הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 207

מישיבת וועדת החינוך והתרבות

יום רביעי, כ' בסיון התשנ"ד (29 ביוני 1994), שעה 10.00

נכחו;

חברי הוועדה; א. בורג - היו"ר

ד. איציק

נ. בלומנטל

ש. גוטמן

ש. יהלום

ל. לבנת

ה. מחאמיד

א. סלמוביץ

מ. שטרית

ס. שליום

י. שפי

מוזמנים; י. בן-אריה - רקטור האוניברסיטה העברית

יועץ משפטי; מ. בוטון

מזכירת הוועדה; י. דיגלי

רשמה; ס. גליק

סדר-היום; א.הצעת חוק חינוך (קבלה ללילמודים במוסדות להשכלה

גבוהה), התשנ"ד-1993 (מאת ח"כ א. סלמוביץ).

ב. הצעת חוק חינוך (תנאי קבלה למוסדות להשכלה

גבוהה), התשנייד-1993 (מאת ח"כ ס. שלום).



א. הצעת חוק חינוך (קבלה ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה),

התשנ"ד-1993 (מאת ח"כ א. סלמוביץ).

ב. הצעת חוק חינוך (תנאי קבלה למוסדות להשכלה גבוהה),

התשנ"ד-1993 (מאת ח"כ ס. שלום)

הי ו"ר א. בורג;

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועת החינוך והתרבות של הכנקת בדיון

1. הצעת חוק תתקל"ג של ח"כ א. סלמוביץ - הצעת חוק חינוך (קבלה

ללימודים במוסדות להשכלה גבוה), התשנייד-1993,

2. הצעת חוק תתרס"ה של ח"כ ס. שלום - הצעת חוק חינוך (תנאי

קבלה למוסדות להשכלה גבוהה), התשנ"ד-1993

הצעות חוק אלו כבר נדונו בוועדה. לא שמענו את דעתו של ועד ראשי

האוניברסיטאות. אם נציגיו לא יצטרפו אלינו בדקות הקרובות, כנראה שלא

נשמע אותה.

התקיימו בוועדה זו הרבה דיונים. החלק האחרון שלהם עסק בשתי

ההצעות הנ"ל. שמענו את הנימוקים בעד ונגד, סיכמתי את הדברים בכתב,

המיסמך יחולק מיד. לקחתי את הלוז מההצעות כפי שנמסרו לי ע"י ח"כ

סלמוביץ וח"כ שלום. לאחר מכן לקחתי את הרקע התומך בהצעת החוק, כפי

שהופיע בדברי ההסבר להצעות החוק, וכן את ההנמקות שנימקו חברי הכנסת

בפני הוועדה. יש כאן ניגוד תפישות. לאחר מכן בא פרק העוסק בסיכום כל

העמדות המתנגדות להצעת החוק. במהלך הדיונים העלו חברי הכנסת מספר

הצעות הקשורות בטענות המהותיות שקיימות לגבי שוויון הנבחן בפני

הבחינה, מתי נעשים הדברים, השיקול הפנימי של מרכיבי הבחינה ביחס

לחוג, ביטול בחינות בחוגים מסוימים וכוי.

נעבור לשמוע את דבריהם של חברי הכנסת סלמוביץ ושלום.

א. סלמוביץ

בהצעת החוק שלי אני מבקשת לבטל את הבחינה הפסיכומטרית. הדבר

נובע מכך שהיום יש בעיה, כשלפחות מרבית הסטודנטים מפנים אצבע מאשימה

כנגד הבחינה הפסיכומטרית. המצב הוא שכ--8000 תלמידים לומדים בחו"ל,

מצב זה גורם להפסד מטבע זר ולרגשי תיסכול. חלק מן התלמידים האלה

איננו חוזר ארצה בתום לימודיו. כתוצאה ממצב זה יש בריחת מוחות מהארץ.

עד סוף העשור הזה תהיה בעיה, כאשר ל-25 אלף תלמידים לא יימצא פתרון

במסגרת המוסדות להשכלה גבוהה. עפ"י הנתונים שבידי המצב הוא שבמקום

לפתור את הבעיה, המוסדות להשכלה גבוהה מעלים מדי שנה את רף הקבלה.

היו מרצים שאמרו שאילו היו צריכים להתקבל היום לפקולטה בה הם מלמדים,

קרוב לוודאי שלא היו מתקבלים. הסטודנטים אינם מתקבלים לא משום שאינם

עומדים בדרישות הקבלה, אלא משום שאין מקום באוניברסיטאות. אשר למשרד

החינוך -- במקום לקחת אחריות ולמצוא פתרון לבחינות המיון במסגרת בית-



הספר התיכון, הוא מטיל את האחריות על התלמיד. כמו כן נוצרה תעשיה

ענפה בתחום הכנת התלמידים לבחינות הפסיכומטריות, המכונים למיניהם

עושים כסף רב. נוצר מצב שקבלה או אי קבלה לאוניברסיטה הפכה לאמת מידה

כלכלית.

יש חשיבות רבה מאד לעצם העלאת הנושא לדיון במסגרת הוועדה

ולהעלאתו על סדר היום הציבורי. אני מבקשת להצביע בעד החוק המוצע. עלי

להוסיף שיש הטוענים שתעודת בגרות משקפת בצורה הרבה יותר טובה את

יכולת התלמיד לסיים את לימודיו במוסד להשכלה גבוהה.

ס. שלום;

הצעת החוק שלי אומרת שכל מועמד בעל תעודת בגרות,יתקבל כתלמיד

מן המנין לשנה א'. על אף האמור בסעיף הקבלה, יהיה המוסד רשאי לקבוע

את ההיקף הנדרש בתעודת הבגרות בתנאי קבלה לכל מקצוע ומקצוע. יש כמובן

סייגים. לא ניתן לקבל לפקולטה להנדסה תלמיד שלא נבחן בפיסיקה

ובמתמטיקה בהיקף של 5 יחידות, אין בזה הגיון. הפקולטה להנדסה יכולה

לקבוע זאת כתנאי קבלה, וזאת ללא בחינה וללא קשר לציון. הסינון יבוא

בסוף שנה אי. בסוף השנה תקבע האוניברסיטה את מספר והסטודנטים העוברים

לשנה ב' הסטודנט יעבור או לא יעבור לשנה ב', הכל בהתאם להישגיו בשנה

אי. ההצעה נועדה למנוע שני עיוותים. יש מצבים שאין בהם שוויון

הזדמניות בתעודת הבגרות. אין תלמיד שגדל באיזור פיתוח או בסקטור

הערבי, בתלמיד שלמד במרכז הארץ. רמת ההוראה במקומות אלה אינה שווה.

אין. זה אומר שהצעיר בעירת פיתוח פחות בשרוני, פשוט מאד רמת ההוראה

שקיבל היתה פחות טובה. חלק מן המורים שמלמדים בעירות פיתוח חסרי

הסמכה, כמו כן מורות חילות מלמדות במקומות אלה. יש סטודנטיסם המלמדים

פיסיקה ומתמטיקה ולא בוגרים במקצועות אלה. לכן אני מציע שכל תלמיד

יוכל להתקבל לשנה ראשונה. הצעה זו איננה המצאה פרטית שלי, הדבר קיים

ברוב ארצות אירופה, וכן בחלק מארצות הברית. שם מקבלים למוסדות להשכלה

גבוהה באפן חופשי וללא תנאי. בסוף שנה א' הם מבצעים סינון. הצעה זו

איננה נוגעת רק לסקטורים מקופחים, היא נועדה גם לתלמידם מסקטורים

מבוססים שבגיל 17 לא היו רציניים מספיק בלימודים ולכן ציוניהם בתעודת

הבגרות נמוכים. אחרי הצבא הם מתעשתים, ולכן אין צורך לחסום אותם לכל

חייהם בכל הנוגע ללימודים גבוהים. מנסיוני, כבוגר מספר חוגים, עלי

לציין שאין כל קשר בין תעודת הבגרות לבין מה שלומדים אחר כך.

ש. גוטמן;

בחוג לכלכלה באוניברסיטת באר-שבע קיבלו במעט כל תלמיד לשנה אי.

בסוף שנה א' קבעו ציון מעבר - 75 בתנאי להמשך לימודים בשנה ב'.

שליש מתלמידי שנה א' התקבלו לשנה ב'. טוענים שזה יוצר תיסכול, אולם

תיסכול זה קטן יותר מן התיסכול שנוצר אצל תלמידים אשר אינם מתקבלים

כלל לאוניברסיטה. יש תלמידים שכבר בבית--הספר התיכון אינם משקיעים

בלימודים, מתוך הנחה שחבל להשקיע בבגרות,. ממילא אין להם, לדעתם,

סיכוי להתקבל למוסד להשכלה גבוהה.

ס. שלום;

תלמיד שנבחן במתמטיקה ובפיסיקה ב - 3 יחידות, המבקש להתקבל

לפקולטה להנדסה, יוכל לעשות זאת רק לאחר שיפור הציון ע"י בחינה חוזרת

ב- 5 יחידות לימוד.



ש. יהלום ;

תלמיד יכול לקבל ציון 6 בבחינה במתמטיקה בהיקף בן חמש יחידות,

ולהיכשל באינטגרלי (אחת השאלות בבחינת בגרות היא בחשבון אינטגרלי).

ס. שלום;

על מנת שלא ליצור מצב שבו תלמידים ישאפו להשיג ציון 6 בבחינה

בת 5 יחידות, אפשר לקבוע שאם בסוף שנה א' באוניברסיטה יהיה מספר גדול

של סטודנטים שיקבלו אותם הישגים, יתקבלו לשנה ב' אלה שציוניהם בתעודת

הבגרות טובים יותר.

מ. שטרית;

אם תתקבל הצעת החוק של ח"כ שלום, אין צורך לערוך דיון בהצעה

של ח"כ סלמוביץ.

ש. יהלום;

ח"כ שלום מציג תנאי קבלה - תעודת

בגרות, ואילו חייב סלמוביץ איננה מציבה כל תנאי.

י. בן-אריה;

לפני כחדש התקיים דיון מפורט על הצעת החוק של ח"כ סלמוביץ.

השתתפו נציגים מאוניברסיטאות שונות ומן הוועדה לבחינה הפסיכומטרית.

היתה הצבעה ונקבע סיכום. כל החברים הצביעו כאחד בהצעת הסיכום.

היו"ר א. בורג;

לא היתה כל הצבעה בנושא באותה ישיבה.

י. בן-אריה;

כלם הסכימו באותה ישיבה שהבחינה הפסיכומטרית נותנת אפשרות שניה

לתלמיד. מאז שנבחן בבגרות עברו מספר שנים. חשבנו שנשאיר את הדברים

כהצעת סיכום של פרוזדורים שונים ואפשרויות. גם האוניברסיטאות דיברו

על אפשרויות קבלה שונות והגמשת תכניות. קיבלתי סיכום מאותה ישיבה. מה

שהציע חייכ שלום קיים כבר עכשיו. הפקולטאות השונות שוקלות את תעודת

הבגרות ואת הבחינה הפסיכומטרית לפי קריטריונים שונים. פתחנו גם

אפשרויות שונות.

היו"ר א. בורג;

פרו' בן-אריה, העלתי על הכתב את כל הדברים האלה. אנו מבקשים

לקיים הצבעה על הצעות החוק שהועלו כאן.

י. בן-אריה;

בישיבה הקודמת הסברתי הכל, והדברים שסיכמת היו מקובלים עלינו.

אם אין הם מקובלים עתה אני מוכן להסבירם שוב, וזאת בהתחשב בכך שהרכב

הוועדה נשתנה.

הי ו ייר א. בורג;



חייב שלום העיר, ובצדק, שהכותרת היתה צריכה לכלול כותרת משולבת

לשתי ההצעות. לגופו של ענין הוא מסכים שהסיכום ישקף נאמנה את. מה

שנאמר כאן בדיון. הסיכום הוא נטול פניות לצורר הענין.

מ. שטרית;

השתכנעתי שאילו תעודת הבגרות היתה מבחן המיון היחידי, הדבר היה

פוגע באולוסיות מסוימות, הם היו סובלים יותר אילו לא היתה הבחינה

הפסיכומטרית. אשר להצעת חייכ שלום - אני רואה בה הגיון רב, אך גם

חשש. זה כלי הנותן לכל אדם עם תעודת בגרות אפשרות להתקבל לאוניברסיטה

ולהתמודד כשווה בין שווים. והיה אם יוכיח את עצמו ויעמוד בדרישות,

יעבור לשנה ב'. כל תלמיד יודע מראש שלא כלם עוברים לשנה ב'. התיסכול

של הסטודנט שיידחה בסוף שנה א' יהיה חריף פי כמה. הבעיה השניה היא של

האוניברסיטה - זאת תצטרך להיערך לאלתר לקלוט מספר גדול מאד של

סטודנטים. אם המועצה להשכלה גבוהה תיתן את האמצעים לכר, אני תומך

בהצעת החוק.

ד. איציק;

אני תומכת בהצעתה של ח"כ סלמוביץ. מחנך צריך להיות אופטימי.

אנחנו צריכים להאמין בתלמיד ולא בכלי ניבוי, בפרט שכלי זה איננו אומר

דבר. זאת מסננת שנוצרה כתוצאה מצפיפות באוניברסיטאות. באותה מידה

אפשר היה להחליט על מראה חיצוני כקריטריון לקבלה. לתעודת הבגרות יש

בדיקה של ידיעות על-פי תהליך מצטבר של שנות לימודים, ואילו הבחינה

הפסיכומטרית בודקת בזמן קצר אוסף של ידיעות בנושא מסוים, שהוא במידה

רבה טכני לחלוטין. שמעתי ממי שמחבר את הבחינה שמדובר בענין טכני

לחלוטין.

היתי רוצה שהאוניברסיטה תתחיל לחשוב את מחשבת הסטודנט. בזמנו

תמכתי במרצים, אולם עלי לציין שהם חושבים רק על עצמם. מעולם לא אמרו

שהסטודנטים לומדים בתת-תנאים, שיש צפיפות, שאין להם ספרים. הם אינם

מדברים בכלל על הסטודנט. הצעה זו תכריח אותם לחשוב את מחשבת הסטודנט.

יש בעיה עם בחירת החוג שהסטודנט מבקש ללמוד. כאשר אין הוא

מתקבל לאופציה הראשונה בה הוא מעונין, הוא עובר, בעל כורחו, לאופציה

השניה או השלישית. לדעתי דבר זה נובע מחוסר מקום. מצב זה יכריח את

ות"ת ואת משרד החינוך והתרבות לדאוג לכך שעם תחולת החוק דבר זה

ישתנה. אני רוצה שיכנסו כמה שיותר תלמידים לאוניברסיטאות. מועמדים

שלא מתקבלים לאופציה ראשונה או שניה, יוצאים לעבודה ולא חוזרים יותר

למעגל הלימודים. הצעת החוק של ח"כ שלום נותנת להם הזדמנות תומכת.

ה. מחאמיד;

יש הרבה בעיות סביב הצעות חוק אלו. הדבר איננו קל כפי שאנו

מתארים לעצמנו. אינני מקבל זאת בקלות דעת, בכל זאת צריכים להיות

קריטריונים. צריך לחשוב על זה. מצד שני הבחינה' הפסיכומטרית איננה

עונה על בעיות התלמידים משכבות מצוקה. באופן כללי אני נגד בחינות,

אבל יש צורך בקריטריונים. אשר לבחינה הפסיכומטרית - אני מבקש להחמיר.

לא יתכן שכל התלמידים יפנו למשפטים ולרפואה, אז לאי יהיו מעבדות

ותיווצר בעיה. קריטריון הכניסה לאוניברסיטה צריך להיות תעודת בגרות.

לא יתכן שהשערים של המוסדות להשכלה גבוהה יהיו פתוחים. יכול להיות



שההצעות שלכם יצטרכו לעבור אחר כר לוועדת הרווחה" מכיון שאנשים רבים

ימצאו עצמם מובטלים. מדובר בבל העוסקים בקורסי הכנה לבחינות

הפסיכומטריות, בבוחנים, במטפלים השונים בבחינות אלה ועוד.

ש. גוטמן ;

אני רוצה לבשר לכם שבטכניון החלו בתכנית חדשה. שם בשנה אי כולם

לומדים לפי אותה תוכנית. הניתוב לפקולטות, על-פי ההישגים, נעשה בסוף

שנה א'. הבחינה הפסיכומטרית היא. כלי עזר לניבוי טוב יותר של הצלחה

בלימודים באוניברסיטה מאשר בחינות הבגרות. לפי המצב הקיים כיום, אני

מתנגד לבטל את הבחינה הפסיכומטרית, אבל אני בעד הצעתו של חייב שלום.

תומך בכך שיאפשרו לכל אדם מבוגר ללמוד באוניברסיטה ולהתחרות על

מקומו. אגב, בטכניון המהפכה איננה כה גדולה, משום שמדובר רק בעוד 20%

שיבואו. אני יודע שבפקולטאות אחרות, כגון משפטים או רפואה, מדובר

ביותר מ-20%. בטכניון הכתות קטנות יחסית מבחינת המבנה שלהן, במוסדות

. אחרים זה הרבה יותר מסובך. אי אפשר לקיים את ההצעה המוגשת כאן, ואני

בעדה, מבלי שהממשלה תיקח על עצמה לקדם את הנושא הזה בשנה הראשונה

שהיא קשה.

ס. שלום;

בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל--אביב קיבלו לפני ארבע שנים

240 סטודנטים, וטענו שאין מקום ליותר. בינתיים הגדילה הפקולטה

את מספר תלמידיה ל- 1400. פתאום היה מקום באותה פקולטה, ובאותה ספריה

לתלמידים נוספים.

ש. גוטמן;

אני מזהיר שהבעיה של ההשכלה הגבוהה איננה כאן. הבעיה היא כמה

תלמידים ותלמידות מקבלים תעודת בגרות מתוך שנתון של גילאי 18. יש

התמוטטות ופשיטת רגל. הבעיה נמצאת שם. אם לא נפתור בעיה זו לא הועלנו

דבר. תומך בהצעת חייכ שלום.

ש. יהלום;

אני תומך בחלק מדברי שטרית. כשיש בחינה פסיכומטרית, הכניסה

לתלמידים משכבות סוציו-אקונומיות נמוכות קלה יותר. אם נקבל את הצעת

סלמוביץ, ייווצר מצב שפחות תלמידים חלשים יתקבלו למוסדות להשכלה

גבוהה. מחקר שנעשה בחיפה הראה שאם היו מסתמכים על תעודת בגרות, פחות

תלמידים משכבות חלשות היו מתקבלים. לכן אני שולל את הענין.

ד. איציק;

אני יכולה להראות לך מחקר עם מסקנות אחרות.

ש. יהלום;

בסיכום שעלה בוועדה אמרנו שאנו דורשים, ועל זה ניתן להילחם,

שכל תלמיד ייבחן בחינה פסיכומטרית יחד עם בחינות הבגרות. תהיה הכנה

לכך במסגרת בית-הספר, זה יפתור את הבעיה של עשית רווח על חשבון

המועמדים. אני מתנגד להצעת סלמוביץ.

להצעת שלום - אנו חיים בחברה דמוקרטית, ואיננו יכולים לכפות



דבר על העולם האקדמי. האוניברסיטאות טועהות שהציון 6 במגמה הריאלית

איננו מספיק כדי להתקבל לחוגים מסוימים, תלמיד המקבל ציון 6 בכימיה

אינני יכול להתקבל לרפואה. יש גם בעיה של מימון . למדינה אין מספיק

אמצעים. לאוניברסיטאות אין כסף כדי לפתוח הרבה כתות. אם החוק יתקבל

האוניברסיטאות יכולות להעמיד דרישות קבלה חמורות, כגון ממוצע גבוה

בתעודת הבגרות. שנה א' לכל תהיה שנה ללא תכלית ובזבוז לכל המשק.

באוניברסיטת תל-אביב היה הסדר כזה, אך הוא בוטל. למרות שתלמידי

שנה א' בחוג ידעו שרק 100 סטודנטים יתקבלו לשנה ב', לתלמידים שלא

התקבלו לשנה בי נגרם מפח נפש גדול. אני חושב שהעיקר הוא להגיע לכך

שאחוז בוגרי בית-הספר התיכון בעלי תעודת בגרות יוכפל. במקום לתת את

הכסף לבתי-הספר התיכוניים על מנת שישקיעו אותו בהגדלת אחוז מקבלי

תעודת הבגרות, אתם מציעים להוציא אותו על פתיחת עוד כתות, כשיודעים

שמדובר רק בשנה אחת. כמו כן יהיו 90% מתוסכלים שבזבזו שנה, ביניהם

תלמידים טובים. חבל להעביר את הכסף לדברים לא תכליתיים.

אני מציע שנלך בשלבים. הבה נאמץ את הצעת ח"כ בורג, שהיא התוצאה

של הדיונים כאן , והאומרת של- 70% - 60% מהפקולטאות יתקבל כל אחד. ב- .

30% של הפקולטאות היוקרטיות ניתן את המסלולים העקיפים. תלמיד יוכל

ללמוד בחוג המשולב, ואחר כך להתקבל. אם נלחם על הצעת ח"כ בורג, יהיו

הישגים.

י. בן -אריה;

אני מבקש להביע את דעתי, הרי לשם כך הוזמנתי.

היו"ר א. בורג;

הזמנתי אותך משום ששר החינוך ביקש שאזמין את נציגי ור"ה,

הצגת כבר את דבריך. אני מצטער אנו מתכוננים להצביע.

אני מסכים לדברי ח"כ יהלום, מתנצל בפני ח"כ שלום, מודה לח"כ

סלמוביץ ולח"כ שלום. כתוצאה מהעלאת ההצעות חלו כבר שינויים בתוך

המערכת באוניברסיטאות. ח"כ שלום הציג את מה שקורה בצרפת. ההשכלה

הגבוהה בצרפת במשבר גדול. הדבר נובע מתסכולם של המונים שהתקבלו לשנה

אי, ונשרו בתום השנה. נשאלת השאלה מתי צריך לעשות את המיון על מנת

להקטין את גורם התיסכול, האם לפני הקבלה לשנה אי, או שמא בסוף שנת

הלימודים הראשונה באוניברסיטה. נראה לי שמיון שנעשה לפני כניסה

לאוניברסיטה, גורם לתיסכול קטן יותר מאשר מיון שנעשה בסוף שנה אי.

ד. איציק;

זה גם מיון מרצון .

היו"ר א. בורג;

הקבלה הפתוחה מוסיפה בממוצע שנת לימודים לסטודנט.

הצעות החוה שלפנינו, גם אם תעבורנה, אינני רואה אותן מיושמות

לא בשנת הלימודים הנוכחית ולא בזו שלאחריה. אינני יודע אם הן

תעבורנה, ואם הן ישימות בכלל.

היו"ר א. בורג;



אני מעמיד להצבעה הצעה תתקל"'ג 1. של ח"כ סלמוביץ; "התנאי

לקבלה ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה שהוכרו על ידי המועצה להשכלה

גבוהה, הוא שהנרשם ללימודים זכאי לקבל תעודת בגרות או שהוא בעל תעודת

בגרות ישראלית, או תעודת בגרות זרה ובלבד שהמועצה להשכלה גבוהה הכירה

בה לענין חוק זה ..."

הצ;בעה

בעד - 4; נגד - 6; נמנע - 1

ההצעה נדחתה

היו"ר א. בורג;

היועץ המשפטי יציע לכנסת להסיר את ההצעה מסדר היום. ח"כ

סלמוביץ צריכה לשכנע את הכנסת לכלול את ההצעה בסדר היום. אם הכנסת

תחליט לכלול את ההצעה בסדר היום, היא תעבור לקריאה ראשונה.

עד שהחוקים ייכנסו לתוקף, אם הם יעברו, יש בשנה הבאה בחינה

פסיכומטרית. לאחר מכן נקיים הצבעה על המלצות וועדת החינוך, שזה סיכום

הדיון.

אני מעמיד להצבעה הצעה תתרס"ה של ח"כ שלום:

א. "חובה על מוסד להשכלה גבוהה לקבל כתלמיד מן המנין לשנת הלימודים

הראשונה כל אדם הזכאי לתעודת בגרות לכל מקצוע לימוד בו הוא מעונין

ללמוד"

ב. "...מוסד יהיה רשאי לקבוע הרכב תעודת הבגרות הנדרש כתנאי

לקבלה לכל מקצוע ומקצוע"

הצבעה

בעד - 6; נגד - 4

ההצעה נתקבלה

אני מעמיד להצבעה את הצעת החוק של וועדת החינוך, להוציא סעיף

9 שהוצע ע"י ח"כ זכאי ( סעיף ?: "יש להנהיג העדפה מתקנת בבחינת

הפסיכומטריות לקבוצות אוכלוסיה שיוגדרו").

הצבעה

ההצעה נתקבלה ברוב קולות.

הישיבה נסתיימה בשעה 11.00