הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 169

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום שני. י"ז באדר התשנ"ד (28 בפברואר 1994). שעה 00;10

נכחו;

חברי הוועדה; היו"ר א' בורג

די איציק

א' אסעד

שי הלפרט

סי טריף

שי יהלום

מוזמנים; סי אל שייך - מנהל היחידה הדרוזית במשרד החינוך

נ' חיר - מפקח

עי חלבי - מנהל ביה"ס אורט רונסון

דייר מי מאיר - מנהל לשכת הנהלת המשרד ומפקח ארצי

אי קינר - מרכזת תכנון, מעקב ובקרה במינהל הפיתוח

מי לנגרמן - משרד האוצר

חי פחמי - ראש מועצת דלית אל כרמל

חי מנצור - הסתדרות המורים

סי רלב - ארגון ההורים

ר' חטיב - תלמיד מביה"ס אורט רונסון

י' יונאי - חבר בוועדת בן-דור

ג' עוויד - מפקח במחוז הצפון

מזכיר/ת הוועדה; י' גדלי

קצרנית; ת' בהירי

סדר-היום; החינוך הדרוזי



החינוך הדרוזי

היו"ר אי בורג;

אני פותח את ישיבת ועדת החינוך בנושא החינוך הדרוזי. למרות שאני הש בשינויים

בתחום זה בשנים האחרונות, עדיין לא עלינו על דרך המלך. בתחומים רבים אנו סובלים

ממסורות לא חיוביות או ממחסור בכח אדם ומכח אדם שאינו מתאים לשנות התשעים. במערכת

החינוך הדרוזי יש הרבה מאד פרוטקציוניזם ופוליטיזציה. איני רואה שנעשים מעשים

דרמטיים מצד מערכת החינוך, על מנת ליצור את השבר ממנו יתחיל התיקון. יש

דיספרופורציה בין התרומה של האזרח הדרוזי לחברה הישראלית בתחומים רבים ובוודאי

בתחום השירות הצבאי, לביו התשתיות ורמת החינוך. כתוצאה מכך נגרע חלקם של הדרוזים

במערכות ההשכלה הגבוהה ובמערכות המקצועיות הפתוחות בפני בוגרי מערכת ההשכלה

הגבוהה.

זוהי ישיבה אחת בשורה של ישיבות שמקיימת ועדת החינוך, לשם בדיקה ומעקב אחר

מיגזרים שונים במערכת החינוך הישראלי. ישיבה זו נועדה בראש וראשונה להניח את

הדברים על השולחן.

בוועדת החינוך של הכנסת נדונה הצעת חוק אשר נועדה להגדיר מחדש בחוק חינוך

חובה מ-1953 את מטרות החינוך. בהצעה זו הוקדש פרק מיוחד למטרות החינוך במי גזר

הדרוזי. כאשר ההצעה תהיה בשלה ותעבור את הדיון גם במליאה, היא תישלח למנהלי

בתי-ספר ולאנשי חינוך, על מנת לקבל את תגובותיהם.

ו

נתחיל בנקודה הסטורית, עם דו"ח בן-דור שהוא אבן דרך ביושיבה המערכתית והמעשית

בירק לחינוך הדרוזי. נמצא כאן דייר יוסף יונאי שהיה מרכז הוועדה, והוא יציג בפנינו

את דרך העבודה ואת המסקנות.

ס' טריף;

מדוע השר או המנכ"ל אינם נמצאים כאן היום?

היו"ר אי בורג;

אנו מעבירים את ההזמנה לשר החינוך, והוא מחליט מי מופיע. שר החינוך הופיע

בפני הוועדה שלוש פעמים בחודש האחרון. אין זו עדות לזלזול מצדו.

אי אסעד;

אני מברך על-כך שזימנת את הדיון הזה. בשנה האחרונה העליתי שלוש הצעות לסדר

במליאה, ושלושתם עברו לוועדת החינוך. ההצעה הראשונה היתה בנושא מערכת החינוך

במי גזר הדרוזי, השניה נגעה למורים הדרוזים והשלישית לפני שבועיים; הרפורמה בחינוך

הדרוזי, על סמך מסקנות ועדתד בן-דור. שלושת הנושאים הועברו לוועדת החינוך. אם

הנושאים האלה נראים לוועדה כבלתי חשובים, אני צריך לדעת להיכן עלי להעביר את

ההצעות האלו.

היו"ר אי בורג;

שמעתי את הערתך, למרות שאיני מבין על איזה רקע היא באה.

י' יונאי;

ועדת בן-דור התמנתה על-ידי השר הקודם. היא התחילה לעבוד בדיוק לפני שלוש

שנים, במחצית אדר תשנ"א, וכעבור ארבעה חודשים הגישה את המסקנות. היתה במשרד

החינוך תחושה שהגיעה השעה לבחון את מה שקרה במשך 15 שנים, בתקופת העבודה של

הוועדה לחינוך הדרוזי. היתה הרגשה שהמערכת הזו נמצאת במצב בו היא יכולה לקפוץ

קפיצת מדרגה. אם בתשנ"א נעשו פעולות רבות לשיפור התשתית, חשבנו שיש מקום לבחון מה

עושים על מנת לקרב את הישגיה של המערכת הדרוזית לאלו של המערכת העברית. אמרנו



שאנחנו רוצים להכין תכנית אשר תפעל לקרוב רמת החינוך הדרוזי בישראל לרמת החינוך

היהודי.

לוועדה היתה בעיה בתחום איסוף הנתונים. החלטנו שנשתדל לקבל מידע נרחב ככל

האפשר. לשם-כך פנינו לאוכלוסיה הדרוזית, לבתח-הספר ולראשי המועצות. קיבלנו מאות

פניות בכתב ובעל-פה, וזה שימש לנו כבסיס לסיכומים ולהמלצות שהגשנו למשרד החינוך.

הדו"ח פורסם בעיקרו בחוזר המנכ"ל, אך אני רוצה לומר היו השיקולים שלנו שעל-פיהם

הוגדרו ההמלצות.

סברנו שעל מנת לקרב את המערכת הדרוזית עד כמה שניתן לרמת המערכת העברית, יש

לפעול בכמה תחומים. אחד מהם היה יושלמת הביזור במיגזר הדרוזי. התחום השני הוא

ההישגים הלימודים, השלישי עובדי ההוראה והרביעי השכלה גבוהה.

עד תשל"ו החינוך הדרוזי היווה חלק מהחינוך הערבי. באותה שנה הוא נותק ממנו

והוקמה הוועדה לחינוך הדרוזי עליה הוטלו שני דברים: א. לנסות לגבש תכניות יהודיות

לעדה הדרוזית; ב. לבנות תשתיות של בתי-ספר ומורים, על מנת שניתן יהיה לקדם את

המערכת. ר!שיקול היה לבנות מערכת מרכזית אשר תטפל בנושאים. הכוונה היתה לשלב את

המיגזר הדרוזי בתוך המחוזות הגאוגרפי ים שלנו. המלצתנו היתה לפעול לביזור מוחלט

של המערכת הדרוזית בתוך המחוזות הישראלים, וזאת בשלוש דרכים: א. לבטל את הוועדה

לחינוך הדרוזי, ולהקים יחידה אשר לנטפל אך ורק בדברים הספציפיים של העדה.

היא בוטלה?

-

הוועדה בוטלה והוקמה יחידה במזכירות הפדגוגית. איני מייצג עכשיו את משרד

החינוך והתרבות, ועל כן איני רוצה להכנס לבעייתיות השוטפת. הוועדה בוטלה, הוקמה

יחידה והטיפול הועבר למחוזות צפון וחיפה בהם נמצאים בתי-הספר הדרוזיים. אמרנו

שהיינו רוצים כי הפיקוח יהיה משולב, כלומר שתימצא דרך שמפקחים עבריים יפקחו על

תחומי פעולה בבתי-הספר הדרוזיים ולהפך. דברנו על השתלמויות כמעט בכל תחומי הפעולה

של המשרד. אני יודע שבענין זה נעשו פעולות שונות.

נקודה שניה שהיא בעצם הנקודה המרכזית, היא ההישגים הלימודיים. שמענו מפי אנשי

העדה טענות קשות מאד על רמת הלימודים. אני רוצה להקריא קטע חשוב מתוך הדו"ח שלנו:

בפני הוועדה הובאו טענות קשות על רמת לימודים נמוכה ועל הישגים נמוכים במיגזר

הדרוזי. נטען כי שעור ניכר של מסיימי בתי-הספר העל-יסודיים איננו זוכה לתעודת

בגרות, כי רמת הציונים בבחינות הבגרות אינה משקפת את ההישגים האמיתיים וכי ציוני

המגן גבוהים מרמתם באוכלוסיה הכללית. מאידך נטען כי סקרים ומבחני הישגים שנערכו

במשך השנים האחרונות, אינם מעידים כי רמת הלימודים נמוכה, וכי טענת הרמה הנמוכה

נשמעת על-ידי מיעוט קטן בקרב האוכלוסיה.

הגענו למסקנה שאם אנו רוצים לתקן את הדבר, כלומר להעלות רמת הלימודים או

להביא מספר גדול יותר של תלמידים לבחינות הבגרות, אם אנו רוצים

שיעמדו בבחינות הבגרות - אנו חייבים להתמקד בהיבט הפדגוגי של העבודה השוטפת

בבית-הספר, החל בכיתות הנמוכות של בית-הספר היסודי. זו היתה ההמלצה המרכזית שלנו.

מצאנו שהמורים, המנהלים והמפקחים עונים על

הקריטריונים המקובלים לגבי רמת השכלה. לא מצאנו שיש שם יותר מורים בלתי מוסמכים,

כולל המנהלים.

האם מצאתם קשר בין המערכת הפוליטית לבין המערכת הבית-ספרית?



י' י ו נאי;

מצאנו שיש כמה דברים שחייבים לטפל בחם. אנשים רבים יושבים יותר מדי זמן במקום

אחד, אנשים קשורים למערכות פוליטיות ומשפחתיות, מנהלים ומפקחים מעורבים יותר מדי

במה שקורה ביישובים שלהם, ולכן המלצנו על רוטציה והוצאת אנשים מבית-ספר אחד לאחר.

כל זאת על מנת לנתק את הקשר בין אנשים אלה לבין המערכות הפוליטיות.

כאן לא מצאנו בעיה מיוחדת.

ס' טריף;

זוהי ה'בעיה. אחת ההמלצות החשובות ביותר שלכם היתה לערוך רוטציה בין מורים

ובין מנהלים.

י' יונאי;

שאלנו האם ההשתלמות נותנת את מה שצריך. זה לא קשור להצבת מורים בבתי-ספר, אך

הגענו למסקנה שאם אנו רוצים לשפר את ההישגים הלימודיים, אנו צריכים לנייד את

האנשים.

בדקנו את המצב בתחום ההשכלה הגבוהה, ומצאנו שאחוז הדרוזים המגיע להשכלה גבוהה

הוא הבעיה הלוחצת ביותר. שמענו מהרבה מאד אנשים כי זהו דור העתיד של העדה

הדרוזית. מצאנו כי אוכלוסיית הסטודנטים הדרוזים באוניברסיטאות היא ברמה, נמוכה

יחסית. מסקנתנו היתה שאם אנו רוצים לשפר את הרמה, אנו צריכים להתחיל לשפר את הרמה

כבר בבית-הספר היסודי. י בנוסף לכך יש לינת מלגות בסכומים ניכרים לאלה אשר יגיעו

לאוניברסיטאות.

קציני ביקור סדיר, פסיכולוגים ויועצים. המלצנו

על שורה של פעולות שמטרתן לקדם את רמת המערכת הדרוזית ולקרבה לזו של המערכת

היהודית. עמדנו על שני דברים מרכזיים: המורה - ואם תרצו, גם המנהל והמפקח -

ושינוי דרכי עבודתו והתאמתם לשיטות עדכניות. דבר נוסף: שיפור מוסר העבודה של חלק

מהאנשים, על מנת שהתלמידים יגיעו להישגים טובים יותר.

הוועדה הגיעה למסקנה כי ב-15 השנים אשר נבדקו יכלה המערכת הדרוזית לבצע את

השיפורים האלה.

לאחר שהדו"ח הוגש, מה החליט השר לגביו?

הדו"ח הוגש למשרד החינוך והתרבות. התקיימה ישיבה של הנהלת המשרד. הדו"ח אושר

וההמלצות שבו פורסמו בחוזר המנכ"ל, כולל התחשיבים הכספיים.

אינני יושב-ראש ועדת המעקב המשרדית אלא מרכז הוועדה. הוועדה התכנסה ב-2

בינואר 1991. ב-6 באוקטובר אותה שנה מינה המנכ"ל דאז ועדה משרדית למעקב אחר

ביצוע ההמלצות, ובחודש מרס 1992 פורסם חוזר כללי מיוחד על תכנית החומש למיגזר

הדרוזי, אשר אימץ את המלצות ועדת בן-דור ונתן להן אופי ביצועי.

ההמלצות אומצו במלואן?



מי מאיר;

כן. עוד בשנת הכספים 1992 הוחל בביצוע, אבל הביצוע היותר אינטנסיבי החל

בתשנ"ג. אומצה המלצת הביזור ובוטלה היהידה שפעלה בחינוך הדרוזי במשך 15 שנים.

המפקחים הדרוזים שולבו על-פי מקומות מגוריהם במחוזות השונים. נערכה רוטציה

בפיקוה, ולראשונה מונה במחוז הצפון מפקח דרוזי על בתי-ספר יהודיים.

ס' אל שייך;

מפקח על חינוך גופני.

מי מאיר;

מפקחים יהודיים מונו למי גזר הדרוזי.

זה היה כל הזמן.

היו"ר אי בורג;

מה עם רוטציה של מנהלי בתי-ספר?

ו

מ' מאיר;

אימצנו את ההמלצה, אך הביצוע נעשה באופן חלקי, לא בגלל משרד החינוך אלא בגלל

ההגנה הפרופסיונלית.

סי אל שייך;

הדבר התבצע בשני מקומות; ברמת הגולן ובדלית אל כרמל.

מי מאיר;

למשרד החינוך יש אמנם אחריות מיניסטריאלית כוללת, אך הוא עושה כמיטב יכולתו

גם בצד התשומות במערכת החינוך הדרוזית. מבחינה זו אני חושב שנסגרו הפערים בין

המיגזרים. כוונתי לבניה, לשעות הוראה ולמורים. יש חוסר סבלנות, אך התוצאות לצערי

אינן יכולות להיות מושגות מהיום למחר.

היו"ר אי בורג;

כאשר מקימים בית-ספר כמו "רונסון", 98 אחוז מהילדים הדרוזים באזור הכרמל

נשארים באזור ואינם יוצאים לבתי-ספר אחרים. זהו שינוי ארגוני, אך הוא משפיע על

רמת התוצאות בטווח של כמה שנים.

מי מאיר;

בתכנית החומש אליה התייחסתי, תוכננה בנייתן של 141 כיתות ב-5 שנים. ב-1993

נבנו 74 כיתות, ובתכנית ל-1994 44 כיתות. ב-1992 נבנו 41 כיתות. בסך-הכל נבנו 160

כיתות לעומת 141 שתוכננו.

ס' טריף;

אינך מביא בחשבון את הבניה עבור בתי-ספר בעייתיים, בהם צריך להחליף גגות

דולפים למשל.



היו"ר אי בורג;

אחה מתכוון אך ורק לבניה חדשה?

מ' מאיר;

כן, לא כולל שיפוץ מבנים.

באגף לתכניות לימודים מפתחים בעזרת אוניברסיטת חיפה תכניות לימודים יחודיות.

הוחלט לזרז את כתיבת התכניות הללו באמצעות תקציב מיוחד.

ד' איציק;

מה מספר התלמידים הדרוזים בכל שכבות הגיל?

מי מאיר;

כ-21 אלף.

סי אל שייך;

בכל המערכת יש לנו השנה 33 אלף. כולל טרום חובה.

1

מ' מאיר;

ב-1994 פועלים שני מרכזים פדגוגיים, ומתוכננת הקמתו של מרכז פדגוגי נוסף בכל

אחת משלוש השנים החל מתשנ"ב. השנה לומדים במוסדות להכשרת מורים, בעיקר בחיפה,

כ-250 מורים אשר מבקשים ליווי בשנת עבודתם הראשונה. הקצאת שעות הוראה נעשית על-פי

אותם כללים הקיימים במיגזר היהודי, וקיימת אף העדפה מסוימת.

סי טריף;

לאיזה מיגזר יהודי אתה משווה את המיגזר הבדואי? האם למיגזר העירוני?

מי מאיר;

ליישובי פיתוח. לכן קיבלו תוספת גם עבור יום לימודים ארוך. ועדת המעקב

המשרדית התכנסה לאחרונה והחליטה לפעול מיידית להכפלת מספר מקבלי תעודות בגרות.

על-פי הסטטיסטיקה כ-13 אחוז מבוגרי המחזור זכו בתעודת בגרות, לעומת 33 אחוז שהוא

הממוצע הארצי הכולל את הדרוזים.

היו"ר אי בורג;

צריך לשאוף להשוות את הדרוזים לשעורי הזכאות במיגזר היהודי.

מי מאיר;

הכוונה היא לבצע פעולות ממשיות כבר השנה, על מנת להכפיל את המספר, באמצעות

הפעלת כיתות מב"ר ותגבור כיתות ההזדמנות השניה. היישובים בית-ג'ן, דלית אל כרמל

ועוספייה כלולים בפרוייקט שלושים היישובים הראויים לטיפול מיוחד של משרד החינוך.

היו"ר אי בורג;

כוונתך ללימודים בשנה הי"ג?



מי מאיר;

כן.

היו"ר א' בורג;

מה חלקם של יוצאי צבא דרוזים במכינות?

מי מאיר;

איני יודע. הפצנו את התכנית בין אנשי חינוך ואנשי ציבור במיגזר הדרוזי. מי

שרצה יכול היה להעיר. קיבלתי תגובות רק ממנהל בית-ספר אהד.

היו"ר אי בורג;

אני רוצה לשאול את זיידאן עטשי, האחראי במשרד החינוך על יישום דו"ח בן-דור;

אני מכיר אותך מן המערכת הפוליטית והציבורית, כיצד הגעת למשרד החינוך? האם בעצם

המינוי שלך אין משום הנצחת הפוליטיזציה?

ז י עטשי;

אני חושב שלא. אני עוסק בפוליטיקה כשם שאחרים עוסקים בחינוך. ביקשתי לא לחיות

יועץ או עוזר לשר, אלא לקבל על עצמי את הפרוייקט הזה. בתשנ"ג לא מעט בזכותי הגיעו

ליישום דו"ח ועדת בן-דוון. ידעתי שלאנשים רבים לא אכפת, וגם אם אכפת אינם יכולים

לעשות דבר. הרגשתי שהחינוך בעדה הדרוזית מתדרדר, ולכן התגייסתי לתפקיד. פעולתי

במשרד החינוך מתבססת על נסיון של 8 שנים בוועדת החינוך של הכנסת. ב-10 בינואר,

כאשר המנכ"ל זימן את ועדת המעקב, הוא הופתע לשמוע כי רק 13 אחוז ממסיימי בית-ספר

תיכון מצליחים בבחינות הבגרות. גם משרדים ארורים מינו אנשים פוליטיים, על מנת

שיקדמו נושאים נקודתיים.

הבעיה איננה העדר משאבים, הבעיה איננה משרד החינוך והתרבות או ממשלת ישראל.

הבעיה היא הדרוזים. לא יכול להתמנות מנהל בית-ספר, ללא ברכת ראש הרשות המקומית.

היו"ר אי בורג;

וזה טוב או רע?

ז י עטשי;

זה לא רע - זה מכוער. התרעתי על-כך גם כאשר הייתי בכנסת. גם הסתדרות המורים

וגם ארגון המורים העל-יסודיים, עושים יד אחת עם משרד החינוך והרשויות המקומיות,

כדי לקבוע מינויים לא על סמך שיקולים חינוכיים טהורים. אין לי ספק שכל המועמדים

טובים, אך אני רוצה להעדיף את היותר טוב על הטוב. הסתדרות המורים וארגון המורים

עושים כדי לרצות את כולם. פתגם ערבי אומר; מי שרוצה לרצות את כולם, מפסיד את

כולם.

מנהל הוועדה הפדגוגית לחינוך הדרוזים היה דרוזי בעצמו. ידו היתה בכל, אבל

המחוזות נושאים באחריות של לא פחות מ-60 אחוז למה שקרה לחינוך הדרוזי. הדרוזים לא

חיו תחת מפקד דרוזי אלא תחת תת-מפקד. האחריות לא נופלת רק על מערכת החינוך

הדרוזי. אסור לנו להטעות את הציבור; שני מנהלים התחלפו בין שני בתי-ספר בדלית אל

כרמל. עבורי אין זו רוטציה. המנהלים לא רוצים לזוז, אולי משום שאינם רוצים שמנהל

טוב יותר יגלה איזו חורבה הוא משאיר. גם מורים אינם רוצים לזוז, והכל נעשה בהגנת

הסתדרות המורים וארגון המורים. אני חושב שזהו קשר נגד החינוך הדרוזי.



די איציק;

אם כוחו של השלטון המקומי הדרוזי כה גדול, הוא צריך להיות חזק גם כאשר הדבר

נוגע לסילוק מורים.

ז' עטשי;

אין לו אינטרס לסלק מורים.

ס' טריף;

גם אם הוא רוצה לסלק, אין הוא יכול. הוא צריך להגיע לבית-המשפט העליון כדי

להוציא צו לסילוקו של מורה או מנהל. אין היום במערכת החינוך אדם שאינו עונה על

הדרישות, אך לא אצל כולם יש מוטיבציה. כאשר אין מוטיבציה, צריך להסיק מסקנות.

שאלתי מנהל מחוז כמה דו"חות קיבל נגד מורים. התשובה היתה: אף דו"ח. זהו כשלון,

אדם אינו יכול להיות מושלם, בפרט כאשר הוא עוסק בתלמידים.

היו"ר אי בורג;

בכל מערכת החינוד בישראל הגיעו בשנה האחרונה תלונות על 44 מורים.

ז י עטשי;

ו

אנחנו שייכים לשני מחוזות - צפון וחיפה. החינוך הדרוזי אינו בראש מעייניו של

אף מנהל מחוז. מופעלים עליו לחצים פוליטיים גם מתל-אביב וגם מירושלים, וגם מנציגי

מפלגתו בתוך המיגזר הדרוזי. אמרתי בישיבת ועדת המעקב: אם המצב כל-כך טוב, מדוע

הוא כל-כך גרוע? הבעיה אינה משאבים, קודם-כל צריך לטלטל את המערכת. האחריות לכך

היא של מנהלי המחוזות, אשר צריכים לנשוף בעורפו של כל איש חינוך בשטח.

אנו עומדים לערוך ב-4 באפריל יום עיון, בהשתתפות כל המנהלים והמפקחים, על מנת

להחליט כיצד להאיץ את התהליך החיובי במערכת.

אי אסעד;

כל מה שאנו שומעים כאן הוא אינדיקציה להתייחסות ממשלת ישראל לדרוזים. אילמלא

נמצא זידאן עטשי בתוך משרד החינוך, גם מה שנעשה עתה לא היה נעשה. לישיבה זו לא

הגיעו השר או המנכ"ל וגם לא שני מנהלי המחוזות הנוגעים בדבר. לא באנו לספר על

הבעיות שלנו אחד לשני. כל מי שנמצא כאן, מכיר את הבעיות. אני הייתי מוותר על

הדיון הזה, אם אין כאן מי שצריך לקבל החלטות. אי אפשר להסתפק בדיוני סרק.

ב-1987, אחרי החלטת הממשלה להשוות את היישובים הדרוזים לעיירות הפיתוח, מצאו

שחסרים במיגזר הדרוזי 200 חדרי לימוד. ערכו תכנית חומש על-פיה היו צריכות להיבנות

כל שנה 40 כיתות. מאז עברו 7 שנים, אך ניבנו רק 160 חדרים, וזה עדיין לא מביא

בחשבון את הריבוי הטבעי. עד 1992 ניבנו 131 חדרים, כולל 18 חדרים להדבקת הריבוי

הטבעי. מנפנפים בנתונים האלה יומיום, אבל תבדקו את מה שלא נעשה ב-7 וישנים

האחרונות. כל גני טרום-חובה ביישובים הדרוזיים פועלים בחדרים שכורים. משרד החינוך

מעסיק קבלנים אשר מפעילים את גני הטרום-חובה. בכפר ינוח בגליל נמצאים 65 ילדי גן

טרום-חובה בחדר אחד.

היו"ר אי בורג;

כמה קבלנים כאלה פועלים?



א' אסעד;

אני מכיר קבלן אחד.

ס' טריף;

איו קבלנים. מי שקורא לו קבלן, עושה זאת בגלל זהות פוליטית.

א' אסעד;

זה קבלו מושחת.

מדובר על 13 אחוז מקבלי תעודת בגרות. כאשר אתה בוחן את שעורי הקבלה

לאוניברסיטאות, אתה מגלה שאפילו לא אחוז אחד מגיע לשם. ממוצע של 10 בבית ג'ן,

אינו מאפשר לבוגר להתקבל לשום חוג באוניברסיטת חיפה. תעודת הבגרות בבית-ספר דרוזי

אינה דומה לזו של בוגר בית-הספר האורתודוכסי בחיפה. 10 במתמטיקה בבית ג'ן, אינו

שווה ל-5 או 6 בביתי?ספר האורתודוכסי בחיפה. המבחנים אמנם אובייקטיביים, אך מנהלי

בתי-הספר דואגים לכך שחלק מהתלמידים ייעזרו על-ידי המורים. מה שווה תעודת הבגרות

הזו, אם אני רוצה להתקבל לאוניברסיטה וצריך לעבור בחינה חיצונית שאינה בשליטת

המערכת הדרוזית. מתוך 100 תלמידים המתחילים לימודיהם בבית-ספר תיכוו, 42 מסיימים.

אחוז הנכשלים בהבנת הנקרא במיגזר הדרוזי הוא 21 , לעומת 6 אחוז במיגזר היהודי. אם

לא תבוא טלטלה רצינית אשר תשנה את המצב, לא נשיג שום שינוי. אני חייב לומר שאיני

אופטימי. הסיכויים לשנות את המצב דרך מערכת החינוך קטנים.

נ' רנאם;

אני מפקח בדלית אל כרמל. מבלי לנקוט עמדה אם החינוך הדרוזי טוב או לא, נדמה

לי שאנו משתמשים יותר מדי בהכללות. ועדת בן-דור עשתה עבודה טובה, אבל אפילו היא

לא מצאה זמו כדי לבדוק את הענינים בשטח. מתייחסים לחינוך הדרוזי כאל מיקשה אחת,

מבלי לפרט את ההבדלים. אני מניח שישנם בתי-ספר בדלית אל כרמל ובעוספייה שהם טובים

יותר מבתי-ספר בטירת הכרמל, אבל אם המודד הוא בית בירם, יש לי בעיה. החינוך

הדרוזי הוא חלק ממערכת כללית, ולמצבו יש סיבות חברתיות ואחרות.

ביום שישי התפרסם מחקר מטעם משרד הפנים, והוא אומר ששלושת בתי-הספר הטובים

ביותר במיגזר הלא יהודי הם בכפר קמא (ישוב צירקסי} ובחורפייש שהוא ישוב דרוזי. גם

בית-ספר רונסון הוא בעל תשתית מהטובות והמודרניות ביותר. צריך לבדוק את המצב נושא

אחר נושא ולבדוק את המצב לגביו.

היו"ר אי בורג;

אני רוצה לשאול את אנשי המשרד, האם אני יכול לקבל מיפוי של בתי-הספר הדרוזיים

על-פי סקאלה אובייקטיבית של פרופיל המורים, פרופיל הנשירה, הישגים בלימודים וכו'.

מי מאיר;

ישנה תוכנה עם פרופיל המוסדות.

היו"ר אי בורג;

האם בדקתם את המצב במערכת החינוך הדרוזית, והאם אתה יכול להציב כל בית-ספר

על-פני הסקאלה?

מי מאיר;

יש לנו מידע על כל בית-ספר, אך המידע אינו מדורג.



שי יהלום;

הבעיה היא שלא רצו ליצור מצב בו בית-ספר אחד ייחשב לטוב יותר מאחר.

מי מאיר;

ישנו פרופיל בתי-ספר בהשוואה לממוצע של בתי-ספר הדומים לו, אבל לא על-פני

סקאלה.

ני רנאם;

אני נימנה על קבוצה של מפקחים אשר עסקו במקצועות יהודיים. אני יכול להוכיח

שדווקא במקצועות אלה אחוז ההצלחה היה גבוה. הכוונה היא למקצועות המתמטיקה,

האנגלית והחינוך הטכנולוגי שאינם מטופלים. המצב ההסטורי משליך על מה שקורה

היום. במשך 20 שנה החינוך הדרוזי היה ירוד, בגלל הגישה של המערכת שלא התייחסה

אליו ואל החינוך הערבי ברצינות. לקחו את סלמן פלח שהוא טכנוקרט מעולה, אך מה שעשה

לא רנאם תמיד את צרכי המציאות.

מאז קום המדינה התעלמות מהתרבות למיגזר הדרוזי, וגם המתנ"סים נמצאים במצב לא

טוב. זידאן עטשי בא למערכת עם רצון טוב, וכנראה שצריך לפעמים פוליטיקאים שידחפו

את המערכת מלמעלה.

סי טריף; י

מה היה תקציב התרבות למיגזר הדרוזי בשנה שעברה?

לא היה תקציב, ואם היה - הוא הלך למקומות אחרים.

ס' טריף;

איני רוצה לפגוע באנשי חינוך. אני מכיר ומכבד את כולכם. אני חושב שאפשר ללמד

גם באוהלים, אך אם תגיעו לאותם אחוזי קבלה לאוניברסיטה כמו שקיימים בתל-אביב, אני

סטודנטים דרוזים אינם מצליחים להתחרות בסטודנטים יהודים

ואפילו לא בסטודנטים ערבים, בתחרות על כניסה לאוניברסיטאות. נכון שגם אנחנו

אשמים, אך עד מתי נאשים אחד את השני ולא נעשה דבר רציני? מי שיש לו מבנה

לבית-ספר, יכול להכניס מחשבים. מי שאין לו תקע חשמלי, לא יוכל להכניס מחשבים. אם

אין ספריות, מעבדות וציוד טכנולוגי, אתה לא יכול להצליח. בני בן החמש יודע להשתמש

במחשב, אך בבית-הספר אין לו מחשב. אם כל מה שניתן להשתלמויות במחשב הוא 10 אלפים

שקל, זהו סכום מגוחך. בבתי-הספר וביישוב כולו אין ספריות, אז כיצד נוכל להעשיר את

עולמו הרוחני של התלמיד? אני מדבר על היישוב שלי שחי בו העשירון העליון של העדה.

שי יהלום;

ספריות מוקמות על-ידי הרשויות המקומיות.

ס' טריף;

בתקציב מופיע סכום של 400 אלף ש"ח להצטיידות למעבדות בתחומי המדע

והטכנולוגיה. זהו סכום מגוחך. ציוד של בית-ספר אחד עלה לנו 200 אלף ש"ח.

ש' הלפרט;

מאיפה לקחת 200 אלף?

על חשבון הגדלת הגרעון.

הייתי גאה על-כך שניבנו ב-1993 74 כיתות. חשבתי שאכן מתכוונים לצמצם את הפער,

אך אני רואה שבתקציב 1994 הקטינו את התקציב לבינוי. אני מבקש מכם לסיים את תכנית

הבינוי. טיפלתי בכך גם כראש רשות, ואני סבור שמשרד החינוך חוטא לענין. אני מבין

שבספר התקציב מופיעות טעויות רבות. אני מציע שלא תציגו נתונים שגויים, ואל תוציאו

ספרים אם אין הישגים שניתן להציג. בני מסיים את יום הלימודים שלו בשעה 12.30,

למרות ששעות הלימוד אצלנו צריכות להיות כמו בשלומי ובמעלות, כלומר הוא צריך ללמוד

עד שעה 3.00. מתברר שאת שעות הלימוד לקח בית-הספר המיוחד, כדי לפתור בעיות

פרופסיונליות כאלו או אחרות. זה לא נקרא השוואה לעיירות פיתוח. מצאו מפקח דרוזי

המתאים לחינוך היהודי. על מה הוא מפקח? על חינוך גופני. יש לנו מורים מוכשרים

המלמדים בבתי-ספר יהודיים וגם באוניברסיטאות, אך הם לא מתאימים להיות מפקחים.

לעומת זאת אפשר להביא אלינו מפקחים יהודים.

אם משרד החינוך לא יתייחס לנושא ברצינות, יחד עם הסתדרות המורים וארגון

המורים, לא יהיה שום שינוי. חלק מהמורים שלנו אינם מתאימים להוראה במערכת החינוך

של היום. אם לא תשנו את רמת המורים, לא נגיע לשום שיפור.

פ י חלבי;

אני ראש המועצה המקומית דלית אל כרמל, ומייצג כאן את השלטון המקומי. היתה כאן

התקפה מסוימת על ראשי הרשויות, כאילו הם הממנים את המורים. אני חושב שהדברים אינם

מדוייקים. אני חושב שראשי הרשויות אינם מעורבים. הם נמצאים בוועדת המכרזים, כנציג

אחד מתוך חמישה אשר צריכים לקבוע את כישורי המנהלים. המצב בדלית אל כרמל הפוך:

המעורבות הפוליטית היא דווקא של משרד החינוך והתרבות. המפקח הוא זה המתערב

בפוליטיקה המקומית. בחמש השנים האחרונות חשתי בקיומו של המפקח בכל עת שצריך היה

למנות מורה או מנהל. בנושאים אחרים הוא לא התערב, אך בתקופה האחרונה יש שינויים.

בסקטור שלנו לא נותנים למערכת החינוך להתערב. נכון שבתקופה האחרונה היתה התקדמות

בבינוי למערכת החינוך, אך הבעיה היא שמשרד החינוך לא רצה להיות מעורב בשום נושא

פדגוגי. כולם מסכימים עם הקביעה שמערכת החינוך הדרוזי במצב לא טוב,אך כל ההחלטות

במישור הפדגוגי אינן מגיעות לשטח.

אחת הבעיות העיקריות היא הרמה האנושית. בשנות החמישים עד שנות השבעים מינו

מורים על-פי שיוך חמולתי ומשפחתי ולא על-פי התאמה אישית. מורים אלה נמצאים עדייו

במערכת, למרות שהם שחוקים לחלוטין, ואינם מסוגלים להדביק את הקידמה בתחומים שונים

בארץ ובעולם. רוב המורים מלמדים עדיין בשיטה הפרונטלית, ואין הם יכולים לגרות את

התלמידים לחשיבה ולהרחבת אופקים. למרות המצב הקשה שלנו, הממשלה רוצה להסיר מאתנו

את ההכרה כאזור פיתוח אי. זה אומר שנצטרך לסגור את גני טרום החובה שלנו, וכל

המערכת עלולה לקרוס.

ד' איציק;

חבל מאד שלא נמצאים כאן מנהלי המחוזות, וחבל שאין לפנינו נתונים בסיסיים

שבלעדיהם אי אפשר להתקדם. אם היינו צריכים לומר למשרד החינוך איזה נושאים יש

לקדם והיכן קיים יקר, איני רואה היכן אנו יכולים לשים את האצבע. אם אנו שומעים את

דבריהם של זידאן עטשי ואסעד אסעד, אנו שומעים דברים הפוכים. כל אחד שם את האצבע

על בעיה אחרת, וזה מטריד אותי.

אני חושבת שהציבור הדרוזי קשר את גורלנו איתו. אני רגישה לנושא זה באופן

מיוחד. חשבתי שיאמרו לנו כי קיים קיפוח, אך את זאת לא שמעתי ואני רואה בכך

התקדמות גדולה. מה שהתרשמתי ממנו הוא שקיים בלבול במשרד החינוך.



קריאה;

אנחנו לא רוצים לבכות כל הזמן.

די איציק;

אם הבכי עוזר, צריך לבכות. אני חיה בהרגשה שיש בלבול גדול בתוככם וגם במשרד

החינוך. אני חשה שמשרד החינוך אינו יודע כיצד לגשת לנושא. איך אנו יכולים לקיים

דיון, אם אין לנו נתונים על הנשירה.

סי אל שייך;

יש לי נתונים, אך עדיין לא דיברתי. בגיל הרך ועד כיתה ו', כמעט אין נשירה.

בכיתות ז'-י"ב יש נשירה של 10.2 אחוז.

די איציק;

זה לא יכול להיות.

ועדת החינוך צריכה להגיע למסקנות אשר תסייענה למיגזר הדרוזי לקדם את נושא

יוסף יונאי היה מנהל מחוז ירושלים, ואני הייתי

יושבת-ראש הסתדרות המורים.

ולא נתת להוציא אף מורה מהמערכת.

די איציק;

לא נתתי להוציא אף מורה, כי אף פעם לא עשית את העבודה נכון. לימים הפכתי

להיות סגנית ראש עיריית ירושלים והממונה על תיק החינוך. 150 אלף תלמידים

ומיקרו-קוסמוס של כל בעיות החינוך במדינה. נוכחתי לדעת שהרשות המקומית היא

הפרלמנט המיידי של האזרח, ואין מה לחכות לכך שמשרד החינוך יפתור עבורכם את

הבעיות. זהו משרד גדול, מסובך ומסורבל. למרות שיש בו אנשים טובים והשר הוא

מצויין, הנשמה פורחת עד שמגיעים בו להחלטה. ראש רשות מקומית שלוקח את הענינים

לידיים, יכול להזיז דברים. למדתי שכאשר המפקח עושה עבודה טובה, הסתדרות המורים

יושבת בשקט. מסתבר ברוב המקרים כי כאשר מגיעים לבית-דין לעבודה עם תביעה לפטר

מורה, התיק של אותו מורה ריק, והמפקח מעולם לא הכניס אף פתק לתיקו של אותו מורה.

האם אותו מורה היה בסדר כל השנים? אם אומרים שלא, שואל השופט: מדוע

אם כך אין דבר בתיקו? אם רק השנה הוא לא בסדר, אז כולנו בני-אדם ויכולים לטעות.

אם היושב-ראש יחליט לערוך קונפרונטציה בי ני לבין חברת הכנסת דליה איציק, אוכל

להביא תיקים מלאים כדי להוכיח את דברי.

את המסר הזה חייבים להעביר אל ראשי הרשויות המקומיות. אני שמרה שהנושא

החינוכי הפך לISSUE"" במערכת הבחירות. כל מועמד מבטיח שיקח לידיו את תיק החינוך.

אם לא יחול שינוי במדינות, דבר לא יזוז. השינוי הראשון הוא במטרות החינוך. אם

נשנה את מטרות החינוך במיגזר הדרוזי, אפשר יהיה לשנות את הנושאים המינהליים,

המפקחים, המורים, המשאבים, התכנים וגם התכניות. ועדת בן-דור אינה הוועדה

הראשונה. היתה ועדת בן-דור גם ב-1975 והיתה ועדת שכטרמן. גם ועדת החינוך, ועדת



הכספים וועדת החוץ והובטחון אימצו את מסקנות ועדת בן-דור הראשונה, ואיננו מדברים

כאן על ענין חדש שאין לו עבר. ב-1975. לאחר שאומצו מסקנות ועדת בן-דור הראשונה,

היה זה רגע התפנית בחינוך בכפרים הדרוזיים. סטטיסטיקה של משרד החינוך מראה שמספר

ההשתלמויות למורים הדרוזים הוא הגבוה ביותר בארץ, ולמרות זאת - מדוע מספר

התלמידים באוניברסיטאות הוא הנמוך ביותר? תשובתי היא המדיניות ומטרות החינוך.

היו"ר אי בורג;

מה הן צריכות להיות?

ס' ראלב;

יש יחוד ליהודים, יש יחוד לערבים אך אי אפשר שהייחוד הדרוזי יזכה רק ל-50

אחוז מתשומת-הלב ומהמשאבים. משרד החינוך צריך לקבל החלטה עקרונית, וועדת החינוך

צריכה לתרום כדים שכל מסגרת יחודית תקבל 10 אחוז.

היו"ר אי בורג;

איני מבין למה אתה מתכוון.

ז י עטשי;

הוא מתכוון לכך שהדגשנו ב-1975 את נושא המורשת הדרוזית ולא את הנושאים

המכשירים את הדרוזים ללימודים אקדמאים.

ישנם ארבעה נושאים של מורשת אשר נלמדים בבתי-הספר הדרוזיים; הסטוריה, מורשת

יהודית, מורשת ערבית ומורשת דרוזית.

היו"ר אי בורג;

האם אתה מסכים עם המשפט הבא; מטרת החינוך הממלכתי במיגזר הדרוזי בישראל היא

להשתית את החינוך על ערכי התרבות הדרוזית והערבית, על הישגי המדע, על שאיפת השלום

בין ישראל לשכנותיה, על אהבת המולדת המשותפת לכל אזרחי המדינה ונאמנות למדינת

ישראל, על שותפות בבנייתה והגנתה של ישראל, תוך הדגשת האינטרסים המיוחדים

והמשותפים של כל תושבי, על טיפוח הקשרים המיוחדים בין יהודים לבין דרוזים, על

הכרת התרבות היהודית, על טיפוח היישות הדרוזית...

ס' ראלב;

על-כך אני מדבר; טיפוח היישות הדרוזית. צריך להיות טיפוח היישות

הדרוזית-ישראלית. כאן הרע. אני מרגיש עצמי היום ערבי פלשתיני, אך רוצים לכפות על

הבן שלי לחשוב שהוא דרוזי ישראלי בלבד, וזה בלתי אפשרי.

קריאה;

השאלה היא את מי אתה מייצג כאן.

היו"ר אי בורג;

אני מבין שהגענו לקטע של אידאולוגיה קיומית; האם השייכות הדרוזית היא עדתית,

נפרדת ונבדלת, או האם היא חלק מהמשפחה הערבית הפלשתינאית. על-כך לא נקיים ויכוח.



ס' ראלב;

אם הנושא לא היה נכנס למערכת החינוך, לא הייתי מזכיר אותו, אבל רוב שעות

הלימודים וכל תכניות החינוך המשלימות נועדו כדי לבנות זהות דרוזית ישראלית.

היו"ר אי בורג;

מה היית רוצה שיהיה?

ס' ראלב;

הייתי רוצה שיהיה מודד כללי בכל הארץ; לייחוד הדרוזי תתנו 10 אחוז כמו לייחוד

היהודי. סלמן פלח אומר כי התלמיד היהודי לומר הסטוריה כללית והסטוריה של עם

ישראל. התלמיד הערבי לומד את שניהם ואת ההסטוריה של העמים הערביים. הדרוזי לומד

את שלושתם, וגם את ההסטוריה של הדרוזים. אם התכנים לא השתנו, נמשיך להכשיר רק

חוטבי עצים ושואבי מים. אם לא תיתן לעז מספוא טוב, גם אם תחייה בארמון מזהב היא

לא תיתן הלב. המספוא שנותנים לילדים שלנו אינו טוב, לכן אנו מבקשים שמטרות החינוך

תשו נינה.

אני מבקש שלאנשים היושבים כאן יהיה האומץ לשנות את מטרות החינוך, ובעקבות זאת

את התכנים והתכניות, כדי שנוכל להכשיר אקדמאים ולא רק חוטבי עצים.

ס' אל שייך;

אני מצטער שנאמרו כאן דברים על אנשים שאינם נמצאים כאן. אני חושב ששני מנהלי

המחוזות ע-ושים עבודה חשובה, או לפחות מנסים לעשות. לא הכל שחור בחינוך הדרוזי. יש

התקדמות בנושאים מסוימים, אך יש צורך בקידומם של נושאים ארורים. היושב ראש אמר כי

למרות חושינויים הגדולים, לא עלינו על דרך המלך, ואני חושב שזו ההגדרה הנכונה. לא

חסרים משאבים למערכת החינוך הדרוזית.

היו"ר אי בורג;

אם בנו של חבר הכנסת אסעד אסעד לומד בנצרת, סימן שמשהו במערכת אינו פועל

כשורה.

אי אסעד;

את בני העברתי מבית ג'ן לבית הספר הפרטי האורתודוכסי של אבונה בנצרת.

ס' אל שייך;

רוב ההורים שולחים את ילדיהם לבתי-ספר ביישוב שלהם. למרות כל מה שנעשה, זה לא

מספיק. יש לבתי-הספר המשאבים והם מקבלים שעות, אך מה שחסר לנו הוא רמת הוראה

נכונה. אנו צריכים לשפר את רמתם של המורים, לשנות את שיטות ההוראה ולשפר את מוסר

העבודה שלהם. ספרי ההוראה שלנו הם כמו אלה שמשתמשים בהם בקרית שמונה.

היו"ר אי בורג;

החיטוב היה טוב או רע?

ס' אל שייך;

אני הושב שהוא שיפר את המצב.



היו"ר א' בורג;

יש ויכוח על-כך. שברו את המערכת אך לא בנו את התכנים.

ס' אל שייך;

תכניות הלימודים וספרי הלימוד של חטיבות הביניים ושל בתי-הספר התיכוניים הם

ארציים.

היו"ר אי בורג;

אני חושב שזוהי טעות, כי המיגזר הוא יהודי.

א' אסעד;

בעשרים השנים האחרונות היו תכניות לימוד מיוחדות לדרוזים בנושאים כמו ערבית,

מתמטיקה והסטוריה, אך הוכיח שזה לא טוב.

ס' אל שייך;

איני חושב שמישהו יאמר שלא צריך ללמד את המורשת הדרוזית. מנהל בית-ספר תיכון

מגיש את תלמידיו לבגרות ביחידה איות של מורשת וביחידה אית של אזרחות. ערבית אנו

מלמדים על רמה של 5 יחידות, כמו בבתי-הספר הערביים. בעברית מלמדים בבתי-הספר

הערביים 2יחידות, ואילו אנחנו מלמדים 3 יחידות. יתר המקצועות הם אותם מקצועות.

צריך להדגיש את השתלמות המורים והדרכתם, צריך לקלוט מורים טובים. לא תמיד יש מקום

להתערבות- ראשי הרשויות המקומיות במינוי מנהלים, אך יש כאלה הסבורים כי לפעמים יש

מקום להתערבותם.יש לנו מורים ומנהלים שחוקים, וצריך להמליץ בפני משרד החינוך

לאפשר פרישה לאלה הנמצאים במערכת למעלה מעשרים שנה. אני חושב שמטרות החינוך אצלנו

כמעט זהות למטרות הכלליות של מערכת החינוך.

נ' ראלב;

תכניות הלימוד הופכות להיות כלליות, וייתכן שבעוד מספר שנים גם שאלוני בחינות

הבגרות יהיו אותם שאלונים בכל הארץ. התכנית ללימודי אזרחות אצלנו משולבת בתכנית

הכללית.

ע' חלבי;

אני מנהל בית-ספר אורט "רונסון" בכרמל, ואני רוצה להתייחס אך ורק למצב

בבית-ספרי. אני האחרון שצריך להתלונן, משום שאנו נמצאים ברמה טובה בקנה-מידה

ארצי. מתוך 260 בוגרי בית-הספרס, 114 קיבלו תעודת בגרות, כלומר כ-44 אחוז.

אי אסעד;

כמה מהם התקבלו לאוניברסיטת חיפה?

ע' חלבי;

הצלחנו להנחיל לתלמידינו חינוך טכנולוגי לקראת שנות האלפים, ולבוגרים שלנו

יהיה במה לעסוק בעתיד. אנו נמצאים רק בתחילת הדרך, ובסך-הכל הוצאנו עתה את המחזור

השני. סף הכניסה לבית-ספר גורדון והסמינר למורים ערבים הועלה ל-500 נקודות

במבחנים הפסיכומטריים, כאשר סף הכניסה. באוניברסיטה הוא 400, וזאת תודות ל-150

הבנות אשר סיימו את בית-הספר שלי ופנו לסמינרים. אני יכול להגיש עכשיו לטכניון 30

מועמדות הטובות בלימודי פיזיקה ומתמטיקה, אך אף לא אחת מהן תירצה ללמוד הנדסה. יש

לנו שלוש יועצות אשר תפקידן לייעץ לגבי אפשרויות המשך לימודים, אך הבנות אינן

מעונינות ללמוד הנדסה, מחשש שמא החברה לא תקבל אותה אחר-כך. השאלה היא אם המדד

הוא הקבלה לאוניברסיטת חיפה. בכרמיאל אפשר ללמוד אלקטרוניקה ומחשבים, ואנחנו



שולחים תלמידים להנדסת חשמל בטכניון.

התחלנו בתהליך לאישורה של המיכללה הדרוזית הראשונה, אשר תלמד בכיתות י"ג-י"ד.

צריך לדאוג לכך שאלה שמשתחררים משירות צבאי, ימשיכו ללמוד באקדמיה ולא יפנו

לחתונה ובניית בית. אני מאחל לכל בתי-הספר הדרוזיים את התנאים הפיזיים המתאימים.

אי קינר;

אני רוצה להתייחס לנושא הבינוי, וקודם כל לתקן את הטעות שנשמעה כאן: תכנית

החומש שהוכנה במשרד לחמש שנים, החלה ב-1992 והיתה צריכה להסתיים ב-1997. נדמה לי

שאנחנו האגף היחיד במשרד אשר קיבל הנחיה לצמצם את תקופת הזמן של תכנית החומש,

ולכן נתנו תיגבור מיוחד ובנינו 74 כיתות בשנה שעברה. היום אנו יכולים לומר

שסיימנו את התכנית. אנו נערכים לתכנית חדשה של בניה בשנים 1994 עד 1996.

הגידול הטבעי במערכת החינוך הדרוזית הוא 15 כיתות בשנה, ואנחנו מדברים על

בנית למעלה מ-40 כיתות בשנה. כלומר אנו מכסים את הגידול הטבעי ואת הפערים. למיטב

ידיעתי, אין לנו היום שום חדר שכור במיגזר הדרוזי, פרט לגני טרום-חובה. איננו

בונים גני טרום-חובה בשום מקום בארץ. כל בתי-הספר ניבנים על-פי הפרוגרמה המסודרת

והקבועה של כל בתי-הספר בארץ, והם כוללים ספריה קטנה, לצערי, בבית-הספר היסודי.

אנו פועלים עתה עם השר ועם אגף התקציבים באוצר, כדי לשנות את התקנים של בתי-הספר

היסודיים, כדי לתת להם יותר מתקנים ולאפשר להם יותר רווחה. כל בתי-הספר ניבנים עם

מעבדות, מקלטים וספריות. אנו נותנים תשובה גם למחסור בבתי-הספר הטכנולוגיים.

ו

כאשר מדברים על נשירה, צריך לזכור כי היא כוללת גם את אלה שעוברים מיישוב

ליישוב, וגם את אלה שפונים לבתי-ספר ביישובים הערביים ולאו דווקא לבתי-ספר

דרוזיים. -התכנון שלנו מתבסס על 100 אחוז שעורי למידה במקום, כלומר אנו נותנים

מקום לכולם.

השנה התחלנו גם בתכנית לחידוש מבנים במערכת החינוך. אנו בונים גם שני

פרוייקטים חדשניים, של בתי-ספר אשר מתוכננים מראש על-פי תפיסות פדגוגיות חדשניות,

האחד בירקא והשני בדלית-אל-כרמל. לתכנית לחידוש מבנים נכנסים גם עוספייה וינוח.

תקציבי רמת הגולן הם בנוסף לתכנית הזו ולא מתוכה, וכך גם התקציב לרמי.

גי עוויד;

אני מפקח במחוז הצפון. אני חושב שוועדת בן-דרור פתחה עידן חדש בחינוך הדרוזי,

בכך שהיא שמה דגש על שני נושאים מרכזיים: השלמת הביזור והקצאת משאבים - משאבי

אנוש, הכשרה, השתלמות וכו'.

אחת הבעיות שלנו נובעת מכך שמחברי בחינות הבגרות, מעריכי הבחינות, בודקי

הבחינות ומחברי תכניות הלימודים, הם בעצם אותם מפקחים בתוך המערכת. לכך אני מתנגד

באופן עקרוני. אני בעד זה שתהיינה בקרות בתוך המערכת. אני ער לכך שבשנה האחרונה

התחיל עידן חדש בנושא תכניות הלימודים, והמגמה היא להגיע לרמה של בית-הספר

האורתודוכסי בנצרת. אני מקווה שנגיע לכך בזמן הקצר ביותר.

לעצם הדיון, אני מבקש שמה שהיה היום יהווה הקדמה לדיון מעמיק יותר בהשתתפות

בכירי המשרד. ישנם דברים הקשורים בהחלטות מינהליות. דובר כאן על רוטציה בין

מנהלים, אך לא כל-כך קל להגיע לכך. אנו צריכים לצאת מתוך הנחה שזהו סגל ההוראה

שיש לנו ואלה המשאבים הקיימים.

איני מקבל את זה. אתה נכנע מראש. לו הייתי נציג ועד הורים, ראש עיר לא היה

נבחר, אם בית-הספר היה במצב כמו בחלק מהיישובים שאני מכיר.אתה יודע כי כדי לחדש

נוף של עץ, צריך לגזום אותו.



ג' עוויד;

אנו עומדים לא פעם בפני מבוי סתום, ואיננו מסוגלים לשנות דברים. הבעיה אינה

מטרות החינוך אלא יישומן הלכה למעשה.

ח'מ נסור;

אני מייצג כאן את הסתדרות המורים. זוהי הפעם השלישית שאני יושב כאן בדיון על

החינוך הדרוזי, וכל פעם אני שומע אותם דברים. אני מסכים עם דבריהם של אלה שאמרו

כי צריך לקחת נושא או שניים, ולעסוק בהם עד הסוף. אני לא סבור שהכל שחור בחינוך

הדרוזי, נעשו וייעשו דברים. מעולם לא היינו עדים להשתלמות של כל-כך הרבה מורים

כמו עכשיו.

הסתדרות המורים תמשיך להגן על דובריה כמו כל אגוד מקצועי. ישבתי לא פעם

בוועדות פריטטיות שהיו צריכות להחליט על הוצאת מורה מן המערכת, אך בסופו של דבר

הגיעו הסתדרות המורים ומשרד החינוך הגיעו להסכמה על-כך שיש לתת למורה אפשרות

להמשיך עוד כמה שנים. אי אפשר לסלק מורה, לאחר שהשקיע במערכת 25 שנים.

ר' חטיב;

אני תלמיד בבית-ספר "רונסון". צריך להתחיל את הלימוד מן ההתחלה ולא בגין

15-16. כאשר למדתי בכיתה די, אותו מורה לימד אותי מתמטיקה, ספורט והסטוריה. חלק

מספרי הלימוד מביישים ממש. י

ז י עטשי;

האם אתה יכול לתת דוגמה?

ר' חטיב;

כרגע אין לי דוגמה.

צריך לזכור שעבור היהודים השפה הראשונה היא עברית והשניה אנגלית. אצלנו השפה

הראשונה היא ערבית, השניה ערבית ספרותית, שלישית עברית ורביעית אנגלית, ואתם

מצפים מאתנו להגיע לאותם הישגים. זה לא יכול להיות.

א' אסעד;

אני מבקש מוועדת החינוך לקיים דיון נוסף עם שר החינוך ועם מנהלי המחוזות. אני

מבקש שוועדת החינוך תדרוש מוועדת החינוך שיהיה סל תרבות לכל בתי-הספר הדרוזיים,

כנהוג בעיירות הפיתוח. כיום הוא לא קיים, וגם ועדת בן-דרור לא עסקה בכך. אני מבקש

להקצות לכל בית-ספר יועץ חינוכי.

היו"ר אי בורג;

זו בעיה של כלל המערכת, ולא רק של החינוך הדרוזי.

ז י עטשי;

הצענו מילגה של 10 אלפים שקל לכל סטודנט דרוזי שישתלם בייעוץ פסיכולוגי, אבל

לא מצאנו מועמדים.

אי אסעד;

אני לא מתנגד לכך שיועץ פסיכולוגי מן הכרמל יטפל בילדים הדרוזים. אין יועצים,

אין פסיכולוגים ואין מטפלים אחרים.



לפני שלוש שנים הייתי שותף להחלטה שהטכניון יאמץ בתי-ספר בדלית אל כרמל

ובעוספייה, בסיוע משרד החינוך. את הפרוייקט יזם מרצח בטכניון אשר אמר כי

שירת בצבא יחד עם הדרוזים, והוא רוצה שיהיו בטכניון גם סטודנטים דרוזים, מי שמגיע

לטכניון, צריך להתמודד עם אלה שמגיעים מהעיר או מבתי-ספר ערביים טובים יותר. הוא

צריך לסגור פער של חמש שנים בשנה אחת, ולכן רבים מהסטודנטים הדרוזים נכשלים.

סטודנטים יהודים או דרוזים חונכים תלמידים מכיתה טי עד י"ב במדעים מדוייקים. צריך

סיוע של משרד החינוך בכל הנוגע לתקציבים. הטכניון אינו יכול לעשות זאת על חשבונו.

ישנם הרבה קבלנים בקרב העדה הדרוזית, אשר עושקים את הדרוזים והמימסד נותן להם

יד. אותו קבלן הקים גנון בינוח, אשר לומדים בו 65 ילדים בחדר אחד. צריך להפסיק את

הבושה הזו. אני יודע שראשי המועצות הם חברי הוועדות למינוי מנהלי בתי-ספר. אני

מציע שכל ראש מועצה יהיה חבר ועדה בכפר אחר.

היו"ר אי בורג;

טיבו של דיון מן הסוג הזה, שאינו דיון נקודתי אלא דיון מערכתי. איני מקיים

דיון ראשון בנושא מערכתי, מבלי שאשמע קודם את נציגי המערכת, לפני שאני מביא לכאן

את המנכ"ל ואת השר. הישיבה הזו היא מעין דיון מקדים, ולאחר פגרת הפסח נקיים דיון

יותר עניני.

כמי שפוגש אנשים ומסייר בשטה, אני רוצה לומר היכן אני רואה את הבעיות

לא נפרצה עדיין הדרך, ואנו פועלים עדיין ברמה של עוד

מאותו דבר. קצת יותר משוכלל, מעט יותר שעות, אך עדיין לא נעשתה פריצת הדרך

הגדולה. במיגזר המיעוטים יש שתי פריצות דרך גדולות: רונסון ו"עמל" בזרזיר. אלה

בתי-ספר ברמה גבוהה, והם צריכים להיות מודל למערכת כולה, אך המערכת שקועה עדיין

במקומה הקודם.

צריך לזכור שקיימות מלכודות גם בעדה עצמה: הראשונה היא בעית הזהות. ראינו זאת

לאיור מותו של המנוח, השייך אמין טריף, ועם התעוררות המשבר בתוך העדה. השאלה היא,

לאן מועדות פניה של העדה. אנו רואים זאת גם במיגזר היהודי. הבעיה השניה היא השיוך

הלאומי, שאצל הדרוזים היא שאלת מפתח, והבעיה האחרת היא דרוזי או ערבי. אלו בעיות

שאיננו עוסקים בהן ברמת מערכת החינוך, אך אין ספק שהן מקרינות על המערכת.

למרות שמרבים לדבר היום על אינטגרציה ועל ביזור, איני בטוח שזה טוב גם למיגזר

הדרוזי. לפעמים ריכוז הדברים בידיו של מי שאיכפת לו, מביא לתוצאות חיוביות יותר

מאשר פיזור הדברים בין גורמים שונים. עמדתי היא שיש להביא לריכוז, כדי לגייס

עוצמות לשינוי. מכיוון שמערכות המיעוטים בישראל הן חלשות מעצם הגדרתן, בגלל

המציאות שלנו, אני רוצה לתת להן את מכסימום הכח. זהו ויכוה לגיטימי אשר יוכרע

בסופו של דבר בצורה דמוקרטית.

בעיה שהיא מלכודת אמיתית לעדה הדרוזית היא הגודל. אם העדה הדרוזית היתה בת

חצי מליון אנשים, היה לנו מהיכן לשאוב את המשאבים. הגליל והכרמל, אם משאבי כח

אדם לא גדולים ועם בעיה של העדפת בני העדה כמורים ומנהלים בתוך מערכת החינוך

הדרוזית, לפני שמכניסים לתוכה אנשים מבחוץ - יוצרים מצב שאין מספיק מקורות כח

אדם. לכן עושים לפעמים פשרות שלא הייתי מוכן לעשות במערכת חינוך אחרת. בשלוש-ארבע

השנים האחרונות אני חש בשינוי, אך עד היום החינוך לא היה יעד חברתי מועדף על

המנהיגות הקהילתית. אני מדבר על ההשכלה החילונית-מקצועית. אני מסתובב בכפרים

ורואה תלמידים רבים אשר הולכים לבית המדרש הדתי. המנהיגות הפוליטית, החינוכית,

המקצועית והרוחנית, לא היפנתה את הצעירים לכיוון של רכישת השכלה. בציבור היהודי,

החינוך הוא חלק מהאתוס החברתי הכללי. צריך להפוך את החינוך לחלק מן האתוס הכללי

במערכת. אחד המבחנים המענינים אותי הוא כמה בורחים מתוך המערכת לבתי-ספר אחרים.

אם בית הספר אינו מגנטי, הוא חלש ולא יביא.לתוצר טוב.

בישיבות הבאות נדון בסוגיית טעוני הטיפוח במיגזר הדרוזי. זוהי בעיה מציקה

מאד. החינוך הכללי עוד יותר חלש במערכת זו, שהגדרנו אותה כרולשה. אני יודע שאם

טעון טיפוח מגיע לכיתה חזקה, היא תקלוט אותו. אם הוא מגיע לכיתה חלשה, הכיתה

עלולה להיהרס. סוגיה אחרת היא המצטיינים והמחוננים במערכת. לדעתי, יש יותר



מחוננים מכפי שאותרו. אני חושב שיש מעורבות גדולה מדי של מנהל בית-הספר

הסובייקטיבי, ופחות לגורם האובייקטיבי.

בעיה אחרת היא החינוך הטכנולוגי. אני קובע שהחינוך הטכנולוגי בחלק ניכר

מהמערכת הדרוזית, אינו ברמה המכשירה אותם להצטרף למקצועות העליונים של התעשיה

הישראלית. אני לא רוצה להכשיר רק מוסכניקים. אני רוצה להכשיר אדם להיות טכנאי

ברמה של י"ג-י"ד שנות לימוד. נושא מחר-98 שיש לי איתו בעיות בכל מיגזר ארץ-,

חיוני דווקא במיגזר הדרוזי, כי זוהי אוכלוסיה עם פוטנציאל טוב.

נושא אחר לדיון הוא החיטוב. אני בעד בית-ספר תיכון שש שנתי, אשר מגדיל את

החיכוך עם החוויה החינוכית, אך אל נשכח שחטיבת הביניים התחילה מרפורמה במיגזר

היהודי, בין השאר כתוצאה ממחשבה על אינטגרציה בין עדות בתוך החברה היהודית. אני

לא בטוח שפותחו תכניות לימוד מתאימות לחטיבות הביניים במיגזר הדרוזי. נקיים על-כך

דיון, ובו אביע את עמדתי.

אשר לנושא שהעלה כאן התלמיד רמי חטיב, הוא נראה לי פתח לדיון נרחב על מקומה

של האנגלית בין שפות הלימוד בבתי-הספר הדרוזיים, ואיזו תשומת-לב היא מקבלת. זוהי

שאלת מפתח לגבי הסיכוי להמשך לימודים באוניברסיטה.

אני מבקש מיפוי של בתי-הספר. לא מענין אותי מיקומם בהשוואה לבתי-ספר אחרים,

אך כאשר תבואו לכאן לדיון, אני מבקש שתוכלו לפרט את בתי-הספר על-פי פרמטרים של

כמה מטרים פר תלמיד, כמה כיתות שכורות, כמה מבנים לא ראויים, הקצאת

מעבדות, מגרשי ספורט, מורים לא מוסמכים ופרופיל יחידות בגרותי. אותם

תלמידים אשר נכללים ב-13 אחוז אשר מקבלים תעודת בגרות, כמה יחידות לימוד יש להם

בנושאי מורשת, כמה במתמטיקה וכמה בספרות ובבישול. אני מבקש טבלה השו ואתית של

ההקצאות הניתנות לעיירות פיתוח, במסגרת החוק והמדיניות, וכמה מול כל פרמטר ניתן

למיגזר הדרוזי, אם אכן יש החלטה להשוות את המיגזר הדרוזי לעיירות הפיתוח. ברגע

שהנתונים האלה יהיו מוכנים, נקבע את הישיבה הבאה. אבקש מזידאן עטשי להאיץ את

התהליך.

(הישיבה ננעלה בשעה 12:35)