הכנסת השלוש עשית

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 163

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

שהתקיימה ביום ד' ה' באדר התשני'ד, 16.2.1994, בשעה 9:04

חברי הוועדה; היו"ר א. בורג

ר. איתן

א. יפהר, עו"ד, סגן חיועץ המשפטי, משרד החינוך,

והתרבות

ר. דול, יועץ משפטי של היחידה בשכר, משרד

האוצר

א. בלר, רפרנט אגף התקציבים, משרד האוצר

מ. לנגרמן, רפרנט אגף התקציבים, משרד האוצר

י. הכלבטקי, טגן הממונה על השכר, משרד האוצר

ד. רונן, הטתדרות המורים

ג. רם, טגנית מזכ"ל, הטתדרות המורים

ג. בן-ישראל, ההטתדרות הכללית

נ. הדס, ד"ר, צומ"ת

י. שפירא, מנהל המחלקה לחינוך, ההטתדרות

הכללית

א. כרמלי, מועצת תלמידים מחוזית

ד. אורשטייו, משרד המשפטים

י. גידלי

יועץ משפטי! מ. בוטון

חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום;

חוק יישוב סבסובי עבודה (תיקון - הבטחת הפתיהה של שנת הלימודים).

התשנ"ג -1992 ח''כ רפאל איתן



חוק ישוב סכסוכי עבודה (תיקון - הבטחת הפתיחה של שנת הלימודים).

התשנ"ג-1992 ח"כ רפאל איתן

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת

החינוך וחתרבות בנושא רוצעת חוק של ח"כ רפאל

איתן, חוק אישור סכסוכי עבודה, תיקון חבטחת חפתיחח של שנת חלימודים,

חתשנ"ג-1992, ח"כ איתן יציג את חצעת חחוק.

הצעת החוק הזאת נועדה למנוע השבתת לימודים ביום

פתיחת שנת לימודים. אנחנו עדים לאלתר שיש כאלה

שמנצלים את המועד החגיגי הזה של פתיחת שנת לימודים, להשגת הישגים

בתחומים שונים, בעיקר בתחום תנאי עבודה ושכר. אני רואה בזה טעם לפגם,

שמעל למיליון תלמידים מחכים ליום הייעודי הזה והוא מושבת, והיום החגיגי

הזה מאבד את משמעותו. הצעת החוק הזאת נועדה למנוע השבתה בשבוע של פתיחת

שנת לימודים. אין זה צריך לפגוע בתנאי עבודה או בתנאי שכר או בדברים

אחרים, שציבור המורים והמחנכים נאבקים עליהם כל ימות השנה. זאת מטרת

החוק. זה לא יפגע בשום ציבור עובדים, מעסיקים או מועסקים, אם הם ידעו

שהם חייבים לפתוח את שנת הלימודים בזמן.

סדר היום יהיה כזה: נשמע את דעות האנשים שבאו

לכאן. אנחנו בשלב הראשון של שמיעת העמדות.

אני מאוד מוחה נגד המלה "מנצלים" מפני, שהשימוש

במלה הזאת איננו נכון. מאז קום המדינה, פעמיים

לא נפתחה שנת הלימודים ב-1 בספטמבר, פעם אחת הייתה שביתה יותר ממושכת

ופעם אחת שביתה ליום אחד. פעם ראשונה זה היה בשנת 78',ובפעם השנייה זה

היה בשנת 85'. בדקתי את העניין הזה, כך שקשה מאוד, לבוא ולומר, שמנצלים

את אי פתיחת שנת הלימודים כדי להשיג תנאים או שכר וכוי.

לפני פתיחת שנת הלימודים, יש חודשיים חופש, ולצערי הרב, המעסיקים שלנו,

קרי, משרד האוצר, לא רק שאינם מנצלים את התקופה הזאת של חופשת הקיץ

לנהל את המשא ומתן, כשהסכמי העבודה מסתיימים בראשון באפריל, אלא

שמנצלים את חופשת הקיץ כדי לא לנהל משא ומתן, שהרי ממילא לא יכולים

המורים לעשות דבר בחופשת הקיץ. והנכון הוא, ששביתות לא היו, אבל איומים

כן היו.

זה עושה רושם כאילו שבתו יותר, אבל זה לא נכון. בזכות אותם האיומים,

מתנהל המשא ומתן. הבעיה היא, שלעובדים אין כוח רב, אפשרויות רבות,

תנאים רבים ומשאבים רבים שבהם הם יכולים לאלץ את המעסיק לעשות את הדבר

הפשוט ביותר, וזה להיכנס למשא ומתן רציני. זה כולל מגן הילדים ועד

למוסדות להכשרת עובדי הוראה, ולמכללות האקדמיות שלנו. יש כאן פגיעה

מהותית בעצם החוק הזה, ובמונה של שביתה מוגנת, שהוא משנה אותה ומכניס

לתוכה דברים שאינם שייכים למהותה.

ג. בן-ישראל; הפרק הרביעי של חוק אישור סכסוכי עבודה, נולד

בשעתו על רקע שביתות רבות. היה אז גל של שביתות

פראיות והייתה הידברות בין הממשלה לבין ההסתדרות. באותה תקופה, הייתי

ממונה ראשי על יחסי עבודה ושותף באופן פעיל. ההסתדרות הסכימה אז שתהיה

אבחנה בשירות הציבורי, בין שביתה מוגנת לבין שביתה בלתי מוגנת. אם ישנה

שביתה פראית, כלומר, אם קבוצת עובדים מסוימת, גרמה נזקים גדולים, במקרה



כזה השביתה תיחשב לשביתה בלתי מוגנת. לעומת זאת, אס מדובר על הארגון

הלגיטימי המקצועי, אם זה בתקופת הסכם, ממילא תמיד גרסנו שאין להפר

הסכמי עבודה. ועמדת ההסתדרות מאז ומתמיד, שבתקופת הסכם קיבוצי, אין

עושים שביתה. זאת היא תפיסה עקרונית. וגס כאן נאמר, וחזרו על העיקרון

הזה בהוק, שבמידה, שמדובר בתקופת תוקפו של הסכם קיבוצי, הרי שאין

לשבות. לעומת זאת, אם אין הסכם קיבוצי, או פג תוקפו של ההסכם, ההנחה

הייתה שאס הארגון המקצועי של העובדים, הלגיטימי, החליט להכריז על סכסוך

עבודה, במקרה כזה, זה כלל בסיסי ביחסי עבודה בישראל, מימים ימימה,

וברוב העולם החופשי, אלה הס העקרונות הנוהגיס. המוריס לקחו על עצמס

בהסכם האחרון בצורה בולטת יותר, להימנע משביתות. אבל יש פה התחייבויות

מרחיקות לכת. אני הייתי אומר בשם ההסתדרות בעניין, זה הרבה מעבר לשאלת

המורים, שהוועדה לא תתן את ידה לערער את הבסיס של יחסי עבודה תקינים,

מפני שבדרך כלל, הדכמים מכבדים את עמדת ההסתדרות והיא מקפידה על כך.

שביתה שהיא פראית, היא בלתי מוגנת ממילא ושהוועדה לא תיתן את ידה לערער

את הבסיס של יחסי העבודה הקיימים בישראל מימים ימימה, וזה מה שהחוק הזה

בעצם בא לבטא.

נ. אורי; כידוע, הממשלה החליטה להתנגד לחוק הזה, והוא

עבר, בניגוד לעמדת הממשלה. אני רוצה לנסות

ולהסביר את הטעמים, שבחלקם נאמרו על ידי נציגי ההסתדרות. החוק הזה קבע

את המושג "שביתה בלתי מוגנת" לשביתות שהן בלתי לגיטימיות במהותן.

שביתות ללא אישור הארגון היציג, או תוך הפרת הסכם קיבוצי, או בלי הודעה

כדין, מראש. אין שביתות בלתי מוגנות, על כל התוצאות החמורות, שהחוק קבע

בשביתה בלתי מוגנת, אפשר לתבוע נזקים מהפרט המשתתף בה. לא רק לקבל צו

מניעה נגד השביתה, ברמה הקיבוצית, אלא אפשר לתבוע פיצוי על הנזקים מכל

פרט המשתתף בה. והחוק, כפי שהוא נתקבל אז, היה מאין פשרה בין חופש

השביתה, שהוא מאבני היסוד של כל משטר דמורקטי, לבין הצורך להגן על

הציבור מפני שביתות, שבמהותן הן בלתי לגיטימיות. לא הייתה כוונה, ולא

צריכה להיות כוונה לפגוע בחופש השביתה של שביתות לגיטימיות. והתועלת

השולית של דחיית השביתה מ-1 לספטמבר ל-10 בספטמבר, לא שקולה כנגד הנזק

העקרוני, שבפגיעה בחופש השביתה. חופש השביתה הוא זכות מזכויות במשטר

דמוקרטי, שמתאזנת עם זכויות אחרות. פה מדובר על מניעת שביתה, שהיא

שביתה לגיטימית מכל בחינה אחרת, אלא רק התאריך לא נראה למציע. ייתכן

שיש תועלת מסוימת בפתיחה טקסית של שנת הלימודים ובדחיית השביתה במספר

ימים, אבל התועלת הזעומה הזאת לא שקולה כנגד הנזק העקרוני, שבפגיעה

בחופש השביתה. לכן, מאזן השיקולים הביא את הממשלה לבקש להתנגד לחוק

הזה. אנחנו מבקשים את הוועדה לא להמשיך בהליך הזה, אלא להחליט שאין

מקום להביא אותו לקריאה ראשונה.

ד. אורשטיין; כפי שנאמר, הגדרת שביתה בלתי מוגנת נגזרת משני

קריטריונים ומה שמוצע כאן אינו תואם את התפיסה,

שעומדת מאחורי הדעה הזאת. כאשר ההגדרה נגזרת מקריטריון אחד, שהוא, באם

ננקטו פרוצדורות שאמורת להביא לידי משא ומתן, של הודעות, והקריטריון

השני, שאם חל הסכם קיבוצי אם לאו. ההגדרה של שביתה בלתי מוגנת איננה

נגזרת מההשלכות של אותה שביתה ספציפית, כפי שמוצע כאן, ואס כבר באים

לעורר את כל התפיסה הזאת, אז למה דווקא כאן במערכת החינוך ובשבוע

הראשון של הלימודים. לכן, הממשלה מתנגדת.

מאחר שאני -מעריך, שיש תועלת בצד הטקסי או על

מנת לא להכניס את כולם למערכת של עצבים, וכך



היה בשנים האחרונות, שכל שנת לימודים נמצאים עד 6:00 בבוקר בערך,

במיקוח. ייתכן שיש מקום, אם הוועדה תקבע, ומבחינת משרד חאוצר לא תהיה

בעיה, לקיים דיון ולהגיע להבנה, בחלק מההסכם, לגבי הנושא הזה. זה נושא

שהוא בהחלט בתחום של יחסי עבודה. עד 97' המורים אמורים להיות בשקט

תעשייתי תמורת תוספת של 200/0.

י. שפירא; ההתחייבות של ארגוני המורים לא לנקוט בשום

צעדים בשנתיים הקרובות, אינו נוגע לכל עניין,

אלא נוגע לענייני שכר. התאריך "הקדוש" של 1 בספטמבר קיבל הילה מאגית

שהיא רחוקה מאוד ממשמעותו המעשית. אינני בטוח מה גורם יותר נזק, דחיית

פתיחת שנת לימודים במספר ימים בגלל משא ומתן שלא הגיע אל סיומו, דבר

שכפי ששמענו, קרה פעמיים, מאז קום המדינה, או פתיחת שנת הלימודים בגלל

אילוצים. כולם יודעים, שאוטומטית, אחרי שבוע, העסק מתפוצץ. ההצעה

החלופית שיש לי, להצעה שלך, זה שתהיה הסכמה גינטלמנית מצד האוצר,

שעושים משחק הדמיה ושמקבלים בהסכמה, שרואים את התאריך - 20 באוגוסט,

כאילו הוא 1 בספטמבר ואז אין פיגוע מיקוח, מקדימים אותו בעשרה ימים.

אני מתכוון לניצול המועד לאיום בהשבתה. לאיום

באמצע השנה, יש פחות משמעות מאשר בתחילת שנת

הלימודים. ועל זה אני מדבר. אם ההסתדרות חושבת שככה ניתן להשיג הישגים,

זה רע מאוד. אבל, שמענו כאן דבר אחר, שאני מפרש אותו כפגיעה בהסתדרות,

או נזק ליותר ממליון ילדים. ואם ההסתדרות כה חרדה לציבור המורים

ולמעמדם, ולשכרם ולתיפקודם, איפה היא כל השנה? האם ההוראה, ציבור

המורים, הסתדרות המורים הם בסדר עדיפות ראשון בהסתדרות? אם כן, איך זה

מתבטא? אני חושב שהם לא בסדר עדיפות ראשון, ולכן התנאים, הנתונים

והרמה, למיטב הכרתי, אינם נאותים. חופש המאבק על תנאים סוציאליים נשמר.

רק נשמור את פתיחת שנת הלימודים במועד. מתי ייגרם נזק גדול יותר, האם

כשישביתו את הלימודים שבוע לאחר פתיחת שנת הלימודים או לא יפתחו את שנת

הלימודים במועד. אף אחד לא יכול לבוא ולומר, שזה נזק גדול יותר. אבל

ה-1 בספטמבר, או התאריך העברי התואם, לפתיחת שנת הלימודים, לו מחכים

מיליון וחצי תלמידים. אינני יכול למדוד את הנזק. זה הפתעה בשבילי, שרק

פעמיים לא פתחו את שנת לימודים במועד. אבל היו איומים. האיום הצליח, כי

זאת פתיחת שנת לימודים וכולם נחרדו מהעובדה או מהאפשרות ששנת לימודים

לא תפתח.

אינני רוצה לפגוע במעמד המורים. אנחנו, במפלגה, היחידים, שקבענו את

השילוב בסדר עדיפות ראשון, בסדר עדיפות לאומי, שציבור המורים והמחנכים

והמחנכות צריך להיות העילית של החברה הישראלית והתמורה בהתאם. אנחנו

היחידים, שקבענו זאת, לא ההסתדרת, לא הממשלה, ולא אף אחד אחר. כדי שלא

יווצר מצב, שמערכת החינוך מודיעה, שבשנה הבאה יפלטו 90,000 ילדים

ממערכת החינוך. לאן הם יפלטו? למה הם יפלטו? מאיפה הם יפלטו? מהשוליים

או מצפון תל אביב?

המתנגדים, בדבריהם, אינם תורמים למערכת החינוך. וההסתדרות, אם היא כה

חרדה למעמדם של המורים, איפה היא כל השנה? למה מורים לא מקבלים כפליים

שכר? למה הם לא מקבלים בונוסים?

לטובת הכלל, לטובת מערכת החינוך ולטובתם של הילדים, קודם כל, את שנת

הלימודים פותחים, כמו שעון, ביום -הזה, בשעה הזאת. לזה נועד החוק ולא

להתחיל פה בפגיעה בכל מיני דברים.

ברצוני להדגיש, כי הצעת החוק של המציע, כפי

שאני מבין אותה, למעשה, אינה באה לפגוע בעיקרון

של הופש השביתה. מה שהוא מציע, שהשביתה לא תהיה בשבוע הראשון של פתיחת

הלימודים. יש לנו דבר דומה בסעיף אחר לחוק, שאי אפשר לפתוח בשביתה, אלא

אם כן, מודיעים חמישה עשר ימים לפני כן. יש כבר הסדר כזה, שבתקופות

מסוימות, אינך יכול לעשות שביתה. אינך יכול לקום יום בהיר אחד בבוקר

ממחר אני שובת, גם אם יש לך את כל הזכות לשבות, על פי חוק. אתה

בכל זאת צריך להודיע שבועיים לפני כן. מבחינה רעיונית, אני סבור,

שהעניין הזה של השבוע, שבשבוע הזה לא תהיה שביתה, אינו פוגע בחופש

השביתה, מפני שהשביתה היא כלי למאבק עם נותן העבודה, לגבי שכר, תנאים

סוציאלים ואחרים. ויש פה איזון שהוועדה צריכה לתת את הדעת, מה יותר

פוגע. האם יש לכך חשיבות לאומית, ממדרגה ראשונה, בסדרי העדיפות של

המדינה, שבאמת, שנת הלימודים תפתח במועדה. אני הושב שהוועדה צריכה לתת

את הדעת, אם הנושא של פתיחת הלימודים במועד הוא נושא כה חשוב, מבחינת

האווירה בציבור, מבחינת טובת הילדים, ההכנות הנפשיות שלהם לקראת

הלימודים, ולא המתח אם יפתח או לא יפתח, האם זה גובר על האינטרס של

השביתה. אינני רואה כאן פגיעה בשביתה. אפשר לעשות זאת שבוע אחרי, או

שבועיים אחרי פתיחת שנת הלימודים. ההסתדרות תוכל להשיג את אותן

התוצאות.

ד.רונן; ? אינני מבין את האנלוגיה ואת הקשר. אני חושב,

שיש הבדל מהותי בין החמישה עשר יום ובין פתיחת

שנת הלימודים. החמישה עשר יום, הכוונה של המחוקק הייתה לא באופן פראי,

לא להפתיע. פה אין לזה שום קשר.

הייתי מצפה, מח"כ רפאל איתן, לקבל את עמדתנו ולהסיר את ההצעה שלו מסיבה

פשוטה. אם מאז קום המדינה, רק פעמיים שבתו כך, המשמעות היא שאין לזה

משקל. והאיום, לצערנו הרב, מקצר. שביתות, מכיוון שהצד השני, גם הוא

מעונין להראות כלפי הציבור שהוא עושה כל שביכולתו. כשהוא ידע, שאין

עליו את האיום הזה, אחרי שבוע הוא יקשיח את העמדות שלו, ואם תפרוץ

שביתה, היא תהיה ארוכה יותר, ממושכת יותר וזה רק יביא לנזק רב יותר.

א. יפתי; הצעת החוק מדברת על יותר משנת לימודים אחת,

מאחר שהיא מדברת על סוגי מוסדות לימודיים

שונים, לרבות מוסדות להשכלה גבוהה, ששם שנת הלימודים היא אחרת. כמו כן,

יש לנו במערכת החינוך מוסדות אחרים, כמו המוסדות הישבתיים, שמתחילים

בתאריכים אחרים, שעליהם, אני מניח, לא חלים הדברים, כי הדברים לא

מתבטאים בתקשורת באותה מידה, כמו פתיחת שנת לימודים ב-1 בספטמבר.

השתרבבה להצעת החוק הזה גם "השבתה". איסור השבתה על ידי מעסיקים בתחילת

שנת הלימודים. אם הייתה שביתה בתחילת שנת הלימודים, פעמיים מאז קום

המדינה, השבתה לא היתה מעולם בתחילת שנת הלימודים. שביתה זה יוזמה של

עובדים, השבתה זה מטעם המעסיק, משרד החינוך.

גם אם תהיה הצלחה ויושג ההישג הזה, שבשבוע הראשון לא תהיה השבתה, או

שביתה, הרי שיש מועדים מסוימים, כמו אחרי פגרת פסח, או אחרי פגרת

סוכות, או חנוכה, שהם גם כן מועדים כאלה, שמתחילים שוב, בתוך מערכת

החינוך, ובאותה מידה אז, הלימודים לא יתחילו באותם התאריכים. מה יהיה

אז?



א. בלי; חהצעח הזאת היא מתכון לריבוי שביתות במהלך שנת

הלימודים.

ההצעה שכנגד הגדולה ביותר, שארגוני חמורים

יכולים לתת לחוק הזח, זח לאיים, שחם כלל לא

יצאו לחופש חגדול. באופן עקרוני, אני מתנגד לחוק חזח, משום חטעמים

1. חדיון חזח חוא מאוד חלקי. ישנו דיון אחר. מח צריכח לחיות עמדת

חמחוקק. כרגע לא חעמדח חפוליטית, אלא עמדת המחוקק, בנושא שביתות

במוסדות חיוניים. חאם מערכת החינוך חיא שירות חיוני או איננח שירות

חיוני. אם חיא שירות חיוני, אז צריך לאסור שם את חשביתח באופן

מוחלט כמו בצח"ל. כאשר מדובר כאן על פתרון שחוא כל כך חלקי על

בעיה, שאיננח קיימת מלבד ברטוריקח חציבורית, חיא איננח קיימת בשום

מקום אחר.

2. שיקול חאינטרסים: אנחנו שואלים את עצמנו בכל מעשח חקיקח, מח טובת

חמערכת? וכאן עולה, מצד אחד, של פתיחת יום חלימודים, ובוודאי

שמדובר בכיתח חראשונה.

ו

3. מעמד חמורה בחברח חישראלית איננו כח גבוח. ועד שאחד משני חברי

הכנסת חנוכחים כאן, לא יחיח ראש ממשלה, יחיה קשח מאוד לדבר על

חכפלח של שכר חמורים וגם אז ייתכן שאילוצים אחרים ישנו את חגידול

בשכר חמורים.

לארגון חמורים, ככלל, ולמורח, כפרט, יש מחלוקות רבות ואין כמעט

כלים למורח לחאבק על שכרו ועל מעמדו. אחד חכלים חאלח חוא כלי

חשביתח, שלא ששים לחשתמש בו, וכשמשתמשים בו, מחפשים דרך על מנת

להקל. יש אחריות לארגוני חמורים בדברים האלה.

לכן, אני חושב, שחוק, שנועד בסופו של דבר, לשלול את אחד מכלי חמאבק של

ארגוני חמורים, פוגע בסופו של דבר, במערכת, משום שהוא מחליש את חיכולת

של חמורח לחשיג הישג. ובשל חטעמים חאלח אני מתנגד לחוק חזח.

חיום אנחנו נמצאים בשלב שמיעת העמדות. שני השלבים הבאים של חדיון

יעסקו! 1. יתקיים דיון של חברי ועדת חחינוך בנושא חזח לקראת חקיקח.

2. יתקיים דיון של חברי חכנסת, שמביעים את עמדתם.

אני מבקש מחוועדה להעביר את תמצית הדברים ואת תמצית הפרוטוקול, את

העמדות של בעד ונגד, שהושמעו, לעיונם של חברי חוועדח, כסיכום של חדבר

חזח, לקראת חקיקח, ותתקיים הצבעה לאחר חודעח.

הישיבת ננעלה נשעה 40;09