הכנסת השלוש עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 177

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

שהתקיימה ביום ב', כד' באדר התשנ"ד, 7.3,94 בשעה 12:20

חברי הוועדה: היו"ר א. בורג

ר. אלול

ש. יהלום

ל. לבנת

ע. מאור

מ. שטרית

מוזמנים; ש. טלמון, משרד האוצר

א. ינאי, ראש ענף אקדמאים, משרד הביטחון

ק. גיסנברג, מנהלת השירות להבטחת הכנסה, ביטוח לאומי

ט. ידידה, מנהלת מחלקת האבטלה, ביטוח לאומי

ע. כץ, מ"מ מנכ"ל שירות התעסוקה, משרד העבודה והרווחה

א. ישעירו, מנהל המח' לסטודנטים, ההסתדרות הכללית

י. לוינסון, מח' סטודנטים, ההסתדרות הכללית

ח. גוטפרוינד, נשיא האוניברסיטה העברית, ור"ה

ת. קרץ, מזכירת המועצה להשכלה גבוהה

ל. בן-אליעזר, התאחדות הסטודנטים

ש. דודאי, התאחדות הסטודנטים

ר. סמוראי, התאחדות הסטודנטים

ד. קראוס, התאחדות הסטודנטים

ב. ש. דוד, התאחדות הסטודנטים

ש. שניידר, יו"ר התאחדות הסטודנטים

ע. הראל, משרד החינוך

ע. וולנסקי, משרד החינוך

ג. גלזר, הטכניון

ש. בן חמו

ש. שוורץ, האוניברסיטה העברית

ש. פנסו, אוניברסיטה עברית

א. שוורץ

ג. בלום

ע. בר

ג. אזנשטיין

ג. ביילין

ז. משה שווילי

י. גידלי

חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום

פתרונות לסטודנטים המושבתים



פתרונות לסטודנטים המושבתים

היו"ר א. בורג; אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך

והתרבות השנייה להיום בנושא בעיות הסטודנטים

המושבתים. אני רוצה לפתוח במשפט אחד קצר. לאחר מכן ידבר חנוך

גוטפרוינד, ואנחנו נעשה סבב בין האנשים הנמצאים כאן לראות מה אנחנו

עושים עם הבעיות העומדות בפנינו.

הגדרת כמה וכמה פעמים במהלך התהליכים, שנקודות מסוימות הן נקודות

קריטיות מבחינת שנת הלימודים. כשנכנסנו אל החופש, הייתה נקודה קריטית ;

כשיצאנו מן החופש, הייתה נקודה קריטית; עברנו את משכורת פברואר, גם זו

נקודה קריטית; אנחנו מגיעים עוד רגע לחופשת הפסח, וההרגשה באוויר, כמו

שנאמר בוועדה ע"י כמה חברים היא שיכול להיות ששנה זו הולכת לאיבוד. זה

דבר בעל משמעות קשה. הדיון היום יתרכז בשני דברים: ברובד האקדמי הטהור

- בא סטודנט נרשם לשנת הלימודים כבר חלק גדול משנת הלימודים לא התקיים,

מה יהיה על שנתו, מה יהיה על לימודיו ומה יהיה על ציוניו, הרובד האחר

זה האלמנטים האזרחיים והכלליים - אזרחיים במובן של שירות מילואים -

דחייה או לא, כלכליים - זה תעסוקה, שכר דירה, שכר לימוד, מלגות, עבודת

קיץ, עבודות סוף שבוע ועוד בעיות מהס.וג הזה. אני מבקש שאתה תפתח. לאחר

מכן אנחנו נעשה סיבוב בין המוזמנים להצגת הבעיה.

ח. גוטפרוינד; אני אעשה סקירה כללית. שש פעמים הייתי כאן

ושש פעמים היו נציגי הסגל האקדמי ודברנו על

התנאים וכוי. עד היום אנחנו עומדים איפה שאנחנו עומדים, והיום לא אדבר

על המשא ומתן ועל הדרישות, אולי אפילו לא על הסיכויים. יותר מדי פעמים

הייתי יותר מדי אופטימי. לכן היום במקביל לכך שאני עושה כל מאמץ, ויש

כאן חלק היודעים זאת, להביא לסיום העניין גם כאן וגם באוניברסיטה, אני

מתרכז בניהול המשבר, כי אנחנו נמצאים במשבר, ואם לא נתעשת ונמצא פתרון

לשביתה, אנחנו נמצאים על פי אסון. למערכות ציבוריות גדולות, למערכות

חשובות במדינת ישראל, למערכת ההשכלה הגבוהה. אני מודאג לעתיד, גם

כשהשביתה תיגמר. לא ברור איך אנחנו יוצאים מהעניין, ואיך אנחנו חוזרים

לעבודה תקינה. יש פה ציבור הסטודנטים, שהוא כמובן הנפגע העיקרי. במשך

חודשיים אלה עשינו כל הזמן תכניות מגירה כיצד ננהג כאשר שביתה זו

תיגמר. ולא היו במגירה זו תרחישים, שבעיני הם חלום בלהות, ששביתה זו

נמשכת משהו כמו מעבר לפסח וכוי. באוניברסיטה העברית אנחנו כל יום

נפגשים. סיכמנו מה קורה אם השביתה מסתיימת השבוע וביום ראשון חוזרים

ללימודים, ואולי יש אפשרות כזו. לפי מה שאני קורא בעיתונים, אני רואה

ששם משהו מתרחש, אבל אינני רוצה ליצור יותר מדי תקוות. אם השביתה נניח

מסתיימת ביום ראשון לפחות באוניברסיטות העברית, אנחנו עושים משהו כמו

ארבעה שבועות, ומשלימים את מה שהוחסר בסמסטר הראשון. תהיה לפחות פגישה

או שתיים של מורה עם תלמידיו. בקשר לבחינות אמרתי לנציגי הסטודנטים

פעמים רבות, ואני חוזר על זה. תהיה מה שאני קורא 'התחשבות מרבית

בענייניהם'. נעשה רק את הדברים ההכרחיים, ונצטרך להיכנס עם שנת

הלימודים עד 15 ביולי. אני מדבר על האוניברסיטה העברית. זה הארכה של

חודש. אני נותן תרחיש מתוך הערכה שביום ראשון מתחילים ללמוד. אח"כ אפשר

לעשות הזזה. זה ברור שזה גם משבש במידה מסוימת את שנת הלימודים הבאה,

מפני שאנחנו צריכים לדאוג למועדי ב' ולפיזור נוח שלהם; והשנה הבאה היא

שנה מעוברת, אז אפשר להתחיל, להאריך את חופשת הקיץ בשבועיים, ובמשך

חופשת הקיץ השנה עם קצת גלישה לשנה הבאה אפשר יהיה לחזור ללוח פעילות

נורמלית. אני אומר זאת כדי לומר לכם, גם לסטודנטים, שזו מלחמה גדולה,



אבל ברור שאנחנו ערים לעניין, וכל חזמן מעדכנים את עצמנו ומתכננים את

הדברים. הבעיות תהיינה עצומות גם בתרחיש הזה. הבעיות תהיינה רבות גם

לציבור הסטודנטים, כי כמה שאני אומר שאנחנו עושים הכל כדי לצמצם את

הפגיעה בהם, הם נפגעו. אי אפשר לצמצם את הפגיעה. אני רואה שישנה על סדר

היום בעיה של מילואים, אבל אני מניח שאת זה אפשר לפתור. אצל כל אחד

ישנן בעיות פרטניות של חוזה דיור, דבר פרוזאי כזה או חוזה עבודה או

תעסוקה, ונצטרך למצוא דרכים לעזרה, אינני יודע של מי. אולי תהיה עזרה

ציבורית במקרים מסוימים כדי לסייע לסטודנטים כספית. לאוניברסיטה העברית

ישנה בעיה קרדינלית, שעדיין לא התחלנו להתמודד איתה, אבל בוודאי שאנחנו

צריכים לנסות. אנחנו אוניברסיטה שיש לה יותר מיטות ושיכוני סטודנטים

מאשר לכל האוניברסיטאות האחרות בארץ יחד. יש לנו 6,500 מיטות בשיכונים.

אנחנו המלון בגדול ביותר בארץ, והמעונות מלאים, וגם בקיץ הכל מלא. בקיץ

יש לנו אולפני קיץ, ויש לנו בי"ס לתלמידי חו"ל, ויש לזה ביקוש אדיר.

חבל מאוד יהיה לבטל תכניות אלה. נצטרך להיערך למבצע שיכון רבתי כדי

לעמוד בכך. אלה על קצה המזלג הבעיות של הסטודנטים.

מה אתם עושים, ואיך אתם נערכים? הרי השביתה

תיגמר יום אחד.

קריאה; הבנו מה קורה אם השביתה מסתיימת היום, אבל

מה יהיה אם חס וחלילה היא תימשך לעוד

תקופהז

ח. גוטפרוינד; יש מצוקה נוספת. אמר לי סטודנט אחד לפני

אחת הבעיות של הסטודנטים היום במצב

זה היא מצב אי הוודאות. אי ודאות זו אינה מאפשרת. להם לקחת על עצמם

התחייבויות מעבר לשבוע, כי כל פעם נזרעת אופטימיות. ישנו מפגש, מישהו

מציע הצעה חדשה. ישנה בעיה. גם אני נאחז בשביב התקווה הזה כל הזמן.

אנחנו מתלבטים. הרי ברטרוספקט הדבר הנבון ביותר, היה אילו לפני חודש,

כשראינו שזה משבר כה עמוק, היינו אומרים 'עכשיו החופש הגדול. צאו

לחודשיים חופשה, ואנחנו בחודשיים אלה נגמור את כל העניינים שלנו'. לא

עשינו זאת מפני שגם אנחנו נאחזים בשביב תקווה זה. אם גם מהמהלך הזה,

שעכשיו מתגלגל, נצא בלא כלום, אנחנו צריכים לתכנן את כל ההיערכות שלנו

אחרת. צריך לומר 'בסדר. לא חשוב מה יהיה. גם אם מחר נגיע להסכם, עד

אחרי פסח זה חופשה. עשו מה שאתם רוצים. לכו לעבוד או למילואים'. צריך

להתחיל לקחת דבר זה ברצינות. אני אומר זאת, כי אני חש שאנחנו במצוקה

קשה.

קריאת .י יש לכם תכנית מוגדרת, אם השביתה לא תסתיים

בימים הקרובים?

ח. גוטפרוינד; אם השביתה מסתיימת לפני פסח אנחנו יודעים

שהשנה תסתיים ב-15 ביולי, ב-21 ביולי או

באחד באוגוסט. מעבר לזה העניין מתחיל להיות בעייתי מאוד. אפשר לחזור

מחר ללימודים, אבל זה אינו עוזר. אם השביתה מסתיימת מחר, אתה יודע

ששביתות מסתיימות בארבע בבוקר, אז בשבע אומרים 'תבואו בשמונה

ללימודים', אבל אלה אנשים מבוגרים. הבטחנו יומיים.

נניח שביום ראשון חוזרים ללימודים, ובאמת

מאריכים את הסמסטר לתוך החופשה, כמו שאמרת



עכשיו. זח כרגע התסריט חטוב. האם בתסריט טוב זח נתתם את חדעת על פיצוי

לסטודנטים על חנזקים שנגרמו לחם עד עכשיו? אני לא מדברת על חמצב חרע,

שאליו עדיין לא חגענו.

ח. גוטפרוינד; חאם את מדברת על פיצוי כספי לסטודנטים?

ל. לבנת; אני מדברת על פיצוי על שכר דירה, אני מדברת

על אובדן ימי עבודח, על דברים רבים.

ח. גוטפרוינד; חפיצוי חאקדמי, על זח אנחנו אחראים, וזאת

אנחנו יכולים לספק, ועל זח דיברתי. לגבי

פיצויים מסוג אחר - חמערכת חציבורית, חמדינח, חממשלח תצטרך לבוא לעזרה.

במערכח חשנייח של חחופעח שלי אדבר על חנזקים חכספיים שיש לשביתח זו על

חאוניברסיטח ועל חפגיעח בציבורי עובדים לא אקדמים בתוך חאוניברסיטה,

שאני רואח שחם מיוצגים כאן. אנחנו נצטרך אפילו עזרח מיוחדת כשנצא

מחשביתח כדי לחתגבר על נזקיח חכספיים.

היו"ר א, בורג; יש לך חערכח עד חיום מח חנזקים של חשביתח?

קשח מאוד לחעריך, אבל אמנח אותם. אם תחיינח

פניות של סטודנטים, אינני רואח איזח תרחיש

את רואח. אינני רואח חכרזח על פיצוי כספי סוחף, שאומר שכל סטודנט יקבל

מענק. יכול לחיות, אבל זו צריכח לחיות חחלטת ממשלח, אם רוצים שלא ישלמו

את מלוא שכר חלימוד. אנחנו חאוניברסיטאות איננו יכולות לעשות זאת.

רובן, חלקן, בתקציב מאוזן על חבל דק, וחלקן בגרעון תקציבי.

אתח אומר שזו בעיח של חממשלח.

היו"ר א. בורג; שאול שניידר, חצג את חנייר שלכם, בבקשח.

נושאים לחתייחסות בישיבת ועדת חחינוך.

אנו למעשח עומדים ביומח ח-60 של חשביתח,

מחר. לאחר 60 ימים אלח אנחנו באמת חיים

בחוסר ודאות. אני חוזר ואומר מדי ישיבח בוועדת חחינוך ובכל פורום אחר,

שישנן בעיות שנוצרו, ובעיות אלח יוכלו לבוא על פתרונן רק בשותפות מלאה

של נציגי חסטודנטים בכל ועדח או גוף או כל ישיבח שתחיח לסיום חשביתח,

שתדון באיך חוזרים ללימודים, איך מקיימים את חבחינות, איזח בחינות

מקיימים, כיצד מפצים את חסטודנטים אקדמית. ברור שאי אפשר יחיח לקיים

מבחני אמצע. יש בעיח של חכרזח על סיום חסמסטר חראשון. גלשנו כבר לאמצע

חסמסטר חשני. אנחנו מאמינים שנילקח בחשבון בכל חסדר, אבל אנחנו דורשים

שיחיו נציגים שלנו, שיחיו חברים בכל גוף כזח.

קריאה; אני חייב לשאול שאלח. אל תיפגע. גם אני

חייתי פעם סטודנט. איך למעשח אתח מסביר

שנכשלתם בלנחל את חמאבק? מרבית חסטודנטים חתגלו כ"יורמים" בניחול

חמאבק. במקומות אחרים בעולם, אם חיו מגיעים למצב של שביתח למשך 60 יום,

היו שורפים את חאוניברסיטאות, סליחח על חביטוי.

בכל ישיבח של ועדת חינוך אתח מנצל את

חחזדמנות לתת ציונים לכל חשותפים לשביתח,



לסגל המרצים, לראש הממשלה, לוועדת החינוך. עכשיו הגיע תורנו, ואני שמח,

אבל אני חייב לענות לך בנקודה זו. נכון, אתה צודק, הסטודנטים אדישים,

אבל הם אדישים בגלל כל הבעיות האחרות הקיימות במדינה, בגלל הגיל המבוגר

שלהם. אינני מנסה להתחמק. ישנה בעיה של אדישות.

לגבי השותפות, אני מאמין ומקווה שלא יהיו לנו חילוקי דעות, ונהיה

שותפים בכל הסדר שהוא. ישנה בעיה לגבי שירות המילואים. ישנו הסדר בין

צה"ל לבין האוניברסיטאות, שמסדיר את שירות המילואים במהלך השנה

האקדמית. אנו מבקשים, למעשה דורשים, שגם עם סיום השביתה ועם החזרה

ללימודים בכל תאריך יחולו הסדרים אלה על תקופת הלימודים החדשה לפי

התאריכים החדשים שיהיו. את זה צה"ל צריך לפתור. לפי דעתי זה גם נתון

להחלטת ממשלה.

אם שנת הלימודים מוארכת בחודשיים, אז מה

שהיה נכון עד שנת הלימודים הרשמית מוארך

עכשיו בעוד פרק זמן.

יש גם בעיות של סטודנטים מיוחדים, הלומדים

על חשבון הצבא או כל מיני סידורים אחרים,

שגם עליהם צריך לתת את הדעת.

לגבי נושא דמי האבטלה, חוק הביטוח הלאומי קובע במפורש שסטודנטים אינם

זכאים לדמי אבטלה עקב היותם סטודנטים. סטודנטים אינם יכולים לקבל דמי

אבטלה. ציבור גדול נפגע בתקופת השביתה, והיה מובטל גם מלימודים. אם

שביתה זו תימשך, וכנראה שהיא תימשך, אז צריך שסטודנטים, שאינם עובדים,

יוכלו להגיש בקשות לדמי אבטלה לתקופת השביתה רטרואקטיבית וגם קדימה.

איני יודע מה ישיגו ומה לא, אבל אני מאמין שכרגע לגבי העתיד זה יהיה

יותר ישים מאשר לגבי העבר. כל סטונדט שאינו עובד והוא מובטל מלימודים

וגם מעבודה יוכל לקבל דמי אבטלה בגין תקופה זאת.

היו"ר א. נורג; מדובר על שלוש תקופות, על התקופה שהייתה, על

תקופת הלימודים שתהיה ועל תקופת העבודה,

שהיא על חשבון החופש.

נכון. בגלל אותו חוק הסטודנטים אינם יכולים

לפנות ללשכות התעסוקה ולקבל עבודה דרך

הלשכות. גם בשיחה שהייתה לי עם מנכ"ל שירות התעסוקה אלכס פראן בנוכחות

השר צור, עלה נושא זה, וגם כאן צריך לעשות שינוי בחקיקה או להגיע

להחלטת ממשלה.

ישנו נושא, שגם הוא קשור לתעסוקה, שגם סטודנטים הרוצים לעסוק בעבודות

שניתן עליהן שכר עידוד, כמו למשל בענף החקלאות, אינם יכולים לקבל שכר

עידוד. בפגישה עם השר צור ניסינו להעלות את נושא הקטיף. בגלל הסגר זה

בלתי אפשרי. הסכומים שהחקלאים משלמים נמוכים, וברור שעבור שלושים שקלים

ליום עבודה סטודנטים לא יעבדו. לבסוף לקחו אלף תיילנדים, ושילמו להם את

שכר העידוד. אני חושב שאפשר לנצל את כוח העבודה של הסטודנטים.

לגבי נושא שכר הלימוד, ברור שלא הגיוני שסטודנטים יחויבו בתשלום שכר

לימוד בגין תקופת השביתה, ואנחנו דורשים החזר עבור אלה שכבר שילמו

ומניעת החלטה, שבה ייקבע שיצטרכו לשלם עם החזרה ללימודים על תקופת



השביתה לפי חלוקת לשוברים. אנחנו נתנגד לזח בחריפות, אבל אם יוחלט בדרך

כלשהי, זח כמובן יתבצע עם סיום השביתה ללא ריבית והצמדה. אנחנו מתנגדים

שיאריכו לתקופת הקיץ. אבל אם ילכו ללימודים בתקופת הקיץ, לא ייתכן

שישלמו ריבית והצמדה בגלל נושא השוברים, בגלל הנושא הטכני. זה דבר

שנעשה על ידי מחשבים ולא על ידי אנשים, ומוכרחים שראשי האוניברסיטאות

יהיו ערים ומודעים לנושא.

את שכר לימוד ישלמו, כאילו הלימודים היו

במועדם. אבל לא תשלמו על זה את הקנסות של

ריבית והצמדה.

מי ששילם מראש - האוניברסיטאות מרוויחות

בגללו, והן זוכות לריבית מהכסף ששולם. אנחנו

צריכים למצוא פתרון לשיתוף פעולה מלא.

נושא אחרון הוא נושא אגודות הסטודנטים וחברות הבת שלהן. שביתה זו פגעה

בצורה חריפה בפעילות של אגודת הסטודנטים. אגודות הסטודנטים ניזונות

מהפעילות של הסטודנטים ושל הגופים שלהם, וברגע ששביתה זו מתמשכת היא

גורמת כל יום נזקים כספיים לאגודות. האגודות נמצאות במצב כלכלי גרוע,

וסך הכל, לדעתנו, יהיה הוגן שמשרד האוצר, כאשר מסדיר את הנושא, יתן

דעתו גם על נושא זה וייתן פיצוי כספי לאגודות דרך האוניברסיטאות או בכל

צורה שימצא לנכון.

מי יציג את הנייר של קבוצת סטודנטים

מהטכניון?

ג. גלזר; את מרבית הנקודות העלה שאול. אז אעבור על זה

בצורה הקצרה ביותר. נקודה ראשונה היא לגבי

העניין האקדמי. האקדמיה בנויה במבנה כזה שאנשי הסנאט הם גם אנשי הסגל

והם גם המרצים. אתמול הייתה אמורה להתקיים ישיבת סנאט בטכניון. חברי

הסנאט לא הגיעו, כיוון שארגון הסגל הורה לא להגיע לישיבת סנאט. בעניין

זה יש חציית קווים אדומים מבחינה מדינית. אנחנו מתייחסים לבעיות

אקדמיות, והאקדמיה מתייחסת אל עצמה כאל אוטונומיה מוחלטת. הבעיה

הראשונה שאנחנו מדברים עליה זה קוצר בזמן המוקדש לתקופת הבחינות, אובדן

ידע עקב שכחה. היינו צריכים להגיע לרמת ידע מסוימת תוך 14 שבועות.

הטכניון קצת שונה מבחינת מבנה סמסטר מהאוניברסיטאות. נתקענו אחרי 10

שבועות, ועכשיו מצפים מאיתנו להשלים תוך שבועיים מה שהיינו צריכים

להשלים מרא ש תוך ארבעה. ברור לכולם שלא תהיה החזרה טוטאלית של הזמן.

לגבי פתרונות אפשריים, במקצועות בהם בוצע פרויקט או מבחן אמצע בעל משקל

או כל אמצעי אחר, המאפשר הערכה סבירה של יכולת הסטודנט, יינתן ציון ללא

מבחן.

זאת אומרת, שאם עשית בחינה נורמטיבית כלשהי

ועברת או נכשלת, הבחינה הנורמטיבית הזו תחול

על כלל השנה.

לא רק בחינות, גם פרויקטים.

כל דבר שאני יכול לשקלל על פיו בעמדה של

"עשה" או "לא עשה", "עבר" או "לא עבר".

ג. גלוי; תיעדר ציון מספרי מקל על רמת ההכנח למבחן.

מרגע ההודעה על סיום השביתה, אני מבין שיש

קונצנזוס שיינתן זמן סביר לססודנטים לחזרת לקמפוסים, פרק זמן נוסף של

כשבוע, שבמתלכו לא יתקיימו בחינות.

בעית שניית היא עיכוב יציאת בוגרים לשוק תעבודת ולצה"ל. זו בעית שעלתת

ע"י רבים. אני מבין שתקטע פחות בעייתי לגבי משפטנים, אבל תבעית תיא

לגבי סטודנטים במישורים תטכניים. פתרונות אפשריים תם שסטודנט תרשום

בסמסטר תשביתת למספר נקודות, תמאפשר עמידת בדרישת סיום תתואר, כלומר

סטודנט שתית אמור לפני שבועיים לסיים את תתואר, יקבל מתמוסד בו תוא

לומד מסמך תמאשר סיום מתוכנן של לימודיו בסמסטר זת. בד בבד תינתן

לסטודנט כזת אפשרות לפרוס את סיום חובותיו, קרי - בחינות למיניתן, על

פני תקופת ארוכת, על מנת לאפשר לו לתיקלט כבר תיום בשוק תעבודת. אנחנו

רוצים לתגיע למצב שאנשים יוכלו לתגיד 'עמדתי בחובותי. בגלל תבעיות

תטכניות של תשביתת לא סיימתי אותן. אנא קבלו אותי לעבודתי. על מנת

שמרגע שאדם נכנס לעבודת לא תיפגם עבודתו, תוא יוכל לפרוס את מבחניו על

פני שנת, שני סמסטרים.

דבר שני, תאריכי גיוס לעתודאים יידחו על תום מועידי בי של בחינות סמסטר

תשביתת. אין שום סיבת שעתודאים, תאמורים לתתגייס, ייפגעו.

בעית שלישית- עזרת במימון לדיור. סטודנטים תמתגוררים במעונות של

תקמפוסים יזכו בתחזר על תשלום למעונות בזמן תשביתת. תסטודנטים שילמו

בזמן תשביתת. אין שום סיבת שתם יממנו את זת.

צריך גם מענקים לשכר דירת, בכפוף לתצגת חוזי שכירות, לאנשים שאינם

מתגוררים במעונות, מענקים בדומת לתסדרים תנתוגים בצת"ל. כל מי שתית

בקבע מכיר שיש מנגנון של תסדרים כספיים.

נקודת נוספת תיא תפגיעת ביכולת תתשתכרות לתקופת תקיץ. תינתן אפשרות

לקבלת מילגות למחית בתנאי תחזר נוחים וללא ריבית.

בעית אחרונת תיא שירות מילואים, שמתוכנן לקיץ. יש סטודנטים שיש לתם

תסדרים עם יחידות תמילואים שלתם, שתם עושים את תמילואים בקיץ. חופשת

תקיץ נפגעת או תיפגע. אני חושב שזת ברור כמעט לכולנו. אנחנו מדברים על

קיצור מכסת ימי מילואים לסטודנטים. יש מכסת לימודים מוגדרת לסטודנטים,

אז לשנת זו אד-תוק תקוצר מכסת ימי תמילואים לסטודנטים, ויוגמשו

תקריטריונים לולתי'ם.

מלבד תנייר, תנקרא 'מבנה ההשכלה הגבוהה' האם

ישנן עוד נקודות שסטודנטים רוצים לתעלות,

שלא עלו עד עכשיו?

ש. דודאי! יו"ר תאגודת באוניברסיטת בן-גוריון.

אני רוצת לתתייחס לפתרונות. אני חושב שאפשר

לעשות אותם מיידית. אני חושב שתגיע תזמן שתכנסת תתחיל לקחת את



האוטונומיה באוניברסיטאות, כי ראשי האוניברסיטאות אינם עומדים במשימה

שנתנו להם. האוניברסיטאות יכריזו שהסתיים סמסטר אי. הגיע הזמן באמצע

חודש מרץ לסיים את סמסטר אי. אנשים יקבלו סיכום נקודות על הקורסים

שלמדו. סטודנטים יצאו עכשיו לחופשה עד אחרי פסח. בזמן זה, עד פסח,

ינהלו את המשא ומתן, ואולי יתקדמו, ואנחנו נחזור אחרי פסח, ונדע בדיוק

מה קורה. בינתיים נוכל לעבוד ולהתכונן לתחילת לימודים לסמסטר בי. אני

חושב שזה פתרון, שאפשר להפעיל אותו מיידית.

דבר נוסף, שאול שניידר דיבר על זה. אני חושב שזה דבר חשוב שגם אותו

אפשר לעשות מיידית. יש עכשיו המון עבודות בארץ, בעיקר בענף החקלאות

והבנייה, שהשכר בהן נמוך מאוד. אין שום בעיה. סטודנטים מוכנים לעבוד.

לגבי נושא הטווח הארוך, אני חושב שמה שחשוב זה להוציא את האנשים מחוסר

הוודאות שבו הם נמצאים. חשוב לפחות לקבל הבהרות מצה"ל, שברגע ששנת

הלימודים תיגמר, מעבר ליוני שהלימודים שתוכננו לקיץ לא יהיו. אנשים

הלומדים מטעם צה"ל צריכים לקבל מכתבים מצה"ל שלא יקראו להם חזרה לצה"ל,

כי כרגע קיבלו מכתבים שכן יקראו להם.

ראש אגודת הסטודנטים בחיפה.

פרופ' גוטפרוינד אמר שאינו יודע מה

האוניברסיטה יכולה לעשות. אני רוצה להראות לו את הסעיף הדרקוני, שאתם

אני מוותר מראש על כל תביעה לפיצויים בגין נזק או

הפסד אפשריים של אי התחלת לימודים במועדם או הפסקתם או אי קיומם מאיזו

סיבה שהיא. זה מה שנקרא כתב כניעה מראש.

אני מבקש מכם למחוק את הסעיף הדרקוני הזה, שהיה טוב לימי הביניים.

התשובה שפרופ' גוטפרוינד נתן לנו כרגע לשאלה למה לא שחררתם את

הסטודנטים לפני, בגלל זיק התקווה, לא נראית לי מספיקה, סליחה, עם כל

הכבוד. דברים אלה העברתי לנשיא בפועל שלנו לפני חודש.

הפתרונות שפרופ' גוטרפרוינד העלה לא מקובלים עלינו. לא פרצנו בשביתה

זו, ואתם צריכים להתאמץ קצת יותר ולתת לנו דברים יותר רציניים ממה

שהצעתם.

ר. סמוראי; לגבי הפתרון של פרופ' גוטפרוינד. הפתרון היה

נכון, אני יודע עליו כבר תקופה ארוכה, עד

האחד במרץ. אחרי האחד במרץ פתרון זה אינו ישים בגלל הכניסה הארוכה

לקיץ.

עומר: ממטה המאבק בתל אביב.

מה אמר פרופ' גוטפרוינד. אתם נותנים חודש

לשנת הלימודים, ואחרי זה הבחינות לא יוכלו להתקיים. על זה הלחץ בסנאט,

וזאת הסיבה שפוצצנו את הישיבה של אוניברסיטת תל אביב. לא ייתכן מצב

כזה. סמסטר קיץ חייב להתבצע. זה אומר שמעכשיו צריך לנצל את הסמסטר

שאנחנו נמצאים בו כרגע. צריך לסיים את השביתה ללא שום הסדרי חומר, ללכת

על מתכונת של סיום הסמסטר ולהתחיל את הסמסטר הבא. אם לא יהיה סמסטר

קיץ, אנשים שהיו אמורים ללמוד בקיץ ולסיים את התואר לא יסיימו.



דבר נוסף, הסטודנטים דורשים לשבת בכל וועדת שתיא לגבי כל קורס

באוניברסיטת, אם יגיעו להחלטת שממשיכים את תסמסטר, כדי לתחליט אם

נותנים תקלה או לא. אי אפשר להגיד לנו "עכשיו אין תקלות".

דבר אתרון לגבי מילואים. יש פת נציגים של תצבא. צריך לשתרר את כל

הסטודנטים למילואים בקיץ, שיהיה ולת"ם גורף לכל הסטודנטים.

עתודאים - שיחזירו אותם לתקופה ללימודים, והם יסיימו את התואר.

קריאה; עד לפני שנתיים, למיטב זכרוני, עוד היה חוק

לגבי הקלות במס לסטודנטים. עם ביטול ההקלות

ביטלו את ההקלות לסטודנטים. במצב תנוכחי יש נזק כספי וכלכלי גדול מאוד

לכל סטודנט בגפרד וככלל. אני חושב שאולי יש מקום בחקיקה או בכל דרך

אחרת לגרום שיהיו לנו זיכוי, הטבות או הקלות במס הכנסה. זו דרך אחת

כנגד האפשרות של להחזיר כסף.

אני מהמחלקה לסטודנטים בהסתדרות. ישנת נקודה

של סטודנטים העובדים באוניברסיטאות. אתמול

בתל אביב באופן שריררותי הוציאה האוניברסיטה הודעה לכל הסטודנטים

המועסקים על ידה על פיטורים מיידיים. זו נקודה נוספת הפוגעת בסטודנטים.

האוניברסיטאות מפטרות אותם בשרירות ללא הודעה מוקדמת או מתן פיצוי כזה

או אחר.

מבר אילן.

אני מעוניין לקבל הבהרה מפרופ' גוטפרוינד

לגבי כל הפתרונות האקדמיים שהוצגו פה. מרקטור אוניברסיטת בר אילן הבנתי

בין השורות שבעצם לא בטוח שיש סמכות לנציגי ור"ה. יבואו לסוף השביתה,

ואנחנו יושבים פה ומעלים פתרונות ויבואו ויגידו 'עלינו זה אינו מקובלי.

איד אנחנו יכולים להיות בטוחים שמה שאומר פה יור" ור"ה יש לו סמכות.

ממטה המאבק בתל אביב.

אני רוצה להעלות נקודה כללית לגבי תמצב של

חוסר ודאות. יש בעיה של שכר דירה. סטודנטים אינם יודעים אם כדאי להמשיך

לשכור אולי לחזור לבתי ההורים. יש בעיות עבודה, יש חוסר שוויון

בהזדמנויות לגבי מקומות עבודת. כשאני מגיעה למקום עבודה ואיני יודעת מה

המצב שלי, איני יכולה להתחייב לגבי שעות, ימים או כל דבר אחר, כשהמעביד

מציג בפני זו בעיה נוספת.

במידה שנדע שהשביתה אינה מסתיימת ואין שנה, סטודנטים אחרים

יוכלו לחפש לימודים במוסדות אקדמאיים אחרים. עניין זה של חוסר ודאות

מאוד מעיק על סטודנטים רבים גם מבחינה כספית וגם מבחינת אקדמית.

קריאת; אמשיך את מה שעינת בר אמרה לגבי חוסר שוויון

הזדמנויות בעבודה, בעיקר במקצועות ספציפיים.

מרצים מהאוניברסיטאות מלמדים במכללות. ייווצר מצב שסטודנטים במכללות

יסיימו את התואר לפני הסטודנטים המסיימים באוניברסיטאות, ויפשטו על שוק

תעבודת, ויקחו את המקומות שלנו.

עלו כאן שלושה סוגי דברים: סטודנטים הצד

האקדמי, סטודנטים ממערכות כלליות, שאינם



אקדמאים, ובעיות של התקשורת סטודנטים לאוניברסיטה לטווח הרחוק מיום

סיום השביתה ואילך. אני רוצח ללכת שלב אחרי שלב ולהתחיל עם סטודנטים

במערכת.

נציגת צה"ל איתנו, סגן אלף אהובה ינאי. עלו ארבעה דברים בנושא השלכות

אחד- חשבת עתודאים להשלמת מכסת הלימודים

שהם חייבים בה, שני - דחיית מילואים לאותו פרק זמן כפי שנדחה סיום שנת

הלימודים, שלישי - קביעת מכסת ימי מילואים מוקטנת עבור שנה זו ורביעי -

גמישות בולת"ם. אני מבקש התייחסות לארבע נקודות אלה, בבקשה.

א, ינאי; אין לי תשובה כרגע למדיניות הכללית, ואין

ספק שברגע שתסתיים השביתה נצטרך לצאת

במדיניות ברורה יותר. אמרו נכון שחלק גדול מהסטודנטים בתיאום עם

היחידות, והיחידות מתאימות עצמן, יחידות שיש בהן סטודנטים רבים, לקרוא

להם דווקא בקיץ. מסתבר שהמציאות דורשת את שלה בנושא המילואים. ברור

לגמרי שהצבא יצטרך למצוא דרך ללכת ככל הניתן לקראתכם. אינני בטוחה שזה

יהיה פתרון של מאה אחוז, אבל זה תלוי בהחלט בלו"ז שיהיה. הדברים

נכונים, אבל נצטרך לתת תשובה מערכתית מוסמכת יותר, סגורה יותר. כל נושא

הולת"ם אינו מנוהל באופן עצמאי על ידי היחידות. אם מדובר על הגמשת

קריטריונים, על צמצום ימ"מ, אז מדובר קודם כל על תשובה מערכתית. מעבר

לזה אין ספק שפנייה למפקדים תעשה את שלה. אני חושבת שסטודנטים שיושבים

פה יודעים שיש משמעות למה שאומר המפקד. רוב המפקדים מוצאים את הדרך

ללכת לקראת.

היום אינני עוסקת בולת"ם סטודנטים, אבל עסקתי, ואני מוכרחח להעלות משהו

בחלק מהאוניברסיטאות יש מערכת נוקשה של מועדי ב'

ו-ג'. לפעמים מועד ב' הוא אחרי הסמסטר הבא, מה שמאוד מאוד פוגע

בסטודנטים היוצאים למילואים. אני מחזירח את הכדור אליכם. כאשר מדובר

בשביתה עם עוצמה כזו של פגיעה, אנחנו רואים עצמנו בהחלט אחראים לתת

חלק מחתשובות. אני חושבת שהאוניברסיטאות חייבות לתת מערכת גמישה.

איך נעשית ההידברות ביניכם?

א, ינאי; דרך דקנאט הסטודנטים של כל אוניברסיטה.

השלב הראשון כדי לקדם את הנקודה שהעלית זה

לאסוף את כל הדקנאטים מכל המוסדות, על מנת

שישבו איתכם כדי להביא תכנית פעולה שעניינה הולת"ם ומועדי הבחינות.

א. ינאי; קשה קצת לתת תכנית ברורח יותר, כאשר איננו

יודעים כיצד תסתיים השביתה. לא יודעים איך

שביתה זו תסתיים, אם תפלוש לתוך הקיץ, אם לא תפלוש, ועד כמה היא תפלוש

לתוך הקיץ. והרי כולנו יודעים שיש לזה יותר משמעויות מאשר סיפור

הולת"ם, כי סמסטר קיץ הוא סמסטר חי וקיים ונושם באוניברסיטאות. אין זה

סמסטר שאינו קיים. רק בחלק מהאוניברסיטאות הוא איננו קיים.

מכאן אני עוברת לנושא של משתלמיים על חשבון צה"ל, הבנויים מראש ללמוד

את כל סמסטרי הקיץ, לכן הם לומדים בשנתיים במקום בשלוש שנים.

באוניברסיטוה העברית זה עדיין אינו מוכר. אני מקווה שזה יהיה. אבל

בשאר האוניברסיטאות זה מוכר. זה פחות מוכר בתחום של לימודים



טכנולוגיים. בבאר שבע יש סיפור של שנת א', שהיא סמסטר בי וסמסטר קיץ

במסלול מיוחד. בטכניון כל מי שיש לו כישלון כלשחו בונת רק על תקיץ,

אחרת לא יסיים את תתואר. סמסטר קיץ מבחינת תמשתלמים ותעתודאים תוא

סמסטר קיים, ואינו סמסמטר שאפשר בקלות לפלוש לתוכו ולעשות עליו "דבלי',

משום שאחרת קבוצת גדולת מאוד של סטודנטים תמצא את עצמת בצרת. זת לגבי

תמשתלמים. אני משערת שכולכם יודעים שתחזרנו את תמשתלמים אחרי פחות

משלושת שבועות של שביתת, מתוך כך שתייתת לי תתרשמות כלשתי, שלצערי

צדקתי בת, ותמשלתמים חזרו לשירות בצה"ל. אין ספק שנצטרך לתת תשובת.

קבוצת גדולת מאוד של סטודנטים צריכת לתתחיל מחדש בקיץ תקרוב. אני מדברת

כרגע על משתלמים על חשבון צת"ל.

מכסת ימי מילואים מוקטנת - נצטרך לתעלות את זת ולראות מול תתכנון איזת

יחידות מתוכננות לקיץ ולכמת זמן.

תוך כמת זמן נוכל לקבל תשובת על כל תשאלות

שתעלו כאן?

א. ינאי; אני חושבת שכ-14 יום, אם נדע מת לו"ז

תשביתת.

ללא שום קשר ללו"ז. תיא תגמר.

א, ינאי; לסטודנט היא שביתת של 21 יום. אם תיא אינת

פולשת לתוך תקיץ. תסיפור של צמצום ימי

מילואים - אם תסמסטר מתקיים בדיוק לפי אותו מספר שיעורים שתית מתוכנן

מלכתחילת, אין לזת משמעות; אבל אם תסמסטר מאוד יצטמצם, ובשבוע ילמדו

יותר מאשר למדו בשבוע רגיל, נצטרך לצמצמם את מכסת ימי תמילואים.

תאם אנחנו יכולים לבקש בתור ועדת תחינוך של

תכנסת לקבל תשובת בפרק זמן שאינו 14 יום!

פנינו אליכם ארבעת נושאים ואת תעלית נושא חמישי. אני מבקש לקבל לפחות

תשובת על תשלמת מכסות לימודים של עתודאים, על דחיית מילואים עד סיום

תשנת תרשמית, מכסת ימים מוקטנת ופגישת בין תדקנאט לבין תמערכת שלכם על

נושא הולת"ם.

לרוב תדברים יש תשובת. לגבי עתודאים אנחנו

מרחיקים לכת יותר מתדרישות.

אני מבקש לקבל בכתב את כל תדברים שתועלו ע"י

סטודנטים וגם ע"י אחרים.

א. ינאי; לגבי עתודאים יש לנו תחלטת עקרונית שתתואר

של תפרט קודם לשירות בצת"ל. לכן נושא זת

יתית פרטני יותר. יש קבוצת של מאתיים איש, שתיו צריכים לסיים עכשיו.

גמרנו לחכות. תיום גמרנו לחכות, ומת שנעשת במקומות שניתן יתית לקלוט

אותם כמו תמשפטנים נעשת, וכשתשביתה תסתיים נחזיר אותם לדחיית שירות,

כדי שיסיימו את תתואר. תיכן שלא ניתן אנחנו ניתן לתם לסיים את תתואר.

לא נחזיר אותם לשירות, אלא במקום שנוכל לאפשר לתם לחזור לדחיית שירות,

משום שאם אחת תדרישות של תסטודנטים זת פריסת חובות, זת בלתי אפשרי לגבי

עתודאים. אנחנו מאוד מודעים לזת.

תודח. אני ארצה לעבור עתת לנושא עבודח

יש בקשח

לאפשר לסטודנטים לגשת לביטוח לאומי ולבקש דמי אבטלח על שחיח על שחווח

ועל שיחיח. יש בקשח לאפשר לסטודנטים לחגיע ללשכות תעסוקח ולבקש עבודח

ולקבל שכר עידוד עבור אותן עבודות, שחסטודנטים יפנו אליחן. אני רוצח

לקבל את חחתייחסות שלכם.

חיו לנו פגישות גם עם סטודנטים, ובעקבות

פגישות אלח יצאח חנחיח שלנו לכל חערים בחן

יש אוניברסיטאות, באר-שבע, תל-אביב, רמת-גן וחיפח שבמקומות חאלח ינסו

לפתוח דוכני רישום לעבודח בין כתלי חאוניברסיטאות. נתנו לנו שם וכתובת

של איש קשר, ולצערי יש שם רק משיבון. אנשים שלנו מנסים כבר שלושח ימים

לבדוק את חאפשרות לעשות.

היו"ר א. בורג; למח זח לא ייעשח טכנית בלשכת חתעסוקחז

תיכף אגיע ללשכות חתעסוקח. קודם כל רצינו

לבוא לקראת חסטודנטים ולעשות לחם את חאפשרות

לפי חנוחיות שלחם. זח לגבי חאוניברסיטאות. בירושלים קיימת פעילות.

ואכן, מתחילת חשביתח פנו מאות סטודנטים ללשכח בירושלים, ומאות סודרו

בעבודח, פחות, כמובן, מאלח שפנו. לגבי כל חישובים חאחרים חחנחיח חיא

מי שבא לבקש עבודח נרשם, על כל חמשמעות של חרישום, בשירות

חתעסוקח. במקומות שיש עבודות מצויות וזמינות חחנחיח חיא לאפשר

לסטודנטים למצוא מתוך מאגר חמשרות שיש לנו את חעבודות חזמניות, כדי

שיוכלו לחשתלב. במקומות שאנשים נרשמים ונרשמו: בחיפח, בבאר-שבע,

בתל-אביב, בתוך חלשכות חרגילות, נרשמו מאות סטודנטים. אינני יודע מח

קרח בלשכות אחרות. נדע מאוחר יותר. כאשר נתחיל לנתח את נתוני פברואר

וינואר לעומק, נדע אם גדל מספר חסטודנטים; אבל חחנחיח חיא לאפשר לחם

לחירשם ולחינות מכל חזכויות של דורש עבודח, כאשר חם דורשי עבודח מוכנים

וזמינים לעבודח. באותח מסגרת אנחנו מציעים, כמובן, מח שיש לנו לחציע

בבניין, בחקלאות. יש בעיח עם חקטיף, כי שמענו

מחסטודנטים, ואנחנו יודעים מחניסיון, שכנראח לא יוכלו לחגיע לאותן

מכסות שנחוג לחגיע בקטיף. אבל ככל שיחיו כאלח וככל שחכללים שנעשים עם

חאוצר לגבי עבודות חקלאיות מאפשרים לנו לסבסד את חעבודות בשכר עידוד,

גם סטודנטים יוכלו לחינות מזח.

חדברים שאני שומע אינם חדברים שחשמיע באוזני

ובאוזני חשר צור מנכ"ל שירות חתעסוקח בשיחח,

שחתקיימח ביום חמישי חאחרון. מנכ"ל חשירות אינו יודע על דברים אלח. אני

מבקש לראות זאת בכתב, אם זח קיים.

פגישח עם מנכ"ל חשירות חיא פגישח עם מנכ"ל

חדש שנכנס לפני מספר ימים, וחוא חוציא כבר

את חחנחיח.

יש לי בקשח: במסגרת חאוסף שאנחנו אוספים פח

של מסמכים, חאם אני יכול לקבל גם דברים אלח

אצלכם? זח כבר מוכן, אין צורך לחיכנס לנוחל של חכנת מדיניות. חאם אפשר

לקבל זאת כעמדח רשמית של לשכת חתעסוקח לוועדת חחינוך, את כל חדברים

שאמרת כאן? מקובל. תודח.

אי אפשר לתת תשלום, שאנחנו רוצים לתת, לכל

סטודנט. הסטודנטים חיו צריכים לצבור תקופת

חכשרח של לפחות 150 ימי עבודח בשנה שקדמה.

יש כאן התחשבנות ענפית. סטודנט אינו משלם דמי ביטוח לביטוח אבטלה. הוא

משלם לענפים אחרים.

זו פעם ראשונה שאני שומע דבר כזה, שאפילו לא

ניתנה לי אופציה בתור סטודנט. תגידי לי, האם

את רוצה רק את הענף או שאת רוצה את כל העץ? מה שאת אומרת לי הוא שבעצם

איחזו את עיני.

נכון, מכיוון שהחוק לא בביטוח לאומי.

שיעורי הביטוח שהסטודנטים משלמים חם נמוכים

יותר מאשר משלמת כלל האוכלוסיה. דברים אלה

מעוגנים בחקיקה, וזח אינו סיפור של שנה. זח סיפור של שנים. במסגרת זו

למשל בענף מילואים, אבל אינם קונים זכויות בענף

חשכלח. זח חוק מדינת ישראל. זו אינח המצאה.

אם סטודנט עובד, הוא בהחלט צבר את זכויותיו.

150 ימים בשנה שקדמה לתחילת אבטלתו. מדובר

על ביטוח חמשולם רק לעובדים שכירים, על עובד הזכאי לשכר שמעבידו חייב

בתשלום דמי ביטוח.

ל. לבנת; דינו של חסטודנט בעניין זח הוא כדינו של

עובד במשק, ואין חקיקח או חנחיח מיוחדת לגבי

סטודנטים. סטודנטים בודדים יצברו 150 ימי עבודח. אין דין אחר

לסטודנטים.

ק. גינסבורג! לא רק שאין, אלא יתרח מכך: סטודנט שלומד

אינו מוכן ומסוגל לעבודה. וכפי שהוסבר, כלל

לא רושמים אותו כדורש עבודח. כאן נוצר מצב שבו אנשים כרגע זמינים

לעבודה. אלה שעבדו בעבר וצבת את התקופות שלהם בהחלט יכולים לקבל. אבל

זה לא רוב הסטודנטים. יש סטודנטים רבים שעבדו.

מה צריך להיעשות? אני שואל אותך, אני שואל

את כל מי שמבין בעניין זה. מה צריך לעשות

עכשיו כדי שסטודנט יוכל לבוא ולהירשם ולקבל דמי אבטלה, אם איננו עובד.

הוא אינו עובד ולא לומד. הוא איננו יכול לעבוד, כי הוא לומד, הוא אינו

יכול ללמוד, כי שובתים.

בחוק ביטוח אבטלה אין פתרון לאותם אנשים

שבעבר לא עבדו. אלה שבשנה וחצי חאחרונה לא

עבדו אין שום פתרון שיכול לענות על בעייתם. מה. גם, שהשאלה נוספת

שהועלתה היא על תשלום רטרואקטיבי. אין תשום רטרואקטיבי, כי התשלום ניתן

בעצם לאותם אנשים שנרשמים כדורשי עבודה והלשכה אינה מצליחה למצוא להם

עבודה.

הנקודה הבאה היא שכר עידוד. מי עונה על זהז

אני רוצה להוסיף משהו בנושא של ביטוח אבטלה.

יש פה בעיה זמנית. ככל שהשביתה תתמשך, זו

עדייו בעיה זמנית. ביטוח אבטלה הוא עניין מורכב מאוד של חקיקה, ולא

משנים טדרי עולם בגלל בעיה זמנית. בעיה זמנית צריך לפתור. ביטוח אבטלה,

כשמו כן הוא. המשמעות של לתת ביטוח אבטלה לטטודנט היא שטטודנט יתייצב

בשירות התעסוקה ויהיה חייב לפי חוקי האבטלה הנוכחית לקבל כל עבודה

שיציעו לו. שש שנים מחיי הייתי סטודנט. האם סטודנט בנוי לזה שיבוא

לשירות תעסוקה ויגידו לו 'האם אתה מוכן לקלב עבודה זו במשרה מלאה?' 99%

מהסטודנטים אינם יכולים. זו בעיה שדובר בת, והגיעו למסקנה שנושא ענף

האבטלה במערכת ההשכלה הגבוהה אינו מתאים. אגיד יותר מזה: אם צריך לבחון

את הסטודנטים בענף אבטחת הכנסה, שזה אינו ענף ביטוחי, אבל זה ענף

שהאוצר משלם ישירות לביטוח לאומי, המבחן יהיה קשה יותר. לסטודנט יש

מבחן רכוש - האם יש לך אוטו! האם יש לך הכנסות אחרות: למשל דירה

בבעלותך? ועוד החמרות -. הסטודנטים, מן הסתם, אינם יכולים לעמוד

בתנאים. נכון שצריך לתת פתרון לבעיה. יש דברים שהם חקיקה ראשית. אני

ממליץ שלהסדר זה לא יבוצעו שינויים בחקיקה.

במשרד האוצר נשקלות הצעות לפתרון, הצעות לפיצוי. התקיים דיון בעניין

יחד עם הוועדה. איני רוצה שמתוך דברים אלה יבואו לפרוע את הציק, אבל

איזה סוג של פתרון, באיזו רמה יינתן הפיצוי

ומאיזה מקורות. על עניין זה עדיין אין לי תשובות. אני מניח שיהיו

תשובות. אני מייצג פה את משרד האוצר בקטע של התקציב, לא בקטע של המס.

בקטע של התקציב אני אומר שלנו יהיו תשובות בעניין זה. אני מניח שהפיצוי

והנושאים האלה הם גם פונקציה של אורך השביתה.

אני מניח שבימים הקרובים תגובש החלטה עקרונית, שאולי אפילו תובא להחלטת

ממשלה. עניין הפרטים, כמו שאמרתי, הוא גם פונקציה של אורך השביתה.

הועלו כאן דברים שלבסוף אפשר לתרגם אותם לדבר אחד - שכר דירה או עבודה

ושכר לימוד וכן הלאה. זה הכל כסף. ברור לנו שעניין זה דורש התייחסות.

תשובה מעשית ברמה העקרונית של אם הולכים לעניין תהיה תוך מספר ימים.

אני מניח שתקבלו אותה, בפרט אם זו תהיה החלטת ממשלה. המנגנון זה עניין

יותר מורכב. וגם עניין זה תקבל הוועדה בצורה מסודרת, ברגע שזה יהיה.

שכר עידוד. מי עוסק בשכר עידוד?

שכר עידוד ניתן כפיצוי לעובדים ההולכים

30 שקל ליום מהמדינה ועוד

שמונה שקלים להסעות. זה הפיצוי.

יבוא סטודנט וירצה לעבוד בענף זה. הוא יהיה

זכאי לשכר עידוד?

אני חייב להגיד בתור נציג הרשות המבצעת: כל

הדרישות של הסטודנטים - אני שומע אותן בפעם

הראשונה. מן הראוי לבדוק את העניין. אני מניח שבעניין זה נוכל לתת

תשובה תוך 24 שעות.

תקלות במס על עבודת סטודנטים.

חיים: אין בעיה, נדמה לי שהפתרון נמצא בתוך הדברים

שנאמרו. אין די עבודה ומאחר והם סטודנטים

שאינם עובדים רוב השנה. עכשיו הם רוצים לעבוד. היום סף המס לרווק הוא

1,610 שקלים לחודש, ולנשוי שאשתו אינה עובדת זה 2,320. כך שבחישוב שנתי

לגבי 98% או 99% מהסטודנטים כל שכר שהם ישיגו עכשיו לא יהיה חייב במס.

נוסף על כך שאם חלקם חיילים משוחררים, בעקבות התיקון של חוק חיילים

משוחררים, שתוקפו שלוש שנים, ובמקרים מסוימים ארבע שנים, מיום השחרור

הם מקבלים עוד שתי נקודות זיכוי, כך שלא קיימת בעיה. אני רוצה להוסיף

כעיקרון יש מדיניות, שהחלה ב-1990, של ביטול פטורים. עשינו זאת לא רק

לגבי סטודנטים, אלא לגבי הוצאות רפואיות ומשמרות ועוד נושאים שונים של

פטורים והרחבת בסיס המס. לסטודנטים לא קיימת בעיה, כי הם אינם מגיעים

לכמות המס. יתרה מזאת, גם הכסף שילך מקופת האוצר דרך הפטור ממס למי

ילך? ילך לסטונדטים ה"חזקים", שיעברו את סף המס. התפקיד של כולנו הוא

לחשוב אולי לקחת את אותו סכום כסף ולעזור לסטודנטים היותר חלשים, שאינם

מגיעים לסף המס. אני נגד שעוזרים לחזקים, ולא לחלשים. אבל לדעתי אין

בעיה, ואנחנו ברמת העיקרון לא רוצים לפתוח את העניין חזרה, ולו רק

מהטעם שזה זמני, וזה בניגוד לכל התפיסה.

אתה אומר כך, כל סטונדט שאינו מגיע לרצפה

ממילא אינו ממוסה. כל סטודנט העובר את

הרצפה ממילא נכנס לקטגוריה של "לא מסכן".

חיים; שיעור המס ההתחלתי הוא 15%, ורק אחרי זה

אולי יהיה 30%. אנחנו מדברים על פרוטות,

וחבל להשחית על זה את הזמן. לאוצר המדינה זה חריגה מעיקרון, שאנחנו

עובדים עליו שנים, של ביטול פטורים הגורמים לביורוקרטיה ולאדמיניסטרציה

מיותרת. התחלנו בזה ב-90', ואנחנו ממשיכים את זה, ואין סיבה בעולם,

שבגלל אירוע זמני, אנחנו נהפוך את כל העיקרון שעליו אנחנו נלחמים. מה

עוד שלא תהיה הטבה, אלא במקרים שוליים, שבגינם אין שום הצדקה לפרוץ את

העיקרון, ואנחנו נתנגד לזה.

קריאת; לא מעודדים אנשים לעבוד.

חיים: חזק הוא מי שעובד ועובר את סף המס. הרי

אינכם מסוגלים לגייס 150 ימים בשביל ביטוח

אבטלה. 1,610 זה לחודש לשנה בהנחה. לכן, היו ריאליים, מכיוון שאינכם

עובדים חודשים שלמים. אולי עכשיו תעבדו חודשיים או שלושה מלאים,

ותרוויחו 4,000.

אני רוצה לשאול שאלה טכנית כדי לראות האם

בכלל קיים ויכוח. האם למישהו ממייצגי

הסטודנטים כאן בחדר יש נתונים על כמה סטודנטים עובדים עוברים את הסף של

רצפת המיסוי?

עומר: אתמול נפגשתי עם קבוצת סטודנטים מאוניברסיטת

תל אביב. הם אינם מוכנים לתת שום נתונים

לגבי הסטודנטים, כמה עובדים.

יכול לחיות שיש כאן מחלוקת על לא מאומח. אני

רוצח לדעת חאם קיימת באיזח שחוא מקום במערכת

חצלבח של שני נתונים? שפלוני רשום כסטודנט ומח הכנסתו? כתוב באיזח

מקום? אם כל חעניין חוא על חמישח טטודנטים, לא אקילם שעח של דיון

בנושא. אם חעניין חוא 5,000 סטודנטים, זח שווח עיון. אני רוצח לדעת מח

חפרופורציות. אני שם את זח בצד, וצריך עיון. אוניברסיטח. אני עדיין לא

חחזרתם לעבודח של סטודנטים, שפוטרו.

סטודנט עובד - חוא פוטר, כי כל חאוניברסיטח נסגרח. חזרנו לעבודח, צריך

לחחזיר את חסטודנט. חאם יוחזר חסטודנט למקומו? נושא שני - שכר הלימוד

שישולם בעבור חסמסטר חשני.

ל. לננת; לפני שאתח עובר לנקודח שנייח: למח סטודנטים

אלח פוטרו? חרי לא פיטרו את חמרצים? זח נראח

לד מובן מאליו שפיטרו אותם, ואתח רק מבקש שיחזירו אותם, כשיחזרו

ללימודים; אבל אני רוצח לחבין למח חאוניברסיטח, עם כל חכבוד, מפטרת

דווקא את חסטודנטים?!

היו"ר א. בורג; חנקודח חבאח חיא שכר לימוד שישולם על חסמסטר

חבא. יתחיל מתי שיתחיל וייגמר מתי שייגמר -

יחיח שכר לימוד נטו לסמסטר ללא ריבית וחצמדח, זאת אומרת, שחסטודנטים לא

ישאו בקנסות, בשל זח שחשתנו לוחות חזמנים.

חנקודח חבאח שעלתח איננח נקודח כספית, מדובר בחתקשרות בין חקליינט לבין

מספק חסחורח. יש בקשח שחסטודנט יקבל את מלוא חמחויבות שחאוניברסיטח

חתחייבח, כאילו מדובר בשנח רגילח, כאילו מדובר בסמסטר רגיל, ולא יקבל

שנח מקוצצת או סמסטר מקוצץ כדי לצאת ידי חובח. חנקודח האחרונח שעלתח

ע"י שאול שניידר בנושא חאוניברסיטאי חזח חיא חנושא של פיצוי כספים

לאגודות.

ל. לבנת; נקודח נוספת לפרופ' גוטפרוינד; חעלו גם את

חעניין של חודעח על סיום חסמסטר חראשון.

ח. גוטפרוינד; ראשית לגבי שכר לימוד. חאוניברסיטח חעברית

חייתח חאוניברסיטח חראשונח שנחגח כפי

שחסטודנטים מבקשים כאן. אנחנו יחד עם רון סמוראי חודענו לכל חסטודנטים

שאנחנו מוותרים לחם על תשלום חשובר, נדמח לי חרביעי, של שכר לימוד,

במועדו, בפברואר, עד אחרי חשביתח. וחודענו שכאשר. יתחדשו חלימודים לא

נחייב בקנסות, בריבית פיגורים ובדברים אלח. עד כמח שאני יודע, כל

חאוניברסיטאות עשו כמונו.

היו"ר א. בורג; פרופ' גוטפרוינד, אתח ראש ור"ה, אני יכול

לקבל חצחרח מוסמכת ורשמית ובכתב על נושא זח

על דעת כל חמוסדות לחשכלח גבוחח, ששובתים חיום?

ח. גוטפרוינד; אני רוצח לחבחיר משחו. חועלתח שאלח לגבי

חסמכות של ור"ח לאכוף או לקבל חחלטות

בנושאים שונים, במיוחד בנושאים של חסדרי משך חלימודים. אתם צריכים

לחבין שור"ה זח גוף וולונטרי, שבו מאוחדים ראשי חאוניברסיטאות. גוף זח

מטפל בדברים ובנושאים משותפים לכל חאוניברסיטאות. צריך לחבין שמערכת

חאוניברסיטאות בארץ מאוד חטרוגנית. לאוניברסיטאות יש אופי שונח. יש לחן



מבנה אקדמי שונה, ציבורי סטודנטים שונים, מבנה לימודים שונה וגם

תקנונים שונים. לכן, חרבה מהפתרונות שיהיו יהיו פתרונות לוקאליים,

ואנחנו בורייה משוחחים רק על העקרונות. כל מה שאמרתי קודם לגבי הפתרון

המפורט שיתרחש, והיה ושביתה זו מסתיימת ביום ראשון, נכון לאוניברסיטה

העברית. אני מניח שכל האוניברסיטאות, וכך אני יודע, יעשו משהו דומה,

אבל לא כולן יעשו אותו דבר.

היו"ר א. בורג; האם אני מבין שיהיו אוניברסיטאות שהסטודנטים

ישלמו בהן ריבית והצמדה?

לא הייתה החלטה בורייה, המחייבת את כל

המוסדות כיצד לנהוג לגבי תשלום זה,

שהסטודנטים היו חייבים בו.

אני שואל לגבי הסמסטר הבא. לא שאלתי לגבי

התשלום האחרון של הסמסטר הקודם. מתחיל סמסטר

בנקודת זמן מסוימת, האם יש כוונה באחד מהמוסדות, שהסטודנטים ישלמו

ריבית והצמדה? אני רוצה לדעת. אני ארצה להתמודד גם עם זה.

עד כמה שידוע לי, כל האוניברסיטאות נהגו

כמונו, ועכשיו אני שומע בפעם הראשונה שישנה

אוניברסיטה אחת, חיפה...

ש. יהלום; השאלה שנשאלת כאן היא מדוע לא תמנו ועדה

משותפת עם נציג האוצר ועם התאחדות

הסטודנטים, שיושבת עכשיו יום-יומיים, ותפקידה לשמוע את כל הבעיות ולתת

פתרונות מקובלים על כולם ולפרסם אותן, כדי שלא תהיה אי-ודאות.

רעיון טוב. זה לגבי השאלה של שכר לימוד.

לגבי פיטורים או השעיה של עובדים יש שני

מרכיבים. מרכיב אחד נוגע אולי לחלק השני של הדיון - המצוקה הכספית

שהאוניברסיטאות נקלעו אליה, ובגללה נאלצתי בשבוע שעבר להודיע על סגירה

של האוניברסיטה העברית ב-20 לחודש. דברים אלה מחייבים אותנו, עד כמה

שאפשר, לצמצם בהוצאות, מפני שהאוצר הפסיק הזרמת כספים בצורה מסיבית,

וכל האוניברסיטאות נקלעו לבעיות של תזרים מזומנים. ואני שוב נותן את

הדוגמה של האוניברסיטה העברית. בחודש אחד לא נכנסו 16 מיליון שקל, שהיו

נכנסים אילו הסטודנטים היו משלמים את שכר הלימוד. אפשר להבין לאיזו

מצוקה נכנסנו, ופשוט ישנן פעולות של צמצום, המתחייבות מכך. נושא זה של

פיטורי סטודנטים איננו קשור כלל. אינני חושב שמדובר בפיטורי סטודנטים,

אלא בהשעיית העסקה של עוזרי הוראה.

קריאה; חבל שלא הבאתי לך העתק שנשלח באוניברסיטת

בן-גוריון לפני שלושה ימים לכל האנשים

שעובדים.

בדיוק על זה אני מדבר. רוח הדברים זה השעיית

העסקה. יכול להיות שהמסמך המשפטי מחייב משפט

יותר מאיים או יותר פוגע או מעליב מאשר המשפט שנמצא כאן, אבל רוח

הדברים זו השעיה, מפני שזהו ציבור סטודנטים, המשתתף בהוראה כעוזרי

הוראה, בתרגול ובעזרה במעבדות. ציבור סטודנטים זה עובד באוניברסיטאות



במינוי חלקי. יש אוניברסיטאות, שמעסיקות את הציבור הזה במשך שמונח

חודשים, ויש במשך תשעח חודשים. אנחנו צריכים את חסטודנטים האלח בתקופת

חלימודים. אנחנו באוניברסיטה חעברית כתבנו לכל חסטודנטים חאלח. לפני זח

חזמנו את הנציגות שלחם, וחסברנו לחם שאת סך חשכר חשנתי שאנחנו מחויבים

לו חם יקבלו, אלא שבגלל חשביתח אנחנו נצטרך לגלוש לשנת חלימודים,

ונצטרך לחעסיק אותם במשך חלימודים, לכן אנחנו משחים את חעסקתם עד גמר

חשביתח. אני מבין שזח מה שקרה גם בתל אביב. אני מניח שזח מח שקרח גם

בבאר-שבע.

שאלתי לגבי מתן כל חמטלות חאקדמיות בסמסטר

חשני, כל חמחויבויות. חתחייבתם למספר שעות,

למידע מסוים, לכמות תרגילים, ושזח לא יחיח סמסמטר "חפיף". אגיד לך מח

אני שואל. הפחד הגדול שלי הוא, שכאשר יחזרו ללימודים, הפשרה הראשונה

שתיעשה תיעשה עם הנסיעות לחו"ל וההתחיבויות חמחקריות וחחשתלמויות

חבינלאומיות של המרצים. וכתוצאח מכך, מתי שלא יתחילו חלימודים, אני

יודע מתי ייגמרו. אם אני יודע מתי יגמרו, אני יודע איך תיגזר תכנית

חלימודים, ללא חילולי שבת כמובן, וזח מח שמטריד אותי.

ח. גוטפרוינד; זח כמובן יהיח חמבחן של חנחלת

האוניברסיטאות, אבל גם של חסגל. ועד כמח

שדבר זה נשמע ציני ומגוחך, אני חושב שאותו ציבור עובדים, כאשר חוא יושב

באסיפת עובדים, חוא נוחג וחושב ומדבר אחרת. וכאשר תסתיים חשביתח, חוא

ינחג ויחשוב אחרת. אני יודע מח שקרח בטכניון אתמול. חטכניון חוא חמוסד

חיחיד בארץ, שעל פי התקנון שלו, שחוא תקנון מיושן, חסנאט חוא שקובע את

תאריכי חסמסטר. זו אוניברסיטח יחידה. אצלנו, הרקטור ואני קובעים את

התאריכים. אנחנו לא צריכים לשם כך את חסנאט. לכן באוניברסיטה שלנו ובכל

אוניברסיטה אחרת אנחנו עושים את עבודת המטה הזו בזמן שביתה, וכל

הדקאנים שותפים לזה, וראשי החוגים, למרות שפורמאלית חם שובתים. אנחנו

כל חזמן מעדכנים זאת, ועושים את עבודת המטח. אז חטכניון חוא קצת

מסובך.

ובכל זאת אני רוצח לדעת את חבטחת המלות.

ח. גוטפיוינד; הבטחת חמטלות חיא שאסור לנו כלפי עצמנו

וכלפי חציבור, להחזיר את חשנח חאקדמית חזו

בצורח שתהיה פשרה. לדבר הזה אני מחויב. דבר זח נראח לי לא פחות חשוב

מכל חמאמצים שלי לטפל כרגע במשבר ולפתור את השביתח חזו.

למח שלא תזמין את חסטודנטים לישיבות אלח,

כדי שיוכלו לצעוק אם דורכים עליחם?!

היו"ר א. בורג; במידח שביום ראשון לא חוזרים ללימודים, חאם

אתם מכריזים על סיום חסמסטר חקודם ויציאח

לחופשה?

נקודח שנייח עלתח ע"י גלעד גלזר, ועלתח גם ברמזים ע"י אחרים: שאלת

זיכוי נקודות למי שעשה זיכוי של "עובר" או לא למי שעשח מטלח נורמטיבית

- מבחן או עבודח. לא מדובר על לתת מתנח, אלא לתת למי שעשח דבר מדיד

לגבי אותו קורס. הנקודה הבאה שנזרקה כקריאת ביניים, ועלתה קודם כהצעה

מסודרת, היא שבתהליך זה של בניית הקלות או בניית תכנית לימודים חירום



לסמסטר הבא יחיו שותפים סטודנטים, שבתור קליינטים הולכים לדעת מת חם

מפסידים או מרוויחים.

כקודה רביעית עלתח בישיבה קודמת - חאם חודעתם למרצים שתכננו נסיעות

לחו"ל, לתכנן לחישאר בבית לפחות בחלק חראשון של חופשת חקיץ?

אם מס חכנסח חיח מעלח את חמס למרצים על כל

נסיעח לחו"ל...

ח. גוטפרוינד; אתחיל מחסוף. ראשית חיום אני חולך לפגישח של

ראשי חאוניברסיטאות, חנשיאים, עם ראש ות"ת,

ושם נדוו חפעם לא כל כך על חשביתח, אלא על נושאים אלח של ניחול משבר,

ונעלח את חשאלות, שעלו כאן. אני אציע לממש את חצעתך, לקיים צוות, כי

באוניברסיטח חעברית מן חשבוע שעבר חקמנו מטח תכנון, חמתכנס בלשכתי כל

בוקר ומתכנן את חפעולות חמתחייבות מן חדינמיקח של חסכסוך ומחמצב חקופתי

שלנו. חיום גיבשנו את חתכנית, שעליח דיווחתי קודם, באוניברסיטח חעברית

וחיום יחיו כנסים בפקולטאות עם חדקאנים. חדקאנים דרך ראשי חחוגים

יודיעו לכל חציבור, שחם צריכים לקחת בחשבון בתכנון חקיץ, שחמחויבות

כלפי חמוסד חיא לחיות כאן פיסית לפחות עד ח-15 ביולי. אעביר מח שקורח

אצלנו גם לנשיאים חאחרים, שאפגוש חיום, ואני מניח שינחגו כמונו.

לגבי שיתוף סטודנטים, אני יכול לדבר על חאוניברסיטח חעברית. סטודנטים

שותפים בתכנון לוח חבחינות גם בימים כתיקונם. בכל פקולטח יש שיתוף

סטודנטים. ברור לי, שבימי חירום כמו אלח אנחנו נשתף אותם במידח רבח

יותר, וגם זאת אעביר לחברי חנשיאים. אתם כולכם פח צעירים. אני פעם אחת

חזכרתי פח את חדוגמח של מלחמת חמפרץ, לחבדיל, ששיבשח לנו את כל מערך

חבחינות, ונערכנו ללוגיסטיקח אחרת לגמרי, וחסטודנטים חיו חלק מכל

חתכנון.

יש מזל שאתח במקרח בתקופח זו חנשיא של

חאוניברסיטח חגדולח ביותר. קורב לוודאי

שכולם חולכים אחרי האוניברסיטח חעברית. אבל חתשובות שלחן מצפים אלח

תשובות חכוללות את כולן ועמדח מסוימת ופתרונות אחידים, כדי שלא תיווצר

אפליח שבירושלים זח כך, אבל בטכניון זח אחרת. יש חרגשח שצריכח לחיות

מדיניות כוללת.

כמידת חכלליות של חשביתח, כן מידת חכלליות

של חפתרונות. מח לגבי מתן ציון לגבי מי שעשח

מטלח נורמטיבית?

קודם חעמדת בפני את חאתגר, שאתחייב שאחרי

שחשביתח תסתיים לא נעשח יותר מדי חקלות,

ונעמוד בכל חחתחייבויות חאקדמיות.

היו"ר א. בורג! זח לגבי חסמסטר חבא. שאלתי אותך לגבי חסמסטר

שנגמר.

גם לגבי חסמסטר חקודם. ברגע שחשביתח תסתיים

אינני רואח אפשרות שמייד נעבור לבחינות.

נצטרך לקיים בכל קורס לפחות מפגש או שניים בין חמורח לתלמידים. צריך



להבין, חסמסמטר האחרון כמעט נגמר כתיקונו, מפני שהיו 14 שבועות. 12

שבועות למדנו, ושבועיים לא למדנו. אינני עומד על כך שנהזיר בדיוק את

השיעורים שהוחטרו, אבל בוודאי כדי לסכם את מה שלמדו, צריך לעשות מעבר

טבעי מאיפה שעצרנו אל ההמשך. איורי זה אנחנו עוברים לתקופת הבחינות. כאן

הכרזתי פעמים רבות שנשתדל לדלל ולקיים רק את הבהינות ההכרחיות. אני

בפירוש רואה אפשרות להעריך את מה שעשה טטודנט, אם באותו קורט הייתה

עבודה טמינריונית או עבודת בית. תמיד אמרתי שבנושא זה אנחנו נגלה דמיון

ויצירתיות.

לפי דעתי צריך להכריז היום על טיום טמטטר אי

ולהתחיל ללמוד את טמטטר בי. זה יותר

הגיוני.

האם יום ראשון יהיה היום לטיום הטמטטר

הקודם? מה מעכב? עד מתי אפשר יהיה למשוך את

הטמטטר הקודם?

אמרתי. את הטמטטר הקודם בכל מקרה אנחנו

נטיים, כשתגמר השביתה.

אתה ציינת קודם, שלו היית יודע שזה יעבור

נקודה מטוימת היית יוצא לחופשה מלכתחילח.

ח. גוטפרוינד; יש אי הבנה. בתגובה לשאלה של לפיד - לא

ציינתי קודם שאילו הייתי יודע, הדבר הנבון

ביותר היה להגיד שהטמטטר הטתיים. את זה לא אמרתי. אמרתי שנכון היה

לומר: עכשיו קחו חופש, ועשו מה שאתם רוצים לעשות.

מה הקריטריונים ללמה לא לטיים את המטמטר?

ח. גוטפרוינד; אלה קריטריונים של ועדה של גופים אקדמיים

באוניברטיטה.

מה יקרה אם יטיימו את הטמטטר ביום ראשון?

ש. יהלום! פרופ' גוטפרוינד לא רוצה לענות, אבל התשובה

לעניות דעתי, זה כמו החוק שרצינו על "עבר"

בכל קורט. ברגע שראשי האוניברטיטאות, כולל ארגוני הטגל, מחליטים

שהטטודנט גמר את חובותיו באותו טמטטר, זאת המשמעות, הטמטטר נגמר.

אינני מבין למה אי אפשר לקבל החלטה שאומרת

שהטמטטר נגמר טכנית ושהולכים לחופשה. כל

המטלות שעניינן בחינות הטיכום שיעורי השלמה וכל הדברים שממילא יצטרכו

לפתור אותם ייעשו ברגע שיתחדשו הלימודים.

ח. גוטפרוינד; קודם כל איני אומר שאי אפשר לקבל החלטה.

אפשר. בכל הדיונים שעד עכשיו עשינו בעניין

זה חשבנו שזו החלטה לא טובה. אם קבענו שטמטטר הוא '14 שבועות, ותכננו,

או שכל מרצה תכנן טילבוט של קורט ל-14 שבועות, וקבעו שבטוף הטמטטר הזה

כמו בטוף כל טמטטר ובכל קורט צריך לעשות הערכה על הישגים בקורט זה, אז



זו יחידת אקדמית. כל זמן שחשבנו, ואני עדיין חושב, שהשביתה תסתיים

בעתיד חנראח לעין, להחליט שמוכנים לראות ב-12 שבועות סמסטר לכל דבר, זו

התפשרות אקדמית.

יש לי בקשה בשם חברי הכנסת הנוכחים כאן. אני

לעשות הפרדה טכנית בין הסיום האקדמי של הסמסטר לבין הסיום הקלנדרי של

הסמסטר. קרי, הסיום הקלנדרי יגיד - יצאנו לחופשה ביום ראשון -. הסיום

האקדמי יהיה כאשר יחזרו ללימודים ויתבררו מנגנוני הפיצוי רטרואקטיבית

מבחינת כמות הידע שלא הועבר וצורת הבחינה. זה יושלם תוך כדי השלמות,

שייעשו לסמסטר הבא. אני מבקש אותך להביא את הבקשה ולהביא לנו גם את

התשובה.

ח. גוטפרוינד; הסברתי בהקדמה של דברי מדוע לא נהגנו כך. כל

הזמן נאחזנו באותו שביב תקווה שתיכף זה

נגמר, ואז חבל. עכשיו, אמרתי, שאם המהלך המתרחש עכשיו לא יישא פרי,

אנהנו בפאזה אחרת של הסיפור, ואז עולה בדיוק שאלה זו של הכרזה על

חופשה, וכאשר נחזור מן החופשה בתום השביתה, נשלים את אשר היה צריך

להשלים.

היו"ר א. בורג! עדנה הראל, האם את רוצה להביא את עמדת השר,

לפני שאסכם את הנקודה שאליה הגענו, ונשחרר

את הסטודנטים?

רציתי לומר כמה דברים מעבר לכל הדברים

שנאמרו. שמחתי לשמוע שהשר יצר קשר עם

המנכ"ל. יש מספר דברים פרוספקטיביים, שעדיין לא עשינו, ונאמרו ע"י השר

כפנייה וכניסיון במקביל לעניין של פתרון בעיית המתמחים. דובר על כך שאם

תימשך השביתה וחס ושלום תתבטל שנת חלימודים, יוכלו אנשים להתקבל לעבודה

על סמך שנתיים וחצי של לימודים. אני מדברת על קבלח לעבודה בשירות

המדינה, שצריך בה בי. אי. והתחייבות להשלים. זו נציבות שירות חמדינה

ואנחנו מקווים שזה יהיה מנחה למשק. ברגע זה זה עדיין לא אקוטי, כי

אנחנו מקווים שהשנה תתבצע במלואה.

כמובן שאם יהיה רק סמסטר אחד ולא שניים, יוחזר שכר לימוד לאלה ששילמו.

ישלמו רק שכר לימוד אחד. לאפשרות יותר אופטימית - השר פנה לות"ת, שיהיה

מועד גי של מלגות עם קריטריונים יותר גמישים, כדי שכל הסטודנטים שלא

יכלו לעבוד יקבלו סיוע. אני יודעת שזה נמצא בדיונים.

לעניין אי הוודאות, שזה הנקודה הפרובלמטית, שבעצם מנחה הרבה מהבעיות.

פרופ' גוטפרוינד הזכיר שהנושא נדון בישיבה האחרונה שהייתה בפורום הגדול

עם השרים. אנחנו מנסים - אם השביתה תימשך, נצא בהודעה שתיתן ודאות של

מינימום זמן עד שיחזרו ללימודים, ואז נדבר פרוספקטיבית על מתי תיגמר

השנה.

אני רוצה לסכם איתך את הנקודה אליה הגענו,

לאחר מכן אבקש מהסטודנטים לצאת, ויישארו כאן

נציגי העובדים של האוניברסיטאות, שיש להם בעיה מסוג אחר לגמרי.



קודם כל אני רוצח להגדיר את חיעד שלשמו התכנסה הישיבה. הישיבה התכנסה

לטובת מת שהגדירה עדנה הראל, לאי-הוודאות. אנחנו רוצים ליצור מצב שדי

מהר נוכל לאסוף מכל הגורמים הנוגעים בדבר אמירות רשמיות. נאמרו כאן

דברים שלא נאמרו עד עתה מבחינת המחויבות של מערכות המדינה השונות.

אנחנו רוצים להעביר זאת לכל הארגונים והסטודנטים, כדי שכל אחד ידע את

זכויותיו, חובותיו וספקותיו.

אני מבקש מכל הגופים הנמצאים כאן להביא לנו במהירות האפשרית את הדברים

עד ראשית השבוע הבא, או לפחות את חלקם והתחייבות ללוח זמנים לגבי שאר

הדברים. זה יהיה דבר מבורך מאוד. ביום שני או שלישי נעביר את

האינפורמציה לכל 100,000 הסטודנטים המדוברים.

לגבי צה"ל אני חושב שהנקודות ברורות. לגבי עתודאים שמענו. אני בכל זאת

רוצה שהדבר יועבר בכתב. לגבי אי ישום ביחידות שבהן אי אפשר להשלים את

מכסת הלימודים הנדרשת, דחיית מילואים עד סיום שנת הלימודים הרשמית

שתוכרז כאשר תוכרז. מכסת ימים מוקטנת - אמרת שהדבר צריך להיבדק. ולת"ם

יהיה בדיאלוג בין הדיקאנטים לבין המערכת שלכם כדי לראות את סידור

המועדים הנוספים ותום שנת הלימודים והולת"ם. הדיאלוג הזה צריך להתקיים

ביניכם, ובלבד שהתשובה תבוא.

הנקודה הבאה היא למשרד העבודה והרווחה לגבי סוגיית הפיצוי ששי טלמון

העלה. התחלנו עם ביטוח לאומי. שי אמר שאיננו רוצה שינוי חקיקה. יש כאן

שאלה גדולה של פיצוי. אנחנו נחכה להחלטת האוצר והממשלה, אני מבקש בשם

הוועדה לקבל את ההחלטה מהר ככל האפשר. בנושא שכר עידוד קיבלנו הבטחה

שתוך 24 שעות נקבל תשובה האם סטודנטים יכולים להשתלב במסגרות המתירות

שכר עידוד. את העמדה שהגדיר עטר כץ כעמדה רשמית של לשכת התעסוקה אנחנו

מבקשים לקבל בכתב, על מנת שכל סטודנט ידע מה מגיע לו, כאשר הוא מתייצב

לעבודה בנושא לשכת התעסוקה.

בנושא סוגיית המיסוי שעלתה אני דוחה את הדיון בשלב זה. אם מישהו

מהסטודנטים יהיה מסוגל לתת לי מספרים בגדול של כמה אנשים נמצאים מעבר

לרצפת המס, שעליה חל הנושא, שצריך בשבילו פטור מיוחד, אמצא את הדרך

לקיים על זה דיון. כל עוד אין לי הנתון וזו אמירה תיאורטית, אינני

מתייחס לזה כרגע כנושא שעלה כאן וקיבל תשובה, כי ללא נתונים אינני יכול

לעבוד.

לגבי ור"ה, אנחנו מבקשים, שדברים אלה יובאו בפני כל ראשי

האוניברסיטאות. אנחנו מבקשים לקבל תשובה רשמית ומוסמכת לנושאים שעלו

כאן: נושא אחד - אחידות הפתרונות, שלא יהיה בלבול במערכות, נושא שני -

כאן אני מביע את עמדת הוועדה, ארצה לשמוע מה עמדתכם לגבי הנושא

שסטודנטים לסמסטר הבא לא משלמים ריבית והצמדה משום שהדחיה במועדי

התשלומים אינה אשמתם. לכל מערכות התשלומים שנובעות כאן.

אני מבקש תשובה לגבי לוח זמנים. הפרדת המועדים בין הסיום הקלנדרי של

הסמסטר לסיום האקדמי עם ההשלמות והתיקונים והפיצויים לכל הדברים

הנלווים, שייעשו עם סיום השביתה.

הנקודה הבאה היא זיכוי נקודות, כפי שיוגדר, היכול לשמש אותנו כבסיס

להערכה לא ציונית מספרית, אבל לפחות "עשה" או "עבר" את הקורס. קיבלתי,

ואני מקווה שזה יבוא לידי ביטוי במסמך שנקבל מכם, את דרך שיתופם של



הסטודנטים בתיקון או בהיערכות החירום לקראת הסמסטר הבא. אני מאוד רוצה

לקבל תשובה כתובה בנושא מדיניות נסיעות או חופשות קיץ של המרצים לעומת

השיעורים וההשלמות שצריכים להינתן.

הנקודה שלא עסקנו בה לחלוטין היא הנקודה שאני מתחייב לקחת אותה עלי

בתור ועדת החינוך. אני חושב שמה שעלה כאן בעקבות שביתה זו היא בעיית

יסוד ביחסי לקוח-אוניברסיטה בכל הנושא שעניינו מעמד או מגילת זכויות

מה הסטודנט חייב לתת, מה האוניברסיטה חייבת לתת, מה

הסטודנט חייב לקבל, מה האוניברסיטה חייבת לקבל. יש כאן בעיות גדולות

שרק בעתות משבר מסוג זה הן עולות באמצעות סעיפים או דברים אחרים.

קיבלתי כאן מסמך מפורט מצד סטודנטים שאכפת להם. ברגע שתיגמר השביתה חלק

מהליך הבנייה לקראת יחסים אחרים יהיה, לדעתי, יהיה על הדיון של מהי

מגילת הזכויות והחובות של הסטודנט במערכת האוניברסיטאות וההשכלה הגבוהה

בישראל. נושא זה גמור. אני מבקש מכל מי שלא מעניין אותו הדיון הבא

לצאת. אנחנו יושבים עכשיו עם עובדי האוניברסיטאות.

אתם נופלים כמו אחרים, אתם נופלים קורבן לסיטואציה שמקורות אחרים

גורמים אותה.

ח. גוטפר1ינד! עוברים עלי ימים קשים במשבר זה. אחד הרגעים

הקשים שהיה לי היה במפגש עם ועד הסגל

המינהלי באוניברסיטה העברית, כאשר הודעתי לו על מצבה של האוניברסיטה

המחייב אותי להודיע על השבתת מגן, סגירה של האוניברסיטה תוך שבועיים.

בעיני סגירה של אוניברסיטה העברית זה כמעט כמו לסגור את הציונות, עד

כמה שזה נשמע רע. בעקבות שביתה זו, וכאשר האוניברסיטה איננה מקיימת את

אחת המשימות שלה, השביתה הזו נחשבת כשביתה חלקית, והסגל ממשיך לעשות את

עבודת המחקר, אבל איננו מקיים הוראה. בשלב מסוים הודענו לסגל שאיננו

מקבלים את השביתה החלקית, ואיננו מוכנים להשלים עם זה, והפסקנו כל

תשלום, אף על פי שהם טוענים שהם עושים חלק מהחובות שלהם. האוצר - אינני

יודע אם כחלק מהמדיניות של לחץ ויצירת דינמיקה אחרת של הידברות או

מסיבות אחרות - הפסיק להזרים אלינו כספים, וכל האוניברסיטאות נקלעו

למצב כספי מאוד חמור. כל האוניברסיטאות נאלצות לנקוט צעדי צמצום. דברים

אלה אנחנו עושים, ואמרתי זאת מספר פעמים לחברי פה, לא כענישה לאיש,

ומצידנו לא כחלק מלחץ על מישהו כדי ליצור דינמיקה אחרת של משא ומתן. זה

אולי יהיה מוצר לוואי, אבל זה בפירוש לא הייתה כוונה. אנחנו במצב של

קופה כמעט ריקה במקומות אחרים, וקופה ריקה לגמרי אצלנו, ומאוד חורה לי

שהאוניברסיטה העברית הגיעה לתחתית זו מהר יותר מאוניברסיטאות אחרות אבל

זה רק עניין של זמן, שבוע שבועיים, עד שהאחרים ילכו בעקבותינו. הוועד

המנהל של האוניברסיטה העברית הגיע למסקנה, בגלל המחויבות, ההגנה על

האינטרסים החיוניים של האוניברסיטה וכדי שלא נגיע למצב של פשיטת רגל

במלוא מובן המלה, שאנחנו נאלצים לצמצם את הפעילות שלנו עד למינימום.

היה מוסכם שהאוצר יעביר אלינו מקורות שיספיקו לתשלום השכר לעובדים

המנהליים ולפנסיורים, אבל האוצר מעביר לנו רק את חלקו בתקציב, פחות

מ-60% מהדבר מתוך הנחה שיש לנו יותר מקורות. הבעיה עכשיו היא משכורת

מרץ.

זאת אומרת שאם השביתה מסתיימת ביום ראשון

והאוצר מחזיר את מלוא המימון, אין בעיה.

יש בעיח מ-25 לפברואר עד 13 במרץ, שעבדנו,

אבל היתח הוראח לקצץ ב-80% בשעות נוספות.

חייתח הוראה להפסיק את החימום ואת הניקיון בשטחים ציבוריים.

מה שמעניין אותי קודם כל זה הנטו בכיס של

העובד.

קריאה; הנטו בכיס הוא מורכב, מורכב ממשכורת שעות

נוספות, רכב.

הבעיה ברורה לכולנו. אנחנו ידעים איך בנוי

השכר ומה קורה כאשר חוליה אחת נפגעת ומה

קורה כאשר כל המערכת נופלת. אני שואל את שני הצדדים מהו התאריך האחרון

שהוא הכניסה למשבר משכורת מרץ, אם אדע למשל שב-21...

החוק מחייב אותי להודיע שבועיים מראש. שזה

20 בפברואר. יש פה שני תרחישים. אני יוצא

מתוך הנחה שהשביתה לא נגמרת, כי כך אני צריך לארגן. אם לא יהיה לי כסף

לשלם להם שכר, אני צריך לנקוט בצעד החמור של השבתת מגן. צריך ללכת לבית

משפט, בית משפט צריך לאשר. נקטתי בכל הצעדים המתחייבים מכך. הודעתי

שבועיים מראש, ואז לא יקבלו שכר. אני אומר שאני במקביל עושה כל מאמץ

מול ות"ת ומול האוצר. אם האוצר יעביר לנו די כסף כדי לשלם להם שכר,

והפעם זה צריך להיות 100% ולא רק 60%, כי גם המקורות האחרים לא באים

אלינו, כי המקורות האחרים זה שכר לימוד, שעליו דיברנו קודם, וישנם

דברים נוספים שמתעכבים בגלל שביתה, במיוחד כשאין כסף, אבל אם האוצר

יעביר לנו את כל הסכום, אנחנו נשלם את השכר לעובדים המנהליים.

היו"ר א, בורג; כשהאוצר סגר את הברז, הוא עשה זאת כדי ללחוץ

על המרצים או כדי לחסוך לעצמו את הימים שלא

תכנן מראש להפעיל את האוניברסיטה, כי הרי היא תופעל בקיץ?

אינני יודע בדיוק מדוע האוצר עושה זאת, אבל

יכול להיות. קודם כל מפני שאינו יכול לעמוד

מנגד, כאשר ישנו מוסד נתמך, שאיננו מקיים חלק מהמשימות שלו. יכול להיות

שהאוצר חושב שהנהלות האוניברסיטאות לא מספיק תקיפות או נמרצות.

היו"ר א. בורג; חלק מהמשימה שאני עכשיו צריך לקחת על עצמי

כסף עבור שכר אבל לא עבור הפעלת מעבדות המחקר ותשלום חלקי.

ח. גוטפרוינד; הוא יכול לעשות זאת. זאת נקודת הלחץ שאנחנו

מחפשים, ואני עושה זאת.

היו"ר א. בורג; האם אני יכול לסייע בזה!

ח. גוטפרוינד; אני חושב שכן. אני חושב שלא בא בחשבון

שציבור עובדים כזה לפני פסח לא יקבל שכר.



היו"ר א. בורג; זח ייעשה. אני אלך לשר האוצר בנושא זה.

אנחנו עכשיו נרכז מאמץ, כי בכל זאת מדובר

כאן בכמה אלפי אנשים בערב חג.

מדובר ב-15,000 משפחות מכל האוניברסיטאות.

בירושלים מדובר ב-3,000 עובדים.

ח. גוטפרוינד; רק ירושלים נקטה בצעד זה, אבל אני יודע שכל

האחרים יעשו זאת במוקדם או במאוחר.

היו"ר א. בורג; אני מציע את הדבר הזה. אתם עושים את שלכם,

אני אפנה עכשיו לשר, שהשר יצטרף לפנייה

בנושא העברת כטף, שעניינו משכורת. נעזוב את כל הלחצים האחרים על

המרצים, שזו חזית אחרת. אני אלך היום לשר האוצר.

אני רוצה לקבוע כאן טוג מטוים של .Dead Lineאני חושב שהדבר יהפוך

להיות קריטי מאוד אם השביתה מתמשכת. אם אני רואה שעד יום שני השביתה

עדייו נמשכת, אשוב ואכנט אתכם כדי לתת ראש יחד מה עוד אנחנו עושים כדי

להיערך לקראת המשך התהליך.

אתן לך כמה נקודות כדי לעזור לך בהחלטה. זה

שאיו לימודים זה לא אומר שהמוטד אינו מתפקד.

הוא מתפקד ב-80%. לדעתנו לעובדי המנהל יש 80% מהמטלות, והם מבצעים

אותן. לדוגמה יש 4,000 טטודנטים, שגרים אצלנו. הם צריכים לקבל שירותים,

הם לא קיבלו אותם. יש לנו עבודה משותפת עם ביה"ח הדטה, אנחנו עושים להם

עבודות מקבילות, יש עבודות של חיל האוויר, יש מעונות, יש ביטחוו, יש

אקדמיה למוזיקה ובצלאל - כל אלה צריכים לעבור דרכנו ולקבל שירותים

מאיתנו. כל זה יקרוט בפעם אחת, כל הדברים האלה יחד.

לגבי חופשות יש לנו בעיה גדולה. התחלתם לדבר על ריבית וכל מיני בעיות

כאלה. כל מי שתכנן לצאת עם הילדים שלו לחופשה, מה הוא עושה בקיץ? יש לו

בעיה. אנחנו נהיה מוכנים להירתם למאמץ כדי להחזיר הכל למתכונתו, אבל לא

קרה בהיטטוריה של מדינת ישראל שגוף שלישי נפגע.

היו"ר א. בורג; זה תמיד קרה. אני חושב שיש לנו מהלך אחד עד

יום ראש.ון ומהלך אחד מיום ראשון. אני פונה

היום לשר האוצר ולשר החינוך. ביום ראשון-שני אנחנו רואים - אם זה אינו

מתקדם, אני מזמן אתכם הנה כדי לתת ראש לראות מה עושים בטווח הקרוב.

תודה רבה. .

הישיבה ננעלת נשעה 14:15