הכנסת השלוש-עשרה

מושב-שלישי-



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 147

מישיבת ועדת החינוך וחתרבות

יום רביעי . כט בטבת תשנ"ד. 12.1.94. שעה 30;10

נכחו;

חברי הוועדה! א' בורג - היו"ר

די איציק

י' בא-גד

א' הירשזון

ש' הלפרט

שי יהלום

לי לבנת

ע' מאור

מ' שטרית

י' שפי

מוזמנים; חה"כ ש' גוטמן

חה"כ נ י חזן

פרופ' עי קומורניק - נציג ארגוני הסגל האקדמי

פרופ' י' בלך - נציג ארגוני הסגל האקדמי, הטכניון

פרופ' מי דסקל -נציג ארגוני הסגל האקדמי,

אוניברסיטת תל-אביב

פרופ' חי גוטפרוינד - יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות

גי זילכה - מנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה

י' לוין - הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה

גבוהה

אי בלר - אגף התקציבים, משרד האוצר

שי שניידר - יו"ר התאחדות הסטודנטים

שי דודאי - יו"ר אגודת הסטודנטים בבאר-שבע

ר' סמוראי - אגודת הסטודנטים

י' גידלי

קצרנית; טי רם

סדר היום; משבר הסגל באוניברסיטאות - דיווחים מהצדדים במשבר



משבר הסגל באוניברסיטאות - דיווחים מהצדדים במשבר

היו"ר א' בורג;

מתקיימת כעת ישיבה נוספת בנושא צער בעלי-חיים וביקשתי

מהבר הכנסת אברהם פורז שלא יסוכם שם דבר מאהר שיש הברי כנסת

שמעניינים אותם הנושאים בשתי ישיבות הוועדה.

הבר הכנסת הלפרט ביקש הצעה לסדר.

שי הלפרט;

אני מבקש להעלות בדהיפות על סדר יומה של הוועדה את הרצח

הנתעב של נהג המונית על-ידי שלושה נערים. המקרה בוצע תוך תכנון

ולא בצורה ספונטנית, כלומר לא מדובר בנער שקיבל "קריזה". אלה

נערים שתכננו את הרצח, ואף תכננו להפוך להבורת פשע. אני חושב

שוועדת ההינוך והתרבות חייבת לדון בדחיפות בנושא.

לי לבנת;

אני מצטרפת לבקשתו של חבר הכנסת הלפרט.

ברצוני להעיר הערה בנושא ההשכלה הגבוהה, לפני שאנו

מתחילים את הדיון . היום עומד להסתיים במליאת הכנסת דיון בהצעות

לסדר בנושא השביתה. למעשה הוא נקרא משבר בהשכלה הגבוהה, אך ברור

שהנושא הוא השביתה. ההצעות לסדר אינן שלי, אך בדקתי והסתבר לי

שמי שעומד היום להשיב במליאת הכנסת על ההצעות לסדר אינו שר

החינוך והתרבות, אלא שר האוצר. זה נשמע לי מוזר מאד, מאהר ששר

החינוך והתרבות הוא זה שאחראי על מערכת ההשכלה הגבוהה ומוזר

שלאחר השבוע השני של ההשבתה, הוא אינו מוצא לנכון להגיד דבר

ואפילו לא להופיע במליאת הכנסת בדיון בנושא זה. נאמר לי שזה

כנראה נקבע בממשלה, אך איני חושבת ששר החינוך והתרבות יכול

להתנער מכך.

לאור זאת, אני מבקשת אחת משתיים: או ששר חחינוך יגיד

שאינו מסוגל לטפל בנושא ויתפטר, או ששר החינוך יבוא לוועדה

ויקיים דיון נוסף עם שר האוצר, לא רק כדי לשמוע את הצדדים, משום

שאיננו על תקן של מדווחים על עמדות הצדדים, אלא קיים משבר קשה

והוועדה חייבת לדון בכך עס שר החינוך, חוץ משמיעת העמדות של

הצדדים.

י י בא-גד;

אני מצטרף לבקשתו של חבר הכנסת הלפרט בקשר לרצח המזעזע,

אך מאחר שכבר קיבלתי הבוקר את סדר היום לשבוע הבא, אני מבקש לתת

.לזה עדיפות על כל סעיף אחר. ביום שני הוזמנו לשעה 11:30 לישיבה.

יתכן שניתן להקדימה, מאחר שגם הנושאים האחרים חשובים. אם לא, זה

חייב לקבל קדימות על כל ענין אחר.

בהתייחס להערתה של חברת הכנסת לבנת, אני דווקא כן בעד

התשובה שתינתן על-ידי שר האוצר, כי אנו יודעים ש"בעל המאה הוא

בעל הדעה". כאן לא תועיל תשובתו של שר החינוך והתרבות, למרות

שגם הוא צריך להיות נוכח. שניהם צריכים להיות נוכחים, אך לפחות

"בעל המאה" חייב להיות נוכח.

אילו היתה שביתת אחיות, היית מעלה על דעתך שלא שר הבריאות

? ישיב?

אי הירשזון ;

מאחר שהקדמתי הבוקר את חברת הכנסת לבנת והגשתי הצעה דחופה

לסדר היום בנושא שהעלה חבר הכנסת הלפרט, ממילא נביא את זה לדיון

מיד לאחר הדיון במליאה ונביא לוועדה. המשמעות העמוקה מדוע זה

קרה אינה ענין של מקריות. זוהי תופעה שצריך לדון עליה בהרחבה.

בהתייחס לנושא שהעלתה חברת הכנסת לבנת, זו לא הפעם

הראשונה שהצעה דחופה לסדר היום בענין שביתת האוניברסיטאות

מתקיימת השבוע. אני הגשתי הצעה דחופה לסדר היום והיא אושרה

בתחילת השביתה, אלא שאז הכנסת ביקשה לדחות את כל ההצעות מאחר

שדנו בנושא תקציב. לכן, חמור בעיניי עוד יותר ששר החינוך

והתרבות לא מוצא לנכון לנמק את הדברים, אלא משאיר את המלאכה לשר

האוצר.

די איציק;

הפשע והרצה הנורא מצריכים דיון דחוף. יותר מזה, אני חושבת

שיש לדרוש נתונים, מאחר שבזמן האחרון יש יותר ויותר אירועים של

קטינים ששותפים ברצח או בפשע כזה או אחר שהכותרת שלו היא

אלימות.

חייב להיות במשרד החינוך המ"ל שמטפל בענין ואני מציעה

שיהיו לפנינו כל הנתונים לפני שאנו דנים בנושא.

אני מסכימה לגמרי עם חברת הכנסת לבנת בענין שר החינוך

והתרבות. מוזר בעיניי שדעתו כמעט לא נשמעה בנושא השביתה ואיני

יודעת מדוע הוא ירד למחתרת בנושא. אם יש לו חשש משר האוצר, הוא

צריך להביע את דעתו. מוזר בעיניי ששר האוצר משיב ואנחנו נמצאנו

למדים בזמן שהוא האחרון משיב על הרבה מאד שאילתות שלפי דעתי לא

נוגעות ישירות למשרדו ולא יתכן שלשר הישיר לא יהיה מה לומר.

אם השיטה היא ששר האוצר משיב לכל השאילתות שנוגעות

לכספים, והשרים האחרים אינם מתבטאים בנושאים הקשורים אליהם

ישירות, יתכן שהוא יכול למלא את כל התפקידים בעת ובעונה אחת.

ע' מאור;

אני מצטרפת לפנייה לדיון דחוף בנושא הרצח. ברצוני להדגיש

שגם אם יערך דיון במליאה, שהוא חשוב מאד לכשעצמו, ואף אני מגישה

הצעה דחופה לסדר, אין זה קשור לחשיבות של העבודה החינוכית פה.

אני. מבקשת מיושב-ראש הוועדה שזה יתקיים גם בהקשר של אמצעי

התקשורת, כלומר לקשור את הנושא של אלימות בתקשורת והשלכותיה על

המערכת החינוכית.

בהתייחס לנושא השביתה באקדמיה, אני חושבת שביקורת היא

לגיטימית, אך נראה לי שההתבטאות שמדברת על פיטוריו של שר החינוך

היא ממש לא במקומה וברצוני להתנגד לה.



מבחינת נוהל הדיון כחברה בנשיאות הכנסת, ברצוני ליידע את

חברי הוועדה, שהתגובות בנושא משא ומתן הן תמיד של שר האוצר שכן

הסכמי שכר נערכים בין הממשלה שמייצג אותה שר האוצר, לבין כל

האיגודים המקצועיים וכל הנושאים ונותנים.

שר החינוך התבטא בנושא ובהחלט נתן תמיכה למרצים. אני

מציעה שכן נזמין את שר החינוך אלינו לוועדה, כי בהחלט כלפינו

התשובה איך נאבקים הינה באחריות השר.

אני מקווה שהדיון בנושא הרצח יתקיים, לפחות מבחינת

הוועדה, ביום שני בשעה 10:00. הוא לא יתקיים אם לא נצליח לזמן

את כל הגורמים הנוגעים בדבר על מנת לקיים דיון . אוציא הודעה על

תיקון סדר היום.

אני מניח שזה יהיה דיון פתיחה ולא דיון שנסגר מאחר

שניכנם לתהליך יותר עמוק.

לגבי הביקורות שהושמעו כאן על שר החינוך, אבוא בדברים

היום גם עם שר החינוך וגם עם שר האוצר. הישיבה הבאה של הוועדה

. בענייני המשבר של ההשכלה הגבוהה תתקיים עם שני השרים, על מנת

לשמוע גם את עמדת "הדעה" וגם את עמדת "המאה".

נפתח את הישיבה. אני מבקש מיושב-ראש ועדת המשנה לענייני

השכלה גבוהה לתת בקצרה דיווח לחברי הוועדה על מה קרה מיום שעלה

הדבר לאויר ואיפה היתה מעורבת ועדת החינוך והתרבות.

מ' שטרית;

ברצוני לספר את השתלשלות המאורעות עד לפרוץ השביתה. י ושב-

ראש הוועדה ואנוכי נפגשנו באופן אישי עם הסקטורים השונים

ששותפים לסכסוך זה, כל אחד בנפרד. נפגשנו עם כל המעורבים בענין

כי הסכסוך עמד בשער לפני שהוא פרץ. נפגשנו עם המועצה המתאמת של

ארגון הסגל שנציגיה נמצאים כאן, עם הות"ת (הוועדה לתכנון

ולתקצוב של המועצה להשכלה הגבוהה), עם ראשי ור"ה (ועד ראשי

האוניבריטאות), עם אנשי האוצר שמנהלים את המשא ומתן על השכר ועם

מר שלום גרניט ואנשיו. בפגישות שקיימנו עם הפורומים הללו,

התרשמנו שהפער בין הצדדים גדול מאד וניסינו להביא לקירוב עוד

לפני פרוץ השביתה.

אםפר במילים אחדות מה עומד על המדוכה. בזמנו, אחרי ההסכם

שנערך עם המרצים לאחר השביתה האחרונה, אנשי ור"ה הקימו ועדה

שבראשה עמד צבי צור ונקראה לצורך הענין ועדת צ'רה. הוועדה היתה

אמורה לבדוק את שכר הסגל הבסיסי ולהגיש המלצות.

האס הדו"ח נמצא בוועדת החינוך?

Pי



מ' שטרית;

הוועדה ראיינה שורה של אנשים מהסגל האקדמי, מאנשי ור"ה,

מאנשי הות"ת ומארגוני הסגל וניסתה להגיש המלצות שאמורות להביא

לפתרון את בעיות השכר של הסגל האקדמי.

1. שינוי מבנה השכר ורמת השכר, כאשר הציעו תוספת שמסתכמת בסדר

גודל של 30% ביחס לשכר הקיים היום.

פריסה לשלוש שנים. הרעיון של הוועדה היה שהסגל האקדמי יקבל

השנה תוספת של 10% ועוד 1056 ועוד 10%, כאשר המשמעות הסופית

של יישום ההסכם היא, שבתום שלוש שנים השכר הבסיסי של ארגוני

הסגל יעלה ב- 30%.

2. דיפרנציאליות בשכר. הרעיון הוא שאנשי הסגל האקדמי יקודמו

בשכרם לפי מידת תרומתם לאוניברסיטה ולמהקר.

3. המלצה לגבי שיטת עדכון השכר כדי למנוע את המשא ומתן הבלתי

נעים שנה אהר שנה, בין הסגל האקדמי לבין האוצר על איך

מרכיבים את השכר ולמי הוא צמוד.

היתה המלצה חד-משמעית ליצור דיפרנציאליות בשכר ולקדם

מרצים מצטיינים צעירים. לקדם את אלה שתורמים יותר בהוראה ובמהקר

ולתת להם שכר יותר גבוה מאשר לאחרים.

לגבי שיטת עדכון השכר, ההמלצה היתה ששכר סגל אקדמי יעודכן

על-פי עליית השכר הממוצע במשק.

בפגישה עס הגופים השונים, אנשי ור"ה והמועצה המתאמת של

ארגוני הסגל, קיבלו כולם בחיוב שתי המלצות מתוך השלוש. הם קיבלו

את נושא הדיפרנציאליות בשכר זאת אומרת את האפשרות שאוניברסיטאות

תוכלנה לקדם אנשים וזהו דבר חדש בתחום יחסי עבודה. ניתן לקדם

מרצה שתורם יותר בתחום עבודתו באוניברסיטה ולתת לו שכר יותר

גבוה מאשר למישהו אחר.

שיטת עדכון השכר גם כן התקבלה על דעת כולם. ארגוני הסגל

אינם מקבלים את התוספת לבסיס השכר. עמדתט היא שהשכר הבסיסי של

מרצה שיש לו שני ילדיס, צריך להיות כמו השכר הממוצע במשק במשפחה

בת ארבע נפשות. המשמעות של זה מבחינה כספית היא בעצם תוספת בערך

של % 100 לשכר של הסגל האקדמי היום.

ברור שהפערים גדולים מאד. כדי לנסות לקרב את עמדות

הצדדים, כינסנו ישיבה של ועדת המשנה בהשתתפות כל הגורמים בוועדה

זו ובישיבה היתה הבטחה של האוצר להכנס למשא ומתן מיידי עם

ארגוני הסגל האקדמי, במטרה למנוע את פריצת השביתה בכלל. ארגוני

הסגל הסכימו לדחות את השביתה ל 30 בדצמבר, כאשר הפגישה נערכה

באמצע דצמבר. לצערי הרב, האוצר לא עמד בהבטחתו זו. אנשי האוצר

בעצם לא נפגשו עם ארגוני הסגל אלא רק באמצעות אנשי ור"ח

-ופרופסור קומורניק שעומד בראש המועצה המתאמת של ארגוני הסגל,

הרגיש מתוסכל ומאוכזב, לדעתי בצדק, כיון שהוא קיבל הבטחה שיפגשו

איתס וינהלו עימם משא ומתן שוטף ורצוף, במטרה לנםות ולסיים את

הסוגיה.

ל' לבנת;

האם האוצר סירב להפגש?

האוצר לא נפגש עם אנשי הסגל אף פגישה אחת ישירות, אלא רק

באמצעות ור"ה. הטענה של האוצר היא שמי שמעסיק אותם הם ראשי ור"ה

ושהם ינהלו את המשא ומתן. הדבר לא מצא הן בעיני ארגוני הסגל והם

הודיעו על פריצת השביתה הראשונה שבעקבות תהילת המשא ומתן נפסקה

ואנו עומדים לדעתי באותה נקודה בדיוק.

ניסיתי לדבר עם שר האוצר ולהםביר לו שהשביתה יכולה להמשך

זמן ארוך. הוא טוען שאין הוא זקוק לתיווך ויש לי הרושם שהצדדים

נמצאים במשבצת הראשונה של המשא ומתן וכי אין שום התקרבות בין

שני הצדדים. הפערים בנקודה הראשונה עומדים באותו מרהק כפי שהיו

בתהילת הדרך.

פרופ' ע' קומורניק;

ראשית, ברצוני להודות לכם על שהזמנתם אותנו. אני רוצה

לאשר את כל מה שאמר הבר הכנםת שטרית והוא תיאר את המצב נאמנה.

שר החינוך והתרבות עד היום לא הזמין אותנו לפגישה.

גם אתם יכולים ליזום פגישה. האם יזמתם פגישה איתו?

פרופ' עי קומורניק;

פנינו לעוזר שלו .

כדי לסבר את אוזנם של חברי הוועדה, תן להם נתון כמה פעמים

נפגשה אתכם ועדת החינוך באותה תקופה.

.

לפחות ארבע פעמים.

כפי שנאמר, המאבק הוא למעשה על דמות ההשכלה הגבוהה וזוהי

הבעיה המרכזית. הבעיה המרכזית של הסגל היא לא שהוא מסכן. מדובר

... באנשים מצויינים וכל העולם מעונין בהם. הם יכולים לעבוד בכל

מקום בעולם, כי על מנת להיות חבר סגל, ארבע אוניברסיטאות הטובות

בעולם ממליצות עליהם בדרגה. ישנן שמונה אוניברסיטאות בעולם

שהעניקו לי פרופסורה ואני יכול לעבוד אצלן אוטומטית עם 140,000

דולר לשנה. אם זוהי המטרה, זה ניתן להשגה מיידית.

זוהי בדיוק הבעיה של מדינת-ישראל משום שכדי להיות חבר

סגל, מנפים את המערכת. בצורה רצינית.ביותר ואנשים שמגיעים אליה,

צריכים לעבור כור היתוך אדיר. צריך לסיים את האוניברסיטה

בהצטיינות, צריך לסיים את המסטר בהצטיינות, צריך לסיים את

הדוקטורט בהצטיינות וצריך לסיים פוסט דוקטורט בארצות אחרות גס

. כן בהצטיינות, כדי שהאוניברסיטה תמליץ עליו שיהיה חבר סגל בארץ.

לאחר מכן בגיל 35 או 40 מגיעים לאוניברסיטאות וזו בערך התקופה

הנדרשת כדי להיות מועמד. אדם בעך משפחה הגיע להיות מרצה ומקבל

2,700 שקל נטו. לא ניתן לחיות במסגרת זו ולכן רבים עושים

"חלטורות בחוץ-לארץ וכתוצאה מכך רמת ההוראה נפגעת.



היו"ר א' בורג ;

האם יש לך מושג במה מחברי הסגל עושים "חלטורות" בחוץ-לארץ

ולכמה מהם אין שום "חלטורה"?

יש הרבה מאד שאין להם "חלטורות". המצטיינים ביותר

בטכנולוגיה ובמדע עושים "חלטורות". ישנה גם בעיה בתרבות. הבעיה

הינה שהמערכת מתדרדרת ולא משום שהאנשים אינם טובים, אלא אלה

אנשים נבהרים. ברצוני להזכיר שפרטי ישראל ניתנים לפרופסורים

באוניברסיטאות, ועל כך גאוות מדינת-ישראל ביום העצמאות.

הבעיה היא נושא המשכיות הרמה של ההשכלה הגבוהה במדינת-

ישראל. אם משו ים אותנו לכל הבכירים במשק, אנו ברבעון התחתון .

לפקידי עיריה בסגל הבכיר אושרו משכורות מ- 8,000 עד 17,000 שקל

לחודש פלן ס רכב ופלום תוספות אחרות. הסברתי שצריך לסיים פוסט

דוקטורט כדי להתקבל לדרגה הנמוכה ביותר שהיא מרצה. לאחר מכן

מקבלים מרצה בכיר, קביעות, פרופסור חבר ולבסוף פרופסור מן

המנין. את כל אלה צריך לעבור ואין לנו יותר מארבע דרגות. ליתר

יש דרגות רבות ובכל פעם מוסיפים להם דרגות ועושים כל מיני

תרגילים. לנו אין תרגילים כאלה והמשכורות שלנו הן מתחת לכל

ביקורת.

הגיע רגע האמת. לנו אין חוזה עבודה ואנו דורשים חוזה

עבודה חדש שישקף את מעמד חהשכלה הגבוהה במערכת. זו הנקודה

החשובה ביותר. אי-אפשר לשחק עם זה ואיננו מסוגלים להתחיל במשא

ומתן כל שנתיים שלוש ולהתחיל משביתות וכדומה וזה מה שמנסים

להציג לנו באוצר. הס טוענים שנערוך חוזה לשנתיים שלוש. זה ברור,

משום שפקידי האוצר הבכירים יוצאים אחרי שלוש שנים וחצי ל- 70%

פנסיה ואין להם בעיה.

היכן נמצא המשא ומתן כרגע?

פרופ' עי קומורנייק;

מיום רביעי בלילה אין משא ומתן איתנו. אנשי האוצר עדיי;

נשארים במצב של % 19.2 שלמעשה כל המשק מקבל. אצלנו זה על המשכורת

הנמוכה ובוודאי שנקבל פחות. מדובר למעשה בהפרשי תוספת יוקר עם

שחיקה של % 2-3. זה לא נותן דבר ולא משנה דבר. הבעיה היא שלא

מכירים בעובדה שאנו נמצאים בבור ולא מוכנים להראות יוזמה כיצד

אנו מוצאים מתוך הבור.

האם מודל צירה מקובל עליכם?

פרופ' עי קומורניק;

המסקנות של ועדת צירה מקובלות, כפי שהבר הכנסת שטרית

את הנושא הדיפרנציאלי אנו מכירים

ואני חושב שמדובר בפריצת דרך בחשיבה. אנו מוכנים שיהיו הפרשי

משכורות בין פרופסורים שונים ומרצים שונים וכדומה. אנו סבורים

שזה טוב למערכת.



היו"ר א' בורג;

זה כלי ניהולי.

פרופ' ע' קומורנ יק;

אנו בעד זה. הנושא של ההצמדה לשכר הממוצע במשק הוא חשוב

מאד בעינינו, משום שהצמדה כזו לפחות תשמור על המערכת שלנו ולא

נצטרך כל שנתיים שלוש לנהל מאבק. יקימו עוד ועדת קוברסקי ,

יוסיפו לכט כסף ויוסיפו גם לנו.

הנושא השלישי שמפריע לנו בוועדת צור, שהוא נכנס לעלויות

והחליט שאמנם מגיע לנו יותר, אך המשק אינו יכול לשלם יותר, ולכן

הוא קבע % 30, מה שכלל לא עונה על המצב בו אנו מצויים.

היו"ר א' בורג;

כלומר, דיפרנציאציה והצמדה אפשר להניח בצד. הויכוח מתמקד

ברמת השכר.

פרופ' ע' קומורניק;

נכון . לפי ועדת צור מדובר על חמשת אלפים ומשהו שקל בעוד

שלוש שנים, בסך הכל 3,100 שקל נטו, וזה אינו עונה על הבעיה. לא

יתכן שמישהו טוב יעבוד במשכורת כזו.

הי ו"ר א' בורג;

ביום שיתחדש המשא ומתן , הוא יתמקד במודל צ'רה ובתוך מודל

צירה, בעיקרו יהיה מוקדש לרמת השכר.

פרופ' עי קומורניק;

רק רמת השכר. בעינינו, לגבי היתר אין בעיה. איננו מוכנים

להפריש ממערכות אחרות שיש לנו כדי להעלות את השכר או להוריד

ממרכיב אחר.

היו"ר א' בורג;

לדוגמא שבתון?

פרופ' עי קומורניק;

השבתון וקרן ההשתלמות הם האמצעים של ההנהלה לדאוג לרמה.

לכן ור"ה הודיעה מפורשות שהיא מתנגדת לגעת בנושא זה, משום שזה

איננו שכר. זה כפי שמישהו מכם יסע לחוץ-לארץ ויטענו שזהו השכר

שלו. זהו האמצעי היחיד לשמור על הידע באוניברסיטאות. אנו נמצאים

במזרח התיכון ולא קהיר ולא רבת-עמון הן הכתובת שלנו להשתלמות

וכמו כן לא לשכת העבודה. אנו צריכים לעשות זאת במקום אחר וחשלמת

הידע נעשית על-ידי נסיעה לכנסים ולהשתלמות מחקרית באוניברסיטאות

אחרות.

אני חושבת שיש קשר ישיר בין רמת ההכנסה שלך לבין ההוקרה

והיוקרה של מה שהינך עושה. אני בהחלט חושבת שהמשכורת שלכס דלה

מאד והגיע הזמן שימצא פתרון דרסטי ובמקומכם, לא הייתי מסתפקת

במספר אחוזיס מועט.



ברצוני להעיר הערה שיתכן שתקבלו אותה בכעס. אתם טוענים

שאתם מעוני ינים לדאוג להשכלה הגבוהה ורק לשם כך אתם באים לכאן .

לא שמעתי אתכם מתבטאים כמעט בשום נושא שמצוי על סדר היום

הציבורי במערכות אהרות. לדוגמא, האוניברסיטאות מאד צפופות,

לדוגמא, חוץ מאלה שנוגעים ישירות לענין , לא שמעתי אתכם בנושא

פתיחת מכללות - כן או לא? אני חושבת שיכולתם לתרום הרבה יותר

להברה הישראלית ולא לחינם טוענים שאתם יושבים במגדל השן .

אני מציעה לכם בידידות לבדוק את הקטע הזה בתוך הקומפלקם

של תדמיתכם בציבור הישראלי. יש לכם בעיה עם זה ואני אומרת זאת

בידידות רבה.

פתחתי ואמרתי שללא קשר לכך, אם אצטרך להצביע ולהיאבק,

איאבק עבור המשכורת שלכם. איני זוכרת שאי פעם שבתתם על נושא

מסוים מלבד משכורת. לא שבתתם לדוגמא על המאבק של התלמידים שלכם,

על הצפיפות בכיתות שלהם, על כך שהולך להיות "פיצוץ", על כך

שרוצים להעמיק יותר ויותר את ההשכלה הגבוהה ואין לנו מקום.

האם הסתדרות המורים פעם שבתה על דברים מסוג זה?

הגיע הזמן שתעשו אצלכם בדק בית בענין זה, אם אתם

מעוני ינים שהציבור לא יסתכל עליכם בניכור, והוא אכן מסתכל עליכם

בנ יכור.

בידי תלוש משכורת של פרופסור ברוך נבו המשמש מרצה

באוניברסיטה 22 שנה ומשתכר 3,275 שקל. זוהי בושה. למען ההגינות

הוא כותב שהאוניברסיטה מפרישה עבורו מדי חודש 1,100$ עבור שבתון

וקרן קשרי מדע בינלאומיים, אך הוא יכול לנצל את הכספים אך ורק

בהקשר למטרות הספציפיות הללו. זוהי משכורת חרפה. יחד עם זאת,

אני חושבת שיש לכם את כל הסיבות לעשווז בדק בית לגבי התדמית

שלכם.

בהתייחס לנסיעות שלכם, במדינת-ישראל, לצערי הרב, נסיעה

. נתפסת כתענוגות. חבר--כנסת יכול לנסוע לשלושה ימים לצורך הסברה,

כאשר בתוכם הוא טס עוד שתי טיסות פנים, וזה יחשב לו כנסיעת

בילוי" אתס לפחות לא סובלים מן התדמית הזו. ואני יודעת ששליש מכם

נוסע די הרבה וזה מתקבל כהשלמה, השתלמות והתמקצעות וכן על מנת

לראות מה פורסם בעולם. אני יודעת שגם לנו יש תדמית שלילית, אך

אני חושבת שאתם יכולתם לפעול אחרת ואתם לא פועלים כך.

לי לבנת;

בתגובה לדבריה של חברת הכנסת איציק, איני מוצאת מקום

להטפה כרגע, וזה בוודאי לא נושא הדיון . אני מציעה שנתייחם לענין

ולא נתעסק בדברים אחרים.

בשנה שעברה ישב כמעט אותו פורום באותו נושא וחשבנו

שסיימנו את הנושא. אני מציע להתעסק רק בנושא השכר ולעזוב את

הבעיות האחרות שהעלתה חברת הכנסת איציק, אפילו אם הן נכונות, אך

אין זה הזמן המתאים. כרגע יושבים אלפי סטודנטים וכל עתידם נתון

במשא ומתן .



אני חושב שצריך להכנס למשא ומתן אינטנסיבי עד שיצא "עשן

לבן", לשביעות כל הצדדים, כי אחרת נשב כאן כל שנה וכך יראה

החינוך הגבוה.

ש' גוטמן ;

ברצוני להביע פסימיות מוחלטת ביכולת של חברי הסגל האקדמי

להשתלב במערכת של מלחמה מול האוצר. אילו חברי הסגל היו יושבים

על "ברז" כמו נמל, יכול להיות שהיה טעם בדבר. יחד עם זאת,

ברצוני לציין שגם חבריי הסגל וגם חברי הוועדה אינם רוצים לומר את

האמת. יש כאן אמת הרבה יותר בסיסית ואנו כחברי סגל, מתביישים

לומר אותה. לעניות דעתי, רמת האוניברסיטאות במדינת-ישראל בשקיעה

מוחלטת. אני אומר זאת כפרופסור מן המנין בטכניון והטכניון נחשב

מוסד רציני ביותר גם ברמה בינלאומית ויחד עם זאת, על-פי המדדים

הפרטיים שלי, אני מודד את הטכניון בשקיעה. טענתי בוועדת המשנה,

שאם לא עומדים בתור ואין תחרות על כל מקום שמתפנה בטכניון ,

המשמעות המקצועית היחידה היא שהטכניון בשקיעה. לא ירחק היום

ואני מעריך שבשנות ה- 2,000 המצב יהיה הרבה יותר חמור. אם אני

לוקח את הטכינון כדוגמא, חייבים לזכור שהוא הבסיס הטכנולוגי של

מדינת-ישראל.

מדברים על מגדל השן וזה נכון . באותו מגדל שן של הטכניון

נמצאים במירוץ מטורף אחר הרמה הנאותה ואני מציע לפנות לשכנינו

ברפא"ל ולשאול אותם מה דעתם על מגדל השן שנקרא הטכניון . נכון

שאנו לא מעורבים בהרבה מאד נושאים בארץ, אך ברמה הטכנולוגית אנו

מעורבים בצורה מאד בסיסית.

נושא ה"חלטורות" שבעיניי הוא אחד האסונות הכבדים שקורים

למוסדות הללו, יבוא על תיקונו כאשר חבר סגל ידע שכדאי לו להיות

בקיץ חופשי .

פרופ' מ' דסקל;

אנו מקבלים את הצעתך בחיבה, חברת הכנסת איציק. אנו בהחלט

אזרחי 'המדינה ור1צים להיות מעורבים, אך אס את מדליקה רדיו או

טלויזיה, בכל נושא שעולה, מיד מזמינים מרצה מן האוניברסיטה

להבהיר ולהסביר לציבור. אני חושב שזוהי מעוצבות וזו תרומה.

היו"ר א' בורג;

בתום השביתה נערוך דיון מיוחד על הדימוי הציבורי של הסגל

האקדמי.

פרופ' מ' דסקל;

הנושא המרכזי הינו רמת השכר ואסביר מדוע אנו מתעקשים על

כך. יש בידי סטטיסטיקה על הגיל הממוצע של סיום דוקטורט בארץ.

הגיל הממוצע במדעי הרוח וחינוך הוא 45, במשפטים - 35, במדעי

החיים- 37 ובהנדסה- 37. זהו הגיל שבו אדם מתחיל את הקריירה

האקדמית ואני חושב שזה חיוני להבין זאת. אם מדובר על דרכים לתת

תוספת שלא תיראה תוספת, ואני יודע שקיימת בעיה איך לקרוא לזה,

הייתי אומר שצריך לתת לסגל תוספת שתיקרא תוספת פיגור בהתחלת

העבודה.

אנחנו יחודייס בעובדח שלא קיימת בשום תחוס אחר במשק והיא

שקידומינו והישארותנר בעבודה תלויים בהישגינו המדעיים. אם לא

נפרסס ולא נעבוד, אנחנו מועפים.

אני שמח שניתנה לי הזדמנות לדווח לוועדה צל עמדתנו

בסכסוך. אני מניח שחברי הוועדה היו יותר מרוצים אילו את הזמן

הזה הייתי מקדיש למשא ומתן עם הסגל, אך לצערי איני יכול לעשות

זאת, מאחר שהפער בין הסגל לבינינו הוא כזה שאיננו מסוגלים לגשר

עליו.

ל' לבנת;

האם מתקיים משא ומתן?

בנתיים לא מתקיים משא ומתן. מאחר שהפער בינינו הוא כה

גדול, כל פגישה מסתיימת ב"פיצוץ", מבחינתנו.

אני מבינה שכבר שבוע לא מתקיים משא ומתן .

ש' גרניט;

צריר שהסגל האקדמי יבין למה אנו מתכוונים ולמה אנו

מוכנים.

נ י חזו ;

פי כמה השכר שלך משכר של פרופסור מן המנין?

היו"ר אי בורג;

זה לא רלבנטי .

שי גרניט;

סכסוך זה אינו הסכסוך הראשון . בסכסוך הקודם נזרע הזרע

לסכסוך הנוכחי על-ידי ועדה צירה שהתנגדנו להקמתה. אתאר מעט את

הרקע. היו בין הסגל לאוצר הסכמים שהבטיחו ששכר הסגל אינו נשחק

לעומת שכר עובדי חמדינה. בסכסוך הקודם עלו נושאים שקשורים

לבטחון הזה. ההסכם הבטיח שקט תעשייתי במערכת לשנים רבות והשקט

הזה בשנים האחרונות לא נשמר. הוא בא להבטיח שהשכר לא ישחק, הוא

לא בא להבטיח שהשכר יעלה דרמטית.

לאחר שהם קיבלו תוספת שכר על-פי אותו הסכם באפריל 1993,

ותוספת השכר נקבעה על-ידי ועדת מומחים שיושבים בה חברי סגל, הם

הודיעו על ביטולו של ההסכס וזוהי זכות שקיימת לכל אחד מן

הצדדים. זה נעשה, לאחר שהם קיבלו את תוספת השכר אשר בודקת את

השחיקה מול הרובד הבכיר של שרות המדינה, כולל החוזים האישיים.

הם ביטלו את ההסכם לא כדי שהבדיקה הבאה לא תתבצע, אלא כדי

להשתחרר מהסעיף של השקט התעשייתי וכדי שניתן יהיה לפתוח

בעיצומים.

בדצמבר 1993 הסגל הניח על השולחן את התביעה של הכפלת השכר

לפחות. הכניסו קודים לא מקובלים לתוך מערכת השכר וגם זה מותר

שכן בתוך משא ומתן הכל מותר. התביעה היתה שמרצה יתחיל עם שכר של

הכנסה ממוצעת של משפהה עם ארבע נפשות, כלומר 5,200 שקל נטו.



אלה קודים שבנתיים איננו מכירים אותם במערכת המשא ומתן כי

איננו משתמשים בנטו ולא באותו מספר של הכנסה שהוא 1.1 הכנסה אשר

ואינו בדיוק על משרה אהת ויש בו אלמנטים לא רלבנטיים. ניתן

להגיד שתובעים ללא כל קשר להכנסה, 5,000 שקל נטו לאותו מרצה

מתחיל. ברקע היה נושא דו"ח צירה שאינו מקובל על האוצר.

מדוע בזמנו התנגדנו לדו"ח צירה? כאשר נכנםנו למשא ומתן ,

היה בינינו פער תהומי, בלתי ניתן לגישור. מה שהצענו ומציעים גם

היום, הוא את הסכם המסגרת בשרות הציבורי ואנו לא מכירים בעובדה

ששכרו של הסגל נמצא בבור, על-פי הגדרת הסגל האקדמי. אני הושב

ששכר צריך לבדוק על-פי מכלול דברים והם כועסים כאשר אני אומר

זאת.

ש' גוטמן ;

לדוגמא?

ש' גרניט;

תנאי עבודה לא אקדמיים, שאינם מופיעים בתלוש השכר, כמו

שכר לימוד חופשי לילדי הםגל.

לי לבנת;

תן דוגמא נוספת.

ש' גוטמן ;

אלה דברים באויר.

שי גרניט;

שום דבר אינו באייר, הכל כרוך בכסף. יש תנאים שהם לא קודש

הקודשים וזהו ההופש האקדמי. אין לנו שום כוונה לפגוע בשבתון,

למרות שמפיצים עלינו שברצוננו לבטלו.

ש' גוטמן;

תציג כאן את התלוש שלפי דעתך הוא התלוש האמיתי.

שי גרניט;

אנו רואים את היכולת לשפר את השכר של אנשי הסגל האקדמי

על-ידי נתינה של מה שניתן בשרות הציבורי פלוס המרות של תנאי

עבודה שבדרך כלל לא נחשבים או לא באים לידי ביטוי בתלוש

המשכורת. אם נכנם לתהליך של המרת הלק מהתנאים וניתן לכך ביטוי

בשכר, אזי השכר השוטף כמובן יעלה לרמה אהרת.

היו"ר א' בורג;

יש על מה לחזור לשולחן המשא ומתן?

שי גרניט;

אם העיקרון של המרת חלק מהתנאים יהיה מקובל על הסגל, ניתן

לחזור למשא ומתן .



ש' גוטמן ;

הוא מטעה את הו ועדה.

ש' גרנייט;

אנו מוכנים לחזור למשא ומתן , כאשר על הפרק יעמוד נושא

המרה של הלק מתנאי העבודה לשכר השוטף, פלוס התוספות שניתנו

בשרות הציבורי. אם אנו מתייחסים לדו"ח צירה הקיים ולא ניתן

להתעלם ממנו, ישנם שלושה אלמנטים שאנו מעוני ינים לטפל בהם.

שניים מהם הם בעייתיים כפי שהם כתובים בדו"ח, אהד הוא נושא

ההצמדה לשכר הממוצע במשק ואנו מתנגדים לכך. הרעיון שבו אני

צמוד לשכר הממוצע במשק, שמשמעותו ששברי מתנהג כפי שמתנהג השכר

הממוצע במשק, דהיינו עולה ויורד, אינו מתאים לשום איגוד מקצועי

מאהר שאיגוד מקצועי אינו יכול לעמוד בכך. עובדה שכאשר יש לנו

הסכם לבדיקת שחיקה, האיגוד המקצועי אינו יכול לעמוד בכך כי תוך

כדי התהליך הוא מעונין בשיפורי שכר, ולכן הצמדה לשכר הממוצע

במשק היא רק בסיס. הוא אינו מתאים לאיגוד מקצועי כי הלק מהמהות

של איגוד מקצועי היא שהוא מנהל משא ומתן ומאבק על שכר.

איגוד מקצועי באופיו, וזה בסדר ואין זו מילת גנאי, נלהם

על שיפור תנאי עבודה של עובדיו ולא נלהם לצורך שמירת השכר

הריאלי. לכן אין רלבנטיות להצמיד לשכר הממוצע במשק ולהשוב שזה

מבטיה שקט תעשייתי לעולמי-עד. זה רק מבטיה רצפה יותר גבוהה או

יותר נמוכה. ברצוני לראות מה יקרה אם התנודה של השכר הממוצע

במשק תהיה כלפי מטה.

אילו היתה הצעה שהשכר יהיה צמוד למדד, האם היית אומר את

אותם דברים?

אותו דבר.

ש' יהלום;

כלומר אינך מעונין במנגנון קבוע, אלא שתהיינה כל שנתיים

שביתות.

אני רוצה כל X שנים לנהל משא ומתן כפי שמתנהל משא ומתן עם

יתר האיגודים בהסתדרות הכללית, כלומר אותו מנגנון. אין צורך

להגיע לשביתות בקטע הזה מאהר שמשא ומתן אינו שווה שביתות או

עיצומים.

לכן המנגנון של הצמדה לשכר הממוצע במשק אינו מקובל עלינו.

האלמנט השני בדו"ה צ'רה הינו אלמנט הדיפרנציאליות

שבעיקרון הוא ודאי מקובל עלינו. הוא עיקרון מבורך, אך אני חושב

שאינו צריך להיות חלק מהסכם שכר ואני סבור שבכך אין בינינו

חילוקי דעות. הוא לא צריך להיות חלק מהסכם שכר, מאחר שהוא כלי

ניהולי והוא שיייך להנהלות האוניברסיטאות והן צריכות להפעיל זאת

על-פי קריטריונוים אקדמיים וכפי שהן תגבשנה לעצמן למי מגיעה

הדיפרנציאליות וכיצד מעריכים זאת. בקטע זה אני מניח שקיימת

הסכמה ואין חילוקי דעות מהותיים.



הקטע הבעייתי הוא כמובן רמת השבר שבו במהות אנו חלוקים,

מאחר שאנו חושבים שאין לתת יותר מאשר נתנו בשרות הציבורי. זה מה

שאנו חושבים לתת לסגל האקדמי וזאת העמדה שלנו כיום. אם רוצים

להגיע לרמת השכר, אנו מציעים את תהליך ההמרה.

אנו מוכנים להכנם לחלק מהמרת תנאי העבודה, על מנת ליצור

שיווי משקל או מערכת הדשה של תנאי עבודה ושכר אחרים, לא כפי שהם

היום, כאשר בתוך מערכת ההמרה ישנם דברים שהם בתחום מערכת יחסי

עבודה. אנו גם אומרים ואף דו"ח צירה מדבר על כך, שחלק מאותו קטע

של שבתון או הפרשה לשבתון , ניתן יהיה להעבירו לשכר השוטף בדרך

של המרה. מבחינתי, הכלים השלובים של תנאי עבודה ושכר הינם חלק

ממערכת כוללת ואם מעוני ינים ליצור מערכת אחרת, צריך לקחת את כל

האלמנטים הללו בחשבון ולנהל על-כך משא ומתן.

להערכתי, אם נצליח לשכנע שכל הגורמים האלה משתתפים במשא

ומתן , נצליח להגיע לאיזושהי רמת שכר שהיא רחוקה מאד ממה שדו"ח

צירה וממה שהסגל האקדמי ממליץ, כי מה שהוא מבקש מסתכם כמעט

בכפול ממה שדו"ח צירה ממליץ. אנו יכולים להיצמד למודל של צירה

באלמנטים שדיברתי עליהם, לא בנושא של הצמדה לשכר הממוצע במשק,

ובהסתייגות של השכר הדיפרנציאלי שאינו חלק מהסכם השכר. ברמה של

מודל צירה, אם תהיה הסכמה להכניס פנימה את הרכיבים השונים בתנאי

עבודה ולעשות המרות לתוך התלוש השוטף, מאחר שחלק מהסגל גם אינו

מנצל אותן לאורך תקופה או מנצל פחות ובתלוש השכר זה קבוע, אפשר

יהיה להגיע פחות או יותר לאותה רמת שכר שצירה המליץ עליה בדו"ח,

נכון ל- 1.1.96.

אם תהיה הסכמה שהרכיבים הללו נכנסים, אנו יכולים להיות

סביב שולחן המשא ומתן והבהרנו זאת לסגל באופן פורמאלי. במשא

ומתן , שהרכיבים הללו יהיו חלק ממנו על מנת לגבש תנאי שכר שונים,

ניתן יהיה לדעתי לחדש ולקדם את המשא ומתן . בנתיים אנו מצויים

בויכוח גדול, מאחר שהסגל האקדמי אפילו אינו מתקרב למודל מבחינת

רמת השכר של צירה, שלא לדבר על נושא של הנחה של תנאי עבודה

כאפשרות לנהל על כך משא ומתן .

כאשר אתה מדבר על המרה או על תוספת רכיבים בתלוש המשכורת,

זה בשלב של ה"כאילו" או שזה גם פנסיוני?

שי גרניט;

בהחלט פנסיוני. אצל הסגל האקדמי מעט מאד רכיבים אינם

פנסי ו ני ים.

אני מבינה שכרגע אין משא ומתן והכל "תקוע". מדבריך אני גס

מבינה שלא יהיה משא ומתן , אלא אס הסגל יקבל את דרככס, הצעותיכס

או פרשנותכס לנושא. אס הס יסכימו להמרה, תהיו מוכניס לשבת עימס

למשא ומתן . אתס מוכניס ללכת למשא ומתן , ובלבד שהתנאיס שלכס

יתקבלו מראש.

איני מבינה מה באמת האוצר מתכוון לעשות. אילו היתה שביתה

כזו ברשות שדות התעופה או בחברת החשמל, האם גם אז האוצר היה

קובע שלא ישב עימס עד שהם יקבלו את התנאים של האוצר? האס בגלל

שהנזק הכלכלי שנגרס למשק הוא שולי בהשוואה לנזק הכלכלי שיכול

היה להגרס למשק אילו היו עוצריס את יצוא הפרחים, אתס מרשיס

לעצמכם לנהוג כך?



ברצוני לשאול מהו הנזק הכלכלי שנגרם למשק בכל יום שביתה

שנמשך? כיצד אתם רואים את סופו? כיצד האוצר ינהג אם תוגש תביעה

על-ידי סטודנטים שיפסידו שנת לימודים וכיצד אתם רואים את הפיצוי

לסטודנטים, וכבר אינני מדברת על הפיצוי למרצים?

שי יהלום;

עם כל הכבוד, בדבריך לא היה שום דבר שנותן למרצים את

ההישג או את ההרגשה שמשהו בסדר העדיפות של הממשלה הינו לטובתם.

אתם מוכנים להמרה, אך אין זו הוכמה, משום שלוקהים את אותו תקציב

ואין מדובר בשינוי כללים. לפי דבריך רק ממירים. מעוניינים

להעלות את סדר העדיפות של המרצים להעלאת רמת ההשכלה ועל מנת שלא

תהיה בריהת מוהות. נושא השבתון ומענקי ההשתלמות שממירים אותם,

פועל דווקא לכוון ההפוך, כלומר "אוכלים" היום את העתיד. השבתון

וההשתלמויות בחוץ-לארץ הרי מעלים את רמת ההשכלה ורמת הידע ואתם

טוענים שאתם מורידים מכך. לא רק שלא נותנים להם עדיפות, אלא

לוקחים גורם שנותן העלאה ברמת ההשכלה במדינת-ישראל וממירים

אותו.

ניקח לדוגמא את המורים. בתהילת שביתת המורים טענת שאינך

מנהל משא ומתן תוך כדי שביתה, וכן ניהלתם משא ומתן תוך כדי

שביתה.

לי לבנת;

הוא לא טוען כך. הוא טוען שלא מתקיים משא ומתן , מאהר שיש

פער בעמדות.

שי יהלום;

אם זה לא בגלל השביתה, מדוע אתם לא יושבים שהרי פער

בעמדות תמיד יהיה? אני מציע קודם כל שמיד תשבו למשא ומתן .

חשוב לי שמשרד האוצר יתייהם לנושא ההשכלה הגבוהה בסדר

עדיפות של המדינה. ישנם הרבה סדרי עדיפות שחוסלו במדינה. בממשלה

הקודמת יכלו לטעון שזקוקים לכל הכסף להקמת התיישבות. יש היום

כסף ונושא זה שווה לפחות כמו כביש. במקרה של המורים נתתם שני

מיליארד שקל, מתוכם 70% שכר. 25% נוסף לרמה הציבורית.

בואו למרצים באותה גישה, כי הם אינם פחות חשובים מן

המורים. אם לא תהיה השכלה גבוהה טובה, לא יהיו מורים טובים.

מדוע לדכא את אנשי ההשכלה הגבוהה ולתת לחם פתרון שכל כולו נגד

הענין? אני נגד המרה בכלל. זהו חוסר השקעה. אתה, ככלכלן יודע

שאנו צריכים לפעול כל העת למען השקעה לטווח ארוך ואילו המרה היא

ההיפך מהשקעה. מנצלים היום חלקים מן המשכורת לקנות במכולת,

במקום שהמרצה ילמד שנח בחוץ-לארץ ויקבל את הידע העדכני בעולם.

לשנת שבתון ניתן לצאת כל שש שנים, ואם תהיה המרה, ניתן יהיה

לצאת כל שמונה שנים.

ש' גרניט;

לא מתכוונים לכך.

נתת דוגמא של כאלה שלא מנצלים ואני בעד שהם כן ינצלו. סדר

העדיפות של הממשלה צריך להשתנות לטובת ההשכלה הגבוהה, ובדבריך

לא מצאתי ולו נימה קטנה ברוח זו. כל עוד זה לא ישתנה, באמת אין

טעם במשא ומתן .



ש' גוטמן ;

ברצוני להתייחס לנושא ההמרה והייתי מבקש ממר גרניט שלא

יהפוך סעיף זה לסעיף ריק מכיון שמצד אחד, לפי דבריך, הממשלה

אינה רוצה לפגוע בשבתון-, ומצד שני לעשות המרה כזו או אחרת.

הייתי רוצה שתרד לפרטים ותנסה, אפילו לשיטתך או לשיטתם של אלה

שכן רוצים לפגוע בשבתון, לגלם בצורה נכונה ותיווכח על מה אתה

מדבר ברמה החודשית. יתגלה לך שהם ושלום לא כאי לפגוע בכך, כיון

שההמרה או הגילום האמיתי הוא כה קטן, שאתם הייתם צריכים למנוע

שמישהו ימיר חלק מהשבתון ויפגע ברמת ההשכלה הגבוהה.

רמת המחקר במדינת-ישראל וכל הקשור במחקר ופיתוח, הולך

ונהרס במשך עשרות שנים והיום אינו נמצא ברמה הנאותה. ברצוני

להזכיר לחברי הוועדה, שבאוניברסיטאות עוסקים בראש ובראשונה

במחקר ברמה הגבוהה ביותר, ובמקביל בהוראה והכשרת האנשים, ביניהם

כלכלנים, מורים. לא כדאי להביא את ההשכלה הגבוהה לרמה נמוכה,

ואחר-כך גם הפקידים הבכירים באוצר יהיו באותה רמה.

ללא השכלה גבוהה ברמה האמיתית, לא תהיה תקומה למדינה.

הקשבתי לדבריו של הממונה על השכר ונזכרתי בדיונים שניהלנו

בנושא תכנית הבראה. צריך להזכיר שכאן לא מדובר בתכנית הבראה

שדורשים מהעובדים לקצץ, אלא על תכנית לתוםפת שכר למען ההשכלה

הגבוהה ולמען החברים שיושבים כאן , כי הם לא היו יושבים תוך מהלך

שביתה אילו לא היה מדובר על תוספות שכר. נדמה לי שנושא ההמרה

אינו רלבנטי כאן כי בסך הכל ממירים כסף בכסף או תוספת בתוספת

וזה לא יפתור את הבעיה. יתכן שזה טוב לעובדים "קטנים" שניתן

לשכנע אותם שיהיה להם כסף מזומן למכולת, אך אני חושב שלטווח

רחוק, ואני מסכים עם חבר הכנסת יהלום, זה עלול אפילו לפגוע

בנושא ההשכלה הגבוהה.

ברצוני לחלוק קומפלימנט למר גרניט לאחר ששמענו כמה חברי

כנסת התקיפו אותו. על מנת שהקומפלימנט הזה יעבוד, צריך לשבת

למשא ומתן . אני יכול להגיד שעם מר גרניט אפשר לקדם עניינים ואני

אומר זאת על סמך נסיון . אני ממליץ לקבוע בסיכום הישיבה שעוד

היום נכנסים למשא ומתן .

די איציק;

מר גרניט, אם אתם מתכוונים לתת, ברצוני להשיא לכם עצה.

בציבור הישראלי יותר ויותר לומדים, שככל שתעמיק ותשרוף ותשבר,

כך תקבל. אני מציעה לכם ואף אגיד זאת היום לשר האוצר, שאם אתם

מתכוונים לתת, אל תתנו לאחר שבהוצאתם את הנשמה". אם אינכם

מתכוונים לתת, אל תתנו. אתם מפסידים כך פעמיים, אתם מלמדים את

הציבור פרק בניהול משא ומתן , ופעם שניה אתם משאירים משקעים מרים

מאד, שאין בהם צורך.

בהתייחס להמרה, איני חושבת שזוהי שיטת ניהול של משא ומתן

שאימצתם אותה ואין שום סיבה שתיישמו אותה על המרצים. אם תתחילו

ליישם זאת מחברי הכנסת ואילך, כלומר שכל מה ששווה כסף יכנם

לשכר, זו שיטה שמקובלת עליי.

נושא זה מופנה ליושב-ראש הוועדה. אני הושבת שצריך לקרוא

לשניכם היום לצאת מכאן, להתיישב ולדווח לנו בעוד שלושה ימים מה

קורה.



שי גרניט;

באשר מדברים על תוספת שכר, איני נכנס לקטע של עדיפות,

אין זה מתפקידי ואיני מביע עמדות אישיות. איני נמצא במגרש של

סדרי עדיפות. ברור לחלוטין שמבחינתי, אם אני פורץ את הסכם השכר

עם הסגל האקדמי, אין שום סיבר, שבעוד שבועיים וחצי לא נראה כאן

את המהנדסים. אני דואג מן הענין הזה, מאחר שלתת לכולם יותר זה

דבר אפשרי אך לא יצא מכך דבר כי העסק ישהק. הכי נוח לתת לכולם

יותר וכך רמת האינפלציה תעלה. לחברת הכנסת די איציק אני אומר

שאיני מתכוון לתת יותר והיא צודקת בכך שאם אני מתכוון לתת יותר,

שאתן כעת. אם אתן יותר, גם הפקידים שכבר איתם חתמנו על הסכם וגם

השרות הציבורי שעימו חתמתי על הסכם, יפתח את ההסכמים ויטען שהוא

רוצה שינוי סדרי עדיפות.

שי יהלום;

מדוע לא אמרת זאת לגבי המורים?

שי גרניט;

היתה החלטה של הממשלה לקדם את שכרם של המורים.

כאשר נותנים, צריך להתחשב כמי יבוא בתור. הנזק שנגרם הוא

נזק מספיק גדול, במיוחד לסטודנטים. מה שנפגע ברגע אינו התחום

המחקרי כי בנושא מחקר ממשיכים כרגיל, הנפגעים העיקריים הם

הסטודנטים. לגבי הערכות כמה זה עולה והאם צריך להחזיר שכר

לימוד, עובדים על כך ברגע באגף התקציבים. איננו הולכים לפרוץ

הסכמי מסגרת, כי מיד כל עובדי המדינה יתיצבו בפתח, אולי בצדק.

אין לכך קשר לרשות שדות התעופה, משום שאם נחליט שברשות

שדות התעופה התביעות הן כאלה אבסורדיות, שהן מסכנות את כל מערך

השבר במשק הציבורי, אזי גם שם נעמוד על כך. אין כאן חולשה שאנו

מנצלים משום שמדובר בסטודנטים.

לי לבנת;

הבעיה היא שאינכם יושבים למשא ומתן.

שי גרניט;

אני מסביר שאנו מוכנים לשבת למשא ומתן . יש דינמיקה של משא

ומתן, ואם יושבים למשא ומתן והוא מתפוצץ אחרי ארבע דקות, הפער

רק מתרחק ותאמיני לי שהוא יכול להתקרב. אין לי בעיה לשבת, אך

ברגע הפערים הם בלתי ניתנים לגישור ויגיע פיצוץ מיידי אשר מרחיק

את המשא ומתן .

א' הירשזון ;

יש לי תחושה שהוועדה עוד תצטרך לעסוק בזה ולקרב את

הצדדים, בפי שעשינו במשאים ומתנים אחרים.

בהתייחס להמרה, אנו לא עוסקים בתכנית הבראה ולא בהפחתת

שכר, אך יש אלמנטים בתוך תנאי עבודה שניתן לדבר עליהם. עם כל

הרצון כדי לפתוח זאת, זה אינו מגרש המשא ומתן .



בתוך המשא ומתן הצדדים יודעים על מה הם מדברים. הפירוט של

נושא זה מקומו במשא ומתן . עם כל הרצון הטוב, אני מוכן במשא ומתן

ואני אף עושה זאת כי אני לא נשאר ברמה התיאורטית בתוך המשא ומתן

שאני מנהל עם הסגל האקדמי, ואומר שאני רוצה המרת תנאים. איני

נשאר ברמה התיאורטית אלא אני מפרט. דו"ח צירה שכולם נתפסים

אליו, ומבחינתי המודל הוא בסדר עם ההסתייגויות שהזכרתי, אף הוא

מדבר על נושא שבתון .

מבחינה כספית, אין כיסוי לדבריך.

ש' גרניט;

דו"ח צ'רה קובע להפחית מהשבתון .

שי גוטמן ;

אם הוא היה אומר לסגור את האוניברסיטאות? הנושא הזה ריק

מתוכן.

לא נלך לקיצוניות. גם הדו"ח אינו מדבר על ביטול השבתון

כשבתון ומכיר בצורך, וגם אנחנו לא מדברים על כך. המגרש הזה הוא

מגרש של משא ומתן ושם אפשר לנהל את המשא ומתן . אנו רוצים שלפחות

האלמנט הזה יהיה חלק במשא ומתן ובנתיים הוא איננו.

בהתייהם לנושא של כמה אנשים עומדים לפתח האוניברסיטאות על

מנת להתקבל, קיים יושב-ראש ור"ה מאוניברסיטת ירושלים, ואיני

מעונין לדבר על כך.

בנושא של משקעים במשא ומתן , אנו מנם ים ואני מקווה לא

ליצור משקעים כאלה. בדרך כלל לאחר משא ומתן , אם כל צד בא על

סיפוקו, לוחצים ידי ים ופחות או יותר שוכחים את מח שהיה. איני

דואג מכך, מאחר שכל אחד נוקט בשיטות טקטיות אלה ואחרות על מנת

לקדם את המשא ומתן ולהשיג את ההישגים מבחינתו.

אין לי שום בעיה להכנס למשא ומתן כאשר ברור לי שניתן קצת

להתקדם. אם אי-אפשר יחיה קצת להתקדם, להערכתי הוא יביא נזק.

אני מייצג את קבוצת נציגי האוניברםיטאות האחראים על מערכת

ההשכלה הגבוהה במדינת-ישראל. בעיצומו של משבר כזה, שאנו נמצאים

רק בתחילתו, אנו מחוייבים לשתי מטרות: ראשית לסטודנטים ואיני

יכול לקבל שום תרחיש שיש בו אובדן. שנת לימודים או סימסטר.

לצערי אינני יכול למנוע פגיעח בסטודנטים. תהיה פגיעח ואני מחפש

כל דרך לצמצמה. אני רואה את עצמי ואת המערכת כולה מחוייבים

להבטיח שבסופו של דבר ננקוט באמצעים הדרושים כדי שהסמסטר ושנת

הלימודים לא יפגעו.

אנו מחוייבים למטרה נוספת. כאחראים על איכות המערכת הזו,

אנו רואים בה חשיבות רבה והיא שיפור ותיקון יסודי של שכר הסגל

האקדמי. אנו יכולים לנמק את הצורך החיוני הזה בהרבה דרכים,

אחדות הוזכרו כאן .



אנו רואים את הצורך חזר. גם בהקשר השוואתי ציבורי בישראל,

גם בהקשר השוואתי בינלאומי וגם מתוך תחושה אינטואיטיבית של

פיצוי הולם שמגיע לאדם אחרי שהשקיע מה שהשקיע ורק בגיל 35 מתחיל

להקלט במקום עבודה קבוע. כמו כן בהקשר של צידוק מקרו-כלכלי של

מדינה שמשקיעה בתשתיות.

כדי לממש מטרה כזו, בזמנו מינינו ועדת חקירה אשר קמה

בהתנגדות האוצר והיתה לו סיבה טובה להתנגד. נכון להדבק בעיקרון

שאת השכר במשק הציבורי לא צריך לקבוע על-ידי ועדות ציבוריות,

אבל רצינו שיהיה לנו מודל מנומק, חקור, שנוכל לקבל אותו או לא

לקבל, ושיינתן לנו על-ידי אנשים שיש להם אחריות משקית והבנה של

מערכות ציבוריות.

כך נולד דו"ח צ'רה שאימצנו אותו כמודל. הוא הרבה פחות ממה

שהסגל היום מבקש ודורש ואיני מוכן אפילו לקבוע שמה שהסגל מבקש,

לא מגיע לו. אנו עוסקים כאן באמנות האפשרי ואנו ראשי ורייה,

אימצנו את הדו"ח כמודל ואנו רואים בו היום פיצוי הוגן והולם עם

כל המרכיבים שבו, וגם אפשרי.

היו לנו כמה ימי חסד או ימים של הפסקה בשביתה, שניתנו לנו

בהסכמה הדדית בבית-משפט לעבודה בתל-אביב. במשך הימים הללו

התקיימו מספר ישיבות שבהן היה נסיון לקיים משא ומתן. התהליך הזה

לא הביא לשום תוצאות וגם לא קירב את העמדות. לכן , לאחר שהשביתה

התחדשה, אנו ראשי ור"ה, עם כל הצער, הכאב והנזק שקיים בשביתה,

החלטנו לקחת פסק זמן ולא לשאת ולתת במישרין עם ארגוני הסגל, לא

בגלל עיקרון שלא נושאים ונותנים, אלא כדי לנסות לקרב את העמדות

בדרכים אחרות.

אנו, אנשי ור"ה, בימים אלה פעילים בצורה נמרצת עם צמרת

האוצר גם עם מר גרניט וגם עם שר האוצר, עם צמרת ות"ת (ועדה

לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה) שמהווה שחקן חשוב מאד

במגרש זה, כדי להבין את הפרמטרים, את חילוקי הדיעות, וליצור

מודל לפיו ניתן יהיה לחדש את המשא ומתן. כמובן אינני יכול

להתנגד לקריאה שעל פניה נראית כה מוצדקת וכל-כך נכונה לצאת מכאן

ומיד להתיישב לדבר בזרקורים.

הצעתי לחבר הכנסת בורג, כאשר שוחחנו על הישיבה הזו, שנבון

יהיה שנדווח לכם מהן הבעיות. הבעיות הן רציניות והרגע של הקריאה

או של ההתערבות שלכם והפעלת המעמד המוסרי, הציבורי והפוליטי

שלכם, אני מאמין שיבוא, כפי שהיה בשנה שעברה והוא נעשה בעיתו

ואכן הוציא את העגלה מן הבוץ. נדמה לי שכרגע זה קצת מוקדם.

ש' גוטמן ;

האם נכון שלמעשה אתם, ראשי ור"ה, לא חופשיים לנהל משא

ומתן והאם נבון שחברי הסגל עומדים לא בפני גוף חד-משמעי, אלא

שחאוצר אומר לכם מה אתם צריכים לעשות? אינכם חופשיים להביע את

דעתכם הנחרצת המקצועית והאמיתית והכדור הזה נע בינכם לבין

האוצר, לכין מר גרניט. מה שהאוצר ואתם רוצים שיקרה הוא שקודם

הסטודנטים יסבלו וזהו חלק מחטקטיקה של המשא ומתן , בין אס אתם

רוצים ובין אם אינכם רוצים.

לכן אתה מסביר שהעיתוי אינו מתאים כעת להכנם למשא ומתן ,

כיון שנזק כבד עדיין לא נגרם. בואו נחכה עד שיהיה נזק אמיתי ואז

יכול להיות שגם בית-המשפט יכנם לעסק. כיצד יתכן שהאדונים האלה

לא יכולים לנחל משא ומתן עם כתובת אחת שיש לח סמכות?



פרופ' ח' גוטפרוינד;

נדמה ליי שזהו טבעם של משאים ומתנים בסקטור הציבורי, מפני

שהמעביד בפועל, במקרה זה אני, איננו מנהל עסק פרטי ולכל הסכם

שבסופו של דבר יחתם עם העובדים שלי, במקרה זה הסגל, צריך לקבל

את אישור הממשלה. אינני יבול לנהל משא ומתן מפני שאינני חופשי

לגמור על תנאים. אילו הייתי אוניברסיטה פרטית והייתי קובע את

שכר הלימוד, הטיפול היה אחר, אך אין זה המצב. לכן , כל משא ומתן

בסקטור הציבורי מתקיים בין מעסיק וציבור העובדים, בהנחייה,

בהדרכה ובליווי צמוד של הממונה על השכר.

ודאי שזה לא נכון, ואיני מאמין שהתכוונת לכך, שאיננו

רשאיס להביע את דעתנו הנחרצת. אנו אומרים את דעתנו הנחרצת, אך

אין זה נושא המשא ומתן .

לא טענתי שיש עדיין זמן מאחר שלא נגרם מספיק נזק. לא

אמרתי כלל שיש זמן. אין זמן ואנו בעיצומו של משבר מאד חמור.

יכולים להיות הבדלים בשיקול דעת מהי הדרך הטובה, היעילה והמהירה

ביותר לגמור את המשבר הזה ולצאת ממנו עם פתרון יציב למספר שנים.

שיקול הדעת שלי ונדמה לי שפרופסור קומורניק מסכים איתי, שאם

נתיישב היום למשא ומתן מאולץ בגלל איזושהי קריאה, זה לא יביא

לפתרון . איני מבטיח את האפקטיביות של הדרך השניה, אך אני נותן

לה יותר סיכוי, אם ינתן לנו עוד פסק זמן של כמה ימים לפעילות

שאותה אנו עושים עכשיו .

המשא ומתן יתחדש מהר, בעוד כמה ימים והעיקרון שלא מדברים

עם השובתים לא יהיה לנו למכשול.

ל' לבנת;

כיצד הוא יתחדש?

פרופ' חי גוטפרוינד;

אני מאמין שכאשר אני אזמין את פרופסור קומורניק לחידוש

המשא ומתן , הוא יגיע.

פרופ' עי קומורניק; ,

אם תהיינה הצעות רציניות.

בנתיים יש עכבות ולכל צד נוח עם העיכובים הללו.

פרופ' חי גוטפרוינד;

אינני רוצה להכנס לפרטים ולמושגים שהוזכרו כאן , לדוגמא,

המרות כן או לא. ישבנו מספר פעמים עם מר גרניט וניתחנו וביררנו

את הדברים, לא בנוכחות הסגל. אנו רואים במודל הזה, גם במרכיבים

האיכותיים שלו וגם בפרמטרים הכמותיים שלו, את הפתרון , וננסה

לממש אותו כמודל. איני חותס על כל אות ועל כל מספר, אך כמודל.

נכון שהדרישות של הסגל האקדמי היום הן במגרש אחר לגמרי.

היו"ר א' בורג;

נכון להיום יש שלוש עמדות; עמדת האוצר, עמדתכם, אנשי

ור"ה, ועמדת המרצים.



פרופ' ח' גוטפרוינד;

יש עדיין חילוקי דיעות בינינו לבין האוצר על מרכיב אחד

בתוך דו"ח צור. קיים מרכיב שנקרא השכר הדיפרנציאלי, ישנו מרכיב

שהוא למעשה המכניזם שיבטיח את הערך הריאלי וגם ההשוואתי של שכר

הסגל שנסכים עליו. על שני אלה אני מאמין שנגיע להסכמות.

ישנו מרכיב של גובה השכר וכאן ביררנו בדיוק את הפערים בין

מה שאנו עומדים עליו בעקבות דו"ח צור, לבין עמדת האוצר היום,

ועל כיצד נגשר על פערים אלה. הויכוח בינינו לבין השר היום הוא

כיצד לגשר על הפער הזה.

ל' לבנת;

אני מבינה מתוך שמיעת העמדות, שיש כל מיני מושגים

ומונחים, וכולם נראים לי שווי-נפש משום מה, אך מאה אלף סטודנטים

אינם לומדים והמערכת כולה מושבתת, מבלי שרואים לכך איזשהו סוף.

משרד החינוך והתרבות אינו קיים ואני רוצה להביע צער שלא הוזמן

לכאן לדיון . הוא אמור היה להיות חלק מתוך הדיון הזה או חלק

מנקיטת העמדות.

אני מרגישה מאד לא נוח שיושבים בוועדת החינוך והתרבות,

שומעים את העמדות, הרבה איננו יכולים לעשות ואינני חושבת שזה

מתפקידה של ועדת כנסת לתווך במשא ומתן . זה לא רע אם זה קורה וזה

כבר קרה בעבר", איך זה אינו אינו התפקיד המוגדר של הוועדה.

זה כן אחריותו של משרד החינוך והתרבות וכן אחריות ור"ה

(ועד ראשי האוניברסיטאות) , לדאוג שהאוניברסיטאות יעבדו ויתפקדו,

ומשום מה כל הגורמים שהנושא בתהום אחריותם, נראים לי לגמרי

שווי-נפש לשאלה איך יקרה ומה יקרה. או שיש כאן איזשהן תעלומות

שלא מגלים לוועדה, או שכפי שנראה לי כרגע, המצב באמת קשה ואין

שום סיכוי בתקופה הקרובה לצמצם את הפערים ולהגיע לסיום השביתה.

אם זהו המצב, אולי נשמע מנציג ור"ה מה בכוונתכם לעשות עם

הסטודנטים? מה בכוונתכם לעשות עם שנת הלימודים?

ש' שניידר;

אני מודה לוועדה זו, שהיא היחידה מבין כל הגופים במדינה,

שהסכימה לנסות ואף הצליחה לכנס את כל הגורמים ולהביאם לדיון ,

מכיון שעד היום אף אחד לא עשה זאת.

ראשית, אציין מספר עובדות. זהו היום העשירי לשביתה, כלומר

עשרה ימי לימוד בהם היתה שביתה בשנת הלימודים הנוכחית. עיתוי

השביתה שנבחר על-ידי המרצים, הינו עיתוי שנבחר בקפדנות משום

שזהו סיום הסמסטר, תקופה שלקראת תחילת הבחינות, ואין זה מקרי.

לנו יש בעיה בנושא זה כיון שמדובר בציבור של מאה אלף סטודנטים,

שכולם אדישים כלפיו, משום שאין כאן סבל של חולים או כפי שחברת

הכנסת לבנת תיארה, לא משביתים שדות תעופה ולא סוגרים מפעלים,

וסך הכל התהליך נמשך, השביתה נמשכת וקיים נתק.

צר לי שראשי ור"ה לא הסכימו אתמול בדיון שנערך בבית-המשפט

והעליון, להצטרף לעתירה שלנו ולחייב את המרצים ללמד, הסתתרו

מאהורי נימוקים טכניים, אך זה נעשה מתוך שיקולים פנימיים שלהם.

הם עשו זאת ביודעין , כאשר ידעו ששביתה זו היא בלתי הוקית, סכסוך

עבודה לא הוכרז, אמנם הוכרז בתאריך מסוים, אך 60 ימי ההמתנה לא

הסתיימו.



היו"ר א' בורג;

מהן המצוקות שלכם?

אנו מפנים אצבע מאשימה כלפי ור"ה, כלפי שר האוצר שכבר

שבועיים אנו מנסים להפגש עימו והוא מתעלם וכלפי שר החינוך

והתרבות שכלל אינו מגיב.

מוצגת כאן עמדת המרצים שדואגים לעתיד ההשכלה הגבוהה. צר

לי, אך אני חייב לקבל את עמדתו של מר גרניט, שכרגע זה לא רק

מתוך דאגה לעתיד ההשכלה הגבוהה, ולכך אנו כולנו מצטרפים, אלא

ישנו כאן מאבק של איגוד מקצועי שמתנהג בניגוד לחוקים ומנצל את

המצוקות ואת התאריכים הספציפיים של סיום הסימסטר, כדי להשיג את

יעדיו.

היו"ר א' בורג;

הטיעון הוא חזק, אך אנו לא בית-משפט. ברצוני לדעת היכן

הצרות שלכם ומה תפסידו?

קיימים כל האלמנטים הכספיים של הסטודנטים, שבאים לידי

ביטוי בשכר הלימוד ששולם ללא תמורה עבור הכסף. אנשים שכרו דירות

לתקופות מסויימות מוגבלות, ויצטרכו לפנות דירות או להאריך

חוזים, שזהו נושא יקר. כמו כן נושא המעונות מתבטא בקטע כספי.

קיים נושא של ולת"ם, שרות מילואים שנדחה לתקופה מסויימת. הצבא

מאפשר לסטודנטים לקבוע תאריכים מסויימים לשרות מילואים ולבסוף

התאריכים עלולים ליפול על תקופת הבחינות. ישנם סטודנטים שעובדים

והתחייבו לעבודות מסויימות לתקופות מסויימות. כל הנושאיס הללו

שהס נושאים כלכליים וכספיים, שהציבור הזה נפגע מהם ואף המשק

יפגע מהם בצורה כזו או אחרת, לא באים לידי ביטוי.

אף אחד לא נותן פתרונות ספציפיים נקודתיים לבעיות הללו

שהן בעיות חמורות עבור ציבור של מאה אלף איש. זהו ציבור שברובו

השתחרר מהצבא ונמצא במצוקה אמיתית.

היו"ר א' בורג;

לפני שאסכם את הישיבה, אני מודיע שביום בי יתקיים דיון עם

שר החינוך והתרבות, ובשעה 00;14 נקבל תשובה אם גס שר האוצר

ישתתף.

- אני מבקש לכלול בסיכום וזה אף הוזכר בדברי חלק מחברי-

הכנסת, שקיימות אוירה של אדישות מצד כמה גורמיס וכן קצת אי

אכפתיות.

כאחד שמלווה את הסכסוך בשבועות האחרונים או בשנים

האחרונות, הזרעים לשביתה כבר ניטעו לפני מספר שניס.



צריך להתייחס לשינוי סדרי עדיפויות ביחס להשכלה הגבוהה

במדינת-ישראל, אשר כולליס אלמנטים נכבדים של שכר של הסגל

האקדמי . ישנס אלמנטים נוספים חשובים, לא אומר יותר, אך גם לא

פחות, כגון רמת המחקר, רמת התקצוב וההוצאה לסטודנט במדינת-

ישראל, מדיניות המחקר במדינת-ישראל ומספר הסטודנטים שלומדים

במערכת זו. על כך התקיימו דיונים ויש תוספות תקציביות לנושאים

אלו. כאשר במסגרת סדרי העדיפויות הללו, שכר הסגל האקדמי קיבל

ביטוי בבדיקת השחיקה ההסטורית שהיום היא כנראה לא רלבנטית לצורך

סכסוך זה.

אי לכך וגם מבחינת קירוב הצדדים, אני חושב שלמרות שקיים

נתק מוחלט כביכול על פני השטח, ברצוני להביא לתשומת-לב הוועדה,

שעדיין הצדדיס אינם אדישים לחלוטין כלומר נעשים מאמצים מאחורי

הקלעים, למצוא מנגנוני פישור בין הצדדים, כדי שבסופו של דבר

מערכת זו לא תינזק וגם הסגל האקדמי לא יצא בהרגשה שדוחקיס אותו

לפינה.

אני חושב שבקונטקסט הזה, צריך להבין שהנושא יכול להמשך

זמן רב בשל הפערים העצומים. ברגע שנעבור למגרש נכון של משא

ומתן , אנו יכולים להגיע להבנה גס עם הסגל האקדמי.

היו"ר א' בורג;

האם נעשים כל המאמצים כדי שהסמסטר לא יפגע? כל שאר

הסוגיות הן כבדות משקל, אך אני עוזב אותן כרגע. ברצוני לדעת

קודם כל שהמהות האקדמית של החוזה בין הסטודנט לבין האוניברסיטה

לא נפגעת ושהסמסטר לא יפגע.

פרופ' ח' גוטפרוינד;

שמעתי את הערותיו של שאול שניידר והאמן לי שלא בשויון-

נפש, אלא בדאגה רבה וביצירתיות, אנו נמצא דרכים להתגבר על

הבעיות. אמרתי שפגיעה תהיה, אך אנו נצמצם אותה.

יצאתי מן הישיבה לאיזשהו ענין פרלמנטרי ובדרך באתי בדברים

עם שר הרוינוך והתרבות, אשר מוכן ורוצה בכל עת להפגש עם הסגלים.

כאשר אתם יוצאים מכאן , אס הינכם מעוניינים בפגישה, נפנה מכאן

לשר ההינוך על מנת שיפגוש אתכם עוד היום, כדי שלא יווצר מצב שיש

ניתוק בין איזשהו איבר מן האיברים שעוסקים בתוך המשא ומתן. עלתה

כאן תלונה שלא נפגשתם עד עתה, בדקתי זאת עם שר ההינוך והוא טוען

שלא פנו אליו. נציב זאת כאיזושהי טעות בדרג שמעביר את המסרים.

נקבע פגישה עם שר החינוך כדי שלא יהיה מצב שיוצרים אנטגוניזם

במקום שהוא לא היוני ומיותר. יש מספיק אנטגוניזם בתוך המערכת.

ועדת החינוך והתרבות, מתוקף ההבנה שהיא מבינה את המצב

הקיים, לא מתכוונת להרפות מן הנושא, ושמעתם זאת מדברי החברים.

העובדה היא שבאופן טקטי או אסטרטגי, קיים ריחוק גדול בין הצדדיס

וישנם שלושה צדדים ולא שני צדדים, עובדה שאף היא מקשה.

ארבעה צדדים.



היו"ר א' בורג;

בתור אחד האנשים בחדר שבאופן אינטנסיבי פגש את כל הגופים

שעוסקים בנושא, אני מזהה שלושר? צדדים מהותיים למשא ומתן זה,

וזוהי בעיה גדולה מאחר שהמשא ומתן יותר מורכב. ועדת החינוך לא

תרפה מן הנושא. מיום ליום נודיע מתי הישיבה הבאה שאנו מתכנסים.

הישיבה הבאה שוועדת החינוך והתרבות מתכנסת, תתקיים ביוס

שני. אנו מזמיניס לישיבה את שר החינוך והתרבות ובשעה 14:00 נקבל

תשובה אם שר האוצר יכול בלוח הזמנים שלו.

התפקיד שלנו הרא כעת לדחוף את המערכת לקראת התכנסות לשס

דיבור. מה יהיה בדיבור, מה תהיינה הפורמולות, איני יודע ולכל

אחד יש את המתווה שלו כיצד הוא חושב שזה יפתר. איני מעונין

להביע את דעתי ואם הוועדה תידרש לכך, היא גם תביע עמדה כפי

שהביעה בעבר בחיבור בין הסינפסות במשא ומתן הזה.

התפקיד שלנו הינו לגרום להאצת תהליכי המפגשים, ולכן אני

קובע שמי שמעונין בנושא, מוזמן לישיבה שתיערך ביום ב' עם כל

הגורמים הנוגעים בדבר.

ברצוני לפנות באופן קטגורי, אני מכיר את הניסוחים

היצירתיים ואני אפילו יודע אלו מחשבות מסתובבות אצלכס ביחס לסדר

העדיפויות שייכתב. אני חושב שגם המרצים אינם מעוניינים לחזור

ללימודים כאשר הם צריכים לעמוד מול כיתה שבעצם נוצרה אצלה

עוינות בשל הרס הלימודים.

יש לעשות כל מאמץ אפשרי להבטיח את קיומו של הסמסטר. תיגמר

השביתה כאשר תיגמר. שיפתרו זאת בתוספת משמרת שלישית, שיפתרו זאת

בשיעורי-בית בדיסקטים, איני יודע כיצד, אך שלא יווצר מצב

שהקליינט המרכזי של מערכת ההשכלה הגבוהה, קרי הסטודנטים, יצאו

פגועים.

בהתייחס למעמד הסגלים, ועדת החינוך והתרבות לא צריכה מליץ

יושר אצל חברי הסגלים בשותפות למאבק ולרצון לשפר גם את המעמד

הציבורי וגם את הנקודה ממנה נובע המעמד הזה, קרי שכרם של

המרצים.

הישיבה ננעלה בשעה 12:30.