הכנסת השלוש עשוה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 214

מישיבת ועדת החינון והתרבות

שהתקיימה ביום ב/ יי באב התשנ"ד, 18.7.1994, בשעה 12:05

נכחו;

חברי הוועדה; חיו"ר א. בורג

י. בא-גד

ש. יחלום

א. יחזקאל

ל. ליבנת

א. רביץ

ש. שושני, ד"ר, מנכ"ל משרד החינוך והתרבות

א. בריק, יועץ משפטי, משרד החינוך וחתרבות

ש. עמיחי, מנחלת אגף חבחינות במינחל חפדגוגי,

משרד חחינוך וחתרבות

ל. שגב, מרכזת תקציב ומחשוב במינחל חפדגוגי,

משרד חחינוך וחתרבות

נ. שלו, משרד חחינוך וחתרבות

ר. שרגאי, משרד חחינוך וחתרבות

ב. ניסים, משרד חחינוך וחתרבות

מ. מאיר, משרד חחינוך וחתרבות

מ. ספקטור, ראש מועצת מכבים-רעות, מרכז חשלטון

חמקומי

מ. לנגרמן, משרד חאוצר

ע. ברקאי, ד"ר, טגן ראש חמחלקח לרפואח ציבורית,

משרד חבריאות

י. קדמן, ד"ר, מנכ"ל חמועצח לשלום חילד

י. שפירא, מנחל מחלקת חחינוך וחתרבות, חחטתדרות

חכללית

י. טוינח, חטתדרות חמורים

א. דגול, טמנכ"ל אכטניות נוער

ע. חרמן, מנחל מרכז חזמנות, חחברח לחגנת חטבע

ש. וירט, חורח, בית ספר אליאנט, תל אביב

ד. שטיינברג, חורח, בית ספר אליאנס, תל אביב

י. לשם, מנכ"ל חחברח לחגנת חטבע

א. בנדלר

י. גידלי

חבר חמתרגמים בע"מ

תשלומי הורים



תשלומי הורים

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך והתרבות

בנושא תשלומי הורים. איננו רוצים להביא את

הרשויות המקומיות למצוקות, כפי שנגררו בשנים הקודמות שלא בגללנו. אני

מבקש לגמור היום את כל הנושא של תשלומי החובה. תאשר הוועדה את אשר תאשר

ואז נוכל להורות למרכז השלטון המקומי להתחיל את התהליך של גבייה של

אגרות החובה.

ש, שושני; אני קורא ממכתב שנשלח אליך. אנחנו מציעים שבשנת

הלימודים תשנ"ה יבוטל תשלום ההורים על חומר

משוכפל ומצולם, והמשרד לוקח את העניין על עצמו. אנחנו מציעים שבמהלך

השנים תשנ"ו-תשנ"ח יבוטל בהדרגה תשלום ההורים על חומרי מלאכה ומשחקים.

היו"ר א. בורג; איך תראה אגרת תשלומי החובה של שנה הבאה?

ש, שושני; אגרת תשלומי החובה היא כדלקמן: אנחנו מציעים

בגני ילדים, סה"כ 84 שקלים. חומרי מלאכה ומשחקים

- 64 שקל, ביטוח תאונות אישיות, אם ייגמר המשא ומתן שם - 20 ש"ח. טה"כ

- 84 שקל, שירותי חובה, אגרת שירותים. בשנה שעברה הסכום היה 78 שקל,

עלייה של 5.3%.

ש. יהלום; האם תוכל לומר לנו כמה עלה השכר הממוצע במשק, או

המדד, מ-1 בטפטמבר או מיולי, במשך 12 החודשים

האלו? אנחנו צריכים להשוות את אחוז העלייה - 5.3 למשהו.

ש, שושני; נדמה לי שה-5.3% הוא בהתאם למדד.

מ. לנגרמן; מספטמבר עלה המדד בערך ב-100%. המדד הזה מורכב

ממאות תתי טעיפים. מה שפה נלקח הם תתי הטעיפים

היחסיים ששייכים לכל נושא.

ש, שושני; בכיתות א'-ו' - חומרי מלאכה - 42 שקלים. השאלת

ספרי לימוד - 104 שקלים. טפרי עיון - 22 שקלים,

ביטוח תאונות אישיות - 20 שקלים. שירותי בריאות - 49 שקלים. אנחנו

מציעים להשאיר את שירותי הבריאות בתשנ"ה ותשנ"ו למשא ומתן בין הרשויות

המקומיות לבין ועדי ההורים המקומיים לשירותי רשות. כי הרבה מאוד רשויות

מקומיות מטפקות את השירות ויש להם רופאים ורופאי שיניים. אנחנו מציעים

בתשנ"ה להשאיר, ואת השינוי להעביר לתשנ"ו. שירותי בריאות השן, שירות

מקיף ושירות בטיטי.

כיתות ז'-ט' - חומרים וערכות להוראת טכנולוגיה - 67 שקלים. השאלת טפרי

לימוד וביטוח תאונות אישיות, שירותי בריאות, כנ"ל.

כיתות י'-יב' - חומרים וערכות להוראת טכנולוגיה - 48 שקלים, השאלת טפרי

לימוד, טפרי עיון, ביטוח תאונות אישיות.

אלו דמי אגרת השירותים שאנחנו מציעים לשנת הלימודים תשנ"ת.



היו"ר א. נורג; כיתות י'-יב' - 288. ז'-ח' - 353. כיתות א'-ו' -

280. גני ילדים - 84 שקלים.

אם חילד קונה ספרי לימוד אז הסכום הוא ארור.

מה שמייקר את הטיבות הביניים בעוד 65 שקל, יהסית לתיכון, הם שירותי

הבריאות.

בביהי'ס העל-יסודיים יש לנו מרכיב קבוע שכולל

הומרים.

מופיע משתנה או מרכיב במה שהמדינה מממנת שנקרא

חומרים טכנולוגיים.

היו"ר א, נורג; מדוע הוא מופיע שם ולא מופיע בחטיבות ביניים?

ש. שושני; מכיוון ששם הוא הלק אינטגרלי מתכנית הלימודים,

ולכן הוא ממומן.

ש. יהלום; ז'-ח'-ט' זה הינוך הינם והובה. י'-יב' היה פעם

שכר לימוד. בזמן שהיה פעם שכר לימודים הוא כלל

את סעיף הומרים. אהר כך זה עבר לביטוה הלאומי, בימי המר שעשה את זה

שהביטוה הלאומי יוסיפו אהוז מסויים. אהר כך זה עבר לתקציב המדינה. אבל

תמיד עדיין נכלל בו שתקציב המדינה מעביר שכר לימוד של כל מוסד, יש שם

מרכיב של הומרים.

היו"ר א. נורג; איפה מופיע כאן סעיף של מקרה שיש יותר מילד

אחדו

ש. שושני; ברשויות המקומיות, כל אחד נותן את ההנחות בנושא

לפי המקובל בשלטון המקומי ובהנחיות כלליות של

משרד ההינוך והתרבות, שאומרות שנוהגים לפי הנהוג ברשות המקומית. מי

שמופיע באגף הרווחה, למשל, לא משלם בדרך כלל ברשות המקומית. יש גם

הנהות למעוטי יכולת ברשות המקומית.

ש, יהלום; יש משהו שהשתנה בין שנה שעברה להשנה. בשנה שעברה

משרד החינוך נתן לנו את הרשימה ואנהנו אמרנו את

מה שאמרנו והוא לא היה חייב לקבל את האישור שלנו. עשה מה שעשה ולא שינה

שום דבר. השנה, הרשימה צריכה לעבור את האישור שלנו, על פי החוק.

השאלה, מה אנחנו עושים עם הכוח הזה שניתן לנו, עם האישור. למעשה, אנחנו

עושים בדיוק מה שהיה בשנה שעברה. כי נלקח מה שנקבע בשנה שעברה על ידי

המשרד ומוסיפים בדיוק את מדד ההתייקרות של אותו נושא, לא פחות ולא

יותר, ואז הועדה מאשרת. אתם לא נותנים לנו שום כלי לבדוק האם אמנם

הסכום של השנה ושל שנה שעברה הוא נכון. אתם נותנים לנו סכום + המדד של

שנה שעברה, ואנחנו צריכים לאשר. מה הכלי שאתם נותנים לנו, כדי שאנחנו

נבין שבאמת השאלת ספרי לימוד, בכיתות א'-ו', זה 104 ולא 91 והרשות

מרוויחה והיא נותנת הנחהו הייתם צריכים לתת לנו מכשיר או להראות לנו



מידגם, או משחו שנבין מח אנחנו מאשרים. כי אם לא, אנחנו באופן טכני

מאשרים את מה שחיח בשנח שעברח בתוספת מדד.

ח"כ יחלום, אם אתח מציע איזח שחם כלים או חצעות,

אנחנו מוכנים לגשת ולבדוק.

היו"ר א, בורג; אנחנו מבקשים שתסביר את חפרוצדורח, איך חסל חזח

נקבע, איך נקבעים המחירים האלו.

ל. שגב; בשנת 91 נעשח מידגם שכלל את חולון, חיפח ורשויות

מקומיות נוספות. בדקנו את חרכישח המרוכזת שחם

עושים. בדקנו מעשית כמח זה עלה לחם וככח חרכבנו את חסל. אי אפשר כל שנח

לעשות את חמדד חזח. בכח האדם שעומד לרשותי, אני לא יכולח כל שנח לעשות

את זח. מאז חרכבנו את חמדד יחד עם אגף חתקציבים ואנחנו מעדכנים ומקדמים

את זח משנח לשנח.

ש. יהלום; באופן טכני, אנחנו מאשרים כאן מדד, אנחנו לא

עושים שום בדיקח. בכל אופן חחוק לא נתן לנו רק

פריבילגיח, חוא חטיל עלינו גם חובח.

מח שעשח חמשרד ב-91, חוא יכול חיח להציג לנו ניירות. אם מתחילים דרך

חדשח שמוטלת עלינו חחובח לבדוק, חיח ראוי שמשנת 94 נבדוק את חניירות

עצמם ואת חתחשיבים. אני לא רוצח לחקשות על משרד חחינוך. אם חיתח מתקבלת

פח חחלטח בחסכמח שלקראת שנת 95 אתם עושים את מח שעשיתם ב-91 ובודקים את

חכל, ואז אנחנו מסתכלים ורואים באמת על סמך מח, אני חייתי מקבל את זח.

אבל ברגע שחוטלח עלינו חחובח, חזכות חיא זכות עם חובח, ועלינו לבדוק את

חעניין לעומק. כי עכשיו אנחנו לא בודקים לעומק.

א, יחזקאל; אנחנו נכנסים לסוגייח של מדדים, וחיא נכונח, אבל

חיא ברמח חטכנית ולא ברמח חמחותית. האם הקצב

שחוצג בפנינו חוא קצב נכון, מחירו הגיעו אלי כבר חנחות שאומרות,

"ניקח את זח על עצמנו", חוא למעשח בסופו של דבר

מטיל על חרשות המקומית שמטילה על בית הספר. כלומר, האס באמת יש גיבוי

תקציבי על חאמירח "ניקח את חתשלומים האלה על עצמנו". כי סופו של דבר,

שיכול מאוד להיות שבית הספר ימצא את עצמו נפגע כתוצאה מכך שהוא לא יוכל

לספק את אותם שירותים בגין התשלומים.

ש. שושני; הגיבוי חתקציבי חוא על חשבון שעות לימודים,

שמשרד חאוצר נתן למשרד חחינוך.

היו"ר א. בורג; כל כסף שמועבר מחאוצר למשרד חחינוך, קוראים לו

שעות לימודים. אני לא רואח את חממשלח באח ומקצצת

שעות.

א. יחזקאל; חמנכ"ל אומר שאנחנו בעצם יכולים לקבל כל חחלטח

שאתם רוצים, אבל למעשח אתם קופצים את היד חשנייח

שאומרת, שעות חינוך ושעות לימוד. ואני אומר, שיש לשקול את חשיקול חאומר

שעות לימוד - כן או לא, מול תשלומי חורים - כן או לא. אבל זח כאילו

חוזר אחורח.



ועדת החינוך צריכה להעביר סייגים שאומרים: פטור תשלומים מהורים לא על

חשבון ,Xלא על חשבון Y, מה הקצב ובאיזה דברים שצריכים לעסוק.

אנחנו יושבים עם שר החינוך ועם מנכ"לו, הם

המייצגים את המשרד. לפי דבריך, היה צריך לשבת עם

שר האוצר, וממנו היינו מבקשים תוספת. ברור לנו שכאשר אנחנו יושבים עם

שר החינוך, אז הכוונה היא שעוגת התקציב הוא סגורה. אבל כל דבר שהוא

מוריד מדבר אחד, הוא מוסיף לדבר אחר ולהפך. לא נכנסנו לסדר העדיפות

שלהם.

הגענו למסקנה שהרבה יותר חשוב להקטין את תשלומי ההורים, ואם זה על

חשבון משהו באיזשהו מקום, משרד החינוך יתן פריצה לנושא של משרד החינוך.

כי אם מחר יתברר שהילדים חוזרים ללמוד פחות שעה אחת, אז האוצר יוסיף,

כי זאת היתה הבטחה של הממשלה. השיטה שלהם, אני מניח, היא להלחיץ את

האוצר. לכן, אני מקבל את השיטה ולא נכנס לשיקולים של משרד החינוך, איפה

הוא רוצה לקצץ. ואם אנחנו נגיע למסקנה, אז יש להביא לו הצעה אחרת. אם

אתה תגיע למסקנה שיש לך 21 מיליון שקל בסעיף מסויים, וזה יותר חשוב

מאשר שעות, אז צריך להגיד את זה, הרי אתה משאיר לו את סדר העדיפות.

בעקבות דברי בישיבה הקודמת, אני מציע לפנות

לארגון ההורים ולדרוש את השתתפותם, למרות שיש

נתק. כי לא יתכן שיהיה דיון כזה בלעדיהם.

אם ניתן לקבל עד תחילת שנת הלימודים את הפירוט, ולא רק ב-95. אני מציע

לדרוש שב-95 נקבל פירוט מלא, כי אף אחד לא יודע אם השאלת ספרי לימוד אם

זה כך או אחרת. למשל, ביטוח תאונות אישיות, לי נדמה שזה משהו של המדינה

בכלל.

אני רוצה לומר משהו לא פופולרי ולא מקובל, אסור לפטור את ההורים יותר

מדי מאחריות לבניהם. כשאני שומע ש-21 מיליון ירדו משעות הלימודים למען

עזרה להורים כביכול, ואם זה מתחיל להיות תקדים חדש, מבחינה חינוכית,

הורים צריכים לדעת שילד עולה כסף. יש פה יותר ויותר נטייה לשחרר את

ההורים מהכל. אסור לפטור את ההורים. אם מדובר במקרים סוציאליים ומקרים

שהורים לא מסוגלים, ודאי נעשה הכל למענם. אבל שמעתי שיש גם הורים

שנוסעים לטורקיה.

הורים חסכו מפיתם, הגיעו לרעב ובלבד לשלוח את הילדים להתחנך, זה היה

יסוד של העם היהודי לעומת הגויים. כשנולד ילד לגויים ראו את זה כאמצעי

מכניס, שכשהוא יגיע לגיל עבודה הוא יביא כסף הביתה. ילד יהודי שנולד,

ידוע שולחים אותו מגיל 3 ללמוד. אני עומד על העקרון הזה של שיתוף

ההורים.

אני לא יודע מה היו יכולים לתת לנו 21 מיליון

השקלים מבחינת שעות לימוד. מה זה אומר לכיתה

ממוצעת במדינת ישראל? מבחינתי זה שיקול.

ש. שושני; צריך לקחת את זה מתקציב משרד החינוך והתרבות.

עלי מוטל למצוא את הכסף לממן את זה.

אני מבין שח"כ ש. יהלום חי מתוך אמונה שאם אתם

לא תתנו את השעות, בנושא הזה אתם תוכלו ללחוץ על

משרד האוצר שכן יתן לכם השלמה. אבל זה בגדר תקווה שקשה לחיות איתה ועל

פיה להגיע לשיקולים.

אני מביו שאין אפילו מדיניות כוללת של השלטון המקומי. שבעצם כל רשות

מקומית עושה דין לעצמה מבחינת ההשתתפות שלה מול השתתפות ההורים בפריטים

שהוזכרו. זאת אומרת, אין קריטריון כולל של השלטון. אני לא מדבר על כך

שהמדינה איננה מתערבת בעניין. אני שואל את עצמי, לנו, כחברי ועדה, אין

לנו מה להגיד בנושא הזה? הרי אנחנו יודעים בדיוק איך נעשים שיקולים

במועצות מקומיות מטויימות מבחינת הלחץ על התקציב שלהם, ואולי דווקא

הרשויות העשירות יוכלו להרשות לעצמן, ודווקא אותן הרשויות שאנחנו

מחוייבים לדאוג להורים יותר, דווקא שם יש יותר לחץ על ההורים בגלל

הגרעון התקציבי. אז אני לא יודע איך אנחנו יוצאים מהעניין הזה. אני

שואל האם יש איזשהי מדיניות כוללת, שאנחנו יכולים כוועדה לומר, אנחנו

חיים עם המדיניות הזאת או שאנחנו מתנגדים לה, רוצים לשפר אותה או באמת

משאירים באוויר?

אני רוצה להצטרף לדברים שאמר ח"כ בא-גד בעניין

ההורים. צריך לנסות להביא להשלמה או הבנה עם

ארגון ההורים, כי אני חושבת שחשוב שהוא יהיה בישיבות אלו. העובדה

שארגון ההורים הודיע שזאת תהיה שנה ללא טיולים היא חמורה ביותר. הם לא

יקבלו מאיתנו שום גיבוי לאמירה הזאת או להחלטה הזאת. אני ראיתי פקטים,

שבהם, בגלל החלטת ארגון ההורים הארצי, בתי טפר מבטלים טיולים שהוזמנו,

וזה דבר חמור, אבל צריך לנטות ולהגיע איתם לאיזושהי הבנה בצורה כזאת או

אחרת, כדי שימשיכו להשתתף בישיבות ושיחזרו בהם מההחלטה הזאת.

הנייר שמונה כאן עכשיו זה רק חלק קטן ממה שהורים נדרשים לשלם במהלך שנת

הלימודים. זה אותו החלק שאנחנו נדרשים לאשר אותו. כשאנחנו מטתכלים על

הנייר הזה, חייבים לקחת בחשבון שמדובר כאן רק בפלח אחד מתוך מה שהורים

נדרשים לשלם במהלך שנת לימודים. ובטופו של דבר, מדובר כאן בטכומים

גבוהים, שחלק לא קטן מציבור ההורים והמשפחות לא יכול לעמוד בהם, ודאי

כאשר מדובר ביותר מילד אחד במשפחה. ואז העול הכטפי, הכלכלי, הכרוך

בשליחת ילדים בתוך מערכת החינוך הממלכתית בצורה כזו או אחרת, נהפך כמעט

לבלתי אפשרי. ובמשפחות רבות, והדברים נאמרו כאן בישיבות רבות מספור, יש

אי נעימויות גדולות מאוד, יש טרגדיות ויש ילדים שמבויישים ונתקלים

במצבים שהם פשוט לא מסוגלים להתמודד איתם. כשילדים קטנים בבית ספר,

מעירים להם, או לא לוקחים אותם לטיולים מסויימים, או לא נותנים להם

תעודה מפני שההורים לא שלחו את הכסף, זה אחד הדברים הכי נוראים שישנם.

ח"כ י. בא-גד, אני לא יודעת מאיפה לקחת את התפיסה הזאת, אני לא מומחית

כמוך בדת היהודית, אבל אני רוצה שתגיד לי, אם לפי הדת היהודית זה בסדר

שילד בכיתה גי יהיה נזוף ומבוייש בפני חבריו על זה שהוא לא יכול לנסוע

איתם לטיול או על זה שהוא לא מקבל תעודת גמר או על זה שהוא לא נכנס

למסיבה, או כל דבר אחר? אני אומרת את הדברים כי הם כל כך כואבים וקשים.

אני לא מבינה למה אני צריכה לשלם לילדה שלי, שהיא הולכת לגן עירוני,

לחומרי מלאכה ומשחקים, הרי בשביל מה היא הולכת לגן, לא בשביל חומרי

מלאכה ומשחקים? חוץ מחינוך ודברים אחרים, מה היא תעשה שם? למה אני

צריכה לשלם על זה בנפרד? אני לא משלמת מיסים? אני לא משלמת אגרה עבור

הגן? אני לא מבינה את העניין הזה לחלוטין. כל זה מבחינתי לא צריך להיות



קיים, וצריך לזכור את ההקשר. כי ההקשר הוא שזה חלק קטן ממה שאני נדרשת

לשלם יום יום.

התפיסה הזאת שמשרד החינוך מייצג אותה, ושח"כ י. בא-גד עכשיו מחזק אותה,

שההשפעה על החינוך תהיה דרך כיסו של ההורה, היא גישה שאני מתקוממת

נגדה. זה חינוך של ילד? ככה אתה רואה חינוך? אני נדהמת מהגישה הזאת. לא

כך משפיעים על חינוך של ילדים ולא זה העניין, אם אתה רוצה מעורבות

הורים, אדרבא, אפשר למצוא המון דרכים אחרות. דרכים למעורבות הורים,

חיובית, בונה, כזאת שבאמת יש לה משמעות.

כל פעם שרוצים לקצץ באיזשהו תקציב של משרד ממשלתי או עירייה, אז באים

ומספרים, למשל, שלא תהיה ברירה, יצטרכו להפסיק את מפעל ההאזנה לקשישים.

זה דבר ידוע וחוזר על עצמו שנים, כל פעם בצורה אחרת. מפעל ההאזנה

לקשישים או מעונות לנשים מוכות או כל הצרות של העולם, שאותם יצטרכו

לסגור, אם רק יגעו במשהו ויצטרכו מיד להעביר מסעיף לסעיף.

משרד החינוך מספרים לנו שזה יפול על חשבון שעות לימוד? למה דווקא על

חשבון שעות לימוד, אדוני המנכ"ל? למה לא על חשבון דברים אחרים מתוך

תקציב משרד החינוך? אני מוכנה שהוועדה תשב פה ואני מוכנה להציע לך

הצעות מתוך תקציב משרד החינוך, על מה לקחת את זה. אבל לבוא ולהגיד שזה

על חשבון שעות לימוד, ולעשות חישוב כמה כל חטיבה היתה מקבלת, הייתי

אומרת, במילה עדינה שזו דמגוגיה.

יש הסכמה בוועדת החינוך, שאין למערכת החינוך

מספיק כסף כדי לממן את כל מה שאנחנו רוצים.

לאורך כל הדיונים שלנו, וקיימנו המון פגישות בנושא הזה, האמירה היתה,

שוועדת החינוך היא לא בהכרח נגד תשלומי הורים. ועדת החינוך היא נגד

תשלומי ההורים האלה. היא נגד תשלומי ההורים שבעצם באים לקחת מן ההורים

את חובתה של המדינה.

. לח"כ א. רביץ ולאחרים, הבה ניזכר בלוח הזמנים, עד לפני חודש בדיוק,

ועדת החינוך היתה "נייר לצור על פי צלוחית", היה כתוב; "בהתייעצות ועדת

החינוך", שמשון שושני היה שומע את עצתינו לא לגבות כסף ועושה את מה

שהוא רוצה וגובה. זאת היתה המדיניות במשך הרבה מאוד שנים. לפני חודש

באמת נפל דבר בישראל ושינינו בחוק, על דעת ועדת החינוך של הכנסת, בהצעת

חוק פרטית, והיום זה באישור ועדת החינוך של הכנסת. לא אנחנו ולא המשרד

מסוגלים להערך בפרק זמן של חודש, בלי לפגוע בתחילת שנת הלימודים. זה

דבר שצריך להיות מוסכם, שאנחנו לא רוצים לפגוע בשנת הלימודים.

1. תשלומי חובה. האגרה שנגבית על ידי הרשויות המקומיות היא מחוץ לכותלי

בית ספר.

2. תשלומי רשות - אקסטרות - הטיולים, זיקוקי דינור וקוסמים וכדומה.

לכן, אני מבקש להפריד את הדיון שלנו לשלושה חלקים!



1. לדון בתשלומי החובה המונח לפנינו. עקב לווו הזמנים הקצר שגזרנו על

עצמנו, לא נצליח לשנות בשנה הקרובה. הוצגה בפנינו הצעה, שנראית פחות או

א. האישור הזה הוא על השנה הבאה, כאשר אנחנו מבקשים לקיים בתחילת שנת

הלימודים הבאה, נובמבר דצמבר, דיון על הסל, איך הוא מורכב, הפרופילים,

את העבודה שעשיתם ב-91, אנחנו נבדוק את זה.

ב. מרכז השלטון המקומי יבוא אלינו עם קריטריונים מובהקים: הנחות למי

שיש לו יותר מילד אחד במערכת, והנחות למעוטי יכולת.

יבואו שני הגורמים האלה, נבדוק פרט פרט בסל ונקבל ממרכז השלטון המקומי

את הקריטריונים. זה לגבי סעיף תשלומי החובה.

חברי הוועדה, האם ההצעה הזאת לשנה הבאה מקובלת כדי שנוכל לתת לרשויות

את האפשרות לצאת לדרך?

מ, ספקטור; מקובל עלי מה שאמרת בפתיחת הדיון, שכל החלטה

שתתקבל כאן לא תהיה על חשבון הרשויות המקומיות

מפני שאין לה תקציב לדברים האלה, ואני חוזר על מה שביקשתי אל תשלחו

אותנו לפקידים לבקש כסף, התשובה שאנחנו מקבלים היא מבוזת, אין תקציב,

אין כסף.

מה הם 21 מיליון שקלים שד"ר שושני דיבר עליהם? זה הרבה או מעט? מה נקבל

אנחנו? נקבל מלא על מה שאנחנו ניתן, או נקבל את החלק היחסי מ-21

מיליון, שזה עוד פעם יביא אותנו לגרעון? אתם צריכים להחליט החלטה,

ודברנו על זה כבר פעמיים, ואני מבקש את זה בצורה הכי ברורה הפעם, תקבלו

החלטות הכי טובות שאתם מבינים, רק אל תקבלו את זה בתנאים שאנחנו לא

נוכל לעמוד בהם.

הנהגנו בזמן האחרון ועדת חינוך מאוד פעילה במרכז השלטון המקומי. אני

מבקש ממך, כראש הוועדה הזו, לזמן פגישה בזמן הקרוב, ביננו לביניכם, כדי

שאתם תקבלו תמונה מלאה לא רק מהוועדה עצמה.

ההצעה מקובלת.

שלכל החלטה שתיפול יהיה לוח זמנים, מתי מתחיל

לפעול ואיפה אנחנו הולכים לקבל את הכיסוי הזה.

אני מחזיק בדבריו של ח"כ ש. יהלום, מאחר שפנינו

לעמיתים שלנו באזור מסויים בגוש דן, ומצאנו שבתי

ספר פנו להורים והתחילו לשלם כבר כספים על תשלומי החובה ועל תשלומי

הרשות. אני בהתחלה התלהבתי מהשינוי המהותי שוועדה עכשיו מחליטה ומשרד

החינוך מייעץ, אבל בשטח עצמו, בתי ספר כבר גובים כסף מההורים, גם

תשלומי חובה, גם תשלומי רשות. יכול להיות שכל השיטה הזאת היא לא טובה,

ואולי צריך לגבות דרך ביטוח לאומי או משהו אחר.

לגופו של עניין, אנחנו בדקנו סעיף אחד, מתוך סעיפים תשלומי החובה, סעיף

הספרייה. בדקנו מספר בתי ספר בתל אביב, ומצאנו שההורים משלמים כשליש

יותר ממה שנדרש מהם עבור הספרייה. הרי הספריות של בתי הספר כבר קיימות



שנים. מצאנו גס במשרד החינוך שיש כלי שניתן על ידו לבדוק עכשיו מה הוא

בדיוק הקריטריון שצריך לשלם עבור דמי ספרייה. נעשה שם מחקר על ידי

מפקחת בשם חירם שרה, על הספריות בבתי הספר התיכוניים השנה. אפשר דרך

הכלי הזה לבדוק ולראות.

בקשר לתאונות אישיות, מדוע לא יעשה מיכרז בין הברות לביטוח?

בקשר להנחה, מדוע לא יוחלט על ידי הוועדה, כדי שלא יהיו החלטות שונות

בכל הארץ?

למרות שאני חושב שכל הנושא של תשלומי הורים צריך

להימחק מכל וכל וצריך למצוא את ביטויו דרך מערכת

המס, שזאת המערכת הנכונה, אני לא אתייחס לעניין הזה. מאחר שאתה ציינת,

אישור הוועדה עם התניות, אני מבקש שתיתווסף התניה אחת נוספת: שתצא

הוראה חד משמעית של משרד החינוך, לכל בתי הספר, שכל ענייני הגבייה

למיניהם לא יעשו בשום צורה דרך התלמידים אלא בין ההורים בלבד. אני חושב

שבפועל זה לא מתבצע כך, ואני לא רואה סיבה מדוע הוועדה לא תתנה את הדבר

הפשוט הזה שגם משרד החינוך מסכים לו. כל מה שקשור להודעות דרך

התלמידים, סנקציות וכל הדברים שנעשים גם היום.

ברוב בתי הספר זה נעשה דרך הרשויות המקומיות. רק

בבתי ספר על יסודיים בכיתות הגבוהות, ששם הבעלות

היא לא הרשות המקומית.

כשנגמור את כל נושא התשלומים בכלל נוציא סעיף

כזה שיחול על הסעיפים.

לגבי תשלומי החובה, לפי ההצעה שהצעתי, שהיא מסכמת את דעת חברי הוועדה,

אנחנו מאשרים את תשלומי החובה לרשויות המקומיות, לשנת הלימודים הזאת.

יתקיים דיון שבו אתם תביאו לנו את פרופיל הסל ואנחנו נקבל מן הרשויות

המקומיות פרטים נוספים.

אני רוצה להפנות כקריאה ולא כדרישה, כי אחרת לא תצא הגבייה, אם אנחנו

יכולים לקבל כמה שיותר מהר את נושא הקריטריונים להנחה ואם הוא יכול

להיות אוניברסאלי.

אנחנו מתנים את האישור בכך, שהם ישלחו אלינו את נוסח הצו.

מי בעד אישור סעיף תשלומי החובה, כפי שהובא לפנינו על משרד החינוך?

תודה. מי נגד? אין. מי נמנע? אין. אני קובע שזה אושר. אדוני המנכ"ל,

אנחנו מחכים לצו על מנת לאשרו באופן סופי.

הישיבה ננעלת נשעה 12:50