הכנסת השלוש עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 202

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום שני ד' בתמוז התשנ"ד (13 ביוני 1994)/ שעה 11.00

חברי הועדה: א. בורג - היו''ר

א. אסעד

ש. הלפרט

ש. יהלום

ל. לבנת

א. רובינשטיין - שר החינוך והתרבות

ש. אבואב - יו''ר מרכז שלטון מקומי

ש. אורן - ארגון המורים התיכוניים

ד. בראלי - משרד החינוך והתרבות

ע. ברנדייס - יועץ השר ע. דונסקי - הסתדרות המורים

ע. וולנסקי י יועץ השר לנושא השכלה

מ. לנגרמן - רפרנט אגף תקציבים, משרד האוצר

א. צימבליסטה - מרכז מועצות איזוריות בישראל

י. צמח - ארגון הורים מרכזי

י. שפירא - ההסתדרות הכללית

י. גידלי

רשמה: ס. גליק

תכנית תלת-שנתי משרד החינוך -

תכנית עבודה לשלוש השנים הבאות



תכנית תלת-שנתי משרד החינוך -

תכנית עבודה לשלוש השנים הבאות

אדוני השר, בבקשה

ביקשתי להביא בפני הועדה את המדיניות של משרד החינוך לשלוש השנים הבאות. היא מעוגנת

בנתונים כמותיים ותקציביים. אנו מציבים לעצמנו יעד ומקבלים לעמוד בו. כאשר אנו חושבים שתכנית זו

של שלוש שנים משנה את פני מערכת החינוך בישראל. אנו מקבלים לעמוד ביעדים הכמותיים והתקציביים,

זה לא אומר שאפשר לעמוד בכל סעיף באותה שנה בדיוק בסכומים שנקבעו.

למשל, הלכנו לתכנית של שנה י"ג. הכוונה לקחת קבוצת תלמידים, לקצר להם את תקופת הגיוס,

לתת העשרה במסגרת בית-הספר כדי שיעברו בגרות לפני צבא. בשל האילוצים של מהירות הזמן - הצבא

דרש את השמות בחודש מרץ - גייסנו הרבה פחות ממה שהתכוונו לגייס.

אשר להארכת יום הלימודים בחינוך הרשמי -בשנת תשנ"ו רוצים להגיע למספר שעות לימוד ממוצע

של 5.7 שעות ביסודי. בשנת תשנ"ב היה הממוצע 4.7 שעות לימוד. בשנה הבאה נגיע בכל בתי-הספר היסודיים

ליום לימודים בן חמש שעות לפחות בכל המערכת, זה כולל את יום וי. הרבה מעבר לזה ינתן באזורים

מיוחדים ובכיתות מיוחדות.

אני רוצה לדעת לאיזה פרק זמן, ומה זה שתי שעות לתלמיד?

כל תלמיד מקבל שתי שעות לשבוע.

האם זה גרף תקן לתלמיד ? מה עושה כיתה בת ארבעים תלמידים!

זו בעיה נפרדת, כיתה כזאת תקבל שמונים שעות. אני מודד את השעות שנתנו למערכת תוך ניטרול

הצפיפות. כשנתנו לכיתות העירו לנו שהכיתוות גדלו מאד, לכן בנתינה התיחסנו לתלמיד כדי להראות מה

קרה כאן פר תלמיד.

אני עובר לגרף ''ממוצע שעות לתלמיד לפי שלבי חינוך". הגרף הניתן כאן מתיחס לאורך שנים. שנת

80 היתה שנת השיא, לפני הקיצוצים הגדולים, בעיקר בחטיבת הביניים. אנו רואים שבשנת 95-96 מקבלים

בבית-הספר היסודי את ממוצע שעות הלימוד לתלמיד, העולה על מה שהיה בשנת 80. בחטיבת הביניים

מנסים להגיע חזרה מהנקודה הנמוכה של 89-90, אך עדיין איננו מגיעים למה שהיה ב-1980.

אני רוצה להבין איך נעשה שקלול זהן הרי לאורך הדרך התקן היה שעות לכיתה. יתכן שתקן שעות

לכיתה לא השתנה. יכול להיות שיש כאן עיוות. כאשר הלכנו על תקן לכיתה, וזה תלמיד בכיתה מרווחת,

הרווח יותר גדול. זה לא משקף את השינוי לילד הבודד.

הגרף משקף את השינוי בממוצע לילד הבודד, אך איננו משקף את השינוי לכיתה. מאז העליה גדלה

הצפיפות, ומשום כך ברור שהגרף מוטה כלפי מטה. שימו לב לעליה הגדולה בחטיבת הביניים, מ - 1.64 ל

- 1.7. עדין איננו חוזרים למה שהיה בשנות ה-80.

האם יתכן שנותנים 80 שעות בכיתה?

בכיתה של ארבעים ילד בממוצע מקבלים 80 שעות.

תלמיד בכיתה א' מקבל מספר מסויים של שעות, כמה מקבל בית-הספר בעד הילת

בחטיבת הביניים מקבל בית-הספר לפי תלמיד, כשכיתות קטנות מקבלות השלמה. בבית-הספר

היסודי זה לפי כיתה.

תלמיד בכיתה ו' מקבל מספר מסויים של שעות, בית הספר מזדכה עליו ב 1.87 שעות בממוצע.

כמה מקבל בית הספר בעד התלמיד הבודד?

בעד 32 תלמידים מקבל בית-הספר 37 שקלים לכל תלמיד. זה בממוצע.

האם בכיתה רגילה מקבל 1.87 ש''ח ?

.1.87 ש"ח זה ממוצע סטטיסטי על שעות שהתלמיד לומד. גמול ניהול, סל טיפוח, התחלקות הכיתה

לשניים ולימודים בהקבצות. זה סך המשאבים שהמערכת משקיעה בתלמיד, יש מקומות שבהם משקיעה

יותר, ויש כאלה שמשקיעה בהם פחות.

זה לא בדיוק ממוצע שעות.

המשאבים נמדדים בשעות. אם יש 60 שעות לכיתה, זה לא אומר שהכיתה לומדת 60 שעות.

אני מבקש להבין: ילד המינימום - בית-הספר מקבל בעדו 1.16 ש"ח.יש 45 תלמידים מקבל עליהם

52.20 ש"ח (45*1.16). היסוד של סכום שהמערכת מתגמלת כל ילד הוא 1.16 ש"ח.

יש 40 תלמידים בכיתה (46.4= 40*1.16 ). הששאלה איך בית-הספר משתמש בשעות. חלק מן השעות

הוא משרת מנהל - שלוש שעות לכיתה, שתי שעות למהנך. אם התלמיד לומד 35 שעות, זאת אומרת שיש

שש שעות נוספות, יכול לתת שעורי עזר או פיצול לקבוצות.

זה תרוץ לצפיפות.

הולכים לפי מדד, מוכן לכל דבר כזה להיכנס בנפרד . איך מחלקים את השעות, מה התקן

לתלמיד, מה התקן לכיתה. אני רוצה להראות בגדול את המגמות ואת מדיניות המשרד. בבית-הספר היסודי

יש עליה תלולה, יותר משהיתה אי פעם. מגיעים למשאבים לתלמיד. בחטיבת הביניים אין מגיעים לכך.

בבית הספר היסודי מגיעים, פחות או יותר, לשיא שהיה בשנת 80. אם נקטין צפיפות בכיתות, מספר השעות

פר תלמיד יקטן. הולכים כעת לפי תקן לתלמיד. אני מציע שכל דבר שנביא לכם יבוא בפני הועדה בנפרד.

מראה כאן מגמות של המשרד, ומה קורה בהשוואה למה שהיה. בחטיבת הביניים לא חוזרים למה שהיה.

בחטיבה העליונה מתקרבים למה שהיה, כאשר הגידול מאד משמעותי. בבית-הספר היסודי עלינו על מה

שהיה לנו.

כיצד משפיעה תכנית של יום לימודים ארוך על בית-ספר אחד. צלצלנו למנהל

בית-הספר ובררנו מה קרה בעניין זה. בבית-הספר "מורשה" באופקים בשנה הבאה יהיה יום לימודים ארוך,

על פי החלטה כללית, כאשר בכל מערכת של בתי- הספר היסודיים לומדים 5 שעות ביום מינימום בכל

ימות השבוע. זו החלטה משמעותית, משום שהיא מאפשרת לבצע דברים שונים ומגוונים במסגרת יום

לימודים ארוך. אגב, עם 35 שעות שבועיות מגיעים לממוצע שעות גבוה מאד, בקנה מידה בין לאומי. בכיתה

א' אנו חורגים מכל נורמה מקובלת במערב, וזו תהיה הערה לממשלה. 35 שעות לימוד לתלמיד בכיתה א'

זה יותר מידי. אנו רוצים להפחית שעות אלה.

בתלמודי תורה לומדים 50 שעות שבועיות.

שם יש מוטיבציה שונה ותרבות מיוחדת.

זה לא מזיק לילדים.

אנו רוצים להציע לרדת מהמינימום של 35 שעות בשבוע בכיתה א/ ולהעבירם לחטיבת הביניים

כדי לחזקה. יזה יעזור לנו לחזור לסטנדרטים שהיו לנו.

הנושא של מספר שעות בבית-הספר הדוגמאטי עבר בתכנית מסוימת ליום לימודים ארוך, זה לא

בית-הספר הסטנדרטי.

בית - הספר הממוצע הוא הסטנדרטי.

בית הספר הסדיר הוא ללא יום לימודים ארוך. כל שנה אתם באים בתכנית. אני לא רואה בכמה

בתי-ספר אתם מנהיגים יום לימודים ארוך.

בית-ספר זה שעבר ליום לימודים ארוך, ולכן בכיתות ה'-ו' לומדים עד שעה 14.00 פלוס. אבל אין

זה מייצג את בתי-הספר בישראל.

מה שחבר הכנסת יהלום שואל מתייחס לגרף שמשקף את בית-הספר מספר אחד ואיננו משקף את

המערכת כולה. קחו לדוגמא את בית-הספר "דוגמא עוזיאל לבנים" בירושלים.

אני לוקח בית-ספר שהיה במסגרת יום לימודים ארוך, ובודק מה קרה לסוג כזה של בית-ספר

בעיירת פיתוח. את כל המערכת מייצגים שני הגרפים הקודמים. אשר לשאלה שהועלתה פה - בוודאי שהגרף

איננו מייצג את כל המערכת. את הכלל מייצגים שני הגרפים האחרים. אני מביא שני ממוצעים ומקרה

ספציפי. בית-הספר הספציפי הוא ''מורשה". אני רוצה להראות מה קרה לבית-ספר כזה בעיירת פיתוח

במסגרת יום חינוך ארוך, לאחר שקיבל תוספת שעות בתשץ, מתי נסתיימו הלימודים, ומתי מסתיימים

בתשנ"ב.

זה מבטא שליש מהמערכת. שנים עשר אלף כיתות קיבלו יום לימודים ארוך.

אני מביא את התכנית התלת-שנתית, לאחר שנים שמערכת החינוך קוצצה באכזריות. בית- ספר

שעבר ליום לימודים ארוך באופקים נהג לשלוח את התלמידים הביתה בשעה 12:40. אני מביא את הדברים

כהווייתם.

אני מבקש לדעת מהו נושא הישיבה היום. נושא הישיבה איננו צילום המצב היום אחרי הישגים,

אלא תכנית תלת- שנתית של משרד החינוך, זו מטרת הישיבה. אם רוצים לעשות ישיבה על השיפור בחינוך

לעומת ממשלה אחרת, צריך לקיים דיון אחר.

אני מראה גרפים המתארים מה יהיה בשנת 96 והלאה.

נעבור לגרף בעמוד מספר: 4 ''החלטה ב' - קידום לימודי המדע והטכנולוגיה''.

קיבלנו את דו''ח ועדת הררי, והוא עומד להיות מיושם בצורה חסרת תקדים. משקיעים בו מאמצים

אדירים.

האם אפשר לראות את התכנית במשרד ו

י אתה יכול לפנות אל העומדים בראש התכנית.

אנחנו הולכים לתכנית מיחשוב גדולה בתשנ''ז, שבסופה יהיה מחשב אחד בממוצע לכל 12-13

תלמידים. הדבר שונה בין בית-הספר היסודי לחטיבת הביניים ולחטיבה העליונה. טעות לראות בתכנית

מחשוב זאת אך ורק מכשיר להוראת המקצועות הריאליים. יש לנו תכנית גדולה לגבי זה. תהיה הגדלת

ההוראה המתואמת והפרטנית במסגרת כיתה הטרוגנית, כאשר לכל תלמיד תהיה אפשרות גמישה להתקדם

בקצב שלו. אני מדבר על חדרי המדע ופינות מעבדה.

מה לגבי הסדנאות ז מהי ההצטיידות בסדנאות בבתי הספר הטכנולוגיים / סובלים ממחסור כרוני

בציוד.

השאלה של חבר הכנסת הלפרט היא אם "98" מסתדר עם הרפורמה בחינוך הטכנולוגי.

התכנית תעלה 24 מליון ש''ח, ותמומן על ידי מפעל הפיס, משרד החינוך וראשויות מקומיות, כאשר

רק חלק מזה מוצא על הברזלים החלק העיקרי מוצא על הכשרה ועל תוכנות ולומדות. הצטיידות של

מעבדה וחדרי מדע נוספים בתשנ"ז יש מאמץ גדול בקדם יסודי ובפינות מדע, דבר שמאד מצליח. רואים

הצטיידות זו גם בכל המרכיבים האחרים שבבית-הספר.



מדובר במערכות לחדרי מדע. יש פרק בדו''ח הררי על החלטה בחינוך הטכנולוגי. אנו מחילים את

הרפורמה בחינוך הטכנולוגי, ורוצים גם לשנות את מבנה הלימודים בחטיבה העליונה. נכניס; פורמות בחינוך

הטכנולוגי, גם כדי להגדיל את מספר הזכאים לתעודת בגרות זה נושא מאד רחב).

מה הסיבה להתמעטות התלמידים בחינוך הטכנולוגי ?

מספרם לא ירד, שיעורם באוכלוסיה ירד.

נשאלת השאלה אם זה נכון מהבחינה החברתית.

אני מתיחס לטבלה בעמוד :6 "פיתוח תכניות לימודים חדשות במדע ובטכנולוגיה - לוח זמנים

ליישום התכנית בבתי-הספר". בשנת תשנ''ו מגיעים למאה אחוז יישום בחטיבת הביניים. יהיה ניסוי בכל

כיתות י"א.

אני עובר לגרף ''היקף וקצב הכשרת מורים - ליישום תכנית 'מחר 98'" התחלנו במכללת.''תל-חי"

היתה לנו פתיחה מאד מרשימה. יש לנו פה אומדנים עד שנת תשנ''ח. רואים את קצב ההתקדמות עם

האומדנים. כאשר נוכל לבצע את התכנית על פי המלצה ובעזרת המורים.

הכשרת המורים היא חלק מרכזי גם בהוראת מתימטיקה, גם בהוראת מחשבים וגם במקצועות

אחרים.

האם זה כולל גם את שלומיז

התשובה חיובית.

בעמוד 4 - ''קידום לימודי המדע והטכנולוגיה" - יש גרף מאד תלול של עמדות מחשב. זאת אומרת,

שאם 1600 יספיקו לתשנ"ד, לא ייתכן שיספיקו לתשנ''ז.

אני מצטרף לשאלתו של חבר הכנסת יהלום. אדוני השר, הסבר לנו בבקשה איך במחשבים בתשנ"ו

יהיה מספר מקסימלי, ובמתימטיקה רק בתשנ''ח. מספר המורים למחשבים צריך להיות בהתאם להצטיידות,

ואילו מקצוע המתימטיקה קיים כל הזמן.

1600 ועוד 1600, סה''כ 3200. אין פה קיפאון, להיפך, צריך לשאול מדוע זה לא יורת

זו שאלה לעניין.

בעיקרון, מקדימים הכשרת המורים.

מתימטיקה הוא המקצוע הפרובלמטי ביותר. שינוי שיטות הוראה במתימטיקה הוא דבר קשה.

גייסנו את טובי הפרופסורים והמומחים למתימטיקה בארץ, ומתכוונים לעבוד בשיטת המניפה. 'זה יתפרש

בכל הארץ.

אני מתיחס לגרף בעמוד 8 ''יישום תכנית 'מחר 98' באצבע הגליל". יש יישום במקום אחד, וזה

פרוייקט מאוד מוצלח בשיתוף עם המוסדות להשכלה גבוהה. יש לנו בעיה רצינית: פרופסורים שמתנדבים

להכשיר מורים באצבע הגליל ובמקומות אחרים, אינם מקבלים תמורה מדעית. והדבר איננו עוזר להם

בקידום בדרגה. לפרופסור מן המניין הדבר פשוט. לפרופסור חבר ולמרצה יש בעיה בעניין.

בנושא של הקידום האוניברסיטאי לא עסקנו, אבל בנושא הכספי עסקנו. באחת הישיבות הקודמות

בנושא השתלמויות אמרנו שצריך להיות שכר דיפרנציאלי לאנשי אקדמיה. שיהיה להם לפחות פיצוי כספי.

אנשים אלה אינם יוצאים ללמד משום שהשכר זעום, וזה לא מביא להם קידום באוניברסיטה.

אני עובר לגרף 'קידום אוכלוסיות חלשות" בעמוד 9. אני מתייחס לתלמידי כיתות י"ב המסיימים

12 שנות לימוד, אך אינם זכאים לבגרות. המדיניות החברתית שלי יש לה שני קטבים: החזקים שבקרב

החלשים, שבמאמץ לאומי גדול אפשר להעבירם את בחינות הבגרות, ויש לזיכוי להכניסם להשכלה גבוהה.

זו שליחות ממדרגה ראשונה, זאת לא תכנית עתידית. זה מצב קיים. מ 91' ועד 93' ניגשים לבגרות ולא

זכאים לתעודה תלמידים רבים. ב 93' הגיע מספרם ל- 23 אלף. יש גידול מסוים בנכשלים, כי מספר הניגשים

לבגרות גדל משנה לשנה. בשנת תשנ"ד שנים עשר אלף בוגרי תיכון במגזר היהודי וארבעת אלפים במגזר

הערבי צברו למעלה מ-15 יחידות בגרות ולא עברו את הבחינות, חלקם בגלל בחינה אחת.

יש בעייה גדולה בייעוץ שמקבל התלמיד. בונים לתלמיד תכנית עתירת יחידות, אבל היא איננה

עוזרת לו לעבור את הרף במתימטיקה. עם ייעוץ נכון יכול להיות שחלק מהתלמידים פה אפשר יהיה להוציא

מהסטטיסטקה הזאת.

בפעם הראשונה אנו מכינים מדריך לתלמיד שייתן לו ייעוץ עצמאי. לפי המדריך ידעו מה זכויותיהם

ומה האופציות שעומדות לרשותם.

עשינו תכנית מיוחדת פנימית אישית למסיימי צבא, שחסרה להם בגרות אחת. הוצאנו מהמחשב

2152 שסיימו בתשנ''א, אך חסרה להם בגרות אחת. אצל קרוב ל- 1000 תלמידים מדובר במתימטיקה. 1000

תלמידים השקיעו מאמצים עצומים כדי לעבור ולא הצליחו. הם גם אינם מגיעים להשכלה גבוהה אך ורק

בגלל מתימטיקה. הצענו להם ללמוד על חשבוננו לבגרות.

מדוע לא תשקלו אפשרות של תעודת בגרות ללא מתימטיקה?

המוסדות להשכלה גבוהה לא יכירו בכך.

אנו רוצים להכניס מתימטיקה ברמה בסיסית - בין 2 ל 3 יחידות.

אדוני השר, האם ערכתם מחקר, מדוע מתקשים התלמידים במתימטיקה?

בהשוואה בילאומית, התלמידים אינם חלשים במיוחד.

אנו ממש במצב טוב, בהשוואה למדינות אחרות.

.. יש מקצעות משנייים שמונעים, בשיעורים גבוהים, מ 2000 תלמידים לקבל תעודת בגרות. באזרחות

מדובר ב 59%. שמתי לי למטרה לשנות דבר זה.

מה קורה עם שפה זרהו

הרעיון שלי לעשות כל מאמץ שהחלשים יגיעו לצבא עם תעודת בגרות, אפילו בגרות חלקית. הסטטוס

החברתי שלהם ישתנה והדימוי העצמי שלהם ישתפר. לקחנו פרוייקט של אגף שחר - מעבר לבגרות - שברוב

המקומות הצליח מאד, למשל באור יהודה היתה הצלחה בלתי רגילה. לא בכל המקומות ההצלחה שווה.

בשנת תשנ''ה אנו מגדילים ההקצבה לזה. מספר התלמידים יעלה מ 4000 ל 5500 תלמיד.

אנו הולכים לתכנית י"ג בתשנ''ה. הצבא דרש בחודש מרץ את שמות התלמידים, ולכן לא הגענו

למספר 1500. למרות זאת אנו עומדים באומדן של 8000-4000 תלמיד. נעשה פעולות דירבון במסגרת

בית-הספר. התכנית מאפשרת להתגייס לצבא עם בגרות. אנו נותנים תכנית העשרה, וגם מקצרים לתלמיד

את השירות הצבאי כדי שישתחרר עם חבריו. בתשנ''ה נלך על עניין של השתלמות במסגרת בית-הספר. יש

טענה שנרשמו מעטים, זה נובע מכך שלא רוצים להישאר ולהמשיך ללמוד בבית הספר. אנו חושבים על

השתלמות במסגרת חוץ-בית-ספרית. מתחבטים בעניין.

לפי הפנייה שלך לתלמידים אלה, ''הזדמנות שנייה'' היתה צריכה לגדול.

איננו מכניסים זאת במסגרת ''הזדמנות שנייה" זו תכנית מיוחדת, כל זה נעשה לפני צבא.

האם לא תהיה הזדמנות שנייה במערכתו

תהיה, אבל בהיקף קטן. תכנית י"ג, כמעבר לבגרות, מבטלת את ההזדמנות השנייה.

אני עובר לגרף ''תחזית הגידול בשיעור הזכאים לתעודת בגרות עד 1997''. במגזר היהודי 42% זכאים

לתעודת בגרות - זה שיעור גבוה מאד בהתחשב במדינות אחרות. רוצים להעלותו ל- 50%. במגזר הערבי

ההצלחה נמוכה יותר, גם שיעור ההשתתפות בלימודים בתיכון נמוך במגזר זה. זה נובע, בין היתר, מסיבות

תרבותיות. עניין הבנות בתיכון הוא פרובלמטי מאד. אנו רוצים להגדיל ממוצע כלללי מ- 36% ל- 44%. אני

מקווה להגיע ליותר מזה.

הגרפים מאד עקביים. לא היה סביר שבמאמץ תחול עלייה גם במגזר המיעוטים, ותהיה התקרבות

לגרף הכללי?

.. יש בעיות רציניות מאד בתיכון. ייתכן, שאחד הדברים שיעזרו, הוא הכנסת חינוך טכנולוגי בהיקף

גדול יותר במגזר הערבי.

מה מעכב זאת, ואיך אפשר להגבירו?

יש בעייה של שיעורי למידה.

היו"ר א. בורג

צריך להכריז תכנית חירום במגזר הערבי. הפערים אינם סבירים, ומה שעושה התכנית היא שימור

פערים. היא איננה משקפת צמצום.

המצב גרוע יותר מכפי שמתארו חבר הכנסת בורג.

שר החינוך והתרבות א. רובינשטיין

קצב הגידול היה צריך להיות לפחות זהה גם במגזר היהודי וגם במגזר הערבי. אם היום ההפרש

הוא קצת יותר מפי שניים, הרי ב-97 הוא יגדל.

זו אותה פרופורציה.

איו זה מניח את הדעת. אני רוצה לומר לכם היכן אני רואה את התפנית הגדולה. עושים מהפכה

בתשתית ובמסד. רק כשהבוגרים של הרפורמה הזאת - שהיא השוואת כל התכניות

והמשאבים והקצבת שעות למגזר היהודי - יגיעו לתיכון, היא תישא פרי. התכנית עולה סכומים עצומים

בקנה מידה שלא היה כמותו. אני מסכים שהמצב איננו משביע רצון.

שמירת הפער היא בעייתית. היתה ציפייה ליצור מצב שגם בנקודות הנוכחיות, העקומות תתקרבנה.

התחזית לגבי התיכון איננה אופטימית, כל עוד לא תהיה תפנית ביסודי. אם תהיה רפורמה בבגרות, הגרפים

האלה ישתנו.

בשלוש יחידות בגרות במתימטיקה מוקנית תעודת בגרות. למה מתכוונים כשאומרים בין 2 ל-3

יחידות, מה ההבדל?

י. אין שתי יחידות בבגרות במתימטיקה.

ההבדל הגדול הוא עניין של חשבון דיפרנציאלי וטריגונומטריה שהיא מכשלה אנו עובדים יחד עם

האוניברסיטאות. כלומר, הגרפים אינם מביאים בחשבון שינויים בתכנית הבגרות. אנו הולכים על בין 2 ל-3

יחידות במתימטיקה.

אדבר על החלשים שבקרב החלשים - אלו הילדים הזקוקים למועדוניות המשפחתיות. הטיפול

העיקרי בהם באמצעות המועדוניות הוא בעל יתרון רב. המועדונית משלבת את בית-הספר, היא תחליף

לבית, וחזרה למשפחה הביולוגית בלילה. בסיור שעשינו במועדוניות משפחתיות נוכחנו לדעת שנעשית שם

מלאכת קודש. בתשנ"ו נגדילם ונגיע ל 8000 תלמיד. במועדוניות עוסקים בהצלת נפשות.

אני עובר לגרף ''טיפול בנערים בסיכון".

בכמה תלמידים מדובר ?

בין 30 ל-40 מועדוניות. חלק מהן בלי בינוי, וחלק מהן בתוך בתי-הספר. הרשות המקומית בונה,

ואנו מתקצבים אותה.

האם המיעוטים נמצאים בפנים?

בכל תכנית חדשה של המשרד יהיה שויון מלא בין המגזרים.

האם גם משפחות חלשות משלמות למועדוניות?

החלשים לא משלמים, בדרך כלל יש תאום בין משרד החינוך לאגף הרווחה העירוני, והתשלום נעשה

בהתאם.

אני מזמין את חברי הועדה לסייר במועדוניות המשפחתיות. המועדוניות כמעט ולא היו במגזר

הערבי, אנו עומדים להכניס מועדוניות לאוכלוסיה הלא יהודית.

כמה תלמידים מקבלים ארוחה חמהו

כיום מדובר ב 3200 תלמיד, בעוד שנתיים נגיע ל8000.

בגרף "טיפול בנערים בסיכון". יש בעיות במגזר הערבי.

אני עובר לטבלה בעמוד 19 ''הרחבת שערי ההשכלה הגבוהה". צריך לפתוח את שערי המוסדות

להשכלה גבוהה בפני תלמידים רבים יותר. התכנית שלנו היא להגיע ל 150000 סטודנטים. התוספת העיקרית

תיעשה במכללות.

קודם דברת על תוספת בת 10000 תלמיד. זאת אומרת שמהיום ועד שנת אלפיים 50000 תלמידים,

מתוכם כ 80%, יגיעו להשכלה גבוהה.

אתה מכשיר ללימודים גבוהים תלמידים במספר גדול יותר מכושר הקליטה של האוניברסיטאות

ושל המכללות.

האם המספר של המתקבלים למוסדות להשכלה גבוהה כולל גם את תלמידי האוניברסיטה הפתוחה

התשובה היא לא.

המועצה להשכלה גבוהה קיבלה החלטה להכיר במכללות, אי אפשר לצפות מראש את מספר

המכללות ושלוחות האוניברסיטה שתיפתחנה.



אני מפנה את תשומת לבכם לדבר חמור שאיתו אני מנסה להתמודד, והוא ''חלקן היחסי של קבוצות

מוצא במחזור גילאי 18 בחינוך העל-יסודי והתפתחותן במהלך לימודים באוניברסיטאות". זו פעם ראשונה

שמתפרסם דבר זה, הוא נעשה לפי הזמנתי.

זו טבלה מעוותת. כי אסיה ואפריקה זה דור ראשון, וילדי ישראל זה דור שלישי.

אני הולך לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אנו רואים כאן מצב קשה לגבי שתי שכבות חלשות,

לא יהודים, ויהודים ממוצא אסיה-אפריקה. אני, רוצה להוריד את הפער הזה. במגזר הלא יהודי 22.7%

בגילאי 18, ורק 5.4% מסיימים תואר ראשון.

האם יש אינפורמציה לגבי אחוז הדרוזים שבתוכם?

אין לי אינפורמציה זאת, אבל אפשר להכינה.

מכל החוברת זה הגרף המדאיג ביותר, ואותו אני רוצה לתקן בשורה של אמצעים דרסטיים. אני

מתכוון להגדלת שיעור הזכאים ולפתיחת שערי המוסדות להשכלה גבוהה.

בגרף ''מחזור גילאי 18 בתשמ''ט וסטודנטים שנה א' במוסדות על-תיכוניים וגבוהים בתשנ"ג" רואים

גידול מספר סטודנטים, שהוא אמנם משמעותי, אך איננו מדביק את הצרכים. הכנסות משכר לימוד עלו.

הטענה שהושמעה שהקצאה פר סטודנט ירדה, איננה נכונה.

אם כן, צודקים הסטודנטים בטענתם שהם משלמים יותר משנה לשנה.

הכנסות משכר לימוד עלו. גם הקצבות ולת''ת עולות משנה לשנה פר סטודנט.

בגרף קידום ושיפור מערכת החינוך במגזר המיעוטים'', רואים תפנית. אי אפשר להתמודד עם פער

של שנים עם שתי מערכות חינוך שונות. סדר העדיפות שלי הוא זה:

1.קודם כל בינוי היסודי, שהוא התשתית.

2.כל תכנית חדשה תיכנס שווה בשווה בשני המגזרים.

רואה כאן את הבינוי במגזר המיעוטים. חלה כאן עליה גדולה מאד - 296 כיתות ניבנו גם אשתקד

וגם השנה.



חלה עליה גדולה בבנית חדרי כתות, חלק גדול מהכתות נבנה במגזר הערבי. נבנו שם בתי-ספר יפים,

והם מוחזקים יפה.

בית-הספר העתידי יהיה ברמה שונה. הוא יעלה יותר ויתוכנן אחרת.

בשנת 94 נסגור בבתי-הספר היסודיים את כל הפערים במגזר הערבי. בבית הספר היסודי אנו הולכים

על שוויון מלא תוך שלוש שנים. זה מאד אמביציוזי. כל הדברים שמקבלים המוסדות היהודיים יהיו גם

בערביים. החלטתי שבשנים האלה מוטב לשים את הדגש על היסוד הבריא של כל המערכת וליצור בו שויון

מלא, מאשר לפזר את המאמץ על הכל.

יש בעיה של כח-אדם במגזר זה.

נתנו, במסגרת המועצה להשכלה גבוהה, הסמכה לשני מוסדות להכשרת מורים ולמוסד אחד

להכשרת גננות במגזר הערבי. אנו מעודדים את האקדמיזציה במגזר הערבי. אגב, שם היא יותר גבוהה

מאשר במגזר היהודי. עושים עוד דברים רבים אחרים, אינני יכול להיכנס לזה עכשיו.

בית-הספר התיכון במגזר הערבי זו בעיה רצינית מאד - גם שעות למידה, גם נשירה וגם העדר של

חינוך טכנולוגי.

אין חינוך חברתי במגזר הערבי, וחסרים שם עוד דברים רבים.

אני עובר לגרף בעמוד 25 ''הארכת יום הלימודים'' - יש כאן הארכת יום הלימודים במגזר הערבי,

ששם לומדים בדרך כלל 5 ימים בשבוע. בתשנ''ו נגיע ליום לימודים בן שבע שעות. לאחר מכן הגדלת שעורי

התמיכה והטיפול בתלמיד, כולל מועדוניות. תכניות אלה, פחות או יותר חדשות, כאשר במועדוניות עושים

קפיצה גדולה.

היו"ר א. בורג"

אנחנו לא רואים זאת בהשוואה לנעשה במגזר היהודי.

כל תכנית חדשה היא על בסיס של שוויון בין שני המגזרים. מדובר במחשבים, מועדוניות, שנה י"ג

וכוי.

אני עובר לגרף בעמוד 32 - ''ההוצאה הלאומית לחינוך לתלמיד בישראל''. הגרף מראה את ההוצאה

הממשלתית לחינוך בישראל, למעט אוניברסיטאות ותקציב

פיתוח ובלי העולם התורני. (הגרף הקודם כולל את כל הוצאות הממשללה על חינוך}. רואים עליה

גדולה מאד, בעיקר בשנת 1994. אנו מגיעים לשיעור גבוה מאד גם בממדים בינלאומיים. זו הוצאה ממשלתית.

אנחנו טוענים שההורים משלמים אלפי שקלים לשנה.

ההפרש איננו תשלומי הורים, הוא כולל תשלומי הורים.

שר החינוד והתרבות א. רובינשטיין;

רוב ההפרש הוא הקצבה עצומה לאוניברסיטאות ולישיבות.

אם אתה שואל אותי מדוע יש לנו קפיצה גדולה ב93-94, שלא משתקפת בקפיצה מקבילה בהוצאות

הממשלה, התשובה שלי היא הגידול המשמעותי בהשקעה בהשכלה הגבוהה שחל השנה.

הנתון הזה הוא מרתק, אבל הרבה יותר מעניין אותנו נתון בודד, שמשקף את הנאמר בספר התקציב,

שההוצאה הלאומית לחינוך היא סכום מסוים, וההוצאה הממשלתית לחינוך היא 76%.

24% מההוצאה הלאומית לחינוך, היא של הסקטור הפרטי._

ביקשנו נתונים מן הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ואלה הם. כשאתה לוקח את הסכומים, ומבחינה

סטטיסטית מחלק לכלל התלמידים, אין להשוות את היחס.

השכלה גבוהה במקרה הטוב - מאה אלף שקלים, והתלמידים מיליון ורבע, לכן ההפרש כולל אלפי

שקלים של תשלומי הורים. אי אפשר להסיק מסקנות ללא נתונים מדויקים.

יש בעיה של תשלומי הורים שצריך להתמודד אתה. איך היא עלתה בצורה משמעותית כל כך.

אני קורא ושומע כל הזמן דברים הפוכים, למשל שההוצאה לתלמיד קטנה, אולם אין זה נכון.

אני מתיחס לגרף בעמוד 34 - ''ההוצאה הלאומית לחינוך כאחוז מהתל''ג''. התל"ג משנת 91 לשנה

הנוכחית לא עלה, ואפילו לא בפסיק. אשר לאומדן של 9% שאתה משתדל לקבל בשנת 94, נחכה ונראה.

זו שנה ראשונה מתוך שלוש השנים בהן מדובר.

שנת 93 היתה שנה ראשונה. ב- 93 לא היתה שום עליה, וזה אומר משהו.

אנחנו גם לא מתקרבים לאחוז שהיה בשנת 84/85, רק ב- 94 נגיע ל- 9%.

אמרתי שחלו כאן קיצוצים גדולים מאד בתקציב החינוך, ושאנו מחזירים אותם בהדרגה. ההוצאה

הממשלתית עלתה בשנתיים אלה מ-4400 שקלים ל-5700 שקלים.

בהוצאה הלאומית לחינוך בישראל כאחוז מהתל"ג, אנחנו רואים את השיא של שנת 84/85, ואת

הירידה הדרסטית הגדולה בכל מערכת החינוך ב-85/86, עקב התוכנית הכלכלית החדשה. את הטיפוס

כלפי מעלה אנו רואים ב-94, זו קפיצה ראשונה אותה נראה ממשיכה ב-95/96.

אני עובר לגרף - "ההוצאה הממשלתית לחינוך כאחוז מההוצאה הממשלתית" לא הבאנו כאן רק

תעמולה. לא חזרנו למה שהיה בשנות ה-80. אנחנו רואים שישראל, עם כל הקפיצה קדימה, ההוצאה

הממשלתית בה לחינוך עדיין נמוכה מבחלק גדול מן העולם המתקדם. אנו חושבים שבמדינות אלה לא

הגדילו את התקציבים. היו אלה שנים של שפל כלכלי. אנו חושבים שתמונה זאת משקפת, פחות או יותר,

גם את שנת 93. אגב, גם לפי הסטטיסטיקה הזאת ישראל נמצאת באותו חלק של מדינות בודדות, שבהן

התל"ג הוא למעלה מ-10%.

בעמוד 46 - ''הוצאות הממשלה לחינוך מכלל הוצאות הממשלה", אנו מביאים שני גרפים: א. הוצאות

כולל חובות - דבר לא כל כך משמעותי, ב.הוצאות ללא חובות - דבר יותר משמעותי. הגענו השנה ל13.4%

מתקציב הפעולה של הממשלה, ללא תקציב פיתוח. {תקציב פיתוח השנה מגיע ל-שמונה מאות מיליון

שקלים. אני אומר בפירוש שזה שיעור גבוה מאד בהשוואה בינלאומית. שיעור החזר החובות הוא גבוה מאד.

הגרף "תקציב משרד החינוך התרבות והספורט 1994-1992" מראה עליה בשנת 92 - מ-6.3 מיליארד

שקלים, ל- 8.4 מיליארד שקלים. זה לא כולל פיתוח.

האם תקציב הפיתוח הוא פרופר של משרד החינוך, או גם של משרדים אחרים?

מדובר בתקציב משרד החינוך.

אדוני השר, אני מודה לך.

אדוני השר, התוכנית המוגשת כאן יפה מאד. אין אדם שלא מברך עליה, אמנם לא ראיתי תכנית

לגבי יום חינוך ארוך, לא קיבלנו תחזית חוץ מהמגזר הערבי. איך השליש הופך לשני שלישים? כל מה שאני

רוצה לאמר זה שבשלב זה הכל בגדר תחזית, ואנו מברכים שהיא תיושם. עד 93 איננו רואים התקדמות

משמעותית. שנת 93 היתה שנה ראשונה מתוך שלוש.

התכנית אושרה רק ב-93, שנת 94 היא השנה הראשונה.

העובדה שבמשך שנתיים האחרונות לא חל שום דבר משמעותי שאפשר לאמר בשנתיים אלה

התקדמנו משהו. התכנית מעלה ספקות בקשר לביצוע בעתיד. אף על פי כן אני מקוה, יחד אתך, שלפחות

בשלוש שנים אלה נזכה ליישם את כל התכנית. אני בטוח שאני מביע את דעת כל חברי הועדה, מקוה ומצפה

שדברים אלה ייושמו.

גם בין המיעוטים יש חלשים, החלשים ביותר הם הדרוזים.

לא לפי הנתונים שלנו. אשתקד היה קצב הגידול הגבוה ביותר בזכאות לבגרות בקרב הדרוזים.

הבעיה, אדוני השר, שהבגרות איננה עוזרת לו כשהוא מגיע לאוניברסיטה. לגבי הדרוזים אני מציע

לעשות בבתי-הספר התיכוניים כדוגמת הטכניון. הטכניון לקח מתיכון בדליית אל כרמל תלמידים בעלי

פוטנציאל למדעים מדויקים, ואימץ אותם. האם אפשר להרחיב נושא זה לבתי-ספר אחרים, כדי שמספר

הפונים למדעים מדויקים יגדל? בבתי-הספר במגזר המיעוטים אין בעלי מקצועות, יש רק מנהל ומורים.

אין יועץ חינוכי, יועץ פסיכולוגי, מורים לאומנויות וכוי. הבעיה היא מחסור בכח-אדם שיוכל להיכנס

למקצועות אלו. יש הזדמנות לשלב עולים חדשים במקצועות אלה.

השר דיבר כאן על חלקם היחסי של קבוצות מוצא בלימודים באוניברסיה ובבתי-הספר

העל-יסודיים. הפער הגדול בין יוצאי אסיה ואפריקה, מגיע ל39.5%. הסיבה לפער בקבוצה זו ובקבוצת

המיעוטים היא רמת המורים בארץ. רמת ידיעותיהם, הכשרון והמוטיבציה שלהם ללמד. יש פער עצום בין

התיחסות המורים בארץ להוראה לבין התיחסות המורים בחו"ל להוראה. זו אחת הסיבות לכך שחלקם של

יוצאי אירופה ואמריקה יותר גבוה במוסדות להשכלה גבוהה.

משרד החינוך שיפר את מצב המורים מבחינת משכורת. לפי הגרף היא עלתה בצורה משמעותית

מאד. השאלה אם משרד החינוך מבקש תמורה מצד המורה להעלאת המשכורת. היתה תקופה שהיה מחסור

במורים, אחת הסיבות לכך היתה המשכורת הנמוכה. המוכשרים לא הלכו להוראה. עכשיו, עם העלאת

המשכורות, אפשר לעשות הסבה להוראה לאלפי עולים, ביניהם מהנדסים רבים. משרד החינוך צריך לדרוש

הרבה יותר מ-120 דקות השתלמות בשבוע ממורים {אני מסופק אם המורים ממלאים התחיבות זאת}.

צריך לחייב את המורים להשתתף בהשתלמויות, כולל עמידה בבחינה על החומר הנילמד. המורים אינם

צריכים להשתתף בקורסים באופן פסיבי. אין ספק שרק על ידי העלאת רמת המורים נעלה את רמת

התלמידים. לא יהיו תלמידים בעלי ידיעות רחבות, אם לא יהיו מורים טובים.

אני מברך על המגמה, שהיא בבחינת תיקון העוולה של הקיצוצים בשנים האחרונות. יש לי הערות

1. בקשר ליום לימודים ארוך, שלא תהיה תחושה שככל שהמורה משתלם ומקבל יותר שעות זה

על חשבון סל שעות לימוד של התלמיד.

2. שלא תיווצר תחושה של עידוד צפיפות יתר. יהיה מעין תמריץ - ככל שיהיו יותר תלמידים בכיתה,

מנהל בית-הספר יקבל יותר שעות. זו מוטיבציה לצופף כיתות, אבל אלו אינם תנאי למידה נאותים לתלמידים.

3. לסעיף מדע וטכנולוגיה - לעניות דעתי סעיף התקציב של 84 מליון שקלים להסבת בית-הספר

ולהתאמת בית-הספר, לא יספיק להכניס השיפורים והשינויים שחיבים להיות מנת חלקה של תכנית

הלימודים. אם המעבדה תעבור הסבה פנימית ולא תצויד כהלכה, יהיה פער גדול. אני ממליץ להגדיל סעיף

בינוי והסבה. לרשויות המקומיות לא יהיה כסף לזה.



4. אני ממליץ בפניך שענין המעקב יהיה בבקרה צמודה שלך. הכנסת את נושא המיחשוב ,וזה יוצא

מן הכלל. כאשר ראש רשות מקומית בא ליישם את מה שנתן מפעל הפיס לרכישת מחשבים, הוא איננו יכול

לעשות זאת משום שהסכום שנותן מפעל הפיס פר מחשב איננו ניתן לגישור עם סכום החברה. לכן תמצא

את עצמך כמי שהעמיד סדרי עדיפויות נכונים אך ללא יכולת ליישם זאת. בראשון לספטמבר לא יהיו

מחשבים בכתות.

5. מועדוניות של ילדים המוחזקים עד לשעה 6 בערב, זו מגמה יוצאת מן הכלל. קבוצה בת 20

תלמידים עולה לרשות המקומית ארבעים אלף שקלים, וזאת בגין ארוחות, הסעות, והציוד הנילווה שהוא

כורח המציאות. סכום זה הוא בנוסף לתיקצוב משרד החינוך והתרבות. חלק מהרשויות המקומיות יכולות

לעמוד בהוצאה זו, אולם יש לסייע לרשויות חלשות.

בסך הכל המגמות בתכנית נכונות, היעדים טובים. אדוני השר, אני מברך אותך על כך.

מורי ורבותי, מכיוון שהשר מודיע שהוא צריך לצאת, נפסיק עכשיו את הדיון. נמשיך את הדיון

בהזדמנות הראשונה שהשר יוכל להתפנות מבחינת לוח הזמנים. כל מי שרשום להמשך דיון, יקבל את רשות

הדיבור בישיבה הבאה.

הישיבה ננעלת בשעה 13.00