

תתייעצו איתו 5 דקות, ותביאו לנו תשובה. תודה רבה.

ז. גורני; טענתי לגבי ערוץ 2, שהחוק אומר שנושא של

כתוביות יהיה רק בשידורים שמשודרים בעברית

ובערבית. זה נכון שבישראל, בשונה ממדינות אחרות, השידורים שבאים מחוץ

לארץ לא מדובבים, אין להם כותרות. וזו טענה לא מוצדקת להגיד, שממילא יש

כתוביות. החוק מדבר על שידורים בעברית ובערבית, ועל זה צריך לשים את

הדגש.

צ. אדמון; ברצוני לומר שהסיבה לכך שנקבע שכתוביות

וטלטקסט ילוו את השידורים בעברית וערבית,

היא הרצון להשתתפות בחיי חברה ישראלית, כיוון שסרטים מחו"ל מייצגים

חברה זרה.

היו"ר ש. יהלום; נאמר כאן על ידי סמנכ"ל שמ"ע משהו יותר

חזק. הוא אמר שהתכנית מדברת על תכניות

בעברית ובערבית, וזה החוק. אז כל מה שעושים לגבי התכניות האחרות זה

בהתנדבות, כל הכבוד. עכשיו אני מדבר על תכניות בעברית, אז זה ממילא

כלול.

אנחנו הגשנו כללים. לאיזה כיוון אתה רוצה

שאני אשיב לך?

את הכללים האלה יכלה לאשר הישיבה, שהקפאתי את תאריכה, שהיא הייתה ישיבה

209, נדמה לי, מה-15.6.94, זאת אומרת בערך לפני 4 חודשים. הישיבה הזאת

לא אישרה את הכללים. עכשיו אנחנו נמצאים 5 חודשים אחרי. הישיבה לא

אישרה את הכללים מכמה סיבות. הסיבה הראשונה זו הסיבה, שהחירשים אמרו



שהטלטקסט לא מהווה פתרון נאות. אני הערתי לגבי כמעט כל תכניות

הטלוויזיה הלימודית. הם יכולים לשדר מהר איזה תכנית, אבל המטרה שלהם

היא לימוד ונוער. וכשאנחנו מדברים על לימוד ונוער ועל עולים חדשים, זה

עיקר המטרה. ככה אני מבין את זה, בכל אופן, לגבי הטלוויזיה. יש לי בג"צ

איתם בעוד 10 ימים על תכניות על נושא דומה, שאני טוען, שהם צריכים

לדאוג לכל ילדי ישראל. הם לא יכולים לדאוג לחלק מילדי ישראל. במקרה זה

אני טוען על הדתיים. כאן מדובר על חירשים, זה לא משנה. אלה שתי קבוצות

מיעוט. וברגע שאתה הולך לקבוצות הרוב, הם לא עמדו אפילו בטיכום שהיה

לגבי תכנית "לשון המראות", תכנית לנוער.

לגבי טלטקסט, נניח אתם באתם וביקשתם, והיה ויכוח כמה שעות אתם מקבלים

על חשבון הטלוויזיה הלימודית, והייתה הכרעה של השרים, ואמרתם - אנחנו

משדרים בשעות מטוימות תכניות לנוער-, עכשיו אומרים לך כאן החירשים,

שהטלטקטט לא משיב להם כלל וכלל. השאלה היא (זו באמת שאלה חברתית ערכית,

אני מודה בזה) אם אתה אומר - החירשים הם טוג ב', ואני מתייחט אליהם

כטוג בי. "נתקע" לי חוק, אני עושה את המינימום, אבל הם נשארים טוג ב'-;

או שאתה אומר - למה אני עושה תכניות בעברית ובמלל לציבור הרגיל, ללא

ליקויים בכלל? משום שהמלל והדיבור הישיר, חיים יבין בטלוויזיה, זה דבר

שנותן לאנשים את המגע הישיר בין הצופה לטלוויזיה. אז הם אומרים לך "תן

גם לנו את המגע הישיר, לא ב-100%, מהתכניות אלא ברבע מהתכניות". אם אתה

עושה שפת סימנים זה מגע ישיר שלהם. אני לא מבין בזה כלום, אבל בשבילם

זה מגע ישיר. אבל אם אתה עושה טלטקטט זה לא מגע ישיר. אז לא רק שאנחנו

חירשים, ומקבלים רק רבע מהתכניות, אלא שגם הרבע, מבחינתנו, זה טוג בי.

זה כמו תרגום של חדשות, כמו שאני רואה באנגליה חדשות עם כתוביות

בעברית, אם נניח, אני לא מבין אנגלית. בעניין הזה הייתה כאן בעיה

ברורה.

הבעיה השנייה הייתה תכנית החדשות. קודם כול יש לנו רוח החוק. בישיבה

הקודמת אמר היועץ המשפטי של הוועדה, שיושב לשמאלי, שלהגיד שאחת מתכניות

הבוקר נחשבת תכנית אחת, שזו תכנית שנותנת לנו את התשובה, זה לא רוח

החוק. כשחוקקו היו בטוחים שמדובר על "מבט", ככה הוא אמר.

אבל, עכשיו בא כאן נושא נוטף. ככול שלאדם יש יותר ליקויים, אפשרויותיו

לעבודה מצומצמות יותר. בזה אתם מודים. אם לי, נניח, פותחים 10

אלטרנטיבות, להם פותחים 2 אלטרנטיבות, כי הם לא יכולים בהרבה מקומות

לעבוד מעצם העניין. ולכן, ברגע שלאוכלוסייה מטוימת יש מגוון נמוך יותר

של אלטרנטיבות, אז ברור, שאם כבר אדם מוצא עבודה, והוא צריך לצאת מהבית

ב-6:00 כדי לעבור בכל הפקקים, שהממשלה הזאת עושה השנה, אז הוא לא יכול

להגיד - אבל יש לי תכנית חדשות ב-7:00-. זאת אומרת, לא רק שהרייטינג

שלכם הוא, נניח, מחצית מזה של תכנית הערב, של "מבט", אלא אתה בא גם

ואומר, - אני גם מוריד את העניין הזה-. למותר לציין, שזה לדעת הוועדה,

הפרוטוקול נמצא, הוא יכול להימטר לכולם, לא ענה לעניין, והדרישה הייתה,

שאתם תתנו תשובה במטגרת תכנית חדשות אמיתיה. וכשאני אומר "תכנית חדשות

אמיתית", אני מתכוון לתכנית, שהם יכולים לראות, שזה אומר או "מבט" או

תכנית מטכמת. אלה היו שתי הבעיות, ולכן לא אישרו אז את הכללים.

ע. שכטר; הבעיה הראשונה, שאתה מעלה, לא הייתה בדיון

הקודם. היא עולה פה בפעם הראשונה, והיא לא

עולה מתוך החוק. החוק קבע לגבי שפת טימנים רק נושא אחד וזה נושא

החדשות. הכנסת כמובן מסוגלת לשנות את החוק, או איגודי החירשים מסוגלים



לפנות אלינו ולבקש מאיתנו שידור בשפת הסימנים בזמן תכניות הילדים. זאת

פעם ראשונה שאני שומע את הבקשה הזאת, בשולחן הזה הבוקר. זה דבר ראשון,

ולכן לא נוכל אפילו להתייחס לזה. ראש הוועדה המנהלת שלנו לא דן בנושא

בכלל.

עכשיו אני רוצה להיכנס לעניין עצמו. הבעיה של חוק ההקלות לחירש,

מבחינתנו, הייתה, שהיינו צריכים ליישב אותו עם חוק רשות השידור. ואני

חושב שאין ספק לאף אחד, שלא הייתה כוונה בחוק הקלות לחירש להתנות או

לשנות את שיטת העבודה של רשות השידור לכפי שנקבע בחוק רשות השידור. אין

חוק של הכנסת כלשהו, שקובע תכנים של שידורים ברשות השידור. ואין שום

תקנות או כללים, שרשות השידור קובעת, שמתפרסמים ברשומות, שמתייחסים

ללוח השידורים והתכנית שלה. לכן רשות השידור לא יכולה להתחייב בכללים,

שבשעה מסוימת תשודר מהדורת חדשות מסוימת. אם מחר לוח השידורים משתנה

באישור הוועד המנהל, לא צריך את אישור ועדת החינוך בשביל זה. העסק פשוט

לא הגיוני מבחינת המבנה של החוק ושל סמכויות רשות השידור, אופן קבלת

לוח השידורים וכל מה שקשור בנושא הזה. לקחנו את חוק ההקלות לחירש,

והעמדנו אותו כשקף לחוק רשות השידור. רצינו לראות איך אפשר ליישב את

שני הדברים ביחד. והדרך שנקרעה הייתה, שקביעת התכניות שילוו בכתוביות

תיעשה בסמוך לאישור מערכת וזשידורים האמיתית. אז נוצר מצב כאילו בחוק

ההקלות לחירש נקבע, שהוועד המנהל יקבע את לוח השידורים. את זה ודאי

שהוא לא התכוון לקבוע. זה לגבי המסגרת הכללית של העניין הזה.

דבר שני, אני רוצה להעיר הערה. אני לא רוצה לקבוע פה עובדות לוועדה,

אבל אנחנו קיימנו התייעצות עם ארגוני החירשים על פי מה שאנחנו מחויבים.

עכשיו, אחרי שקיימנו התייעצות איתם, ואחרי שקיבלנו את הכללים, אנחנו

באים שוב לעמוד מול ארגוני החירשים, כאילו יש פה איזשהו מצב כפול

מבחינה חוקתית. קצת לא ברור לי המצב. אנחנו מבקשים מוועדת החינוך לאשר

את הכללים, ושוב אנחנו מקבלים את פורום ההתייעצות הזה מחדש, שהוא כבר

התקיים מבחינתנו. הרי הזמנו את ארגוני החירשים אלינו, והתקיים דיון

ארוך מאוד לגבי הכללים האלה. זה קשור בפורום שאנחנו יושבים בו.

לגבי מהדורת מבט לחדשות, בשום מקום לא יכול חוק הקלות לחירש לקבוע,

שתהיה תכנית חדשות סיכום שבועית, כי אין לנו תכנית חדשות שבועית,

שמסכמת את השבוע. ואני רוצה להגיד בייחוד לח"כ יהלום, שאם גב' קקון

מתכוונת לתכנית היומן ביום שישי, אז היא לא תפנה, כמובן, לציבור הדתי.

ואז יצא שכרם של החירשים הדתיים בהפסדם. היומן גם איננו סיכום חדשות

השבוע. זו תכנית, שיש בה חדשות של אותו יום וכתבות, שלא בהכרח קשורות

לכתבות כלליות. אין להם שום קשר לסיכום השבוע שעבר.

אני רוצה להגיד עוד דבר, שאמרנו בישיבה הקודמת. אנחנו הצענו לתרגם את

מהדורת החדשות מדי יום בתחילה לארגוני החירשים בהתייעצות איתם.

ולצערנו, ארגוני החירשים מנעו את זה מאיתנו, את התרגום הזה. הייתה לנו

מהדורה בשעה 16:00. צביה, אין לנו תכנית אחת לשבועיים, אז לא יכול

להיות שחוק ההקלות לחירש יקבע איזו תכניות יהיו גם לציבור השומע. זאת

אומרת זה לא מטרת החוק. הם פחדו שאנחנו נתחיל לתרגם כל יום בשעה 16:00

את החדשות ואז ייראה, שאנחנו עומדים בהוראות החוק. זה לא מתאים לדרישות

שלהם, אבל אנחנו נגיד שאנחנו עומדים בכללים, והם יישארו חסרי אפשרות

למחות.



את חדשות אחר הצהרים העברנו לשערו 17:00. אי אפשר גם לצאת ב-6:00 בבוקר

לעבודה וגם להגיע אחרי 17:00 מהעבודה.

היו"ר ש. יהלום; אי אפשר? אני אראה לך איך אפשר. אם שנינו

במקרה הזדמנו לכאן באופן מקרי, אנחנו לא

מאותה עיר אפילו, נניח. שנינו ככה מדברים שאנחנו יוצאים לפני 6:00

וחוזרים אחרי 17:00, אז תבין שהחירש, שהוא השלישי, ההסתברות יותר גדולה

שזה יקרה לו, כי אפשרויות העבודה שלו יותר מצומצמות מאשר שלנו.

ע. שכטי; דווקא מר אהרן עייני אמר לנו בישיבה

הקודמת, שרוב ציבור החירשים הם עובדי

צווארון כחול, שהולכים מוקדם לעבודה, ולכן מסיימים את יום העבודה שלהם

בסביבות השעה 16:00. אנחנו משדרים היום מהדורת חדשות בשעה 17:00

וב-17:30 בשיתוף עם הטלוויזיה הלימודית. וכשם שבטלוויזיה הלימודית

מוכנים על פי סעיף 1 ג' שלהם לתת תכנית אחת, שהיא "ערב חדש", היא גם לא

תכנית חדשות שבועית, או "מוסף המוספים", שהיא לא תכנית חדשות שבועית,

לתרגם לשפת הסימנים; אנחנו את המבזק שלנו במסגרת הזאת, שעכשיו זה כבר

מאוחר יותר, זה כבר לא 16:00, זה כבר 17:00, מוכנים לתרגם לשפת

הסימנים.

אגב, הצענו לתרגם גם את תכנית החדשות באנגלית, שהיא ב-18:15.

כשהתייעצנו עם החירשים לגבי הנושא הזה, אמרו לנו שיש בעיה לתרגם את

השפה, ואחרי זה לתרגם זאת לסימנים.

היו"ר ש. יהלום; אתה לא יכול ליישם את זה להלכה. אתה תצטרך

לאמן תרגמן סימולטני, שיתרגם את החדשות

מאנגלית לעברית.

ע. שכטי; למה? החדשות מוכנות מראש.

היו"ר ש. יהלום; אין חירש דובר אנגלית, שיודע לתרגם?

י. קקון; אנגלית - צריך אדם שומע שיתרגם. ובמדינה

שלנו מישהו, שמדבר היטב אנגלית ואחר כך גם

עברית וגם שפת סימנים, זה הוצאה.

ע. שפטר; אבל החדשות באנגלית, בניגוד לחדשות האחרות,

הן מוכנות מראש. הלא אנחנו מכינים כתוביות

לחדשות. הטקסט מוכן מראש. הוא רואה את הטקסט בעברית ויכול לתרגם. כך

שאפשר גם ב-18:15 לעשות את החדשות האלה. גם הצענו זאת. בכל מקרה, ברור

שלא זו הייתה כוונת החוק. אם הכוונה הייתה תכנית חדשות שבועית, אז ודאי

שלא היה מדובר על "מבט". ערוץ 2 - הסיבה היחידה שאין להם כללים זה כי

הבג"צ פשוט לא פנה נגדם. אבל ביום בו בערוץ 2 יתחילו לשדר חדשות בשפת

סימנים, גם חדשות הערוץ הראשון ישדרו חדשות בשפת הסימנים. אנחנו מוכנים

להיות אחרי הרשת השנייה. ואנחנו מציעים כרגע 4 מהדורות חדשות שיש לנו

ביום. ב-7:00 בבוקר, ב-17:00 אחה"צ ב-17:30 אחה"צ, ב-18:15 בערב. 4

מהדורות חדשות. בחרו אחת מהן, איזה מהן שתראה יותר לארגוני החרשים או

לוועדת החינוך.



היו"ר ש, יהלום; מר שכטר, תרשח לי, התכנית של 18:15 באנגלית

- זה לא היה אפילו רוח החוק. תתרגמו

באנגלית כל הכבוד לכם, זה לא עונה כאן. נעזוב את השפה השנייה. זה עונה

לגבי הרבה חירשים, שקוראים כתוביות. כי הכתוביות הן בעברית. הרבה

חירשים כן, והרבה חירשים לא. הרוב כן קוראים. אני בא ואומר, עכשיו לגבי

החדשות ב-17:00 וב-17:30, עם כל הכבוד זה משבצת שידור של הטלוויזיה

החינוכית. אתם משלבים, כמו שהם עשו את זה, עם גלי צה"ל. העיתונים מלאים

בזה- אתם לקחתם, ואתם שילבתם את זה. אבל זה, אני חוזר, תכנית של

הטלוויזיה הלימודית. היא אחראית על זה. ברצותה היא לוקחת את רשות

השידור, ברצותה היא לוקחת את גלי צה"ל.

ע. שכטר; אחרי 17:30 השידור הוא כבר שלנו. ב-17:30

זה מבזק חדשות.

א', אני לא מקבל את האנגלית כתשובה; והדבר

השני, מבזקים של 3 דקות, אני גם לא מקבל

כתשובה. הלוואי ותעשו, אבל מבזקים של 3 דקות, לדעתי זה חורג מרוח החוק,

אני חוזר, חורג מרוח החוק. נשארה לנו מהדורת חדשות של הבוקר, שאני

מניח, שזה כעשרים דקות, אז זו תכנית, או "מבט" או תכנית שבועית. הם

אומרים לך דבר ברור, שחם לא יכולים ב-7:00 להקשיב לתכניות. רוב

הרייטינג שיש לך הוא מאנשים שלא עובדים. יש עקרות בית, שאחרי ששתו קפה

עם הבעל, רואות את החדשות, והוא כבר בדרך. לכן הרייטינג גדול גם של

הרדיו, ב-7:00, של היומן, אתה יודע את זה. וכאן מדובר על חרשים עובדים

בדרך כלל.

אז זה עניין ראשון, ודבר שני, הוא אומר לך שהאפשרויות הן קשות, והוא

יוצא לפני 7:00, והתשובה של 17:00 3 דקות, אותי לא מספקת. אם הייתה לכם

מהדורה ב-18:00 כמו ברדיו, יכול להיות שזה היה מטפק. לכן הם מבקשים

תכנית חדשות אמיתית אחת בשבוע. זאת אומרת, זה "מבט" - שעה. זה אני מבין

יום השבוע. זאת התביעה של רוח החוק, ואנחנו מבקשים לתת להם תכנית

אמיתית, "מבט" אחד בשבוע. אומר לי יאיר שטרן - תשכחו מזה, זה לא יהיה-.

בינינו, זאת התביעה. למה לנו לדבר טחור סחור? יכולת לומר - אני את השעה

הזאת נותן לאקוויוולנטים. נניח אני מתרגם את כל חדשות הלילה, לא אחת

לשבוע, זה נניח 10 דקות בערך, גם במוצאי שבת-. אני כבר אומר את דעתי

בלי שהתייעצתי אם אף אחד. יכול להיות שאף אחד לא מסכים. אבל היית אומר,

- במקום שעה, אני עושה 10 כפול 6. אני מתרגם לשפת הסימנים את כל חדשות

הלילה שישה ימים בשבוע-.

יש כאן שני הבדלים. יש חירשים, שאתם צריכים להתייעץ איתם, ויש ועדת

החינוך, שצריכה לאשר את הכללים. אני כרגע מדבר בשם ועדת החינוך. ואני

אומר, אם באה הטלוויזיה הישראלית, ואתם אומרים ש"מבט" קשה לכם, ושאתה

מחלק את זה ל-10 כפול 6 בלילה, ב-23:30 ; אז אני אומר, מבחינת ועדת

החינוך, כרגע פה אחד, לי זה נראה. אבל אם אתה בא ואתה אומר לי - מהדורת

לילה אחת לשבוע -, זה לא אקוויוולנטי.

לגבי הנושא שאמר עמית שכטר, אתה יכול לקרוא כאן את הפרוטוקול, ואני

מקריא לך לא מהדברים שלך, אני מקריא לך מה שאתה דיברת בעמ' 5 על נושא

הטלטקסט. זה עולה 400 כסף לרשות השידור. זאת אומרת שהנושא עלה, ואני

אומר לך שוב מה שאומר היו"ר אברהם בורג, החוק כאשר הוצע דיבר, ולא אכפת



לי כרגע מהי הטרמינולוגית המשפטית, כי אינני יודע איך מגדירים טלטקסט

בטרמינולוגיה משפטית, אבל החוק, כאשר הוא מדבר, הוא מדבר בשפה מאוד

פשוטה. זאת אומרת הנושא של טלטקטט הועלה.

ביזמתנו הועלה הטלטקסט.

היו"ר ש, יהלום; לא אתה אמרת, בכלל לא שמעתי טענה.

על שפת הטימנים לילדים.

אבל נגד הטלטקטט שמעת טענות.

בוודאי.

בטדר, אז אני הוזר ואומר, מה התשובה שלך,

כאן נוטף לי הנושא. אני חושב, שבין שתי

הישיבות אתם הגדלתם את התכניות לילדים.

לא הגדלנו כבר מינואר, זה לא עלה בכלל.

אבל בינינו לבין עצמנו נכון שיש בזה משהו,

כי בנושא של ילדים אתה הוטם אותם לגמרי.

אתה יודע שברמה החברתית ערכית אין לי ויכוח

איתך, יש לי פה בעיה גם חוקית וגם תקציבית.

החוק לא דורש את זה.

אין לך בעיה חוקית, כשאומרים שיש לך בעיה

חוקית, אומרים שמשהו אוטר. אין לך בעיה

חוקית, עכשיו. כל תפקידנו בחיים, כך אני רואה את זה, בשביל זה אני יושב

כאן, זה ליישם קצת מהשקפותינו הערכיות גם בעבודתנו. זאת אומרת, כמובן

שלא צריך מחר להגיד "גדה מערבית" או "יהודה ושומרון", אבל בנושא הזה

אני חושב, שאף אחד לא יבוא בטענות אם תיישם את ערכין- החברתיים בעבודתך

המקצועיים.

אני אשיב לך. קודם כל לעניין מהדורת

החדשות, אני בטוח שאפשר יהיה להעביר את

התרגום לשפת הטימנים לחדשות הלילה, אם זה מוטכם על כולם. אני רוצה

להעיר קודם כל הערה פורמלית, ומה יהיה אם תיפטק מהדורת חדשות הלילה.

זאת אומרת, זה חלק מהבעיה כאן, כי החוק יוצר כאן איזושהי התניה על

מערכת השידורים שלנו. אני לא רוצה שתמיד תהיה באוויר השאלה הזאת. אם לא

נשדר חדשות בלילה, מה יקרה?

מה אתה דואג? יש תכנית לבטל את מהדורת

החדשות בלילה? תסלח לי, זו בעיה שלי, לא

שלך.

אני רוצה להסביר לך, כאילו יוצא, שכללי

ההקלות לחירש קובעים, שיש מהדורת חדשות

לילה. יש פה איזושהי בעיה ברמה הפורמלית של צורת קביעת התכניות ברשות

השידור.

עמית, אתה ליווית את שרת החינוך. לפי החוק

שהעברנו יש תשלומי הורים, אתם יודעים מה

זה, כל אחד - יש לו ילדים, ואז התשלומי הורים צריכים לבוא לאישור ועדת

החינוך. אז שר החינוך מביא לי תשלומי הורים, וכתוב שם-. עבור שיניים,

עבור חומרי למידה, עבור זה וזה, ואני מאשר. זה אומר שהוא חייב את כל

הדברים האלה לעתיד לתת? אתה יודע מה, מצדי תכתוב "כל עוד יש מהדורות

לילה, הן יתורגמו. אם המצב ישתנה נביא כללים חדשים". מה אכפת ליז! כל

עוד שיש, ב"ה.

עכשיו לגבי סוגיית הנשמה היתרה, כלומר הלתת

מעבר למה שנדרש. כולם מבקשים מרשות השידור

לתת פטור מאגרה, לתת שירותים כאלה, לתת

שירותים אחרים. הממשלה בשנים האחרונות מקצצת לנו בגובה האגרה, גם לקחו

כסף מקופת רשות השידור, כמו שאתה יודע, והעבירו לקופת המדינה, גם הרשות

השנייה לקחה אותנו לבית משפט על איזה זכייו שלהם. הם מתחבאים מאחורי

הזכיינים שלהם, ורוצים לקחת לנו מתשדירי השירות, מתשדירי החסות, שזה

הכנסה די קבועה לרשות השידור. כיוון שאתם לא יכולים לקחת אותנו לבית

משפט, אתם מתחבאים מאחורי הזכיינים.

היו"ר ש. יהלום; אבל אם לא קשה לך, כשאתה כולל את הצדדים,

תכלול גם את החוק, שאנחנו קיבלנו כאן בכנסת

לטובה, על מקלט הרדיו במכונית, שחובה יחד עם אגרת הרישוי. אתם קיבלתם

עשרות מיליונים הכנסה בצ'יק. אז מה אתה רוצה?! אז אל תגיד רק את הדברים

הרעים.

ע. שכטר; הסיטואציה כרגע היא, שכולם מבקשים. בכל

מקרה, נוצר מצב, שעם כל הדבר הזה והרצון

הטוב שיש לרשות, צריך גם להעמיד לה את היכולת להתמודד עם זה. אם ועדת

העבודה והרווחה יזמה את החוק הזה, ונקבעו כללים, הכנסת צריכה, לדעתנו,

להעמיד לרשות השידור את האפשרות לממן את הדבר הזה. מפני שדובר כאן, גב'

דבורה קמחי מספרת לנו על נפלאות הטלטקסט. והטלטקסט שייך לטלוויזיה

הלימודית על פי החלטה, שאני לא יודע מי החליט אותה. אנחנו צריכים לשלם

לה כדי שנקבל את שירותי הטלטקסט. את שפת הסימנים צריכים לשלם למתרגמים.

כלומר יש פה הוצאה כספית גדולה, שאף אחד לא לקח אותה בחשבון. הרי

כשמגישים הצעת חוק, צריך לכתוב- התקציב, ההשפעה על תקציב המדינה. אני

בטוח שכתבו "אין".

לא, לא אמרו שאין, כי זה לא משפיע הרי על תקציב המדינה. זה משפיע על

תקציב רשות השידור, אז באיזשהו מקום, אני בטוח, שעם כל הרצון של רשות

השידור, כרגע רשות השידור עומדת בכללים, כלומר יצרה כללים שעומדים

פורמלית בלשון החוק, לא משום שהיא לא רוצה לסייע לציבור החירשים, אלא

משום שהיא צריכה לעמוד בלשון החוק מצד אחד, אבל היא לא יכולה להתנדב

לסייע יותר, משום שהיא צריכה תקציב לעשות את זה.

בסדר, מקבל. בוא נעמוד ברוח החוק. האם אתם

יכולים לתת לנו גם תשובה בנושא, שהועלה כאן

לגבי הטלטקסט. הטלטקסט מחולק לשניים. קודם כול הם באים ואומרים לך -

טלטקסט לא-. כי טלטקסט זה כמו תרגום, כמו כתוביות; והוא אומר - אנחנו

מדברים על תכניות בשידור פנים אל פנים-. ב' הבעיה שאני העליתי, שהם

העלו את זה לגבי הטלוויזיה החינוכית, שעל תכניות הנוער ודאי לא עונה



הטלטקסט. אני יכול להגיד לך, שילדים גס מקשיבים לחדשות, ילדים מקשיבים

לכל תכנית. ואתה בא ואתה אומר - משפט קסטנר גם לילדים-. אז לכן יש כאן

בעיה. האם לזה יש לכם איזשהו פתרון?

ע. שפטר; אז עוד פעם אני אומר, גם החוק לא מבקש

שתכניות דרמה, דוקומנטרי ודברים מהסוג הזה

יהיו בשפת סימנים. אז ברור שמדובר על כתוביות. שפת הטימנים מגיעה רק

לתכניות בשידור חי, משום שאז העסק הוא חי, ולא ניתן לתת כתוביות. כך גם

עולה מן החוק. אנחנו מוכנים ללוות בכתוביות ובכתוביות טלטקסט שידורים

בעברית ובערבית. כמובן, אין לנו בעיה עם הדבר הזה. אני רוצה להסביר למה

בטלטקסט, ולא בכתוביות על גבי המסך. זאת השיטה המקובלת בכל העולם. זאת

אומרת, הגישה הזאת שמודיעים לציבור החירשים בתחילת התכנית באמצעות סמל

על המסך, באמריקה מופיעות האותיות ,ccבטלוויזיה היהודית שמים אוזן

בצד. ואז יודע כל אדם חירש, שהתכנית הזאת מלווה בכתוביות. כך מקובל

בעולם כולו, באירופה, בכל מקום, ואז אתה מפעיל את הטלטקסט, ואתה צופה

בזה.

מה הייתה ההתנגדות בדיון בוועדה בפעם הקודמת? המכשיר של הטלטקסט עולה

כסף. זה מהות הדיון. כי אנחנו טענו, ואני חוזר בדיוק על אותה טענה-

כשהתחילה הפעילות בטלטקסט בסביבות שנות ה-80, נשאלה השאלה האם יכולה

מדינה להפעיל את הדבר הזה, שהציבור צריך לקנות בשבילו ציוד מיוחד. וקבע

היועץ המשפטי לממשלה דאז, אני חושב שזה היה יצחק זמיר, שהמפענח לטלטקסט

כמוהו כאנטנה. היום קונים טלוויזיה בנפרד ואנטנה בנפרד. עלות המפענח

לטלטקסט היא בערך כעלות האנטנה. הוא לא מוצר יקר, והמדינה יכולה לשדר

שידורי מפענח טלטקסט, כי היא לא דורשת את זה, בניגוד לשידורי כבלים,

אגב. חבל שאת הכבלים לא הכנסנו פה לחגיגה, כי אין מדיום יותר טוב

לעניין הזה מאשר כבלים, שיהיה להם ערוץ מיוחד עם כתוביות, שזה לא מפריע

לאף אחד. זה יכול להיות רק לציבור החירש עם הקלות בתשלום. אני נותן לכם

רעיונות.

י. קקון; יכול להיות ששווה לכם לשתף איתנו פעולה

ולעשות את זה. לנו אין התנגדות, שיהיה ערוץ

אחד, שישדר לחירשים בשפת הסימנים כל השבוע, כל הזמן. אולי שווה לכם

להשקיע מאמץ כאן, ואז "תיפטרו" מזה.

היו"ר ש. יהלום; אנחנו נפעל בנושא הזה.

ע. שפטר; לגבי המפנעח לטלטקסט, מחירו שווה לכל נפש,

הוא כמו אנטנה. אנחנו חושבים שוב, זה הרי

עניין כספי, יש מוסד לביטוח לאומי, וישנם גופים ממשלתיים, שתומכים

בחירשים, רוצים לסבסד להם את זה, לפטור את זה ממכס. הכנסת יכולה לעשות

כל מיני דברים בנושא הזה, ואז הם יכולים לקבל את השירות הזה, שהוא כמו

כתוביות. הוא לא מפריע לצפייה של הצופה השומע, משום שישנה טענה שהצופה

השומע, כשהוא רואה סרט בשפה שלו וגם רואה כתוביות זה מפריע לו לצפייה,

אז גם הצופה החירש נהנה. כל תכניות הקומדיה והאמריקאיות וכל סדרות

המתח, תשבו ערב אחד באמריקה ותראו שכולם CC בהתחלה.

י. שטרן; לא לקהל הרחב, אין דבר כזה. לא היה ולא

יהיה גם.

באירופה יש, אני תאה בכבלים. אבל החוק לא

דורש שפת סימנים בשידורים שלנו, למעט

מהדורת חדשות. וכאן אנחנו מוכנים להגיע להסכמה לאיזה מהדורה. אנחנו

מדברים כרגע על כתוביות שמלוות את התכניות המוקלטות. ואנחנו טוענים

שהכתוביות האלה צריכות להיות בשיטת המפענח טלטקסט. מחירו של מפענח

טלטקסט הוא שווה לכל נפש. גם כך עלות הכנת אותיות טלק זלנגי יותר

גדולה, כי אנחנו צריכים לקנות שירותים מהם.

ש, יהלום; אתה יודע איך זה עובד, אנחנו צריכים לשלוח

את הקלטות לטלוויזיה הלימודית ברמת אביב.

הם מתרגמים את זה והם משדרים את זה עבורנו.

ע. שנטר; זה סיבוך גדול מאוד בשבילנו. אבל זה בא על

מנת שהציבור החירש ייהנה, והציבור השומע

יצא לא חסר.

בשנה שעברה בהתנדבות עשינו את הדבר הזה.

שידרנו את מיטב תכניות התעודה והדרמה

בעברית. העברנו ביום, לא שמענו צפצוף מהם, אפילו אם זה עובד או לא

עובד, שום כלום. הם היו איתנו בכסח.

אני רוצה להגיד, שאני השתתפתי בשעתו

בדיונים של ועדת העבודה והרווחה לגבי

האפשרות שהטלטקסט ייתן את המענה לכתוביות. ומי שיציג שמה כתובים, מדובר

שזה רק יתמוך ולא ימלא את הכתוביות, חד משמעית, לא מוזכר שזה יחליף את

הכתוביות. אני רוצה גם להגיד, הכנסת מפענח לתוך הטלוויזיה הקיימת עלולה

ליצור בעיה עם קליטת השידורים. גם כך יש בעיה בקליטת השידורים של

הטלטקסט, אבל חד משמעית בדיוני הוועדה בשעתו, דובר שהטלטקסט לא יהיה

המחליף של הכתוביות הרגילות, שאותן אנחנו מכירים. לגבי האווירה הכללית

בעולם לעומת הארץ, בארץ נהוג מאוד לראות תכניות טלוויזיה עם כתוביות.

נזכרתי, שגם בסרטים ישראליים מכניסים את הכתוביות כדי להקל על הצופה.

אם נעביר את זה לכבלים, את הנושא של הכתוביות, אנחנו פוגעים גם בציבור

החירשים כבדי השמיעה וגם במתבגרים ובמבוגרים, שמתקשים בשמיעה. אני חושב

שהנושא של כתוביות בארץ הוא ממוסד. הוא חלק מראיית העין, ואני יודע

שבשעתו דובר שהבועה של שפת הסימנים המפריעה. הטלוויזיה החינוכית מדברת

על רבע בטלטקסט ורבע בכתוביות כדי לעמוד בהוראות החוק. ידוע שהטלטקסט

לא מכסה את החוק, וככה הם מגיעים למחצית מכלל השידורים.

מ. בוטון; האדון צודק. בוועדת העבודה עלה נושא

הטלטקסט, ובכל זאת החליטו לכתוב כתוביות.

יצאו מתוך הנחה שכתוביות מוציאות את זה. אחרת היו כותבים "כתוביות או

טלטקסט" בכללים. אבל יכול להיות שטלטקסט כלול בכתוביות. אני לא טוען

באופן קטגורי שלא. מה שברור היה, שהדרך העיקרית הייתה, כפי שאמרת בצדק,

שחדשות, רק חדשות יהיו בשפת סימנים, לא יתר התכניות. ויתר התוכניות

יהיו בכתוביות. אפשר אולי לכלול חלק מהן בטלטקסט, אבל העיקרון היה

שיהיו כתוביות. אני מעיד מתוך ישיבת הוועדה שהכינה את הכתוביות.

היו"ר ש. יהלום; אני רוצה להבין את עמדתך. נעזוב את החדשות,

הרבע, הכל, יהיה בטלטקסט. אתה יכול לנקוב

באחוזים!



י. שטרן; בוא נראה מה נכנס בכלל לכלל הדבר הזה.

תכניות הטלוויזיה הישראלית מהשעה 21:00 עד

22:00, כולן בשידור הי, הן בכלל לא רלוונטיות לכל העניין: "אולפן" ביום

ראשון, "פופוליטיקה" ביום שני, "מבט שני" ביום שלישי, למעט הטרטים במבט

שני, "שיחת ועידה" ביום רביעי, "יומן תרבות" ביום חמישי, "יומן" ביום

שישי וביום שבת - הכול תכניות בשידור חי. מדובר רק על אותו חלק

מהתכניות המוקלטות בעברית, כלומר תכניות תעודה בשפות הרשמיות של מדינת

ישראל ותכניות דרמה מקוריות. צריך כאן לראות מהן משבצות השידור של

תכניות תעודה או תכניות דרמה מקוריות; והן משתנות מעונה לעונה ועל פי

סגנונן. ניקח דרמה כמו קסטנר. יכול להיות שהמנהל הכללי בדרמה מהטוג הזה

בגלל האופי שלה וכו' יחשוב שכתוביות יהוו פגיעה גדולה יותר בציבור

השומע, והוא מעדיף לעשות את זה בכתוביות טלטקטט. זאת אומרת, לגבי ציבור

החירשים זה לא משנה. הכתוביות נראות הרי אותו דבר על המסך. השאלה היא

אם יש להם או אין להם מפנעח. כאן התרגיל הלוגי. זאת אומרת, איך מוצאים

את הדרך. גם כשיצאנו מהישיבה, שאלתי באופן בלתי פורמלי - אז אולי כבר

תקנו מפענחים לכל ציבור החרשים ותפתרו את הבעיה?-, כי נוצר מצב, שברגע

שהמפנעח קיים, זה כבר לא שאלה איזה טוג של כתוביות על המטך נמצאות, כי

ברגע שיש לך מפענח, נפתרה הבעיה.

היו"ר ש. יהלום; אז אומר כאן זבולון, לפחות, שיש גם בעיה

טכנית, שזה פוגע בשידורים.

ז. גורני; בוודאי הדקודרים הללו שהם לא "בילת אין"

בתוך הטלוויזיה כחלק מהטלוויזיה, כשמתקינים

אותם יש בעיה בקליטת שידורי הטלטקסט, אותיות בורחות, אבל שוב זה לא

החוק, מדובר על כתוביות, ולא על טלטקסט.

צ. אדמון; ראשית, טיוטת הכללים, כפי שמונחת לפניי, לא

מדברת על שידורים בתכניות. אני מבינה שיש

לכם התחייבות.

י. שטרן; לא צריך לכתוב, משרד המשפטים ניטח את

הכללים האלה. מה שכתוב בחוק לא כתוב

בכללים, לא חוזרים פעמיים. אנחנו רשות ממלכתית על פי חוק. אנחנו פועלים

על פי חוקי מדינת ישראל. אנחנו לא מתחמקים משום דבר.

צ. אדמון; בסדר, דבר שני, לגבי תכניות שישודרו או לא

ישודרו על ידי כתוביות או טלטקטט, אני

הבנתי מהדברים שלך עכשיו, שאתם פשוט תתחשבו ברייטינג.

י. שטרן; לא נכון, ולא הבנת, וטליחה.

צ. אדמון; "לשקול את מידת העניין והגיוון בתכניות",

היינו, אני מבינה מזה, שיהיו תכניות,

שלציבור הרחב יש עניין בהן ולציבור החירשים לא יהיה עניין.

ע. שפטר; לא, את פשוט קוראת את זה הפוך. אני מסביר

לך. אני עסקתי בניסוח הכללים האלה. השקענו

חודשים של מחשבה בזה. זה לקח לנו יותר מחודשיים, ועבדנו על זה עם משרד

המשפטים. כדי שלא יבואו ויגידו - מה, רק את התכניות האלה אתם כל הזמן



מתרגמים?!-, אז אנחנו כופים בכללים על חמנחל הכללי להביא בחשבון את זה

שהתכניות המתורגמות צריכות להיות מגוונות. כלומר צריך להגיש לא רק

תכניות מסוג מסוים שכמו שאת אומרת, אף אהד לא צופה בהן. נעשה להפך,

פעם תעודה, פעם דרמה, פעם תכניות מסורת, דברים

מהסוג הזה - איזשהו מגוון של תכניות כדי לשמור על הגיוון והעניין.

מה הבעיה בדו-שיח בינינו? הבעיה היא, שכל הזמן אתם חושבים, שאנהנו לא

רוצים ללכת לקראתכם. אבל כמו שיעל יודעת, הלא לפני הבג"צ, ישבו אתכם

מספר פעמים, ודיברו והייתה נכונות. לא מזמן היה יום התרמה להירשים, היו

שידורים בשפת סימנים. כל הגישה של הרשות היא גישה ממלכתית. אל תבואו

בהתגוננות. נשתף פעולה בעניין הזה.

כיוון שמדובר בדרמה, אז יכול להיות, שיש שיקול כזה, שמשום שמדובר

בדברים דרמטיים יכולות הכתוביות על המסך, להפריע לציבור. לעומת זאת,

בתכנית, שבה יש תמונות על המסך, שזה לא דרמה, הכתוביות על המסך פחות

מפריעות.

מנהל רשות השידור מחליט מה ציבור הצופים יראה. הוא איש מקצוע בתחום

הטלוויזיה. הוא עוסק בזה עשרות שנים, ולפי זה מחליטים מה פוגע או לא

פוגע בציבור הצופים.

לגבי שידור תכנית חדשות, אני מבינה שההצעה

שהוצעה כאן זה "רואים עולם" כעדיפות

ראשונה, חדשות הלילה זה עדיפות שנייה.

היו"ר ש. יהלום; אני שוב פעם לא מבין, קודם דיברו כאן על זה

שרוצים להשתלב בחיי הקהילה ולהיות חלק

מישראל, לא רוצים דברים מחוץ לארץ, רוצים דברים מקוריים. ב"רואים עולם"

יש בהתחלה 10 דקות של חדשות שלנו, אחר כך זה כתבות על מה שקורה בעולם

הגדול. אז מה עזרנו לקהילה בהשתלבות הקהילה בחברו: בישראל? סתם.

הרעיון הוא לתת נגישות לאדם החירש לאותן

חדשות, אותן תכניות, שמוצעות לציבור הרחב.

לא לסגור אותם בגטו.

מ. לימור; לא סוגר אותם בגטו, אבל אופי התכנית הוא

אופי בינלאומי. זה כמו כל התכניות שבאות

מהעולם. את דיברת על השתלבות בקהילה ובחיי החברה. "רואים עולם" - אין

בו שום דבר לחברה בישראל. הוא מספר מה קורה בעולם הגדול.

היו"ר ש. יהלום; אני חוזר לערוץ 2, הבאתם לנו תשובה?
:
לא, המודיעין שלכם לא טוב.

אני מבקשת שייקבע מועד שהמועצה תביא בו

כללים, אשר אושרו בפני הוועדה.

היו"ר ש. יהלום; טוב, אני מסכם את הישיבה, אנהנו תוך

חודשיים נכנס ישיבה נוספת; ומה שאני מבקש

נתחיל בטלוויזיה הישראלית. אני מניח שאני



אנהל גם את הישיבה הבאה. אני אמליץ בפני חברי הוועדה בנושא החדשות שכל

יום חדשות הלילה, שישה ימים בשבוע, יהיו בשפת הסימנים. זה עונה על

הדרישה לתכנית חדשות שבועית. אפשר לנסח את זה בלשון של תנאי - כל עוד

קיימות חדשות הלילה-. כל האלטרנסיבות האחרות, לדעתי, לא נראות. "רואים

עולם" לא נראה לי. אבל אם זאת האלטרנסיבה שהחירשים רוצים, אז אני

בענייו הזה לא מומחה יותר מהם, אז זאת אלטרנטיבה שקיימת. אם לא ירצו את

חדשות הלילה, לדעתי, כל שאר האלטרנטיבות, הלוואי ותעשו אותם בהתנדבות,

אנגלית וכל הדברים האלה, אבל זה לא עונה, לעניות דעתי, על החוק.

הדבר השני, למרות ההתנגדות המוחצת של היועץ המשפטי של רשות השידור, אני

מבקש לכתוב לחזור על העניין של רבע. הם לא נמצאים פה. במידה שהם עדיין

יתנגדו, תודיע לי מי המתנגד. ואם הם יתנגדו, נזמין אותם כאן לישיבה.

הדבר השלישי, אני מבקש, להוריד בכלל מהדברים שאתם מתחייבים רבע, תכניות

ילדים ונוער, אלא אם כן אתם מוכנים לעשות את שפת הסימנים, שאז זה נכלל

ברבע. זאת אומרת, לבוא ולהגיד שלגבי תכניות ילדים ונוער יהיו כתוביות

או טלטקסט זה לעג לרש, מפני שילדים ונוער לא יודעים לקרוא. אז מה אתה

מוסיף לי פה בכללים תכניות ילדים ונוער, כאשר אתה מדבר לי על כתוביות?

אז אחת מהשתיים - או שאתה כולל ואומר לגבי ילדים ונוער תהיה שפת

הסימנים, או שתוריד את זה. אז זה יהיה רק דרמה ותעודה.

הדבר הנוסף, אנחנו מבקשים, שתבדקו אם אתם מוכנים להתחייב, מאחר שיש פה

עדיפות לנושא של הכתוביות, כפי שאני מבין, גם מסיבת המחיר. אז אני מבקש

להתחייב על מינימום לגבי כתוביות ומינימום לגבי הטלטקסט. לי נראה חצי

חצי. אבל אם תגידו משהו אחר, נדון בזה.

עכשיו הדבר הנוסף, אני מבקש שאתם תתייעצו עם המומחה הטכני שלכם. אני

עברתי על הפרוטוקול, ואף אחד לא העלה את זה, אומר כאן נציג שמ"ע,

זבולון, שיש בעיה טכנית, חוץ מהמחיר, שנניח שעל זה אפשר להתגבר, או

שאדם יקנה או שנבוא לרשויות ונעשה כל מיני הנחות, אז יש כאן בעיה של

הנושא הטכני. הוא אומר, שרוב הטלוויזיות לא באות עדיין מהיצרן עם

טלטקסט. המפענח, מקלקל את איכות השידורים. אני מבקש שתבדקו את העניין,

ואני אומר גם לזבולון, אם תעבירו לי חוות דעת מקצועית של אדם מומחה,

אני אעביר את זה אליהם, ואז נדון בזה. זו טענה טכנית, שמועלית פעם

ראשונה. אני חושב שאלה הנושאים שהועלו לגבי הטלוויזיה הישראלית. בזה

סיימנו פרק אחד.

במידה שיוחלט לגבי חדשות הלילה או כל מסגרת

אחרת, אני מבקש שהחברים האלה, שיושבים

מולי, יעזרו לנו לספק את המתרגמים המקצועיים, ולא ישימו לנו רגליים כמו

בפעמים קודמות.

יאיר, זה לא פייר, שאתה מכניס את הנושא

הזה, ושיירשם בפרוטוקול, שאגודת החירשים

מתחייבת לתת את כל הייעוץ המקצועי שצריך. אין בעיה, ואנחנו רוצים לעשות

את זה.

היו"ר ש, יהלום; נעבור לערוץ 2. אני מבקש, שלקראת אותה

ישיבה אתם קודם כול תביאו לנו את הכללים,

כי כבר אמרתם, שתוך חודש-חודשיים הכללים בוודאי יהיו. אתה מדבר על



האישור של המועצה, אז תוך חודשיים אתם מתחייבים בפנינו להביא את הכללים

מאושרים על ידי המועצה.

הוספת התחייבות שאני אמרתי שאני לא יכול

לתת לכם. הכללים יהיו מוכנים תוך חודשיים.

איו התחייבות שהמועצה אכן תאשר אותם.

היו"ר ש. יהלום; יצאתם לכמה דקות, אבל הייתם ברוב הישיבה.

אני מציע לכם לעיין במה שדיברנו כאן, כדי

שכבר תדעו את היישומים. ואני מבקש, שתוך חודשיים אתם מביאים לנו טיוטה,

שמקובלת, לא על המועצה, אלא על המנכ"ל, היו"ר, הסמנכ"ל והיועץ המשפטי.

את זה אתם כן יכולים.

י. קרניאל; על הרשות.

היו"ר ש. יהלום; אני מאוד מבקש להשתדל, שזה יעבור גם את

המועצה או תוך התחייבות שתגידו מתי זה יהיה

תוך זמן קצר. ואז תביאו לנו גם השערה לזמן הביצוע. התביעה שלנו היא,

שהזמן יהיה מאוד מאוד קצר, אבל נשמע אתכם.

לגבי הטלוויזיה הלימודית, התביעה שלי, שכמובן נתמכת על ידי אגודת

החירשים, היא שלפחות את החוק עצמו, רבע מהשידורים, יגישו בשפת הסימנים.

לא כתוב בחוק, גם את יודעת שלא כתוב בחוק, שצריך לשדר לילדים דתיים

בנפרד. אבל את יודעת שאנחנו במשא ומתן, שהטלוויזיה צריכה ללמד את כל

ילדי ישראל, אז היא לא יכולה לקבוע לשון מראות, זה אותו דבר, הם משדרים

לכל מדינת ישראל, לכן אני אמרתי, אני לא אקבל כתוביות לילדים ונוער,

שיורידו את זה בכלל. אם יראו, אז יראו בלי כתוביות. אבל עיקר תפקידכם

זה לטפל בבני הנוער. כל בית משפט, לדעתי, יקבל את זה, שאתם צריכים

לעבוד עם הנוער, ולכן אתם צריכים את הרבע, שקבוע בחוק. זה שאת עושה

950/0, זה באמת בהתנדבות, אבל את הרבע על פי החוק את חייבת בשפת הסימנים.

אני לא רואה אחרת איך ילד יראה את זה עד גיל 7, עד שהוא לומר לקרוא.

איך את חושבת שאת מתמודדת עם זה? אני לא מבין. זה עיקר תפקידכם, בשביל

זה קמתם. טלוויזיה חינוכית, לימודית, זה לבני נוער. זה כתוב בכל מקום,

אז איך את מתמודדת עם כתוביות? זה ממש מוציא את העניין מהקשרו.

י. קמחי; אם כך המחוקק לא התייחס בכלל לנוער וילדים

בחוק. כי זה לא חל רק עלינו. זה חל על

תכניות ילדים ונוער של הערוץ השני ותכניות ילדים ונוער של הערוץ הראשון

של הטלוויזיה הישראלית.

היו"ר ש. יהלום; כן, אבל המטרה שלהם זה לכל מדינת ישראל,

והמטרה שלכם זה בעיקר לילדים ונוער. תבואי

ותגידי - 20% אני נותנת את זה ו-100/0, זאת אומרת 4/5 מהחובה יהיה ככה

ו-50/0 בכתוביות וטלטקסט -, אני הייתי מעביר את זה. אבל אם את באה ואומרת

- שום דבר לא בשפת הסימנים בתכניות-, אז זה לא עונה לנוער. אז להם יש

אלטרנטיבות בדרמות ובדברים. רוב התכניות שלכם מכוונות לנוער. גם כשאתם

עושים תכנית למבוגרים, אתם רוצים שגם הנוער יסתכל עליה, הרי על זה

נאבקתם. לכן אני בא ואומר, שלעניות דעתי, הטלוויזיה החינוכית צריכה

לענות על צורכי הנוער. ולנוער כתוביות לא עונות. הם לא יודעים לקרוא.

חלק מהתכניות שלכם זה ללמד ילד לקרוא, אז איך תעשו את זה שהוא ילמד



בכתוביות לקרוא? ולהפך, דווקא לאוכלוסייה של הילדים האלה, שיש להם פגם,

צריכים לשאוף לתת מקסימום דברים אפקטיביים בטלוויזיה החינוכית, כי הם

צריכים תוספות. לכן אני לא מאשר את הכללים שלכם. אני מבקש להגיש אותם

מהדש ולהתייחס לנקודה הזאת בצורה מקצועית, כפי שהטלוויזיה החינוכית

צריכה להתייחס, וכמובן, גם להוסיף 1 או 2 גי, מה שהיה חסר. אבל זה

ברור.

אני בזה נועל את הישיבה, אנחנו נתכנס עוד חודשיים. תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה ב-10:45