הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 138

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום שלישי, ז' בטבת התשנ"ד (21 בדצמבר 1993). שעה 00;10

נכחו;

חברי הוועדה; א' בורג - והיו"ר

י' בא-גד

א' הירשזון

ש' יהלום

לי לבנת

י' שפי

מוזמנים; ש' שושני - מנכ"ל משרד החינוך והתרבות

מ' קירשנבוים - מנכ"ל רשות השידור

מ' ינון - יו"ר רשות השידור

ני כהן - יועץ משפטי של רשות השידור

א' לרנר - יועצת שר החינוך והתרבות

א' בר-טוב - יועץ שרת התקשורת

מי מוטיל - הטלוויזיה החינוכית

ר' קליין - הטלוויזיה החינוכית

א' בלייר - ארגון הורים ארצי

מ' הראל - מועצת תלמידים ונוער ארצית

ש' לב רן - מועצת תלמידים ונוער ארצית

מזכירת הוועדה; י' גידלי

קצרנית; צ' ספרן

סדר-היום; קיצוץ שעות שידור בטלוויזיה החינוכית - הצעה לסדר היום

של חבר-הכנסת א' בורג



היו"ר א' בורג;

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.

קיצוץ שעות שידור בטלווידיה החינוכית -

הצעה לסדר היום של חבר-הכנסת א' בורג

שינוי בחלוקת הקצאת שעות בין הטלוויזיה הלימודית לטלוויזיה

הכללית. לפני שלושה וחצי שבועות קיימה ועדת החינוך ישיבה מיוחדת בתל-אביב על

הנושא הזה. לאחר מכו, כפי שסוכם בישיבה, שלחתי מכתב ב-13 בדצמבר לשני השרים

הממונים, אמנון רובינשטיין ושולמית אלוני, לאמור: "בתאריך 25 בנובמבר 1993 קיימה

ועדת החינוך ישיבה בנושא חלוקת הקצאת השעות בין הערוץ הראשון לבין הטלוויזיה

הלימודית. בסיומה של הישיבה ביקשה הוועדה מנציגיכם, שנכחו והשתתפו בישיבה, את

עמדת הממשלה בנושא. הנושא נמצא בסמכותכם החוקית ואין צורך להביא את הנושא להצבעת

מליאת הממשלה או ועדת שרים. בכוונתי לזמן בשבוע הבא" - קרי, היום - "דיון נוסף של

ועדת החינוך, ואודה לכם באם תיוועדו ביניכם על מנת להציג בפני הכנסת את עמדת

הממשלה".

ואכן אתמול בערב קיבלתי העתק של מכתב, ששולחים שני השרים - שרת התקשורת

שולמית אלוני ושר החינוך אמנון רובינשטיין - גם למנכ"ל רשות השידור וגם למנהל

הטלוויזיה הלימודית. המכתב הזה מונח בפני חברי הכנסת והוא מתאר את הקצאת השעות

ואת חלוקת השעות החדשה, כפי שמוסכמת על השרים, ואת סמכותם.

אבקש ממנכ"ל משרד החינוך להציג לנו את ההסכמה שהושגה.

שי יהלום;

עם כל הכבוד, אני חושב שההסכם אליו הגיעו שני השרים - מבלי להתייחס לגופו -

הוא סטירת לחי לוועדה הזאת. הוועדה ישבה, קמו בה נציגי הממשלה ואמרו כל מיני

דברים מגומגמים - הלק אמרו שהם מסכימים לוועדה מקצועית, חלק אמרו שעוד אין להם

עמדה, ואני מדבר הן על נציגי שרת התקשורת והן על נציגי שר החינוך - וסוכם שלפני

ההחלטה הם יבואו עוד פעם לוועדת החינוך. הם יכולים גם לצפצף על ועדת החינוך, אבל

לא ייתכן שהם יבטיחו משהו ולא יקיימו. הם יכלו להגיד מראש שהם לא יתחשבו. לא יכול

להיות שיבואו נציגיהם, ואהרי זה נקבל את העובדה מוגמרת. למעשה אני לא יודע על מה

הוועדה הזאת יושבת, אני חושב שהיא- יושבת לקבל דיווח מיותר. בלא להתייחס לגופו

של ההסכם, יכול להיות שהוא הסכם מצויין, הוא לטובת כל הצדדים, אני אומר שלא יכול

להיות שכך ייעשה לוועדת החינוך אחרי ישיבה ראשונה. אני מוחה על כך בכל תוקף ואני

מציע שהוועדה כולה תמחה על הענין.

י' בא-גד;

גם כן הערה לסדר, אבל מנקודת מבט אחרת: אני משבח את ההסכם שנתקבל ואני בעד,

אבל לא ייתכן שכחבר ועדת החינוך, שישבה בתל-אביב ודנה בנושא, אני אקרא על זה היום

בעתון לפני שהתכנסנו. לגופו של ענין אני משבח את ההסכם, אני רק מוחה על הדרך.

בהמשך לדברים של חברי הכנסת, אני מבקשת לשאול מה מטרת הישיבה עכשיו.

יש דברים מתחת לפני השטח.



ל' לבנת;

אם יש משהו שמסתתר, כדאי שנדע מהענין, כי אחרת חבל על הזמן של כולנו.

היו"ר א' בורג;

אני רוצה להתייחס לדברים תוך הסתכלות על חצי הכוס המלאה במקום על חצי הכוס

הריקה. לצורך הענין צודק חבר-הכנסת יהלום שהסיכום של הישיבה היה שיציגו בפני

ועדת החינוך את הדברים, אבל לצורך העניו בואו נגיד כך; אם ועדת החינוך היתה

אינסטרומנטלית בכך שנפלה החלטת ממשלה, בכל זאת עשינו משהו משטרי יוצא מגדר הרגיל

- הממשלה החליטה. לצורך הענין אני מברך על זה שהיתה החלטה ושמה שהמכתב הועבר לנו

שתיים וחצי דקות לפני שהוא יצא לתקשורת.

למרות שהחלטת הממשלה נראית בסדר על הנייר, בכל זאת מסתבר שיש דבריים שהם מאד

בעייתיים, ואני רוצה לציין רק אחד מהם; קיבלתי הבוקר טלפון ממנהל הטלוויזיה

הלימודית מר יעקב לוברבוים, שהודיע לי שבשלב הזה הוא לא יכול לבוא לישיבה, משום

שהוא עובד מדינה ומרגע שהוחלטו הדברים הוא לא יכול כפקיד להגיד דברים כנגד או בעד

ההחלטות.

אתחיל דווקא ביעקב לוברבוים: לי הוא הודיע הבוקר על רצונו לסיים את תפקידו

אחרי עשרים ושתיים שנות ניהול הטלוויזיה הלימודית. ההחלטה אינה מקובלת עלי. הוא

לא הופיע לכאן מסיבות השמורות עמו. המשרד לא מונע ממישהו לומר את דעתו, לא

בוועדות.

נקודה שניה; ההחלטה שאליה הגיעו השרים היא הסכם של פשרה. עמדת שני השרים, שיש

ערוץ ממלכתי אחד במדינת ישראל והוא הערוץ הראשון. לטלוויזיה החינוכית - הלימודית,

בלשון החוק - יש מנדט שלה והיא חייבת לבצע את המנדט שלח. ערוץ ממלכתי, שהוא הערוץ

הראשון, יש רק אחד.

מאחר והיו צרכים מיוחדים ויחודיים לערוץ הראשון, הסכימו שני השרים על כך

ששעות השידור של הערוץ הממלכתי יורחבו ויתוספו לו בימים אי עד הי שעה ומחצה,

ובימי ו' - שעה אחת נוספת. יחד עם זאת מתכוון שר החינוך והתרבות, על דעת שרת

התקשורת, ליזום הצעת חוק להפוך את הטלוויזיה החינוכית לרשות סטטוטורית, כדי

שיישמר מעמדה כטלוויזיה לימודית, ויתקבלו העקרונות שנקבעו כבר בוועדת שרים בקשר

לתיאגוד הטלוויזיה החינוכית. השרים גם הוסיפו שהם רוצים שבמשך חמש השנים הבאות

לא הטלוויזיה הלימודית ולא רשות השידור, הערוץ הממלכתי, יבואו בבקשות נוספות.

זוהי ההחלטה שנתקבלה, שני השרים חתומים עליה, היא הובאה לתשומת לב יושב-ראש

הוועדה אתמול, והבנתי מתוך הבקשה של יושב-ראש הוועדה שזו היתה גם בקשת הוועדה,

שתובא עמדת ממשלה לישיבת הוועדה הזאת.

היו"ר אי בורג;

את קיצוץ השעות אני מבין; העקרון הוא לקחת שעה וחצי בכל יום ועוד שעה ביום

שישי ולהשאיר את "ערב חדש" על כנו.

ש' שושני;

"ערב חדש" ו"מוסף המוספים".

היו"ר אי בורג;

הם נשארים על כנם. נכון?



ש' שושני;

בשלב זה, כן.

היו"ר א' בורג;

קראתי היום בעתון שהיתה התחייבות שחמש שנים לא תהיה בקשה לשינוי.

לי לבנת;

זה כתוב במכתב, זה כתוב בהסכמה בין השרים.

היו"ר א' בורג;

בשלב זה - המש שנים?

לי לבנת;

כתוב במכתב שחתומים עליו שני השרים; "במשך 5 השנים הבאות לא יבואו רשות

השידור או הטלוויזיה ההינוכית בתביעה כלשהי לשינוי לוה השעות".

ש' שושני;

ההסכם הזה לגבי שינוי לוה השעות הוא לחמש שנים.

לי לבנת;

זאת אומרת, במשך המש שנים "ערב חדש" ו"מוסף המוספים" לא ייפגעו?

ש' שושני;

אינני מתערב באופי התכניות של הטלוויזיה הלימודית, מה ישודר, איפה ומתי. זו

משבצת השעות.

א' הירשזון;

זאת אומרת, גם אם יהיה תיאגוד בתקופה הקרובה, יישמרו להם השעות האלה והם יעשו

מת שהם רוצים באותן השעות.

ש' שושני;

נכון.

היו"ר א' בורג;

היום הטלוויזיה הלימודית משדרת תשע וחצי שעות ביום, נגיד עשר שעות. האם נכון

לומר שלקחת משהו כמו 15% מכוח השידור של הטלוויזיה הלימודית בהסכם הזה?

ש' שושני;

כן.

היו"ר א' בורג;

מה קורה עם 15% מנפח הפעולה, גם התקציבית - והיא הקצאת המשרד - וגם של כוח

האדם?



ש' שושני;

הטלוויזיה הלימודית קיבלה אופציות גם בערוץ השני, והיא מקבלת אופציות גם

לערוץ כבלים.

היו"ר א' בורג;

זה קיים גם אם לא היה הסדר, אבל עכשיו אתה מקצץ 15% וזה הרבה.

ש' שושני;

בינתיים היא לא התחילה לשדר שום דבר בערוץ הכבלים, ותוספת העבודה בערוץ

הכבלים תהיה משמעותית מאד. אנהנו מקצצים בשעות, איננו מקצצים בהיקף הפעילות

שיינתן בדרכים אלטרנטיביות, כמו בערוץ הכבלים.

לי לבנת;

האם אתם מקצצים בתקציב?

ש' שושני;

לא.

היו"ר א' בורג;

למה?

ש' שושני;

כי היא צריכה להתהיל לשדר בערוץ כבלים - אופציה נוספת שנפתחת בפניה.

י' שפי;

יכול להיות שהיא גם תקלוט עובדים?

ש' שושני;

אני חושב שהיא עשויה אפילו לקלוט עובדים. אני לא רוצה לדבר על קליטה נוספת.

י' שפי;

אבל בוודאי שלא מוציאים עובדים.

ש' שושני;

לא. הודענו שלא נפטר עובדים.

א' הירשזון;

כל מתות העניו - מתי היא תהפוך לתאגיד עצמאי, שיוכל לפרוש כנפיים בפני עצמו.

אם היא תישאר מחלקה של משרד החינוך, זה לא יילך.

היו"ר א' בורג;

בעצם מה שאתה עושה עכשיו - הגדלת לטלוויזיה הלימודית את התקציב שלה, דה-פקטו,

ב-15%.



ש' שושני;

כן.

היו"ר א' בורג;

אתה גם מייעד למה אתה מגדיל את התקציב - ש-15% אלה יצטרכו ללכת להפעלת הערוץ

בכבלים, או שהם יעשו מה שהם רוצים?

ש' שושני;

הם יכולים לעשות מה שהם רוצים. אני לא מכתיב לטלוויזיה הלימודית. זו יחידת

סמך, ואני נוהג באוטונומיה די גדולה לגבי יהידות הסמך של המשרד. ירצו את הכבלים -

כבלים; ירצו ללכת לכיוון של השתלמויות, פיתוח תכניות חדשות להשתלמויות בית

ספריות, שהם רוצים ללכת עליהן עכשיו - יפתחו וידיאו להשתלמויות בית ספריות. אלף

ואחת אופציות קיימות לגבי השאלה מה לעשות עם התקציב שלכאורה קיים.

היו"ר א' בורג;

אדוני המנכ"ל, זה עדיין לא כל כך פשוט, מכיוון שהטלוויזיה הלימודית משדרת בכל

המקומות האפשריים, חלקם מקומות ממלכתיים, חלקם מקומות מסחריים. אם אתה לא אומר מה

לעשות עם התקציב הזה ואם אני היום מנכ"ל הערוץ השני, אני אומר; אני לוקח את ה-15%

האלה ומשקיע אותם בערוץ המסחרי שלי. על ידי כך למעשה תגברת את התחרות של יחידת

סמך של הממשלה להתחרות בערוץ המסחרי.

לי לבנת;

מלכתחילה יש תחרות.

היו"ר אי בורג;

אבל עכשיו אתה עוד מוסיף את הכוח. אתה לא יכול רק לשחרר תקציב ולהגיד: יכול

להיות שהתקציב הזה יילך בכלל למקום שאולי מלכתחילה תקציב מדינה לא צריך להיות בו.

ל' לבנת;

הוא אומר חד משמעית שהוא לא מתערב.

היו"ר א' בורג;

את מוכנה לקבל שהטלוויזיה הלימודית תקבל 15% תוספת והיא תשתלב בערוץ השני?

שי יהלום;

בוודאי, היא תעשה תכניות תעודה הרבה יותר טובות ממה שרואים בכבלים.

י' בא-גד;

את זה אנחנו מעודדים.

הי ו"ר אי בורג;

אני חושב שזה פגום מלכתחילה.

?ו



ל' לבנת;

זה מלכתחילה פגום שיחידת שמך מקבלת אחוזים בערוץ השני . מכיוון שכך המצב, מה

זה משנה כבר אם התקציב יהיה כזה או אחר?

שי יהלום;

נניח שיש להם תכנית בערוץ השני שאין להם כסף בשבילה, לכן צריך לעשות אותה

ברמה הכי נמוכה, כדי שיקבלו את הפרסומת הכי טובה. אם אתה נותן להם את התקציב,

יעשו תכנית קצת יותר טובה ולא יזדקקו לכל כך הרבה פרסומת. זה לא חיובי?

היו"ר א' בורג;

זה תלוי מה יהיה התאגיד הזה ומה יהיה יחס התאגיד כלפי הממשלה.

י י בא-גד;

על זה נשמע.

היו"ר א' בורג;

אדוני המנכ"ל, מה זה תאגיד?

ש' שושני;

אנחנו עובדים עכשיו על הצעה יחד עם הטלוויזיה החינוכית, הצעה שתובא גם לעיון

הממשלה. אני חושב שתוך שבוע ימים נעביר לוועדה את הצעתנו בקשר לתיאגוד ולענין

הסטטוטורי.

היו"ר א' בורג;

כלומר, נכון לעכשיו אין עדיין עמדה מה זה התאגיד והיא בגיבוש.

לי לבנת;

נקרא על זה בעתונים?

ש' שושני;

אנהנו נעביר לוועדה - אני מקווה, אפילו תוך שבוע ימים - את הצעתנו, שתוגש גם

לממשלה.

שי יהלום;

בישיבה הקודמת הבענו את הדאגה שעל ידי העברת השעות מהטלוויזיה החינוכית יקטן

נפח השעות הכללי שמדינת ישראל מקבלת בנושא נוער וילדים - מאחר שגם מנכ"ל רשות

השידור עצמו תיאר משימות ואמר שהוא צריך להרחיב את החדשות באנגלית ולתת תכנית

ברוסית וכו' - ואז יווצר מצב שהשעה וחצי, שהיום הן פחות או יותר נטו לנוער, יעברו

נטו לא לנוער. הבענו דאגה לענין הזה ומנכ"ל רשות השידור הבטי ח להעביר לנו תכנית

שלא נהיה מודאגים. אני מבקש לשמוע מהי.

בזמנו חתמתי לישיבת נחלים על "מעריב לנוער" וראיתי בו בזמנו - ומדובר לפני

שלושים וחמש, ארבעים שנה - עתון חינוכי ממדרגה ראשונה. "מעריב לנוער" הפך להיות

עתון פורנוגרפי, יותר גרוע מ"העולם הזה" שנסגר.



מ' קירשנבוים;

"מעריב לנוער" הוא לא של רשות השידור, הוא של הזכיינים.

י' בא-גד;

אני בטוח שכבוד המנכ"ל מבין שאני לא מדבר על "מעריב לנוער", אלא אני חושש מה

יהיה גורל הטלוויזיה הלימודית, החינוכית, כשבמשך הזמו היא תרצה להתחרות בתכניות

של נוער שקיימות בערוץ השני, כששם התכניות הן - מה יותר משוגע, יותר טוב. אני

שואל: במגמה להשיג צופים מבני הנוער, במסגרת התחרות, מה אפשר להבטיח, חוקית,

שהטלוויזיה החינוכית או הלימודית תישמר בדברים שהם בגדר קונסנסוס? הדבר הזה הוא

יסודי, כי אני רואה את התפתחות שקרתה ל"מעריב לנוער".

מי קירשנבוים;

הכוונה שלנו בזמן הזה, בשעה וחצי שקיבלנו, להתחיל לשדר

תכניות לילדים ולנוער. אגב, בניגוד למה שנוטים לחשוב - שתוכניות ילדים ונוער זו

המומחיות של הטלוויזיה החינוכית, זו לא המומחיות של הטלוויזיה הכללית - בסקר

האחרון של מכון גאלופ, שעשה הערוץ השני, שבו שותפים הטלוויזיה החינוכית, ארבע

תכניות הילדים הראשונות הן של הטלוויזיה הכללית. כלומר, יש לנו מומחיות רבה

בנושאים האלה, וזו בהחלט הכוונה.

אם היום אנחנו משדרים חדשות באנגלית במשך 9-8 דקות - אנחנו מדברים בדקות,

אנחנו לא כמו הערוצים האחרים ששם יש מרחבי מחיה - בהחלט יש אפשרות שנגדיל את

החדשות באנגלית ל-15 דקות ואז ניקה עוד 5 דקות מהשעה וחצי. אבל השעה וחצי האלה,

מטבע הדברים, זה זמן שמתאים לילדים ונוער.

מי קיבל על עצמו את התכנית הרוסית "אקטואלנוסט"?

אנחנו ביקשנו שלוש שעות, משתיים עד חמש, ואמרנו - נשדר "אקטואלנוס", אבל

קיבלנו שעה וחצי במקום שלוש שעות. את "אקטואלנוסט" נשדר בכל זאת ביום שישי. כל

שבוע, בשעה הזאת שנקבל - בחצי שעה ממנה נעשה מגזין ברוסית.

ויום יום לא יהיה כלום לעולים מרוסיה? משהו קצר?

לא, אין זמן. אל תשכחו, יש לנו רשת רדיו רק"ע, שמשדרת כולה ברוסית כל היום,

ואנחנו נותנים את השירות הזה, אם כי אולי מישהו חושב שזה לא מספיק.

אין מה לחשוש, חבר-הכנסת בא-גד. זה גם מאד מצחיק, שאנחנו, שמקבלים את השעה

וחצי האלה, נתבעים לשדר חומרים חינוכיים. הרי קיבלנו זמן שבו שודרו וזמניות

כלליות, לאו דווקא תכניות חינוכיות, לאו דווקא תכניות לימודיות. אבל לא רק

בתכניות לילדים ונוער גם בתכניות למבוגרים נשתדל לא להיגרר לוולגריות או לדברים

האלה שמהם אתה חושש, בגלל האופי הממלכתי של השירות שאנחנו נותנים.

אני מדבר גם על מורשת ישראל.



מ' קירשנבוים;

מורשת ישראל זו כבר אופרה אחרת, אבל גם שם יש לנו כוונה, ביום שישי אחרי

הצהריים, בשעה שנקבל - חצי לעשות ברוסית, ובחצי להתעסק גם בדברים שקשורים למורשת

ישראל. אלה מהשבות, אני לא רוצה לפזר עדיין מה בדיוק נעשה, אבל נביא את הדברים

שנעשה למוסדות שלנו ואני בטוה שזה יבוא לדיון גם פה.

מאד הצטערתי לשמוע עכשיו שמר לוברבוים הודיע שהוא רוצה לסיים את תפקידו, כי

אני חושב שמן הראוי להעריך ב/אד את מה שמר לוברבוים עשה במשך תקופה ארוכה מאד

בטלוויזיה הלימודית. לא תמיד השלמנו עם הדרכים שהוא עשה את הדברים, אבל מה שעמד

לנגד עיניו בכל זאת זו תועלת הטלוויזיה הלימודית.

י י בא-גד;

אולי נשלח לו מברק שלא יתפטר?

מי קירשנבוים;

הוא הצליח לפתח את הטלוויזיה הלימודית, למגינת לבנו, לתחומים שהם לאו דווקא

חינוכיים ולימודיים, אבל הוא עשה את זה באמת מתוך מיושבה שחייבים לקיים את הערוץ

הזה, ומהבחינה הזאת אני מוכרח לומר שאני אישית מצטער על ההודעה שלו.

אנחנו לא באנו על סיפוקנו. זאת אומרת, השעה וחצי שאנחנו

מקבלים לערוץ הממלכתי הן בהחלט מנת חמצן, אבל הן לא פותרות לנו את כל הבעיות. עם

השעה וחצי אנחנו הערוץ הממלכתי היחיד בעולם שיש לו כל כך מעט שעות שידור לשדר

בהן. אני מבין שזה היה חלק מפשרה שנעשתה ולא היתה ברירה אחרת, אבל זה בהחלט לא

עונה לכל הדרישות שהחוק דורש מאתנו לשדר. אם לוקחים את החוק ורואים מה נדרש מאתנו

לשדר, ברור שאי אפשר להכניס את כל זה לשעות השידור שניתנו לנו.

בנושא התיאגוד הסרנו, רשות השידור, את ההתנגדות שלנו, אבל צריך להקפיד לעשות

את התיאגוד בזהירות רבה, כיוון שיש איזו שהיא סתירה פנימית בדבר הזה. התיאגוד בא

ליצור לטלוויזיה הלימודית אפשרות להתמודד בשוק המסחרי, אפשרות לפרוש כנפיים,

למכור פרסומות ולהתעסק בדברים האלה. בשביל למכור פרסומות אי אפשר יהיה להתעסק עם

תכנים לימודיים ותכנים חינוכיים. אתה תצטרך להיות תחרותי בשוק הפירסום עם חומרים

בידוריים ועם חומרים שיש להם מקדמי סקרנות גבוהים, שהם לאו דווקא חומרים חינוכיים

ולימודיים. לכן צריך בעדינות רבה לבדוק את כל נושא התיאגוד. על כל פנים, רשות

השידור הסירה את ההתנגדות שלה לתיאגוד הטלוויזיה הלימודית, אם באמת מטרות התיאגוד

יהיו כאלה שהן זהות למטרות שלשמן הוקמה הטלוויזיה הלימודית.

מ' ינון;

אני רוצה להשלים: הסרנו את התנגדותנו לתיאגוד - זה מהלך כלכלי להשגת פרסומות,

כפי שזה הוצג - אבל בהחלט לא הסרנו את התנגדותנו להקמת רשות סטטוטורית. במכתב של

השרים בהחלט יש התפתחות שלא נראית לנו, שבה יש כוונה מוצהרת, על דעת שני השרים,

להקים רשות סטטוטורית לטלוויזיה הלימודית. לא נראה לנו שבמדינה קטנה כמו שלנו, עם

כל הפיצוץ של התקשורת, יהיו שתי רשויות ציבוריות סטטוטוריות. לא גיבשנו את זה

סופית אצלנו, יש דעות שונות בענין, אבל בהחלט היה ראוי בשלב הזה לבדוק יותר

ברצינות את האפשרות של מיזוג הטלוויזיה הלימודית בתוך הרשות הציבורית היהידה

והגדולה שצריכה להיות, ויחד להתמודד מול הערוצים המסחריים, כי לא מדובר רק בערוץ

השני אלא גם בכבלים.



אני חושב שדווקא הוועדה הזאת יכולה לעסוק בענין הזה בזמן נכון ועוד לפני

שהדבר הזה יוכרע, כי ממילא החקיקה הזאת צריכה להגיע לוועדת ההינוך.

היו"ר א' בורג;

"רשות סטטוטורית", במלים המשפטיות, זה שונה מתיאגוד?

מ' ינון;

כן. בתיאגוד לא היה מדובר בכלל על מעשה חקיקה, היה מדובר על איזה מהלך כלכלי

משפטי. הרעיון היה, וכך זה הוצג בזמנו בוועדת השרים לעניני כלכלה, לאפשר להתמודד

בשוק לגבי פרסומות, כי לא ייתכן שיהידת סמך של משרד החינוך תעסוק בשילוט הוצות,

בהשגת פרסומות, כמו שזה קורה היום. לא מדובר היה בהקמת רשות ציבורית נוספת, ולא

משנה אם לוברבוים הוא המנהל - שודאי היה הופך את אותה לרשות עם אקטואליה וחדשות

וכו' - כי גם מי שיירש אותו, אם יירש אותו, באופן טבעי בוודאי יגלוש. אם תהיה לו

רשות סטטוטורית בטוחה, שלא מותקפת על זה שהוא גולש מהמנדט הראשוני שניתן לו, לפי

דעתי יקה זמן קצר עד שהיא תהפוך לרשות מקבילה לרשות השידור, ואני לא חושב שהמדינה

שלנו זקוקה לשתי רשויות שידור.

היו"ר א' בורג;

אדוני המנכייל, בסעיף 2 של המכתב, עליו חתומים שני השרים, יש משפט האומר;

"שינוי זה ילווה בהחלטת ממשלה, שיזום שר החינוך והתרבות, ושתכליתה להפוך את

הטלוויזיה החינוכית לרשות סטטוטורית, שעיקריה יושתתו על עקרונות התאגיד". האם

הכוונה היא רק לתאגיד, או האם הכוונה היא לרשות שידור חדשה?

ש' שושני;

הכוונה היא לרשות סטטוטורית שתבטיח את השעות של הטלוויזיה החינוכית בחוק

ותהיה בנויה על עקרונות התיאגוד, כפי שאישרה ועדת השרים לעניני כלכלה. אני מציע

לכולם לראות את ההצעה ולהתייחס להצעה הקונקרטית ולא לדבר אחר.

היו"ר א' בורג;

אני רוצה לשאול שאלה טכנית; יגידו לי המומחים למה לא פותחים עוד טרנספונדר

בשמיים. לקחו אחד לערוץ 3 . הרי כל הדברים האלה נובעים ממצוקת זמן על אותו צ'נל.

יש בשמיים ששה ערוצים.

מ' ינון;

זה לא יפתור לך את הבעיה, כי זה ייקלט רק אצל מי שיש לו כבלים. שמענו

שלטלוויזיה הלימודית יש ערוץ בכבלים, היא יכולה לפנות את הערוץ שלנו ולעבור

לכבלים.

היוייר אי בורג;

מה הכיסוי של הכבלים היום?

מי קירשנבוים;

היו"ר א' בורג;

הדיון לא יתקיים עכשיו, כי אין לנו את החומר בידיים, אבל אני מרגיש שהולכים

כאן לפתרונות כאלה כדי לפתור בעיה אחרת.



א' בר-טוב;

יש מצוקה של תדרים קרקעיים. לצורך העניו נדבר על תדרים קרקעיים, וזה אומר

שאלה תדרים שלא עולים לשמיים דרך לוויינים. מדובר על צורת שידורים שנקלטת בכל

בית, בהתאם לפריסת המשדרים בארץ, ונעשית במשרד התקשורת עבודה מאד רצינית כדי

לעשות ארגון מחודש לחלוטין של כל המשדרים והתדרים. יש מצב של כפילויות, יש מקומות

שבהם אתה קולט בשני תדרים את הטלוויזיה הכללית והדבר הזה יוצר בזבוז מסויים. לכן

נעשית עבודה מאד רצינית, עם בזק, עם הצבא, בתאריכים קצובים של חודשים ספורים,

כשכבר עבודה ראשונית נעשתה, עם הנחיות מאד מפורשות, לעשות ארגון מחודש של כל מערך

השידורים לציבור - הכוונה לטלוויזיה, כי ברדיו זה נושא אחר - באופן כזה שיש סיכוי

רב שיפונה אולי גם תדר נוסף או אפשרות לשידור של ערוץ נוסף, דבר שיפתח הרבה מאד

אפשרויות.

צריך לזכור שיש לנו שכנים שגם הם ירצו לשדר, והדבר מחייב תיאום. התמונה

הכללית היא הרבה יותר רחבה ממה שאני יכול להציג במלים קצרות.

נ' כהן;

אני רוצה להבהיר את הענין מבחינה משפטית. לדעתי יש פה ערבוב תחומים בתחום

המשפטי, שיש לו משמעות ענינית. לאורך החודשים האחרונים היה דיון בוועדת השרים

לעניני כלכלה על הפיכת הטלוויזיה הלימודית, החינוכית, לתאגיד ממשלתי, חברה

ממשלתית, ובה יהיו כל מיני עקרונות שרשות השידור, באמצעות המנכ"ל והיושב-ראש

ועבדכם, ניסחו - למה אנחנו יכולים להסכים בתנאי שגם יתנו לנו שעות שידור וכו'.

הוצאנו את כל האלמנטים של שידור חדשות, עניני היום, ספורט וכו', כדי שהתאגיד החדש

שיקום לצורך הפתרונות הכלכליים של הטלוויזיה הלימודית יוכל אולי לקום באמצעות

החלטה ממשלתית, ואז זה לא היה מגיע לכנסת גם לא לוועדה. הוועדה קיימת תמיד,

ולכנסת יש תמיד מה להגיד על החלטת ממשלה בדרך שלה. מהמכתב מתברר שיש כאן ערבוב

תחומים, שיש לו משמעות ענינית, ועל זה עמד היושב-ראש. מה שאמר המנכ"ל, שאין לנו

התנגדות לתאגיד, עומד בעינו, אבל מוצע כרגע, וזה כתוב במכתב בהאי לישנא, ששני

השרים הנוגעים בדבר מעונינים בהצעת חוק - שצריכה לעבור גם שלבים של הכנסת, של

הממשלה, ועדת שרים לעניני חקיקה ותזכיר הצעת חוק - שלטלוויזיה הלימודית ינתן מעמד

של רשות סטטוטורית. סטטוטורית, הווה אומר, שתקום לפי חוק, ועל זה יהיה ויכוח

גדול. אין מקום בעולם שיש בו רשות סטטוטורית לצורך שידורים חינוכיים. בכל רשות

שידור בנוסח ה-בי.בי.סי, בסקנדינביה, בבלגיה ובגרמניה, כל השידורים החינוכיים הם

בגדר השידורים של הרשות הממלכתית. אם כבר רוצים לעשות תאגיד, זה סיפור אחד.

אנחנו הבענו את דעתנו בדרך שהמנכ"ל אמר, אבל אם הכוונה להקים רשות סטטוטורית

נוספת, שאין לה משל ודוגמה בשום מקום בעולם המערבי, זה כבר שוב סיפור אחר, וזה מה

שנאמר פה בהחלטת השרים.

היו"ר א' בורג;

אני מציע שנקבל בתוך שבוע את עמדת משרד החינוך איך נראה הדבר הזה ונקיים על

כך דיון. אנחנו מדברים כאן על סעיף שאת מה שמתחת לו אנחנו לא רואים.

מי מוטיל;

אתחיל מתגובה לדברים שאמר מרדכי קירשנבאום: בסך הכל, בין עמדת העובדים ובין

מה שהם אומרים אין מרחק רב. גם כאזרח וגם כעובד הטלוויזיה אני חושב שאין מקום

לגוף הזה שאנחנו עומדים להקים - תאגיד, וכל מה שדיברנו עליו עכשיו. אנחנו לא

רואים את עצמנו בענין, לא רואים את המקום שלנו בענין, גם לא רואים את האפשרות

המעשית שהגוף הזה יתחרה מבחינה כלכלית בתוך המערכת הזאת שקיימת היום מבחינת הערוץ

השני.



מצד שני, יש רשות שידור, והדבר הקל והפשוט ביותר זה לצרף את הטלוויזיה

החינוכית לרשות השידור. לא למזג אותה לחלוטין, אלא ליצור מצב שתחת מנכ"ל הרשות

יהיו שני גופים - רדיו וטלוויזיה כללית - ליצור מצב שתהת המנכ"ל יהיה עוד גוף

שיקראו לו הטלוויזיה החינוכית, שהשליטה על שעות השידור תהיה בידי המנכ"ל והוועד

המנה"ל ומבהינת ההפקה, מבחינת העבודה עצמה, אנחנו נהיה כמו הרדיו או כמו

הטלוויזיה הכללית.

הפתרון הזה הוא פתרון קל מאד, הוא הרבה יותר פשוט והוא פותר לנו בעיה.

כעובדים אנהנו נלחמים על השוואת תנאים לעובדי הטלוויזיה הכללית. המאבק הזה נמשך

לאורך כל שנות העבודה של הטלוויזיה החינוכית, המאבק להיות מושווים לטלוויזיה

במקום להיאבק על השוואה, אפשר להעביר אותנו

לרשות השידור. זה קיבל את התוקף עכשיו, ברגע שלוקהים לנו את השעות, ולוקהים לנו

את השעות הטובות ביותר. בעצם, ברגע שלקחו לנו את השעות האלה, לא נשאר לנו שום

דבר.

היו"ר א' בורג;

איזה תכניות לקחו לכם?

מי מוטיל;

אני לא מדבר על תכניות, אני מדבר, מבחינת העקרון, על העובדים.

גם בענין הזה של השעות יש לנו מה להגיד. אני חושב שצריכים להפריד בין השליטה

על השעות האלה. אני מביו שהמכתב הזה נתן את השליטה לרשות השידור על השעה וחצי.

זה לא אומר עדיין שאי אפשר להפיק את התכניות האלה אצלנו, כי אין שום סיבה שרשות

השידור, שמוציאה היום הפקות ההוצה, לא תיתן לנו, ונדמה לי שעל פי החוק הם הייבים

להוציא הפקה החוצה.

הם לא חייבים.

אנהנו חייבים לא על פי חוק, אנחנו חייבים על פי הסכמים.

היו"ר א' בורג;

אבל אין חקיקה. יש הצעת הוק של חבר-הכנסת בני בגין מהכנסת הקודמת בנושא הזה.

מי מוטיל;

עובדתית הם מוציאים עבודה החוצה. אני לא יודע איך הם מתמודדים עם העבודה

הנוספת שתהיה, שזאת עבודה שנלקחת מאתנו. אני בא ואומר: צריך להפריד בין השליטה על

השעות ותוכן השידור לבין ההפקה עצמה. מה שהשרים עשו, פשוט העבירו את השליטה על

תוכן השעות.

היו"ר אי בורג;

לדעתי הם העבירו את השעות, ככתבו וכלשונן. אלה שעות של הערוץ הראשון לעשות

איתו מה שהוא רוצה. אם ירצה - יוציא אליכם; אם לא - לא יוציא.



מ' מוטיל;

נכון. לא נלקחה בחשבון לא העמדה שלנו ולא מה שקורה אתנו. היה אפשר למצוא

במסגרת הפשרה הזאת גם את הפשרה שרשות השידור תשלוט על השעות ואנחנו נפיק את

התכניות האלה. אנחנו מבצעים היום עבודה גם לערוץ השני וגם לכל אחד אחר. אבל, כמו

שאמרת, אנחנו באמת מוצאים לנו פתרונות עקומים. הפתרון צריך להיות פשוט מאד:

להעביר אותנו להיות בתוך רשות השידור כגוף שלישי. ההעברה בין הגופים תהיה קלה

מאד, ואם יעקב לוברבוים אמר שהוא מתפטר, אז בעיה אחת שהיתה - מה יהיה עם המנכ"ל

ועם הרמה הבכירה מאד של התפקידים, כי ברמות הנמוכות יותר אין שום בעיה - גם היא

נפתרה.

העמדה שלנו היא חד משמעית ברגע שלוקחים את השעות ומעבירים אותן לרשות השידור.

זאת היתה העמדה שלנו גם בוועדת לבני.

ר' קליין;

מישהו פה אמר שמדובר על פתרון עקום, וזה בעצם פתרון עקום, כי הוא לא פותר גם

את הבעיה של הטלוויזיה הכללית, כפי שמנכ"ל הטלוויזיה הכללית הציג את זה, כי הוא

אומר במפורש שזה לא סוף הדרך והוא צריך את הזמן הנוסף. ברגע שזה לא פתרון לרשות

השידור וזה לא פתרון עבורנו, איזה פתרון זה? אין פה פתרון. זה איזה שהוא מקח

וממכר, איזה שהוא אתנן שנעשה פה על גבנו. . אנחנו כעובדים מרגישים שעשו עלינו

עבודה ואנחנו עוד לא יודעים איך לעכל את זה. הכי טוב, גם לטובת המישדרים, גם

לטובת ביצוע חוק רשות השידור וגם לטובת התקציב, שנצטרף לרשות.

מ' ינון;

אני אישית תומך בעמדת עובדי הטלוויזיה הלימודית.

היו"ר א' בורג;

אני רוצה לסכם את הנקודות אליהן הגענו בזמן הזה, כי איננו יכולים להרחיב;

שמענו את עמדת הממשלה בנושא העברת השעות. אני מקווה שדוברי המשרדים רשמו את

הערות חברי הכנסת בראשית הישיבה - מה הסדר הנכון, איך מעבירים, למי מעבירים קודם.

יש אלף-בית של כללי משחק, שדברים מתחילים ממקום מסויים וממשיכים במקום מסויים. אם

זה הכל היה בתוך המסגרת הממשלתית, זה ענין אחד; אם זה בדיאלוג עם הכנסת זה ענין

אחר. אני מבקש מהממשלה להקפיד גם בכבודה של הכנסת.

דבר שני; שמענו את דבריו של מנכ"ל משרד החינוך, שהוא מקווה שבתוך שבוע עד

עשרה הימים הקרובים נקבל את עמדת משרד החינוך בנושא התיאגוד. אדוני המנכ"ל, אבקש

הבהרות אם התיאגוד הזה הוא תיאגוד במובן שדובר בו בשבועות האחרונים - בעצם בשנה

האחרונה מדובר על תיאגוד - או אם מדובר כאן במשהו שהוא מעבר לזה, שהוא הקמת רשות

שידור נוספת.

ש' שושני;

הקמת רשות, שתהיה תאגיד לכל ענין.

היו"ר א' בורג;

ברגע שנקבל את המסמך, נקיים בזה דיון. זה דיון מאד מענין לגופו של מגנה משטר

השידורים בישראל, של משטר התקשורת בישראל, וכשבוע לאחר שתעביר לנו את החומר נקיים

על כך דיון.



שמענו גם את דבריו ואת הבטחתו של מנכ"ל רשות השידור בתגובה לדאגת ועדת החינוך

וחברי הכנסת על אופי השעות שהועברו לרשות השידור מהטלוויזיה הלימודית, שכפי שהציג

אותן המנכ"ל - תכניות ילדים ונוער, וביום שישי, כך אנחנו מקווים, תכניות לעולים

ומשהו בנושא ערב שבת ובנושא יהדות. אני חושב שזו תגובה נאותה למה שהובא לפני

שלושה שבועות בישיבת ועדת החינוך בתל-אביב.

חברי ועדה הציעו שוועדת החינוך, על דעת מנכ"ל משרד החינוך אם יסכים - אם לא,

בלעדיו - תפנה למר לוברבוים בקריאה לשוב בו מהתפטרותו. אני חושב שיש כאן משהו

שמענו את הדברים - דבר מפי דובר, לא קיבלנו את הפניה אלינו.

אמרתי: הוא הביע את רצונו לפרוש.

אני חושש שפנייה מהסוג הזה יכולה ליצור דינמיקה, שבסופו של דבר יוצרת

התפטרות, כשעוד לא היה אקט של התפטרות. שמענו דיווח מהמנכ"ל.

אמרתי: הוא הביע את רצונו לפרוש.

אני מציע שנפנה אליו לחזור בו מרצונו. הרי זה בא על רקע הענין הזה, ואם ועדת

החינוך מקבלת את הענין ואת ההסכם, אפילו כגורם מדווח אחרי כל הגורמים האחרים,

באווירה של פשרה והליכה בדרך אנחנו פונים אליו. אני חושב שזה לא צריך ליצור

משברים. אם מר לוברבוים הוא רוצה לפרוש מטעמים אחרים, זה סיפור אחר, אבל אם

רצונו בא על רקע זה, אנחנו פונים אליו לא לפרוש.

דיברתי איתו הבוקר והצעתי לו שלא יפרוש.

אחרי שתבוא בפניו הקריאה הזאת אני מציע גם להזמין אותו לוועדה ולשמוע את

שיקוליו.

מה בקשר להצעת שהעלה פה מוטיל?



היו"ר א' בורג;

נקיים בזה דיון. אני מודה ומתוודה: יש לי איזה נוסח של הצעת חוק בנושא הזה,

אני לא רוצה להניה אותו על השולחן עד שלא יתקיים דיון מה התיאגוד הזה ואיך הוא

נראה.

מ' ינון;

אולי כדאי לקשור את הדיונים.

היו"ר א' בורג;

זה בוודאי יהיה קשור.

תודה רבה. ישיבה זו נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 00;13)