הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 156

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום רביעי. כ"א בשבט התשנ"ד (2 בפברואר 1994), שעה 00;09

נכחו;

חברי הוועדה; היו"ר א' בורג

ש' יהלום

מוזמנים; די אביזוהר - משרד החינוך

ד' מורג - מנחלת המח' חמשפטית במשי החינוך

מי לנגרמן - רפרנט אגף תקציבים

שי ז'ולטי - ארגון ההורים

מי זבצקי - מרכז השלטון חמקומי

ז י דורות - הסתדרות המורים

ס' בסט - סמנכ"ל חב' הביטוח "כלל"

די ידין - חתם ראשי " " "

טי שטיין - יועצת משפטית במשרד המשפטים

אי שני - מועצת התלמידים

מי בירמי - " "

מי בוטון

מזכיר/ת הוועדה; י י גדלי

קצרנית; ת' בהירי

סדר-היום; חוק לימוד חובה (תיקון - ביטוח תאונות אישיות)

התשנ"ג-1992. מאת חברי הכנסת שי יהלום ואי בורג -

הכנה לקריאה ראשונה



חוק לימוד חובה (תיקיו - ביטוח תאונות אישיות) התשנ"ג-1992.

מאת חברי הכנסת ש' יהלום ואי בורג - הכנת לקריאה ראשונה

היו"ר אי בורג;

אני פותח את ישיבת ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, בנושא חוק לימוד חובה

(תיקון - ביטוח תאונות אישיות) התשנ"ג-1992, של חברי הכנסת יהלום ואנוכי. אבקש

מחבר הכנסת יהלום להציג את הנושא.

שי יהלום;

כידוע לכולם, רוב תלמידי מדינת ישראל מבוטחים, היום ב"כלל" ופעם ב"ענבל".

במסגרת האגרה משלמים סכום מסוים, והתלמידים מבוטחים. הייתי אומר שכל ההורים

חושבים שילדיהם מבוטחים, אבל מתברר שחלק מילדי ישראל אינם מבוטחים, כי חלק

מהרשויות אינן מבטחות את הילדים. חלק מהרשויות יהודיות, הרוב רשויות ערביות.

הסיבה היא הזנחה או שהם חוששים שלא יגבו את הכסף מההורים, ואז לא יהיה להם ממה

לשלם. כך נוצר מצב שחלק קטן מהילדים אינם מבוטחים, מצב לא סביר ולא נכון. מטרת

החוק שכל הילדים יהיו מבוטחים. החוק מחייב את הרשויות המקומיות לעשות זאת כחובה.

אם הרשות אינה מצליחה לגבות את כל הסכום, היא תשלם את ההפרש, אבל לא יהיה ילד שלא

יהיה מבוטח.

אנו מדברים היום על חוק תאונות אישיות, המאפשר לתלמיד אשר שילם עבור הביטוח

או לרשות מקומית, להיות מבוטח בסכום קבוע בהתאם לאחוזי הנכות שנקבעו לו במקרה של

תאונות בלבד. ביטוח צד גי הוא ביטוח במקרה של רשלנות, על-פי פקודת הנזיקין. לא

חייב להיות ביטוח לצד גי, אלא המדינה קבעה את הביטוח הזה כמנגנון. ביטוח צד גי

מדבר על ביטוח אחריות עובדי הוראה ובתי הספר כלפי תלמידים, וזה קיים ללא קשר עם

התשלומים. ביטוח תאונות אישיות מאפשר לתלמיד לקבל פיצוי, ללא קשר עם רשלנות. אין

צורך להוכיח אחריות של בית הספר לתאונה שנגרמה. אם נפגעת כתוצאה מארוע חיצוני או

תאונה ויש לך אחוז נכות מסוים, תקבל פיצוי קבוע בהתאם לאחוז הנכות.

היו"ר אי בורג;

כמה אנשים מכוסים היום על-ידי הביטוח הזה?

מי זבצקי;

מליון ו-100 אלף תלמידים.

היו"ר אי בורג;

איך מבוצע התשלום?

מי זבצקי;

באמצעות אגרת השרותים הנוספים. אם הרשות מחליטה לתת את השרות הזה, ההורה חייב

לשלם. הבעיה היא שיש קושי בגבייה.

די מורג;

אם רשות מחליטה להצטרף לביטוח, היא גובה את הסכום הזה. משרד החינוך ומרכז

השלטון המקומי גרמו לכך שייצא מכרז, ותהיה אפשרות להסדר ארצי כולל. המבטח היום

הוא "כלל". "ענבל" ביקשה לצאת מן ההסדר שהיה קיים, והיושב הכללי התנגד לכך שביטוח

כזה ייעשה על-ידי המדינה. לאחר משא-ומתן ארוך, "ענבל" יצאה מהסדר הביטוח, והוא לא

נעשה היום על-ידי המדינה. זו סיבה נוספת לשקול אם כדאי או לא כדאי לעשות זאת



במסגרת החוק. אנחנו תלויים בגורם חיצוני נוסף, ואין זה ביטוח שהמדינה עושה. למעשה

אתה מחייב רשות מסוימת לבטח בהתאם להסדר ארצי כזה או ארור.

אני רוצה להגיע למצב בו כל תלמיד יהיה מבוטח בביטוח תאונות אישיות. השר יקבע

בתקנות או על-פי חוק המכרזים כיצד זה ייעשה. את המצב הקיים היום דפקטו, אני רוצה

להפוך למצב דיורה ולהחילו על כלל התלמידים. האם יש כאן בעיה?

אפשר לעשות זאת, עם הסתייגויות מסוימות. המצב היום הוא שקיים הסדר כולל על-פי

מכרז, אשר מתקיים על-ידי מרכז השלטון המקומי, החברה למשק וכלכלה, ואין חובה על

רשות מקומית להצטרף להסדר. רשות מקומית אשר רוצה להצטרף להסדר, מצטרפת להסדר

הכולל. רשות מקומית אשר רוצה לבטח את עצמה או לצאת למכרז בעצמה, המלצנו בפניה על

ההסדר הכולל, אך אין חובה שתהרוג מן ההסדר.

כמה רשויות אינן מבטחות?

יש 43 עיריות אשר מבטחות את הילדים שבתחומן, 2ך מועצות מקומיות יהודיות ו-54

מועצות מקומיות לא יהודיות, 25 מועצות אזוריות ו-5 עיריות אשר עושות זאת לא

באמצעות ההסדר הארצי. כל העיריות מבטחות את התלמידים. יש 18מועצות מקומיות שאינן

מבטחות את התלמידים, ול-3 מהן הסדרים אחרים. אלו שאינן מבטחות את הילדים הן:

בוקעתה, בענה, ג'וליס, כפר מנדה, מג'ד אל שמס, מסעדה, כפר ברה, מג'אר, עלוט,

שיבלי ועוד.

כלומר רוב המועצות נמצאות בהסדר ביטוח כזה או אחר. כמה תלמידים אינם

מבוטחים?

יש מועצות אזוריות שאינן מבוטחות במסגרת ההסדר הארצי, אך יש להן הסדרים

מיוחדים במסגרת התקיימ. איני יודע כמה תלמידים אינם מבוטחים, אך מספר התלמידים

המבוטחים הוא 1.173 מליון או בסך-הכל 1.250 מליון. יש רשויות שאינן מצליחות

לגבות את הכספים, והן מבטחות תלמידים על-פי רשימות. אלה שמשלמים מבוטחים, ואלה

שאינם משלמים אינם מבוטחים. ברגע שהרשות מעבירה רשימה, הביטוח הוא אישי. סכום

הביטוח די נמוך, 17 ש"ח לשנה, אך הוא עלה מ-4 ש"ח לפני כמה שנים, ויש יותר ויותר

רשויות שאינן מצליחות לגבות את הכספים האלה, והן לוחצות עלינו לעבור לשיטה של

מעבר לשיטת תשלום פר רשימת תלמידים.

אין מדובר בתלמידים שאינם יכולים לשלם מסיבות כלכליות או סוציאליות. לגביהם

יש תקרה המאפשרת לרשות להכניס אותם לביטוח למרות שלא שילמו. אם הרשות נתקלת

בבעיות גביה, על-פי החוק היא יכולה לגבות את הסכום כאגרה. אם לא תצליח לגבות,

יכול להיות שתעביר רשימת תלמידים, ואלה שלא שילמו לא יהיו מבוטחים.



ש' יהלום;

מטרת החוק היא למנוע מצב כזה. בשלב אי הרשות מבטחת את כל התלמידים, ללא קשר

לגבייה. גם אם לא הצליחה לגבות עבור ילד מסוים, הוא עדיין מבוטח.

מי בוטון;

מה גובה התגמול ל-100 אחוזי נכות?

80אלף דולר. מאחוז מסוים של נכות נותנים תוספת של 50 אחוז, ואז מגיעים ל-120

אלף דולר עבור 100 אחוזי נכות.

כלומר כל אחוז נכות מחושב באופו יחסי למאה אחוז. האם יש מינימום של אחוזי

נכות?

ס' בסט;

אין מינימום. חוץ מאחוזי הנכות יש גם פיצוי על הוצאות ו-20 דולר ליום עבור

ימי ההעדרות, עד חצי שנה.

מי בוטון;

מה הפרמיה?

ס' בסט;

17 ש"ח עבור כל ילד.

שי יהלום;

מה עמדת משרד החינוך?

השר ביקש ממני לומר לוועדה, כי הוא מבקש לשקול מחדש את התנגדות הממשלה, כלומר

הוא מבקש לשקול מחדש את הנושא, מאיור וההחלטה התקבלה כאשר לא היה שר החינוך

והתרבות, והוא מבקש שלא תתקיים הצבעה אלא לארור שישקול את הנושא.

שי יהלום;

האם רשות מקומית כוללת את כל סוגי הרשויות, גם אזוריות?

מ' בסט;

כן.

שי יהלום;

האם יכול להיות מקרה שילד לא יופיע ברשימות הרשות המקומית? האם הרשות מבטחת

גם ילד שיצא מתחומה, כדי ללמוד במוסד כמו "הדסים" למשל?

השיוך הוא על-פי מקום הלימודים. התלמידים שעבורם ני גבית אגרת השירותים

הנוספים, מבוטחים במסגרת הרשות המקומית. יש מוסדות פרטיים שמבטחים את עצמם באופן

עצמאי. הרשות שבתחומה לומד הילד, היא הרשות המבטחת אותו ולא הרשות שבתחומה הוא

מתגורר.

שי יהלום;

אם אני מתגורר בתל-אביב ושולח את בני ללמוד בהדסים, אם המועצה האזורית חוף

השרון - שבתחומה נמצא מוסד הדסים - לא ביטחה את בני, ונפל עליו קיר- האם הוא

מבוטח או לא?

די ידיו;

הוא לא מבוטח, אבל מקרה כזה אינו קורה. כל הרשויות מבטחות, פרט לאלו שפורטו

כאן.

היו"ר אי בורג;

השורה התחתונה היא שיכול להיות מצב בו ילדים נופלים בין הכסאות.

שי יהלום;

האם יש מוסדות חינוך שאינם שייכים למועצות אזוריות או מקומיות?

די מורג;

במקרים חריגים מאד, הם יכולים להיות רשות חינוך מקומית ולהצטרף בעצמם לביטוח.

שי יהלום;

נניח שישיבת בני-עקיבא בנחלים אינה שייכת לרשות המקומית, האם גם היא נכללת

בהסדר הביטוח?

די מורג;

אפשר לרשום; רשות מקומית או רשות חינוך מקומית.

מ' זבצקי;

זו אחת הבעיות של הצעת החוק. החוק מחייב את רשות החינוך. יש רשתות כמו אורט

אשר גובות בעצמן את אגרת השרותים הנוספים. כיום אתה מטיל חובה על רשות החינוך

המקומית, לגבות את התשלומים גם מתלמידי אורט.

שי יהלום;

ואיך אתה מבטח את תלמידי אורט? אורט מבטח את תלמידיו אצלך. לכן אני אומר

שאפשר לקבוע בחוק שהמבטח הוא הגובה.

היו"ר אי בורג;

אנו מוסיפים סעיף שענינו ביטוח, ומה שיהיה כתוב ברישא של הסעיף הזה הוא המשפט

הראשון הלקוח מחוק ביטוח בריאות ממלכתי; כל ילד בישראל מבוטח בביטוח תאונות

אישיות. לארור מכן יהיה סעיף אשר יאמר כי השר יקבע וכו'. הרעיון הוא שהעקרון ייקבע

בחוק, והיועצים המשפטיים ימצאו את הניסוח המתאים.



מ' לנגרמן;

באוצר יש התנגדות לחוק הזה, מטעם הממונה על הביטוח והחשב הכללי. הסיבה

הראשונה לכך היא שאתם אומרים כי השר הוא שיקבע את שעור הגבייה, בעוד שאנחנו

עוסקים בחברה פרטית. ניסוח כזה מעמיד את השר במצב מגוחך: כיצד יקבע יושר לחברה מה

היא תיגבה? החברה פועלת על-פי שיקול עסקי משלה. הטענה השניה היא שאתה מתערב

בבחירת המשפחה או האזרח. יכול להיות שמשפרה כבר ביטחה את עצמה, ביטוח צד שלישי

קיים בבית הספר, ואתה גורם למצב של כפל ביטוח,

איך תמכתם אם כך בחוק ביטוח בריאות ממלכתי? יכול להיות שאדם מבוטח בחברת

שילוח.

אציג את שאלתך לממונה על הביטוח.

גם במסגרת חוק הפנסיה, שר האוצר קובע כמה מותר להוריד מן הפנסיה של כל אדם.

אנו עוסקים כאן בחברות פרטיות ובאקטואריה, ובכל זאת יושר קובע. לכן אי אפשר לומר

שלא ניתן לקבוע את הדברים בצו של השר.

השר קובע תשלומים רק לארור שבא בדברים עם חברת הביטוח ומגיע להסכמה על שעור

הפרמיה, ואז הוא בא אלינו כדי לבקש את אישור הפרמיה.

אני לא מבקש מהשר להיות המבטח, אלא לדאוג לכך שיהיה מישהו שיבטח.

השר הוא איש הציבור אשר קובע אמות מידה סבירות. נניח שהפרמיה היום היא 17

ש"ח, והוא אומר שזה בסדר. מחר יאמרו לו כי הסכום צריך להיות 28 ש"ח. אם ייושוב שזה

לא סביר, יוציא מכרז. השר יכול לאזן בין גורמים שונים.

המצב חנוכחי הוא שברגע שרשות מחליטה, יש חובה על כל ההורים לשלם.

אני מוכן להסתכן בכך שאחוז מהמבוטחים יצטרך לשלם כפל ביטוח, כדי של-99 אחוז

יהיה ביטוח ראשון. אני מניח שאדם שיש לו כפל ביטוח, יוכל לספוג תשלום של 17 ש"ח

נוספים לשנה.

זה לא רק כפל ביטוח, הוא יקבל פיצוי כפול.



היו"ר אי בורג;

האם מישהו רוצה להוסיף?

ז' דורות;

יש כאן ערבוב בין אגרת שירותים נוספים המוטלת כמס עירוני על-ידי הממשלה,

לבין בתי-ספר פרטיים שיעשו בעצמם את הביטוה. זאת אומרת שאין הם נכנסים למסגרת של

הרשות המקומית. ירצו - יבטחו, לא ירצו - לא יבטחו. כך הדבר לגבי רשתות ובתי-ספר

פרטיים, ולכך יצטרכו להתייחס היועצים המשפטיים.

ש' יהלום;

אני לא יודע מה הגדרת ילד שאינו תלמיד. אנו מטפלים גם במניעת נשירה. נאמר

שילד מסוים אינו מופיע בבית-הספר באופן סדיר, אך ביום המסוים בו הוא מופיע נופל

עליו קיר - האם אין הוא מבוטח?

היו"ר אי בורג;

החוק ברור; אלה זכאים לחינוך חינם במוסד חינוך רשמי; 1. מי שחל עליו לימוד

חובה על--פי חוק זה; נער שבאחד הגילים 16 או 17... ימי שבגיל 18 ולא סיים את

לימודיו לפי תכנית לימודים בכיתה י"א. בקיצור; מדובר בתלמידים עד כיתה י"ב.

מ' בוטון;

הביטוח מכסה את הילד לא רק כאשר התאונה קורית בתחום בית הספר.

שי יהלום;

בוועדה לבדיקת נושא הנשירה ראינו שישנם 10 אחוז שאינם רשומים בשום מוסד

חינוך, והם נופלים בין הכסאות. ישנם עולים חדשים שאף אחד לא מתעניין בהם, והם

אינם לומדים ואינם עובדים. האם הם לא מבוטחים?

היו"ר אי בורג;

אני מציע להשאיר את הסוגיה הזו פתוחה בשלב זה.

מ' בוטון;

אם הוא לא רשום ולא לומד, ההורים גם לא משלמים.

שי יהלום;

כדי להיות רשום, הוא צריך לעשות פעולה. לא הרשות רושמת אותו. אם הוא נמצא

באתר קרוואנים, משחק מתחת לקרוואן במקום ללכת לבית--הספר, והרשות גובה את הארנונה

ויתר התשלומים מן ההורים - האם הילד לא יהיה מבוטח?

היו"ר אי בורג;

אתה רוצה שכל ילד עד גיל 18 יהיה מבוטח באופן אוטומטי?

מי בוטון;

זה מה שעושה הביטוח הלאומי.



שי יהלום;

אם החליט לעזוב את בית הספר ולעבוד, הוא לא צריך להיות מבוטח. אני מדבר על

הילדים שאנו רוצים בכל זאת להכניס למסגרת החינוך.

היו"ר א' בורג;

אני מפחד שבגלל הילדים האלה אנו עלולים לעכב את התהליך כולו. בואו נסיים קודם

את מה שאפשר לסיים. בשלב בי, במסגרת ועדת היקירה, אם נרצה לסיים חוקים נוספים -

נטפל גם בכך.

מי זבצקי;

מדובר על ביטוח אשר ניתן כשירות של הרשויות המקומיות. זהו ביטוח אישי אשר

נוגע לתלמיד עצמו. מבוגרים במדינה אינם מבוטחים במסגרת הביטוח הזה.

היו"ר אי בורג;

מבוגרים אינם משחקים במתקנים מסוכנים.

מי זבצקי;

אנו חושבים שהביטוח הזה צריך להיות קיים, ולכן הוא קיים. אבל יש לו משמעות

וטעם רק אם הוא מתקיים במסגרת גדולה, כדי לצמצם את העלויות. הצעת החוק מטילה על

הרשויות המקומיות חובה כבדה. חובה על הרשות המקומית לבטח, משמע אם לא ביטלוה

מסיבות שונות, היא תיחשב כמבטחת. לרשויות המקומיות יש בעיה קשה של גביית אגרת

השירותים הנוספים. הן לא מצליחות לגבות מ-50 או 60 אחוז מהתלמידים. אתה לא יכול

שלא לתת לרשות את האפשרות החוקית לגבות את הכסף. מה שאנו מציעים הוא שתלמיד אשר

לא ישלם את הכסף, לא יהיה מבוטח. אין זה הגיוני שהרשויות המקומיות הן שתהיינה

המבטחות של הילדים במדינה. שמדינת ישראל תהיה המבטחת. אם הכנסת מבקשת לחוקק חוק

כזה, על המדינה לתת את התקציב המתאים. מי שלא ישלם או מי שיתבע את הרשות המקומית

בגלל שלא ביטחה, שהמדינה היא שתשלם.

שי יהלום;

חוק ביטוח בריאות ממלכתי היה אמור לבטח את כל תושבי מדינת ישראל על-ידי

תשלום. אם ילד בן 17. שאינו עובד ומסתובב ברחובות ושהוריו נטשו אותו - יגיע

לבית חולים, הוא יהיה חייב לתת לו טיפול רפואי. אנו אומרים שלא ייתכן שילד אשר

נפגע במתקן של הרשות המקומית, לא יהיה מבוטה על-ידי הרשות. לכן הטילו את החובה על

הרשות המקומית.

מי זבצקי;

אם האחריות היא על הרשות המקומית, ממילא יש לה ולמשרד החינוך ביטוח צד גי,

והילד מכוסה על כל הנזק שנגרם לו.

שי יהלום;

האם יש כפל ביטוח?

ס י בסט;

זה לא כפל ביטוח. יש שני סוגי ביטוח; ישנה חבות של המועצה או של הרשות בגין

רשלנות שלה. חוץ מזה התלמיד מבוטח באופן אישי, והוא יכול לקבל תשלום כפול.



שי יהלום;

הרשויות המקומיות אחראיות היום על שמירה במוסדות חינוך. אנו אומרים שהילד לא

ייפגע משום שההורים מסרבים לשלם אגרת שמירה. אנו מבינים שבענין זה קיימת הובה

בטחונית ייחודית למדינת ישראל. אנו אומרים שקיימת אווזה חובה חברתית יהודית למדינת

ישראל, לבטח את הילדים במקרה של פגיעה. אם הרשות המקומית מתקשה לגבות, היא צריכה

לנקוט בפעולות במו הליכה לבתים ושימוש בהוצאה לפועל.

מי זבצקי;

מה שקרה בנושא השמירה הוא שחייבו את הרשויות המקומיות לבצע את הגבייה, והיום

אין מממנים להן את ההוצאה.

יש בעיה גם עם הניסוח. כתוב: רשות מקומית תבטח, אבל ברור שהרשות המקומית אינה

המבטחת אלא היא צריכה לערוך ביטוח.

מי בוטון;

נכתוב שהרשות המקומית תדאג לבצע, וננתק את הזיקה בין התשלום לביטוח.

מי זבצקי;

ניתן לחוקק את החוק הזה עם שנוי שלפיו תהיה הובה לבטח את מי ששילם.

היו" ר אי בורג;

לא.

ארגון ההורים לא קיבל את כל ההומר. עד לפני שנתיים היה הביטוח באמצעות חברת

"ענבל". ועדת החינוך צריכה לפנות לאוצר ולדרוש שחברת "ענבל" תיקח על עצמה את

הביטוח.

היו"ר אי בורג;

אנו לא מתעסקים בכך עכשיו. הממשלה יכולה לומר שהיא מעדיפה לבטח בדרך זו או

אחרת, וזה אינו משנה לי. נקבל את מה שיהיה זול יותר לממשלה.

ש' יהלום;

השר קובע את תנאי המינימום למענק.

אנו צריכים לאשר את גובה הפרמיה והתגמול.

היו"ר אי בורג;

אני רוצה לסכם את העקרונות; יש הסכמה בוועדה שכל ילד שחל עליו ההוק, יהיה

מבוטח בביטוח מפני תאונות אישיות. הדבר השני הוא ביטול הזיקה בין גביה לבין

הביטוח. בניגוד לעמדת מרכז השלטון המקומי, אנו רוצים בביטול הזיקה הזו. תלמיד

יהיה מבוטח מבלי להתחשב בשאלה אם הוריו שילמו או לא. המשפט האחרון בסעיף די אומר:

נוסף על השירותים אשר השר הביא בתקנות שירותים מקובלים, אישור השר וקביעת שעור

התשלומים וההזר ההוצאות בידי השר טעונים התייעצות עם ועדת החינוך והתרבות של

הכנסת. את הסיפא של סעיף די צריך למחוק מסעיף די ולהעביר לסעוף סעיף ד'(1), כדי

שתחול על כל סעיף די, ולא יהיה כתוב התייעצות אלא אישור ועדת החינוך והתרבות של



הכנסת.

די מורג;

יש בענין זה הצעת חוק.

היו"ר אי בורג;

היא תתקדם וזו תתקדם.

מי זבצקי;

אתם לא נותנים כלים לרשות המקומית. הוועדה הזו חוקקה חוק לפיו אסור למנוע

מתלמידים שירותים, וכתוצאה מכך ירד שעור הגבייה והוא מגיע היום ל-50 אחוז. אני

רוצה שהביטוח יהיה מותנה בתשלום.

היו"ר אי בורג;

בשום פנים ואופן לא. מערכת החינוך בישראל היא מערכת ציבורית כללית, אשר חלח

על כל הלומדים בה.

מי זבצקי;

אבל המדינה מממנת ולא הרשות המקומית הבודדת.

היו"ר אי בורג;

אתה מגיע היום ל-80 אחוז ביטוח אם לא למעלה מזה.

מי זבצקי;

אבל לא מצליחים לגבות את הכל. ארגה משנה כאן את המצב באופן מהותי. הרשות

המקומית יכלה לקבל החלטה רציונלית אם היא רוצה לממן את הביטוח או לא, אבל כאן אתה

מחייב אותה למרות שאין לא מקורות מימון. האם תפקידה של הרשות המקומית להיות מבטחת

הילדים במדינת ישראל?

היו"ר אי בורג;

מכיוון שאתה אחראי על גביית אגרת השירותים. לא מצאתי אף ראש רשות מקומית

שיהיה מוכן להעביר את שירותי החינוך שלו לממלכה. לכך יש מחיר.

שי יהלום;

כמה רשויות מקומיות מבוטחות אצלך?

מי זבצקי;

47 עיריות ועוד כ-120 מועצות מקומיות ו-25 מועצות אזוריות.

שי יהלום;

מתוך כל אלה, כמה העבירו אליך רשימות?



מ' זבצקי;

15.

ש' יהלום;

כלומר פחות מ-10 אחוז. 90 אחוז מחרשויות המקומיות מבטחות כבר היום את כולם,

כלומר מסתדרות עם ההסדר הקיים. 10 אחוז מבטחות באופן סלקטיבי ו-90 אחוז באופן

מלא.

מי זבצקי;

זוהי חלק מהבעיה של אגרת לשירותים הנוספים. ברגע שתאמר להורה שהוא מבוטח

ממילא, יהיה לו תמריץ נמוך מאד לשלם.

טי שטייו;

כרגע יש עמדת ממשלה, וועדת השרים לעניני חקיקה מתנגדת להצעת החוק.

אני מבינה שהשר רובינשטיין רוצה לשנות את ההחלטה, אבל זוהי עמדת ועדת השרים.

היו"ר אי בורג;

התקנון הדמוקרטי במדינת ישראל אומר; היה וחוק עבר בקריאח טרומית, למרות

התנגדות הממשלה, הוא עדיין עומד. הדיון הזה הוא על הכנת החוק לקריאה ראשונה. היה

והממשלה תמשיך בהתנגדותה, הנושא יגיע להכרעת מליאת הכנסת.

ט' שטיין;

הממשלה לא שינתה בענין זה את דעתה.

שי יהלום;

כל מה שאמרה נציגת משרד החינוך והתרבות הוא ששר החינוך שוקל את הענין.

אתם מנסים לנתק בין מקור הסמכות למקור האחריות, כאשר אתם קובעים שהאחריות היא

של הרשות המקומית.

היו"ר אי בורג;

אם אני מבין את מה שכתוב בחוק, האחריות היא של השר.

שי זולטי;

גובה הסכום צריך להיות אחיד לכל ילד בישראל.

היו"ר אי בורג;

תודה רבה לכולכם.

(הישיבה ננעלה בשעה 00;10)