הכנסת השלוש-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 113

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום שני, י"ג באלול התשנ"ג (30 באוגוסט 1993). שעה 00;09

(ישיבה פתוחה )

נכהו;

חברי הוועדה; א' בורג - היו"ר

י' בא-גד

ש' יהלום

ל' לבנת

ע' מאור

מוזמנים; ד"ר שי שושני - מנכ"ל משרד החינוך והתרבות

ד"ר מי מאיר - סמנכ"ל משרד החינוך והתרבות

ב' אמיר - משרד החינוך והתרבות

ע' סלע - משרד החינוך והתרבות

ג' בן-דרור - משרד החינוך והתרבות

פרופ' פי נשר - מדענית משרד החינוך והתרבות

לי אברמוביץ - משרד החינוך והתרבות

בי נסים - משרד החינוך והתרבות

מי רקנטי - משרד החינוך והתרבות

ר' פי נצי - משרד האוצר

מ' לנגרמן - משרד האוצר

ש' לחמן - יו"ר ארגון הורים ארצי

ח' מרון - דוברת ארגון המורים

י' ויסמונסקי - מרכז השלטון המקומי

עי טודר - מרכז השלטון המקומי

י' ירון - ראש עיריית גבעתיים

תנ"צ שי תורגימן - משטרת ישראל

י' קדמן - יו"ר המועצה לשלום הילד

ז' אורלב - יו"ר המרכז לחינוך דתי

מזכירת הוועדה; י' גידלי

קצרנית; צי ספרן

סדר-היום; היערכות משרד החינוך והתרבות לשנת הלימודים התשנ"ד.



היו"ר א' בורג;

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.

היערכות משרד החינוך והתרבות לשנת הלימודים התשנ"ד

מנכ"ל המשרד יציג בפנינו את היערכות המשרד, גם בעיות, גס דגשים.

בוקר טוב ליושב-ראש, חבר-הכנסת יהלום וחברת הכנסת מאור, ואני מציין את חברי

הכנסת שבאים לדיון על פתירת שנת הלימודים.

אני חושב שתהיה פתיחה מוצלחת של שנת הלימודים ולדעתי, לפחות למערכת החינוך,

זו השנה הטובה ביותר. גם אם היא עומדת בסימן של בחירות לרשויות המקומיות ויש

בעיות לוקאליות במספר קטן מאד של מקומות, בסך הכל זו השנה הטובה ביותר בעשור

האחרון שהיתה למערכת החינוך במדינת ישראל.

ראשית, אני רוצה לעמוד על השינויים שהתכוננו להם ודיווחנו עליהם לוועדה החל

מחודש פברואר או מרס. השינוי הראשון הוא שהנהגנו השנה תקן חדש, קריטריונים חדשים,

לטעוני טיפוח בחינוך היסודי; הנהגנו תקן חדש, תקן לתלמיד בחטיבות הביניים.

העמדנו במבחן שני נושאים ארגוניים מאד מורכבים, מאד מסובכים ובעבודת השטח שעשינו

בחודש וחצי-בחודשיים האחרונים ונלמדו כל חבעיות עד לרמת בית הספר, התברר שהסך הכל

של מה שעשינו הוא טוב. אני מאד מקווה שגם התוצאות החינוכיות בשטח תהיינה מאד

טובות.

לקראת שנת הלימודים הבאה שיפרנו את המימון בחינוך העל-יסודי. אנחנו מוסיפים

150 פסיכולוגים בערים מעורבות למגזר הערבי; מפחיתים מ-35 תלמידים ל-31 תלמידים את

מספר הילדים בגן הילדים, בעיקר באזורי פיתוח; מקדישים סכום של 7 מליון שקל

לתלמידים עולים חדשים ברשויות מקומיות נטולות מענק. כל זה במסגרת הסדרי מימון

חדשים שלנו עם האוצר ועם משרד הפנים. אלו שלושה שינויים מאד משמעותיים.

מתוספות שעות לימוד בכיתות גי - 17,000 שעות. במגזר הערבי - כ-5,000 שעות

נוספות לבתי הספר שלומדים חמישה ימים, לכיתות גי ו-די. הסך הכל של הסקר שלנו,

שערכנו בכל המחוזות, בישיבות שלנו בכל בתי הספר, מוכיח שמבחינה זו לפחות מערכת

החינוך נמצאת במצב תקין. תמיד רוצים יותר, אבל המצב תקין, ואני מוכרח לומר

שמבחינה ארגונית שני השינויים הארגוניים הגדולים עוברים ללא תקלות.

מה הם שני השינויים הארגוניים?

ד"ר ש' שושני;

האחד - תקן לתלמיד בחטיבת הביניים; השני - קריטריונים חדשים להקצאה לתלמידים

טעוני טיפוח בחינוך היסודי.

בנושא השני של מורים, ואני מדבר על נושאים קריטיים לקראת פתיחת שנת הלימודים:

יש לנו מחסור קטן מאד במורים במחוז המרכז, מחסור במורים כוללים בכיתות הנמוכות של

החינוך היסודי, וכשאני מדבר על מחסור קטן מאד אני מתכוון למחסור שבין 30 ל-60

מורים. יש לנו מחסור קטן מאד של מורים כוללים במחוז הדרום, גם הוא לכיתות

נמוכות. יש עודף גדול במורים מקצועיים בכל התחומים במערכת החינוך של מדינת ישראל.

אין מחסור של מורים מקצועיים בשום מקום. זו השנה הראשונה שמורגשת רוויה מסויימת

של מורים ויש ברכה מבחינה זו למערכת, אבל הרוויה הזו נגרמה בעיקר כתוצאה מקליטת

מורים עולים במערכת החינוכית. כ-700 מורים עולים השתבצו השתבצות מלאה במישרות

מלאות במערכת החינוך, בעיקר במערכת החינוך העל-יסודית.



היו"ר א' בורג;

מה קורה עם אלה שנכנסו ולא המשיכו להעסיק אותם?

דייר שי שושני;

היו כ--1,000 מורים שעבדו במערכת החינוך כמורים על-תקניים. אני חושב שכל

הסידור של מורים על-תקניים הוא סידור שאיננו משביע רצון. אמרנו שנהיה מוכנים לוות

לבתי הספר את המורים האלה ולשלב אותם שנית במערכת, בתנאי שבית הספר יעמיד גם הוא,

ממאגר השעות שלו, שעות כדי לקלוט מורים עולים ולא יקבל את המורה העולה כמין

"מתנה" ללא הרגשת מחוייבות. אם בית הספר חושב שהמורה העולה הוא נושא חשוב, ממאגר

שעותיו הוא יקצה שעות, והמדינה גם היא תעמיד שעות ממול. כנראה שכל 1,000 המורים

האלו ייקלטו מחדש. נקלוט מורים גם במסגרת הפעלתו של פרוייקט העשרה של קרן קרב. גם

שם, אנחנו מניחים, ייקלטו כ-600 מורים עולים.

שי יהלום;

מה זאת קרן קרב?

ד" ר ש' שושני;

מייד אסביר.

בהיבטים הפיסיים של מערכת החינוך; למיטב ידיעתנו, בסיור שערכנו ברחבי הארץ

במחוזות של משרד החינוך והתרבות, אני יכול לומר שאין מחסור בכיתות לימוד לפתיחת

שנת הלימודים. לא ידוע לנו על כיתה שלא יימצא לה חדר לימוד. אולי יהיו שלוש-ארבע

כיתות כאלה. תמיד מתבררים לנו כל מיני דברים גם 48 שעות לפני פתיחת שנת הלימודים,

אבל עד אתמול בבוקר, בסיורים שעשינו בכל המחוזות של משרד החינוך והתרבות, המנכ"ל

עם הצוות שלו, לא ידוע לנו על מחסור בכיתת לימוד.

1,400 חדרי לימוד, חלקם תוקצבו לקראת פתיחת שנת הלימודים התשנ"ד כ-40% עד

50% פיסית נבנו פיסית, חלק בתהליכי סיום של בנייה. ואני מקווה שעד 1 בינואר 1994

כל 1,400 כיתות אלה תהיינה בנויות. אני מדבר כרגע רק על פתיחת שנת הלימודים

תשנ"ד. לקראת פתיחת שנת הלימודים תשנ"ה ישופר, לדעתנו, המצב עוד יותר.

בוצעו שיפוצים ברחבי הארץ מתקציבו של מפעל הפיס ב-84 מליון שקל. 60 מליון שקל

חולקו לרשויות מקומיות על פי קריטריונים קבועים על ידי מפעל הפיס, ו-24 מליון שקל

הוקדשו לחידוש מבנים. הרשויות המקומיות גם הן העמידו תקציבים ניכרים לשיפור מבני

חינוך.

ו1חזוקת מבני החינוך היא עדיין אחת מנקודות התורפה של המערכת בכללותה.

בנושא הפרטני, היכן צפויות בעיות במערכת החינוך: אנחנו צופים בעיות בבאר-שבע,

שם הודיעו ההורים שהם עומדים להשבית את הלימודים. תתקיים פגישה בין ראש העיר, שר

החינוך והתרבות וההורים. אינני יודע כיצד היא תסתיים, אבל אני הוזה מצב קשה מאד

בעיר באר-שבע. אני גם לא יודע מה ניתן לשפר עד ה-1 בספטמבר. לא הייתי כאן ב-1

בספטמבר בשנת הלימודים הקודמת, אבל אני יודע שהתמונה חוזרת על עצמה, אין משהו

חדש.



יש לנו בעיה, למשל, בחינוך הממלכתי כללי בנתיבות, שהילדים הולכים ללמוד בשער

הנגב, אבל בית הספר בשער הנגב קולט רק את חלקם של הילדים, בעיקר את הילדים הטובים

של החינוך הממלכתי כללי בנתיבות, והודענו שאם בית הספר בשער הנגב לא יקלוט את

הילדים כולם ללא יוצא מהכלל, ילמדו כולם במועצה האזורית מרחבים.

יש לנו בעיה בחדרה. ההורים מתנגדים לפתיחתו של חטיבות הביניים. אני רוצה

לציין לחיוב גדול את ראש עיריית חדרה מר להב ואת העיריה, שעשתה מאמצים ועמדה בכל

ההבטחות שלה.

כולל ההבטחה לוועדת החינוך והתרבות של הכנסת להעביר לנו את התכניות שלהם עד

ה-1 ביולי. הם אכן העבירו את התכניות.

העיריה גילתה כושר ביצוע ויכולת ביצוע מצויינים וחטיבות הביניים תיתפחנה

בחדרה. הייתי שם אתמול בשעות הבוקר המוקדמות וכרגיל - תוקפנות וכל מה שמשתמע

מזה, אבל אין אלטרנטיבה אחרת, חטיבות הביניים תיתפחנה ואנחנו נתמוך בראש העיר

ובמועצת העיר בענין הזה בצורה חד-משמעית. אני אומר את הדברים האלה בעיקר על רקע

פוליטיזציה של נושאים חינוכיים שונים בישובים שונים בפתיחת שנת הלימודים.

אני חושב שאלה הן הבעיות המרכזיות שאנחנו נתקלים בחן לקראת פתיחת שנת

הלימודים. יש בעיות מקומיות שהורים לא רוצים מנהלת מסויימת ברמת השרון, או הורים

רוצים מנהלת מסויימת בגבעתיים, או הורים לא רוצים מורה מסויים למקצוע מסויים

בישוב אחר, אבל אלו בעיות שוליות מבחינתנו בפתיחת שנת הלימודים. יש גם כמה

עקרונות שהם שעקרונות שמנחים את המערכת. אני חושב שהשנה הזאת תהיה שנה גדולה מאד

לחינוך. אמרתי ליושב-ראש הוועדה לפני פתיחת הישיבה: יש כמה נושאים מאד גדולים

שיעסיקו אותנו וגם את הוועדה במהלך שנת הלימודים, כי אולי יש בהם איזה שהוא סיכוי

לשינוי פני מערכת החינוך במדינת ישראל, כמו השתלמויות מורים בית-ספרית, שיחלו ב-1

בינואר, ואנחנו משקיעים בנושא הזה אנרגיה ומאמצים בלתי רגילים, כמו הנושא של "מחר

1998". שמוכרח להיכנס לשלב של עשייה רצינית, והוא ייכנס, ונושא של טיפול ב-30

ישובים שנזקקים לטיפול כוללני והנסיון לקדם את מערכות החינוך שלהם.

עוד הערה אחת לגבי המעבר לחמישה ימי לימוד בשבוע: אנחנו נתחיל את הניסוי ב-1

בינואר, או ב-1 בדצמבר, אני לא יודע את התאריך הקבוע ואני לא רוצה להתחייב כאן.

ברשויות מקומיות רבות הנושא הפך לנושא פוליטי ורשויות מקומיות וראשי ערים פנו

אלינו בבקשה לדחות את זה אחרי הבחירות לרשויות המקומיות מפני שכל דבר שקשור היום

בכל נושא הופך מייד לתחרות בין מתמודדים. בכל אופן יש רשויות מקומיות אזוריות

שהתארגנו - בעיקר במועצות האזוריות שבהן אין מתקיימות בחירות לרשויות המקומיות -

שהתכוננו לענין הזה, ביקשו לעבור לחמישה ימים והן תעבורנה, אבל הניסוי עצמו יתחיל

בדצמבר.

היום ברדיו הודיעו על 14 ישובים שכבר מתחילים במעבר. האם המועצות האזוריות

שאתה מדבר עליהן הן מתוך אותה רשימה?

מתוך אותה רשימה.

זה לא בשלב ניסוי.



ד"ר ש' שושני;

לא בשלב של ניסוי.

ש' יהלום;

מה זאת אומרת - לא בשלב ניסוי?

הניסוי יתחיל עם קבוצות ביקורת, וקבוצות הביקורת תצטרכנה ב-1 בדצמבר או ב-1

בינואר. אינני יודע בדיוק. אלו הם ישובים שעברו לחמישה ימים, וכמו הישובים

הערביים מקבלים את תוספת שעות המעבר לחמישה ימים. הישובים האלה הם במסגרת הישובים

שהיו צריכים להיכלל בניסוי. הניסוי עצמו יתהיל בדצמבר.

אני מבין שזה ניסוי, אלא שהבדיקה עצמה לא תהיה בהודשים האלה.

ד"ר ש' שושני;

הניסוי יתחיל ב-1 בדצמבר עם קבוצה שתיכלל בניסוי.

ל' לבנת;

אתה יכול לתת לנו את שמות הישובים?

ד"ר ש' שושני;

כן.

אתן לך דוגמה במטה יהודה: במטה יהודה שלושה בתי ספר. בית ספר "עין הרים" קיבל

תוספת של 194 שעות למעבר לחמישה ימים, שזה דבר יוצא מגדר הרגיל, שאני מוכן שכל

בית ספר יקבל; שני בתי ספר דתיים - "אבן העזר" ו"מתתיהו" נפגעו בגלל השינוי

בסלים וגם לא קיבלו תוספת בלושו ואה למערכת האחרת כקבוצת ביקורת.

אם באותה מועצה אזורית הלכו בשני ראשים ואמרו שמתחילים ב-1 בספטמבר, עכשיו

אתה אומר שהניסוי והבדיקה יתחילו ב-1 בינואר, הרי אותו דבר צריך להיות בשני

הכיוונים, הקצאת השעות צריכה להיות לשני הכיוונים, בשני המישורים.

אומר לך שני דברים: 1. אנחנו מחכים ל-1 בספטמבר. אנחנו יכולים לתת את שמות

הישובים ואנחנו רוצים לראות את המעבר שלהם בפועל. 2. בינתיים אין ניסוי. יכול

להיות שמה שיקרה הוא שלא יצטרפו ישובים נוספים אחר כך.

אין דבר כזה שאין ניסוי. אתם הצהרתם שכל הענין של חמישה ימים הוא בגדר ניסוי.

לא יהיה דבר כזה לעבור לחמישה ימים בלי ניסוי.



היו"ר אי בורג;

אני חושב שהענין של חמישה ימים לא פתור במערכת, לא ברמת הממשלה, לא ב

השטח, ואנחנו נצטרך, אחרי שתיפתח שנת הלימודים, לדון בו. נקיים, מצדי, דיון

בשבוע הבא, למרות שזאת פגרה, כדי לראות איך אנחנו עומדים בנושא הזה.

ש' יהלום;

זה נושא דחוף, ב-1 בספטמבר הוא מתחיל.

ל' לבנת;

אם המנכ"ל אומר שהוא מתחיל במעבר, למעשה לא מדובר פה אפילו בניסוי, אלא מדובר

פה במעבר ממש, זוחל, של 14 מקומות. נכוו, רק במסגרת 14 מקומות, אבל אפילו לא

במסגרת הניסוי, וכדאי שנדע את זה.

ד"ר ש' שושני;

מדובר גם בהקצאת שעות לכל המגזר הערבי בנושא הזה.

היו"ר א' בורג;

אבל לא מדובר, למשל, בהקצאת שעות לקבוצת הביקורת, ואז יש מועצה שאתה יוצר

בתוכה עיוות.

שי יהלום;

מעולם לא דובר על הקצאת שעות אלא רק בניסוי. אתה יכול להגיד; הבודקים שלי

יבואו בעוד שלושה חודשים, אבל אתה לא יכול באותה מועצה אזורית לעשות את האפליה

שעליה דיברנו כל הזמן.

ד"ר ש' שושני;

במועצה האזורית אנחנו לא עושים שום אפליות. המועצה האזורית שכולה עוברת,

עוברת.

שי יהלום;

החליטו, למשל, שארבעה בתי ספר ממלכתיים לומדים חמישה ימים, ושני בתי ספר

ממלכתיים דתיים - לא.

דייר שי שושני;

לעולם לא יהיה דבר כזה.

שי יהלום;

זה מה שהיה.

ד"ר ש' שושני;

לא יכול להיות.



ש' יהלום;

כך זה מופיע בטבלה שלך.

ד"ר ש' שושני;

לא יהיה כדבר הזה שכל בתי הספר הממלכתיים יעברו והממלכתיים הדתיים לא יעברו.

היוי"ר א' בורג;

זה מה שקורה במטה-יהודה.

ד"ר ש' שושני;

החינוך הממלכתי-דתי לא יכול להיות קבוצת ביקורת מול החינוך הממלכתי.

השר אמר שאולי בכלל יהיו שני דגמים בחינוך, למה כבר להגיד שזה לא יכול להיות?

היו"ר א' בורג;

אם מה שאתה אומר נכוו, אז המהומה עוד יותר רבה. זאת אומרת, אם לא יהיה דבר

כזה שסוג מסויים כן וסוג מסויים לא, כי אז זאת לא ביקורת אלא הנצחת ההבדלים - זה

קורה בפועל בשטח - ואז אתה לוקה פעמיים; גם אתה נכנס למודל של ניסוי בלי שיש בעצם

ניסוי, וגם כשזה מתקיים זה מתקיים לא כמו שאתה רוצה לנסות את זה. נתתי לך דוגמה

מהבוקר, ממטה-יהודה.

ד"ר ש' שושני;

אינני יודע. אני יכול לומר; כמו שאני מבין את הענין לא ייתכן מצב שבו כל בתי

הספר הממלכתיים-דתיים יהיו קבוצת ביקורת ובתי הספר הממלכתיים יהיו קבוצת ניסוי.

שי יהלום;

אבל אתה ישבת כאן ו ייצגת את שר החינוך בישיבה על הנושא של המעבר לחמישה ימים.

אתה חילקת לנו טבלה, ובטבלה הזאת, לפחות במקום אחד או שניים, זה מופיע.

דייר שי שושני;

מה מופיע, שקבוצת הביקורת היא שני בתי ספר ממלכתיים-דתיים?

שי יהלום;

כן.

ד"ר ש' שושני;

ייתכן שאני לא בקיא מספיק.

היו"ר אי בורג;

האם אפשר לקבל מסמך על 14 המועצות האלה - מי בתי הספר שעברו, מי בתי הספר שלא

יעברו?



ד"ר ש' שושני;

אני מוכן לעשות את זה כבר עכשיו, אבל זה יהיה מדוייק יותר אחרי פתירות שנת

הלימודים, כי עד 1 בספטמבר פשוט אינני יודע מה יקרה בפועל.

לי לבנת;

אתם לא יודעים מה יקרה בעוד יומיים?

ד" ר ש' שושני;

אינני יודע מה יקרה בעוד יומיים בכל המערכת. אני יכול לומר לך מה אני משער

שיקרה מה יקרה בפועל אינני יודע.

ל' לבנת;

איך יכול להיות שבעוד יומיים נפתחת שנת הלימודים ומשרד החינוך אומר שהוא לא

יודע מה יקרה?

ד"ר ש' שושני;

אני יכול לומר לד מה אני חושב שיקרה, אינני יודע מה יקרה.

לי לבנת;

תאמר לנו מה אתה חושב שיקרה.

ד"ר ש' שושני;

אבקש מלבנה לקרוא לנו את הרשימה.

היו"ר א' בורג;

אני רוצה את רשימת המועצות עם בתי הספר שבהן, לפי חלוקה לממלכתי וממלכתי-דתי

והקצאת השעות - כמה מקבל בית ספר כזה למעבר לחמישה ימים. אלה הנתונים שצריכים

להיות בפנינו.

לי אברמוביץ;

אקרא את הרשימה; עין גדי, הר-טוב, עין הרים.

היו"ר אי בורג;

עין הרים זה בית ספר זה לא מועצה, כך גם הר-טוב.



ל' אברמוביץ;

אני קוראת את רשימת בתי הספר.

עין גדי במועצה אזורית תמר, הר-טוב, עין הרים, אלון במעלה החמישה, השהר

בטל-שהר, הר אדר, ומועצה אזורית מטה בנימין - הישוב נילי.

היו"ר א' בורג;

גם הר אדר הוא מטה בנימין.

ל' אברמוביץ;

אפרת, קליה.

במהוז הצפון; מועצה אזורית גליל תחתון - בית ספר כדורי ולביא. במרום הגולן -

הישוב נשר. מחוז המרכז; מזכרת בתיה, אריאל, כפר

שמריהו.

היו"ר א' בורג;

איך יכולה להיות מזכרת בתיה? הרי אמרתם שלא יילכו לניסוי ברשויות שראש המועצה

מתמודד. השר אמר שהקריטריון הוא, שבמועצה שראש המועצה הולך לבחירות חדשות לא

יהיה ניסוי.

לי לבנת;

אין קשר בין מה שאמרו ובין מה שקורה.

ד"ר ש' שושני;

למה אין קשר? האם יש כאן ישוב אחד שבכל הרשימות שסיפקנו עד היום איננו מופיע

או שהוא נוסף?

היו"ר א' בורג;

אין לנו עם מה להשוות, כי לא סיפקתם לנו רשימות.

ד"ר ש' שושני;

פעמיים היו כאן רשימות.

לי לבנת;

פעם אחת היתה רשימה.

לי אברמוביץ;

מועצה אזורית נאות הכיכר. לגבי מצפה-רמון אין עדיין החלטה.



ל' לבנת;

הם יחליטו בעוד יומיים שלושה, אין בעיה.

כן, הם יחליטו בעוד שלושה ימים והם יכולים להחליט גם בעוד שלושה ימים. גם

אנחנו צריכים להחליט. למשל, מצפה רמון רוצה לעבור ואנחנו החלטנו שאנחנו לא רוצים

שמצפה-רמון, בשלב זה, יעבור. נצרת עלית רוצה לעבור, יש כרגע עוד בעיות עם הסתדרות

המורים ועוד לא החלטנו.

הנתון שמסרתם לנו עכשיו לא אומר לי כלום. חוץ ממזכרת בתיה, שזה מאד מענין

לגבי מה שהובטח לנו מי יקבל ומי לא יקבל, השאר אלה מועצות אזוריות פחות או יותר

ואין לי את הנתונים בפנים. למשל, גם אלון, גם הר-טוב, גם עין-הרים, גם הר אדר -

ששייך למטה יהודה מבחינה חינוכית, למרות שהוא מטה בנימין מבחינה מוניציפלית - אלה

בתי ספר חילוניים. מי תהיה קבוצת הביקורת שם?

ד"ר ש' שושני;

בתי ספר חילוניים במועצה אזורית אחרת.

אבל זה לא מה ששמענו כאן. שמענו שבמועצה שיתקיים הניסוי, תהיה האופציה

למסלול כזה ומסלול כזה והניסוי יהיה ישובי. איך אתה יכול להשוות את מטה יהודה,

עם הפרופיל המושבי שלה, למועצה אזורית כפר שמריהו?

אני מבקש שהמדענית הראשית תיתן לך חשובה.

ברור שהמצב של מטה יהודה, כפי שאתה מציג אותו, שכל קבוצת הניסוי חילוניים,

וקבוצת הביקורת היא דתיים, זה לא ניסוי. אפשר להתגבר על הענין הזה כשהמדגם גדל

ואתה מעמיד קבוצה מעורבת של קבוצת ביקורת. זה לא מוכרח להיות מטה יהודה למטה

יהודה, אלא זה יכול להיות מטה יהודה בהשוואה לאזור, שלגבי מספר מאפיינים אחרים

שקבענו אותם יהיה דומה. מכיוון שמצפים להתרחבות הניסוי ב-1 בדצמבר או 1 בינואר,

האפשרות להרכיב קבוצת ביקורת, שזו לא פארסה, היא אמיתית.

את אומרת עד עכשיו, שנכנסים למהלך של טרום ניסוי, יכול להיות שזה לא יתרחב.

אם זה לא יתרחב, אז למטה-יהודה לא תהיה קבוצת ביקורת, משום שכל המועצות שנקראו

כאן דומות כביכול, כי הן מועצות אזוריות, אבל למעשה אף אחת לא דומה לאף איות. אין

מועצות אזוריות שדומות אחת לשניה, בגלל הרכב הישובים וההרכב האורבני. קבוצת

ביקורת צריכה להיות בתוך האזור. אני אגיד לך למה מטה-יהודה לא יכולה להיות דומה

בגלל ההרכב של המושבים, בגלל ההרכב המוצאי, בגלל המסורות של החינוך,

בגלל התשתיות, בגלל הקרבה לעיר הגדולה. הנה במטה-יהודה מה שקרה בסופו של דבר,

בשורה התחתונה, שדפקת את הדתיים על חשבון הניסוי הזה.



פרופ' פי נשר;

אם אתה שואל לדעתי אפשר לחוסיף עוד עשרה גורמים שבמדעי החברה או בבתי ספר הם

קשים לביצוע. אתה יכול להכניס הלק מקבוצת הישובים הדתיים במטה-יהודה בתוך חלק

מקבוצת הביקורת כשהיא לא כולה דתית. כשיש לך מדגם הרבה יותר גדול אתה יכול לדעת

מה לייחס לגורם האזורי ומה לייהס לעובדה שזה ישוב במגזר אהר. במצב הנוכהי, רק של

מטה יהודה, זה מול זה, קשה לעשות ניסויים.

אבל זה מה שקורה בפועל.

ד"ר ש' שושני;

אם יתברר שאלו יהיו הישובים אחרי הבחירות ואלו יהיו הישובים בלבד שעברו

לחמישה ימים, יכול להיות שבינתיים גם יעבירו חוק בכנסת על ששה ימי לימוד, יכול

להיות שכל הנושא של חמישה ימים יירד, יכול להיות שאיו יותר מעונינים בנושא של

חמישה ימים ואז שני בתי הספר הממלכתיים-דתיים במועצה האזורית מטה-יהודה, בשנת

הלימודים תשנ"ד, לא נמצאים במצוקת שעות יותר קשה ממה שנמצאים בתי ספר

ממלכתיים-דתיים אחרים. במטה-יהודה בתי הספר הכלליים קיבלו תגבור, ושני אלה בשנה

אחת לא קיבלו תגבור מיוחד.

היו"ר א' בורג;

אני מקווה שעד שנוכל לקיים את הדיון אקבל במהירות האפשרית את מה שביקשתי:

מועצות, רשימת בתי הספר שמשתתפים בטרום-ניסוי ואלה שלא משתתפים בטרום-ניסוי, עם

הקצאת המשאבים.

שי יהלום;

מאחר שנכנסנו בחלון בנושא הזה אני רוצה להעיר, שאני שולל מכל וכל את מה שאומר

המנכ"ל. עם כל הכבוד, האמינות היא אחד הדברים שצריכים להדריך את משרד החינוך

בראש וראשונה, אם לא את ראש הממשלה.

מה לא אמין כאן?

, אומר לך מה לא אמין: דבר ראשון - יש לכם כלל אחד שהצגתם ואמרתם, שבמסגרת

מועצה אזורית או ישוב או מקום חייבים לעבור לפי המסלולים שנתתם. לא יכול להיות -

כך אתם הצגתם בסעיף גי - שלדוגמה בתל-אביב שלושה בתי ספר יעברו לחמישה ימים

ושלושה בתי ספר יהיו אדישים בכלל לענין.

לא נכון.

פרופ' פי נשר;

להיפך אמרנו.



שי יהלום;

אמרתם שבאותו ישוב חייבת להיות אחידות בענין. לכן אמרנו שבאותו ישוב יכול

להיות מצב של שני המסלולים, זה כן. ברשימה שלכם, במטה-יהודה מופיע בית ספר

ממלכתי-דתי מצד אחד וממלכתי דתי בצד שני. תבדוק ברשימות שהגשתם כאן לוועדת

החינוך. אתה מייחס בית ספר ממלכתי-דתי לישוב שלו. איו טעם לייחס ממלכתי דתי

במטה-יהודה לממלכתי-דתי בהונולולו. הממלכתי-דתי של מטה-יהודה מתייחס לממלכתי-דתי

של מטה-יהודה ואתה חייב ליצור שוויון הזדמנויות לילדים של מטה יהודה, ושילד לא

יבחר בממלכתי בגלל שיש שם יותר שעות מאשר בממלכתי-דתי. הוא חייב לבחור בממלכתי

או ממלכתי-דתי לפי השקפת עולמו ואתה חייב לתת שוויון לשני הזרמים, לפי שני

המסלולים שקבעתם, לכן אתה לא יכול לבוא ולהגיד: בגלל שממלכתי-דתי לא יכול להיות

קבוצת ניסוי, בגלל זה אני יוצר אפליה במטה-יהודה. לא יעלה על הדעת דבר כזה מבחינת

השוויון שאתה חייב לתת לכל ילדי ישראל, במטה-יהודה לפחות. לכן אני אומר: תעמדו

במה שהצגתם כאן.

אתם הצגתם שכל הנושא הוא ניסוי בשנת הלימודים הבאה. איך אתה אומר - שלושה

חודשים זה לא ניסוי? אין דבר כזה - לא ניסוי. אני לא אומר שהבודק שלך צריך לבוא

היום. אתה יכול להגיד שאתה בודק אותם ב-1 בינואר, אבל זה רק ניסוי, ומאחר שזה

ניסוי זה צריך להיות בשני המסלולים שהבטחתם אותם - עם 17,000 ו-10,000. מעולם לא

אמרתם ש-17,000 אי חלקם יופעלו לפני ה-10,000. שני הדברים צריכים לפעול במקביל.

על אחת כמה וכמה אם מדובר בממלכתי וממלכתי-דתי, שוודאי הממלכתי-דתי רוצה את קבוצת

הביקורת, הוא לא רוצה להיות באפליה, במצב נחות.

קודם כל לשאלת האמינות, שנראית לי מאד חשובה. אני מבקש, פרלה, שתחזרי על מה

שאמרנו. יכול להיות שחבר-הכנסת יהלום לא הבין.

אנחנו לא אמרנו שישוב שלם יעבור לצורה אחת, בעיקר שמדובר בישוב גדול. אם

מדובר על ישוב קטן זה סיפור אחר. דובר שבערים הגדולות אולי רצוי שחלק מקבוצת

הביקורת יהיה באותה עיר עצמה. לא הובטח אף פעם שעיר שלמה תעבור או לא תעבור, זה

אני לא זוכרת שנאמר. מה שאמרת על ה-17,000 ו-10,000 זה נכון וזה קיים.

הרקע לניסוי, מלשכת המדען הראשי, ואני מצטט מסעיף א3: "בישובים שייכללו

בניסוי תוספת השעות ועקרונות הניסוי יהיו שווים בכל המגזרים". את זה את כווגבת.

"יהיו שווים בכל המגזרים" - במגזר הממלכתי-דתי, כשהוא יעבור.

לא, אתה אומר שבניסוי יש שני מסלולים.



ד"ר ש' שושני;

חבר-הכנסת שאול יהלום, אם אתה רוצה לגרום לזה שהחינוך הממלכתי-דתי יקבל שעות

מבלי לעבור לחמישה ימי לימוד בשבוע והחינוך הממלכתי-דתי יהווה קבוצת הביקורת של

החינוך הממלכתי, לא יקום ולא יהיה כי איו כאן ניסוי, אלו הם שני מגזרים שחייבים

להתנהג בצורה דומה ושווה.

שי יהלום;

לא יכול להיות שכאן יציגו רשימות ועכשיו אתה מכחיש את זה בעקרונות. ברשימה.

שלך מופיע בצד ימין - ניסוי וביקורת, מטה יהודה, מועצה אזורית הר-טוב, ומטה יהודה

ממלכתי דתי אבן העזר, נוחם. באותו מטה אזורי זה הביקורת של זה. אתה הגשת פה ב-28

ביולי מסמך. מה אתה מתכחש לו?

אני מעידה שזה בדיוק כמו שחבר-הכנסת יהלום הציג.

ד"ר ש' שושני;

כעקרון אני לא מוכן לקבל את הענין הזה, אבל אם יתברר שזה מה שנקבע בקבוצת

הביקורת, כי אין קבוצת ביקורת אחרת, זה מה שיהיה.

שי יהלום;

מה יהיה באותם 14 מקומות? אני טוען שבאותם 14 מקומות,

לפי מה שאתם הצגתם, לא תהיה תוספת שעות מפלה. באותם 14 מקומות, אם זה ישובים או

מועצות אזוריות, קודם כל צריך להחליט שתוספת השעות, כמו שאתם הצגתם כאן בסעיף 3,

שווה. אם היא תהיה לביקורת או תהיה לניסוי - תשבו עם כל בית ספר ותחליטו, אבל

ברור מה אתם הצגתם כאן, ועל סמך זה הסכמנו עם שר החינוך.

מה שהצגנו זה מה שיהיה. אבל אתה גם מסכים, שאם מדובר על ניסוי וצריך לשנות

משהו, ניתן גם לשנות. נגיד שלפני שלושה חודשים הציגו שמות ישובים מסויימים. האם

הם חייבים להיות קיימים עד היום? כזה ראה וקדש?

לא. אני לא מדבר על כךשאתמול החלטתם על אריאל, והיום - על מקום איור. כאן

מדובר על אפליה באותו ישוב.

שאול צודק שנכנסנו רק לנישה של הענין הזה. פרט לנושא של הברכות ואיחולי הצלחה

על מה שנעשה, בוודאי בתקווה שהכל ייפתח טוב, בכל זאת הנקודה הזאת משקפת, לפי

דעתי, את הטכניקה ואת השיטה שצריך למצוא איך אנחנו עובדים יחד עם משרד החינוך בכל

מה שנקרא שינויים ויציבות. יצא לי עכשיו לעבור בכעשרה בת י ספר. אני רוצה לשדר

יש אי שקט, יש המון אי ידיעה, יש המון אי ודאות.



ד"ר ש' שושני;

תני לי שם בית ספר אחד, כי אני רוצה לבדוק.

עי ב;אור;

אתן לד את כל השמות.

לפי דעתי זה נובע ממספר דברים: הדבר הראשון - עיתוי השינוי. אני רוצה להגיד

לך המנכ"ל, כמנהלת בית ספר, שבאפריל-מאי השנה הבאה אני מבקשת שיהיה גמר השינויים.

מנהל בית ספר צריך לדעת באפריל-מאי מהי המערכת שלו ל-1 בספטמבר שנה הבאה. אנהנו

שוכהים שתלויים בנו מליון והצי תלמידים ושלושה מליון הורים ואנהנו שוכהים את כובד

הארמיות. הייתי בארצות-הברית שנתיים וראיתי: אתה מקבל את המערכת ויודע איפה אתה

חי. תאמין לי שהנזקים המצטברים מכל אי הוודאויות האלה הם רבים.

דבר שני - התהליך. שמענו על מעבר לרומישה ימים היום ברדיו, בדרך לפה. זה רציני

אחרי שלפני שבוע התבשרנו שזה מבוטל ונדחה לינואר? זה ממש לא נראה רציני.

הדבר השלישי - כמות השינוי שאפשר לעשות בשנה אחת.

נקודה אחרונה - ענין הקשר בין המדיניות לבין מה שקורה בפועל. אם מה ששר

החינוך אמר בראיון בטלוויזיה שזו המדיניות של המשרד, אני מאושרת. אנחנו יודעים

שדברים בשטח נעשים בניגוד למדיניות, והפער הזה אסור לו להיות. אני בהחלט מסכימה

עם חבר-הכנסת יהלום ואני מציעה גם לסיכום למצוא דרך איך המשרד יעמוד לא רק

בהבטחותיו אלא שאנחנו נדע שמה שדנים פה ומה שמצהירים פה ייעשה. רוח הדברים יווט-

חשובה לפעמים מהדברים עצמם וצריך לבצע את רוח הדברים.

במעבר לשבוע לימודים של חמישה ימים אנחנו כבר עוסקים הרבה שנים וכבר היו

הסכמים וחלק מההסכמים האלה מומשו. כלומר, המורים עובדים חמישה ימים בשבוע

והעובדים עובדים חמישה ימים בשבוע ולאמיתו של דבר הרשויות המקומיות מסבסדות את

השינוי הזה, שלומדים ששה ימים ועובדים רומישה ימים, די חזק. הרשויות המקומיות

היותר גדולות מתמודדות עם זה, אבל מי שמשלם את המחיר חזק מאד הן המועצות

האזוריות, כי אצלן זה קשור בהסעות וכל מיני דברים אחרים. כשאנחנו מדברים היום, עם

פתיחת שנת הלימודים, על 2,500 בתי ספר, בעצם כל הוויכוח הזה הוא בשוליים, כי בעיר

בינונית כמו רמת גן יש מספר בתי ספר ששווה למחצית המדינה מבחינת המועצות

האזוריות. אנחנו מדברים על אלפי בתי ספר, מצד אחד, שצריכים להיפתח, ואנחנו כאן

מתמודדים עם מועצות אזוריות שיש בהן בית ספר אחד או שניים או שלושה, ויש בזה

דיספרופורציה אדירה. מבחינת העלות למועצה האזורית ההבדל בין חמישה ימים או ששה

ימים הוא קריטי וזה עול כבד מאד על המועצות האזוריות.

אני לא נכנס לענין הזה של שוויון בין בית ספר ממלכתי וממלכתי-דתי. אני לא

יודע אם זה צריך להיות בקבוצת ניסוי, משום שמועצה אזורית של קיבוצים או מועצה

אזורית של מושבי עולים, איזה מקום להשוואה יש כאן? לכן, אני מציע לתת להם אור

ירוק להתחיל את זה בלי שום קשר לכך שרמת-גן רצתה לעבור לחמישה ימים וגם נצרת

עלית. פה ההתמודדות היא צודקת ואני לא נכנס לוויכוח הזה.

מחרתיים מליון וחצי ילדי ישראל אמורים להתחיל את שנת חלימודים, זו הבעיה

המרכזית וזה הדבר החשוב. חבל שמסיטים לפתע הבוקר את הענין. שמענו בחדשות שהמעבר

לחמישה ימים נדרה לדצמבר, לפתע - 14 ישובים יתהילו. אני קורא למנכ"ל לפתוח את שנת

הלימודים בהצלחה, ונשאיר את כל הניסוי הזה. יהיה לנו זמן לדון בו ואז יתברר שגם

אנחנו לא כל כך מתנגדים.

אצלנו זה הדבר השולי ביותר. בוועדה הזאת הנושא מקבל את המשקל העיקרי.

י' בא-גד;

נרד מזה וניתן לפתוח את שנת הלימודים למליון וחצי ילדים בהצלחה.

היו"ר א' בורג;

אדוני המנכ"ל, הרי לכל אחד ברור, בלי שקוראים לילד בשמו, שהניסוי הזה קרס

במתכונות שהציגו אותו כאן לפני מספר חודשים, עם כמויות ענקיות של עשרות אלפי

שעות, ודיברנו על 30%, 20%, 15% מהמערכת הישראלית שמרצון יעברו לחמישה ימים. העסק

הזה קרס. הוא לא קרס באשמת משרד החינוך, הוא לא קרס באשמת ועדת החינוך, הוא לא

קרס באשמת ההורים, הוא קרס כי המוטיבציה לא היתה חינוכית, אלא היתה פוליטית

כלכלית. באו עם מוטיבציה שהיא זרה למערכת ולכן זה לא נקלט. זה שנעשו כאן מאבקים

על אמינות הממשלה, על הבטחות של הממשלה לוועדה, על איך ייעשה הניסוי כאשר הוא

נעשה, זה ויכוח לגיטימי שעליו מופקדת הוועדה. הניסוי, נכון לעכשיו התחיל

בשערוריה, נכשל, ואנחנו עכשיו בשאריות השערוריה.

אגיד לך למה אנחנו בשאריות השערוריה. למשל, היה ויכוח אדיר בוועדה ובא השר

זהו הישג של הוועדה שאין זיקה בין קיצור השבוע לבין

מתן הצ'ופרים לבתי הספר. ומה אני מוצא עכשיו? שלפחות ב-14 המועצות האלה כל מי

שקיצר את יום שישי קיבל תוספת לשבוע. זאת זיקה או לא זיקה? זאת שאלה של אמינות של

מדיניות.

איורי כן באנו ושמענו מהשר, שאמר: לא אכפת לי שיהיו שני מסלולים, שיהיו כאלה

שיבחרו מסלול כזה ויהיו כאלה שיבחרו מסלול כזה. זה בסדר גמור. אבל לא יעלה על

הדעת ששני המסלולים יהיו מסלולים עם מובהקות של ממלכתי וממלכתי-דתי. כשאני רואה

מישהו התרשל בהכנת שיעורי הבית. אם המצב עבר את כל הדרך,

לאור בל הביקורות, והגיע לכך שבכל זאת יש מקום כזה, אז אחת משתיים: או שהיתה

מי שרוצה, רוצה, וניתן את השעות למשאבים.

אני, למשל, חושב שאם מנהל בית ספר קיבל כבר 50 ו-100 שעות ובנה עליהן את

התכנית של השנה הבאה, לקחת לו אותן עכשיו בפתיחת שנת הלימודים זו בעיה לא פחות

גדולה מאשר לא לתת אותן למישהו אחר.

י' בא-גד;

מנהל טוב מאלתר.

לא בכמות כזו גדולה של שעות. אמר לי מנהל בית ספר הבוקר: 194 שעות הוא קיבל.

זו מנה גדולה מאד של שעות, אני לא הייתי לוקח את השעות בחזרה. נתנו שעות, תשאירו

אותן בתוך המערכת, לכאן ולכאן.

אני מסכם בנושא הזה: ראשית, אנחנו רוצים לקבל את הנתונים כמו שביקשתי אותם

קודם - את השמות, את בתי הספר, את ההתפלגות ואת המשאבים.

וגם את קבוצת הביקורת שתקבל שעות אחרי הבחירות לרשויות המקומיות.

יש כאן איזה שהוא עיוות לא ראוי להגיד: אנחנו מתחילים ניסוי בצורה

דיפרנציאלית. אני מבקש שתלכו ותבדקו את זה. היה ואתם באים לכלל דעה, כמו שחברי

הוועדה חושבים. שאם כבר התחלתם באיזה שהוא מקום תתחילו לפחות בצורה הגונה בכל

המקומות, תחזרו אלינו.

אני מוכן לשקול את העניו, אני לא חושב שזה עקרון של מערכת החינוך.

אני בטוה, ואני מבקש שתתנו לנו ביומיים-שלושה הקרובים דיווח איפה זה עומד.

אנחנו נקיים ישיבה על כל הנושא הזה מייד לאחר פתיחת שנת הלימודים כסדרה.

היות ומערכת החינוך אינה רואה בנושא הזה את הנושא המרכזי לפתיחת שנת

הלימודים, לא זו תהיה הבעיה.

אני שמח לשמוע זאת ואני חוזר לערוץ המרכזי של הדיון.

א. שמירה. אני לא רואה את הנושא הזה עולה בכנסת היום, מסיבות אלו ואחרות. ב.

אני רוצה לדעת מה קורה עם מורות-חיילות ושירות לאומי. אני מקבל הרבה מאד תלונות,

שהתכוננו וביטלו. איפה עומד הנושא הזה? ג. האם יש משהו לגבי אתיופים במערכת

החינוך? העובדה שרק 30% מהתלמידים האתיופים מגיעים לגמר לימוד עיוני היא לא

ראויה. האם יש היערכות בנושא הזה? ד. האם יהיה משוב השנה? באיזה מתכונת? בזמנו

פרלה אמרה, כמדומני, שבדצמבר תבוא מתכונת איזרת של משוב. אני חושב שמשוב זה דבר

חיוני, כי זה כמעט המדד האובייקטיבי היחיד ואני רוצה לדעת אם יש מדיניות לשנה

הבאה לגבי המשוב.

אני הייתי מבקש להביו מדוע דווקא נוכח ההצהרות על העלאת מערכת החינוך והשעות

לפרוייקט השאלת הספרים בוטל הפרוייקט הזה.

הפרוייקט לא בוטל, שעות התקן בוטלו.

אני מבקש לקבל הסבר למה בוטלו שעות התקן, שהיו חיוניות להפעלה.

כפי שנמסר לי, במכללות להכשרת מורים נסגרו ששה מרכזים לחינוך יהודי-ציוני.

ששה מרכזים לחינוך ציוני במכללות להכשרת מורים? אני לא יודע שקיים דבר כזה.



ש' יהלום;

נפתחו מרכזים, ניתנו שעות לטיפוח הנושא היהודי-הציוני על ידי כל מיני תכניות,

וזה בוטל.

ד"ר ש' שושני;

לא שמעתי על זה.

שי יהלום;

אני מבין שהיו צריכים להיפתח קורסים למורים עולים. המורים העולים האלה כבר

התכוננו לקראת התחלת הקורסים, ועשרים וארבע שעות לפני פתיחת הקורסים, כאשר כבר

התכוננו וחלקם עזב מקום עבודה, בוטלו הקורסים למורים עולים והכשרתם למערכת

החינוך. מה קרה כאן?

לפי איזה קריטריונים נקבעו הישובים שבהם מופעל הפרוייקט של

קרן קרב, בפרט כאשר קרן קרב אומרת שביהודה, שומרון, עזה והגולן היא לא מוכנה לתת

תקציב?

ד"ר ש', שושני;

האם מישהו פנה אליהם וזו היתה התשובה?

שי יהלום;

אני שואל אם רשימת הישובים כוללת גם ישובים בתוך יש"ע, ואם אכן זו מדיניותה

של קרן קרב בגלל שאלה כספים מחוץ-לארץ, אני חושב שלא יכול להיות שמשרד החינוך

יפעיל בשיתופה תכנית שמפלה בין תלמידים, אלא אם כן בא משרד החינוך ואומר: אני

מתקציבי מפצה את אלה שעומדים בקריטריונים.

בעקבות דבריך, המנכ"ל, שאמרת שאתה מציע לבדוק את הענין של מעבר לחמישה ימים;

אני הייתי חושב שמן הראוי ומן ההגון, ביחוד כשהוצגו כאן המסמכים של ההבטחה, שלא

רק תגיד שתבדוק אלא תגיד שאתם עומדים בענין הזה ויתוקן הדבר מבחינת חוסר הרצת

הטרום-ניסוי לפי שני המסלולים, בפרט באותם ישובים שזה ממש מפלה.

י י בא-גד;

אדוני המנכ"ל, הכרזת בזמנו על פרוייקט מיושבים לבתי הספר, פרוייקט מיוחד. האם

זה יבוצע? מתי? מה הקריטריונים?

הוכרז כאן שלא יקרה מקרה שבגלל הסגר בעזה הבינוי לא יתקדם וימצאו דרכים לזרז

ולפצות עם משרד האוצר. האם אכן ב-1 בספטמבר לא יהיו עיכובים של בינוי?

אני סבור שהמנכ"ל הציג תמונה קצת אידילית של פתיחת שנת הלימודים. אולי זה דבר

טבעי, יש רצון באמת, של כל שר, כל מנכ"ל, לפתוח את שנת הלימודים בצורה הטובה

ביותר, ואני זוכר שנים קודמות, שכך הציגו זאת. זאת באמת היתה יכולה להיות השנה

הטובה ביותר ואולי אחת הטובות בעשור האחרון, אבל לצערי, זה לא כך.

דווקא בשבוע הלימודים המקוצר אני רואה את אחד הנושאים המרכזיים שיעסיקו את

משרד החינוך. כיום יש למנכ"ל נטיה טבעית להמעיט בערך הנושא, כיוון שחוא קרס

ונפל, ולא משנה מאיזו סיבה, אבל זה נושא שדרש מכם הרבה מאמצים והרבה משאבים

וחקדשתם לכך הרבה זמן.



ד"ר ש' שושני;

מאיפה אתה יודע?

ש' לחמן;

זאת התרשמות אישית שלי, ולא רק שלי.

חבל שבחרתם להתעמת עם ציבורי ההורים והמורים במספר נושאים קרדינאליים וזאת

תוך התכחשות של הממשלה להבטהות קודמות של שרת ההינוך, למשל בנושא השמירה, ואתם

מנסים עכשיו, בכל דרך, ולו בכוח, להעביר את אגרת השמירה, חרף ההבטחות בכתב

ובעל-פה של שרת החינוך לשעבר אלוני ובניגוד לההלטתה של ועדת החינוך של הכנסת,

שקיבלה פה אחד מקיר לקיר החלטה נחרצת בנושא הזה. הנסיון לכופף את ידה של ועדת

החינוך, להעמיד את החלטותיה באור נלעג, לקרוא תגר על ציבור ההורים, כשמדובר בסך

הכל בסכום קטן יחסית של 23 מליון שקלים, הנסיון הזה לא יעבור. פנינו בנושא הזה

להברי הכנסת. אני מבין שהדיון במליאה נדחה, אבל אני מניח שהממשלה לא תרפה ותנסה

בדלת האחורית להגניב זאת.

היו"ר א' בורג;

היא לא יכולה, יש לה דרך אחת והדרך הזאת חסומה עד אוקטובר.

זו באמת בשורה גדולה לציבור ההורים - היום יש לנו כינוס חירום של כל

יושבי-ראש ועדי ההורים - ששמענו את הדברים האלה.

המנכ"ל, מדרך הטבע, גם מתעלם מכל הנושא של תשלומי הורים, כאילו אין מרי

תשלומים, אין בעיות. אני מודיע לך ואתה יכול להעביר את זה גם לשר: המרד הזה לא

יחדל עד שאתם תקחו את הנושא הזה לתשומת לבכם ותטפלו בו. אתם נוהגים התעלמות, אתם

נוהגים זלזול בהורים, בהחלטות של ארגון ההורים הארצי. אם אתה חושב, דייר שושני,

שהנושא הזה יעבור וייעלם ויימס כלא היה, אתה טועה טעות חמורה מאד. יש תסיסה עצומה

בשטח. קצה נפשם של ההורים בנטל התשלומים הגובר, שמהווה מיסוי נוסף עליהם. הגיע

הזמן שתקבלו החלטה, ודווקא הממשלה הזאת, שחרתה על דגלה והצהירה שהיא פועלת על מנת

להציב את החינוך מחדש בראש סדר הקדימויות הלאומי, ואנחנו מברכים אותה על כך. אני

אישית מברך על הרבה פעולות של הממשלה בתחום החינוך, לראשונה, אבל עקב כל העימותים

והנסיון לקבוע עובדות מוגמרות בשטח בתקופה האחרונה הממשלה פשוט מכשילה את עצמה.

אני מבקש שהנושא של תשלומי הורים יטופל לאלתר, הן בדרך של רקיקה, כך אני מקווה,

בוועדת החינוך של הכנסת, או בכל דרך אחרת, אחרת תבוא התפוצצות מוחלטת בנושא הזה

והדברים ייצאו מגדר שליטה.

לא שמענו במסגרת ההיערכויות אף מלה על הנושא של יישום חוק החינוך המיוחד ואני

מבקש שזה לא יירד מסדר היום. החוק הזה הוא חוק מאד בעייתי ביישום שלו, שנמשך עוד

ועוד. אני לא יודע מה מתוכנן לקראת השנה הבאה ואני חושב שהגיע הזמן שתהיה גם

תכנית רב שנתית עד להגשמתו המלאה. בין השאר אני לא מבין למה דווקא הורי קבוצת

הילדים הכי קשים, החריגויות הכי קשים, ממשיכים לשלם לא עבור מה שמשלמים יתר

ההורים, אלא עבור החזקת ילדיהם עוד שעתיים כל יום והם משלמים את זה, אגב, לא

למשרד החינוך אלא למשרד העבודה והרווחה. את ענין הקבוצה הזאת, שלהערכתנו היא לא

יותר מ-2,500 ילדים, אפשר היה מזמן לפתור. חוק החינוך המיוחד, כאשר יוגשם כולו,

אמור לפתור את הבעיה הזאת, ואני הושב שצריך, לפחות לגבי הקבוצה הזאת, להקדים את

היישום. אני מבקש גם מהוועדה להמשיך לעקוב אחרי הנושא הזה של חוק חינוך מיוחד.

ההיערכות לגבי אותם תלמידים שלא יגיעו לבית הספר ב-1 בספטמבר,

ויהיו כאלה, אני מקווה שיהיו כמה שפהות. מה עושים דווקא ב-1 בספטמבר או בשבוע

הראשון של הלימודים, שהוא קריטי מבחינת הנושרים ואלה שלא יגיעו, כדי לאתר

אותם, כדי לנסות, לפני שיהיה מאוחר, להחזיר אותם לתוך המערכת?

במשרד החינוך קיימת תכנית יוצאת מהכלל למניעת פגיעות מיניות

בילדים, אבל הבעיה שהיא מינורית להלוטין מבהינת התפוצה שלה, היא מגיעה למספר קטן

מאד של כיתות ויש איזה הצי תקן מרכזי בכל הארץ לטפל בנושא הזה. לנוכה ריבוי של

פגיעות, שאת חלקן אפשר היה למנוע, הייתי רוצה לדעת מה ניתן יהיה לעשות - ולא

מדובר פה בתקציבים גדולים - כדי להרחיב את התכנית הזאת, וגם למגזר הערבי. אולי

יענין אתכם לדעת שנערך מחקר חדש בנצרת ובשפרעם, בכיתות וי של בתי הספר בשני

הישובים האלה וראויינו תלמידים ערביים לגבי פגיעות מיניות שהם חוו. 23% מהבנים

ו-13% מהבנות ציינו שהם עברו פגיעה מינית עד כיתה ו'.

מה מוגדר כפגיעה מינית?

יש שם פירוט של פגיעה מינית לסוגיה השונים,

תארו לעצמכם שהנתונים האלה מתייחסים למגזר הערבי ששם לא ששים לדווח, וזה גם

אחד ההסברים מדוע אצל הבנות יש הרבה פחות מאשר אצל הבנים. אבל המספרים האלה

אומרים משהו, ובבתי הספר הערביים כמעט אין שום תכניות בנושא הזה. הייתי רוצה

לשמוע מה עושים בענין.

למרות שהכרזות על נושא מרכזי בוודאי לא נקבעות שלושה ימים לפני

1 בספטמבר, הייתי מבקש לדעת, גם אם באופן לא פורמלי, אם היה ניתן להחדיר במערכת

את הנושא של בתי ספר לחינוך ללא אלימות. זה נושא חשוב, הוועדה דנה בו בשנה שעברה.

יש המון אלימות בבתי הספר, מכל הצדדים, מכל הכיוונים, והייתי רוצה שמשרד החינוך

יעשה משהו יותר מאסיבי כדי שיהיו לנו מוסדות חינוך ללא אלימות.

במסגרת הסקירה של מקומות בעייתיים לא הוזכר בית ספר טל

בראש העין, שלפי ידיעות שאני קיבלתי עומד לא להיפתח, ומדובר ב-400 תלמידים.

הייתי מאד רוצה לדעת מה יקרה עם בית ספר זה.

השלטון המקומי פעל ופועל גם היום למעבר לחמישה ימי לימוד בשבוע. מאחר והנושא

הפך להיות קונטרוברסלי ומאחר שאנחנו נמצאים ערב עריכת בחירות, טבעי שראשי רשויות

נמנעים מלנקוט צעדים כאלה. חבל שהנושא הזה הפך להיות כפי שהוא, משום שאם המגמה

היא להגיע לידי כך שיהיו חמישה ימי עבודה בשבוע, צריך ללכת גם לענין הזה. אנחנו

משלמים את המחיר. חתמו איתנו על הסכם לחמישה ימי לימוד בשבוע, לא מבצעים אותו,

ואנחנו, השלטון המקומי, משלמים את המחיר.

אתם משרתים את הקהל, לא הקהל - אתכם.

אני מקבל מהתושבים שלי מס מוניציפלי לצרכים מוניציפליים, אינני צריך לממן בו

- צרכים ממלכתיים. אני היום מממן בעזרת הכסף הזה חלק מדברים שצריכים להיות ממומנים

על ידי המדינה. אני עובר עבירה ואני מועל באמון הציבור.



י' בא-גד;

אתה מתכוון לתוספת שעות?

י' ויסמונסקי;

לא. אני משלם לשרתים ואני משלם למזכירות.

י' בא-גד;

מה שרתים ומזכירות קשורים לנושא הזה?

זה קשור, כי הוא מפעיל את גני הילדים ששה ימים בשבוע והוא צריך לקהת גננת

נוספת ליום ששי ושרתים נוספים ליום ששי.

לפהות בהמישה ישובים, באזור שבו אני נמצא, איו מרד תשלומים. 95% מההורים

משלמים את האגרות ו-95% מההורים גם הפקידו ברשויות המקומיות צ יקים.

ש' להמן;

כי ההורים הוששים שיתנכלו לילדים שלהם.

אף אהד לא הושש. אנהנו לא חיים במדינת משטרה ואף אחד לא יפגע בהם ולא ירדוף

אותם.

ש' לחמן;

יש רשויות שבהו מרד התשלומים הוא כמעט מלא.

י' ויסמונסקי;

אני לא יודע. אולי תאמר לי באיזה ישובים יש מרד מלא או כמעט מלא?

ש' לחמן;

בחיפה הגביה ירדה ל-35%-40%.

י' ויסמונסקי;

בחיפה תמיד הגביה היתה נמוכה וארור כך עלתה.

לדעתי צריך להגיע סוף לעניו שבו לא גובים מההורים את הכספים האלה. זה

שההורים, מתוך הבנה לצרכים, משלמים, איננו אומר שהם צריכים לשלם את זה וצריכה

להימצא דרך להפסיק את העניו של גביית תשלומים מההורים, אבל זה לא שייך האהד לשני.

לגבי הנושא של השמירה; כדי לאפשר פתיחה של שנת לימודים מסודרת פנינו לראשי

הרשויות וביקשנו מהם לחתום על הסכם להודש ימים עם הברות השמירה כדי שניתו יהיה

להעמיד שומרים וכדי שהברות השמירה תוכלנה לספק את השומרים ולהכין אותם, אבל ההודש

הזה יעבור מהר מאד, ובתום ההודש אנהנו עשויים לעמוד במצב שבו לא תהיה שמירה.



היו"ר א' בורג;

דבר עם הממשלה.

י' ויסמונסקי;

אני מדבר כרגע עם הממשלה.

ח' מרון;

לגבי ההיערכות לפתיחת שנת הלימודים; מבהינת ארגון המורים העל-יסודיים יש לנו

פתיהה כמעט הלקה של שנת הלימודים. באשדוד יש לנו בעיה של סכנה להשבתת שמונה

מקיפים בשל פיטורי מורה קבוע שלא על פי ההליכים המקובלים. כנ"ל יש לנו גם בבית

ספר אורט "יד ליבוביץ" בנתניה. יש לנו סכנה להשבחה של כל העל-יסודיים, שלושה

במספר, בעכו, וזה מפני שהעיריה, שהיא הבעלות של בית הספר המקיף הערבי במקום, לא

העבירה זה שנה והצי כספי מורים ל"מבטחים". אני רוצה להזכיר לנוכהים כאן, שהעיריה

או ראש העיריה הוא בעצם נאמן של המורים בקשר להעברת כספים שהוא מנכה ממשכורותם,

וגם הכספים שמגיעים אליו ממשרד החינוך הם כספי מורים למעשה, על פי הסכם קיבוצי,

וכאשר הוא לא מעביר את הכספים ומנכה אותם הוא בעצם מועל באמון של המורים וזה כמעט

פלילי, אני לא יודעת אם זה לא פלילי ממש. אחרי ששה חודשים פוקעת חברות של אדם

בקרן פנסיה ותארו לעצמכם, חלילה, שקורית תאונה, נכות, או גרוע מזה - המורים שם

מופקרים. מכיוון שידענו שאם נשבית רק את המקיף הערבי זה לא יזיז לאף אהד, לאות

סולידריות יש סכנה שכל שאר בתי הספר ישבתו בשל הענין הזה אם הוא לא יוסדר עד ה-1

בספטמבר.

יש לנו אי שקט גדול בעיר הרצליה. חברים שלנו בהסתדרות המורים, שאינם מועסקים

על ידי מר לנדאו, פנו אלינו ויזמו יהד אתנו כינוס הירום, שיתקיים היום, של כל

המורים בעיר הרצליה על התערבות פוליטית. יש לנו כאן התערבות בוטה של ראש עיריה

בהליך חינוכי בבית ספר, שמתועדת בפרוטוקול ישיבה שלו עם מועצת התלמידים בעיר

שבועיים אהרי שהוא הופיע בפני מורי המוסד ואמר; יש בינינו חילוקי דעות, אבל אני

אכבד את דעתכם ולא אתערב. הוא כינס מאחורי גבם, אחרי שהוא ניסה - כך אנחנו

מבינים היום - להרדים אותם, את מועצת תלמידים ואמר; המורים שלכם עשו טעות גדולה,

אני מציע לצאת לקרב, מצאתי חיילים במקום שלא האמנתי שאני אמצא אותם, נקים אוהל

מהאה.

היו"ר א' בורג;

בגלל סרבני התשלום של 180 שקל למסיבת הסיום?

ח' מרון;

לא על זה, אלא על זה שתלמיד כיתה י"א זרק נפץ לחדר של מורות כיתה י"א בטיול -

המורות לנו בבונגלו - בארבע לפנות בוקר. הנפץ התלקח קרוב מאד לשמיכת צמר ובכלל

לא ברור מה היה קורה אילו השמיכה היתה מתלקרת. לתלמיד הזה היו 16 נפצים באמתהתו,

וזה לא מקרה ראשון של מעורבות שלו בתגרות אלימות. הדברים מתועדים על ידי קצין

הבטחון של בית הספר לאורך שנתיים.

זה דבר ללא תקדים שראש עיריה מסית, משלח תלמידים במוריהם, והעיר כמרקחה, גם

המורים, ששלוש שעות ישבו עם ראש העיריה והסבירו לו שכשעוצרים נפצים במערכת ההינוך

יש אולי סיכוי להורדת הרולטות בצה"ל. גם זה לא התקבל על דעתו. הוא אמר: אם אין

פרהחים, אין גם קצינים אחר כך.



אני מביאת את זה לידיעת הוועדה, כי יש לנו יותר מחשש סביר שראש העיריה ינסה

לכפות את התלמיד ב-1 בספטמבר על בית הספר, למרות שבית הספר סידר העברתו לבית ספר

יוקרתי, אולי יוקרתי יותר אפילו, בעיר הרצליה. אפשר היה להוציא אותו בכלל עם ציוו

"טעון שיפור בהתנהגות", ואז אף בית ספר לא היה שש לקבל אותו. אפשר היה להגיש

תלונה למשטרה, והמורים נזהרו לא להכתים את עתידו. אבל אם ילרוצו את המורים, שקט

בוודאי לא יהיה בהרצליה.

אתייחס בקיצור לבעיות שהועלו כאן.

עד היום לא קיצצנו בבנות שירות לאומי, אבל יש סיכוי שנקצץ

במורות-חיילות. קיבלנו הרבה מאד כספים, אבל יש לנו וקר בתקציב השוטף וייתכן שאם

לא יהיה לנו במה להפעיל גם את המורות-חיילות וגם את בנות השירות הלאומי נצטרך

לא נקצץ. אם לא יהיה לנו כסף, כן נקצץ, אבל נקצץ בצורה שווה

וכנראה במורות-היילות לפני בנות השירות הלאומי. עד לרגע זה לא נפלה החלטה.

למה תקצצו במורות-חיילות לפני בנות השירות הלאומי?

מפני שצה"ל דורש כרגע מחירים גבוהים מאד להפעלתן של מורות-חיילות. אם צה"ל לא

יירד במחיר למחיר סביר, הקיצוץ הראשון יהיה במורות-חיילות ולא בבנות השירות

הלאומי.

"ארץ מורשת" זה מורות-חיילות?

"ארץ מורשת" - מורות חיילות, ולא חל שום קיצוץ.

הפרוייקט מופעל באמצעות חברת המתנ"סים. הכסף לפרוייקט

הוא מקרן עזבונות המדינה. קודמי בתפקיד, היושב בחדר הזה, החליט לאשר להפעלת

הפרוייקט שעות הפעלה שנלקחו מן התלמידים. בדרך כלל אני מכבד אוטומטית את מה שעשו

קודמי, אבל בגלל מצוקת שעות גדולה אמרתי שאני חושב שצריך להחזיר את השעות, שנלקחו

מהתלמידים, לבתי הספר לתהליכי הוראה ולמידה, ואת ביצוע הפרוייקט שהוא פרוייקט

חשוב ונכון לבצע באמצעות מתנדבים, או מורים מתנדבים או הורים מתנדבים, אבל לבצע

אותו באמצעות התנדבות ולא באמצעות לקיחת שעות מהתלמיד.

בכמה שעות מדובר?

היה מדובר שם בכמה מאות שעות.

הפרוייקט היה בסדר גודל של 5 מליון שקל. אנחנו מקווים שהוא ימשיך, ביקשנו

מקרן העזבונות להעמיד סכום נוסף. אני חושב שהפרוייקט חיובי והביצוע העקרוני שלו

צריך להיות באמצעות הפעלת מתנדבים, לא באמצעות תקציב שעות שיילקח מן התלמידים.



ש' יהלום;

לאחר שקיצצתם, האם יש לכס איזה שהוא סקר כמה בתי ספר ירדו מהפרוייקט?

ע' סלע;

לא ירדו אלא התוספו, כי רואים בזה דבר חיוני.

ד"ר ש' שושני;

באשר לששה מרכזים לחינוך ציוני יהודי במכללות להכשרת מורים; אין לי מושג על

מה מדובר.

בי אמיר;

אם נקבל יותר פרטים, נברר.

ד"ר ש' שושני;

קורסים למורים עולים לא הופסקו. הופסקו לקראת 1 בספטמבר. מאחר והמשרד איננו

רוצה להיכנס למחוייבות לגבי עולים, על פי התמונה שמסרתי זה עתה, והסבתם למקצועות

ההוראה, אני חושב שמן הראוי הוא לא לקיים את הקורסים האלה ולהבטיח כאילו למורים

העולים עבודה, כשבסיכומו של דבר איורי שיסיימו את הקורס לא תימצא שום אפשרות

להעסיק אותם. אם מישהו פותח קורסים להסבת מורים עולים להוראה, מן הראוי שלפחות

מייד אחר סיום הקורס גם יבטיח את תעסוקתם. היות ועל פי התמונה שבדקנו בשנת

הלימודים הזאת אין סיכוי למורים האלה למצוא תעסוקה במערכת החינוך אלא תעסוקה על

תקנית - אם הממשלה תעמיד תקציבים מיוחדים להעסקינם - אני חושב שמן הראוי לא להשלות

את המורים.

קרן קרב; מדינת ישראל העמידה 30 מליון שקל, לא מתקציב משרד החינוך והתרבות

אלא מתקציב תעסוקה במשק, להפעלת פרוייקט העשרה בבתי הספר בישובים שונים, זאת

באמצעות קרן קרב שמתקציבה הפעילה פרוייקט כזה בכשמונה ישובים.

היו"ר א' בורג;

סך הכל יש 70 וכמה מליון שקל: 30 מליון שקל אתם, 30 מליון וכמה הרשויות,

והשאר השתתפות הורים.

שי יהלום;

מה עושה הקרן הזאת?

דייר שי שושני;

הקרן מפעילה את הפרוייקט בבתי הספר כפרוייקט העשרה והיא בנויה על העקרון

ששליש בא מתקציב המדינה, ברשויות מקומיות חלשות גם יותר, שליש - מתקציב הרשות

המקומית ושליש מהשתתפות הורים.

שי יהלום;

מה נותנים שם?

ד"ר ש' שושני;

תכניות העשרה כמו אמנות, כמו מוסיקה.



היו"ר א' בורג;

הארכת יום לימודים, העשרה ומעורבות הורים.

שי יהלום;

לפי מה זה נקבע?

ד"ר ש' שושני;

בדרך כלל יש פניה של הקרן. הקרן פנתה, נדמה לי, ל-90 עד 100 רשויות מקומיות

והציעה להן לפעול בתחומיהן. הקרן דורשת את הסכמת הרשות המקומית להפעלת הפרוייקט.

אגב, לא ידוע לי על אפליה בין ישובים מעבר לקו הירוק ובתהום הקו הירוק, אבל נבדוק

את הענין הזה.

שי יהלום;

הקרו עצמה היא שמחליטה? לו יצוייר שהקרן מהליטה לעשות את זה בגבעתיים ולא

בנתיבות - הוץ מהבעיה של יהודה ושומרו ו - האם במקרה כזה אתם מקדישים כסף לפרוייקט

הזה בגבעתיים ולא בנתיבות?

ד"ר ש' שושני;

לא, יש ועדת היגוי בנושא זה בר!שתתפות המשרד, בהשתתפות המורים, הסתדרות

המורים, כי הפעילות היא בחינוך היסודי, ושם נקבעים סדרי העדיפויות, שם נקבעת הדרך

הפדגוגית של הפעלת הפרוייקט. כרגע יש לנו בעיות עם הסתדרויות המורים ואני מקווה

שהו תסתיימנה.

כמה כל התקציב הפנוי לפעולה שיש לך במשרד ההינוך?

ד"ר ש' שושני;

איו.

הי ו"ר אי בורג;

כלומר, 70 מליון שקל אלה זה התקציב האמיתי של משרד ההינוך. זאת הבעיה האמיתית

בפרוייקט הזה, שהפרופורציות גדלו. אם זה היה פרוייקט שנעשה ב-8 רשויות במסגרת

ניסוי כזה או אחר, אפשר לקבל את זה, אבל כשזה כבר הולך לכמה עשרות ישובים וזה סדר

גודל התקציב הפנוי היחיד שיש לך, זו בעיה.

דייר שי שושני;

הוא לא תקציב שלי.

היו"ר אי בורג;

יש לך כאו איגום משאבים אדיר, יש לך כאו 70 מליון שקל תחת הידיים שלך. השאלות

שעולות כאו הו איך זה עומד בפרופורציה למערכת החינוך הפורמלית; כו מורים כאלה, לא

מורים כאלה, איך עוברות התכניות, מה הפרמטרים של התכניות, מה המעמד של הקרו מול

המדינה.



שי יהלום;

זו גם בעיה של שוויון.

היו"ר אי בורג;

יש גם בעיה של תשלומי הורים שעולים כאן, שזה נוסף לעוד תשלומי הורים. העסק

הוא לא כזה שנתנו לכם מתנה של 70 מליון שקל.

דייר שי שושני;

הוא גם לא מופעל בצורה כאילו נתנו לנו מתנה של 70 מליון שקל. לא נתנו לנו

מתנה 70 מליון, יש לנו רק 30 מליון, ו30 מליון שקל אלה הם מקרן תעסוקה.

היו"ר אי בורג;

30 מליון המדינה, 30 מליון הרשויות, ולדעתי עוד 15-14 מליון שקל ההורים.

בכל אופן צריך לקבל את הסכמת מועצת הרשות, אחרת הקרן לא נכנסת.

ז י אורלב;

אם 30 מליון שקל נותנת המדינה, ו-30 מליון - הרשות, מה הקרן נותנת?

הקרן משותפת בחלק מן הישובים בשליש, כי היא מרהיבה.

היו"ר אי בורג;

וגם את התקורה.

דייר שי שושני;

הקרן משתתפת בחלק מן הישובים בשליש במקום ההורים. אולי כדאי להביא הנה את

הקרן לדיון.

היו"ר אי בורג;

הם יבואו הנה בתהילת המושב הבא של הכנסת.

דייר שי שושני;

אני רק אבדוק אם יש"ע בפנים או בהוץ. יכול להיות שהם עבדו על פי ההלטת הממשלה

בסדר עדיפות לאומי הדש ואז ישובי יש"ע, נדמה לי, נמצאים בהוץ בין כה וכה. אבל אני

לא יודע, לא העליתי אפילו על דעתי להשוב בכיוון הזה.

להערה של חבר-הכנסת יהלום על תיקון קבוצות הבקרה; אני הערתי את ההערה שלי על

הענין של ממלכתי מול ממלכתי-דתי כענין עקרוני, אבל ברור שאם יש שני ישובים במטה

יהודה והם נכללו כאן בקבוצת הניסוי - אני לא זוכר את כל הפרטים, כי באמת זה לא

הנושא המרכזי שלנו - אנחנו נתקן את הענין. בזה אין בכלל ויכוח וזה לא עומד כרגע

כנושא שמעסיק אותנו מאד בפתיחת שנת הלימודים.

מדאיג אותנו מאד גם מח שבוצע עד היום. יושב כאן גם יושב-ראש

ועדת המשנה של הכנסת לנושא הזה, שהענין מדאיג אותו יותר והוא מתענין בו מאד.

מדאיג אותנו מה בוצע עד היום ומדאיגות אותנו בעיקר התכניות לעתיד. בשנת הלימודים

תשנ"ד יש לנו 24 מליון שקל וקבענו סדרי עדיפויות להשקעה. אנחנו מוסיפים 200

סייעות למערכת, אנחנו שמים דגש על גילאי 34- ועל גילאי 21-18. אלו הנושאים

המרכזיים שלא טופלו עד היום ואני חושב שצריך להתחיל לטפל בהם. יש לנו רגישות

גדולה מאד לנושאים של החינוך המיוחד. לפי הערכתנו נצטרך כ-300 מליון שקל כדי

להתחיל להגשים את החוק ולהגיע למשהו בסיום השנים האלה. ביקשנו לעשות דו"ח - אני

מקווה שהוא יסתיים תוך כמה ימים - מה בוצע ואיך צריך להשלים את ביצוע החוק.

יושב-ראש ועדת המשנה יקיים בוודאי דיון על הענין הזה. החוק הזה עבר בקדנציה

הקודמת שלי כמנכ"ל, ובקדנציה הזאת לפחות יש רגישות גדולה מאד לחינוך המיוחד.

בהקשר של פתיחת שנת הלימודים אני חייב לומר שחסרות לנו הרבה מאד שעות -

בסביבות 4,000 - לביצוע החלטות ועדות היישום. אין חובה לבצע. אני חושב שנצטרך

להשקיע בזה מחשבה חדשה. אני בכלל בדעה שנצטרך לנקוט בדרך אחרת לגבי נושא המעבר

לחינוך המיוחד, מפני שהוא הפך כאילו לנושא חברתי. כל הכוונה שלנו היא להיטיב,

ופתאום אנחנו כופים. לפי השקפתי, למשל, ההורים צריכים להעביר את ילדם לחינוך

המיוחד. אני לא חושב שצריך לכפות עליהם, הם צריכים לבקש. אם יעבדו בשיטתי החינוך

המיוחד יהפוך לחינוך מאד סלקטיבי וההורים יבקשו לעבור לחינוך המיוחד, אבל נצטרך

לקיים דיונים פנימיים גם אצלנו, שכבר התחילו בהם: קיימנו דיון רחב אחד ואנחנו

מקיימים דיון אחד צר. אני חושב שצריך - זו השקפת עולמי בכלל - להפחית את הכפיה

של המערכת על ההורים בכל ונחום, להרחיב את מרחב חופש הבחירה שלהם, וגם בחינוך

המיוחד זו השקפתי שצריך להתחיל לכפות פחות על ההורים ולהרחיב את מרחב חופש הבחירה

שלהם. זה יאלץ את המערכת הרגילה לשלב יותר תלמידים במסגרות החינוך הרגילות. אני

עקבי, אם כן, בהשקפת עולמי לגבי כל התחומים ואני חושב שהיא נכונה וטובה, לפחות

לגבי תלמידים.

תלמידים שלא יגיעו ב-1 בספטמבר: יהיו כאלה. קיימנו ישיבה אחת עם שר החינוך

והתרבות בנושא הנשירה. לצערי הרב, יש תלמידים שגם אין להם סידור. לפני תחילת

הישיבה הזאת שאלתי את ד"ר גדעון בן-דרור לגבי 7 תלמידים מכפר יונה, למשל, שלא

נמצא להם עוד סידור והם צריכים ללמוד בנתניה. יש לנו בעיות, שאני קורא להן בעיות

של מיקרו. אני רוצה שהוועדה וגבין: אנחנו מטפלים גם בבעיות של מיקרו, אבל ב-1

בספטמבר אנחנו מסתכלים על מערכת החינוך. בדרך כלל נמצא סידור ביום הראשון או

השני. במקומות שבשנה שעברה נתבררו כמוקדי נשירה והרשות המקומית כשלה בטיפול

בנושאים האלה נתנו הוראות הוראה לקציני הביקור הסדיר לתשומת לב גדולה יותר.

אני חושב שהטיפול היה כושל בכל הנושא של מניעת

נשירה. יש ישובים שעושים עבודה יוצאת מגדר הרגיל, אבל בדרך כלל יש גם מוקדים

יהיו תלמידים שב-1 בספטמבר לא יימצא להם כל סידור.

אני מקווה שמספרם יהיה מצומצם מאד. הם נמצאים בכל שנה, בדרך כלל תוך השבוע הראשון

או השבועיים הראשונים מאז פתיחת שנת הלימודים אנחנו ממקדים את הבעיה ומנסים למצוא

פתרון אינדיבידואלי ולא מערכתי. היום, עד ה-1 בספטמבר, ההסתכלות היא מערכתית.

האם אתם מטפלים גם בתלמידים בבתי הספר המקצועיים במסגרת משרד העבודה והרווחה?

אנחנו לא מטפלים במסגרות של משרד העבודה והרווחה. הרשות המקומית היא האחראית

על שיבוצם של אותם התלמידים.

אבל אם התלמיד הוא בגיל חינוך הובה והם לא קולטים אותו, זו מעורבות שלכם או

לא?

אנחנו מעורבים בכל עניו, בשיבוצו של כל תלמיד במערכת אלטרנטיבית.

בית ספר טל שהזכיר יצחק קדמו: המדובר הוא בעבודות גישה ותשתית מסביב בית

הספר, פיתוח. הגיעה אלי שמועה שיש התנכלות לבית הספר על רקע פוליטי. הבירור שלנו

העלה שלא רק לבית הספר הזה יש בעיות. יש בעיות, לא על רקע פוליטי, גם עם ששה גני

ילדים שיש סכנה בפתיחתם. הרשות המקומית אומרת שהיא תסיים את כל העבודות שנוגעות

בנושא הבטיחותי עד 1 בספטמבר. נושא התשתית יסתיים במועד מאוחר יותר. זה שההורים

ישביתו בית ספר שמשהו לא הסתיים בו והוא בתהליך של בניה לא יעזור ולא יסייע

לדברים להיעשות יותר מהר.

אני שומע את הנושא - מרד ומרי. אני מציע להשתמש

בטרמינולוגיה אחרת. יותר מזה אני לא רוצה להתייחס לדברים, אומר רק את מה שאנחנו

חלק גדול מו התשלומים נגרמים בעקבות דרישה להעלאת רמת שירות

הולכת וגדולה של הורים. במקומות שיש חריגות מו הנוחלים, מן התקרות שקבענו, נטפל

בעניו. אם מישהו רוצה לנהל מאבק עקרוני נגד תשלומי הורים, זה בסדר, שינהל מאבק

עקרוני בכנסת, בכל מקום, ובאמצעים הלגיטימיים, ואני מציע שלא יקרא למרד ולא יקרא

למרי. אני לא חושב שבגלל זה הוקם ארגון הורים ארצי כדי לקרוא למרד נגד מדינה

ולמרי נגד מדינה. מרי, ממה שלמדתי בשיעורי ההסטוריה, מהפילוסופיה הצרפתית שאני

זוכר, יש לו עוד איזו סבירות חוקית מסויימת. אבל מרד?

אנחנו קוראים למרי, לא למרד. בכל המודעות שלנו מדובר על מרי תשלומים ארצי ולא

על מרד.

יש לי הרגשה שהתוצאה לא תהיה שונה בעקבות השינויים הסמנטי ים.

גם כאו אני שמח שאין אחידות בקרב ההורים, וכמו שיש חילוקי דעות כמעט בכל נושא

שקשור בחינוך, יש גם חילוקי דעות בין ההורים אם להשתתף במרי הזה או לא להשתתף

במרי הזה.

אני מזדהה בחלק עם מה שאומר שי, כי הייתי מעורב הרבה מאד שנים במאבק כנגד

גביות מיותרות, כנגד מסיבות מפוארות שהורים ותלמידים מארגנים, כשאחר כך באים נגד

המדינה ומאשימים אותה בגביות יתרות. אבל מי שלוחץ בדרך כלל לקיום מסיבות מפוארות,

מי שיושב על בית הספר ורוצה לעשות את זה בכל מיני אולמות מפוארים הם בדרך כלל

הורים, ובחלקם גם תלמידים.

התמונה היא לא חד-משמעית. יש כאלה ויש כאלה.



ש' לחמן;

אנחנו נגד מסיבות מפוארות ונגד טיולים שמתאכסנים בבתי מלון. מדובר כאן בענין

עקרוני של חוק חינוך חובה חינם.

ד"ר שי שושני;

שנת הלימודים באמת תיפתח עם כמה נושאים שלא היו בשנים קודמות, זו באמת שנה

מיוחדת. מי שמעורב במערכת הזאת שנים רבות יודע מה משמעות הענין להכניס שינוי אחד

בתוך המערכת, להזיז סיכה, בעיקר במציאות הפוליטית הישראלית היום, ולא רק במציאות

הפוליטית הישראלית אלא בארגון שהוא מאד שמרני, קונסרבטיבי, כמו מערכת החינוך.

עשרות אנשים במשרד החינוך והתרבות כבר לא ישנים שלושה חודשים ונעשים מאמצים לא

לקפוא על השמרים ולהכניס גם כמה שינויים. אני בדרך כלל בעד שינויים יותר דרסטיים,

יותר משמעותיים, ולא רק שינוי אחד אלא כמה באותה שנה. אני בעד התססת המערכת כדי

שהמערכת תהיה יותר יצירתית.

אני רוצה להודות לחברי ועדת החינוך והתרבות. אין ספק שבימים הקרובים יגיעו

הנה עשרות תלונות, עשרות טלפונים, ותקופה מסויימת אחר הפגרה נשוב לכאן עם התכניות

שעומדות להתבצע ב-1 בינואר, תכניות מקצועיות, קשות מאד. אני אומר עוד פעם:

השתלמות מורים בית-ספרית ל-100 אלף מורים ועובדי הוראה אחרים זו משימה שאני לא

יודע אם מישהו היה נוטל על עצמו ויש בה סיכוי להתחיל בתהליך של שינוי פני מערכת

החינוך במדינת ישראל. אנחנו התחלנו לעבוד על ענין הזה יום אחד לאחר חתימת הסכם

השכר עם המורים.

רבותי, אני רוצה לציין גם את העובדה שזו השנה הראשונה מזה הרבה שנים שאין לנו

איומי שביתה של ארגוני מורים. להיפך, יש שיתוף פעולה גדול מאד, ברמה הלאומית,

לפתיחת שנת הלימודים, ואני חושב שזאת שנה אחרת.

ע' מאור;

כדאי בהזדמנות זאת שהמשרד באמת יגן על המורים מפני התבטאויות של שר האוצר

וראש הממשלה.

היו"ר אי בורג;

ואז מה יהיה תפקידנו? תשאירי גם לנו משהו.

תודה רבה. יהיו עדיין דיונים בפגרה, אבל ניתן לכם לפתוח את השנה.

אני רוצה להגיד דברים באופן הכי פורמלי שאפשר; אני הושב, גם מצד הצדק, אבל גם

מצד הדין, כל הארכת יום לימודים, או במסגרת הניסוי או במסגרת קרן קרב, על פי מה

שאני מבין את חוק החינוך, צריכה לבוא לאישור ועדת החינוך.

ד"ר שי שושני;

אדוני מרשה לי, עם כל הפורמליות, לבדוק את זה עם הייעוץ המשפטי? הייעוץ

המשפטי שלנו טען טענה אחרת.



היו"ר אי בורג;

תבדוק את זה עם הייעוץ המשפטי, אבל בין אם הם אומרים כך ובין אם הם אומרים

אהרת אני מבקש לקבל בימים הקרובים את הנתונים לגבי 14 המועצות, בתי הספר והקצאת

המשאבים בענין המעבר לחמישה ימי לימוד.

דייר שי שושני;

זה הובטח וזה יקויים.

היו"ר אי בורג;

תודה רבה. בהצלחה לפתיחת השנה.

הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 10:55)