הכנסת השלוש עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 238

מישיבת ועדת החינון והתרבות

שהתקיימה ביום ד/ י"ג בכסלו התשנ"ה, 16.11.1994, בשעה 8:00

נכחו;

חברי הוועדה? היו"ר א. בורג

מ"מ היו"ר ש. יהלום

י. בא-גד

ע. מאור

מוזמנים; ש. שושני, מנכ"ל, משרד החינוך והתרבות

ש. ידלין, סמנכ"ל ומנהל המינהל לכא"ב, הכשרה

והשתלמות, משרד החינוך והתרבות

מ. מאור, משרד החינוך והתרבות

נ. מליניאק, אחראית על מורות חיילות, משרד

הביטחון

ד. קורן, גבעת חביבח

י. פלטר, גבעת חביבה

מזכירת הוועדה; י. גידלי

יועצת משפטית; א. בנדלר

חבר המתרגמים בע"מ

1. מורות חיילות

2. העברת מורות חיילות דתיות ממדרשת כפר עציון לגבעת חביבה (הלט"י) -

ח"כ זבולון המר



1. מורות חיילות

2. העברת מורות חיילות דתיות ממדרשת כפר עציון לגבעת חביבה (הלס"י) -

ח"כ זבולון תמר

אני מתכבד כממלא מקום יו"ר הוועדה לפתוח את

הישיבה.

אדוני המנכ"ל, אתה הבטחת לנו היום תשובות. אמרת, שאם יתברר שאין לגבעת

חביבה תעודת כשרות מטעם הרבנות הראשית, אז הם יורדים, וזוכה בכל המכרז

המועמד השני. השאלה שלי לנציג גבעת חביבה- האם היום יש לכם תעודת

כשרות?

ש. שושני; אמרתי שאם כך קבוע במכרז, שאם עד חתימת החוזה

עם גבעת חביבה לפי תנאי המכרז לא תמציא גבעת

חביבה תעודת כשרות, אז גבעת חביבה לא תזכה במכרז. לא אמרתי שתוך שבוע

ימים גבעת חביבה צריכה להמציא תעודת כשרות.

היו"ר ש. יהלום; יכול להיות שהבעיה לא קיימת. אתה אמרת לי, שאתם

פניתם, לא אתה, מי שהיה כאן, הגב' ברקת אמרה

שאתם פניתם לרבנות הראשית בחדרה להוציא תעודת כשרות. האם יש תעודת

כשרות נכון להיום?

י. פלטר; הדברים עומדים ככה, אנחנו פנינו לרב בחדרה. הוא

ביקש זאת מהמועצה הדתית בפרדס חנה. היא תדאג

לנו בתוך זמן קצר מאוד למשגיח כשרות. זהו עניין של יום אחד, אנחנו

מקווים. עד אז יש פה תעודת כשרות מצורפת. הפרויקט של החיילות מורות

יהיה בחדר אוכל נפרד, שהוכשר ומפוקח על ידי חברת קייטרינג, שיש לה כל

האישורים. כל המזון מסופק על ידה, ומשגיח הכשרות שלה יהיה שם. וזה

פתרון חילופי. אני מקווה, שבתוך ימים אחדים יישלח משגיח כשרות. והם

יוכלו אז לעבור לחדר האוכל הכללי של גבעת חביבה.

היו"רש. יהלום; אדוני המנכ"ל, מה הפתרון בקשר לעניין?

ש. שושני; בלי קשר למכרז, אנחנו לא נחתום חוזה, אם לא

ימצאו לנו תעודה.

היו"ר ש. יהלום; אחרי שאתה דיברת, אני בדקתי את הנושא. הלכתי

למכרז, ובדקתי אותו. לא היה כתוב "עד לחתימת

החוזה". היה כתוב שהניגשים למכרז חייבים בתעודת כשרות. כשהם ניגשו

למכרז, לא הייתה להם תעודת כשרות מוסמכת על פי חוקי מדינת ישראל. אבל

אני לא רוצה להרחיב את הדיבור עכשיו. אני רק מעיר. היה כתוב במפורש,

שאדם שניגש למכרז צריך שתהיה לו תעודת כשרות ביום ההגשה למכרז או בזמן

המכרז. לא הייתה להם תעודת כשרות, וזה לא כתוב על חתימת החוזה.

אתמול, לפני שנסע לחו"ל, הייתה לי שיחה עם השר אמנון רובינשטיין. הייתה

לי שיחה נעימה איתו על הנושא של גבעת חביבה. אני מכיר את הצמרת

הפקידותית של משרד החינוך בראשות מנכ"ל משרד החינוך כעשרים שנה, ולא

שיערתי שזה מה שיהיה.

אמרתי לו - מי נתן את ההוראה? - ועל זה נסב העניין-, האם אתה נתת או

סגן השר, מיכה גולדמן?-. שר החינוך והתרבות הבהיר לי שכרגע מנכ"ל משרד



החינוך אומר, שמי שהולך עם איזה גוף נמצא בהתדיינות, אז הוא לא מוכן

להעניק להם חלק בשירותים.

ש. שושני; אנחנו ממליצים לכל מי שמרגיש שנעשה לו עוול

ללכת לבית משפט. אנחנו טוענים, או לפחות אני

טוען, שמי שנמצא בהתדיינות משפטית עם משרד החינוך והתרבות לא יכול מצד

אחד להימצא בהתדיינות משפטית עם משרד החינוך והתרבות ולטעון שהוא קופח,

ומצד שני, על אותו נושא לבקש ממשרד החינוך והתרבות כל מיני בקשות כאילו

לא קרה כלום. אני חושב שאם הוא יצדק מבחינה משפטית, אנחנו נעריך את זה

מאוד. אנחנו טועים בהרבה דברים.

הוי"ר ש. יהלום; אני רק אומר לך, שאני חולק עליך בגישה העקרונית

הזאת, וללא קשר לנושא הנדון, משום שאני חושב

שבתי המשפט במדינת ישראל הם עדיין לא גורם שצריך לראות בפנייה אליהם,

איזו שהיא פחיתות מבחינת זכויות של גוף. אתה אומר - גוף שנמצא איתי

בהתדיינות משפטית לא יקבל ממני שום זכויות או משהו כזה בנושא המכרז-.

אדוני המנכ"ל, האם אתה מוכן לתת לנו את הפתרון שהבטחת?

ש, שושני; כן. אנחנו אמרנו שניתן שבוע ימים.

אני אומר שני דברים, גם בנושא הכשרות אני רוצה

לומר מילה, ואני אומר את זה כרגע כאזרח, ולא כמנכ"ל משרד החינוך

והתרבות.

אני הייתי עד השבוע לניסיונות שעשו בגבעת חביבה לקבל תעודת כשרות.

ולצערי הרב, למרות הנכונות הבלתי רגילה של גבעת חביבה לזרז כל מיני

תהליכים, הם נתקלים במכשולים. ואני מקווה שגם ועדת החינוך של הכנסת

אולי יכולה לסייע בהשגת תעודת כשרות.

היו"ר ש. יהלום; אני חושב שאנחנו צריכים לפעול, כמו שאתה אומר

בדברים אחרים, על פי החוק, וזה מה שסוכם. ואני

לא נכנס עכשיו לשאלה האם הם עשו מאמצים או מאמצים מספיקים. זה הכל

עניין סובייקטיבי. ואני באמת חושב, שזה בדיוק כמו שאמרה כאן מפקדת

מורות החיילות בישיבה, בה היה הסמנכ"ל. היא באה למטבח, היא לא התעניינה

מי נתן את התעודה, וראתה הפרדה. היא רצתה תעודה. היא לא הסתכלה מי חתם

וכל הדברים האלה. כל הדברים האלה הם דברים, כמו שאתה הערת בצדק, הוא

מגיש תעודה, אתה אמרת לא. זה לא תנאי המכרז. יכול להיות שמישהו לא בקי

בענין, היה רואה דבר כזה היה שמח בשמחת הכשרות.

לכן אני אומר לך, שאתה לא יודע וגם אני לא יודע. אני קצת יודע בגלל

המקצוע שלי, מאחר שאני מתעניין ועוסק בזה ונמצא בתכתובת כבר שנה. אני'

יכול להראות לך עם היועץ המשפטי לממשלה מקרים כאלה, ולספר על אנשים,

שאין להם תעודת כשרות, ושמקבלים מכרזים וכל מיני דברים כולל בקבוק,

שכתוב עליו תעודת כשרות של מישהו, שאינו של הרבנות הראשית. אתה יכול

לראות בעיתון הצופה, כל יום יש לי מודעה. כל יום בשנתיים האחרונות

בעמוד 4 יש מודעה שלי בנושא כשרות הרבנות הראשית. אני פועל בזה, ואני

קצת יותר מבין בעניין.



ש. שושני; אני מדבר על אדם, שפונה, ואומרים לו - תשמע,

תפנה בעוד חודש. היום אי אפשר לטפל בך-. הוא

אומר אני מוכן לעמוד במבחן מחר בבוקר.

אני אינני יודע. דווח בישיבה הקודמת, שפנו לרב

הראשי. והרב לאו נתן מיד הוראה לעסוק בזה במלוא

המהירות. וכפי שאמר כאן היו"ר הקבוע של הוועדה, הוא מוכן להיכנס

לעניין, אם יש איזו שהיא בעיה.

אני חושב שלקבל תעודת כשרות מרבנות רצינית, רבנות שמתייחסת לעניין הזה

במלוא הרצינות, וזאת הרבנות המוסכמת על ידי הרבנות הראשית, זה לא דבר

פשוט. לדוגמא, מקום כמו גבעת חביבה צריך משגיח בשבת במקום. משגיח בשבת

צריך לגור במקום. מי יגור שם, אם הרבנות מכירה בו כאדם שומר מצוות?!

אין לו שם תפילה, אין לו שם מניין. האם יש מקום קרוב שהוא יכול לבוא

ברגל? זוהי בעיה, שצריך להתמודד איתה, בעיה מאוד קשה.

יש רבנויות שאומרות - גם בלי משגיח שבת אני אתן-. לכן הן לא מוסמכות על

ידי הרבנות הראשית. לכן אם אתה תבוא לכל מקום, לכל מלון פה בירושלים,

אתה תראה אדם שהוא בשבת המשגיח. הוא גר ברחביה, אז הוא בא למלון שרתון

בחמש דקות. אבל בגבעת חביבה זוהי בעיה. לכן בצבא זו בעיה. ולכן יש

פקודות, שיש מוסמכי כשרות, והם עובדים שבוע שבוע, והם צריכים להישאר

בשבת. נותנים להם שבוע חופש, כדי שהם יעבדו 24 שעות כולל שבת. ככה זה

היום בצבא. הדברים האלה הם דברים מאוד מורכבים.

החוק אומר כך, אני טוען שוב, שזה לא היה בשעת העסקת החוזה, אלא דובר על

הגשה למכרז. זה עניין משפטי. אני מוכן לקבל כל ייעוץ משפטי של כל יועץ

משפטי, של כל יועץ משפטי בממשלת ישראל, כולל הייעוץ של משרד החינוך.

אני רק אומר, שאני מבקש מהמנכ"ל לברר את הדבר הזה.

בגבעת חביבה כנראה הגיעו לסיכום, אני אומר לפי

מה שהובא לידיעתי. הם נדברו עם פנימיית נווה

מיכאל בפרדס חנה, השייכת לרשת אמונה בארץ, לקלוט בחודשי הקיץ מורות

חיילות לעולים חדשים. אני חושב, שאם רשת אמונה נתנה את הסכמתה, יש איזה

שהוא פתרון.

אם מלכתחילה היו ניגשים גבעת חביבה ואומרים, -

חלק מן המכרז שלנו הולך להתקיים במקום אחר-, לא

מעניין אפילו, האם יש כאן שינוי תנאי מכרז? אני מפחד שאתם תציעו הצעה,

ועל שינוי תנאי מכרז יבטלו אותך. ז"א אתה לא יכול להציע הצעה שהיא לא

עומדת.

קריאה; במכרז כתוב שלקבלן משנה יכול הזכיין להתקשר

בהסכמת שר החינוך והתרבות, אם התעוררה איזה

שהיא בעיה שאנחנו רוצים להתחשב בה.

היו"ר א. בורג אני שואל במידת הזהירות.

קריאה; יושבים כאן חברי גבעת חביבה. אני אומר מה השקפת

עולמי ואח"כ גם דברים מאוד עקרוניים.



אני חשבתי שמורות חיילות, דתיות ולא דתיות, צריכות לחיות במקום אחד.

אנחנו כל הזמן מדברים על חבנח. ואנחנו מדברים על אלף ואחד דברים. חשבתי

שחן צריכות לחיות במקום אחד. אני חושב שזה ממש חובח.

פורסם מכרז, וזכתח בו גבעת חביבח. אני גם היום חושב שאין שום מניעה

אובייקטיבית שמורות חיילות דתיות יקבלו את הכשרתן בגבעת חביבה. גם על

זה הסכימה הוועדה גם בפעם האחרונה.

הוועדה הזאת לא הסכימה שכל המורות החיילות,

כולל הדתיות, יקבלו את הכשרתן בגבעת חביבה.

קריאה; אמרתי שאין מניעה אובייקטיבית.

היו"ר א. בורג מה ששמשון שושני אומר מתייחס לדברים שלי בשבוע

שעבר, לפני שבועיים, שהבעיה היא סובייקטיבית,

ועל זה כולם הסכימו.

ש. יהלום; משרד החינוך - כל תלמידיו הם סובייקטיבים. הוא

מתחשב בצרכים, הוא מתחשב באידיאולוגיה. מבחינה

אובייקטיבית, שילד דיסלקטי יגש לבחינת בגרות.

היו"ר א, נורג אדוני, יש לי הצעה לסדר. אני מציע שיתקיים דיון

נוסף בנושא מהו אובייקטיבי ומהו סובייקטיבי

במערכת החינוך.

אני מסכים, כי זה מראה כאן השקפת עולם שונה ממה

שתמיד אנחנו חשבנו. משרד החינוך בא לקראת

הצרכים הסובייקטיביים של הנצרכים לו. וזאת מדיניותו הסובייקטיבית

והנכונה, אבל נעשה על זה דיון.

ש. שושני; ההיבט האובייקטיבי מתייחס לעובדות, ההיבט

הסובייקטיבי מתייחס לתחושות. על זה הייתה הסכמה

לפחות בוועדה, שהתחושה של בנות דתיות שצריכות ללמוד בגבעת חביבה היא

תחושה מאוד קשה ובלתי אפשרית.

אם זה ייחשב הישג גדול בעיני הציבור הדתי, אף על פי שאני חושב שיש

הישגים, אקיים התייעצות עם גבעת חביבה, ואנחנו נודיע, אולי, אני אמליץ

בפני גבעת חביבה לרדת מהעניין של מורות חיילות דתיות, ולומר שהציבור

הדתי השיג הישג בלתי רגיל, הצליח להפריד את המורות הדתיות מהמורות

החילוניות.

פתרון יימצא כאן. יכול להיות שיהיה יותר טוב או פחות טוב, יש פתרון

לעניין.

אם הוועדה תחשוב שהפתרון הזה שמוצע כאן הוא איננו פתרון, אני אבקש

התייעצות של חמש דקות עם אנשי גבעת חביבה.

י. פלטק; אני רוצה להגיד שהפתרון הזה, כמו במידה מסוימת

נושא הכשרות, הוא איננו קל. אני שוטטתי בין בתי

הספר באזור. בסופו של דבר הגעתי לבית ספר הזה, ויש לי הסכמה. מדובר



במחזור אחד של הקורס בקיץ. המקום קרוב מאוד לגבעת חביבה. מנהל בית הספר

הזה הסכים בשמחה לשתף פעולה עם גבעת חביבה. הוא רואה בזה אתגר. הוא

רואה בזה דבר חשוב מעבר לעניין הטכני. אני חושב שזה יכול להיות שיתוף

פעולה מבורך. אני חושב שזאת תהיה הזדמנות לשתף בינינו לבין מקום, שהיה

סמוך אלינו, ועד היום היה בינינו במידה רבה נתק. אז אני חושב, שלא כדאי

שהוועדה תמנע מגבעת חביבה לעשות את המכלול של כל הפרויקט, ובתוך זה

המורות הדתיות. אני חושב שהמערכת שלנו בהנחיה שלנו לבנות והניהול שלנו

של הקורס והניסיון, שנצבור עד אז יעמדו לרשות הבנות הדתיות. ואני חושב

שכדאי מאוד, שזה יהיה ביחד.

ד. קונן; אני רוצה להעיר הערה כללית כגוף, שאיננו מוכר

כגוף דתי, אבל הוא בהחלט גוף עם הרבה ערכי ארץ

ישראל.

תמיד במפגש בין ציבור דתי לציבור שאיננו דתי, שמקיים מצוות ושאיננו

מקיים מצוות, הדרישה היא אל הציבור שאיננו מקיים מצוות ללכת לקראת.

בנושא של הכשרות אני חושב שאנחנו הלכנו לקראת. ו"הפסילה" שלנו היא

בבחינת מכשול לסומא. התעודה שיש בידינו כבר חמש שנים זכתה לעידוד

ולתמיכה אפילו על ידי מזכירות הקיבוץ הדתי, וזכתה לפרסום פומבי בירחון,

שאני עוקב אחריו.

ש. שושני; אמר ח"כ יהלום, שזה בסדר, אבל לא חוקי.

אני מקבל שזה חוקי, אבל אני לא חושב שמישהו

חושד בנו שאנחנו ניסינו להערים על שלטונות

הכשרות, ולכן אנחנו הולכים במהלך של העברת כשרות לזה. גם בתהליך הזה

הייתה לנו הרגשה, יכול להיות שהיא סובייקטיבית, שנערמו עלינו קשיים,

שהם לא מהעניין.

אנחנו עברנו תהליך של דיון עקרוני לפני חמש שנים, תהליך שאנחנו הובלנו

אותו בצורה אמיצה, ולא רק כדי להשיג אי אילו רווחים, אלא זו הייתה

בפירוש הליכה לקראת ציבור, שאחרת לא יוכל לבוא אלינו, והרבה נסמכנו פה

על משנתו של לייבוביץ ז"ל, שאמר, שאחת הבעיות שהייתה לו במפגש בין

ציבור שמקיים מצוות וציבור שאינו מקיים מצוות, היא שהתנאים המינימליים

צריכים להיות מספיקים. אני חושב, שבזה הלכנו בגלוי וביודעין לקראת

הציבור הזה. אנחנו מברכים כל בית ספר וכל חובש כיפה וכל אדם מסורתי,

מברכים אותו בשערינו.

ש. יהלום; מר קונן, כמנהל גבעת חביבה, כל הפרויקט הגדול

שנקרא גבעת חביבה נמצא תחתיך?

ד. קונן; כן.

היו"ר א. בורג אנחנו כבר בישיבה השלישית בנושא הזה, ואחד

הדברים, שמאוד מקשים על הדיון, זה שכל פעם

מחליפים שחקנים, וכתוצאה מכך אנחנו עוד פעם חוזרים לסוגיה העקרונית.

אני לא יודע אם הצליחו להעביר לכם או לא. אין לנו בעיה עקרונית עם גבעת

חביבה. יש לנו בעיה מה אנחנו עושים עם בנות דתיות, שהוריהן לא יתנו להן

להיכנס בשערי הגבעה?



ש. יהלום; אני אסביר לך מח קורה. לדוגמא, גם אני

התעניינתי מאוד בנושא של הכשרות שלכם, ואני אף

פועל בעניין הזה, לצערי הרב, לא בתפקידי עכשיו, אלא בנושא הפוליטי כח"כ

מטעם המפדל.

אני אישית הרמתי טלפון למזכ"ל הקיבוץ הדתי, מר יצחק דיאור. אני אמרתי

לו - פרסמתם את כל הדברים האלה-, הוא אמר - בוודאי-. אמרתי לו, האם אתה

יודע שעניין הכשרות הלא מוסמכת על ידי הרבנות הראשית, זה בניגוד

להוק?-. הוא אמר - לא ידעתי-, ז"א שהוא לא היה מפרסם. אין ספק שבדברים

האלה יש בעיות.

אני רוצה לומר לך, הבעיה היא באמת סובייקטיבית. הורים דתיים, כפי

שאנהנו מבינים אותם מתוך חיים בתוכם לא ישלחו את בנותיהן. זה לא חובה

לשלוח לצבא.

בת דתית שהולכת לצבא היא מתנדבת לצבא, משום שמלכתחילה אומרים לה -

התפטרי-. אפשרות שנייה היא שירות לאומי. רוב הבנות עושות זאת. אפשרות

שלישית - צבא. היא מתנדבת לדרגה הכי גבוהה של רמת ההתנדבות. וכאן מאוד

מאוד חשובה להורים האווירה החינוכית, הסביבה החינוכית וכל מה שקשור

בזה.

אני נתתי דוגמא מחיי האישיים. פעלתי בנושא חשוב לי - המרכז לאומנות של

מרכז חביבה, הוצאות עיתון סטודיו. זה אחד מגליונותיו. רואים כאן יחסים

הומוסקסואלים בצילומים, רואים אדם מקיים יחסים עם תרנגולת בעירום,

רואים כל מיני דברים כאלה. היו לי על זה ויכוחים עם שרה פייבר. אני

אומר - הורים דתיים לא ישלחו את בנותיהן למקום כזה, למרות שאין קשר בין

חדר אוכל לבין שרה פייבר-.

גבעת חביבה אומרת - מותר לי גם לקיים גליונות כאלה, שבהם יש עירום

וסטיות-. זה השקפת עולם סובייקטיבית. אני מקבל את זה. בהשקפות עולם יש

מחלוקת. הם לא ישימו את בתם במקום כזה. זאת הבעיה.

עד כמה שזה יסודר, לדוגמא, גם אתם מודים שעד לפני חמש שנים לא הייתה

לכם בכלל כשרות. רואים שיש איזה שהיא התקדמות לקראת איזה פתרון. יכול

להיות שבעוד כמה פתרונות לא יהיה השומר הצעיר, לא יהיה בני עקיבא, והכל

יהיה באיזה זרם אחד, ואז גם לא תהיה בעיה. כרגע יש בעיות.

שאלתי את משרד החינוך, והתשובה הייתה חד משמעית. - האם אתם רוצים שיותר

בנות "יתנדבו" למורות חיילות, או לא? - הם אמרו שכן. אמרתי - זה לא

המקום המתאים למורות החיילות-.

אנחנו אמרנו במפורש, שהכול צריך להיות יחד. ואתה צודק בדבר אחד, שאם

אתה רוצה שכל החיילים יהיו יחד במטבח אחד, אז הגישה היא לכיוון הכשרות.

זוהי בעיה, משום שאם אתה תאכל אוכל כשר, אתה לא תהיה רעב. אבל חייל לא

ייכנס למטבח לא כשר. באיזה שהוא מקום בנושאים האלה זה נכון, שאם אתה

רוצה אחדות, הציבור החילוני הולך לקראת הציבור הדתי. מבחינה תיאורטית

זו באמת בעיה. בוא נגיע לאמצע. אין אפשרות כזאת, משום שאין מטבח אמצע.

אז נעשה שתי יחידות גם בצבא, אין ברירה, אם נגיע למצב כזה. החיילים לא

ייכנסו למטבח בלי תעודת כשרות. החילוניים כן ייכנסו למטבח עם תעודת

כשרות. אז הם לא ישתו את החלב אחרי הבשר, או לא יאכלו מאכלות אסורים אן



אינני יודע, אבל הם לא יישארו רעבים. הציבור הדתי יישאר רעב. זאת

הנקודה.

ולכן התשובה לשאלה - למה אני צריך לבוא לקראתך, ואתה לא תבוא לקראתי?-,

היא שאיו ברירה. אם אתה רוצה לקיים את העניין יחד, כי אז, כמו שאתה

אומר, לא יגעו אפילו פעם אחת באוכל בלי כשרות, נניח חילוניים ודתיים

יחד. אי אפשר להגיד - פעם אחת ניפגש בכפר עציון, פעם אחת בלי תעודת

כשרות-, זה לא ילך. צריך כל הזמן תעודת כשרות.

גם לי הייתה בעיה. אני פעם הייתי יו"ר פורום של כל צעירי המפלגות

במדינת ישראל. כל המפלגות החילוניות, כולל חיים רמון, המולך הגדול על

ההסתדרות, כולל אנשי השומר הצעיר, הבינו שאת הכינוס צריך לעשות בבית

מלון כשר. זאת אומרת, לא הייתה בכלל בעיה. הם הבינו, הם רוצים שאני

אשתתף.

לכן אני בא ואומר שזוהי בעייה סובייקטיבית של האובייקטיביות, וצריך

להבין את זה.

אני רוצה להביע את דעתי לגבי פתרון שאתם מציעים. קודם כל הפתרון כרגע

הוא לא פתרון. ז"א גם כאן כתוב עדיין - אני צריך תנאי של מישהו -, כאן

במשפט האחרון. אם אפשר להגיש את זה בכתב, זה פתרון. כרגע אין פתרון.

ב', אני חוזר ואומר, אף הורה לא ישלח, או 800%מההורים שמוכנים שבנותיהן

ישרתו בצבא הגנה לישראל במסגרת היחידה של תרבות תורנית מורות חיילות,

לא ישלחו את בנותיהם לקבלן משנה של גבעת חביבה, יהיה קבלן המשנה מי

שזה. אם הסמכות היא גבעת חביבה - "ברצותו מקצר, ברצותו מארך".

גבעת חביבה - לא משנה באיזה קבלני משנה היא משתמשת. אם כפר עציון הוא

קבלן משנה של גבעת חביבה, לא. זאת דעתי בכל אופן. אז אתה אמרת שאתה

תפריד בין השניים, וזה הישג גרוע מאוד של הציבור הדתי. אנחנו מתביישים

ב"הישג" הזה, זה לא הישג. אבל אנחנו אומרים, שלמען שהבנות יתנדבו...

והרבה אנשים כבר הסבירו את זה. ח"כ בורג, נדמה לי, שבישיבה הראשונה

שאתה לא היית, נאמר שהרבה אנשים בציבור ישמחו. יגידו - אמרנו לכם שלא

תתגייסו לצבא נגד פסקי הרבנות הראשית. אמרנו לכם שלא תלכו-. וכאן הם

יגידו, הנה, הם העבירו את זה לגבעת חביבה.

אז זה לא משנה. אם המוסד הוא גבעת חביבה, והוא נותן קבלנות משנה לגדול

הדתיים, זה לא משנה. אם המוסד נותן המקור הוא גבעת חביבה לא יתנדבו

בנות. ואז אתם אמרתם, שזהו הישג בלתי הישגי ובושה להישג. בכל אופן כדי

להשיג את הרע במיעוטן אתם מפרידים את שני הדברים, ואתם מוציאים מכרז על

הנושא הזה, רק של הבנות הדתיות. זה היה הוויכוח שלי עם שר החינוך

והתרבות. אני אמרתי לו - יש להפריד בין השניים, לצערנו הרב, לא כהישג,

אנחנו לא תובעים את זה. אבל, אין ברירה-. אנחנו רואים את העמדה במשרד

החינוך. החליטו להוציא את העניין הזה לגבעת חביבה, אז אנחנו אומרים -

יש, לדעתנו, מעבר לעניינים הפורמליים...

אני אומר לך, ההצעה, שלא יהיה כאן ספק, ואמרתי את זה לשר החינוך

והתרבות, אני לא יודע אם הוא הספיק לעדכן אותך לפני ההמראה, ההצעה היא

בלית ברירה, הרע במיעוטו, להפריד בצורה שנותן הסמכות הוא משרד החינוך,

לא גבעת חביבה. מדובר על הפרדה בין כל הבנות לבין הבנות של תרבות



תורנית. אז מפרידים בין השניים. כך גם דובר, שאתה רוצח להוציא מכרז על

הנושא של תרבות תורנית.

אני לא מקבל שום קבלנות משנה של גבעת חביבה, היא לא תצלח.

כאן לא מדובר על השתלמות בקיץ, מדובר על ליווי כל השנה. אתה יודע את

זה. לא מדובר רק על חדר אוכל, מדובר על ליווי למשך כל הטיפול, בארבע או

שלוש משרות שמלוות את הנושא הזה. מדובר על ליווי שנתי, ולא מדובר על

השתלמות בקיץ, ואין פתרון קטן לנושא הזה. אין בזה שום פונרון.

אני אומר לך, אני חייב להגיד לך מה שאני הצעתי לשר החינוך והתרבות, כדי

שלא נחזור על זה. אני אמרתי לו - אנחנו מפרידים, יוצא מכרז לנושא'. הוא

אמר - כן-. שאלתי אותו - מה יהיה בתקופת הביניים? - אמר, - יוצא מכרז

להפרדה בין הנושא של הבנות, שיישארו בגבעת חביבה, אם תהיה להם תעודת

כשרות. לגבי הבטת של תרבות תורנית יוצא מכרז-. אמר לי שר החינוך

והתרבות, שאכן כך סוכם. אמרתי לו - מה יהיה עד שיצא מכרז בתקופת

הביניים? -, אמר לי - מחפשים מקום, שבו יהיה במשך החודשיים האלה-.

אמרתי לו - למה שזה לא יהיה במדרשת תורה ועבודה? מי שעסק בעניין

ומומחה? - אמר - בעניין הזה שמשון שושני מתנגד'. אמרתי לו - אני חולק

על הענין הזה, ואני מוכן להציע בוועדת החינוך, במידה שאנשי מדרשת תורה

ועבודה, מדובר על תקופת הביניים עד לפרסום המכרז, יבטלו את המשפט, אז

הם יקבלו את תקופת הביניים של החודשיים-. אמר לי שר החינוך והתרבות -

דבר עם שושני-. הוא לא אמר את דעתו. הוא אמר - זה יהיה הרבה יותר

סביר-. בזה הוא לא נתן לי תשובה סופית. זה מה שאני הבנתי.

אני אומר במפורש, הפתרון שמוצע כאן אינו שום פתרון. הוא לא עוזר

לעניין. הוא רק דרך מסוימת לטלאי על גבי טלאי, טלאי על מקום, שאין לו

תעודת כשרות רשמית, טלאי על איזה מוסד רק לקיץ, שאין לו שום משמעות.

הרי הוא לא עוסק בעניין הזה. זה מוסד לילדים קטנים. זה לא מוסד חינוכי

שעוסק בהכשרת שירות לאומי, שעוסק בנושא של מורות חיילות. פרדס חנה זה

בית ילדים לילדים מגילאים ארבע עד שמונה עשרה.

במוסדות החינוך של מדינת ישראל משרתות בנות בשירות לאומי, לא משרתות

בשירות לאומי כמכשיר. זח כמו שתגיד שאצלך יש מורות, אז אתה מוסד להכשרת

מורים? מה זה שייך? כל אדם מכיר מה זה שירות לאומי. במו שאתה מכיר מה

זה צבא. אז תגיד שאתה מתעסק בצבא? זה מוסד חינוכי. אין לו שום קשר, ולא

היה לו שום קשר לנושא. הוא יכול לתת אכסניה לגבעת חביבה. הוא לא יעשה

את התכנית, הוא לא יעשה כלום. הוא ייתן אכסניה לגבעת חביבה. גבעת חביבה

תיתן את ההכשרה, תיתן את המרצים, תיתן את הכול, ולכן זה בלתי אפשרי לא

לדבר על השנה של ההדרכה. הוא חיפש אכסניה, מצא אכסניה.

אני לא שמעתי את התשובה של משרד החינוך. ביקשנו

מהמנכ"ל להביא הצעות פתרון לבעיה הרגישה

והראויה של הבנות הדתיות במסגרת המכרז, שעליו הוחלט בעבר. בי, הוטל על

גבעת חביבה לדאוג לעניין הכשרות.

עכשיו אני מבינה את עמדתך. אתה לא מסתפק במה שמשרד החינוך הבין. אתה

מציע לוועדה לא לקבל את תשובת משרד החינוך, ואתה גם מעדכן אותנו מה היה

לך עם השר תוך כדי השבוע.



אני בכל זאת מבקשת, שיהיה דיון, אם כך, בוועדה האם העמדה שאתה פנית

אליה לשר שאנחנו הולכים להפריד בין המכרז הכללי לבין המכרז של בנות של

תרבות תורנית היא כן עמדתנו בוועדה.

הדבר השני, זה נובע מכך, העניין של תקופת הביניים וכוי. מבלי שאשמע את

התשובה, אינני רוצה להתייחס. זאת הערתי לגבי הנוהל ולגבי התהליך.

היו"ר א. בורג אני חושב שזה חשוב בצורה בלתי רגילה לא לערבב

בין הדיון המעשי לבין הדיון הערכי. כלומר,

הדיון הערכי הוא בעל חשיבות אדירה. ואני לגמרי לא בטוח שבמצב אליו

נקלענו בהחלטה הבירוקרטית אנחנו נצליח לשכנע את הבנות הדתיות ככה,

ונצליח לשכנע את השומר הצעיר ככה. מדובר על תהליך חינוכי, ציבורי, שלוח

הזמנים שלו הוא יותר ארוך מאשר לוח הזמנים של ההכרעות הבירוקרטיות. לכן

אני מקווה, שעל זה לפחות יש הסכמה. אני רואה שהחברים פה בהלם מעצם

ההצהרה שיש כאן שני לוחות זמנים.

אני חושב שאנחנו צריכים להקדיש את מרב האנרגיה שלנו לא להתנצחות

העקרונית, אלא להוציא את עיקר האנרגיה שלנו לפתרון הבעיה אליה נקלענו.

הבעיה שאליה נקלענו, יש לה שני רבדים.

הרובד האחד זה הבנות הדתיות ועמדתן האובייקטיבית או הסובייקטיבית.

בעיניי היא סובייקטיבית, בעיני אחרים - אובייקטיבית. זה כרגע לא חשוב,

כי לי אין שום בעיה. אבל אני מבין את הרובד של הבעיה.

הרובד השני של הבעיה זה איכות המכרז. היו פגמים במכרז. האם הפגמים

שנתגלו ודרך התיקון שלהם פוסלת אותם באופן עקרוני או איננה פוסלת אותם

באופן עקרוני? אלה בעיות מסוגים שונים לגמרי. באופן תיאורטי, אם אני

ארצה להיות קיצוני, אני אגיד - אפילו אם נפריד, לא אליבא דשיטתה של ענת

מאור, ונשלח אותם מלכתחילה לכפר עציון או לכל מקום אחר, מכאן יכול לקום

פלוני מן השורה, סתם אדם מקיבוץ נתיב הל"ה, שהיה הזכיין השלישי, ולהגיד

- חבריה, יש פגם מהותי-, צריך להתווכח בכלל על הזכייה של הבנות הלא

דתיות. ולכן זה לא יעזור לנו בהכרח שנפתור את הבעיה של הבנות הדתיות

לגבי הבעיות הטכניות בירוקרטיות של איכות המכרז.

לכן, אני מבקש לחלק את הצעתי לשני חלקים. ראשית, הצד הערכי. אני חושב

שאנחנו עושים כאן עוול גדול גם לציבור הציוני דתי וגם לציבור החילוני

"שמוצניקי לצורך העניין, מבחינת הישויות שעומדות כאן. אנחנו גוררים את

זה לפינות שאי אפשר יהיה לצאת מהן לאחר מכן. כלומר במקרה הזה אני חושב

שפשרה טובה עדיפה על עמדה עקרונית עם קשת, משום שפשרה טובה תאפשר לי

למצוא פתרונות לטוטאליות. הייתי רוצה שכל הבנות יעבדו יחד בדרך של

הידברות, ולא בדרך של כפייה, ולא בדרך של איזה שהם מהלכים, שיהיו קשים

מאוד לשני הצדדים בכלל המצב אליו הגענו.

ולכן אני חושב שמה שצריך לקרות זה דבר כזה, אני אלך קצת בהתאם לרוחו של

שאול יהלום, אבל אני אתאר את זה, אני ארחיב מעט מעבר.

ראשית, המכרז הוא לשנה. זאת אומרת כל פתרון הוא פתרון, שבעוד שנה יהיה

אפשר להתמודד עליו אחרת. זה לא שאני לחמש שנים או לעשר שנים נכנס כאן

למצב שבאופן קולוסאלי אני לא יודע מה יקרה. שנה, כל כולה שישים בנות

שממילא, על פי פשרה כזאת או אחרת, לא היו באחריות הישירה של המוסדות.



השאלה שאני שואל את עצמי, מה קורה בשנה הזאת? אם בשנה הזאת אנחנו

מעצימים ומלבים את האש בצורה כזאת שיהיו סבכים כאלה וסבכים אחרים,

אנחנו נבוא בעוד שנה עם משבר הרבה יותר גדול ממה שהוא עכשיו, כי כבר

תהיה לנו שנה של ניסיון של פיצול.

אנחנו צריכים להגדיר את המוטיבציה בתור מוטיבציה של בנות השירות הצבאי,

שנמצאות ביחידה המסוימת הזאת, שמשרתות ביחד. הפתרון צריך להיות במקום.

במכרז צריכה להיות אפשרות ההארכה. אינני יודע איך בדיוק מאריכים מכרז.

האם זה אוטומטית? האם יש בו התניות? האם המכרז בודק את הדברים? אני

מניח שאנחנו יכולים להגדיר בהבנה, שהיא לא בהכרחי צריכה להיות ישיבה

רשמית, את המעבר מהמצב הקיים למצב הארכה או למצב של יציאה למכרז חדש,

כדי שלא ניתקע בכל מיני דברים שלא ידענו אותם קודם. ואז יש לנו סוגיה

של שנה. מה אנחנו עושים בשנה הזאת? מדובר בסך הכל בשישים ילדות, פחות

או יותר, שישים ילדות לשנה, זה גודל הבעיה. אני לא רוצה להתמודד עם

סוגיה עקרונית. אני רוצה לברוח ממנה, משום שאני מפחד, שבהתמודדות בה

אני אהרוס את כל המבנה. אני רוצה להרוויח את השנה הזאת.

העיקרון שמנחה אותי זה לברוח מהתמודדות עם הבעיה העקרונית, ולהתמקד

בשנה הזאת בשני קורסים ובליווי בבעיות הקטנות. יותר נוח לי להתמודד עם

בעיות קטנות מלהתמודד עם בעיות גדולות.

לכן צריכה להיות כאן הבנה על שני דברים. אחד, שכל מי שהיום משחק במשחק

הזה, וזה בעצם שני גופים משחקים במשחק, זה הזוכים ואלה שלא זכו. מרגע

שמגיעה ההסכמה, אנחנו מתחילים את השנה הזו. מי שנשאר בגבעת חביבה -

אני לא אעשה מעשים לפסילת מכרז זו. שמשון שושני יגיד, שהם לא

הצליחו בתקופת זמן לתלות תעודת כשרות וכוי. אני מודה שאני איחלץ למצוא

כל פתרון אפשרי לנושא הכשרות, שעומד בפרמטרים של החוק. משהו מעבר לחוק

- אני לא רוצה לשמוע עליו. אני באופן עקרוני חושב שצריך לעשות כל מאמץ

כדי למצוא את הפתרון, את כל הפתרונות, כדי שהמכרז שלהם יעבוד.

אם נצליח להגיע להידברות, שכולנו עשינו אותה בכל מיני צורות, שהם

יורדים מהמשפט שלהם, ולא הולכים לפסילת המכרז, אלא אם כן כמובן יהיו

עניינים שאתם לא יכולים לעמוד בהם, או הם יגידו - לא השגנו תעודת

כשרות, אנחנו מרימים את הידיים. אנחנו ננסה עוד פעם עוד שנה-, אנחנו

מקבלים את התקופה הנוכחית בכל הצדדים, זאת אומרת גם בכפר עציון, וגם

בגבעת חביבה, שנה. ולקראת העוד שנה, אנחנו נכנסים לתהליך של בדיקה אם

אפשר לעשות איחוד, איפה ייעשה האיחוד הזה. נבדוק אם צריך מכרז חדש.

הדבר שינחה אותנו בעוד שנה זה ללכת לאידיאולוגיה, שהציג כאן המנכ"ל,

שכל הבנות תהיינה ביחד באותו מקום.

במקביל, אנחנו צריכים למצוא פתרון קבע לשישים הבנות האלה לשנה הזאת,

זאת אומרת או מכרז או הארכת תקופת ביניים על ידי התלבשות על אחד החוזים

הקיימים עם המכרזים הקיימים של המשרד עם גופים אחרים. זאת הצעתי.

ע. מאור; שאלה, אליך אברהם בורג. החזרתי את זה לנקודה

ראשונה, תחושה סובייקטיבית, ואח"כ הבעיה של

המכרז. אני מסכימה עם הרוח החיובית, כולל הפשרות, שנידרש אליהן. מה,

לדעתך, היכולת לפעולה בתחום הסובייקטיבי? זאת אומרת לתת גב והרגעה

לאותם הורים בגלל סטריאוטיפים וכוי?



היו"ר א, בורג ענת, אני אגיד לך את האמת, זה לא נושא לדיון של

הוועדה עכשיו. התחושה שלי אומרת, שהשומר הצעיר

עשה כאן מהלך דרמטי אדיר מבחינתו. כלומר, מי שמצוי בהוויה

ובאידיאולוגיה ומכיר את הוויכוחים של שנות התשיעים על הכשרת המוסד,

הבין מה קרה כאן. אני אשמח מאוד לשבת עם אנשי גבעת חביבה. אני חושב

שישנה פה בעיה של שיווק לא נכון לציבור הישראלי. איש לא יודע עליו,

כיוון שאיש לא יודע עליו. אני מוכן אפילו להיחלץ ולעזור. אני לא יודע

עד איזה מרחק נוכל להוליך את זה, כי כאן ההתנגדויות גדולות, וצריך

ליצור הידברויות, שאני בטוח ששאול יהלום, ואני לא אומר את זה בכדי, כי

אנחנו מכירים יותר שנים ממה שהוא מכיר את מנכ"ל משרד החינוך, אני בטוח

שהדבר האחרון שהוא היה רוצה להביא זה לפילוג בין הציונות הדתית לבין

ההתיישבות. הדבר האחרון שעולה לו בראש זה דבר מן הסוג הזה. אז צריך

לבדוק את אופני ההידברות ואיך הם יעבדו בלי שום קשר לכן כפר עציון, לא

כפר עציון, לא גבעת חביבה, כן גבעת חביבה. מזל שיש לנו את ה"קייס" הזה,

שעליו אולי אפשר לבנות הידברות. זה מה שאמרתי בישיבה הקודמת. צריך

להיבנות מהלך חינוכי לתוך הדבר הזה. והמהלך החינוכי הוא טיפ טיפה יותר

איטי. אני ממש מוכן לסייע לזה.

ש. שושני; העמדה של משרד החינוך והתרבות, הידועה לי גם

כעמדת השר היא, שאנחנו חושבים שהפתרון הנכון

לאחר הזכייה במכרז הוא עניין של חכירת משנה. לא חשוב לנו איזה גוף יעשה

את העניין הזה. זה בניגוד למה שאתה אמרת. אנחנו לא מאיימים משפטית.

מבחינתנו זה יכול להיות כפר עציון, יכול להיות כל חכירת משנה אחרת. אין

לנו שום מניעה לשום חכירת משנה. אין מניעה לגבעת חביבה. אני הזוכים הם

זוכים. אין מניעה להתייעצות עם גבעת חביבה הזוכים. היו יכולים להגיד לי

- לך, אנחנו לא רוצים לדבר איתך-. אני אומר להם - כל הכבוד!-. אני

מוריד בפניהם את הכובע, שזה יהיה כפר עציון או כל גוף אחר, שיענה על כל

ההיבטים הסובייקטיבים, שמוכנים ללכת לעניין הזה. זו נקודה אחת. אני

חושב שהיא נקודה מאוד מרכזית. ואם זה עונה על מכשלות סובייקטיביות, אז

אני חושב שבזה נפתרה הבעיה.

ש. יהלום; מבחינתי, אין הוא עונה.

היו"ר א. נורג קודם כל אני מקווה, שאנחנו בתהליך של התקדמות.

התהליך הזה הוא תהליך בעל חשיבות. בסופו של

דבר אנחנו עוסקים בדבר חינוכי יותר חשוב מאשר היריבות וההתקוטטות.

אני כן הייתי מבקש משאול יהלום, לפני שהוא מרחיב את עמדתו לפעול לטובת

הפתרון, אלא אם כן יסתבר שהבעיות המהותיות במכרז - אתם לא יכולים לעמוד

בהם חוקית. אני לא רואה את זה בתור עניינה של הוועדה.

אבל אני כן הייתי מבקש משאול יהלום, לשמוע את עמדתך, ולראות אם אפשר

לקחת את הפשרה הזאת ולהפוך אותה לדבר מעשי.

ש. יהלום; אני אמרתי כמה דברים על נווה מיכאל ופרדס חנה.

אמרתי שהוא בכלל לא מוסד ששייך לזה.

נניח, בתור תיאוריה, שמוסד פרדס חנה היה כן עומד בכל זה. אם יש בעיה

כספית, צינורית, נטפל בה.



אני חוזר ואומר, אם מקור הסמכות הוא גבעת חביבה, זה לא מספק את הבעיה.

מה שאני חושב שזאת סתם התעקשות בכיוון שלך. ז"א, גם אני מחבב את גבעת

חביבה, זוכת המכרז. היא מגלה כאו לארג'יות מבחינה זאת, ואני מקבל את

זה. היא אומרת - אני מוכנה לוותר על העניין הזה לטובת גוף אחר-. נשאר

כאן רק העניין המעשי, זה יכול להיות גם סמלי. למעשה הייתי אומר כך, את

ההורים מעניין האם המצב נשאר כפי שהוא היה.

אני כתרבות תורנית צריך להסביר להורים, - נכון שזה עבר לגבעת חביבה,

אבל גבעת חביבה לוקחת את זה כקבלן משנה-. שמונים אחוז מההורים לא יקבלו

את זה. יגידו "איזה סיבוכים, ואם גבעת חביבה לא תרצה באמצע לעזוב את

זה, ואם משרד החינוך יתחלף, ואם מיכה גודמן ירים שוב פעם טלפון-, אינני

יודע. לכן, אני בא ואומר, הפתרון המעשי כבר ניתן. יש התעקשות פורמלית

סמלית, אני לא מקבל את זה.

שמשון, כאשר זה יפעל בקבלנות המשנה, האם אתם

מפעילים את זה דרך המכרז הקיים? האם אתם

מפעילים את זה דרך המכרז הקיים לכל תקופת המכרז או רק לתקופת משנה, ואז

יוצאים למכרז?

ש. שושני; אנחנו יוצאים לתרבות תורנית למכרז על נושא

שנקרא מורות ביישובים. תרבות תורנית לא קשורה

למכרז הזה. זה לא כולל את הבנות האלה.

היו"ר א. בורג אני רוצה לשאול שאלה כזו. כדי לנסות להתקרב -

האם אנחנו יכולים לבנות קונסטרוקציה, שאומרת

יש לנו שני מחזורים: המחזור המיידי, שהוא מבחינתנו בעיה, כי

אין מכרז אלטרנטיבי בינתיים...

האם יכול להיות מצב, אני שם את גבעת חביבה בצד, לא לשם העלבון, לשם

ניסיון להתקרב קצת. האם אפשר ליצור מצב, שבו אני אומר, שבמכרז שיצא של

תרבות תורנית או באותה תקופה ייעשה מכרז, שעניינו בכלל הבנות הדתיות

לתקופה שעד שניכנס ללוח זמנים מאוחר, נניח עד סוף השנה, זה אומר המחזור

הבא בלבד-.

מה אנחנו עושים בתקופת הביניים? בתקופת הביניים, מעכשיו ועד המכרז הבא,

שאני לא יודע מתי הוא יצא אבל יקח לו שלושה חודשים עד שהוא יתהווה.

ש. יהלום; המכרז הבא נתן לך תשובה שלילית. המכרז הבא אינו

כולל את הבנות.

היו"ר א. נורג מה שאני הצעתי הוא שהמכרז הבא יהיה מכרז של מה

שהם מתכננים. והנושא הזה לא עלה ולא הוצע. מה

שמתכננים זה על עניין אחר לגמרי, של אוכלוסיה דומה ומסגרות דומות, אבל

לא של הנישה הזאת.

אני בא ומציע, שהמכרז הבא יכלול את הבנות הדתיות לתקופה של עד תום

השנה, לראות אם אותה הידברות שדיברנו עליה קודם עובדת או לא. ובינתיים,

את הבנות הדתיות שבאמת היום הן במסגרת זכיינות גבעת חביבה, אנחנו נקבל

הסכמה של גבעת חביבה. אני אינני יודע. אבל, אנחנו נעביר אותן לפעולה

בגוף אחר, לא כקבלן משנה של גבעת חביבה, והם יוותרו על הבנות האלה



לליווי לתקופת הביניים הנוכחית. גם את ההכשרה שלהן הם לא עשו. זה לא

בנות שהן ילידות טבעיות של המקום. הן לא ילידות בית. אנחנו נעביר את זה

במסגרת הרחבת חוזה קיים של משרד החינוך למישהו, שהוא מלכתחילה מקובל על

אוכלוסיית ההורים.

זה שני דברים. תקופת הביניים של הליווי של הבנות, שממילא לא הוכשרו

בגבעת חביבה, אז אין להם טענה יותר מדי גדולה של לקיחה.

והדבר השני, לבדוק את האפשרות, וזה מה שמעניין אותי עכשיו, כי זה פתרון

להיום.

ש, יהלום; תרשה לי לתקן אותך מבחינת המחזורים. נכון

להיום, יש 120 בנות, שהן הפסיקו את הטיפול של

מדרשת תורה ועבודה, לא רק על השתלמויות, הליווי, והכול, וכרגע השאלה

היא לגבי 120 בנות. לפי תנאי המכרז 120 הבנות, ולא משנה באיזה שלב הן,

אבל טיפול שנתי, דו שנתי, לפי תנאי מכרז. 120 בנות. אין מחזור, אין

השתלמויות. כאשר יהיה המחזור הבא, אז המחזור העליון משתחרר, זה לא שייך

כאן. המחזור הבא יהיה רק בקיץ הבא, זה בעוד שלושת רבעי שנה.

כיום, נכון לרגע זה, 120 בנות מטופלות באופן פורמלי תוך כמה ימים על

ידי גבעת חביבה, והפסיקו להיות מטופלות על ידי מדרשת תורה ועבודה.

המנכ"ל הציע חכירת משנה של גבעת חביבה, ואני אמרתי שמבחינת איך שאני

מבין את הבעיה הסובייקטיבית זה לא פותר את הבעיה.

היו"ר א. בורג האם המנכ"ל מוכן לשאול שני גופים, שהם יותר

אחראים, ויותר מייצגים מאשר ח"כ בורג וח"כ

יהלום? אחד - את האגף לתרבות תורנית, ואני מתחייב לא להרים טלפון לאף

אחד, ושאול יהלום לא ירים טלפון לאף אחד, ואת מדרשת תורה ועבודה.

לשאול את מאירי, ולשאול את יוחנן פריד,. האם מסגרת שמוצעת כאן של קבלנות

משנה יכולה לתת פתרון לבנות הקיימות, או, חלילה, מה שחרד שאול יהלום

יקרה. אם התשובה שלהם היא - כן-, אני רגוע. אם התשובה שלהם היא - לא-,

צריך לשוב ולהתכנס.- כאן לא נמצה את הדיון הזה.

ש. יהלום; אני חושב, שאני חושב כמוהם, ויכול לתת את

התשובה.

לגבי 120 מורים, צריך המצב, לדעתי, להישאר כפי שהוא. וכל שינוי סמלי אן

לא סמלי הוא בעיה כלפי ההורים.

אני אומר דבר יותר מזה, אם לפתרון המעשי כבר יש הסכמה, למה להתעקש על

הסמל? זה מה שאני טוען.

ע. מאור; אני מצטרפת לברכות על עצם הפשרה ועל עצם

הנכונות לכל הקבלנות משנה.

אני מצטרפת עכשיו להצעה של ח"כ בורג. אני מוכנה להצטרף לדחייה ולבדוק

את זה עם עוד חוות דעת מקצועית.



היו"ר א. בורג אני חושש שברגע שאתה תלך עד שבירת הכלים באופן

מוחלט, גם הם יחזרו בהם מהסכמתם, וגם הם יעמדו

על שלהם.

ש. יהלום; אני חושב ששבירת הכלים נעשית.80% מההורים לא

ישלחו. על מה אתה מדברי!

היו"ר א. בורג צריך לעשות דברים בעדינות, ויש שני צדדים לכל

דבר כזה. אני מרגיש שיש . גבול למידת העלבון

שאפשר להטיח באנשי גבעת חביבה. אני גם דיברתי עם אנשים משם.

ש. יהלום; אני אומר שהם מוכנים 280 ו-120, לכן אני שמח

ומעריך את זה. אלא אני אומר, שמאחר ולדעתי כפי

שאומר דוד קורן, 40% מההורים מקבלים את התיקון, 40%מההורים, שאומרים

להם - משהו השתנה, הבנות שלכם עכשיו במסגרת משנה של גבעת חביבה-, לא

יקבלו את זה.

לכן אני אומר, אם המעשיות נגמרה רק על העניין הסמלי, העקרוני, אני פונה

למשרד החינוך, גם לאנשי גבעת חביבה, כמובן, ואומר לכם - אל תתעקשו על

הסמליות-. זו דעתי. הסמליות פוגעת בהורים. הורים אומרים: רגע, ואם גבעת

חביבה מחר תחזור בה, או כפר עציון נסגר מאיזו שהיא סיבה. אז מה קורה?

תוך 24 דקות זה חוזר לגבעת חביבה.

אני בהחלט מקבל שתהיינה התייעצויות נוספות, ואנחנו תוך כמה ימים נכנס

את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 9:30