הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 198

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום שני. כ"ז בסיון התשנ"ד (6 ביוני 1994). שעה 00;10

נכחו;

חברי הוועדה; היו"ר אי בורג

די איציק

א' אסעד

י' בא-גד

שי יהלום

מוזמנים; דייר שי שושני - מנכ"ל משרד החינוך ותרבות

י' ידלין - סמנכ"ל

שי עמיחי - מנהלת אגף הבחינות

פי רוטשילד

ר' שרגא

ה' זגגי - הסתדרות המורים

י' שפירא - מנהל מחי התרבות בהסתדרות

גופים שונים; י' אלון

אי שעיין

מי אנטבי

חי ביגר

צי ולדמן

נ' טנה

אי נתן

עי פינק

צי רוזנבוים

חי שלום

חי ביבר

מזכיר/ת הוועדה; י י גדלי

קצרנית; ת' בהירי

סדר-היום; השתלמויות מורים



השתלמויות מורים

היו"ר אי בורג;

אני פותח את ישיבת הוועדה. אבקש את תשובת משרד החינוך לנושא שהעלה חבר

ההוראה לשלוח מאה מורות חיילות חילוניות, ללמד במחנות הקייץ של

הסוכנות. אמסור למנכ"ל משרד החינוך את מכתבו של חבר הכנסת יהלום, ואבקש לדעת אם

האנפורמציה נכונה.

לא קיבלנו ממשרד החינוך תשובה עד ה-1.6, כפי שהובטח, בנושא בתי-הספר המוכרים

אך הלא רשמיים. לא קיבלנו תשובה בנושא תמרוץ מורים באיזורי פיתוח ומצוקה. אני

רוצה להעלות שוב את נושא מחבר"ת - הפרוייקט של אהובה פיי נמסר, שחומר עליו עדיין

לא הגיע אלי. נמצא בידינו הפרוטוקול על נושא האלימות בבתי-הספר, וחשבנו שמן הראוי

היה לצרפו לחוזר מנכ"ל, לאחר שיעבור עריכה.

בשעתו אמר המנכ"ל כי השתלמויות מורים הן הנושא החשוב ביותר במערכת החינוך.

הנושא עלה באחד הלילות האחרונים של שביתת המורים, וסוכם כי הוא יתחיל להיות מופעל

בחודש ינואר. מתחילת שנת הלימודים ועד חודש ינואר, היתה תקופת הכנה. אני מבקש

לדעת מה נעשה והיכן הקשיים.

שי שושני;

בהסכם השכר עם המורים, נקבע כי תהיה השתלמות חובה לכל בתי הספר, בהיקף של 120

דקות שבועיות, והמורים יקבלו פיצוי בשכרם עבור ההשתלמות הזו. עוד סוכם שההשתלמות

תתחיל ב-1 באפריל 1994. אנו נמצאים היום כ-6 חודשים לאחר תחילת ההשתלמות. קבענו

ששום פרוייקט שהממשלה החליטה לגביו על הקצאת משאבים, לא יתבצע ללא הערכה מצד

הצוות וללא הערכה מסכמת. מן היום הראשון קיבלנו הערכת צוות מיוחד בנושא ההשתלמות

המוסדית.

אני רוצה לומר כי בסך-הכל התוצאות מפתיעות לטובה. העקרון הראשון הוא ש-110

אלף עובדי הוראה בישראל התחילו בהשתלמות ב-1 בינואר. היתה לנו מטרה ברורה,

שההשתלמויות לא תהיינה פיקטיביות, ולא יקרה להן מה שקרה לשעות השהייה במערכת

החינוך. מן התגובות שאנו מקבלים מן השדה, ניתן לחלק את בתי-הספר לשלוש קבוצות:

קבוצה אחת, שבאמצעות ההשתלמויות הבית-ספריות הפכו לפורצי דרך, כלומר הלכו

בכיוונים אחרים לגמרי, בדרכי הוראה, פיתוה אני-מאמין בית-ספרי, פיתוח תכניות

לימודים בית-ספריות, שינוי טוטאלי של שיטות ההוראה בבית-הספר, מעבר מהוראה

פרונטאלית להוראה מותאמת, איתור צרכים מיוחדים של בית-הספר והתאמת המסגרת כולה

לאוכלוסיית התלמידים. הייתי אומר ששליש מבתי הספר הלכו בכיוון זה. שליש מבתי

הספר התהילו בחיפוש דרך עם הנחיה והדרכה בכיוון בו היינו רוצים לראותם מתקדמים -

התאמת המסגרת אל התלמידים. שליש אחר השתלם, אך לא קרה לו הרבה, משום שהוא עובד

בדרך המסורתית.

שני עקרונות עמדו במרכז ההשתלמות הזו. האחד, שבית-הספר, צוות המורים והמנהל,

הם שמחליטים על אופי ההשתלמות. אין כאן הכתבה מלמעלה למטה. הם מאתרים את הבעיות

ומחפשים את הכיוון. הוצאנו חומר רב לקראת ההשתלמויות ובמשך החודשים האחרונים,

מלבד ההוראות וההנחיות הפורמליות. אני חושב שלא היתה תקופה במערכת החינוך, בה יצא

כל-כך הרבה חומר אשר נועד להנהות ולהדריך את המנהלים והמורים, במטרה לשפר את פני

בית-הספר.

הממצאים העיקריים שניתן להצביע עליהם אחרי שישה הודשי השתלמות הם בעמה

היינו צריכים להתמודד עם השאלה, מה קורה עם אותם תלמידים אשר לומדים

לימודים אקדמיים באוניברסיטאות, אך גם צריכים להשתלם במסגרת הבית-ספרית. בעבר

הלימודים האקדמיים נרושבו להשתלמות. הגענו להסכמה עם ארגוני המורים, שמורה המשתלם

לתואר גבוה יותר, ישתתף רק פעמיים-שלוש בהשתלמויות הבית-ספריות. על-פי דיווח

המנהלים, 20 אחוז מהמורים בבתי הספר לוקחים חלק בלימודים גבוהים, ו"משתחררים"

מההשתלמות הבית-ספרית. ב-88 אחוז מבתי הספר התחילה ההשתלמות בזמן, כלומר בראשית

ינואר 1994. וכמעט בכל בתי הספר היא החלה לפעול עד תום חודש ינואר. היו לנו קשיים



עם ארגוני המורים שהינחו את מרכזי ההשתלמות שלא לשתף פעולה עם משרד החינוך עד ה-1

בינואר, והיינו צריכים לערוך את ההכנות ללא שתוף פעולה של המורים.

היו"ר א' בורג;

מדוע?

שי שושני;

משום שרצו תשלום לאותם מרכזים ולכל מי שהיתה לו נגיעה בהשתלמויות, עוד לפני

ה-1 בינואר, וזאת בעוד שהתקציב ניתן לנו רק ב-1 באפריל 1994. מימצאי ההערכה

אומרים שבתי-הספר עוסקים ב-4 עד 6 נושאים במסגרת ההשתלמות. ב-80 אחוז מבתי הספר

מקצועות ההוראה, שיטות ההוראה, הוראה בין-תהומית,

וגם בנושאי הינוך כלליים, כמו אקלים בית-ספרי. ביו הנושאים המרכזיים בהם

עוסקים, קיים תחום ההוראה הבין-תחומית, בעיקר בחינוך העל-יסודי, ונושא שנתי מרכז,

קשר עם הקהילה, הנלמד בעיקר במיגזר הלא יהודי. דגש מיוחד ניתן לנושא היהדות,

בבתי-ספר ממלכתיים-דתיים. חלק מהמורים בבתי הספר הדתיים מתלונן על-כך שמינהל

החינוך הדתי עומד בתוקף על-כך ש-50 אחוז מההשתלמויות תהיינה בנושאים הקשורים

ביהדות.

היו"ר א' בורג;

האם השתלמות זו באה במקום השתלמות אחרת, או שזוהי השתלמות של ממש?

שי שושני;

זוהי השתלמות של ממש, אך ייתכן שהמורים מעדיפים לעסוק באקלים בית הספר ולא

בשיפור הוראת הגמרה.

היו"ר אי בורג;

מי אוכף את הנושא?

שי שושני;

מינהל החינוך הדתי. זה עומד במידה מסוימת בסתירה לאמירה שאיננו מכתיבים את

הנושאים, והנושא כולו נמצא עתה בדיון פנימי.

ב-10 אחוז מבתי הספר הממלכתיים, מושם דגש על נושא היהדות. כמעט בכל בתי הספר

נערך איתור צרכים. על-פי ההנחיות שקיבלו בתי הספר, הם ערכו סקר לאיתור הצרכים. 80

אחוז מהמנהלים אמרו שהמורים שותפו בתהליך איתור הצרכים ובקביעת נושאי ההשתלמות.

רק 16 אחוז מהמורים אמרו שהם מרגישים, כי אכן שותפו בתהליך. בבתי הספר היסודיים,

בתהליך קביעת תוכן ההשתלמויות, משתתפים המפקח והמורים במידה רבה יותר מאשר בבתי

הספר העל-יסודיים. ב-43 אחוז מבתי הספר, מופעלת ההשתלמות כולה או רובה על-ידי

גורמי פנים של משרד החינוך או של בית הספר עצמו. בשליש מבתי הספר היחס הוא 50

אחוז ו-50 אחוז. בחמישית מבתי הספר פועלים בעיקר מרצים מן החוץ, הכל על-פי

החלטת בית הספר.

היו"ר אי בורג;

אם מנהל בית-ספר שוכר את השירותים מאחיו שהוא מנהל חברה, לתורה שבעל-פה, לשם

דוגמה. האם יש לך מכשיר אובייקטיבי שיאמר לך מי נכנס לבית הספר?

יש פיקוח, וכל מנהל חייב להגיש תכנית השתלמות, לא המנהל לבד קובע, אלא הוא

חייב לקבל החלטה יחד עם המורים.

היו"ר אי בורג;

אני חושב שיש לך כאן איזה "חור שחור".

שי שושני;

אנו סומכים על בתי הספר, על המורים ועל המנהלים. כל הסקרים שערכנו לא גילו

הורים שחורים.

היו"ר אי בורג;

איני רוצה שתאמר לאלו וקברות מותר לפעול בבית הספר. אתה צריך לקבוע שמי שנכנס

לתחום בית ספר, צריך להיות עוסק מורשה, בעל נסיון כזה או אחר.

שי שושני;

היתה לנו התלבטות גדולה, אם לתת תו תקן למי שיכול להכנס לבית הספר. החלטנו לא

לעשות זאת בשלב זה, אלא לסמוך על תושיית המנהלים והמורים.

בנושאים מסוימים, אנו מנסים להכתיב ולהיות מעורבים כמה שפחות. גורמי החוץ

מעורבים יותר בביצוע ההשתלמויות ולא בתכנונם. גורמי החוץ השכיחים ביותר, הם

מומחים שלא מהאקדמיה, אשר עובדים במכונים פרטיים. המימון כולו בא מן המדינה, ועוד

אתייחס אליו. מכונים פרטיים ואוניברסמיטאות, סייעו יותר לבתי-ספר על-יסודיים,

מאשר לבתי ספר יסודיים. מומחים שאינם מן האקדמיה, סייעו יותר לבתי ספר במיגזר

היהודי, והמיכללות סייעו יותר לבתי ספר שאינם במיגזר היהודי.

הקשר בין בתי הספר לגורמי החוץ נוצר ביוזמת המנהלים, אשר נעזרו רק במעט

ברשימת הקטלוגים שהפצנו במשרד. ימי ההדרכה הם הגורם העיקרי בו נעזרים בתי הספר

בביצוע ההשתלמויות. השירות הפסיכולוגי הייעוצי סייע בכשליש מבתי הספר, והמפקחים

סייע כחמישית מבתי הספר. בשליש מבתי הספר, אנשי שפ"י הם שביצעו אותן השתלמויות.

רכזי המקצוע הם הגורם העיקרי המעביר את ההשתלמויות, ובהפרש קטן איוריהם - מחנכי

הכיתות.

מנהלי בתי הספר לקחו חלק פעיל בהעברת השתלמויות, בעיקר בחינוך היסודי. אפשר

לומר באופן כללי שעמדות המנהלים כלפי ההשתלמות המוסדית חיוביות ביותר. מידת

שביעות-רצונם נקבעת בעיקר מסוג הנושאים שנבחרו ומגישת המורים. הנושאים ההוראתי ים

(מקצועות ההוראה, שינוי השיטות וכוי), מעוררים שביעות רצון רבה יותר אצל

המנהלים, וככל שעמדתם של מורי בתי הספר יותר חיובית, כך עולה גם שביעות רצונו של

המנהל.

גורם נוסף אשר משפיע על שביעות רצונו של המנהל, הוא מידת הקושי שיש לו בגיוס

מרצים. מידת שביעות הרצון של המורים נמוכה במידה ניכרת מזו של המנהלים. שני

הגורמים העיקריים המשפיעים על שביעות רצון המורים הם, מידת השותפות שהם חשים

בבחירת נושא ההשתלמות, והמידה בה עקרונות ההשתלמות וכלליה ברורים להם.

היו"ר אי בורג;

במילים אחרות, הלקונה העיקרית היום היא בקשר בין המנהל לבין המורים.



ש' שושני;

נכון. במקום בו יש שותפות אמיתית, הדברים הולכים יפה מאד. עמדת המנהלים נקבעת

במידה רבה על-פי הנושאים שנבחרו, ובשעור גבוה יותר מהמורים הם חושבים שנושאי

ההשתלמות עונים על צרכי בתי הספר וניתנים ליישום, הן בבית הספר והן בכיתה. גם

הציפיות של המנהלים מתוצאות ההשתלמות גבוהות מאלו של המורים. בערך פי שניים

מהמנהלים לעומת המורים, צופים שההשתלמות תפתח ראייה כוללת, תשפר את אקלים בית

הספר, תביא לשיפור ההישגים ותקדם את מעמד המורה.

מנהלים רבים ההלו להערך לשנה הבאה בתחום בחירת הנושאים, ורק מעטים החלו

בהתקשרות עם גורמי חוץ. 50 אחוז מהמורים מצהירים כי הם יפחיתו את השתתפותם

בהשתלמויות מקצועיות אחרות, ורק כ-20 אחוז מהמורים צופים תופעה כזו של ירידה.

מורים אשר חשים ששותפו כי שותפו בתהליך איתור הצרכים לקביעת הנושאים, שבעי-רצון

יותר מן ההשתלמות, והם מגיעים כמעט לאותה רמה של שביעות רצון כמו זו של המנהלים.

הם גם מצהירים פחות על הפחתת השתלמויות בעתיד.

אני שמח על המימצאים האלה. גם בית הספר לעובדי ההוראה שלנו ערך סקר אשר העלה

פחות או יותר אויש ממצאים. אנו נמצאים במאבק מתמיד לשיפור המצב בשנת הלימודים

הבאה. הוצאנו ספרון שתורגם מאנגלית לעברית, על הבנייה מחדש של בית הספר. מי שיבחן

את החומר יראה כי אם מנהל רוצה לשפר את המצב בבית-ספרו, והוא ינהג על-פי החוברות

השונות, יש סיכוי שבתי הספר ייראו אחרת.

הי זגגי;

בתוקף היותי יו"ר האגף להכשרה מקצועית בהסתדרות המורים, אני מלווה את הנושא

מתחילתו. אין לנו חילוקי דעות על חשיבות ההשתלמות. אנו מאמינים שהיא תהווה מנוף

לקידום אישי ומקצועי של המורים, שהיא תקדם את בתי הספר ואת רמת הפעילות החינוכית

בהם. יש לנו חלוקי דעות על דרך היישום.

אני רוצה להתייחס קודם כל לדו"ח: המידגם נערך ב-23 בתי-ספר, כאשר בכל מחוז

נלקח בית-ספר מן המיגזר היהודי והערבי, מן החינוך הממלכתי והממלכתי דתי. המידגם

אינו נותן תמונת מצב הנוגעת לגננות, למיכללות ולסמי נרים. מה שבולט בדו"ח הוא

שביעות הרצון הנמוכה של המורים. כאשר אנו שואלים, מדוע רק 16 אחוז מהמורים מרוצים

ו-84 אחוז אינם מרוצים, אנו מבינים שהם לא שותפו בתהליך. גולת הכותבת של ההשתלמות

המוסדית היא הצעדים הראשונים באוטונומיה הבית-ספרית. בהרבה בתי-ספר לא נעשה

איתור צרכים.

די איציק;

למי את באה בטענה על אי איתור צרכים?

הי זגגי;

אני מתכוונת לכך שמערכת הפיקוח הכתיבה את נושאי ההשתלמות לבתי הספר, אם זה

חינוך חברתי או דרכי הוראה אלטרנטיביות.

די איציק;

כמי שהיתה מורה, את יודעת כמה פעמים בשנה מגיע המפקח לבית הספר, אם בכלל. האם

את מאמינה שהמפקח יכול לעשות זאת?

הי זגגי ;

ב-1 בינואר החלה ההשתלמות המוסדית, וכל המוסדות נערכו לקראתה בפניקה. יצאו

חוזרים סותרים במחוזות השונים. החוזרים נותנים הוראות שונות, שלא בהתאם למה

שסוכם.



היו"ר א' בורג;

אנימניח שמה שנולד במהלך השביחה וצריך היה ליישמו תוך כמה חודשים, לא יכול

להיות מושלם. אני רוצה לדעת, כיצד הסתדרות המורים וארגון המורים נרתמים לתהליך,

ורואים את התמונה חמש שנים קדימה. אם מסתבר לי שיש קצר ביו מורים למנהלים, אני

שואל אתכם; כיצד תעודדו את המורים ליטול אחריות. בדמוקרטיה לא מקבלים אחריות אלא

נוטלים אותה. כיצד אתם נערכים לחמש השנים הבאות?

הי זגגי;

אנו מצפים לכך שהמשרד יסייע יותר לבתי הספר. מידת הסיוע של משרד החינוך היום

מעטה. אגף השתלמויות במשרד, שהוא בעל הנסיון הרב ביותר בארגון השתלמויות, שותף רק

במידה מעטה בנושא ההשתלמות הבית-ספרית.

צי ולדמן;

הוא המוביל.

הי זגגי;

יש לנו בעיה באיתור מרצים, אין לנו נסיון בתחום זה. בהנחה שהמורים התכנסו,

והמועצה הפדגוגית בראשות המנהל החליטה מהו הנושא בו היא רוצה לעסוק, ועשתה זאת

באופן אוטונומי, הצעד הבא הוא איתור מרצים. כאן היה קיים קושי רציני, והיו לכך

שלושה גורמים; א. חוסר הנסיון והידע באיתור נושאים. אני חושבת שבתחום זה יכול היה

אגף ההשתלמויות לתרום רבות. אני מקווה כי בעתיד ייצא קטלוג מסודר של מרצים.

היו"ר אי בורג;

מה קורה במסגרת ההשתלמות, לאחר שהסתיימה ההרצאה בת השעתיים?

די איציק;

אמרת שאין קטלוג מרצים, ואני רואה כאן קטלוג ובו רשימה ארוכה של מרצים.

הי זגגי;

זה דבר ידש.

צי ולדמן;

הוא יצא באוקטובר.

הי זגגי;

אם אנו רוצים לשפר את רמת ההשתלמות, אנו צריכים להזמין את המרצים הטובים

ביותר, וזאת בהנחה שהאוטונומיה הבית-ספרית מומשה. אני חושבת שצריך להפחית את

התערבות המפקח על מנהל בית הספר.

היו"ר אי בורג;

אני רוצה להבין כיצד מופעלת ההשתלמות. האם פעם בשבוע מגיע מרצה, כדי לשעשע את

המורים, או שאנו יוצרים דינמיקה שבה כל המורים מתכוננים לקראת אותה הרצאה. אני

חושב שקיימת תפיסה של אגוד מקצועי, אשר נועדה להבטיח שאיש לא יכנס לתחומו, ותפיסה

שניה אשר נועדה לחזק את המקצוע. מן התגובות המגיעות אלי ומכרזות הניתלות בחדרי

מורים, אני חושש שאתם עדיין זהירים מאד.



הי זגגי;

אנו רואים את ההשתלמות הבית-ספרית כמשלימה מסגרות השתלמות ארורות ולא פוגעת

בהן. עד שהחלה ההשתלמות המוסדית, היו בבתי-ספר רבים חדרי מורים לומדים. היו

בתי-ספר שהשתלמו גם בעבר בהיקף גדול.

היו"ר א' בורג;

הם היו במיעוט.

הי זגגי;

בלימודים אקדמיים, בלימודים להשלמת הסמכה

או בקורסים שהמשרד יזם במרכזי השתלמות, במרפ"דים או בסמינרים.

היו"ר אי בורג;

לא היתה אף מסגרת ממוסדת, בה היתה אינטראקציה בין עובדי המוסד.

הי זגגי;

היה חדר מורים לומד בהרבה בתי-ספר.

מה שאת מקבלת כאן במתנה, היא ההפריה ההדדית הפדגוגית.

הי זגגי;

אין לנו חילוקי דעות על-כך. אנו בעד זה. זו הפעם הראשונה שקיבלנו הקצבה גם

להדרי המורים הלומדים. אנו מבקשים שיביאו בחשבון את ההשתלמויות המקצועיות. אנו

רואים ש-50 אחוז מהמורים אומרים שישתלמו פחות במסגרות חוץ מוסדיות. צריך להביא

בחשבון כי נכון להיום, אי אפשר לרכז את ההשתלמויות. יש מצבים בהם ההשתלמות צריכה

להיות מעבר ל-120 דקות, אך אי אפשר לערוך את ההשתלמות אחת לשבועיים, במשך 240

דקות.

היו"ר אי בורג;

מדוע?

היום אי אפשר לרכז השתלמויות. ישנם נוהלי דיווח, וחייבים לדווח אחת לשבוע.

ישנם בתי-ספר שהיו מעדיפים לערוך השתלמות אחת לחודש. יכול להיות שיגיע רגע בו

נאפשר אוטונומיה מוחלטת. בשלב ראשון אנו קובעים כי ההשתלמות המוסדית השבועית

תימשך 120 דקות.

די איציק;

יש משהו בטענת הסתדרות המורים.



שי שושני;

אנו מכירים את הטענה, ואנו גמישים מאד, אנו לא רוצים להתערב, אך ראינו שיש

מקרים בהם רוצים לרכז את ההשתלמות הבית-ספרית אחת לחודש. אמרנו שנריץ את התכנית

ששה חודשים, ואחר-כך נסיק מסקנות.

ה' זגגי;

בישיבה משותפת עם נציגי משרד החינוך, נאמר לנו שאין כל אפשרות לרכז את

ההשתלמות.

היו"ר א' בורג;

אני לא חושב שהשנה הזו היא מבחן למשהו. בשנה הבאה יתחיל המבחן האמיתי.

הי זגגי;

אנו צריכים להביא שההשתלמות התחילה בינואר, בשעה שבספטמבר כל המורים היו

משובצים במסגרות ארורות, וגם זה יצר קושי אשר יפחת בשנה הבאה. צריך לדאוג לכך שלא

תהיה כפיה של נושאים, ותישמר האוטונומיה המלאה של המוסד החינוכי. צריך שתהיה נטיה

להכיר בהשתלמויות מקצועיות במרפיידים ובמרכזי השתלמות, גם אם המפקח לא שלח את

המורים להשתלמות. נכון להיום, מכירים בהשתלמויות מקצועי-ות רק אם המפקח שלח את

המורה להשתלמות. גם אם המורה רוצה ללמוד בבית-ספר לעובדי הוראה מיוזמתו, צריך

להכיר לו בכך.

היו"ר אי בורג;

גם אם המורה יאמר שאת כל 120 הדקות הוא רוצה ללמוד מחוץ לבית הספר?

הי זגגי;

מדובר רק ב-50 אחוז. חלק מהלימודים יהיו בתוך המוסד וחלק במסגרת חוץ מוסדית.

הרבה בתי ספר עורכים את ההשתלמות בהמשך ליום הלימודים, אך אם אין זה כך, על

המורים לנסוע מריק רב על מנת להגיע להשתלמות.

אני מבקשת מן המשרד להיערך לטיפול בהשתלמויות הגננות, לגביהן קיימת בעיה

לוגיסטית של מיקום ההשתלמות. היו גננות שנסעו 40 ק"מ כדי להגיע להשתלמות. אנו

יודעים שזוהי שנת הרצה, ויש בעיות רבות שתיפתרנה במשך הזמן, אך אנו מניחים שאם

היתה גמישות רבה יותר, היינו מתקדמים מהר יותר.

חי שלום;

אני מנהלת את בי"ס אורט בבת-ים. אני בין אלה המברכים על ההשתלמויות. אנו

רואים בהשתלמות חלק מתהליך של שינוי, גם בעמדות וגם בתפיסת עולמם של המורים. אני

חושבת שיש לכך חלק משמעותי בתכנון החינוך, ואילמלא ההשתלמויות היה המצב לוקה

בחסר.

בית הספר שלנו שייך לאותם בתי ספר בהם היו קיימות השתלמויות גם בעבר, במשמעות

הדומה מאד לזו שנקבעה בהסכם. שעות השהייה של ועדת עציוני מומשו בבית הספר,

והמורים ישבו בוועדות המקצועיות השונות על חשבון אותן שעות שהייה. ועדות משימה

וועדות בין-תחומיות ישבו באופן קבוע, ואחת לחודש קויימה פעילות בית-ספרית. לא

חיכו למרצה, אלא הכינו מערכת עבודה.

לצערי הרב, התקלות שהיו לנו עם ארגוני המורים יצרו קושי. גם מורים שהיו

רגילים לבוא למערכת, התחילו לקבל תהודה לא בריאה מן השטח. היו מורים שנאמר להם:

תחשבו את השעות. זה יצר קושי בהחזרת האנשים לתוך העשייה החינוכית. הבעיה היא

דווקא עם אלה שמשתלמים בחוץ, ומנפנפים אחר-כך בהשתלמויות. אני מסכימה עם דייר



שושני שמדובר בפחות מ-20 אחוז מהאנשים. התפיסה היא מוסדית. אם אתה רוצה לפתח

תפיסת עולם ומערכת עמדות, אתה לא יכול לשנות כאשר חלק מהאנשים נמצאים מחוץ

למערכת.

היו"ר אי בורג;

האם את מרגישה אנטגוניזם מצד ארגוני המורים?

חי שלום;

אני לא חשה באנטגוניזם, אך גם לא בשיתוף פעולה. אני חשה שקיימת אוטונומיה

בריאה. נוצר מודוס-ויונדי שבו יש איתור צרכים, אנשים שותפו גם בוועדת ההיגוי.

יותר משליש המורים היו חברים בוועדת ההיגוי מתוך רצון, כדי להכין את מערך

ההשתלמות. מאגל המשוכנעים הלך והתרחב ככל שההשתלמות התקדמה. אנו מתייעצים בפרופ'

שרן, וחברות בוועדה המקצועית המתייעצת איתו הפך לענין של יוקרה, כי הוועדה מקיימת

את עניני בית הספר. אנו מקיימים משוב סביב העשייה הזו. אנו בודקים מה קורה לאנשים

מרגע שהם נכנסים למסגרת ההשתלמות. בית ספר קבע גם סדרי עדיפויות ויעדים קרובים

ורחוקים. אני מתנגדת לשימוש במאגר מרצים. אני חושבת שכל בית ספר צריך להמשיך

לפעול במסגרת האוטונומיה שלו. אני מבקשת מדייר שושני להגדיל את האוטונומיה, ואני

חושבת שאפשר לבקש מאגף ההשתלמות לקיים השתלמות שאינה מוגבלת ל-120 דקות.

מ' אנטבי;

אני מנהלת בית-ספר יסודות בפתח-תקוה. אני רוצה להתייחס לכמה נקודות העולות מן

חלק מבתי-הספר לא היו מורגלים בעבר לשיתוף

פעולה באיתור הצרכים והגדרת היעדים.

היו"ר אי בורג;

אלה תפקידיהם של מי?

מי אנטבי;

של מנהל בית הספר והצוות המוביל.

היו"ר אי בורג;

האם נערכו קורסים שמטרתם להכשיר את המנהל והצוות המוביל להכנס לתהליך?

שי שושני;

זה נעשה כל הזמן.

היו"ר א' בורג;

מדוע בין ההגדרות המקצועיות לא כלולה הכשרה מיוחדת ומעמד פרופסיונלי מיוחד

למנהל בית-ספר? מדוע מנהל בית ספר הוא מורה פלוס, ואין לו מעמד משל עצמו?

אני מזדהה עם הכיוון הזה, ואני הושב שיקרה משהו בתחום זה.



מי אנטבי;

בבית הספר שלי מתקיים קורס סיוע והדרכה למנהלים צעירים. יש לי אינטראקציה

איתם, ואני יודעת שאחת הבעיות היא למצוא את התשובות המיידיות בשדה.

היו"ר אי בורג;

אני רוצה לדעת,מה את מתכוונת לעשות בחמש השנים הקרובות.

מי אנטבי;

לעבוד קשה.

היו"ר אי בורג;

אין די בכך. האם את מסוגלת לתכנן תכנית שבה השנה הראשונה היא המסד והשנה

החמישית היא הטפחות? כיצד את יכולה להביא לכך שתוך חמש שנים יהיה הצוות טוב יותר.

מי אנטבי;

אתייחס גם לכך, אך קודם אני חייבת להתייחס לאמירה של הניה זגגי. באשר לאי

שביעות הרצון של המורים משיתופם בהגדרת יעדים, חשוב להזכיר כי מרגע שהתפרסמו כל

המשאים והמתנים בעקבות השביתה אשתקד, התחילו להנחות את המורים בכל הנוגע לניצול

הזמן. היו מנהלים שנזהרו מלאסוף את כל צוות המורים, כדי שלא יאמרו שהזמן הזה נלקח

ממטרה אחרת.

היו"ר אי בורג;

את מלינה על-כך שמודדים בסטופר כל דקה של המורה?

מי אנטבי;

בהחלט לא נוח לי עם זה.

היו"ר אי בורג;

את מסתייגת מהעמדת המקצוע מול ה"טרייד יוניוניזם"?

מ' אנטבי;

בהחלט. חמש דקות לפני תום 120 הדקות, אני מתחילה להרגיש לחוצה.

אני רואה את ההשתלמות המוסדית כדרך לצמוח מבחינה מקצועית. גם בעתיד אשתדל

להעזר פחות באנשי מקצוע מבחוץ, ובמקום זאת אטפח את אנשי צוות בית הספר. בשנה זו

נשאתי את רוב ההשתלמות על כתפי. התוצר הוא ההוויה הבית-ספרית.

מי צריך להרגיש את השינוי, ובמה יהיה מצבו טוב יותר בעוד חמש שנים?

מי אנטבי;

התלמיד אשר ירגיש שותף אמיתי להליכי הלמידה.



היו"ר אי בורג;

המפקח מאציל מסמכויותיו למנהל, המנהל למורה והמורה צריך להגיע לכיתה ולהורי

התלמידים - ולחזור בחזרה?

בדיוק, וזה מה שקורה בבית-ספרי. אנו מפתחים מערכת שיתוף ברמת הקהילה, דבר

שעשינו פחות בעבר. גליון ההערכה של התלמידים נכתב השנה תוך שיתוף פעולה עם

ההורים.

שי יהלום;

האם בית הספר נמצא באזור מבוסס?

מי אנטבי;

לא. זהו בית ספר טעון טיפוח, הנמצא בשכונת שעריה בפתח-תקוה.

א' שעיין;

אני מנהל את בית הספר המקיף בתרשיחא. השתתפתי בישיבת מ-נהלים באזור הצפון, בה

השתתפה גם מנהלת האגף, רות אוטולונגי, ושם אמרתי כי אני רואה בהשתלמות מכשיר חשוב

בכל הנוגע לקידום החינוך ושיפור המבנה הארגוני של בית הספר. מי שליווה אותנו

בפעולתנו היו ההורים, המורים, מועצת התלמידים, מחלקת החינוך במועצה המקומית, משרד

החינוך והמפקח הממונה. קבענו נושאי השתלמות, אשר מצאו חן בעיני המורים, ואחד מהם

הוא ההוראה ההטרוגנית.

היו"ר אי בורג;

איזה סוג הטרוגניות יש אצלך?

אי שעיין;

ישנם בדואים משבטים שונים, כאשר לכל שבט אוריינטציה שונה וחשיבה שינה.

היו"ר אי בורג;

האם אתם עובדים עם המורים לארור הרצאת של גורם מבחוץ? האם אתם שואלים, כיצד

לתרגם את התאוריה למעשה?

יש לנו קבוצות הערכה שמבצעים את העבודה בהתנדבות. ישנם מורים שחושבים כי כל

זה לא נחוץ. ועד המורים חשב שדי בניצול 80 אחוז מזמן ההרצאה, אך דווקא הצעירים

שביניהם רוצים להשתלם. אנו בונים צוות מוביל, במגמה שהוא ישפיע על כל המורים.

שי. יהלום;

האם הנוקשות הזו של המורים לגבי ניצול זמן ההרצאה, היא תכונה בסיסית או שהדבר

קרה בעקבות ההסכם.

אי שעיין;

זוהי תכונה בסיסית של ועד המורים, וכך הם מסתכלים גם על ההשתלמות. איני יכול

לומר מדוע זה כך. הם רואים בהשתלמות מעמסת נוספת הגוזלת מהם זמן,אך הם אינם הרוב.

התופעה קיימת דווקא בקרב המורים הוותיקים.



בעיה נוספת היא שבית הספר מרכז תלמידים ומורים מ-10 כפרים בגליל. אחת הבעיות

היא זמן ההשתלמות והנסיעות. לכן סיכמנו שההשתלמות תתקיים במשך יומיים בשבוע, וכל

מורה יוכל לבחור ביום הנוח לו. ההשתלמות הביאה כלים חדשים למורים, ואנו נעזרים גם

במרכזי המקצועות בבית הספר, שהם מורים צעירים וטובים.

שי יהלום;

האם המרצים מקבלים את התשלום המגיע להם ללא טענות?

אי שעיין;

היו בעיות גם בתחום זה, והמועצה המקומית היתה חייבת להכפיל את התשלום.

חי שלום;

אנחנו לא הוספנו על התשלום של משרד החינוך, אך המרצים באו באופן חד-פעמי,

וחלקם ביקשו לתרום את התשלום.

אי שעיין;

מרכזי המקצועות חשפו במסגרת ההשתלמות את המורים השונים- בבית הספר, והדבר גרם

התמרמרות. צריך היה להסביר להם כי הדבר נעשה במגמה לשפר' את ההוראה. אני ממליץ

על-כך שההשתלמות לא תארך יותר מ-120 דקות.

ת' ביבר;

אנו מורה בבית-הספר התיכון המקיף בבאר-שבע ויושבת-ראש ועד המורים בבית-הספר,

בו כ-150 מורים. ההשתלמות נערכת אצלנו בשתוף מלא עם ועד המורים, ואנו מקיימים

מגוון רחב מאד של השתלמויות. לא התעוררה שום בעיה של ועד מורים אשר מפריע להפעלת

ההשתלמויות.

צי רוזנבוים;

אני מלמדת בקרית החינוך באור יהודה, המורכבת משתי חטיבות ביניים וחטיבה

עליונה. השתלמויות המורים אצלנו מהוות מנוף, בעיקר משום שהשתדלנו להפוך את

ההשתלמויות לישימות עבור המורים באופן מיידי. ההשתלמות מתקיימת ביום שני, כאשר הן

מחולקות לסדנאות התמחות הכוללות את כל המורים בבית-הספר, לסדנאות מוסדיות הניתנות

על-ידי מורי בית-הספר וסדנאות מקצועיות הניתנות על-ידי רכזי המקצוע או אנשים

מבחוץ. בכוחות עצמנו הגענו לחלוקה הזו של נושאי ההשתלמות.

שי יהלום;

האם יש לכם בעיה של הבאת אנשים מבחוץ?

צי רוזנבוים;

לא. אנו מברכים על האוטונומיה, ורוב ההשתלמויות נובעות מצרכים שלנו מבפנים,

כאשר המורים היו שותפים מלאים להם.

היו"ר אי בורג;

מהו התעריף למרצה?



שי עמיחי;

116 ש"ח בממוצע. אם ההשתלמות היא בית-ספרית, המורים המעבירים אותה רשאים לקבל

תשלום על-פי שעת הוראה. מאיור ומצאנו שיש לא מעט צוותים בבתי-ספר אשר עושים עבודה

מבלי לגבות תשלום, ואיו לנו כל רצון להרוויח על חשבונם, נמצא כבר השנה דרך לתגמל

את בתי-הספר האלה על-ידי השלשת כסף לקופה הקטנה, וניתן להם כלים לשפר את איכות

ההשתלמות.

שי יהלום;

אם מרצה בעל תואר מ.א מוזמן להרצות בבית-הספר בתרשיחא, במרחק 50 ק"מ

מהסמינר, כמה הוא יקבל?

ח' ביבר;

זוהי נקודה כאובה, אשר מחייבת בדיקה יסודית. מגיעים אלי מרצים ומציגים לי

תלושי שכר של 20-30 ש"ח. מורים היו נוהגים לבוא ברצון להשתלמויות, אך ישנו רגע

בו מתחשבנים איתנו, והוא כאשר אנו צריכים אותם פעם נוספת במשך השבוע, לפגישת

מחנכים וכדי.

היו"ר אי בורג;

בעיה זו תיפתר, כאשר יבינו שמי שמגיע יותר לבית-הספר, מיי שמשתלם ומשקיע יותר,

הוא גם מורה טוב יותר המתוגמל יותר.

חי ביבר;

הייתי חושבת להתחיל לשלב בהשתלמויות גם קורסים אוניברסיטאים. אם אני צריכה

להעביר קורס בדרכי הוראה, הייתי פותחת אפשרות להכניס את האוניברסיטה לבית-הספר.

חי ביגר;

אני רכזת ההשתלמות באגף לחינוך קדם יסודי. מבנה ההשתלמויות בחינוך הקדם יסודי

שונה, מאחר והגננת אינה יכולה להשתלם במקום עבודתה. לכן היינו צריכים לבנות מערך

השתלמות שונה. הגננות עובדות 5 ימים, בעוד שהגנים פתוחים 6 ימים, ולכן אנו נעזרים

בגננות משלימות. הבעיה היא שכל גננת בחרה לה ביום איור. היה צריך לקבוע רכזת

השתלמות אשר תהיה אחראית מבחינה ארגונית על כל מוסד. אני רוצה להציג את תכנית

העבודה שבנו המפקחות. מבנה ההשתלמות נקבע על-ידי דייר רינה מיכלוביץ, אשר עברה

ממחוז למחוז, ערכה סדנא וקיימה דיונים על שיפור עבודת הגננת.

יש לנו 460 מוסדות ו-9000 גננות משתלמות. בכל מוסד יש כ-20 גננות. בנינו

כלים בהם נעזרת המפקחת כדי להבטיח שההשתלמות תיעשה כראוי.

היו"ר א' בורג;

מהו היעד המרכזי בהשתלמות הגננת?

חי ביגר;

שיפור עבודתה של הגננת.

היו"ר אי בורג;

מה מענין יותר את הגננת; לימוד הקריאה, קונספצית הגרוטאות של אורנים, או כיצד



צי ולדמן;

אני עובדת כמפקחת על גני-ילדים במחוז המרכז. מה שמענין אותנו יותר מכל הוא

איכות עבודתה של הגננת. מפקחת של גני-ילדים חובשת שני כובעים: גם של מפקדת וגם של

מנהלת מוסד חינוכי, והיא בנתה את ההשתלמות יחד עם הגננות, על-פי הצרכים שלהו.יש

גננות הזקוקות לשיפור דרכי עבודה, יש גננות הזקוקות להשתלמות בנושא חדש במערכת,

כמו מדעים וטכנולוגיה. הכוונה היתה לטפל בנושא שהמפקחת בחרה יחד עם צוות הגננות.

היו"ר אי בורג;

אני רוצה לדעת, האם לגננות של גן חובה וטרום חובה יש אוטונומיה בבחירת נושאי

ההשתלמות, או שהנושאים מוכתבים יותר מאשר בבתי-הספר?

צי ולדמן;

הם מוכתבים יותר. השנה רצינו לשפר את הקשר בין גן הילדים להורים, גם בעקבות

מצוקת גננות סביב הנושא.

היו"ר אי בורג;

האם אתם עורכים מעקב אחר השיפור בנושא, בעקבות ההכשרה שאתם נותנים לגננות?

צי ולדמן;

יש לנו מחלקה להורים וקהילה, המספקת את המרצים ובודקת את התקדמות הנושא. אני

חושבת שבעתיד אפשר יהיה לראות את השיפור. את שיתוף הפעולה אפשר בהחלט לראות. את

ההשתלמויות נותנים מרצים מבחוץ ומנחות מבפנים. 43 אחוז הינם מנחים מתוך המשרד.

אם המפקחות מעבירות השתלמות באזורי פיקוח איורים, הן רשאיות לקבל תשלום. המפקחות

עוזרות אחת לשניה בתחום זה. בחלק מהמקרים, אנו משתמשים במנחות אשר הוכשרו על-ידי

האגף. הכוונה היא למדריכות במוזאונים, למדריכות במוזיקה ובתחומים איורים.

במקומות בהם הייתם צריכים להזמין מרצה מבחוץ, האם היתה לכם בעיה עם התשלום?

חי ביגר;

יש בעיה עם התשלום. על-פי הערכה שעשינו, 87 מפקחות אמרו שתמשכנה להמליץ בפני

הגננות ללמוד בקורסים ארציים. בעמ' 20 בחוברת שהנחנו על שולחן הוועדה, נמצא גרף

המוכיח שישנה שביעות רצון בקרב המפקחות מן ההשתלמות. מכיוון שהתהליך כולו נמצא

עדיין בחבלי לידה, החלטנו לא לבדוק השנה את הגננות.

שי שושני;

הסקר הזה לא הוצג בהנהלת המשרד.

חי ביגר;

הוא לא הוצג, הוא טרי לגמרי.

שי שושני;

למה אתם מדברים על מה שאף אחד לא ראה? מדוע מחלקים כאן חומר שמנכ"ל משרד

החינוך לא ראה?



פי רוטשילד;

תעריף השכר הוא התעריף שנקבע על-ידי נציבות שירות המדינה להרצאות בכל

המי גזרים ובכל התהומים. התעריף לדוקטור הוא 166 ש"ה ברוטו לשעה, שכר לבעל תואר

מ.א הוא בסביבות 88 ש"ח. אנחנו משלמים עבור 120 דקות על-פי שלוש יחידות, כלומר

שלוש כפול 88, וזאת עבור ההרצאה בלבד. אם הוא נוסע 100 ק"מ, הוא זכאי על כל 50

ק"מ, לתוספת של 40 אחוז משכר הרצאה כדמי בטלה. אם הוא נוסע 100 ק"מ, יש לו 80

אחוז תוספת על 250. הוא מגיע כמעטל-400 ש"ח, מעבר להחזר הוצאות הנסיעה באוטובוס

או ברכב פרטי, על-פי 58 אי לקילומטר.

שי יהלום;

אותו מרצה מסמינר אורנים הנוסע לבית-הספר בתרשיחא, מקבל 88 ש"ח לשעה, כפול 3.

יש לו גם הוצאות ביטול זמן, ובסך הכל הוא מקבל 260 ש"ח ועוד 60 - 320. מכך יורדים

50 אחוז מס, כלומר יש לו 160 ש"ח לחצי יום עבודה. אמר מנהל בית הספר בתרשיתא, כי

אם המועצה אינה מכפילה את הסכום, המרצה לא יגיע. המנהלים אומרים כאן כי קשה להם

לקבל מרצים מסמינרים ואוניברסיטאות, אלא אם הם עובדים בהתנדבות.

ר' שרגא;

תעריף זה דומה מאד לתעריף של יד בן-צבי.

היו"ר אי בורג;

אני יכול לומר לך כיצד עובדים הגופים האלה; תשלום אחד הם משלמים דרכך ותשלום

שני למרצה.

שי טנא;

לאור העובדה ששילמנו עשרות אלפי שקלים לאלפי מרצים, אני מניחה שיש רבים

שעושים את העבודה ל-פי התעריפים האלה. אנו לא יכולים להמציא לוח תעריפים שונה

מזה של נציבות שירות המדינה. אנו יכולים להפעיל את מלוא הלחץ על הנציבות, שתעדכן

את התעריפים ככל שניתן. אנו לא עוקפים את התעריף אלא עובדים על-פיו. אנו מודעים

לקושי במקום כמו תרשיתא, ירוחם וקרית שמונה, והשנה התקבלה החלטה בוועדת ההיגוי

בראשותו של המנכ"ל, שמשלשים את הקופה הקטנה של בתי הספר וגני הילדים, כדי לאפשר

להם גמישות בהחזר הוצאות נסיעה ודמי לינה .

פי רוטשילד;

בתי ספר אינם יכולים לשלם שכר, כי אין להם תיקי ניכויים. אנו רוצים לאפשר

לבית-הספר בתרשיחא לשכור מונית, על מנת להביא את המרצה מסמינר אורנים.

היו"ר אי בורג;

מח שקובע את רמת המחירים בשוק אלה הקבוצים וכמה מוסדות הסתדרותיים. המחיר

בשוק גבוה יותר מ-100 שקלים להרצאה. מחשיבים הרצאה בת 120 דקות, כאילו היתה שלוש

הרצאות המסתכמות ב-360 דקות. הסכומים שהממשלה משלמת, תמיד יהיו נמוכים ממחירי

השוק. לא אכפת לי אם נמשוך לאו דווקא את אלה שהם הטובים ביותר, אלא את השניים

ברמתם אשר רוצים להוכיח את עצמם.

שי יהלום;

מי שעובד בסמינר אורנים, הוא עובד מדינה.



פ' רוטשילד;

כל עובדי ההוראה אינם מוגדרים כעובדי מדינה לצורך זה.

שי טנא;

דרך אחת להתגבר על הבעיה, היא השלשה של הקופה הקטנה, המאפשרת גמישות לבית

הספר. דרך שניה היא עידוד גופים הינוכיים כמו המיכללות והאוניברסיטאות, להגיע

למקומות כמו קרית-שמונה ותרשיתא, על-פי תעריף מיוחד שאינו התעריף הספציפי של

המרצה.

מדוע התעריף של מרצה מהאוניברסיטה יהיה גבוה מתעריף מרצה ממכון פרטי?

שי טנא;

כי האוניברסיטה מוכרת לנו.

היו"ר אי בורג;

אם המנכ"ל אמר שאין כאן כפיה, ואם השוק מוגדר כחופשי-מבחינת הקליינט, צריך

לתת לו גם את חופש הבחירה. מדוע לרינה שפירא ישלמו יותר מאשר לשמואל רוזנמן? מי

אמר שהאוניברסיטה טובה יותר?

שי טנא;

כך החליט משרד החינוך. בין המכונים הפרטיים לבין האוניברסיטאות, עדיין יש

מרחב תמרון.

שי יהלום;

מרצה רציני מהמיכללה, לא יסע לתרשיחא בשביל 170 ש"ח.

היו"ר אי בורג;

אני חושב שההעדפה הניתנת לאוניברסיטאות היא טעות, משום שכאשר בא מכון מקצועי

אשר עובד על-פי תפוקות ותשומות, אני יודע מה אני מקבל. באוניבסיטה אני מממן את

עוזרי המחקר ואת כל מה שמסביב, ואני לא בטוח שאני רוצה כי בית הספר שלי יהיה שפן

נסיונות לפרוייקט כזה או ארור באוניברסיטה.

פי רוטשילד;

בהשתתפות האגף להשתלמות בביצוע ההשתלמות המוסדית, התחלנו בשנה שעברה בקביעת

קורסים לבעלי תפקידים בהשתלמות המוסדית. התחלנו עם רכזי השתלמות בית-ספרית,

קיימנו למעלה משלושים קורסים בנושאים כמו שיתוף ושינוי , לקראת שנת הלימודים הבאה.

התכנית מקיפה כבר עתה 750 משתלמים, ובשנה הבאה לפחות מספר כפול.

הי זגגי;

אם מסתכלים בדו"ח שפורסם, תפקיד הרכז מוגדר כתפקיד ארגוני. אם הוכשרו רכזי

השתלמות מוסדית, ואחד הנושאים היה החדרת שינוי, זה לא בא לידי בטוי אחרי מחצית

השנה, אלא אולי בטווח רחוק יותר. אשר למרצה המגיע מתל-אביב לקרית-שמונה, לא כדאי

לו להגיע ל-120 דקות, אך אם י יאפשרו לו להגיע אחת לשבועיים ל-240 דקות, כן ישתלם

לו להגיע.

מדוע לא 140 דקות אחת לשבוע?

הי זגגי;

לא, משום שהסכם השכר קובע שהמורים מקבלים תוספת שכר על 120 דקות.

היו"ר אי בורג;

כאשר מדובר בתוכן, אני לא מדבר על הסכמי שכר. אם את חושבת שההשתלמות רושובה,

אסור שהסכם השכר יציב גבול.

שי יהלום;

אם את מביאה לבית הספר את המומחה הגדול בארץ למתמטיקה, באותו שבוע הוא יכול

לתת השתלמות של 4 שעות, ושבוע לאחר מכן יהיה חופש מההשתלמות.

הי זגגי;

היום זה בלתי אפשרי.

חי שלום;

זה לא בלתי אפשרי.

הי זגגי;

בהיבט של האגוד המקצועי, נכון שקיימת התרושבנות בשטח, אך אנו צריכים להבין

שזוהי הפעם הראשונה שמורים מקבלים שכר עבור השתלמות, ויש כאן פריצת דרך. אם נבין

שזה פועל גם לטובת ציבור המורים, נראה פחות את הענין של ההתרושבנות.

שי יהלום;

אני חושב שטוב שלקחו שתי שעות והפכו אותן להשתלמות. כל אחד מודה שזה מתקיים

בשטח, וזהו דבר חיובי. לטווח ארוך, המורים ישכחו שזהו חלק מההסכם שהושג, וזה

יהפוך לחלק מהעבודה. העליתי את בעית השכר, כי אלו התלונות שהגיעו אלי מן השטח,

קודם כל ממרצים אשר סיפרו לי עד כנוה מגוחך התשלום שהציעו להם, ולכן נתנו תשובה

שלילית. למרצים באוניברסיטאות יש אלטרנטיבות פי כמה יותר טובות. שמעתי שאין

מזמינים מרצים מבחוץ, פרט למרצים פרופסיונליים המתפרנסים מכך. אם רוצים להשיג את

הטובים בכל מקצוע, צריך להביא מרצים מבחוץ.

שי שושני;

כל הרעיון הוא להביא את המרצים מבפנים.

שי יהלום;

חלק מן ההשתלמות הוא איזון בין מקצועות, דרכי הוראה וחידושים בהן. אם המרצים

מחדשים למנהלים, על אחת כמה וכמה שהם מחדשים למורים. אני חושב שאתם צריכים לגבש

פתרונות. צריך לגבש תכנית לפיה ב-20 אחוז מהזמן יכולים המורים להזמין מרצה מבחוץ.

אפשר להוסיף לכל מרצה במיכללה תוספת של שעתיים בשבוע, על נתינת השתלמויות בשכר של

מרצה. אתה יכול לבוא לנציבות שירות המדינה ולומר לה שארנה ממיר חלק מרושעות, אבל

זה צריך לתת לכל בית ספר את האפשרות לקבל מרצים בקלות. אולי אתם צריכים לסכם עם

מאה מרצים, גם על תנאי השכר. כל בית ספר יקבל רשימה של טובי המרצים בכל תחום, אך

צריך לתת אפשרות לשלם שכר גבוה יותר.

מה שחבר הכנסת יהלום אומר הוא, שיש למצוא דרך גם להעסקתם של מרצים טובים

יותר.

אי אסעד;

בדרך לכאן שוחחתי עם מספר מורים ומנהלים, והבנתי כי קיימת בעיה עם מורים

ותיקים החושבים שהם יודעים הכל, אך אינם יודעים דבר. המורים האלה מונו עוד בשנים

הראשונות לאחר הקמת המדינה, וחלקם אינם מוסמכים ואינם בוגרי תיכון. הם מתייחסים

להשתלמויות בביטול, כאילו הם יודעים את הכל.

ש' שושני;

כל המורים שארגה מדבר עליהם הם כבר בפנסיה.

א' אסעד;

חלקם עדיין מלמדים, והם מפריעים למורים הרוצים להשתלם. היונה תכנית להקים

בית ספר להשתלמות מורים בצפון. היתה תכנית לעשות זאת בבית הספר החקלאי ברמי, אשר

עומד להיסגר. אם ירכזו שם את כל המורים מהאזור, וגם את כל המרצים, זה יכול לפתור

בעיה. אני יודע שרק בודדים מהמיגזר הדרוזי מגיעים להשתלמויות הארציות, וצריך

לעשות הכל כדי לעודד אנשים לכך.

י' בא-גד;

הרבה אורבים להכשיל את התכנית הזו, אבל אני אומר שהתכנית נפלאה. צריך לשפרה,

אך חייבים להמשיך בהשתלמויות. אני מקבל את הצעותיו של חבר הכנסת יהלום, ומעל לכל

- לא להרתע ולהמשיך בתכנית.

ש' שמשוני;

אם מישהו יראה לי שאפשר להפעיל תכנית בהיקפים האלה בדרך אלטרנטיבית, אשמח

לשמוע זאת. התכנית עולה לעם ישראל 800 מליון ש"ח, 700 מליון במסגרת הסכם השכר

ו-100 מליון במסגרת ההשתלמויות הבית-ספריות. בתקציב 1993 היו 5 מליון ש"ח

להשתלמויות מורים במדינת ישראל, ובתקציב 1994 100 מליון. אם זה לא יתן תוצאות, או

אם בכך אין סיכוי לשיפור פני החינוך במדינת ישראל, נהיה במצב לא טוב. אנו תולים

בכך תקוות, ומקווים שזה יהיה חלק מן המערכת.

לא פשוט להפעיל מערכת תשלומים מינהלית ל-100 מליון ש"ח, ואנו כבר מבוקרים

על-כך. מי שמבין נגה משמעות הענין, יודע שאנו לא מתעסקים במחירים כאלה או אחרים,

אלא בקביעת דפוסים למערכת. יש לנו בעיות רבות בחפעלה: מצד אחד אנו רוצים לשמור על

מנהלים, כדי שלא יסתבכו מבחינה מינהלית וכספית. מצד שני, אנו צריכים לעבוד על-פי

כללי המינהל התקין, כי על-כך אנו אמונים,

נביא בחשבון את הערות היושב-ראש. אנו עומדים להוציא חוזר שלישי בענין זה,

ואני ממליץ בפני חברי הכנסת לקרוא את החומר שהוצאנו, כולל ההוזרים, בהם מפורטים

הנחיות ותכניות. כל הידע שהצטבר עד היום, נאסף ממערכות חינוך שונות בעולם,

והוצאנו אותו בדפי מידע. כל הידע נאגר ונאסף, אנשים רבים לא ישנו ימים ולילות,

כדי שאפשר יהיה להציג בפני הוועדה את החומר הזה.

היו"ר אי בורג;

אני מודה לכל מי שהשתתף בדיון. למרות שהוא התנהל על מי מנוחות, אני חושש שאם

ייעשה לא נכון, הוא עלול להיות מקום קבורתה של מערכת החינוך הישראלית, כי הזדמנות

כזו לא תיקרא על דרכנו שנית. אם ייעשה נכון, הוא יכול להיות המנוף שיעלה את המורה

אל המעמד אליו מייחלים כל-כך הרבה שנים, והשכר לא הצליח להעלותו אליו.



אני אומר את הדברים בעדינות: על דעת כל חברי הוועדה שהשתתפו כאן, איש מוזהרים

לא להתנגד לתהליך. יש בקרבכם אנשים שהיו רוצים מאד לראות את התהליך מת מיתת

נשיקה. אני יכול לתת לכם העתקים מפוסטרים שהתפרסמו בחדרי מורים, ומכתבים שנכתבו

למורים במקומות שונים. אני רואה את חשיבות התהליך דווקא בתוך בית הספר, עוד לפני

שמגיעים למסגרת שמחוץ לבית הספר. אחד הדברים שמעולם לא עסקנו בהם הוא הבדידות

הנוראה של המורה, השחיקה והעדר הגיבוי. למורים באותה שכבה אין לפעמים את ההזדמנות

לשוחח ולשאול אחד את השני, כיצד הם מתמודדים עם המציאות השוחקת הזו. יש מצבים בהם

מורה לא מרענן את המטודולוגיה מיום שהם מסיימים את הסמינר ועד יום הפנסיה. כך

קורה שאחרי 20 שנה, מורים לא יכולים עוד לעבוד, והם רוצים לצאת לפנסיה מוקדמת.

אני רואה בכך בראש וראשונה תהליך נפשי של מערכת החינוך, לפני שאני רואה בו תהליך

תכני. אני חושב שיש לחזק את חיזוק השרות הפסיכולוגי, בין השאר כדי שכוחות בתוך

בית הספר ידעו כיצד להנחות מורים ולהיות שותפים לדיונים קבוצתיים מן הסוג הזה,

כדי להוציא מן הקבוצה יותר. לכן התהליך הבית-ספרי הוא בעל חשיבות אדירה.

נצטרך לקיים ישיבה סגורה של ועדת החינוך, כדי לדבר על מעמד המנהל. המנהל

במדינת ישראל הוא מג"ד, סמג"ד, אינסטלטור, אחראי על כח-אדם, פדגוג, פסיכולוג

ושלם, רס"ר משמעת ואיש תחזוקה. אני לא בטוח שיש כל-כך הרבה סופרמנים במערכת שלנו.

הנושא של מנהל כפונקציה פרופסיונלית מעמדית נפרדת מן המורה בבית הספר, בעל הכשרה

נפרדת וחוזה נפרד. השדה החינוכי הוא בית הספר, ושם נעשית העשיה החינוכית. כאשר

מאצילים זאת כלפי מטה, צריך להגדיר את התשומות. במערכת החינוך לא יושבו כבר שנים,

אם אי-פעם,במושגים של תפוקות. השאלה כיצד מגדירים תפוקית בכל הנוגע להשתלמות

הבית-ספרית. אסור להתייחס לכך כאל מערכת הפועלת מספטמבר עד ינואר ומינואר עד

יולי. צריך להתייחס לכך כאל מערכת חמש-שנתית, ולומר שהשנה הראשונה תוקדש לתהליך

המנהל, המורים ובית-הספר, כדי להגיע להיפוך הפרופורציות, כדי ש-80 אחוז מהמורים

ירגישו שהם שותפים לתהליך. השנה הראשונה היא שנת האני-מאמין הבית-ספרי, השנה

השניה לנושא איור וכך כל השנים הבאות. במשך חמש שנים צריך לעבור חמש תחנות

חיוניות. אם לא עשית זאת, תיווכח בתום החמש שנים שההשתלמות הבית-ספרית הוטמעה

בבית הספר ולא שינתה דבר.

אתם חייבים למצוא דרך לקבלת דיווח אמת, כמה מורים ובאיזו דרך היו שותפים

לתהליך. הרבה מהפניות שאני מקבל, מעידות על קשר הדוק בין המנהל למפקח, ועל קשר

רופף מדי בין המנהל למורה. צריך למצוא את ההנחיות לשיתוף המורים בתהליך.

צריך לקבוע קריטריונים, מי נכנס לחדר המורים. אני חושש שבמקומות מסוימים יש

התקשרויות לא ראויות בין בית הספר לגופים חיצוניים. אתם גוף מבוקר, וצריך לדעת

מי לא יכנס, כולל קביעה כי קרובי משפחה של אנשים בתוך המערכת, צריכים לעבור מכרז

נוסף או ועדת מיון נוספת.

צריכה להיות קפיטציה לאזורים מרוחקים וחלשים, בכל הנוגע להזמנת מרצים מבחוץ.

אני חושב שהפתרון של קופה קטנה לא לגמרי נכון. אפשר לומר שאזורים בהם שיש להם

קריטריונים שונים לתשלום אגרות למיניהן, יקבלו עוד 20-30 אחוז למרצים. לא בכדי

העלה אליאס שעיין את נושא המרצים מאורנים, כי סמינר אורנים קשור למעלות-תרשיתא.

יש מכללות לעובדי הוראה, בפיקוח משרד החינוך,שיש בהם כח אדם שיכול כחלק מהגדרת

תפקידו לתת תרומה לבתי ספר, כמו מערך אימוץ.

מערך אימוץ כזה עולה הרבה כסף.

היו"ר אי בורג;

הסמינר של איתי זימרן בירושלים, יכול להיות זמין לבתי ספר בירושלים. אני

חושב שצריך למצוא דרך לתיגמול מורים המשתתפים בהשתלמויות ומשתפרים. מי שמשתמט

מהשתלמויות, לא יזכה בתי גמול.



האם יהיה אפשרי לגבש טיוטה של קונספציה רב-שנתית, שיהיו מובנים בה הדברים

שתקבלו מן המערכת, ולהניח זאת על שולחן ועדת החינוך והתרבות, כדי שנוכל לקיים

על-כך דיון לקראת שנת הלימודים הבאה?

שי שושני;

יש לנו את זה גם בטיוטות.

היו"ר אי בורג;

תודה רבה ויישר כוחכם.

(הישיבה ננעלה בשעה 12:20)