הכנסת השלוש עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 216

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

שהתקיימה ביום ג', י"א באב התשנ"ד, 19.7.1994, בשעה 08:35

חברי הוועדה: היו"ר א. בורג

י. בא-גד

ש. יהלום

ל. לבנת

א. רביץ

שר החינוך והתרבות, פרופ' א. רובינטשיין

י. גודלי

א. בנדלר

חבר המתרגמים בע"מ

1. חוק חינוד ממלכתי (תיקון מס' 4) (שבוע לימודים) התשנ"ג-1993 - קבוצת

חברי כנסת

2. חוק חינוך ממלכתי (תיקון מס' 5) (שבוע לימודים) התשנ"ג-1993 - ח"כ

לימוד לבנת



1. חוק חינוך ממלכתי (תיקון מס' 4) (שבוע לימודים) התשנ"ג-1993 - קבוצת

חברי כנסת

2. חוק חינוך ממלכתי (תיקון מס' 5) (שבוע לימודים) התשנ"ג-1993 - ח"כ

לימור לבנת

אתמול הוספנו נושא נוסף, עפ"י בקשת השר, שהינה

הצעת חוק משותפת, נוסח מסוים שהתגבש כאן

בוועדה, של מעבר לשבוע לימודים של פחות משישה ימים, והשר ביקש לבוא

ולחוות דיעה.

ל. לננת; שבוע הלימודים של פחות משישה ימים בשבוע, במוסד

חינוך רשמי, יונהג רק באישור ועדת החינוך

והתרבות של הכנסת. אתמול הכניס סעיף שהכיל את התכולה רק משנת הלימודים

תשנ"ו, ואיזה שהוא סעיף שיוציא מכלל זה את מוסדות החינוך במיגזר

הערבי.

שר החינוך והתרבות א. רובינשטיין; אני מתנגד לכך בכל תוקף. קודם כל

אני מתנגד לזה על בסיס חוקתי,

עקרוני, שוועדת החינוך תקבל על עצמה בעצם תפקיד של רשות מבצעת. דבר

שאני רואה אותו כתקדים מסוכן ביותר, דבר שחורג בכלל מהמסגרת שלנו,

לחלוקת והפרדת רשויות.

אני רוצה להסביר את עמדתי בעניין חמישה ושישה ימים. כידוע לכם בהכנסי

לתפקידי ירשתי החלטת ממשלה שהלכה באופן מודע ומוצהר למעבר לחמישה ימים.

אני שיניתי זאת בהדרגה, והודעתי לפני כמה זמן במליאת הכנסת על עמדה,

שלפיה מערכת החינוך ניסרלית לעניין הזה, והיא ניטרלית מהבחינה הזאת שזה

לא נושא פדגוגי, זה לא נושא בנפשנו, זה לא דגל שלנו. המעבר הזה כרוך

בבעיות לא קלות, של מתקנים, של ארגון יום הלימודים, של המבנה עצמו, של

הקהילה עצמה, של ארגון הפעולות החברתיות ביום שישי.

הנסיון הקטן שהצטבר מאז שהתחלנו בניסוי, הוא שבמקומות מסויימים יש

התלהבות גדולה, בעיקר במועצות איזוריות כמו על אריאל. זה אגב לא מספיק

להפיק מסקנות מלאות, אבל זה מספיק לומר שיש מקומות שבהם זה מצליח.

לעומת זאת אני חושב שבעיר כמו ת"א וירושלים, זח לא דבר שהוא בא בחשבון

בשלב הנוכחי, או בעתיד הנראה לעין. לכן הצעתי היתה, וקיבלתי את זה לא

בלי בעיות, גם הסכמתו של משרד האוצר, שהדבר הזה ינתן כאוטונומיה לרשות

המקומית.

אתמול הועלה רעיון נוסף, שגם אותו אני מוכן לקבל. אין לי כאן שום עילה

להתגדר בכיוון זה או אחר, אני גם מבין את ההתנגדויות לכפיית הדבר הזה.

אני מציע שהרשות המקומית תוסמך לעשות זאת עפ"י קריטריונים, אמות מידה,

שיקבעו ע"י משרד החינוך, ויואשרו ע"י ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.

רשות מקומית תוכל לעבור לשבוע לימודים שיפחת

משישה ימים על פי קריטריונים שיקבע משרד

החינוך, ויואשרו ע"י ועדת החינוך.

שר החינוך ותתרנות א. רונינשטיין; צרפת היא לא מדינה כ"כ עשירה כמו

ישראל, שם אחד הנימוקים הוא שהבנים

צריכים לעזור להורים בעבודה.

ההצעה היא שאתם תקבעו את הקריטריונים לרשויות

לעבור לשבוע מקוצר, והקריטריונים יהיו באישור

ועדת החינוך.

אני מוסיף דבר לא פורמלי, אנחנו

נבטל החל מהשנה הבאה את הפיצוי

לאלה שעוברים לחמישה ימים, למעט אלה שעברו כבר. אנחנו לא יכולים לפגוע

בהם.

היו"ר א. בורג; אלה שעברו כערבים, אלה שעברו כנורמה, לא מי

שעבר בניסוי.

אני לא יכול לפגוע במי שקיבל את

זה. זה במעט מאוד בתי ספר. בעמק

הירדן יקימו צעקה.

תדאגו לאותן הרשויות שיבחרו בדרך הזאת. תשימו

לב, מה הם עושים ביום השישי.

אנחנו מתחייבים לתת, ללא מגבלה,

תשלום לרשות שתבחר בכך, לכן היה

צורך בהסכמת שר האוצר. מדובר גם ברשויות קטנות, שביום שישי תהיה פעולה

מתנסית, דהיינו או בתחום בית הספר, או בתחום המתנ"ס, על בסיס של רצון

חופשי, ואנחנו נממן. הסכום המוצע היום הוא שלושה ש"ח לתלמיד. אבל אחד

הקריטריונים יהיה קיום של פעולה חברתית, חוגי העשרה, פעולות ספורט,

פעולות העשרה תרבותיות, חוגים ביום שישי.

במקומות מרוחקים יהיו גם הסעות? בית הספר בכפר

חרוב, יוסע לבית הספר בעמק הירדן, לצורך

העניין?

אני חושב שזה צורך להיות

בקריטריונים, שתהיה אופציה לפעילות

כזאת, ואם היא לא תהיה במקום היא צריכה להיות ביישוב סמוך אליה. אני

מציע אפילו שנחשוב על הקריטריונים ביחד. בניגוד לדברים אחרים שעליהם

אני בהחלט נאבק, כמו עניין העלאת שיעור הזכאים, ושיעור משלחת הבגרות,

פה אין לי עמדה. פה זו שאלה של הנדסה חברתית, אני מכיר את הרגישות של

הממלכתי הדתי, אסור שזה ישפיע על רצונן של הרשויות המקומיות. אני גם

מעלה אפשרויות אחרות, שזרם באותה רשות מקומית יוכל להיות שבוע

דיפרנציאלי לזרמים שונים, גם לזה אני לא מתנגד. אני חושב שזה אך ורק

עניין של נוחיות והנדסה חברתית.

משרד החינוך והתרבות יאשר אמות מידה.

ש. יהלום; בלי שום התחייבות בסדר גודל, איזה אמות מידה?

שר החינוך והתרבות א, רובינשטיין; אמות מידה הן קודם כל פעולות יום

שישי. דהיינו, שתהיה אופציה

לפעולות חברתית, חוגית, ספורטיבית, חוגי העשרה ביום שישי.



דבר שני, שהערכת יום הלימודים אפשרית מבחינת המתקנים, פתוח לכל.

אנחנו נדאג לאנשים שלא יכולים לעמוד בתשלום. הפעולות, המתנ"סים

והחוגים הם בתשלום, אנחנו לא משנים את אופי העניין הזה. אבל הרי אנחנו

לא מעוניינים ליצור כאן מכשיר שיפלח בין תלמיד לתלמיד. אנחנו רוצים

ללכת לעניין הזה, כולל המתקנים. אני מאוד מקווה שמצב בתי הספר ישתפר.

השנה, בפעם הראשונה בעצם מיום שקיים משרד החינוך והתרבות, אנחנו פועלים

לשיפוצים.

אני גם מתחיל לדון בשאלה הדרגתית של מיזוג אוויר. אני כבר נתתי הוראה

שבמקומות שבהם מתקינים חימום, יתקינו גם מיזוג אוויר.

במקומות שבהם הניסוי הצליח, דוגמת מועצה איזורית עמק הירדן, הם לא רצו

ללכת בהתחלה, היה דווקא לחץ לא של משרד החינוך.

אני חושב שצריך לשאול את ציבור ההורים, זה בהחלט עניין של הקהילה. לי

אין עמדה. בית הספר רוצה, הקהילה החינוכית רוצה, אני נותן להם את זה.

נכון שאנחנו גם רוצים להתנות שיפור מבנים בעניין הזה. אבל, יש גם תהליך

הפוך. שאתה נותן יום לימודים יותר ארוך במשך חמישה ימים, אתה גם דוחף

לשיפור בית הספר. אתה גם צריך לשפר את בתי השימוש. אני חושב שלא יכול

להיות יום לימודים ארוך בלי בדיקה של בתי שימוש תקינים, שיכולים לשרת

בן תרבות.

מה זה יום לימודים ארוך באירופה? אני בדקתי, זה מרבע לתשע, עד

שלוש-ארבע, עם הפסקה של שעה עד שעה וחצי. בהפסקה אוכלים ארוחת צהריים,

אני מניח שאנחנו לא יכולים לראות עכשיו את

הקריטריונים. הם יוגשו לנו לפחות ברמת טיוטה.

ממילא מדברים על תשנ"ו. השאלה אני אקרא איזה נוסח בערך עומד לפי מה

שסוכם. זהו שילוב של ח"כ ל. לבנת ושל מה שהשר הציע, ונביע על זה דיעה,

נראה איפה אנחנו עומדים.

שבוע לימודים של חמישה ימים בשבוע, במוסד חינוך רשמי אשר יונהג על ידי

השר, יהיה על פי כללים ועל פי כללים שיקבעו ע"י השר, ובאישור ועדת

החינוך והתרבות וכו' וכו'. זה בערך הנוסח. פלוס שני סעיפי הסתייגות על

מוסדות שבהם זה חל ותכולה.

באופן עקרוני אין פה שום מאבק מילים או יוקרה

בין הוועדה לבין משרד החינוך בתקופה הזו, בנושא

הזה, בגלל שאנחנו רואים את עמדתו של השר ככנה, בפרט שהוא צריך לשנות

מהשרה ש. אלוני. ז"א, הבעיה היא רק לגופו של עניין, וצריך ללבן את

העניין.

הטרידו אותנו שתי נקודות. אני לא אומר שקיבלתי עכשיו תשובות עליהן. אני

אגדיר את זה לשר.

הנקודה הראשונה כוללת את כל חברי ועדת החינוך, בגלל זה אין כאן

אופוזיציה, וקואליציה, והיא שילדים יסתובבו ברחובות ביום שישי. יכול



להיות שבאריאל לא מסתובבים ברחובות, והם עושים את זה גם מאה אחוז

מתגייסים והכל, יכול להיות שגם ביישוב שבו אני גר באלקנה, לא יסתובבו

ברחובות. אבל בנתיבות יסתובבו ברחובות משתי סיבות. קודם כל, אני לא

צריך להגיד לך כמה אתה עובד קשה עם הקבסים. קבס עובד יותר קשה בנתיבות

מאשר בת'יא. אז עצם העובדה שהיום הוא רשות הוא כבר בעיה, מעבר לכל דבר.

הדבר השני, הוא כספי. בגלל שבנתיבות לא תיתן לגבות מכל ילד. אני לא

יודע למה המילגות. אבל במקרים מסויימים, ברגע שידרשו מאנשים בשביל יום

השישי הזה, ההורים לא ישלחו אותו, אז מה הוא יעשה? הוא יסתובב ברחובות.

יעלה לילד עשרים שלושים שקל לחודש, אין להורים האלה לשלם. לא צריך

להגיד לך מה אחוז האבטלה, ואחוז השכר הנמוך שם. בעבור שני ילדים, הם

יידרשו לשלם חמישים ש"ח והם לא מסוגלים לשלם. הם לא ישלחו את הילדים.

נושא אחר, שמטריד גם הוא את כל חברי הוועדה, הוא נושא יותר יחודי בין

הזרמים. זה הנושא של החינוך. אני אומר חרדי שווה ש"ס.

הירידה בממלכתי ועלייה בש"סי?

אפילו טיפה עלייה, בגלל האתיופים. ז"א בממלכתי

הדתי הוא יציב. הוא עומד באחוז, חצי אחוז לשנה.

החינוך הממלכתי יורד. איפה עולה? בש"ס. ז"א זו לא בעיה כ"כ "שלי", זאת

הבעיה של החינוך הממלכתי. אינני יודע אם זאת המטרה של מדינת ישראל,

להעביר ילדים מהחינוך הממלכתי לחינוך של ש"ס.

ברגע שאותה רשות מקומית תעבור לחמישה ימי הלימודים, ואנחנו ננתח את

הסיבות שהיא תעבור, ונאשר לה את זה לפי הקריטריונים, הרי אין ספק

שהחינוך העצמאי והחינוך של ש"ס לא יעברו לחמישה ימים. זי'א אין אצלם

חשיבה כזאת, כי זה גם מנוגד להשקפת העולם של ביטול תורה. הם לא יסכימו

לשום דבר. מה גם שהילדים שלהם, וזה גם משותף לחינוך החרדי, לא משתתפים

בפעולות המתנ"סים. מכל מיני סיבות, בנים, בנות. גם בחינוך הממלכתי דתי,

יש זרמים לכאן ולכאן. נניח החינוך הממלכתי דתי חציו כאן. אבל, העצמאי

והחינוך של ש"ס לא ישתתפו בפעולות של המתנ"סים.

אז יש בעיה להורים העניים. מצד אחד כסף, מצד אחר הילד מסתובב. ההורים

קשיי יום. איך ש"ס מצליח? הוא נותן עוד שעה, ארוחה, הסעה. אז יווצר מצב

של מעבר, והמעבר הזה הוא לא נכון ולא צודק.

אין לי בעיה עם החינוך העצמאי, החינוך העצמאי אומר תן לי את שלי,

ותאפשר לי את כל התנאים לחנך כמו כל ילדי ישראל. אבל אין לו שאיפה

לכבוש כמה שיותר, בגלל אלף סיבות פוליטיות. לש"ס יש. יכול להיות שזה

לחיוב, אני לא בא לבקר אותם.

נניח שמחר יש קואליציה של מפלגת הליכוד עם ש"ס באיזה שהוא מקום, וש"ס

תומכת בעניין הזה, לא בגלל סיבות חינוכיות, בגלל שהיא יודעת שעל ידי זה

מחר היא תקבל עוד אלפיים תלמידים, ועוד מבנים, ועוד כספים, ועוד כל

הדברים האלה. ברגע שאתה מבזר את זה לרשויות הפוליטיות אז זה נתון

להסכמים קואליציונים. אז לפעמים במקום מסויים תהיה המפד"ל חזקה, וזה לא

יהיה. אבל, לפעמים ש"ס תהיה חזקה, וזה בלתי הפיך. ברגע שש''ס תהיה חזקה,

אח"כ המפד"ל תהיה פי אלף חזקה.



הנושא חזה שיהיו פעולות מתנ"ס בכסף, אפילו קטן, אפילו נמוך, אותי הוא

לא מספק בכיוון הזה. לכן שאלתי, אם השר יכול לבנות קריטריונים שיתנו את

ההזדמנות השווה. אני רוצה שהשר יבין שא"א שזרם אחד יעבור וזרם שני לא.

הרשות המקומית לא מחזיקה שרת בבית ספר ממלכתי דתי כן, וממלכתי לא, כי

יש לו יום חופש, ואז כולם הולכים למתנ"ס. אם הרשות המקומית מחליטה לכל

עובדיה שיום שישי פנוי, אז כל השרתים פנויים, ואם עובדים במתנ"ס אז

מקבלים 1500/0 תוספת.

אנחנו כאן שמענו מישהו מוועדת החינוך, שזה היה פתח. נניח שיש כאן שתי

הצעות חוק. נסיגה של הצעת חוק של המפד"ל לכיוון הצעת החוק של ח"כ ל.

לבנת. הצעת החוק של המפד"ל לא נתנה שום סמכות לוועדת החינוך. היא אמרה

שלומדים שישה ימים. באה ח"כ ל. לבנת, והיא אמרה באישור. ועדת החינוך

נתנה כאן את הפתח לפתור. בעמק הירדן ובאריאל, יש רק זרם אחד בכל הישוב.

אין שם בעיה. הבעיה היא שלהם, כי במועצות איזוריות ובקיבוצים אין גם

בעיה כספית.

נתתי דוגמה שההצעה של ועדת החינוך היא הפשרה הזאת שבאה לקראת פתיחת

העניין. לכן לדידי מוכן לשקול את הצעת השר, במידה והקריטריונים יהיו

כאלה שהם פותרים את שתי הבעיות.

חשבתי שמעבר להצעת החוק, צריכים להיות כאן עוד

כמה דברים. הדבר האחד הם קריטריונים שבאים

אלינו לאישור.

הדבר השני, שמידי שנה באה עלינו הרשימה של המצטרפים מהרשויות. לפני שנה

היה בסדר גמור. תביא לנו במסגרת האישור, ונראה איך אנחנו עושים אותה.

אתה מקבל את הרשימה, אז אתה תוכל לדעת שבאופקים מישהו עושה לך איזה

שהוא תרגיל.

הדבר הנוסף שאני רוצה להוסיף, שאנחנו נצטרך לבנות בתוך הקריטריונים את

ההבחנה בין שני דברים. הדבר האחד, שאם יש בית ספר שכולו אומר אינני

רוצה, ואנחנו נחליט בקריטריונים מה הנוהל, למשל, הוועד מנהל, שזה הורים

פלוס מנהל בית ספר, אומר אינני רוצה, אפשר להוציא אותו החוצה מתוך העסק

הזה.

ל. לבנת; מהנוסח שחגענו אליו אתמול, למעשה תוך כדי דיון

בוועדה, היה ברור לגמרי שהוועדה לא מתכוונת

לשבת ולאשר כאן לכל ישוב או כל בית ספר בנפרד, זה נאמר גם במהלך

הישיבות בצורה מאוד ברורה. היה ברור לכולנו שהכוונה לאשר איזה שהם

כללים או קריטריונים שעל פיהם אפשר יהיה לעבוד, כי ועדת החינוך לא

יכולה להיות לגוף אקזקוטיבי שאפשר לקבל החלטות מסוג זה.

אני חושבת שהדברים שאמר השר קודם, קצת חידדו יותר את העניין. צריכה

להיות הבחנה מאוד ברורה ביננו כגוף מחוקק, מאשר, לבין המשרד שהתקפיד

שלו הוא יותר אקזקוטיבי ולבחון כל מקרה לגופו.

קצת מקשה עלי שאין כאן נוסח מדויק. שאין כאן איזה שהוא ניסוח חד שאפשר

עליו או סביבו להתווכח, או להתכנס. ברמה העקרונית, נדמה לי שהצעת השר

בעניין הזה, שוועדת החינוך תאשר כללים, היא טובה אפילו מהנוסח המקורי,



בגלל הבעייתיות של הערבוביה ביננו. בין ועדת החינוך כגוף מאשר, לבין

ועדת החינוך כגוף אקזקוטיבי כמו שאמרתי.

לא שמעתי התנגדות ממך ואני לא חושבת שזה יהיה נכון עכשיו לשבת ולנסות

לקבוע איזה שהם כללים, או אמות מידה. אני לא חושבת שזה צריך לעכב את

תהליך החקיקה, להיפך. זה יהיה משגה. אנחנו מדברים על תשנ"ו, ואנחנו

מדברים על כך שהכללים שהמשרד יביא, או השר יביא, יהיו באישור ועדת

החינוך והתרבות של הכנסת, ככה שממילא הודיעו כאן על זה, שהם ישבו והם

יכינו כיתות כאלה ואחרות, ואנחנו נאמר להם את דעתינו בעניין, וזה יבוא

לכאן, ועוד יהיו ויכוחים, ויהיו שיפורים, ויהיו ניסוחים מדוייקים יותר,

וסביב העניין הזה עוד יהיו ישיבות.

זה לא יהיה נכון עכשיו לעכב את החקיקה בכלל שאין לנו קריטריונים.

העיקרון צריך להיות ברור, אח'יכ הפרטים.

היו"ר א. בורג; אם אנחנו מאשרים את זה, ואנחנו מעבירים הבנות

כאן עם השר, מה אנחנו דורשים שיהיה כלול

בקריטריונים, מקסימום שגור אילן תעכב את זה. מקסימום תגיד חוקקתי, זה

לא הולך בתשנ"ו, לא מקובלים עלי הקריטריונים. לא נותן לה להעביר את זה,

עד שלא תגיע לליבון קריטריונים ותבהיר את ההבנות מה אתה רוצה. תיכף

נגיע כאן להבנות שיהיו מקובלות על השר, שגם הן תהיינה כלולות.

אני חושב שהשיטה הזו שאנחנו נעסוק בתחרות

הסמויה, כך שמאוד נשתדל שהצד השני יהיה פחות

טוב, זאת שיטה לא מכובדת בכלל. כל בתי הספר הממלכתי דתי יבחרו חמישה

ימים בשבוע, בעיקר הממלכתי הדתי אומרים שיקהו ילדים מהממלכתי במקומות

מסויימים. היתה בעיה לחינוך העצמאי עם ש"ס, בעיה יותר גדולה משיש לנו

עם הממלכתי הדתי. שם היה קל לבדוק, מפני שאצל שניהם היה יום לימודים

ארוך. העניין העדתי הוא שהכריע את הכף. במקומות רבים ש"ס הצליחה לספר

להורים, שהם יעשו הדגשים לגבי התרבות הספרדית, תרבות המזרח, והם חוללו

שם מהפכה של גאוות יחידה כזאת, ומחוייבות כלפי העניין הזה.

אני לא אלחם בש"ס בשום פנים, לגרום להם שהם יהיו פחות טובים, כדי שאני

אצליח.

אני לא אמרתי את זה. אם הם באים ללמוד בגלל

מורשת החינוך הספרדית, תבוא עליהם ברכה.

א. יניא; אנחנו צריכים לדעת שבכל הקריטריונים שייקבעו על

ידי השר והמשרד, לא צריכים להתעלם מהם, ש"ס

יהיו גם בקריטריונים.

אני רוצה לשבח את השר, ושהחליט לשנות את החלטת

הממשלה, והחלטת קודמתה לדחות את הניסוי. אני

חושב שזה היה דבר גדול. זה מראה גם על גישה אחראית לעניין.

אני מתנגד להערות השר, לא פדגוגי, לא בנפשינו, לא דגל שלנו. לפי תוצאות

החינוך היינו צריכים ללמוד שבעה ימים, ולא לקצץ לחמישה ימים. כבוד השר

יודע מה התוצאות בבגרות, מה הסה"כ הכללי, יש הרגשה של ירידה בהישגים

וברמת החינוך. כאשר יש ירידה לא מורידים, אלא מעלים את ימי הלימוד.



אני גם לא יודע מה העניין של מתנסים. אפשר כל השבוע לחלק את זה. למה

לעשות יום אחד מרוכז של בטלה כזו?

אני מתנגד להעביר את זה לאוטונומיה לרשות המקומית, כי לדעתי זה דבר

פדגוגי מאין כמוהו, ואין לרשות המקומית מה לעשות עם זה. למרות כל מה

שאמרתי, כל עוד תינתן לוועדת החינוך האפשרות לקבל את הקריטריונים

ולשקול, למרות שאני הייתי מעדיף שתהיה החלטה על שישה ימים, אני אתמוך

בזה. אבל אתמול העליתי שתי הסתייגויות.-

אי, אני לא יודע למה מדובר על מוסד חינוכי רשמי. ומוסד חינוכי שאינו

רשמי? גם שם אנחנו צריכים לבדוק. הצעתי להוריד את המילה רשמי.

ב', אני דורש שיהיה כתוב שישה ימים, לא מעבר לחמישה. לומדים שישה.

החלטה על שינוי של מימי שישה, היא תבוא לאישור ועדת החינוך. אם אנחנו

נצטרך לאשר לפי קריטריונים שנסכים, אני אסכים לשינוי של השר.

לתשובה של ח"כ ש. יהלום, אני לא

רוצה את הסמכות הזאת. אבל לשם כך,

צריך לומר שלמרות קיומם של קריטריונים צריך השר לאשר. אתה רוצה להוציא

את זה לחלוטין מהרשות המקומית, אני עצמי לא רוצה את זה. אני עצמי מסתפק

בקריטריונים ותאשר הוועדה. הרשות המקומית לא עומדת בהם. מישהו מתוך

הקהילה, מתוך הציבור, ציבור אנטרנסנטי גם, יוכל לפנות לערכאות בטענה,

שהרשות המקומית לא עומדת בקריטריונים. אבל אם אתה רוצה להיות סמוך

ובטוח שאין כאן שימוש לרעה, אז הדרך היא אישור לשר. אני לא הצעתי זאת.

היו"ר א. בורג; אני רוצה לעשות הצעת סיכום. אחרי כן, כאשר

הנוסח יבוא אלינו, יהיה יותר מלוטש.

המרכיב האחד, הוא הסעיף המרכזי. אחרי כן, הסעיפים הבאים יהיו ההגנות.

שבוע לימודים של פחות משישה ימים בשבוע, במוסד חינוך רשמי, יונהג ע"י

השר עפ"י תנאים וכללים שיקבעו ע"י השר ובאישור ועדת החינוך והתרבות של

הכנסת.

אישור כאמור יכול שיהיה כללי, או למוסדות חינוך רשמיים, ותחומי רשויות

מוגדרות בלבד. ז"א יכול להיות שזה יהיה רק מוסד מסויים, או חלק וכוי.

זה הסעיף השני, ז"א שיכול להיות או למוסד, או לרשות בצורה כזאת או

כזאת.

האם כאשר כתוב יונהג ע"י השר, זה אומר שלרשות

מקומית אסור להנהיג את זה?

אני חושב שהיוזמה, ההחלטה, צריכה

להיות של הרשות המקומית. אני צריך

לאשר את זה עפ"י קריטריונים.

שבוע לימודים של פחות משישה ימים בשבוע במוסד

חינוך רשמי, יאושר ע"י השר. לא אכפת לי מי

היוזם כרגע. יאושר ע"י השר, עפ"י תנאים וכללים שיקבעו ע"י השר, ובאישור

ועדת החינוך והתרבות.



אם הבעלות היא רשות, והיא רוצה לעבור, לכאורה היא לא תכנס כי לא הרשות

יזמה את זה.

אחרי הליבון של היועץ המשפטי, שהרשות המקומית

חייבת להיכנס היא האחראית. קריטריון א' יהיה

קודם כל החלטת הרשות המקומית.

אני חושב שלא כדאי בחוק. אנחנו לא מכירים עכשיו

את הניואנסים של איזה בעיות יכולות להיווצר

כתוצאה מבעלויות צולבות וכוי. יונהג, במובן שזה הולך לקרות. מאיפה תבוא

היוזמה, תרצה בקריטריונים לקבוע מי היוזם, תקבע.

שבוע הלימודים של פחות משישה ימים בשבוע, במוסד חינוך רשמי, יונהג

באישור השר, עפ"י תנאים וכללים שיקבעו ע"י השר ובאישור ועדת החינוך

והתרבות של הכנסת.

יונהג ע"י השר, הוא האחראי כלפי המערכת, והקריטריונים זה כלפי ועדת

החינוך. לכן, אני צריך פעמיים להזכיר את השר כאן. זה לא כ"כ נורא.

אנחנו צריכים להוסיף לזה את הדברים הבאים. קודם כל בנוסח החוק עצמו.

צריך למצוא את הנוסח המדויק. אני מבקש שתעבדו על זה עם אריה בריק שלא

נמצא כאן, שמידי שנה תוגש לאישור ועדת החינוך הרשימה של הרשויות או

המוסדות שרוצים להצטרף לתוכנית הזאת, אם אכן ירצו להצטרף לתוכנית. את

זה אני רוצה בנוסח החוק.

א. רניא; אנחנו רוצים שהדבר הזה לא יהיה גורף להחלטתו של

שר כלשהו. הנה היום נתברכנו בשר שאנחנו משבחים

אותו, אבל חוק זה חוק. אנחנו כבר לא שולטים על המילה הכתובה, לאחר שהיא

כתובה. אשר על כן בניסוח חזה שאתה קובע כאן, בעצם כל הדברים שנאמרו כאן

שאנחנו מתחשבים ברשות המקומית, בהורים, במנהל בית הספר, לא מופיעים

בכלל. הקריטריונים יכולים להשתנות.

ישנו ראשית כל, גוף החוק. לקריטריונים יש משמעות.

קודם כל החלטנו איך יונהג, בקריטריונים באישור

הוועדה.

דבר שני שאנחנו צריכים שיהיה בחוק, זה מידי שנה את הרשימה שבה העלינו.

הדבר הבא שאנחנו רוצים, שיהיה סעיף שמתיר לנו את הכלליות, או את

הפרטיות של האישור בחוק. ז"א יכול להיות שהוא יהיה בבתי ספר בתוך

הרשות. ז"א הוא לא חייב להיות, וכאן זה הסעיף שהוא כאמור שיכול להיות

שיהיה כללים, או למוסדות חינוך רשמיים בתחומי רשויות מקומיות מוגדרות.

איפה אתה מביא לידי ביטוי את ההתחשבות ברצון

ההורים והנהלת בתי הספר!

השר אמר לפי רצון ההורים. רצון ההורים הוא לא

מתבטא תמיד במגוון הפוליטי של חברי מועצת העיר.

יש כאן בעיה, כיוון שאין לנו בחוק מוסדות בית

ספר. לפעמים יש ועד הורים. לפעמים אין ועד

הורים. לפעמים הוא חלק מוועד מנהל. לפעמים יש עמותה. יש כל מיני

דברים. אני לא הייתי רוצה להכניס איזה שהוא נטל, שבסוף הציבור לא יכול

לעמוד בזה. נשאיר את זה בקריטריונים. נבדוק את בית הספר הספציפי, אם

תתעורר לי בעיה, אני אבדוק, אם היה נוהל.

בנוסח החוק צריך להוסיף עוד שני דברים. הדבר האחד, שהחוק הזה לא חל על

מוסדות שכבר נמצאים באופן מלא ומתפקד, מה שקראנו על המיגזר הערבי פלוס

מוכר כל מי שעבר, ותחולת החוק היא איננה בשנה הזאת, אלא בתשנ"ו. זה

המבנה של החוק. צריך לראות את הניסוח, ושזה יעבור עם אריה בריק. אם

יהיו אי הבנות, אז נביא אותן, נקבע כאן ועדת ניסוח, כדי ללטש את זה על

פי הרוח הזאת.

בהבנות של מה אנחנו מבקשים בקריטריונים שיוגשו. קודם כל, אנחנו מבקשים

שהקריטריונים יוגשו לוועדת החינוך, אני עכשיו לא מדבר על כל שנה ושנה.

אבל הקריטריונים יוגשו לנו עם פתיחת הרישום לשנת הלימודים הבאה. צריך

שיהיה מספיק זמן לדון עד כניסת החוק לתוקף בתשנ"ו. אנחנו צריכים להכין

את החוק לתשנ"ו. אני מבקש שלא יאוחר מחנוכה, לצורך העניין. אני מקבל את

הקריטריונים הכללים לתשנ"ו, לראות איך הם עובדים. בעקרונות שביקשנו

בקריטריונים שיהיו שם. שתהיה אפשרות לבית ספר לא להיות בכלל, לצאת

החוצה מתוך הדבר הזה.

צריך לבדוק את הנושא הזה, אני לא יודע כרגע איך לנסח את זה. אני אצטרך

לחשוב. אני גם אנסה להכין איזה שהוא מסמך, לאור הפרוטוקולים שהיו בכל

השנה, על מעבר לחמישה ימים.

יש בתי ספר באיזורים חזקים, יש בתי ספר באיזורים חלשים. צריך לוודא שלא

יווצר מצב שקיימת אוכלוסיה חלשה בבית ספר באיזור חלש, וראש המועצה רוצה

לעבור מסיבות אלה ואחרות.

שר החינוך והתרבות א. רובינשטיין; אני חושב על רעיון, שתהיה החלטה של

הרשות למשל, אבל שתהיה אופציה לרוב

ההורים להתנגד.

יש כאן הבחנה בין שני דברים. הדבר האחד, בין

איזור חלש, לבין איזור חזק. אתה יכול לקחת

פורפורציה לפי מדד הטיפוח או הקיפוח. אפשר להגיד, למשל, שיש לך בית ספר

במיגזר הערבי שכל הילדים שם מתחת לקו העוני.

ל. לבנת; על פי מה שאנחנו קובעים כרגע, השר לא יוכל

לקבוע קריטריונים.

ש. יהלום; אנחנו לא רוצים לבזבז זמן על דיונים. השר כבר

יכין את זה כך.

מהי העוצמה של הוועדה, לדחות את זה לעוד שנה?

תשאל את סגן השר מיכה גולדמן, מה אומר אישור

ועדת החינוך של הכנסת. אם צריך אישור שלנו וזה

לא עולה על דעתינו זה לא יכנס.

אנחנו ביקשנו באופן רשמי מוועדת הכנסת לעשות איחוד, עוד לא קיבלנו

תשובה על האיחוד, מן הסתם היא תגיע עכשיו. אנחנו מצביעים על דעת שמגיע

אישור האיחוד מוועדת הכנסת, אז ועדת החינוך כבר אישרה לעלות את הנושא

לקריאה שנייה ושלישית.

אני מבקש להעלות להצבעה להכנה לקריאה שנייה ושלישית את חוק החינוך

הממלכתי, תיקון מס' 4 שבוע הלימודים התשנ"ד-1994, הצעת חוק משולבת של

ח"כ ל. לבנת, וחברי כנסת החתומים על הצעת החוק של המפד"ל, כפי שסוכמה

והוזכרה כאן, שתנוסח על ידי היועצת המשפטית של הוועדה, והיועץ המשפטי

של משרד החינוך; ובמידה ויהיו קשיים, תוקם ועדת ניסוח שתורכב מח"כ ל.

לבנת, מח"כ ש. יהלום וממני, והיועצים המשפטיים, על מנת ליישר את

ההדורים.

אנחנו נעביר לכם את זה. אנחנו נעלה את זה עכשיו להצבעה, ולפי הסכמה

שהושגה עם ח"כ י. בא-גד אתמול, מי שמצביע בעד, מצביע בעד הנוסח המשולב.

מי שמצביע נגד, מצביע בעד הצעת ח"כ י. בא-גד, שעניינה שהנוסח המקורי של

שבוע הלימודים יהיה בן שישה ימים. אם ההצעה תיפול אפשר להגיש את הדברים

בתור הסתייגות למליאה.

י. בא-גד; אני מבקש להוסיף פה משפט אחד, באישור ועדת

החינוך, ובנוגע לחינוך הממלכתי דתי בהתייעצות

עם ראש האגף.

אנחנו נצביע, ואתה תגיש את זה בתור הסתייגות.

מי בעד ההצעה המשולבת? מי נגדה? הצעת החוק המשולבת עברה. אני מבקש

מיהודית, לפנות לחברי הכנסת שהביעו את רצונם, זה י. בא-גד, א. רביץ,

והירשזון, לשאול אותם איזה הסתייגויות הם רוצים.

הישיבה ננעלה בשעה 30;09