הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 123

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום שני. י"ז בחשון התשנ"ד (1 בנובמבר 1993). שעה 00; 10

נכחו;

חברי הוועדה; היו "ר אי בורג

ד' איציק

י י בא-גד

שי יהלום

א' יחזקאל

עי מאור

מוזמנים; ר' שיפר - מנהלת המחלקה לקליטת עליה במי החינוך

מי כהן - ממונה על מורים עולים

ש' שרפי - מפקין על קליטת עליה במחוז הדרום

ח' לנדנר - מתאמת ארצית באתרי הקרוואנים

א' בלר - משרד האוצר

מ' לנגרמן - משרד האוצר

די קרלין - עוזרת השר לקליטת עליה

אי בארי - המשרד לקליטת עליה

י' שרייבר - מנהלת מדור חינוך ואולפנים בסוה"י

י י קדמן - המועצה לשלום הילד

ח' דשבסקי - רכזת ילדים ונוער

ר' שנלר -אונ' בר-אילן

שי לב-רן - מועצת התלמידים

קי פרידמן - רכזת קליטה במרכז השלטון המקומי

גי חבקין - י ו"ר פורום הארגונים לקליטת עליה

פי דלניק - " יי " יי

י י ביאלר - " " " "

י' יחיאלי - מנהל תכנית "נעלה"

בי גולדברג- ארגון מורים עולים

אי ירדאי - איחוד הארגונים של עולי אתיופיה

מי אודנהיימר - הארגון האמריקאי למען עולי אתיופיה

אי אקלום - ראש ועד החינוך של האתיופים

שי מוזס - אזרחית מתנדבת למען עולים

נ' בלס

מזכיר/ת הוועדה; י' גידלי

קצרנית; ת' בהירי

סדר-היום; קליטת עליה במערכת החינוך



קליטת עליה במערכת החינוך

היו"ר א' בורג;

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא קליטת עליה במערכת החינוך. נושא זה

שהוא אחד המרכזיים באתוס החינוכי של החברה שלנו בעשור האחרון, אינו זוכה

לתשומת-לב מספקת בוועדה, בגלל עומס הנושאים שאנו עוסקים בהם. כולנו חיים בתחושה

שמשהו בלתי מספק בכל הנוגע לטיפול בקליטת העליה במערכת החינוך. באחת הישיבות

הקודמות ביקשתי ממשרדי החינוך, הקליטה, הסוכנות ומרכז השלטון המקומי, למסור לנו

פרופיל של רמת ציוני התלמידים העולים מברית-המועצות - שם ובארץ במקצועות מדידים.

לא קיבלנו את הפרטים האלה. ביקשתי לדעת מה רמת ציוניהם במקצועות עבריים כמו לשון

והבעה ובמקצועות שאינם תלויים בשפה, וגם כאן לא קיבלנו פרטים. ביקשנו לקבל

"פיילוט" מסוים, וגם אותו לא קיבלנו. דיברנו על תוספת שעות שבועיות, אך הנושא

נשאר תקוע כמ.ו קודם. דיברנו על הקלות בבחינות בגרות לעולים, וגם על-כך לא קיבלנו

נתונים. דיברנו על עזרה והכנה לבחינות בגרות, וגם על-כך לא קיבלנו פרטים. השורה

התחתונה היתה שאנו מבקשים ממשרד החינוך תכנית-אב לקליטת עליה בכל הנוגע למערכת

הלימודים. אני בטוח שתכנית כזו מופעלת במשך כל השנה וגם עבור השנים הבאות, אך היא

לא הובאה לידיעתנו.

אנו נמצאים כאן היום שנה ושלושה שבועות מאז הדיון הקודם בנושא, והתיק שלנו

ריק כפי שהיה לפני- שנה. לפני שנתחיל בדיון, אני רוצח לשמוע אם בכל זאת נעשה משהו

בתחומים אלה.

ר' שיפר;

בתשנ"ג ניגשו 10,528 תלמידים עולים לבחינות בגרות.

עי מאור;

האם יש לך את הנתונים בכתב?

ר' שיפר;

לא.

היו"ר אי בורג;

מתוך כמה תלמידים עולים בכיתות י"א-י"ב?

ר' שיפר;

מתוך 11,500. כלומר 90 אחוז מהתלמידים העולים בכיתות י"א-י"ב ניגשו לבחינות

בגרות. הציון הממוצע של התלמידים העולים בלשון עברית הוא 75, הציון הממוצע בהבעה

ובהבנה - 78. אין לי ךאת הציונים במקצועות אחרים. עדיין מעבדים את הנתונים

הסטטיסטיים, והם יהיו בידינו לקראת דצמבר.

אי בורג;

מה אחוז הזכאים לתעודת בגרות מקרב הניגשים?

ר' שיפר;

אני עדיין לא יודעת.



היו"ר אי בורג;

מה היה אחוז הזכאים לתעודת בגרות מקרב הניגשים לבחינות בתשנ"ב?

ר' שיפר;

לא ידוע לי. בדצמבר יהיו לנו הנתונים הסטטיסטיים.

היו"ר א' בורג;

האם יש תכנית לסיוע לתלמידים עולים בבחינות הבגרות?

ר' שיפר;

תלמידים בכיתות י"א-י"ב הניגשים לפחות לשלוש בחינות, מקבלים שעת סיוע נוספת.

אם הם יוצאי אתיופיה, הם מקבלים שעה נוספת.

היו"ר אי בורג;

רק אם עלו באותה שנה?

ר' שיפר;

לא. הזכאות היא בת ארבע שנים - מה-1 בספטמבר 1990.

היו"ר אי בורג;

אני חושש שאנו לא מדברים על אותו דבר; תלמיד עולה, מביא איתו לבית-הספר תוספת

של שעה שבועית אחת בשנת העליה שלו.

ר' שיפר;

אתה חייב להבדיל בין בית-הספר היסודי וחטיבת הביניים לבין החטיבה העליונה.

בביה"ס היסודי ובחטיבת הביניים זכאים אלה שעלו מ-1.11.92 לשעה אחת במשך שנה.

תלמידים מאתיופיה זכאים מה-1.1.91 ל-2.75 שעות, אם הם ניגשים לפחות לשלוש בחינות

בגרות. כל התלמידים האחרים מקבלים שעה לשנה בביה"ס היסודי ובחטיבת הביניים. מכיתה

ט' קיימת זכאות מה-1.9.92, אבל בחטיבה העליונה בכיתות י-י"א-י"ב, הם זכאים לקבל

את השעה הנוספת מספטמבר 1990. בכיתות טי-י' מקבל התלמיד שעה אחת, אם הוא ניגש

לפחות לשלוש בחינות בגרות. לכיתות י"א ו י"ב מביא איתו כל ילד שעתיים. ההקלות שיש

לתלמידים אלה בבחינות הבגרות תקפות לארבע השנים האלה ולפעמים ליותר.

היו"ר אי בורג;

נחזור לנושא זה מאוחר יותר ובצורה מפורטת יותר.

י י בא-גד;

אני רוצה להציע הצעה לסדר; אנו דנים כאן על קליטת עליה במערכת החינוך, ובשעה

00;11 נדון בוועדה לקליטת עליה באותו נושא. האם לא היה זה הגיוני לקיים דיון

משותף לשתי הוועדות?

היו"ר אי בורג;

זה אפשרי.



אני רוצה להגדיר את תחומי הדיון: ארצה לשמוע סקירה, כיצד ערוך משרד ההינוך

מבחינה מערכתית ותכנית על אגפיו השונים, לטיפול בנושא קליטת העליה בשטח, בכל

הנוגע לעליה מבריה"מ ומאתיופיה. אני רוצה לדעת כיצד מטפלת מערכת החינוך במצוקות

התלמידים העולים. כאשר פגשתי את נציגי המרכז להתנדבות בישראל, שמעתי נתונים קשים

מאד על קו העוני של עליית ברית-המועצות, על נשירת תלמידים עולים מעבר לממוצע

הישראלי המקובל, ואני רוצה לדעת כיצד המשרד נערך כדי לטפל בכך. אני רוצה לשמוע מה

קורה בכל הנוגע ליחסים שביו משרד החינוך לסוכנות-היהודית - מחלקת הנוער והחלוץ -

בכל הנוגע לחינוך פנימייתי של ילדים יוצאי אתיופיה.

עי מאור;

מאחר ואנו דנים גם בתקציב המדינה ומאחר והבנתי כי הכוונה היא להקצות יותר

משעת עזר שבועית אחת לתלמיד עולה - הופתעתי לגלות כי בעצם דבר לא השתנה. ברור

לכולנו כי בשעה אחת במשך שנה אי אפשר להשיג דבר. תבענו שעתיים לאורך שלוש שנים

עבור כל ילד עולה. אני רוצה לדעת מה מתכוון המשרד לעשות כבר בשנת הלימודים ובשנת

התקציב הנוכחית.

ר' שיפר;

נכון לאתמול יש 81 אלף תלמידים עולים במערכת. עונה על ההגדרה הזו כל מי שעלה

לאחר ה-1 בספטמבר 1989. עם תחילת גל העליה. מובן שמספר הזכאים הולך ומצטמצם,

והוא יורד עד לכדי 22 אחוזים בערך. 17 אלף מתוך 81 אלף זכאים לשעורי עזר על-פי

תאריכי הזכאות הנכונים להיום ו-64 אלף אינם זכאים. למעלה ממחצית התלמידים הזכאים

לשעורי עזר הם בממלכתי-דתי, מכיוון שמשך הזכאות של התלמידים האתיופיים ארוך יותר,

שנה וחצי עד שנתיים יותר מאשר תלמידים מארצות הרווחה, ביניהם גם תלמידים שהם

יוצאי ארצות הקווקז הזקוקים לתמיכה רבה יותר.

היו"ר אי בורג;

כלומר תלמידים יוצאי ארצות הקווקז אינם מקבלים את התמיכה שמקבלים יוצאי

אתיופיה.

רי שיפר;

נכון. כלומר בין יוצאי ארצות הרווחה נמצאים גם תלמידים הזקוקים לתמיכה רבה

מאד.

לומדים במערכת 8310 תלמידים יוצאי אתיופיה, 659 מהם בממלכתי והאחרים

בממלכתי-דתי. רובם זכאים לעזרה.

היו"ר אי בורג;

כיצד מתחלק הנתון של 81 אלף עולים על-פני 12 שנות לימוד?

ר' שיפר;

10,165 מבין הזכאים לומדים בבית-הספר היסודי, 2719 בחטיבת הביניים ובחטיבה

העליונה - 4004.

עי מאור;

האם ידוע לכם על ילדי עולים שאינם במערכת החינוך?



ר' שיפר;

מבחינה טכנית קל לדעת את הנתון הזה: בודקים כמה ילדי עולים בגילאי 6-18

רשומים במירשם האוכלוסין ומפחיתים ממספר זה את מספר התלמידים העולים במערכת

ההינוך.

ע' מאור;

מה המספר?

די איציק;

כל-כך קשה לכם להגיע למספר?

ר' שיפר;

לא מדוייק לקרוא לאלה שאינם במערכת בשם נושרים.' המינוה הנכון הוא כאלה שאינם

משובצים במערכת החינוך. כאשר שלפתי אתמול דיווחים מעודכנים מן המסוף, נתקלתי בשתי

דוגמאות קלסיות המוכיחות כי הסיבות לנשירה מן המערכת יכולות להיות רבות ומגוונות,

וחייב להיות צוות בין-משרדי אשר יטפל במניעתן.

היו"ר אי בורג;

האם יש צוות המטפל בילדים שאינם משובצים במערכת החינוך? ישנם 81 אלף ילדי

עולים במערכת, מיהם ה-17 אלף ומיהם ה-81 אלף? מדוע עולה אחד זכאי והשני אינו

זכאי?

ר' שיפר;

למי שאינו זכאי, אין הקצאה של שעורי עזר, כלומר מי שעלה לפני 1.11.92 והוא

בביה"ס היסודי או בחטיבת הביניים, אינו זכאי לשעורי עזר.

היו"ר אי בורג;

כלומר הוא זכאי רק במשך שנה. כמה מעולי ברית-המועצות זכאים לשעורי עזר?

ר' שיפר;

7379 ועוד 1500, כלומר 8800 בערך.

היו"ר אי בורג;

כמה מהזכאים לשעה הזו ניגשים לבחינות בגרות? אשאל אחרת; מהניגשים לבחינות

בגרות בשלוש השנים האחרונות בכיתות י"א-י"ב - כ-11 אלף - כמה זכאים לשעת עזר אחת?

ר' שיפר;

לא בדקתי את הנתון הזה.

י י שרייבר;

אני מייצגת כאן את המחלקה לחינוך במחלקת העליה והקליטה בסוכנות-היהודית. אני

רוצה לתת את הנתון שלא ניתן כאן על-ידי משרד החינוך, נתון שהוא מסר לנו לגבי נוער

שאינו עובד ואינו לומד - נוער מנותק גם על-פי ההגדרה שלהם; 7000 בני-נוער השייכים

לכל 12 שנות הלימוד, כאשר רובם מרוכזים בגילאים הבוגרים של בני 14-18.



ד' איציק;

האם מדובר גם בכאלה שמעולם לא הגיעו למערכת החינוך?

י' שרייבר;

מדובר בילדים שהיו במערכת החינוך ונשרו, כאלה שעבדו ולכן נשרו.

די איציק;

מה עם כאלה שכלל לא הגיעו למערכת החינוך?

היו"ר אי בורג;

ממרכז ההתנדבות קיבלתי את הנתון המדבר על 6000 ילדים. אני רוצה להבין האם אלה

ילדים בגיל שלאחר חוק חינוך חובה, או שהם תלמידי כיתות אי-י י ואז הם נחשבים

לנושרים.

י' שרי יבר;

מדובר בילדים המשוטטים ברחובות. אני חושבת שאנו עושים את מלאכתנו קלה, כאשר

אנו מסתתרים מאחורי חוק חינוך חובה.

היוייר אי בורג;

אנו עדיין לא בשלב הדיון אלא בשלב בו אנו רוצים להבין נתונים. אם 6000 הילדים

האלה הם בגילאי י'-י"ב, איננו יכולים לחייבם ללמוד, לא כן אם הם בגילאי אי-טי.

י' שרייבר;

ישנם כאלה וישנם כאלה.

ר י שיפר;

קשה מאד לקבל נתונים מדוייקים; ילדה שנכנסה לכיתה אי השנה - ילנה אברמוב -

אינה זכאית על-פי תאריך העליה שלח לשעורי עזר. היא לא מופיעה במחשב משרד החינוך

כעולה, כי בתקופה בה היתה זכאית לסיוע עדיין היתה בגן-הילדים.

שי יהלום;

גם אם היתה מדווחת כעולה, כעבור שנה לא היית נותנת לה אפילו רבע שעת עזרה. זו

ילדה הנמצאת בתוך מערכת החינוך ואינה מוגדרת כנושרת. ישנם כאלה שלא נקלטו ואין

יודעים כלל שהם מחוץ למערכת.

י י ביאלר;

אני מבקשת להוסיף לנושאים גם את אלה שלפעמים באים ולפעמים אינם באים

לבית--הספר. מספרם של אלה מגיע ל-3500. בנוסף ל-7000 הנושרים.

פי צלניק;

המספר 7000 הגיע ממשרד החינוך, אך לא באופן רשמי. פעם אחת טענו כי המספר הושג

כתוצאה מהצלבה בין פנקס התושבים לבין רישום התלמידים, ופעם שניה שהוא תוצאה של

סקר שנערך בהזמנת משרד החינוך, למרות שאנשי משרד החינוך הכחישו שהזמינו סקר כזה.



חוסר נתונים הוא חלק ממדיניות משרד החינוך. אי אפשר להגיע לנתונים הנוגעים

לנוער עולה, כולל נוער עבריין, נוער המשתמש בסמים ונוער רעב. אילו ניתן היה לסמוך

על הנתונים, אפשר היה לתכנן מה לעשות. העדר נתונים הוא אחת הבעיות הקשות ביותר

עתה.

שי מוזס;

את הנתונים אי אפשר לאתר דרך הרשויות המקומיות. יש נקודות קליטה מקומיות

המנהלות רישום שניתן להצליבו עם הרישום במשרד הפנים. אם הרשות המקומית משתפת

פעולה, ניתן להגיע באמצעותה לנתונים, וכך עשינו ברעננה.

היו"ר אי בורג;

האם משרד הקליטה יוכל להמציא לוועדה תוך פרק זמן סביר את כל הנתונים האפשריים

על ילדי עולים משנת 1989 ועד היום - ליוצאי ברית-המועצות ואתיופיה בנפרד.

די קרלין;

ביום אי אנו עומדים לקבל את כל הנתונים.

היו"ר אי בורג;

את רוצה לומר לי שמזה שנה עובדים במערכת ללא נתונים?

ד' קרלין;

כן.

היו"ר אי בורג;

יושב קבינט אשר אמור לתאם את פעולות קליטת העליה של כל זרועות הממשלה ונמצאים

כאן נציגי זרוע החינוך שאינם מסוגלים לתת דיווח על מה שקורה במערכת שלהם.

די קרלין;

יש נתונים שמשרד החינוך נתן לקבינט בתחילת השנה שעברה.

שי יהלום;

אנו מכירים את הנתונים. אנו טוענים כי אם מישהו יבדוק את הנתונים עם משרד

הפנים, ויכניס את כל הנתונים הנוגעים לעולים אשר הגיען מאז 1989 עם ילדיהם, לעומת

הנתונים שיש בידי משרד החינוך - הוא יקבל את הנתונים על הנשירה.

היו"ר אי בורג;

הצעד הראשון של קבינט הקליטה בנושא החינוך היה צריך להיות מיפוי ים של כל

הילדים הנמצאים בגיל חינוך חובה. מדוע איני יודע מה מספר הילדים האלה ולאלו כיתות

הם שייכים? אני רוצה לדעת תוך כמה זמן אוכל לקבל את הנתונים?

נושא קבלת הנתונים טעון שיפור, ואני דורש לקבלם בהקדם האפשרי. אני מפנה את

הדרישה לקבינט הקליטה ולמשרד החינוך.

אני מבקש לדעת, כיצד בנוי המטה העוסק בקליטת עולים במשרד החינוך. אני רוצה

שתתארי לי את פעולות המשרד בתחום זה מלמעלה ועד למטה.



ר' שיפר;

סגן השר מיכה גולדמן מרכז את המטה לקליטת עליה, אשר מורכב ממנהלי היהירות

המהלקה לקליטת מורים עולים, המחלקה לקליטת תלמידים

עולים, המפקח הארצי שהוא נציג החינוך הדתי ונציגי האגפים לחברה ונוער, להכשרת

מורים, רשות הספורט וחינוך מבוגרים.

היו"ר אי בורג;

האם מדובר גם באיגום משאבים או רק בפגישות?

ר' שיפר;

בתשנ"ג בוזרו המשאבים, כלומר חזרו ליחידות. לקראת שנת התקציב הבאה מדברים על

איגום מחדש, אך איני יודעת מה יהיה. כל יחידה ויחידה מטפלת בתחום שלה. למחלקה

לקליטת תלמידים עולים 16 מפקחים במחוזות השונים, כולל האגף לחינוך התיישבותי.

שני מפקחים בכל מחוז - האחד לממלכתי והשני לממלכתי-דתי. צוות של מדריכים מחוזיים

עובדים בכפוף למפקחים ומדריכים את המורים המלמדים תלמידים עולים. בנוסף להם עובד

רכז קליטה או רכז פרוייקט. לכל תפקיד יש הגדרה ולכל בעל תפקיד ברור מה הוא צריך

לעשות. המפקח על ניצול שעות העזר אחראי לניצול שעות העזר בביה"ס היסודי ובישיבת

הביניים. בחטיבה העליונה הוא מפקח על נכונות הדיווחים, כאשר התשלום מועבר ישירות

דרך שכר הלימוד.

"פרוייקט 75" נקרא כך על-שם 75 בתי-הספר היסודיים שהיו שותפים לו בשל היותם

עתירי עולים ואחוז הזכאים בהם לעזרה היה גבוה במיוחד.

היו"ר אי בורג;

דובר בשעתו על יתרון לגודל ועל-כך שעורכים איגום של כל השעות בבתי-ספר בהם יש

מספר גדול של עולים.

ר' שיפר;

אך מאז צומצם מספר הזכאים, יתרון הגודל לא עבד עוד. אם יש בבית-ספר 4 ילדים

זכאים, ביה"ס יקבל 10 שעות, למרות שיש בו תלמידים שעלו לפני שנתיים-שלוש וגם הם

זקוקים עדיין לעזרה. פרוייקט-75 בא לתת להם פתרון.

במצב הנוכחי ילדי העולים מפסידים פעמיים: פעם ראשונה משום שאין די משאבים

עבורם, ופעם שניה משום שאין דרך לטפל בתלמידים בודדים בכל בית-ספר.

בגמנסיה הרצליה יש 90 תלמידים עולים, אך רק 8 זכאים לשעורי עזר.

אני לא חושבת שתלמידים בודדים בבית-ספר מפסידים. אם יש תלמיד אחד, הוא מקבל 5

שעות וכך גם אם יש 2 ילדים. אם יש 4 ילדים, הם מקבלים 10 שעות.

כמה בתי-ספר כלולים היום בפרוייקט-75?



ר' שיפר;

היום מדובר - ואני מקווה שהשבוע נקבל לכך אישור - ב-48 בתי-ספר.

י' ביאלר;

מה תפקידם של המדריכים?

ר' שיפר;

המדריכים מסייעים למורים המלמדים תלמידים עולים בדרכי הוראה ובשיטות הוראה.

אחד הדברים שהמורים שאני נפגשתי איתם טענו הוא שאף אהד לא מדריך אותם ואין הם

יודעים כיצד לעבוד עם התלמידים. כך המצב באזור תל-אביב.

ר' שיפר;

תני לי את הפרטים ואבדוק אותם

אני משמש כמנהל המחלקה להכשרת מורים עולים, ויש לי רפרנטים בכל מחוז ומדריכים

אשר מנחים את המורים. מאז 1989 הגיעו ארצה כ-23 אלף עולים המגדירים עצמם

כמורים, ביניהם מהנדסים, מתמטיקאים ואמנים. מכל שניים אחד היה מורה.

היו"ר אי בורג;

האם יש לחם תעודה מקבילה לתעודת הוראה?

מ' כהן;

4.5 אחוז מכלל העולים הם מורים, וזוהי אחת הסיבות לכך שקשה לקלוט את כולם.

אם מגיעים 100 אלף עולים ש-4500 מהם מורים, נצטרך רק כ-1000 מהם. הכשרנו כ-5000

מורים מאז החל גל העליה. חלקם עובדים בתוך מערכת החינוך וחלקם בחינוך הלא פורמלי.

עד סוף אוקטובר שיבצנו כ-1565 מורים ובימים הקרובים נכניס עוד למעלה מ-200

לעבודה. השנה נגיע ל-1800 מורים עולים במערכת החינוך. עוד 15 אחוז ייקלטו באופן

טבעי, וזה אומר ש-2100 מורים ייקלטו. אני מעריך שנצטרך לקבל בין 2500 ל-3000 שעות

כדי לפתור את הבעיה.

ש' יהלום;

הפרוייקט המתוכנן היה תלת-שנתי?

מי כהן;

לא.

שי יהלום;

האם אפשר לומר שצמצמו את הפרוייקט לשליש, ובמסגרת זו נקלטו כ-1800 מורים?

נכון. הרבה מורים נקלטים במערכת הלא פורמלית, למשל בקונסרבטוריונים למוזיקה

ובבתי-ספר לחינוך גופני.

שי יהלום;

היה מדובר על תוספת שעות לפרוייקט, אך אני מבין שלא הוסיפו שעות.

מ' כהן;

קיבלנו תוספת די מוגבלת של שעות. השנה קיבלנו 3500 שעות בשלב ראשון, כ-2000

שעות ממשרד הקליטה ולפני הודש עוד 7000 שעות מהמשרד, חלקן באמצעות האוצר. על 7000

השעות האלה נתנו בתי-הספר עוד 7000 שעות.

שי יהלום;

7000 השעות האלה החליפו את ה-50,000?

מ' כהן;

נכון.

שי יהלום;

בתחילת השנה קיבלנו תלןונות על-כך שסמינרים קיבלו אישור לפתוח קורסים למורים

עולים, המורים נרשמו וחלקם עזבו אפילו עבודות אחרות לשם-כך, אך בשבוע הראשון של

שנת הלימודים הודיעו להם שאין תקציב והתכנית מבוטלת. האם תוכל להסביר מה קרה?

מ' כהן;

ישבנו עם המנכ"ל והגענו למסקנה שיש קושי לקלוט את כל המורים. המנכ"ל אמר

שאינו רוצה לגרום לכך שבעוד שנה יהיו עוד אלף מורים שלא תהיה להם עבודה, לכן

צמצמנו את מסגרת ההכשרה.

שי יהלום;

כמה קורסים היו מתוכננים?

מ' כהן;

היו מתוכננים כ-20 קורסים ל-600 מורים בערך.

שי יהלום;

כמה מורים ילמדו השנה?

מ' כהן;

350 .המגמה היא למנוע אשליה שמי שנכנס לקורס, יקבל בסופו מקום עבודה.

שי יהלום;

על-כך הייתם לחשוב לפני חצי שנה ולא בשבוע האחרון.



מ' כהן;

לפי גישה אחת אפשר להכשיר, במגמה שאהר-כך תימצא

עבודה. הגישה השניה היא של המנכ"ל, ועל-פיה ההכשרה צריכה להיות בהתאם לצרכים. אם

אין צורך במורים נוספים, אין סיבה להכשירם.

שי יהלום;

המישור הראשון הוא המישור המהותי. על-פי השקפת עולמי - שאינה מחייבת את

המנכ"ל או אותך - פרוייקט הכשרת מורים הוא פרוייקט חשוב ביותר, והוא עוזר למורים

ולתמידים. המישור השני הוא המישור האנושי: אם אתם מחליטים שאין צורך בפרוייקט,

אי אפשר להשלות מורים ואחר-כך לשנות את המדיניות. צריך לגלות מינימום של יחס

אנושי.

שלחנו את ההודעה לסמינרים ב-11 באוגוסט, כאשר הקורסים היו אמורים להיפתח

באוקטובר.

הקורסים היו אמורים להיפתח ב-1 בספטמבר. אני עובדת בסמינר הקיבוצים, ואני

יודעת שהודענו למורים ב-5 בספטמבר על ביטול הקורסים אליהם נרשמו.

כידוע לך, הסמינרים רואים בעבודת ההוראה שליחות, והם שיכנעו עולים להרשם

לקורסים וערכו עבודת הכנה. מה שמפתיע אותי שאתה עוד מגן על ביטול הקורסים. אני

מבין שאתה עובד מדינה וחייב למלא הוראות, אך אתה אפילו לא מוכן לומר שהיתה כאן

טעות.

על כמה אנשים מדובר?

350.

האם יהיה להם מקום עבודה?

אנחנו מקווים. אין הבטחה שמי שנכנס לסמינר, ונהיה לו עבודה בסוף הקור. נכון

שההחלטה לבטל את הקורסים התקבלה באיחור. בשעתו נלחמתי כדי שהקורסים יתקיימו. פרט

לסמינר הקבוצים שהיה צריך לפתוח את הקורסים בחודש ספטמבר, כל הסמינרים האחרים היו

אמורים להתחיל אותם בחודש אוקטובר.

אך כולם התארגנו לשם-כך וראו בכך את עתידם של המורים העולים.



מ' כהן;

המנכ"ל נותן הנחיות ואנו מבצעים אותן. הגענו לפשרה לפיה ילמדו 350 מוריס

במקום 600, אך לא בטוח שלכולם תימצא עבודה בסוף השנה. מה שהדאיג את המנכ"ל הוא

שבסוף השנה לא תחיה לאנשים אלה עבודה, וחבל שיבזבזו עוד שנה.

י י ביאלר;

בשנה שעברה נפגשנו עם סגן השר גולדמו, והוא הבטיח ש-1000 מורים נוספים ייקלטו

במערכת בחצאי מישרות. המשרד חזר בו מהחלטתו שלא לקיים את קורסים ל-580 מורים

עולים, מכיוון שאיימנו בפניה לבג"צ. ב-18.10 הם פנו לסמינרים ואמרו כי אם ניתן

יהיה להתקשר שוב עם המורים ותהיינה קבוצות של 25 איש, ניתן יהיה לקיים את הקורס.

שי יהלום;

היחס למורים עולים לא חזק יותר מהפחד מפניה לבג"צ?

היחס לעולים כל-כך חשוב, שלא רצו לבזבז שנה מזמנם ובסופה לומר להם שאין עבודה

עבורם בשנה הבאה.

למה נכנעתם? למה לא הופעתם בבג"צ וטענתם כי לא תהיה עבודה?

האם אתה שואל אותי בתור מנכ"ל?

אני מייצגת כאן את ארגון המורים העולים. לא התייחסו כאן לתהליך המשפיל

והמכאיב של הכנסת המורים למישרות. יש לי תיק עמוס תלונות של מורים אשר עוברים את

2000 המורים שהיו מועסקים בשנה שעברה ופוטרו בחודש יוני 1993. הובטח

להחזירם למערכת בתנאי שמנהל בית-הספר יסכים לתת להם שעה-שעתיים, כדי להראות

שהמורה רצוי. דובר על-כך שלא יקבלו את כולם אלא את הטובים שביניהם, והדבר מקובל

עלינו. יש פניות של מורים עם המלצות של מנהלים, יש פניות של מנהלים שאני יכולה

למסור את שמותיהם. התקשרו אלי אמש מאזור הצפון, והעבירו אלי תלונות רבות. ישנם

מנהלי בתי-ספר אשר רוצים להגיע אל אמנון רובינשטיין עם תלונותיהם. הם רוצים מורים

עולים מסוימים, אך מחלקת החינוך מפנה את המורים אל בתי-ספר אחרים והבעיה אינה

נפתרת.

האם יש הבדל בין מורה עולה המסתבך בבירוקרטיה לבין בוגר סמינר אחר?

בהחלט, המורים העולים הם חסרי אונים וחלקם נשרו במהלך הדרך.

כמת נשרו?



בי גולדברג;

לפחות 300.

היו"ר אי בורג;

זה בדיוק כמו הממוצע הישראלי של בוגרי סמינרים, ש-50 אחוז מהם אינם נמצאים

במערכת החינוך.

בי גולדברג;

הם נשרו למרות ששעות ההוראה הובטחו להם. הם נשרו בגלל המטוטלת הבירוקרטית.

היו"ר א' בורג;

האם הבירוקרטיה שונה כאשר מדובר במורה עולה לעומת מורה אחר?

בי גולדברג;

כן. אומרים לי; תראי כיצד המורים העולים יושבים בשקט במשך שעות ואינם

מתלוננים. רבים מהם מתייאשים וחוזרים הביתה לעבודות הנקיון שלהם. אנו מקיימים

שעורי עזר שמגיעים אליהם המורים הטובים והמקצועיים שכבר סיימו קורסים. הם חסרי

יוזמה, בגלל החינוך שקיבלו במולדת הקודמת שלהם. אם מיכאל כהן אמר ש-700 סיימו את

קורסי ההכנה, ויש רק 300 מבקשי עבודה, זה אומר כמה מהם ויתרו.

שי יהלום;

מורה עולה למתמטיקה, יוכל להיקלט במגדל-העמק אם הסר שם מורה ואם הוא מורה

טוב. בעידן הקודם במשרד החינוך, בתקופת השר המר, אמרו שמשרד החינוך כנציגה של

ממשלת ישראל, משתתף בתהליך הקליטה והתעסוקה של מורים עולים. המשרד אמר כי יקח כל

שנה 2000 מורים ויתן להם תוספת של 50,000 שעות. את המורים האלה יפזר בבתי-ספר בהם

יש ריכוזי עולים, וכך יקלוט את המורים העולים אשר ילמדו בעיקר את הילדים העולים

גם מעבר לשנת הזכאות הראשונה. כאשר נכנסה השרה שולמית אלוני לתפקידה, היא ביטלה

את הפרוייקט. היא לקחה את השעות האלה והעבירה 30,000 שעות למסגרת אחרת. את

הפרוייקט התלת-שנתי ביטלו, ואת 2000 המורים ביקשה לקלוט במסגרות הפורמליות עם

תוספות קטנות של שעות, 700 במקום עשרות-אלפים. במערכת היתה ציפיה גדולה לקליטת

המודים העולים, אך בשטח נעשו שינויים בעקבות שינוי הקונספציה. זה פגע במורים

ובתלמידים גם יחד.

י י בא-גד;

אני חושב שוועדת החינוך חייבת להיות לפה למורים העולים. אין להשוות בין מורים

עולים שאינם נקלטים לבין מורים ישראלים. הישראלי מתמצא, יש לו קשרים והוא יכול

להגיע אל המפקה. אני חושב שוועדת החינוך צריכה לדרוש כי קליטת המורים העולים תחשב

כמבצע לאומי. צריך לחדש את הפרוייקט שהתחיל בו השר המר. צריך לפנות בענין זה אל

השר רובינשטיין ואפילו לוועדת השרים לקליטת עליה. זה חסר למורים ולתלמידים וגם

לבתי-הספר.

עי מאור;

אני רוצה להזכיר כי כאשר משרד החינוך ביקש לצמצם את 2000 התקנים למורים, ועדת

החינוך ניהלה מאבק גדול אשר נשא תוצאות חיוביות. אילמלא כן, היינו נמצאים היום

במצב גרוע יותר. אנו צריכים לא לוותר על שני נושאים הנוגעים לעליה, ואנו צריכים

לתבוע את התקציבים עבורם מהאוצר ולא ממשרד החינוך. חבר-הכנסת יהלום צודק כאשר

הוא אומר שתקציב זה היה צריך להיות תוספת לתקציב החינוך.



היו"ר אי בורג;

מדובר בתוספת על-פי הסכם בין השרים המר למודעי, ולכן זה נפל.

עי מאור;

מה ששר האוצר עשה - ובעיני אינו תקין - הוא פעולה באמצעות קרן קרב. אם קרן זו

קיימת, צריך להאבק על-כך שרוב המועסקים בה יהיו עולים. אני חושבת שתקציב החינוך

צריך להיות במשרד החינוך ולא בקרן קרב, צריך להועיד אותו לקליטת מורים עולים,

וצריך להאבק על מספר שעות העזר לתלמיד עולה כבר בשנת הלימודים הנוכחית.

היו"ר אי בורג;

כמה מורים עולים מכשירים היום? אם היית מקבל משאבים בלתי מוגבלים, כמה מורים

עולים יכולת להכשיר?

מ' כהן;

אילו קיבלנו תקציב נוסף, היינו יכולים להכשיר עוד 500 מורים והיינו יכולים

להוסיף שעות הוראה למורים שקיבלו עבודה במישרה חלקית.

הי ו"ר אי בורג;

להכשרתם של כמה מורים יש לך תקציב היום?

מ' כהן;

המשרד הקציב 10,500 שעות פלוס 2000 שעות של משרד הקליטה, ובתי-הספר נתנו עוד

7000 שעות. בערך 20,000 שעות לקליטת מורים עולים.

היו"ר אי בורג;

בשנה הקרובה ישתלבו כ-700 מורים במישרות מלאות ולמעשה 1800 מורים עולים?

מי כהן;

בערך.

היו"ר אי בורג;

מהו פוטנציאל הקליטה של המערכת?

מ' כהן;

עוד 700 בחלקי מישרה. אם אינה שואל אותי כמה שעות היינו צריכים, הייתי אומר

שבערך 75,000.

היו"ר א' בורג;

כלומר יש לכם כערך שליש ממספר השעות להן אתם זקוקים לקליטתם של מורים עולים.

מי כהן;

אם יוצאים מתוך הנחה שכל אחד יקבל מישרה מלאה.



י' שרייבר;

אני מקווה שהוועדה הזו תהיה זו שתפנה לאוצר, כפי שאמרה הברת-הכנסת ענת מאור,

אך אני מצטערת לומר שאת הדברים שאני שומעת כאן היום, אני שומעת כבר עשרים שנה

ויותר. עדיין לא שמעתי כאן פתרון הדש או בעיה הדשה. עד עתה היו מורים שקיבלו

הודעות באיהור של כמה ימים על ביטול הקורס בו היו צריכים להשתתף, אז מה קרה?

ילדים שנשרו ממערכת.החינוך ואף אהד אינו יודע כמה הם, וגם זה כבר היה בעבר. דובר

על ילדים שאינם זכאים לשעות עזר, אבל הם צריכים ללמוד הסטוריה, גאוגרפיה ותנ"ך.

כיצד הם יכולים ללמוד את הנושאים האלה, אם כל העזרה שקיבלו היתה שעה בשבוע? אגב,

מבוגרים עולים מקבלים 28 שעות שבועיות במשך המישה הודשים, גם אם יש 25 תלמידים

בכיתה.

נכון שהלק גדול מהבעיות הן תוצאה של מחסור בכסף. בלי כסף אי אפשר לעשות הרבה

מאד דברים, אך לא בכך זה נגמר. אם כולנו נסתתר מאהורי הבעיה התקציבית, אף פעם לא

יהיה מספיק כסף. יש דברים שאינם עולים כסף והם איכות, יחס ותשומת-לב. אם יש

בית-ספר שיש בו 100 תלמידים עולים, הניכור כלפיהם אינו פונקציה של כסף. השבתי

אילו בבית-ספר רגיל היו ילדים הרשים-אלמים, האם מנהל בית-הספר היה נוהג

באותו שוויון נפש כפי שהוא שווה נפש כאשר יש לו 100 תלמידים עולים? הניכור כלפי

הילדים העולים קורע לב, וזהו ענין של יום ביומו. אני מבקשת מכל מי שיכול ליצור

גלים במים העומדים האלה, לעשות זאת.

מדובר על תוספת תקציבים ותקנים, אך עדיין נותרת בעית הקליטה של העולים.

בתי-ספר חזקים אינם מוכנים לקלוט מורים עולים.

י י קדמן;

גם לא את הילדים העולים.

ש' מוזס;

עד שלא תהיה הכשרה של המורים הישראלים לקלוט את המורים העולים - לא נפתור את

הבעיה. היום, כאשר אני מגיעה לבית-ספר, אומרים לי: עזבי, המורה העולה הזה בלאו

הכי לא יהיה כאן בשנה הבאה, כי יש להץ עצום של הורים שאינם רוצים שמורים עולים

ילמדו את ילדיהם.

הבעיה אינה רק כספית, אלא כיצד מפקהים על מתן השעות האלה. יכול להיות

שבית-הספר מקבל את השעות, אך מה קורה איתן ומה היעדים שמשרד החינוך מציב לעצמו,

כדי לנצל היטב את השעות האלה. מתברר שפעמים רבות הכסף מוקדש לתשתית בית-הספר.

בסוף הודש ספטמבר העביר משרד האוצר למשרד החינוך 7 מליון שקל, אשר משרד

החינוך היה אמור להעביר למועצות האזוריות. הכסף נועד לתלמידים עולים שאינם יכולים

לרכוש את הספרים. הוא הועבר על-פי מפתה מסוים ל-25 ישובים, על-פי מפתה שונה

לבית-הספר היסודי, לחטיבת הביניים ולהטיבה העליונה - 200, 250 ו-300 שקל. הרשויות

המקומיות היו אמורות לברר איזה תלמיד זקוק לספרים, על מנת לממן את הספרים על

חשבון ההקצבה הזו. ממשרד החינוך נודע לי באופן בלתי רשמי, ש-80 אחוז מהרשויות לא

העבירו את הכסף לתלמידים.



י' ביאלר;

אני מבקשת להוסיף על דבריו של חבר-הכנסת יהלום: ברור לי שאהד הדברים החשובים

ביותר הוא לתת למורה העולה מישרה אפילו הלקית. רבים מהם עובדים היום בשטיפת כלים

ובשאיבת מים. ברגע שנבטיה להם מישרה במקצוע שלהם, הדימוי העצמי שלהם ישתנה. אנו

אלה של הילדים העולים והוריהם ואלה של המערכת שלנו.

אם מישהו יכול לתווך בין שתי המערכות הללו, אלה המורים העולים אשר יעברו הסבה

במערכת שלנו. ברור לי שאילו היה מורה עולה הממונה על קשר עם התלמידים העולים

והוריהם, חלק מהנשירה היה נמנע. כך הדבר גם בגני הילדים ובטיפות החלב. לכן ברור

לי כי יש לאפשר למכסימום מורים עולים לעבור את ההכשרה בקורסים שלנו.

אני הושבת שכל מי שילמד במערכת החינוך הפורמלית, במסגרת קרן קרב או במרכזי

תרבות - צריך לעבור הכשרה. לא יכולים להיות מורים במערכות הפורמליות, אשר לא עברו

את ההכשרה הדרושה לכל מורה בישראל.

אני מרכזת את פניות הצבור הנוגעות לילדי עולים , במסגרת המועצה לשלום הילד.

אני רוצה להפנות את תשומת-לבכם לבעית היועצות בבתי-הספר. היו שני קורסים במכון

פוירשטיין בירושלים. אשר יועדו לי ועצות חינוך אשר תטפלנה בדוברי רוסית. מספר

היועצות אשר הוכשרו אינו מספיק, והתלמידים העולים זועקים לשמיים. הבעיה קיימת בכל

בית-ספר בארץ, יסודי או תיכון. הבעיות אינן רק בתחום השפה אלא גם בכל הנוגע

למנטליות. טיולי בתי-הספר חשובים מאד לא רק מבחינה חברתית אלא גם מבחינה לימודית,

אך ילדי העולים וגם הוריהם אינם מבינים את חשיבותו של הטיול. הם סבורים כי מטרת

הטיול היא לכל היותר גיבוש חברתי. אני חושבת ש-80 אחוז מילדי העולים אינם משתתפים

בטיולי בתי-הספר, גם אם הם נמצאים בארץ 3 שנים. הסיבה לכך אינה רק כספית, כי

בית-הספר יכול להקל על אלה שמתקשים לשלם עבור הטיול. כדי להסביר זאת להורים, יש

צורך ביועצים דוברי רוסית.

עוד נקיים ישיבה נפרדת לעליות אחרות. הישיבה הזו מוקדשת לקליטת ילדי עולים

מברית-המועצות, אך פטור בלא כלום איני יכול. מפניות הציבור אלי מתקבלת תמונה

לפיה מערכת החינוך נמנעת מלקלוט מורים מוסמכים עולים מאירן. על-פי הפניות שהגיעו

אלי, נאמר לאותם מורים כי עם מבטא כזה לא יוכלו להכנס לכיתה. מה ידוע לך על-כך?

לא ידוע לי על-כך, לפחות לא מהמפקחים. לא קיבלתי אף פניה כזו.

האם אתה מוכן לבדוק כמה פניות כאלה של יהודים מאירן היו, וכמה מהם אכן

השתלבו?

אבדוק.

בין כל הדברים שעלו כאן, עלו שתי שאלות יסודיות: אחת הנוגעת להכשרת המערכת

הקולטת תלמידים ומורים בתוך בית-הספר, והדבר השני - איך משתמשים במשאבים הניתנים

לבית-הספר וכיצד אין מבזבזים אותם.



אני מסתובב די הרבה בין בתי-ספר. אין כמעט אף בית-ספר בו ישנם תלמידים עולים

מברית-המועצות, שאינני נתקבל בו בכמה תופעות: הראשונה, שהתלמידים העולים

מברית-המועצות מהווים קליקה סגורה לחלוטין, משום שבית-הספר לא רוצה, לא מסוגל או

אינו ער לכך שצריך לפתוח את הקליקות. בעצם אלו חבורות של רוסים עם רוסים ולמען

רוסים. כאשר אני שומע את הדברים בבתי-הספר, אני משתגע. תלמידים ישראלים אומרים על

יש להם ריח. אני אומר את הדברים בזהירות רבה, אך פירוש

הדבר הוא שתגובת הקליטה של המערכת היא "דר-שטירמרית".

בהרבה מקומות אני מוצא שאהד האמצעים של נוער עולה, בעיקר נערות בנות 14

ומעלה, להשתלב בחברה הכללית הוא קיום יחסי מין כמעט ללא שליטה. יש לי עשרות פניות

כאלו. אלה יחסי מין ללא הדרכה מינית, ללא שימת-לב, הרבה פעמים עם אנשים מבוגרים,

יחסי מין אשר מלווים פעמים רבות בניצול מיני.

כאשר מגיע ילד עולה מברית-המועצות, מי מכין את הכיתה לכך? אם יש עשרה ילדים

עולים בכיתה, מי עוקב אחר מה שקורה בכיתה? עוד שעה ועוד השתלמות לא תועיל, אם

בסופו של דבר אותו ילד יאמר: אני שונא את המדינה, את בית-הספר, את החברה וגם אתם

מסריחים.

ידוע לי שבמהלך שלוש השנים האחרונות התקיימה מערכת ענפה מאד של השתלמויות

לסגל בית-הספר ולצוותי הוראה.

נכון שכך רשום, אך כמה מורים נרשמים?

צריך לטפל בתופעות האלה דרך השתלמויות, הדרכה והסברה, אבל אי אפשר להייב את

המורים להשתלם.

קודם כל, אני יכול לחייב. יש היום תכנית המחייבת השתלמות של שלוש שעות, וגם

את שעות השהייה בבית-הספר אפשר לנצל לשם-כך. הציפיה שלנו ממך היא שתבואי ותאמרי

כי .בתכניות אלה השתתפו 10,000 מורים בשנה שעברה וישתתפו 7000 בשנה הזו. אין די

בכך שהקורסים רשומים בין יתר הקורסים שהמשרד מקיים, השאלה היא כמה מזרים השתתפו

בהם.

אין לנו ציפיה לכך שלאחר חודש בתפקיד, תקחי על עצמך את האחריות על כל מה שקרה

בחמש השנים האחרונות במחלקה. אני יודע שלגבי חלק מהנושאים אתם רק דוורים. אינני

יכול להשתחרר מההרגשה שנושא העליה עדיין איננו ניצב בראש סולם העדיפויות של מערכת

החינוך. הכשלון בקליטת הילד העולה אינו רק של הילד אלא גם של הקולט, כלומר זהו

כשלונו של אתוס מערכת החינוך. התחושה שלנו היא שאם הדרבון לא יבוא מכאן, הרפיון

יימשך, אנו נותנים לך גב לצורך הענין, ואת צריכה לבוא למשרד ולומר: הרגו אותי

בוועדת החינוך, הם לא נותנים לי לחיות ולא אוכל לחזור לוועדה, אלא אם הדברים האלה

יסתדרו. אין זה ענין פרסונלי, למרות שרחל שיפר נמצאת הפעם על המוקד, כל וקמשרד

אינו עובד נכון בתחום זה.

אני רוצה תשובות לשאלות שנשאלו כאן על ההכשרה בתוך הכיתות ועל השימוש בשעות.

האם המשרד נותן לבית-הספר הנחיה כיצד לנצל כל שעה שניתנת לו?



ר' שיפר;

כן. בפגישה הראשונה שלי עם 16 המפקחים במחוזות, התייחסתי לכך. הכנתי דפי מעקב

אחר ניצול השעות, על מנת שנדע כי השעות לא הועברו להקבצת מתמטיקה לתלמידים

הוותיקים. מנהל בית-הספר הוא שצריך לחתום על הטפסים האלה, אשר מדווחים כמה ילדים

השתתפו בשעורי העזר, מי היה המורה המלמד ומה הפרופיל שלו, כלומר אלו השתלמויות

עבר. ההנחה היא שאם המנהל צריך לחתום על-כך, הוא צריך גם לתת את דעתו על הנושא.

אנו מכינים עינה יומני מעקב אחר הנוכחות ואחר מה שנעשה בשעורים.

היו"ר אי בורג;

תוך כמה זמן תוכלי לבוא אלינו עם נתונים על ניצול שעות העזר בבתי-הספר? מי

עוקב אחר מה שקורה לעולה בתוך המערכת מבחינה פדגוגית?

ר' שיפר;

זו אחריותו של כל מורה במסגרת בית-הספר.

היו"ר א' בורג ;

ואם המורה נכשל, אל מי עוברת האחריות? איך נטפל באלה שלא נקלטו במערכת? לאן

צריכה ועדת החינוך להוליך את המצוקה?

ר י שיפר;

אל מנהל בית-הספר.

היו"ר אי בורג;

ועדת החינוך אינה פונה אל מנהל בית-הספר.

ר' שיפר;

אז אלינו.

היו"ר אי בורג;

אני פונה. הרגשתי היא שבכל מה שנוגע לעולים, אנו מתנהגים כמערכת עבודה ורווחה

מאשר כמערכת חינוך. הייתי בדימונה ובדרך לפגישה עם נרקומנים, פניגה אלי ילדה ומסרה

לי מכתב המפרט את כתובתה, הכיר1ה ובית-הספר בו היא לומדת. היא לומדת היום בכיתה י י

3 בתיכון על-שם אפלמן. קודם לכן גרה ברמלה 19 חודשים, למדה בפנימיה אורח-חיים

בבני-ברק 5 חודשים ובמקיף הדתי ברמלה במשך שנה. הוריה אינם עובדים ומצב המשפרח

קשה ביותר, ורק תודות לחבר עובדיה הצליחה להשיג קצת חומרי כתיבה וקריאה. אין

באפשרותה לרכוש את חומרי הכתיבה, על-כן היא מבקשת מאד לעזור לה בכל אשר אוכל. את

המכתב הזה נתנה לי ברחוב בדימונה. מה אני עושה עם מאות ילדים ויותר, שאין להם אף

פרוטה?

ר' שיפר;

סל הקליטה לתלמיד העולה אמור לענות על הבעיה הזו. ב-1 באוקטובר שילמו את

המקדמות לכל הרשויות המקומיות בארץ, מלבד 26 רשויות גדולות ומבוססות.

ראשון-לציון, רחובות, תל-אביב, נתניה, כפר-סבא ורעננה, אינן מקבלות את המענק, אך

כל הרשויות הקטנות יותר, קיבלו מענק על-פי מספר התלמידים העולים.



היו"ר א' בורג;

כיצד מקבל הילד מידע על-כך?

ר' שיפר;

הוצאנו השבוע מכתב לכל הרשויות המקומיות ולכל מנהלי מוסדות החינוך, ובו אנו

מבקשים שיידעו את הורי התלמידים העולים - אם.אפשר, ברוסית או באמהרית - בכל הנוגע

למענק, על מנת שההורים ידעו שעליהם לדרוש זאת מהרשות המקומית. הכסף יגיע

לבית-הספר עבור התלמידים העולים.

היו"ר אי בורג;

אם הדבר לא ייעשה דרך הקבינט לקליטת עליה, תוך שיתוף פעולה בין כל הזרועות

העוסקות בכך - כולל עובדי רווחה, עובדי קליטה, מפקחים ומנהלי בתי-ספר - הכסף ילך

לעזאזל.

ר' שיפר;

הכסף מיועד להשתתפות בלימודים ולחומרי לימוד.

היו"ר אי בורג;

ילד אשר יקבל את המענק הזה, אינו צריך לדאוג עוד לחומרי למידה?

רי שיפר;

מדובר ב-200 שקל לילד בבית-הספר היסודי, 250 בחטיבת הבי ני ים ו-300 בחטיבה

העליונה. זהו מענק חד-פעמי לתשנ"ד.

שי יהלום;

מ-81 אלף ילדי עולים, מי זכאי לכך?

ר' שיפר;

.אלה שעלו לאחר ה-1 בספטמבר 1989.מלבד אלה שלומדים בבתי-ספר ברשויות הגדולות.

היו"ר אי בורג;

והסכום הזה צריך להספיק לטיול, לספרים ולמחברות?

ר' שיפר;

מדובר על חומרי לימוד ולא על ספרי לימוד, אך זה כולל גם ספרים.

שי יהלום;

כאשר אני מחלק 7 מליון בין התלמידים העולים, אני מקבל 30אלף ולא 50 אלף

ילדים.

היו"ר אי בורג;

האם מישהו יודע כמה ילדים יושבים היום בכיתות בלי ספרים?



י' ביאלר;

הרבה. חלק מהתלמידים יושבים בלי חלק מהספרים וחלק בלי כל הספרים. אין אף נתון

בדוק, אפילו לא ברמה הבית-ספרית. לספור כמה ספרים חסרים לכל ילד, זוהי פרוצדורה

מסובכת ובית-הספר אינו עושה זאת.

די איציק;

מה כל-כך מסובך לעשות זאת?

נ י מנגשה;

מדוע נזכר משרד החינוך בשלב כה מאוחר להעביר את ההקצבה לתלמיד עולה, לאחר

שתלמידים התחילו ללמוד ללא ספרים ועברו השפלה גדולה בפני חבריהם.

א' ירדאי;

אני משמש כגזבר ארגון הגג של יהודי אתיופיה. מגיעות אלינו הרבה בקשות, בעיקר

לקראת פתיחת שנת הלימודים, מהורים וילדים הטוענים שאין להם במה לקנות ספרים. היו

לנו פניות רבות כאלו מהצפון והדרום, ועזרנו במידה שיכולנו. אם משרד החינוך נותן

את התמיכה שצויינה כאן, צריך לבדוק לכמה ילדים היא מיועדת, מי יקבל ומי לא יקבל.

אני חייב לומר לכם כי עד ללילה שלפני פתיחת שנת הלימודים, היו בתי-ספר שלא היו

מוכנים לקלוט ילדים מאתיופיה. עד עתה לומדים ילדים מאתיופיה בכיתות קלט, והדבר

חמור מאד מבחינת השפעתו על קליטתם. ילדים אלה עברו הרבה שלבים בקליטתם בארץ,

עכשיו הם עומדים לעבור מהקרוואנים לדיור הקבע, ויש להם קשיים מרובים. יש להביא

בחשבון גם את העובדה שמודעות הוריהם לחשיבות החינוך פחותה ממודעותם של אחרים.

אני רוצה לציין את יחסם החם של המתנדבים העוזרים בקליטתם של הילדים העולים,

אך צריך להתייחס לנושא בצורה רצינית ביותר. ילדים אלה צריכים לקבל כל מה שדרוש

להם, כדי שלא נחזור על השגיאות אשר נעשו בקליטתם של ילדי העולים מאתיופיה לפני 10

ו-12 שנים. בילדים אלה צריך להשקיע יותר מאשר בילדים אחרים. משרדי החינוך

והקליטה מתייחסים ברצינות לנושא. זהו הזמן לגבש תכנית אשר תשבץ את כל הילדים

מאתיופיה במערכת החינוך. חלק מהילדים האלה נקלטו בפנימיות וחלק לומדים בערים

הגדולות, לכן המלאכה שנותרה אינה כל-כך קשה. הבעיה היא שאין עוקבים עד הסוף אחר

קליטתו של כל י;ד.

שי יהלום;

הישיבה הזו לוקה בחסר, מכיוון שנמצאים כאן נציגי משרד החינוך בדרג של מנהלי

מחלקות. עם כל הכבוד להם - ואני בטוח שהם עושים כמיטב יכולתם - מי שצריך היה לשבת

כאן הוא שר החינוך, מנכ"ל משרד החינוך ואולי גם סגן שר החינוך.

היו"ר אי בורג;

סגן השר אמר שלא יוכל להגיע וביקש לדחות את הדיון. לא הסכמתי לכך.

שי יהלום;

ההנחה שלי היא שאם שר האוצר לא יושב כאן, שר החינוך הוא שייאבק עמו על

התקציב. מה שהתברר הוא שהמצב חמור ביותר והמצוקות קשות ביותר ואינן מטופלות בדרך

הנכונה. כתוצאה מכך נוצרים תסכול, נשירה וחוסר השתלבות במערכת. המצב חמור יותר

לאור העובדה שכבר היה מודל אשר באמצעותו ניסו לטפל בבעיה. הוקמה במשרד החינוך

רשות לקליטת עליה שבראשה עמד מישנה למנכ"ל, ולרשותה עמד תקציב של 20 מליון שקל.

הבעיה היתה שרוב הכסף עבר לתרבות ולא לקליטת עליה. חיסלו את הרשות לקליטת עליה

והעבירו את תפקידיה למחלקות. לוועדה המתאמת אין תקציבים, ואין היא יכולה לממן

תכניות לימוד לעולים, יועצים ופסיכולוגים. פיטרו חלק מהעובדים בצורה שרירותית, כי

לא היה תקציב. היום מגיעים למסקנה שאי אפשר לטפל בכל המצוקות האלה, אם אין כמה



יועצים או מורים עולים מרוסיה. מורה למתמטיקה אינו מטפל בהשתלבות התלמידים העולים

בבית-הספר, הוא צריך להכין את התלמידים לבחינת בגרות במתמטיקה.

המטרה היתה שבכל בית-ספר יהיו 3 מורים אשר יקבלו על עצמם מטלות של קליטת

עליה, והם היו מסוגלים לאתר את המצוקות. הם היו מגלים את הילדים שאין להם ספרים,

ומביאים את הבעיה בפני מנהל בית-הספר. את האגף לחינוך מיוחד הקימו, כי הבינו שיש

בתחום זה בעיות מיוחדות. כאן ביטלו את הרשות לקליטת עליה ואת תקציבה. הבעיה לא

תיפתר, עד שלא תהיה מהפכה בטיפול וחזרה לתפיסה לפיה מערכת החינוך נותנת משאבים

לקליטת עליה. לכל 81 אלף התלמידים העולים יש מצוקות קשות, ואין הם אשמים בכך שהם

כבר שלוש שנים בארץ. המהפכה צריכה להתחיל מלמעלה, ומנהל.י המחלקות לא יעשו אותה.

צריך לקיים ישיבה עם צמרת משרד החינוך הקובעת את המדיניות. לקראת אותה ישיבה

צריכים מנהלי המחלקות להכין את הנתונים המדוייקים, ובאותה ישיבה יצטרך המשרד לתת

את הדין על המחדל עד כה.

די איציק;

כבר זמן רב אני מסתובבת בהרגשה שהמצב בתחום קליטת העליה במערכת החינוך הוא

בכי רע. אני רוצה להתייחס למה שאני מכירה בירושלים: אני חושבת שאנו צריכים לקיים

דיון עם שרי החינוך, האוצר והקליטה. אני המומה מהשתיקה של שר הקליטה. איני מבינה

את התנהגותו ואת אמירותיו לפחות ב-3-4 החודשים האחרונים. ראיתי את ספר התקציב,

ולא ראיתי בו שום גידול בסעיפים אלה. אני לא חושבת שאנו צריכים להתווכח עם

הפקידים. הם חשובים, אך הם מבצעים מדיניות. המצב הוא דרמטי, ולכן אני חושבת שצריך

ליצור כאן דרמה. אם נצליח ליצור רעש ציבורי, הוא יפחיד את השרים. אין לי דרך

אחרת. לא ייתכן שיגיעו לכאן אנשים ממשרדי הקליטה והחינוך, ולא ידעו נתון כל-כך

מרכזי כמו כמה ילדים עולים נמצאים מחוץ למערכת. אם אינכם יכולים לטפל בכך, תטילו

את התפקיד על הרשויות המקומיות. אני חושבת שמשרד החינוך צריך לבזר את עצמו. הוא

משרד גדול, מסורבל וקשה מאד. יש עליו עומס רב, ולא הייתי נבהלת מכך שהיה מעביר

חלק מסמכויותיו לרשויות המקומי ו . צריך אולי להחליט שאת קליטת הילדים במערכת

החינוך צריך להעביר לרשות המקומית. זהו הפרמטר המיידי והראשוני של התושבים, ואולי

זה יקל על תהליך הקליטה. תהיה ראיה מערכתית אחת של הרשות המקומית ותהיה כתובת

אחת. מה שקורה היום הוא שאין אפילו כתובת.

ג י חבקין;

אנו פועלים זו השנה החמישית בתחום קליטת העליה. הארגונים המתנדבים הגישו

תזכי.רים בהם התריעו בדיוק על הדברים שנאמרו כאן. אני מצטערת לומר שכבר לפני 3

שנים היתה לנו הרגשה שזה מת שעומד לקרות. אנו מקיימים את הקשר עם המשפחות

הנמצאות במצוקה בתחום החינוך. אם נציגינו בכנסת אינם יכולים לצאת בהחלטה, יעשו

זאת הארגונים המתנדבים. אנו מתחילים לחשוב שאין לנו מנוס מהליכה לעתונות. היינו

כבר מספר פעמים בוועדת העליה והקליטה ובוועדת החינוך בקדנציה הקודמת, וכאזרחית

המדינה איני מבינה מה קורה ומדוע חסרים נתונים. רחל שיפר אומרת ש-7 מליון שקל זה

יותר טוב מכלום. היום, בשנה החמישית לקליטת העליה, זה מה שאומרים?

אני בעד קליטת מורים עולים בבתי-הספר, אך מי שחושב שקליטתם של עוד 600 מורים

תעזור בקליטת הילדים העולים ובשינוי האווירה בבתי-הספר, אינו אלא טועה. בתי-הספר

אינם מנותקים מכל מה שקורה בארץ. הציבור בארץ אינו רוצה את העולים, והוא מקבל לכך

חיזוקים מכל משרדי הממשלה. הם סבורים שהעולים הם בלבול מוח ונטל. מי שחושב כי

המורה בבית-הספר יהיה שמורת-טבע בתחום הזה, הוא טועה. אם לא יהיה שינוי בתפיסה

הערכית וביחס החברה הישראלית לעולים, גם בבית-הספר זה לא יקרה. אומרים דברים יותר

גרועים מאשר "העולים מסריחים", ויש אלימות נוראה בין קבוצות ילדים עולים לקבוצות

ילדים אחרות.



אני מוכרח לומר מילה על פתרון שהמערכת מצאה לילדים עולים, והוא הפנייתם

לחינוך המיוחד. אני מציע לקרוא את הנאמר בדו"ח מבקרת המדינה מס' 43, אשר אומר את

הדברים בעדינות רבה. מבקרת המדינה תוהה, כיצד יתכן שאחוז גבוה כל-כך של ילדי

העולים נקלטו בחינוך המיוחד. התשובה לכך פשוטה: בגלל כל החסרים שדיברו עליהם כאן,

מצאו פתרון פשוט. אותו ילד שלא קיבל את העזרה המתאימה ואינו מבין את השעורים

בעברית ובהסטוריה, מועבר לחינוך המיוחד. זה הפתרון שמצאה מערכת החינוך לרבים

מילדי העולים. אנו מקבלים תלונות של ילדים שהיו להם ציונים מעולים בברית-המועצות,

וכאן הפכו לאפסים.

אני רוצה להזכיר בהקשר לכך את הדבר הנורא הנקרא מבחני הדסה. בתי-הספר המציאו

פטנט, שולחים ילדים למבחני הדסה. גם אם תרגמו את המבחנים האלה לרוסית, זה לא שווה

ולא משקף דבר. ילד שהיה מוכשר מאד, מומלץ למגמת ספרות בבית-ספר מקצועי. אותה ילדה

אני לא רוצה להיות ספרית, היו לי ציונים של 9-10 בפיזיקה ובמתמטיקה

בברית-המועצות, וכאן אומרים לי שאני יכולה להיות ספרית.

אני מציע למערכת החינוך לבטל את מבהני הדסה שאינם משקפים את יכולתם של

הילדים, אלא מדכאים אותם ומדביקים עליהם תוויות.

אבל הם מעשירים את הדסה.

אני מזהיר מפני שפיכת 7 מליון שקל, כדי לקנות ספרים לתלמידים עולים, גם בגלל

כל בנה שנוגע ליחסי ילדים עולים וילדים שאינם עולים. לא יכול להיות שהמערכת תתעלם

מכך שיש המון ילדים שאינם יכולים לקנות ספרים ואינם יכולים לצאת לטיולים. לבי

לילדי העולים ואני מכיר את מצוקותיהם, אך אם הם יקבלו כסף, אתם לא יודעים מה זה

יגרום בבתי-הספר. אחר-כך נתפלא על-כך שילדים אחרים יקראו להם "מסריחים" או ירביצו

להם מכות.

לא יכול להיות שבשעה בה ישנה מצוקה כה גדולה הנוגעת לילדים הנמצאים בארץ, שני

גופים שונים יפתחו פרוייקט זהה - עליית הנוער ומשרד החינוך - וזה לא מדבר עם זה.

הם מביאים לכאן ילדים שחלקם אינו לומד, בתוכם גם נערות בנות 16 בהריון, שרוצים

להיפטר מהן שם. אנחנו לא מתמודדים עם הנוער שיש לנו, ואנו שולחים שליחים על-ידי

שני גופים שונים, כדי לגייס נוער נוסף. בו בזמן הפחיתה עליית הנוער בצורה

משמעותית את קליטתו של נוער המצוקה ישראלי, כולל יוצאי אתיופיה.

אני מפקה על קליטת עליה במחוז הדרום, אשר קלט 6793 תלמידים עולים, והוא

מתמודד יומיום ושעה-שעה עם אוכלוסיה קשה. אני מבין שאנו לא עוסקים היום בקליטת

תלמידים עולים מאתיופיה, אך בכל זאת הייתי רוצה לומר שיומיום אני שותף למצוקותיהם

של מנהלי בתי-הספר. אתרי הקרוונים מרכזים אוכלוסיה חלשה, אך למרות זאת נעשים

דברים יפים בבתי-הספר. ב-1 בספטמבר עדיין לא ידעו מנהלי בתי-הספר מהיכן יקבלו

הילדים ספרי לימוד, יש בעיה של קולטים ו נקלטים ויש בעיה של סל תרבות לילדי עולים.

אני מברך על ה-7 מליון, אך חלק גדול מסכום זה לא יגיע כלל לתלמיד בכיתה. זה יגיע

לרשות המקומית, ושם זה ייעצר.

בכל הנוגע לתלמידים יוצאי אתיופיה, ישנם כאלה אשר מגיעים מאתרי קרוונים, יש

כאלה אשר מגיעים ממרכזי קליטה ויש כאלה שמגיעים ממגורי קבע. לכל אחד מהם יש

בעל-בית אחר. אתרי הקרוונים נמצאים באחריות משרד הקליטה-



היו"ר אי בורג;

אני מציע שלא ננסה לפתור עכשיו את כל הבעיות.

אי אקלום;

אני מייצג כאן את הוועד לקידום ההינוך בקהילה האתיופית, ומנהל את אתר

הקרוונים מבועים, בו חיים למעלה מ-400 ילדים. בשנה האחרונה יש לנו תהושה שמשרד

החינוך מנותק לחלוטין מקליטת עליה. זה מתבטא בכך שאין לנו כתובת, ועם כל בעיה

אנו צריכים לפנות לרשות המקומית. הבעיה אינה מחסור בתקציבים, אלא שימוש בהם למטרה

שלה נועדו. הבעיות של יוצאי אתיופיה מיוחדות, ואי אפשר להתייחס אליהן באופן

כוללני. אני חושב שנעשה עוול לעליה זו, ואין תכניות מוגדרות לקליטתה. כאשר אנו

מנסים לפזר את הילדים ולהוציאם מכיתות הקלט, לעומת הצהרות משרד החינוך על-כך שאין

עוד כיתות קלט, אין פיקוח על מה שקורה בשטח.

היו"ר אי בורג;

עם מי יש לך קשר, עם משרד החינוך או עם משרד הקליטה?

אי אקלום;

מי שמפעיל אותי זה משרד הקליטה.

היו"ר אי בורג;

מה הקשר של משרד החינוך אתך?

אי אקלום;

הקשר של משרד החינוך הוא עם הרשות. איש הרשות המקומית הוא לא מי שיפתור את

הבעיה. יש לי היום 100 ילדים שאין להם ספרים, למרות שהכסף מוזרם על-ידי משרדי

הקליטה והחינוך. הסיבה לכך היא שאין פיקוח אמיתי על מה שקורה בשטח. הספרים לא

נקנים ולילדים אין ספרים.

היו"ר אי בורג;

אז איפה הכסף?

אי אקלום;

אני לא יודע.

קי פרידמן;

אני מייצגת את הרשויות המקומיות. אני רוצה להעמיד דברים על דיוקם; הסכום של 7

מליון שקל שוחרר לרשויות רק בראשית אוקטובר והגיע באמצע אוקטובר. סכום זה חולק

על-פי מפתח שונה לתלמידי החטיבות השונות. הרשויות שהן נטולות מענק לא קיבלו את

הכסף, למרות שאנו יודעים ש-50 אחוז מהילדים העולים נמצאים בהן. נכון שיש התחשבנות

בין משרד החינוך ומשרד הפנים, אך היא נעשית על גבם של אותם ילדים, ומדובר ב-30-40

אלף ילדים שלא קיבלו כל השתתפות כספית. הכסף שחולק הוא לא 7 מליון אלא 3 מליון,

כי הרשויות נטולות המענק לא קיבלו אותו, ומצד שני הכסף לא נועד לתגבור אותן

רשויות שהי ו צריכות לקבל אותו.



היו"ר א' בורג;

אני מתעניין במליון הראשון, לא במליון השביעי.

'Pפרידמן;

אני חושבת שקיימת בעיה רצינית לגבי הקריטריונים; למי יחולק הכסף ובאמצעות מי.

הרשויות המקומיות הן אלו אשר עומדות בחזית, והן צריבות להתמודד עם הדרישות. הן

נותנות את הכספים בדרכים שונות, באמצעות מחלקות הרווחה.

לגבי העולים מאתיופיה, ההתייחסות שונה לחלוטין כי הטיפול הוא בידי משרד

הקליטה, והכספים מועברים דרך רכזי הקליטה ולא דרך הרשויות המקומיות.

היו"ר אי בורג;

נפרדת על נושא הקרוונים.

אני רוצה לשמוע מה עושה המדינה - לא הסוכנות שהיא מדינה בתוך מדינה - בכל

הנוגע ליציאה אל השטח והבאת הנוער לכאן. אני מבקש לשמוע פרטים על פעילות "נעלה".

י י יחיאלי;

"נעלה" אינו ארגון אלא תכנית של מדינת ישראל המופעלת על-ידי שלושה משרדי

ממשלה שלמרות כל התאורים שנשמעו כאן, הם מצליחים לעבוד ביחד ולשתף פעולה. מדובר

על משרד החינוך והתרבות, משרד הקליטה ולשכת הקשר של משרד החוץ. היוזמה לתכנית

"נעלה" לא נולדה בארץ, והמצב איננו ששולחים שליחים להביא לכאן ילדים. המצב הוא

הפוך: אלפי משפחות בברית-המועצות - שמסיבות שכרגע אין לנו זמן לדון בהן - אינן

עולות בשלב זה, או אולי לא תעלינה כלל, רוצות מאד להוציא משם את הילדים. בכל

התחום שפעם היה ברית-המועצות, ולא רק באזורי קרבות, קיים מצב של אי וודאות

פוליטית, כלכלית, יכולת קיום יהודית וחינוכית. אם פעם יכלה ברית-המועצות להתפאר -

ובצדק - בכך שכל מי שרוצה, יכול להגיע לתואר שני על-חשבון המדינה, היום גם זה לא

קיים. אלפי משפחות יהודיות אומרות לנציגי מדינת ישראל; אנא, קחו מכאן את הילדים.

אם הם יצליחו, אולי נבוא בעקבותיהם. מה שעושים השליחים הוא לבדוק מי הילדים

המתאימים לבוא ללא הוריהם.

מדינת ישראל לקחה על עצמה מרגע שקמה את האחריות על הקהילה היהודית

בברית-המועצות, ולכן אוזנה כרויה למאווי האנשים שם בתחומים שונים. למרות כל מה

שנאמר כאן, יש שם שם טוב למערכת החינוך בישראל, כי בסך-הכל הקליטה במערכת החינוך

היא טובה. הם חיים בתחושה שמערכת החינוך קלטה היטב את ילדי העולים. אלפי אנשים

בברית-המועצות מתחננים בפנינו; אנא, קחו את ילדינו.

הגדרנו לעצמנו מי יהיו הילדים המתאימים לתכנית הזו מבחינת יכולתם הלימודית,

מבחינה גילית ומבחינת יכולתם האישיותית להיפרד מהוריהם לתקופה ארוכה ולהסתגל

לחיים בארץ. בשנה הראשונה קלטנו 350 ילדים כאלה. סיימנו את השנה עם ילד אחד שנשר.

הם לומדים בכיתות י' בתכנית תלת-שנתית המכינה אותם לבחינות בגרות שתאפשרנה להם

המשך לימודים גבוהים ללא צורך במכינות.

מיון התלמידים נעשה כדי להבטיח שהם יעמדו בתנאים האלה, ומיון המוסדות הקולטים

את הילדים נעשה כדי להבטיח קליטה טובה, דהיינו יש צוות שרוצה בכך ויש תלמידים

אשר יגלו אמפטיה. נעשתה עבודה רצינית מאד כדי להכין את צוותי ההוראה ואת

התלמידים הישראלים והעולים, לקראת כניסתם של תלמידי "נעלה". השנה מתחנכים בארץ

1000 ילדים במסגרת זו, לאחר שהגיעו 650 ילדים נוספים. עדיין תקועים 40 ילדים באחת

הרפובליקות בגלל סיבות פוליטיות. הילדים מפוזרים ב-30 מוסדות פנימיתיים ברחבי

הארץ, והתחושה שלנו היא ששלב הניסוי מאחורינו והתכנית הוכייח עצמה כנכונה

ומוצלחת. התלמידים מרגישים טוב והמחנכים מרגישים טוב איתם. הרבה יותר מוסדות היו

מוכנים לקלוט תלמידים, מכפי שיכולנו לספק להם תלמידים.



הנחת היסוד היתה שלא ייבנו מוסדות יורשים, לא ייבנו כפרים חדשים, אלא הכל

ייעשה במסגרת התשתית הקיימת, כאשר במקום 3 ילדים בחדר יגורו 4. אם בחלק מהפנימיות

לומדים ילדים אשר בית הוריהם סמוך, לא יקרה דבר אם במשך שנה אחת יח?רו לבית

ההורים. כך הגענו לקליטת הילדים העולים במסגרת הפנימיות. הרגשתנו היא שמדובר

בפוטנציאל של אלפי ילדים שיוכלו לעלות ארצה במסגרת זו.

שי יהלום;

מי מחליט ברוסיה מי יעלה ומי לא?

י י יחיאלי;

צוותים חינוכיים הנשלחים מטעם משרד החינוך, וחם כוללים פסיכולוגים ומחנכים

דוברי רוסית. הם מראיינים את הילדים ואת הוריהם. איני יודע היכן נמצאות ךאותן

נערות בהריון שהוזכרו כאן. הן לא נמצאות במסגרת תכנית "נעלה".

אנו פועלים גם במסגרת החינוך הממלכתי וגם במסגרת החינוך הממלכתי-דתי, על-פי

בחירת ההורים, כפי שמקובל בארץ, למרות שהחוק הזה אינו חל עליהם משום שאינם אזרחי

המדינה. אין כאן ענין של מכסות פוליטיות, אלא ההורים שם חותמים במעמד נציג

שגרירות ישראל על זרם החינוך שבו הם רוצים שילדם ילמד.

היו"ר א' בורג ;

היתה ביקורת על-כך שמספר התלמידים בחינוך הממלכתי-דתי או בדתי בכלל גדולה

באופן בלתי פרופורציונלי.

י י יחיאלי;

כשליש מהתלמידים במסגרת "נעלה" הגיעו לחינוך הממלכתי דתי. בשנה שעברה היה

האחוז 37.

השאלה העומדת על הפרק היא, שמדינת ישראל צריכה להחליט באיזו מידה היא פתורה

לקלוט ילדים, כפי שהיא פתוחה לקלוט כל יהודי מעל גיל 18. כאשר אנו קולטים היום

6000-7000 ילדים בחודש, וכאשר אחוז הקשישים ביניהם גבוה, כדאי שנדע כי יש לנו פתח

לקלוט נוער זה בהשקעה קטנה יחסית. בעקבות הנוער הזה יכולים להגיע גם ההורים, אך

לצערי הרב בתקציב 1994 לא הוקצתה אף אגורה אחת לכך, למרות שאלף ילדים כבר הגיעו.

היו"ר אי בורג;

מה התקציב שלך פר-קפיטה?

י י יחיאלי;

על-פי תעריפי ועדת לאור, כלומר בערך 14 אלף לשנה עבור כל ילד.

היו"ר אי בורג;

כמה עולה קליטתו של ילד אתיופי בעליית הנוער?

י י יחיאלי;

בערך אותו דבר.

אני רוצה לסכם את הדיון-: בקשתי לחיים את הדיון הזה, כי אני חי בתהושה - אשר

התאמתה - שיש כאן מחדל מתמשך. לפני שאנו מתמודדים על-כך עם השרים, עלינו לקבל את

הנתונים. אני לא בטוח שהדיון הזה היה נראה אותו דבר, אילו השתתפו כאן אותם אנשים

שישתתפו בישיבות הבאות. נפגשנו כאן עם הנתונים כמות שהם ועם המצוקה כמו שהיא. אם

הייתי צריך לקבל את הנתונים דרך פילטרים פוליטיים, איני בטוח שהם היו נראים אותו

דבר. זו היתה תכלית הישיבה הזו, וזו הסיבה שבגינה לא רציתי לדחות את הישיבה.

איני יכול להשתחרר מההרגשה שנושא קליטת העליה במערכת החינוך הוא פצצת זמן

מתקתקת. אפשר לפספס אותו השנה ובעוד שנה, ואז בעוד 10-15 שנים נקבל אותו בחזרה

כפי שקיבלנו חזרה את הדי.די.טי של שנות החמישים. אין לנו היום פחונים, בדונים

ואוהלים, אך מחדל הקליטה נעשה בין כתלי מערכת החינוך.

אני יוצא מנקודת הנחה שאנו עלולים להחמיץ דור אחד במהלך קליטת העליה, ודור

ההורים הוא הדור המשלם מחיר איום ונורא. ההורים המהגרים נמצאים בגיל בו קשה להם

לאמץ תרבות,ודפוסי עבודה ולהשתלב במערכות. אך אם נחמיץ גם את דור ההורים וגם את

דור הילדים, זה יתפוצץ לנו בפנים. איני מוכן להסכים לכך שמחדל שנות החמישים

בקליטת העליה, בתקופה בה היינו צריכים לקלוט עולים כמספר אזרחי המדינה - יחזור על

עצמו, כאשר מדובר בקליטת אחוז קטן ממספר אזרחי המדינה. צודקת יהודית שרייבר כאשר

היא אומרת שאותם דבורים חוזרים על עצמם שנה אחר שנה, עוד מימיו של שר הקליטה נתן

פלד.

לא הזכרנו עדיין את העובדה שפרופיל העליה מברית-המועצות השתנה בשנתיים

האחרונות, והוא טעון יותר ויותר עזרה לימודית ואחרת, ולמרות זאת אנו מודדים כל

אגורה וכל שקל, כאילו הכל אותו דבר. ניהול המערכת בצורה כל-כך בלתי מקצועית, נראה

לי טרוף מוחלט.

צודק חבר-הכנסת שאול יהלום באומרו שאולי אתם אינכם הכתובת, אך אם איני יכול

לאתר את 81 אלף התלמידים העולים עד הפרט האחרון הנוגע אליהם - משהו רקוב בממלכת

דנמרק. אנו לא יכולים לחיות עם המציאות הזו, ואחת ההחלטות שהתקבלו כאן על-ידי

חברי ועדת החינוך היא, שזה יהפוך לאחד הנושאים המרכזיים בעבודת מערכת החינוך. אין

לנו שיניים, אבל יש לנו גרון. אין לנו שרירים, אבל יש לנו ציפורניים. שיתוף

הפעולה שיקבל מאתנו כל מי שעוסק בנושא במסגרת משרד החינוך ובמסגרת הארגונים

הוולונטריים, יהיה מלא. נקבע ישיבות שתתקיימנה בתכיפות רבה יותר ותתמקדנה בנושאים

מוגדרים. אני קובע עכשיו את שני הנושאים הבאים: א. קליטת ילדי אתיופיה במערכת,

מכיתות הקלט ועד הקרוונים וכל מה שבאמצע: ב. דיון המשך עם ראשי המערכת

המיניסטריאלית ועם המנכ"לים, בנושא הקליטה של ילדי העולים מברית-המועצות.

אני מבקש שממשלת ישראל תציג לוועדת התכנית תכנית אב לקליטת עליה, שיהיו בת

קליטת התלמיד הבודד בכיתה וקליטת התלמידים בבית-הספר, ולא

מעניינת אותי רק תכנית השעות אלא הפרוגרמה. מעניין אותי כיצד משתמשים בשעות

השהייה או בהשתלמויות בית-ספריות, כדי להכשיר מורים ותלמידים מתנדבים לקליטת

עליה. מעניין אותנו השימוש בשעות המוקצבות לבית-הספר: האם יש קריטריונים לשימוש

בהן, האם יש פיקוח, האם יש מקל וגזר למי שמשתמש בהן נכון או לא נכון. נקודה

אני רוצה לדעת מה עושים עם תלמידים שיש להם קשיים כלכליים חמורים. אם זה

לא יגיע לכיסה של אווזה תלמידה מדימונה שהקראתי את מכתבה, משהו אינו עובד כאן.

וגם אז המשפחה יכולה לקנות חלב בכסף הזה.

אין די בהזרמת הכסף, צריך גם לדעת מי מקבל אותו מהצד השני. אם יש בבית-ספר

למעלה מ-50 תלמידים עולים, צריך אולי לאגם משאבים ולהקים ספריית השאלה עבורם.

תאמרו לנו נגה צריך לעשות, ואני רוצה לדעת שזה נעשה.



שאלה אחרת היא, האם יש אפשרות לעזור לתלמידים בהכנה לבחינות הבגרות. אחת

הבעיות הקשות היא שהמנטליות במערכת ממנה באו אינה דומה לזו שהם צריכים להתמודד

איינה כאן. מערכת החינוך הישראלית פתוחה אולי בכל הנוגע לנושאים הומניים, בעוד

שהמערכת הרוסית מכוונת יותר להוראת מדעים מדוייקים. אני רוצה לדעת מה קרה לאותו

תלמיד בכיתה י' בברית-המועצות, לעומת מצבו כאן היום. אמרו לי שניתן לעשות מודל מן

הסוג. הזה. אני רוצה לדעת מה קורה לתלמידים אלה במעבר משם לכאן. אי אפשר לומר

שנקלוט אתם כאן כישראלים לכל דבר. האם אפשר לרכז את התלמידים העולים בשעת בחינות

הבגרות ולתת להם מתרגם שיסייע להם? האם אפשר לתת להם יותר זמן לבחינה? האם אני

יכול לצפות לכך שעד פורים תצאנה הנחיות לבתי-הספר אשר תאמרנה מה הסיוע שמקבלים

תלמידים עולים הניגשים לבחינות בגרות.

ר' שיפר;

יש הנחיות כאלה.

היו"ר אי בורג;

הן לא מגיעות לשטח. בבחינות הבגרות האחרונות אמר לי תלמיד עולה; אני יושב כמו

טמבל, אני לא מבין את השאלות, ואני צריך לסיים את הבחינה תוך שעתיים כמו כולם.

חי לנדנר;

אפילו ילדים ישראלים שיש להם בעיות, מקבלים זמן נוסף בעת הבחינה, קל וחומר

ילדי עולים.

היו"ר אי בורג;

אני לא בטוח שכך זה עובד. אל תסתפקו בכך שהוצאתם חוזר מנכ"ל. הבעיה אינה של

מוסר המסר אלא של מקבל הידיעה. מה אכפת לי ששלחתם מכתב, זה לא מענין אותי, אני

רוצה לדעת שהילד העולה ידע על-כך. אין הוא יודע על-כך, כי בית-הספר לא העביר אליו

את המידע או בגלל סיבה אחרת.

שי יהלום;

כאשר לילד מסוים יש בעיה, היועץ מטפל בו, המנהל יודע על-כך, והוא מקבל את

הזמן. הנוסף בזמן הבחינה. לא כך לגבי ילדי עולים המפוזרים בין הכיתות ואף אחד לא

מטפלי בהם.

י' שרייבר;

ישנם בסך-הכל 16 מפקחים על כל אלפי בתי-הספר.

היו"ר אי בורג;

אני חושב שהזעקה ברורה, בואו נעשה מאמץ משותף, כדי לא להיות במצב של מאשימים

ונאשמים וכדי שנוביל את המערכת למצב של שיפור. כל מה שאני רוצה הוא שעוד תלמידים

ייקלטו היטב במערכת החינוך. נתראה שנית בעוד כחודש וחצי.

(הישיבה ננעלה בשעה 12:30}