הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 111

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום שלישי טז' באב התשנ"ג (3 באוגוסט 1993) שעה 00;12

נכהו;

חברי הוועדה; שי יהלום - מ"מ היו"ר

י' בא-גד

ע' דראושה

שי הלפרט

וי חאג' יחיא

סי טריף

לי לבנת

מי שטרית

מוזמנים; דייר שי שושני - מנכ"ל משרד החינוך והתרבות

בי אמיר - סמנכ"ל ומנהל המינהל הפדגוגי משרד החינוך

עי ברנדייס - יועץ לשר החינוך והתרבות

נ' כהן - משרד החינוך והתרבות

אי ניסים - " " "

מי רקנטי - עוזרת המנכ"ל, משרד החינוך והתרבות

י' מלכה - משרד החינוך והתרבות

בי ניסים - " " "

אי בלר " רפרנט אגף התקציבים, משרד האוצר

ר' פינצי - יי " " " "

אי און - כלכלנית, מרכז השלטון המקומי

י' ויסמונסקי - מתאם, מרכז השלטון המקומי

י' גטניו - ראש אגף עבודה, התאחדות התעשיינים

יי שפירא - מנהל מחלקת החינוך, ההסתדרות הכללית

מי גילת - המועצה לשלום הילד

שי לחמן - יו"ר ארגון הורים ארצי

אי מצנר - ארגון הורים ארצי

ז' אורלב - יו"ר מרכז לחינוך הדתי

הי שטרית - נציגת נעמ"ת

מזכירת הוועדה; יי גידלי

קצרנית; אי אלפיה

סדר-היום; חמישה ימי לימוד.



חמישה ימי לימוד

אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

בפתח דברי אני רוצה להביע את תנחומי נו, על דעת כל המשתתפים, ליושב ראש

הוועדה, חבר-הכנסת אברהם בורג, על מות אחותו.

על פי הבטחת משרד החינוך שכאשר תגובש התכנית לשתי הקבוצות: קבוצת הניסוי

של 5 ימי לימוד בשבוע; וקבוצת הבקורת - כפי שנקראה על ידי המשרד - של 6 ימי

לימוד בשבוע; הוא יציג את התכנית בפני הוועדה עוד לפני הביצוע הסופי. ואכן, זו

מטרת הישיבה.

דרך אגב, דייר שושני, עד היום טרם קיבלה הוועדה את שני המסמכים שביקשה.

האחד - בענין מדד הטיפוח, איך בדיוק החלוקה לפי בתי הספר; והשני - איך השתנה

התקן לתלמיד והתקן לכיתה, בכל בית ספר. כזכור לך, בישיבה שהתקיימה לפני כחודש

היה אפילו ויכוח על כך והתברר, בפרוטוקול, שמשרדך לא העביר אלינו את המסמכים

האלה.

העברנו את זה עוד לפני הישיבה הקודמת. בפרוטוקול כתוב שהעברנו.

לא, בפרוטוקול יש תיקון שאתה נוכחת שלא העברתם את המסמכים.

תקן לתלמיד הועבר. גם בפרוטוקול כתוב שזה הועבר.

יכול להיות שזה הועבר אבל עד לרגע זה זה לא הגיע לוועדה. הדבר נבדק עם

מזכירות הוועדה, עם יושב ראש הוועדה, שני המסמכים האלה לא הגיעו לידי הוועדה.

להזכירך, לא מדובר על העקרונות, מדובר על רשימה מפורטת על מה שקורה בשטח.

אנחנו חוזרים ומבקשים להעביר לוועדה את שני המסמכים האלה.

רשות הדיבור למנכ"ל משרד החינוך והתרבות, להצגת התכנית. בבקשה.

אנחנו עוברים לשלב הביצוע של נושא 5 ימי לימוד בשבוע. הבטחנו לדווח

לוועדה על ההיערכות שלנו לקראת הניסוי. לשכת המדען הראשי של המשרד הכינה את

החומר, ואני מבקש מהגברת נועה כהן למסור את הפרטים.



נ' כהן;

בראש וראשונה קבענו -והנייר נמצא בידיכם - קבוצת ישובים, כאשר בצד ימין

מופיעים הישובים שנכנסים כנראה לניסוי, ובצד שמאל מופיעה קבוצת הבקורת. היה

נסיון, פהות או יותר מוצלח, לפי המיגבלות, להתאים את הישובים האלה לניסוי, לפי

הגודל שלהם, המצב מבחינת פריפריה והרמה הכלכלית. כמובן שאי-אפשר לדייק לגמרי,

ואני רוצה רק להזכיר שיש הרבה מאוד משתנים שעל פיהם לא יכולנו להשוות את

הישובים, ויש גם הרבה מאוד גורמים רלבנטיים. כדאי לזכור זאת כשנקבל את הדו"ח,

משום שאז, אם מנסים להשוות, גם ההשוואות, באיזה שהוא אופן תקפות פחות.

בעמוד הראשון של המסמך מופיע הרקע לניסוי. אני משערת שאתם מצויים בזה

ולכן לא אתעכב על כך.

בעמוד 2 במסמך יש סידרה של קריטריונים על פיהם נבחרה מראש קבוצת הניסוי

ומדובר על ישובים שהתנדבו. הוחלט להזרים 35 שעות שבועיות לישובים בניסוי, תוך

קיצור שבוע לימודים ל-5 ימים, והחלת פעילויות תרבות וספורט על ידי ובאחריות

הרשות המקומית.

בישובים שבקבוצת הביקורת, אותן 35 שעות, תתפזרנה, כמקובל, ל-6 ימים

בשבוע, כך שבקבוצת הביקורת הלימודים יהיו משעה 7:30 עד 2:00, ובקבוצת הניסוי

עד שעה 3:00.

סליחה, בעמוד 3, סעיף 6 ג. לא מופיע ענין ההסעות, האם זה במקרה או

בכוונה?

בכוונה, אין הסעות ביום שישי.

זאת אומרת שביום שישי הילדים יגיעו לבית-הספר בעצמם.

כן, יום שישי הוא יום וולונטרי.

תשובתך היא בניגוד להבטחת שר החינוך והתרבות.

שר החינוך והתרבות לא הבטיח שביום שישי, ב-5 ימי לימוד, תהיינה הסעות

לבתי הספר.

אדוני המנכ"ל, שר החינוך והתרבות הבטיח במפורש שיהיו: בטחון, מזכירות,

וכו', כולל הסעות לאותם תלמידים שירצו לבוא לבית הספר ביום שישי. שר החינוך

אמר זאת הן בוועדת החינוך והתרבות והן בפורומים אחרים שהייתי נוכח בהם, לאחר

שהובהר שבלי הסעה ילדים לא יגיעו לבית הספר ביום שישי, שהוא מרכיב חשוב מאוד

בניסוי, כך הצגתם זאת. ושר החינוך הבטיח זאת במפורש.



דייר שי שושני;

אבדוק זאת עם שר החינוך.

נ' כהן!

אסקור את הקריטריונים שעמדו ביסוד הבחירה של הישובים. אמרנו, רצון חופשי;

התחייבות לשלוש שנים; ואפשרות להפעיל ביום שישי, חוגים שכבר קיימים היום בשעות

אחר-הצהריים. כלומר, אין להפעיל יש מאין. הרשות צריכה לדעת שמה שכבר קיים,

מוכיח שיש לה היכולת להפעיל גם ביום שישי.

דבר נוסף, לבדוק את המיתקנים, גם בישוב וגם בבית הספר, האם הם מאפשרים

קיום של פעילויות כאלה, הלכה למעשה. הבחירה תיעשה, ככל האפשר, במיגוון של

מיגזרים, מיגוון של אזורים גיאוגרפיים. התוצאה ברשימה מראה שאכן יש לנו פה

מיגוון של ישובים, החל מהגדולים, הקטנים, צפון, מרכז וכך הלאה.

וי חאג' יחיא;

זה בכוונה שאין ברשימה ישובים ערביים מלבד דליית אל-כרמל ועוספיה?

ישובים ערביים עברו ל-5 ימים ומקבלים אוטומטית שעות.

היו"ר שי יהלום;

רוב הישובים הערביים, בגלל הדת המוסלמית, כבר עברו ל-5 ימים, ורוצים

לעבור ל-5 ימים. זה מה שנאמר כאן על ידי אנשי החינוך הערבי.

קריאה;

בלאו הכי אין לימודים ביום שישי במיגזר הערבי.

וי חאג' יחיא;

זה לא נכון, אין לימודים ביום שישי, אבל בשבת מלמדים. יש ששובתים ביום

שישי, ומלמדים ביום ראשון, תלוי בהרכב האוכלוסיה. רוב בתי הספר עברו ל-6 ימי

לימוד.

היו"ר שי יהלום;

זו הפעם הראשונה שהטענה הזאת נשמעת כאן. עד כמה שידוע לי, אנשי החינוך

הערבי באו למשרד החינוך, והצהירו שהם דווקא מאוד שמחים על הענין, והם ביקשו

שלא תהיה קבוצת ביקורת. לכן, אני מציע שהדברים ייאמרו בדיון, ולא בסקירה.

ני כהן;

אני עוברת לעמוד 3 סעיף 6. בכניסתו לניסוי, מתחייב הישוב; א. להפעיל

תכנית לכלל תלמידי כיתות בית הספר היסודי בימי שישי; ב. הוא מתחייב לסידור

הנחות ופטור מתשלום לתלמידים הנזקקים, לגבי פעילויות ההעשרה ביום שישי; ג. הוא

מבטיח שביום הלימודים הארוך יתקיימו שירותים רגילים, כמקובל, בטחון, מזכירות,

נקיון וכוי; הרשות תבטיח שהיא מסוגלת להפעיל, ביום שישי, כוח מקצועי-פדגוגי

הולם ולא חלטוריסטים למיניהם.



לגבי קבוצת ההשוואה. יש שלושה קריטריונים שהנחו אותנו בבחירת הישובים

האלה. הישובים האלה יבטיחו את יום הלימודים הקצת יותר ארוך, כמקובל, ואנחנו

נבדוק אותם או את חלקם, במהלך שנת הלימודים הבאה. כמובן שגם קבוצת הניסוי

תיבדק. יש סידרה של משתנים וקריטריונים שעל פיהם ייבדקו הישובים ובתי הספר

שבישובים.

הנה לפניכם רשימה של השאלות שתישאלנה, ואני מקווה שתקבלנה מענה במהלך שנת

הלימודים הקרובה, לפחות חלקן, ייתכן, שבמהלך הגיבוש הסופי של המחקר הזה,

יוסיפו שאלות, אבל, זאת בעצם המסגרת.

אנחנו שואלים לגבי כל מה שמתרחש ביום שישי, כמובן שזה בישובי הניסוי. מי

נוטל את האחריות? כלומר, יש פה דרגים שונים שעשויים להפעיל גם מבחינת

המעורבות, גם מבחינת סוג המעורבות, וטיב המעורבות.

ל' לבנת;

אמרת עכשיו, "תיבדק במהלך הניסוי", או ש"זה תנאי להתחלת הניסוי", אני

מבקשת לדעת בדיוק מי מפעיל? האם הרשות? ועד ההורים? המתנ"סים? או אינני יודעת

מי? כמו שזה מופיע כאן, וכמו שציינת זאת עכשיו, שזה מה שעומד להיבדק במהלך

השנה, זה משהו מעורפל. אני מבקשת שתסבירי את זה.

נ' כהן;

בהתאם לסעיף הקודם, שאומר קריטריון לבחירה, הרשות מתחייבת לסידרה של

דברים שהם מאוד ברורים.

ד"ר שי שושני;

הרשות היא האחראית, יכול להיות שחהפעלה תהיה באמצעות המתנ"סים, אבל הרשות

היא האחראית, היא כתובת האחריות. יכול לחיות שההפעלה תהיה באמצעות בתי הספר,

עמותת הורים.

לי לבנת;

אני מבינה, אז מה השאלה הזאת; שעומדת להיבחן במהלך השנה?

ני כהן;

אני אסביר. אנחנו מעוניינים לדעת איך המועצה עושה זאת. מטרת המשרד היא לא

רק לבדוק מה יותר טוב ממה, זה מאוד קשה לבדוק, יש מעט מאוד משתנים שניתן בכלל

להשוות בין הקבוצות. מה שמאוד חשוב, גם, זה לבדוק את המהלך של ההתארגנות במהלך

השנה הראשונה, לראות היכן הבעיות, היכן ההצלחות, איפה צריך לשנות. זה טיבו של

כל פרוייקט חדשני.

ולכן, כשאנחנו בודקים איך מתארגנת הרשות כדי להוציא לפועל את הדבר הזה,

חשוב לדעת איך היא עושה את זה. יכול להיות שייווצרו מודלים שונים.לדוגמה;

אנחנו עובדים במתנ"ס - אבל יש בעיות כאלה; אנחנו עובדים בכוחות עצמנו, מגייסים

כוח אדם - אבל יש בעיות כאלה; אנחנו מגייסים את עזרת ההורים - בתנאים אלה

ואלה. כלומר, יכול להיות שכל ישוב יפתח את הדרך שלו, ואנחנו מעוניינים לדעת את

המודלים, בעיקר את הבעיות בצד ההצלחות. כך שאם זה יופץ בכלל המערכת, נוכל לבוא

ולומר לישובים שמצטרפים, תראו, לאור נסיון של אהרים, מומלץ כך וכך או לא

מומלץ. וזה נכון בעצם לגבי הרבה מאוד מהשאלות שמועלות כאן.



מקורות המימון. הרשות צריכה להתארגן, השאלה איך היא עושה את זה? אנחנו

נרצה לראות איך פעילות הההעשרה שממילא מתקיימת היום בישובים, אחרי הצהריים, אם

זה במתנ"ס או במקום אחר, מה מקורות המימון- שלה? איך היא מתארגנת? כמה זה עולה,

גם להורים, גם לרשות וגם לגורם אחר? זה ב-6 ימים בשבוע.

ואיך התמונה הכספית הזאת תיראה מבחינת מקורות המימון, מבחינת עלות להורה,

לישוב, למשרד או למי שלא יהיה מעורב, כאשר אנחנו נעבור ל-5 ימי לימוד בשבוע,

עם יום שישי, ששם מתרכזות כל הפעילויות. האם הסכומים דומים? האם יהיו שונים?

אנחנו לא יודעים. גם נקודה זו תיבדק.

לי לבנת;

אני רוצה להתעקש ולחזור ולשאול: מה זאת אומרת אתם לא יודעים? אתם עומדים

להפעיל בעוד חודש תכנית, מה זאת אומרת אתם לא יודעים איך זה יהיה?

אנחנו צריכים לבדוק הלכה למעשה. כשהרשות מתחייבת, היא עושה. אבל אני לא

יודעת, מרגע זה ועד לעוד כמה חודשים, איך היא עושה את זה.

לי לבנת;

כן, אבל שאלת התקציב או המימון, היא שאלה שבלעדיה אי-אפשר להתחיל. אני

מקבלת מה שאמרת קודם לגבי המודלים.

דייר שי שושני;

כבר בשלוש ישיבות אמרנו שהתיקצוב לפעולות יום השישי יבואו משלושה מקורות.

לי לבנת;

כן, כן, בהכללה, זה מאוד ברור.

דייר שי שושני;

גם היום, בהכללה, יש פעילויות העשרה באמצע השבוע. באותם בתי ספר שיעברו

ל-5 ימים, אנחנו ממליצים להעביר את פעילויות ההעשרה ליום השישי, ולממן אותם

מאותם מקורות. במקרים אחרים, המדינה תשתתף, ואנחנו עוד לא יודעים בכמה; הרשות

תשתתף, ואנחנו עוד לא יודעים בכמה; זאת אומרת, אנחנו משערים, בהתאם להיקף

הפעילויות, וגם ההורים ישתתפו.

היו"ר שי יהלום;

חברת-הכנסת לבנת, אני מציע לתת לגברת כהן לגמור את הסקירה, אחר כך נדון

ונקבל תשובות.

לי לבנת;

בסדר, רק עוד הערה אחת.

אני לא ביקשתי כרגע נתונים מדוייקים. יש לי פה בעיה עקרונית, מהותית. אני

רואה כאן שיש מחקר, מעקב והערכה של צוות, באמצעות המדען הראשי, שיעריך במהלך

השנה הראשונה ויצטרך לענות על כל מיני שאלות, ומציגים לנו את השאלות שצריכים



לענות עליהם. אבל בשאלות האלה, כמו שהן כתובות כאן לפנינו - כולל מה הם מקורות

המימון - יש שאלות, שלטעמי, התשובה עליהן היתה צריכה להינתן טרם שמתהילים

בניסוי ולא במעקב או במהלך השנה הראשונה, מפני שאהרת, אנחנו באמת לא יודעים מה

הולך לקרות. על המישור העקרוני הזה אני מדברת ולא על המישור הפרטני של כמה

תקציב פה וכמה תקציב שם.

נקודה שלישית שיש לה היבט פדגוגי מאוד חשוב, מה בעצם קורה באותו יום שישי

מבחינת הפעילות. איזה תחומים? איזה נושאים? מה נעשה ומה ייעשה?

מסגרות. שוב, זאת שאלה שמבחינה פדגוגית מאוד מעניינת. האם הילדים

מתארגנים לפי גיל? או על פי יישוב כולל, או על פי נושא, או פר-כיתה וכוי? מאוד

מאוד משמעותי מה כוח האדם שיופעל ביום שישי. גם את זה נבדוק.

אם בית ספר של החינוך הממלכתי-דתי יגיב לניסוי, וישנם מקומות וישובים,

איך הם מתארגנים ביום שישי?

היו"ר שי יהלום;

רגע, רגע, לא הבנתי את המשפט הזה, את מוכנה לחזור.

ני כהן;

כפי שאתם רואים, במושב מטה יהודה יש שני בתי ספר ממלכתיים-דתיים. הם עברו

להיות בביקורת, נכון שיש הסתייגות מתודולוגית מהענין, משום שהם לא יעברו לחמשה

ימים. הם לא התנדבו. עכשיו, אני, לתומי, לקחתי את הדגם של מטה יהודה, ואמרתי,

מי יודע מה יקרה עד ספטמבר?

היו"ר שי יהלום;

לא הבנתי, מטה יהודה, איפה זה ברשימה?

במטה יהודה יש לנו בסך הכל 6 בתי ספר, 4 ממלכתיים ו-2 בתי ספר ממלכתי ים-

דתי ים. לא במקרה הם מחולקים כך ניסוי וביקורת.

היו"ר שי יהלום;

נניח שבישוב מסויים יש 2 בתי ספר, אחד ממלכתי ואחד ממלכתי-דתי. את אומרת,

או ששני בתי הספר בצד ימין, או ששני בתי הספר בצד שמאל, או שאחד בימין ואחד

בשמאל. אבל לא יכול להיות שאחד יהיה בימין או בשמאל, והשני בכלל מחוץ לכל

המערכת. יכול להיות או לא?

ני כהן;

אני לא ממליצה שזה יקרה, לא מסיבות מחקר, אלא דווקא מהסיבות של הישוב. לא

עולה בדעתי שבית ספר אחד בישוב יקבל 35 שעות ובית הספר השכן, מאיזה שהיא סיבה,

לא יקבל.

לי לבנת;

את מדברת גם על ערים גדולות או רק על ישובים מהסוג הזה? וכשכתוב חולון,

הכוונה שכל חולון עוברת לשבוע לימודים מקוצר?



שי לחמן;

חולון לא עוברת, לוד לא עוברת.

לי לבנת;

אבל כתוב חולון. אני שואלת כרגע ברמת העקרונית.

ני כחן;

אינני יודעת כרגע בדיוק אם חולון עוברת או לא עוברת, לא יעלח על הדעת

שבתוך אותו ישוב - ובנימין אמיר יתקן אותי אם אני טועה - שחלק מבתי הספר יקבלו

את ח-35 שעות וחלק לא.

לגבי החלוקח הפנימית, עקרונית, ייתכן שיהיו בתי ספר, באותו ישוב, כמו

במטה יהודה שלא כולם עברו. אתה יכול לראות את זה כבית ספר בודד. אני לא יודעת

מה יקרה. אל תשכחו שאנחנו בודקים את זה מהצד המדעי לא מהצד המדיני. אני אומרת

כך: בתי ספר יקבלו את ה-35 שעות. מה שקרה במטה יהודה, זה ששני בתי הספר האלה

עברו לצד השמאלי של הדף, היינו לקבוצת הביקורת. ייתכן שאנחנו לא נבדוק אותם,

מדוע? משום שיכול להיות שנגיע למסקנה שמבחינת אופיים מטעה יותר לבדוק אותם

לעומת הממלכתי מאשר לא לבדוק כלל, ולהשאיר אותם בתקן שהם קיבלו את השעות,

יתארגנו ב-6 ימים. כבדיקה מעקבית אנחנו לא נבדוק,

לי לבנת;

אבל לא יכול להיות דבר כזה שבמקום ישוב, באיזה שהוא ישוב, יהיו בתי ספר

שלא יקבלו את ה-35 שעות?

היו"ר שי יהלום;

גברת כהן, את אומרת, לא יעלה על הדעת. ואני אומר, ברור שלא יעלה על הדעת.

אבל, האם זוהי החלטה ברורה?

ני כהן;

מכיוון שהשאלה נשאלת כבר בפעם השלישית, אני מציעה שד"ר שושני ישיב.

היו"ר שי יהלום;

אם את מעבירה את השאלה לדייר שושני, אז אני אציג שוב את השאלה.

אם בישוב מסויים, מאיזו שהיא סיבה, קיימת מחלוקת בבית ספר ממלכתי או בבית ספר

ממלכתי-דתי, או בתוך בית הספר הממלכתי, או בתוך בית הספר הממלכתי-דתי, לעבור

לקבוצת הניסוי או לקבוצת הביקורת. זה יכול לקרות. נניח, לדוגמה, שיש שני בתי

ספר. אז בית ספר אי יהיה בצד ימין; ובית ספר בי בצד שמאל; או שניהם בצד ימין;

או שניהם בצד שמאל. אבל, לא יכול להיות שבית ספר אי יהיה באחד המקומות האלה,

ובית ספר בי לא יקבל את תוספת השעות, ושניהם באותו ישוב?

דייר שי שושני;

נכון, קיימת אפשרות שבאותו ישוב יהיו בתי ספר גם מסוג זה וגם מסוג זה.

אבל לא יכול להיות שלא יהיו בכלל, לא לכאן, ולא לכאן.

הבנתי. תשובה מספקת.

לא לכאן ולא לכאן, אני מתכוון, שאם כל הישוב ירצה לעבור, אז תהיה לו

קבוצת ביקורת שלימה, אבל, לא ייתכן שלא יהיו בכלל ישובים שיעברו. אז, הם ניסוי

ובזה גמרנו.

היו"ר שי יהלום;

אני מצטער, אני חושב שלא הבנת את השאלה.

דייר שי שושני;

בתוך ישוב, ייתכן שיהיו בתי ספר שיעברו ובתי ספר שלא יעברו.

היו"ר שי יהלום;

יפה. מה יקרה עם זה שלא יעבור?

דייר שי שושני;

זה שלא יעבור יקבל, יצטרף למסגרת הניסוי ויקבל שעות. לא יכול להיות

שבאותו ישוב שהיתה העברה ל-5 ימים, לא ייתכן שלא יקבל תוספת. אבל, לא ייתכן,

למשל, שבמיגזר החינוך הממלכתי-דתי, באותו ישוב, לא יהיה אפילו בית ספר אהד

שיעבור, לא ייתכן שבתי ספר של החינוך הממלכתי יעברו והחינוך הממלכתי-דתי בכלל

לא יעברו.

היו"ר ש' יהלום;

למה?

דייר שי שושני;

כי מוכרחה להיות קבוצת ביקורת גם כן לענין הזה.

היו"ר שי יהלום;

אז הנה, לדוגמה, אתה מציג פה מסמך שבמועצה האזורית מטה יהודה, 4 בתי ספר

ממלכתיים עוברים, ו-2 בתי ספר ממלכתיים-דתיים עוברים לקבוצת הביקורת. זה מסמך

שלך, לא שלי.

ד"ר שי שושני;

בוודאי יהיו בו עוד תיקונים, זה מסמך ראשון. אבל, אחד מבתי הספר

הממלכתיים-דתיים יעבור.

שי הלפרט;

האם יש לכם תכנית ליום שישי או כל בית ספר יעשה מה שהוא רוצה? זה

וולונטרי, כל בית ספר יחליט מה שהוא רוצה לעשות, אחד ספורט, ואחד לימודים, אתם

מאפשרים לו לעשות מה שהוא רוצה. אין לכם שום ייעוץ, שום הכוונה?



ד"ר שי שושני;

ייעוץ, פיקוח והכוונה אנחנו מקיימים. אבל אנחנו גם בעד שבתי הספר יקבעו

את אופי הפעילות. אנחנו בעד העברת הרבה מאוד אוטונומיה לבתי הספר. אנחנו גם

רוצים להגיע למצב שמנהל בית הספר יהיה ביום השישי הזה בבית הספר, במידה

ומתקיימות בו פעילויות.

ני כהן;

אני ממשיכה. קריטריון השוב אהר שאנחנו נבדוק הוא, מה הן העמדות של כל

השחקנים במשחק הזה - כולל אנשי הרשות המקומית, המורים, ההורים, התלמידים -

לגבי פעילויות, לגבי היבטים שונים של הניסוי. למשל, מה הם חושבים על פעילות

ביום שישי? מה הם חושבים על זה שיום הלימודים הוארך? וכך הלאה.

לגבי עצם ההארכה של יום הלימודים, וכאן, יש שני מודלים לאותו דבר. האחד -

מוארך עד שעה 2:00; והשני - מוארך עד שעה 3:00, כאשר אני מדברת על 5 ימי לימוד

בשבוע. וכאן, אפשר לשאול סידרה של שאלות שהן בהחלט חשובות: מה קורה עד השעות

האלה? באיזה נושאים עסקו? איזה נושאים הורחבו? איך השעות הנוספות כן משתלבות

במערך הכולל של השעות בבית הספר? או שהם איזה שהוא סרח עודף שמתייחסים לזה קצת

יותר בקלות וכו'? איזה כוח אדם מצליחים - וזה בעצם מופנה למחוזות - לגייס

לשעות האלה? מה הם התנאים הפיסיים שאנחנו מספקים היום לתלמידים כדי להישאר

בבית הספר עד שעה 2:00 ועד שעה 3:00? זאת נקודה מאוד חשובה על כל מה שמשתמע.

כנ"ל לגבי השירותים הנילווים, אם זה בטחון, אם זה מזכירות, אם זה נקיון וכוי

וכו'.

עוד שאלה שנוכל להשוות בין לימודים עד שעה 2:00 ועד שעה 3:00, זאת שאלה

של מה קורה לתלמיד בכיתה. האם הוא מתעייף יותר? האם השעות האחרונות הן שעות

קשות מאוד? לא ברור איך נעשה את זה, אבל יש לנו תקווה שעד סוף הניסוי, גם על

זה נוכל לומר משהו.

עכשיו, אני מביעה מישאלה. הבקשה היתה שמסקנות תגענה לדיון ולהחלטה בתום

השנה הראשונה. אני רוצה להזכיר, ולבקש, שנוכל להאריך את הבדיקה ואת הניסוי,

במתכונת של ניסוי באמת, גס בשנה השניה. המסקנות העיקריות תהיינה בשנה הראשונה

ואני משערת שנוכל להגיד הרבה מאוד דברים. אנחנו בוודאי נמשיך הלאה גם בשנה

השניה, אבל עוד חזון למועד. זה מה שרציתי למסור.

תודה רבה.

האם המנכ"ל רוצה להוסיף לנושא הדיווח?

לא.

רבותי, בשלב הזה אנחנו לא דנים על הענין העקרוני, וכל אחד נשאר עם עמדתו.

החלטת הממשלה קיימת, חלק מאיתנו או רובנו אפילו התנגדנו לה, ואנחנו נמצאים

במהלך מסויים של חקיקה, אבל זה לא שייך כרגע לכאן. אנחנו דנים על התכנית, כפי

שהיא למעשה, ורוצים לבדוק אותה.



דבר נוסף, אינני מציע שנעסוק כאן בישובים באופן פרטני. נניח, אם כתוב

חולון, יגיד מישהו, חולון לא משתתפת. ברור שישוב שמופיע ברשימה, זו צריכה

להיות החלטה של מועצת העיר. ואם ראש העיר אמר, כנראה שנשתתף, ואחר כך הוא הלך

והוא לא גמר את ההחלטה, אז יחפשו ישוב אחר. אנחנו לא ניכנס לדברים האלה אלא

לדברים שנוגעים לתכנית עצמה ובה נדון.

חברת-הכנסת לימור לבנת, בבקשה.

לי לבנת;

בשלב זה של הדיון אני מבקשת להפנות שורה של שאלות למשרד החינוך שנוגעות

למסמך הזה, וכאמור, לא לשאלה העקרונית, כמו שהציג זאת היושב ראש, אלא שאלות

מעשיות שנוגעות להכנות לקראת הניסוי בשנת הלימודים הקרובה.

קודם כל, אני רוצה לדעת, מה הם התכניות היותר ברורות, ממה שכתוב במסמך

בצורה מאוד כוללנית, למימון ההפעלה בימי שישי? והאם יש או הוקצה תקציב מיוחד

לארגון והכנת כיתות הלימוד שבהם יוארך יום הלימודים? לצורך סידורים ותנאים

פיסיים שונים? את זה אני מוצאת גם במסמך בתוך השאלות למעקב במהלך השנה

הראשונה. גם לא ברור לי אם יש הכנות לקראת הזנה? מיזוג, ודברים מהסוג הזה?

ד"ר ש' שושני;

הזנה, אמרת, מפעל הזנה?

לי לבנת;

אני לא יודעת אם מפעל הזנה. איפה יאכלו הילדים? אפילו אם יביאו אוכל

מהבית, עדיין צריך להיות איזה שהוא סידור בו הילדים יוכלו לשבת ולאכול בצורה

מתקבלת על הדעת, הרי הם יהיו בבית הספר עד שעה 3:00.

אני גם רוצה לדעת בכמה כיתות, בסך הכל, מדובר, הן בקבוצת הניסוי והן

בקבוצת הביקורת, ומתוך כמה כיתות בארץ בכלל? כי מהנתונים שבמסמך קשה להבין

בכמה כיתות מדובר.

כיוון שמדובר על העתקת פעילויות ההעשרה מאמצע השבוע לימי שישי, אני רוצה

לדעת האם יש נתונים במשרד החינוך על מספר התלמידים המשתתפים היום בפעולות

העשרה בישובים שנכללים בניסוי? ובכל הארץ? ומי מממן את הפעולות האלה? כדי

שנוכל להבין אם מדובר כאן בעצם בפעולות לעשירים או במשהו שבאמת יכול להתפרס על

פני כל האוכלוסיה. אני גם רוצה להבין מה זה "השתתפות ההורים תהיה מדורגת". מי

קובע את הקריטריונים למצב הכלכלי, ולהדרגה של המימון של פעולות העשרה אלה?

גם לא בדיוק ברור לי מתוך הדברים - למרות שהמנכ"ל אמר קודם שאתם תתנו

ייעוץ ופיקוח וכו' - האם המשרד יפקח על הפעילויות של ימי שישי?

דייר שי שושני;

כן, כמו שהוא עושה זאת היום.

לי לבנת;

הבנתי.

אני מוכרחה לומר שאני קצת מוטרדת מהמהירות ומהחפזון בהם נעשים הדברים.

כנראה שהם תולדה של החלטה שצריך לעמוד בה, ונותרו רק עוד כמה שבועות. השאלה

היא, האם חלק גדול מאוד מהשאלות המופיעות במסמך, למעקב בשנה הראשונה, לא היו

צריכות להיות פתורות קודם שמתחילים בניסוי, והמעקב היה צריך להיות רק על תקן

של מעקב ולא על תקן של אי זה ניסוי באש היה שנראה לי קצת מוקדם מדי, ומוגזם

מדי. נראה לי שמשרד החינוך, הרשויות, הכיתות בבתי הספר, עדיין לא ערוכים מספיק

טוב למעבר לשבוע לימודים מקוצר בתוך כמה שבועות.



אני רוצה גם להתריע על כל שעד היום, ברוב המקומות בארץ, מורים, הורים

ותלמידים, לא יודעים מה יהיה בעוד חמשה שבועות, לא יודעים לקראת מה הם הולכים.

דייר ש' שושני;

חברת-הכנסת לבנת, זה בגלל משרד החינוך והתרבות שהם לא יודעים?

לי לבנת;

לא אמרתי שזה בגלל משרד החינוך והתרבות, אבל, אני חושבת שהאחריות וההפעלה

של הניסוי היא בידי משרד החינוך והתרבות.

דייר שי שושני;

אבל מי דרש לעכב את כל הביצוע של הניסוי הזה?

לי לבנת;

מי שחושב שכל זה לא נכון ולא לענין.

ועדת החינוך אשמה שלא יודעים? אנחנו הגנו על ההורים, התלמידים והמורים,

ואתם ניסיתם בכל אמצעי לעקוף ולהכניס זאת בדלת האחורית, וזה מה שאתם עושים גם

עכשיו, ואתה אומר שאנחנו אשמים?

ארבעה שבועות לפני פתיחת שנת הלימודים, ואף אחד, ביישובים הנכללים

בניסוי, לא יודע מה יהיה. נפגשתי עם אנשים מראשון לציון, הם לא יודעים אם יש

בראשון לציון שבוע לימודים מקוצר או אין. חלקם אמרו שאמרו להם שיש, וחלקם אמרו

שאמרו שאין, ולא יודעים כלום. אני מבינה עכשיו מוועד ההורים שבאמת יש בעיה

בראשון לציון.

לסיכום, אני חושבת שהדברים עדיין לא ברורים והייתי שמחה מאוד לקבל

תשובות. אם יהיו תשובות טובות לשאלות שהעליתי, אדרבה. אם לא יהיו תשובות טובות

לכל השאלות, כי אז, אני בכל זאת חושבת שזה יהיה מישגה חמור ללכת לניסוי בצורה

הזאת.

היו"ר שי יהלום;

תודה.

מר יעקב ויסמונסקי, בבקשה.

י' ויסמונסקי;

לפני שאדבר על התכנית אני מבקש להעיר שבסעיף 12 של המסמך יש פירוט של

הישובים בהם ייעשה הניסוי, ומועצות מקומיות לא מופיעות שם.

מי שטרית;

צודק, זו טעות בניסוח, במקום ערים, צריך להיות רשויות מקומיות, זה הכל.

יי ויסמונסקי;

בסעיף 9 (ב) כתוב; "הרשות המקומית תיזום, תתכנן ותפעיל בשיתוף ההורים,

פרוייקטים חינוכיים ביום השישי, בזיקה לצרכי התלמידים והתושבים בישוב". לדעתי,

המשמעות היא שלומדים ביום שישי.



מי שטרית;

לא לומדים. כתוב פרוייקטים חינוכיים.

י' ויסמונסקי;

כתוב פרוייקטים חינוכיים בזיקה לצרכי חתלמידים. זה לימודים. הסעיף הזה,

כמות שהוא, מאפשר, למי שרוצה - אם הוא רוצה - לקיים לימודים ביום שישי, תחת

הכותרת האומרת שזה פרוייקט חינוכי המיועד לכסות את הצרכים של התלמידים.

מי שטרית;

מי שרוצה שיעשה את זה.

י' ויסמונסקי;

יפה, אבל רציתי להבהיר זאת, ואני כבר רואה מי ילמד ביום שישי תחת הכותרת

הזאת.

מאחר ואנחנו בעד 5 ימי לימוד בשבוע, אני מברך את אותם ראשי הרשויות שיש

להם את האומץ לקום ולעשות את הדבר הנכון. אבל, אינני רוצה שיהיה מצב שבו בתי

ספר מסויימים בישוב מסויים, יבואו ויאמרו; אנחנו ביום שישי לא עובדים, אנחנו

עושים פרוייקטים חינוכיים על פי הצרכים של התלמידים.

בסעיף 6 (ב) כתוב; "סידורי הנחות ופטור מתשלום לתלמידים נזקקים לגבי

פעילויות יום ו'". קרי, מדובר על שכר לימוד מודרג. לדעתי, המשמעות של הסעיף

הזה היא שמשרד החינוך והתרבות הולך לפקח עלינו גם בענין הזה. אם מדובר על שכר

לימוד מודרג, נא לממן את ההנחות ואת הדירוג של השכר.

בנושא החינוך הבלתי פורמלי ברצוני להעיר. בעצם, נושא החינוך הבלתי פורמלי

היה בתחום סמכותן של הרשויות המקומיות. על פי המסמך, ועל פי הדברים שהוצגו

כאן, הולכים להכפיף אותו למשרד החינוך והתרבות. כך זה משתמע. ד"ר שושני,

המהלך הזה נוגד את מה שאמרת כאן שהמגמה היא לתת יותר עצמאות לרשויות המקומיות.

והערה אחרונה, לחברת-הכנסת לימור לבנת. אתם, בוועדת החינוך והתרבות של

הכנסת, החלטתם שאינכם מאשרים את הצעת משרד החינוך והתרבות בענין השמירה. אנחנו

נמצאים שלושה שבועות לפני תחילת שנת הלימודים, ולא יודעים איך שומרים. אתם

יודעים שאנחנו האהראים. אתם מעלים על דעתם שאנחנו לא נסדר שמירה לבתי הספר?

לי לבנת;

לא יעלה על הדעת.

אז מי יעשה את זה?

היו"ר שי יהלום;

תודה רבה.

חבר-הכנסת סלח טריף, בבקשה.



סי טריף;

אתם מציעים, בדיקת הניסוי של המעבר ל-5 ימי לימוד במשך שלוש שנים. לדעתי

אין צורך בכך. המיגזר הדרוזי עובר את זה כבר עשר וחמש עשרה שנים, תבדקו שם

ותראו את התוצאות. דייר שושני יספר לכם שהתוצאות ממש מהממות. התלמידים הדרוזים

לא נקלטים באוניברסיטאות, לא מצליחים לעבור את בהירות הבגרות, אין רמה, בוגרי

בתי ספר תיכוניים, אחרי הכשרה צבאית, נכשלים אפילו בבחינות כניסה למשטרה.

מדברים עברית בקושי,מתוך עשר שורות של קורות חיים, בעברית, יש איזה 30 טעויות.

ומה לא? זה הנסיון שעברנו.

אני לא הייתי תלמיד הכי טוב, אני יושב בכנסת ואני יודע לדבר קצת עברית.

אבל, אלה שבאו אחרי ועברו את הניסוי הזה של 5 ימי לימוד בשבוע נראים אחרת. הם

לא יגיעו לכנסת. אני אומר לכם שמהענין הזה של מעבר ל-5 ימי לימוד, צומחת בטלה.

היום, מדברים על לימודים עד שעה 3:00. דייר שושני, אלה שהיו לפניך במשרד

החינוך, כל כך מהר אישרו למיגזר הדרוזי לעבור ל-5 ימי לימוד, בלי שנתנו להם

תוספות. אני רוצה לשאול אותך, האם אתם הולכים לתת לנו פיצויים על 15 השנים שלא

קיבלנו את התוספות האלה של 7 שעות לימוד ביום? איפה הייתם כל הזמן?

מר ויסמונסקי, אני אומר לכם, גם כראש רשות, תדעו, ביום השישי אין פעילות.

כל הפעילות הלא-פורמלית הזאת, אני ואתה יודעים איזו פעילות זו תהיה, ובנוסף

לזה שזה יפול על הרשות המקומית.

אני רוצה לומר לכם, מהנסיון המר שעברנו, אני לא הייתי תומך נלהב בתכנית

זו כפי שהיא קיימת במיגזר שלנו. אני חושב שמהר מאוד הנסיון יוכיח שלא כדאי

לעשות את זה. דייר שושני, אני מאוד מקווה שלפחות דבר אחד ייצא מהמסמך הזה,

שהמיגזר שאני מייצג, אכן יקבל תוספות.

היו"ר שי יהלום;

תודה.

דייר שושני, בדברי תשובתך, אני מבקש שתתייחס הן למיגזר הדרוזי והן למיגזר

הערבי.

חבר-הכנסת מאיר שטרית, בבקשה.

מי שטרית;

אני בהחלט ער לחסרון שבמהירות של הפעלת התכנית. כשאני מדבר על התכנית,

אני מדבר על הפעלת יום חינוך ארוך בבתי הספר. שווה לי המהירות שבענין, עם

החסרונות שבה. שווה לי שחלק מהישובים לא ילמדו ביום שישי, אחרי הכל לא צריך

ללמוד כל השבוע יום ארוך וגם יום שישי. התכנית שווה לי, כי תיאורטית,

האלטרנטיבה היא שבתי הספר יישארו במצב הקיים היום, ילמדו ארבע-המש שעות ליום,

ושלום על ישראל. אם יש אפשרות שבתי הספר, בחלק גדול של הישובים, ילמדו לפחות

7 שעות ביום, ואולי יותר, כפי שמוצהר פה, זה שווה את הנזק.

רבותי, אני לא נבהל מזה שתלמידים לא ילמדו ביום שישי, וישחקו כדורגל,

יראו הצגה או מה שהם רוצים. החשוב הוא מיגוון האפשרויות שיעמדו לרשותם,

ההדרכה, מירווח הזמן והאווירה החינוכית בה הם יימצאו. היום, לצערי הרב,

כשהילדים יוצאים הביתה בתום הלימודים, בשעה 00;12 או בשעה 00;1, הם יוצאים

החוצה לרעש סביבתי חזק מאוד. ברוב הבתים, אין מיזוג אוויר, לא חימום ולא

קירור, בבתים רבים גם אין אוכל מספיק. האוכלוסיה שאני מדבר עליה, אוכלוסיית



המצוקה, אין להם ולא יהיה להם, כי; אם בתי הספר יהיו ממוזגים או לא. אני גם

מודע לעובדה שבתי הספר עדיין לא מוכנים להפעלת יום לימודים ארוך, ואין להם

נכונות מספקת לענין. אין להם חימום, אין להם מיזוג אוויר ואין להם אמצעים

לעשות משהו בענין ההזנה, למרות שלדעתי, יש פתרונות, בתוך בית הספר, כמו, צלחת

מרק חם, זה דבר שקל מאוד לעשות בתוך בית ספר, על ידי ההורים עצמם, או אפילו

לקנות את זה, כל ילד קונה את המרק או את השתייה הקרה בבית הספר. אני מאמין שאם

התכנית תתחיל לרוץ, תוך כדי, יימצאו גם הפתרונות לדברים האלה.

לדעתי, טוב שהתכנית מתבצעת במסגרת של ניסוי, כי בתום שנה, בתום שנתיים

ניתן יהיה להגיע למסקנות ולהפיק לקחים, וכך לשפר יותר ויותר, ובהדרגה להגיע

ליום לימודים ארוך בכל הארץ, מצידי, בלי יום שישי.

אין לי ספק שאחרי הפעלת התכנית, מצבם של הילדים, של החינוך, באותם מקומות

בהם תפעל התכנית, ישתפר בצורה משמעותית ביחס למצב הקיים היום. לכן, אין לי שום

פקפוק בתמיכה בהפעלת התכנית לאלתר, והלוואי שאפשר היה להפעיל אותה בכל הארץ,

כי אני חושב שזה מה שרצוי וזה מה שדרוש.

חברת-הכנסת לימור לבנת, בוודאי שדרושה הכנה, אבל, אם נחכה עד שייבנו בתי

ספר, עד שיתקינו בכל בתי הספר מערכות חימום וקירור, ומפעלי הזנה, לעולם לא

ישתנה שום דבר במערכת החינוך. אבל, אם יש היום רצון של הממשלה ושל משרד

החינוך, לדחוף את יום הלימודים הארוך לבתי הספר, להכניס את הראש ואת הלב

לענין, אין שום סיבה לדחות זאת. אני בטוח שי יתקלו באלף בעיות שלא מפורטות פה

בכלל. אבל, אני מאמין, שכשנתקלים בבעיה, לא תהיה ברירה, יצטרכו לתת תשובה

לבעיות, ואם לא יתנו תשובה, אנחנו נעמוד פה על המשמר ונלחץ שהתשובות לבעיות

תינתנה במהלך שנת הלימודים.

הייתי מציע לעצמנו, כוועדה, לעקוב מה קורה בישובים האלה, לראות באמת מה

הבעיות שנתקלו בהם תוך כדי הפעלת התכנית, נביא אותם לוועדה ונלחץ על המערכת

לתת תשובות לבעיות, גם לאלה שמועלות פה היום, כמו, הזנה, חימום וקירור, וכמו

שאמרתי, יהיו אלף בעיות, אך נפעל ביחד כדי לתת להן תשובות.

לי לבנת;

חבר-הכנסת שטרית, אתה לא מבין שיווצרו פערים נוראים בין אלה שיכולים לשלם

לפעילויות ביום שישי לבין אלה שאין להם?

מ' שטרית;

האלטרנטיבה היום הרבה יותר חמורה. במצב הקיים היום, אלה שיש להם ואלה

שאין להם, גומרים את הלימודים בשעה 00;1 והולכים הביתה. אלה שיש להם, מפעילים

מערכת חוגים משלהם, פרטית, בהרבה מאוד כסף, עם הזנה, עם אולמות ממוזגים, עם

חוגים והכל. ואלה שאין להם, אין להם כלום. כי המערכת הבלתי פורמלית שעובדת

היום ברשויות המקומיות, עם כל הכבוד לה, בעיני שווה לכפרות, בגלל העובדה שהיא

פתוחה רק לאלה שיש להם מוטביציה וכסף. אוכלוסיית המצוקה לא נהנית ממנה בכלל.

היתרון של התכנית הזאת, שאם היא פתוחה ומכריחה את הילדים כולם להיות בבית

הספר, לא חלק כן וחלק לא - -

קריאות;

חבר-הכנסת שטרית, הפעילות ביום שישי היא וולונטרית.



מ' שטרית;

אני יודע, אתם קוראים אותי לא נכון. אבל, ב-5 הימים האחרים היא מכריהה את

כולם להיות בבית הספר 7 עד 8 שעות ביום, ובעיני, זה שווה פי אלף מאשר יום

שישי. אתם חושבים שארבע השעות האלה ביום שישי מצילים את הילדים?

היו"ר שי יהלום;

למה אי-אפשר גם זה וגם זה?

מי שטרית;

אני בעד, אני לא נגד, אני אמרתי מה האלטרנטיבה שלי מול האלטרנטיבה שילדים

יגמרו ב-12:00 או ב-1:00 ויילכו הביתה. כי מאותו רגע מתהילה הסגרגציה, אלה

שיש להם - יש להם הכל; ואלה שאין להם - אין להם כלום.

נעזוב לרגע את יום שישי בצד. ב-5 הימים האחרים שזה רוב השבוע, תהיה

לילדים האלה - שאין להם היום - מערכת חינוכית של 7 עד 8 שעות ביום. זה שווה

אלף פעם את יום שישי, גם אם, נניח, שלא יהיה שום דבר ביום ששי ובתי הספר יהיו

סגורים. שלא תהיה טעות, אני בעד 6 ימי לימודים. אם הייתי ראש רשות, לא הייתי

מצפה לרגע לקבל פרוטה ממשרד החינוך והתרבות ליום שישי. הייתי לוקח את אותו

תקציב שהם נותנים לשעות אחרי הצהריים ב-5 הימים האחרים, שם אותו בבתי הספר

ליום שישי ונותן לילדים את כל האפשרויות.

אני מאמין שגם במצב הקיים היום, ניתן להפעיל את יום שישי באמצעות הרשות

המקומית, אלא אם הרשות לא רוצה. אני יכול להגיד לכם שרשות מקומית שיש לה את

הצ'ופר הזה, לקבל 7 עד 8 שעות לימודים ביום, תחטא לילדיה ולאמת אם היא לא תיתן

את יום שישי ותממן את כולו, מלא, בלי טובות ממשרד החינוך, כי זה יותר זול

מהאלטרנטיבה שמפעילים היום, עם הרבה מאוד מדריכי נוער ומועדונים וילדים לא

באים לשם. מי שרוצה שיבדוק אותי, אני אומר לכם; לא באים לשם ילדים. באות

קבוצות קטנות מאוד בהוצאה כספית ענקית. אז רשות שרוצה להפעיל את יום שישי,

אדרבה, שתפעיל, את כל הילדים, תיתן להם את החינוך הבלתי פורמלי ביום שישי,

ותממן אותו מלא.

היו"ר שי יהלום;

תודה.

חבר-הכנסת בא-גד, בבקשה.

י' בא-גד;

רבותי, אתמול החליטה ועדת החינוך והתרבות שההורים לא ישלמו עבור השמירה.

אבל, אני מתחייב בפניכם שהם כן ישלמו. כי הוועדה הזו אין לה שום סמכות, אין לה

כוח.

אקרא בפניכם קטע מעיתון "הצופה"; "מנכ"ל משרד ההינוך הודיע כי לבתי הספר

אשר ישתתפו בניסוי י וקצבו משאבים מיוחדים לשיפוץ חדרי המורים ובית הספר. זאת

מתוך הבנת נחיצות התנאים הנדרשים". פשוט מאוד, משחדים את הרשויות.

לכן, אם החלטות הוועדה לא מתקבלות, באמת, אין לנו מה לעשות פה. יאמר לנו

המנכ"ל בגלוי, חברי כנסת נכבדים, פורמלית אתם צריכים לדבר, אני, פורמלית, חייב

להקשיב, הבל על הדיבורים שלכם, אנחנו עושים מה שאנחנו רוצים. זה הוכה כבר שלוש

פעמים, וזה יוכח פעמים נוספות.



אם כנים דבריכם, אני הראשון בעד רפורמת ושינויים. אני מוכן להגיש הצעה,

להתחיל את יום הלימודים בשעה 9:00 ולא ב-8:00 ויש לי הצעה מפורטת, שאף ילד לא

ייפגע, כדי שייווצר לנו יום לימוד יותר ארוך, בלי תקציב. הלימודים יתחילו ב-

9:00 ויימשכו עד שעה 2:00 או 3:00, וביום שישי ימשיכו ללמד. תפסיקו עם

המועדונים ועם כל הדברים האחרים. אם אפשר לעשות 7 ימי לימוד, כולל שבת, זה היה

מצווה. אל תקצצו. אנחנו צריכים להרבות תורה.

אתמול היה לנו דיון בוועדת הקליטה עם ראשי האוניברסיטאות על המדענים

מרוסיה, והם צעקו, אתם מורידים את הרמה במדינת ישראל, ומה יהיו התוצאות? מה

עוד יש לנו, אם לא הראש היהודי, והיידע הטכנולוגי וכל זה.

לכן, אני פונה למנכ"ל, ברגע האחרון, ומבקש, הפסיקו, סליחה על הביטוי, עם

השטויות האלה של מודרניזציה, להיות מודרניים. החזירו עטרה ליושנה, תנו לנו

ללמד 6 ימים מלאים, ונחפש תקציב להוסיף יום לימוד ארוך. אני תומך בך חבר-הכנסת

שטרית, יום לימוד ארוך, ו-6 ימים בשבוע, עם אפשרות ללמוד ביום השביעי.

תודה.

הבר-הכנסת ואליד צאדק, בבקשה.

אני תומך בכל מלה שאמר חבר-הכנסת שטרית. אני חושב שמה שהוא הסביר על

התכנית אחרי הצהריים ולפני הצהריים והסגרגציה שתיווצר, זה נכון לגבי אזורי

פיתוח ועיירות פיתוח, אבל, זה נכון שבעתיים כלפי המיגזר הערבי.

ברשותכם, אני רוצה להסביר את הענין הזה של 5 ימים במיגזר הערבי. בראשית

המדינה, לא היו מספיק מורים במיגזר הערבי, והזדקקנו למורים יהודים שבאו מארצות

ערב. אז - חבר-הכנסת בא-גד, הזדהינו הזדהות מלאה "וישבות מכל מלאכתו ביום

השביעי" - לא למדנו בשבת בגלל המורים היהודים, וזו לא היתה תכנית, כמו שאמר

חבר-הכנסת סלח טריף. אולם, בניגוד למה שהוא אמר , אני לא רוצה לתלות את כל

הכשלון של המיגזר הערבי ב-5 ימי הלימוד שלמדו. אני חושב שהיום, עברו חלק מבתי

הספר ללמד ביום שבת, ויש כאלה שמלמדים ביום ראשון, וכאלה שביום שישי, אם

האוכלוסיה הדמוגרפית היא הומוגנית. אבל לא בזה אני תולה את הכשלון, מכיוון שלא

היתה תכנית, וזה לא היה ניסוי כהגדרתו, זה היה הכרח המציאות.

היום, אני מברך על ה-5 ימים, מכיוון שיש תכנית, ובהתחשב עם המצב

באוכלוסיה הערבית, בחיי התרבות ומרכזי הקהילה שם, אני חושב שבבית ספר אפשר

למצוא את המענה לכל הדרישות שאנחנו צמאים להם.

בכללותה של התכנית, נדמה לי, שיש פה הרבה יותר עירפול מבהירות. אני חושב

שאת ענין התיקצוב ואחוז המחוייבות של המועצות המקומיות, ההורים, חייבים למסגר

במסגרת מסויימת, אולי לא במספרים, אבל, לפחות החלק של כל משרד ומשרד, שיהיה

ידוע, לפני שנכנסים למלחמה ומאבקים בין המשרדים השונים, כי אז, הקרבן היחידי

יהיו המערכת והניסוי.

לבסוף, אני רוצה למהות על כך שבמסגרת הניסוי לא נכללו בתי ספר ערביים.

חבל שנלך עוד פעם לחיקוי בתי ספר יהודיים, כאשר המצב החברתי, הדמוגרפי

והחינוכי במיגזר הערבי הוא שונה. חייב להיות מחקר או ניסוי שיתאים למיגזר

הערבי. לא יכול להיות שאנחנו נעשה אותו הדבר. לדוגמה, חטיבת הביניים, היו לה

מטרות של אינטגרציה, כאשר אצלנו אין צורך באינטגרציה, והפעילו את חטיבות

הביניים אצלנו, כאילו שזו מערכת מושלמת או חיקוי, או משהו, לחברה היהודית.



לכן-, אני מבקש מאוד שגם במיגזר הערבי יהיה ניסוי כזה ואני חושב שהתוצאות

יהיו לברכה ב-5 הימים האלה, אפילו בלי היום השישי למיגזר הערבי.

היו"ר ש' יהלום;

תודה רבה.

שי לחמן, נציג ארגון ההורים, בבקשה.

שי לחמן;

אפתח דווקא בהערות. חבר-הכנסת בא-גד כאן השמיע הערה לגבי אגרת השמירה.

הוא טען שחרף ההחלטה שהתקבלה בוועדת החינוך והתרבות של הכנסת שהורים לא ישלמו

אגרת שמירה בשנת הלימודים תשנ"ד, ההרגשה שלו היא שהורים כן ישלמו. אז אני פשוט

מאוד מבקש להביא לידיעת הוועדה, וגם לפרוטוקול, שההורים לא ישלמו. ואם, בניגוד

לעמדת ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, יכפו על ציבור ההורים, בכל דרך שהיא, כן

לשלם, אז אנחנו ננקוט בכל האמצעים העומדים לרשותנו, לרבות אי-פתיחת שנת

הלימודים.

עכשיו, אני גם מקווה, ואני מסרב להאמין שוועדת החינוך והתרבות של הכנסת,

- שבחודשים חאחרונים ניצבה לצד ציבור ההורים ברוב המאבקים הציבוריים שלנו -

תבליג או תמחל על כבודה, ותרשה מהלך כזה. ברור שאנחנו, כציבור הורים ארצי,

ניאלץ להסיק את המסקנות.

כהערת אגב, בהמשך לנושא אגרת השמירה, אני רוצה רק להביא לידיעת כבוד

היושב ראש, שבנושא של תשלומי הורים, חלה חובת התייעצות עם ועדת החינוך והתרבות

של הכנסת. הובהר כאן מעל לכל ספק, גם על פי דבריו של היועץ המשפטי של הוועדה,

שחובת ההתייעצות, אין פירושה שמשרד החינוך בא ומגיש לוועדה רשימה של עדכונים

אינפלציוניים.

מי שטרית;

תסלח לי, אני מציע לך לא להיכנס לתקנון של הכנסת, עזוב את זה לחברי

הכנסת.

ש' לחמן;

אני מדבר על חובת ההתייעצות, זה נוהל, זה לא קשור לתקנון הכנסת. בסופו של

דבר אנחנו הם אלה שנצטרך לשלם, וחובת התייעצות זה נוהל שיש לו כללים. חובת

ההתייעצות חייבת להיעשות בתום לב, עם פריסת כל הנתונים, כל השיקולים, כל

הטיעונים של כל הגורמים הנוגעים בדבר. חובת ההתייעצות לא תמה, וכבר יצא חוזר

מנכ"ל לגבי התשלומים לתשנ"ג.

לנושא של 5 ימים. עמדתנו ברורה, והיא הפוכה משלך חבר-הכנסת מאיר שטרית

אנחנו בדעה שמדינת ישראל והחברה הישראלית, בעיקר מערכת החינוך, אינם ערוכים

ואינם בשלים למהלך כזה. באירופה ובארצות הברית, המהלך הזה בוצע רק במסגרת של

מהפכה כוללת של מעבר לשבוע עבודה בן 5 ימים, ולאחר שנים של בדיקה וניסוי. לא

בצורה של מהלך חפוז ומחיר, כפי שזה נעשה כאן. על התוצאות החברתיות של המהלך

הזה, כבר עמדו מספר גורמים, בין השאר, כבוד שופט הנוער אברהם מלמד, באותה

החלטה ידועה שלו, על כך שעוד יום פנוי בימי שישי, ללא מסגרות מחייבות אלא רק

מסגרות וולונטריות, זאת מתכונת ברורה להגדלה במימדי העבריינות, האלימות והסמים

בשכבות מסויימות. על זה, אני מניח, שכולם צריכים לתת את הדעת.



מעבר לכך, כבוד היושב ראש, אתה ביקשת לא להתייחס לישובים שמופיעים

ברשימה. אבל, אני מבקש, ברשותך, להביא לידיעת הוועדה, אני חושב שאתם חייבים

להתייחס לכך, הרשימה הזאת שהובאה בפניכם, היא בפירוש לא מעודכנת והיא אינה

נכונה, ואני מבקש להביא לכך מספר דוגמאות. אני מדבר עכשיו על קבוצת הניסוי, לא

על קבוצת הביקורת.

ראשון לציון - אינה עוברת לשבוע לימודים מקוצר. אני אומר זאת בשם ועד

ההורים המרכזי. אבל, ידוע לי, במפורש, שהנושא הזה לא הוכרע סופית גם מבחינת

ראש העיר ומועצת העיר. ברגע שזה מופיע כאן כעובדה מוגמרת, אני חושב שחייבים

להעיר על כך.

כנ"ל לגבי לוד. הופיע כאן מר מקסים לוי, בישיבה הקודמת, אני חייב להתייחס

לדבריו, והודיע שהיתה החלטה

היו"ר ש' יהלום;

יש כאן החלטה מפורשת של משרד החינוך והתרבות, וזאת החלטת ממשלה, שאם

הרשות המקומית, וכאן הובהר מה פירוש רשות מקומית, מועצת הרשות צריכה לקבל

החלטה, וזה התקבל כהחלטה, כהצהרה של מר שושני, של גבי כהן, של בנימין אמיר,

אז, אין כל ספק, יכול להיות שהם חשבו שהם יעברו, בסוף לא יעברו, מה זה משנה.

אדוני היושב ראש, צריך להבין דבר אחד, בלוד למשל, היתה החלטה של מועצת

העיר בלי שהתדיינו, בלי שהתייעצו בכלל עם ועד ההורים המרכזי, וועד ההורים

המרכזי קיבל החלטה שהוא נגד הניסוי.

היו"ר שי יהלום;

קודם כל אנחנו מניחים הנחה ערכית, שמועצת העיר לא עושה משהו בניגוד

להורים שבאותה רשות מקומית. הוועדה לא תיכנס לדברים ספציפיים, אלא אם כן אתה

בא ואומר, תשמע, ידוע לי שבלוד הולכים לתת לבית ספר מסויים 100 שעות, בעוד

שצריכים לתת 24 שעות. אז נתייחס להערה. אבל, אם יש משהו ברשימה שאולי טרם

הוחלט סופית, אני מניח שזה יטופל בהמשך.

שי לחמן;

אני חושב שיש לזה משמעות ואני אסביר לך בדיוק למה. קודם כל, רציתי לתקן

דברים, במידה והרשימה הזאת לא מדוייקת, חשבתי שכדאי שאתם תדעו על כך, כוועדת

החינוך של חכנסת. אז זה דבר אחד.

דבר שני, למה אני חותר? אם אתה מוציא מהרשימה הזאת את לוד, את ראשון

לציון, את חולון שאני לא יודע איך היא מופיעה כאן ברשימה, וגם מקומות אחרים

שידוע לי בוודאות שלא יצטרפו, רעננה יצאה גם כן עקב התנגדות של ציבורי ההורים

בישובים האלה, בגיבוי מלא ובהמלצה שלנו. אז לפני מה אנחנו עומדים, אדוני היושב

ראש? אנחנו עומדים לפני קבוצת ניסוי שאינה כוללת שום עיר גדולה וכמעט שום עיר

בינונית במדינת ישראל, כאשר מדובר כאן בישובים קטנים שאינם מהווים מידגם מייצג

של מערכת החינוך. הולכים כאן על ניסוי בהיקף שדובר עליו, על 30 ישובים,

בינתיים כבר יש רק 17, מתוכם חלק לא בניסוי.

בכל מקרה, הניסוי הזה הוא לא מייצג, ולדעתי, גם אם הוא יימשך שלוש שנים,

ממנו אי-אפשר יהיה לקבוע מסמרות לגבי מעבר כלל מערכת החינוך במדינת ישראל

לשבוע לימודים מקוצר וזאת הנקודה העיקרית. חייבים לתת על כך את הדעת.



היו"ר שי יהלום;

אם הדברים שלך כאן באים סתם כביקורת, אז גם זה המקום, לא מזיק. אבל, אתה

הרי בא בגישה, שהוצגה כאן בכמה ישיבות שהייתי שותף להן, שאתה מעונין לצמצם עד

כמה שיותר את הענין של המעבר. אז עכשיו, מה אתה בא ואומר? אתם מציגים רשימה

מצומצת בלאו הכי, וועדת ההינוך פה אחד מברכת על כך, אז גם ברשימה הזאת עוד

יירדו כמה ישובים, אז גם אתה, וגם ועדת ההינוך מברכים על זה. אז הניסוי יהיה

יותר מצומצם ולא יוכלו להסיק מסקנות, אז טוב מאוד.

שי להמן;

אני מדבר על המסקנות, שזה לא יהיה ניסוי מדגמי.

היו"ר שי יהלום;

בסדר, זה לא יהיה ניסוי מדגמי, אז אנהנו נדון בשנה הבאה, בעוד שנתיים,

אתם לא עשיתם ניסוי מדגמי. להיפך, זאת אומרת,

מבהינת הגישה.

השבתי שזה השוב כדי להציג את התמונה במלואה, כי נראה לי שהענין היה קצת

מעומעם או מעורפל.

נאמר כאן, על ידי הבר-הכנסת שטרית, שאין אלטרנטיבה. אנהנו בדעה שכן יש

אלטרנטיבה. ומה היא? הניסוי הזה הולך ומצטמצם מישיבה לישיבה. אני מניה שבישיבה

הבאה אולי באמת נגיע למה שרצינו. כי אנהנו אמרנו שלא ייתכן שהניסוי יקיף כ-20%

מכלל הכיתות בחינוך היסודי, וניסוי, בדרך כלל מדובר על שניים, שלושה, ארבעה,

המשה ישובים בהיקף תקציבי של מספר מליונים בודדים ולא 46 מליון שקלים. הואיל

והניסוי הולך ומצטמצם, אני מניה שישתהררו הרבה משאבים והרבה כספים. בהצעה

שלנו, כארגון ההורים הארצי, לעשות בתקציבים המשתהררים את השימוש הבא - וזאת

כדי להציג את האלטרנטיבה שנטען כאן שהיא אינה קיימת - באותם עשרות מליוני

שקלים שישתהררו, אנהנו מציעים לתת תוספת של שעה אהת לכל כיתות די ו-ה' ברהבי

המדינה, בהמשך לתוספת שניתנה ואושרה כאן על ידי ועדת ההינוך והתרבות של הכנסת,

לכיתות גי. עוד אני מציע, שיינתן סיבסוד יתר בנושא של ספרי לימוד, נושא כאוב,

שאנהנו, כציבור הורים סובלים ממנו מדי שנה, ואני מציע שבכסף שיוותר, ואולי

אפשר יהיה גם להוסיף עליו, לפעול להפהתת מספר התלמידים בכיתות הצפופות

והדהוסות של היום. דבר נוסף, שיפור התנאים הפיסיים בבתי הספר.

תודה.

מר זבולון אורלב, יושב ראש המרכז לחינוך הדתי, בבקשה.

אני לא מקנא בד"ר שושני - אמרתי זאת גם בישיבה הקודמת - הרי כל הענין הזה

של קיצור שבוע הלימודים זה לא פרוייקט שנולד במערכת החינוך אלא במערכת לגמרי

שונה, והוא ניכפה, במידה מסויימת, על מערכת החינוך, ועל כן, הדיון הזה, אני לא

יודע בדיוק מה ערכו.

ביחס לניסוי, אגב, גם המידע שלי אומר שהנכונות של רשויות מקומיות להיכנס

פוחתת והולכת, אני לא יודע בדיוק למה, אני קצת מברך על כך, כי גם אני העליתי

סימן שאלה אם היקף כל כך גדול הוא באמת ניסוי. אבל, בהחלט, אני אומר שראוי

לקיים ניסוי. ראוי לוועדת החינוך לעזור למשרד החינוך והתרבות לקיים ניסוי.

יש לי כמה הערות.

לדעתי, הנושא של מימון הורים עקרוני מאוד. כלומר, אני לא רואה איך אפשר

לקיים ניסוי אם הורים יצטרכו במידה כזאת או אחרת לשלם כסף.

נושא שני הוא ענין ההסעות. איך אפשר לקיים במועצות האזוריות לימודים בימי

שישי, גם אם זה אלטרנטיבה, ולא מממנים הסעות, זו עלות מאוד כבדה.

הנושא השלישי הוא, שהבנתי שהוא נפתר בפעם הקודמת ולא נפתר, זה להבטיח

שהפעילויות בימי שישי יהיו בבתי הספר. יכול להיות גם מתנ"ס, אבל, קודם כל שהם

יתקיימו בבתי הספר.

אלה שלושה תנאים שאני לא רואה אותם בתוך המסמך, ואני מאוד ממליץ שלצורך

הניסוי הם יוכנסו. לדעתי, זה יכול להבטיח את הצלחת הניסוי. אני לא מסתיר את

דעתי, אלה גם תנאי המינימום שאנחנו ביקשנו לצורך הניסוי, והמלצה של מערכת

החינוך הממלכתי-דתי תיכנס. בתוך הרשימה יש ישוב אחד בשם אפרת או אפרתה, שהוא

כולו ממלכתי-דתי, והוא יצטרף ואנחנו יודעים שהוא רוצה לעמוד בכל התנאים של

הניסוי.

אני רוצה לומר משהו לגבי ההערכה והבקרה. חסרה לי הבדיקה של כל התחומים של

התלמיד, אפקטיביות הלימודים, כלומר, מול ביטול הלימודים של יום שישי, ותוספת

השעות בימי השבוע. הרי יש טענה שלפחות לגבי טעוני הטיפוח, האפקטיביות תרד. אני

לא ראיתי בנייר, או שלא קראתי טוב, אם הנושא הזה נבדק.

הנושא של הגדלת הפערים, הנושא של נשירה, האם 5 ימים? איזה השפעה תהיה להם

לגבי נשירת תלמידים? גם לגבי נושא זה הועלו ספקות, ובעיקר, אותם תלמידים שאינם

משתתפים בפעילויות של יום שישי בבתי הספר, מה הם עושים? מה דפוסי החיים? מה

דפוסי התרבות של אותם תלמידים אשר לא ישתתפו? יש חשש שתתפתח תרבות עבריינית,

והדברים פה הוזכרו. אני חושב שזה צריך להיות חלק בלתי נפרד מהבדיקה.

אני חושב שאם התנאים האלה יתמלאו, צריך לעזור למערכת החינוך לנהל את

הניסוי ונראה מה תהיינה התוצאות. כל אחד יש לו את הציפיות שלו.

היו"' שי יהלום;

תודה.

מר יצחק שפירא, מנחל מחלקת החינוך בהסתדרות הכללית, בבקשה.



י' שפירא;

אנחנו נמצאים אחרי הדיון לגופו של ענין, לא בזת אנחנו דנים. היה כאן שר

החינוך והתרבות, וכולנו שמענו אותו אומר בכנות מלאה שהוא לא יודע אם הענין הזה

טוב או לא, שלמטרה הזאת, וזאת בלבד, הוא מבקש לקיים ניסוי, פשוט כדי להשוות

בין שני דגמים, אחד של 5 ימים ואחד של 6 ימים, מה שלא מונע לחפש גם עניינים

אחרים במהלך הניסוי הזה, אבל זאת מטרתו. וזאת נקודת המוצא שלנו כרגע.

אני מסכים עם זבולון אורלב שהניסוי צריך להיעשות. הבעיה שנדונה כאן,

שהיתה הרגשה שההיקפים שהוצעו בשלב הקודם לא היו היקפים שמן הראוי לקרוא להם

ניסוי. הרשימה שמופיעה עכשיו כבר מתקרבת יותר לניסוי, שלא מעלים את השאלה

הזאת, ואם זה נכון שיהיו עוד ישובים שיירדו מהרשימה, אז באמת, יש לנו, מבחינה

היקפית, ניסוי.

אני הייתי מבקש להנציח, באמצעות הוועדה, ומשרד החינוך והתרבות כמה דברים.

האחד - גם אם יירדו ישובים מרשימת הניסוי הקיימת היום, שלא יורדו במקביל,

ישובים דומים להם בקבוצת הביקורת. אם אני רואה ברשימה, במחוז מרכז, לוד מצד

אחד, אז אני רואה רמלה בצד השני, ואני מבין שיש שם הקבלות. חולון, ממול עומד

ישוב דומח לחולון, שזה נראה כקבוצת ביקורת. אם יירד ישוב מסוג אחד, אני ממליץ

לא לצמצם את קבוצת הביקורת, פשוט כדי שלא יהיו ישובים שיפסידו מהסיפור הזה דבר

שבעיני א-פריורי הוא טוב כשלעצמו.

הדבר השני, שבשלב הניסוי יסולק לחלוטין ענין תשלומי הורים. אמר זבולון

אורלב, ולא הוסיף. זה ענין עקרוני, מבחינתנו, ממדרגה ראשונה.

הדבר השלישי, לשים לב לכך שהארכת יום הלימודים לא תגרום למבול של שעות

אפס. זו תופעה שאנחנו מכירים אותה גם היום, בהלקים של המערכת של יום הלימודים

הארוך, מפני שאז, מה שנבדוק זה לא יהיה בדיוק מה שרצינו לבדוק, יום לימודים

ארוך.

הדבר הרביעי, הרעיון הוא זה, אנחנו רוצים לבדוק את השפעתו של יום לימודים

ארוך. אמר חבר-הכנסת מאיר שטרית על יציאת תלמידים בשעה מסויימת. אם תוספת שעות

תגרום לכך שלצורך נוחות מורים ושיקולים אחרים, בתי הספר יתחילו להציף את

התלמידים בשעות אפס, אנחנו לא חושבים שזה בדיוק מה שרצינו לבדוק.

הדבר החמישי, לשכלל הערה של חברת-הכנסת לימור לבנת. ניתן לדעתי, ללא

קושי, לקבל מבתי הספר המשתתפים, הן מקבוצת הניסוי והן מקבוצת הביקורת, את

מיפוי הילדים שישתתפו בפעולות העשרה שהיו קיימות בבתי ספר אלה בשנת הלימודים

היוצאת, תשנ"ג, וזה ברמה פרטנית לגמרי, שמית, ואיפיון של התלמידים. ובמהלך

השנה של הניסוי, ובסופה, לערוך שוב את המיפוי של ילדים שהשתתפו בפעולות ההעשרה

- בהנחה שחלק גדול מפעולות ההעשרה יעבור לימי שישי - כדי לראות אם ריכוז

פעולות ההעשרה בימי שישי משפר או מרע את ההרכב החברתי של ילדים שמשתתפים

בפעולות. אני לא רוצה להיכנס כרגע להתנהגויות, יש לי הערכה משלי בענין הזה,

אבל שהניסוי ידבר.

והדבר האחרון, צריך בכל הישובים האלה להכניס מראש ולשתף את הגורמים

בקהילה ובמשטרה שעוקבים אחרי מפת הסטיות החברתיות בגילאים של התלמידים שנכללים

בניסוי הזה. מפשיעה שמדווחת למשטרה, האינפורמציה שיש לעובדי נוער למיניהם

וכוי, כדי לקבל איזה שהיא תמונה של המפה של הסטיות החברתיות בגילאים

הרלבנטיים, לפני הניסוי ובשנה של הניסוי.



היו"ר שי יהלום;

תודה רבה.

מר נסים אליקים, בבקשה.

ני אליקים;

אני חושב שעיקר הדברים נאמרו, אני רק רוצה לומר שמלכתחילה, החינוך

הממלכתי-דתי חושש מאוד מכל נושא ההעברה ל-5 ימים. אני חושב שהיו דיונים רבים

ופרוטוקולים רבים. אבל, אם יש פעילות ביום שישי, גם אם היא לא פורמלית והיא

נותנת מענה לחינוך הממלכתי-דתי, אז ברור שאנחנו ברצון רב נכנסים לניסוי ואכן,

החינוך הממלכתי-דתי הכין מודל להפעלה לימי שישי. הבאתי כאן איתי 11 מודלים

להפעלה. זאת אומרת שאנחנו בהחלט ניכנס לניסוי ונעשה את המיטב בכדי להצליח בו.

אבל, אני מבקש רק להעלות את סימן השאלה לגבי החשש שמרכסם בלבנו, אם לא כל

המערכת, כולל המערכת הלא ממלכתית, אם היא לא תיכנס לניסוי הזה, אנחנו חוששים

מאוד שחלק מהציבור חממלכתי-דתי עלול למצוא את עצמו, בעיקר באוכלוסיות לא

חזקות, בחינוך הלא ממלכתי. ואנחנו מתריעים על כך. מה עוד, שאם לא יובטחו

התנאים לקיום יום שישי באופן מסודר, קרי, כל אותם תנאים טבעיים של היסעים לבתי

ספר מרוחקים, שמירה וכדומה, ואם לא יימצא כוח אדם מתאים, שזוהי נקודה מאוד

קריטית בחינוך הממלכתי-דתי, גם להפעלת החינוך הבלתי פורמלי, אנחנו, אחרי תקופה

מסויימת, עלולים להימצא בפני שוקת שבורה של הרהור מחדש אצל חלק מהאוכלוסיה

הממלכתית-דתית, שתמצא את מקומה מחוץ למערכת הממלכתית-דתית.

היו"ר שי יהלום;

תודה רבה.

אני מבקש מדייר שושני לומר את תשובותיו לדברים. תרשה לי רק לרכז את

הנושאים העקרוניים שהועלו.

הדבר הראשון שהעלינו כאן זה הנושא של הסעה ביום שישי. זה לדעתי מרכיב

חשוב מאוד. מר אורלב העלה כאן את ענין המועצות האזוריות. יכול להיות שבישוב

מסויים החינוך הממלכתי הוא מיעוט, ויכול להיות שברוב הישובים החינוך הממלכתי-

דתי הוא מיעוט, אבל המיעוט מגדיל את המרחקים. לכן, הורים לא ישלחו את ילדיהם,

באותו יום שישי לבית הספר, או למתנ"ס, אם לא תהיה לילד אותה הסעה מקובלת שהילד

רגיל לה ונוסע בה. לכן, לדעתי, בלי הסעה, מהות יום השישי נופלת, בפרט כאשר

מדובר על בתי ספר של מיעוט שנמצאים בישוב, מועצות אזוריות. אני אומר זאת גם על

סמך הבטחה של שר החינוך. לכן, אני מבקש בענין הזה את תשובתך.

הדבר השני שהועלה הוא הנושא של תשלום ההורים. קודם כל, מה הקריטריון?

אתה אומר; מקרים קשים, לא ישלמו. זה יחסית. אני יכול להגיד שמובטל, ואני יכול

להגיד אדם שמרוויח שכר ממוצע, ואני יכול לעלות מעלה מעלה, ואני לא יודע אם זה

משפחה מרובת ילדים וכו'.

נאמר כאן דבר נכון וברור. אתה עושה ניסוי, אתה צריך את כלל האוכלוסיה,

אחרת, הניסוי הוא לעשירים בלבד, ולא משנה מה ההגדרה של עשיר. ברור שאם זה תלוי

בתשלום הורים, חלק זה יבואו וחלק לא יבואו בגלל הכסף. אין ספק בזה. אנחנו לא

תמימים עד כדי כך, אנחנו נמצאים בתוך עמנו. ולכן, איזה ניסוי זה? זה ניסוי

לעשירים? זה מה שאתם הולכים לעשות? בוודאי שלא קיבלנו על זה תשובה, ואני מבקש

תשובה על הענין הזה.



והדבר השלישי, שהוא פועל יוצא מהדבר השני - הועלה על ידי מר לחמן, הועלה

על ידי אנשים כאן, וזה היה חלק מהשקפת עולמנו במשך כל הדיונים בענין - הוזכרה

כאן הצהרתו של השופט מלמד, שאנחנו חוששים לילד שיסתובב ביום שישי ש-זה יכול

להביא אותו לנתק מלא מבית הספר. ולכן, הנושא של יום שישי היה אצלנו נושא מאוד

חיוני ומרכזי, וגם זה נוגע לתשלום, זח נוגע להסעה, וזה יכול להיות עקב אכילס

של התכנית. בעצם במשך כל הדיונים דיברנו על הנושא הזה ואמרנו שזה עלוללטרפד את

התכנית, בסוף יצא שבאמת הוא יטרפד את התכנית, בגלל תשלום ובגלל הסעות. אז יצא

כאן אבסורד, שכל מה שאנחנו, בוועדה, העלינו, התרענו ואמרנו, בסוף ייצא שזה עקב

האכילס של התכנית. ולכן, בנושא הזה חייבת להיות החלטה, ואני בטוח שכל חברי

ועדת החינוך יהיו שותפים לה, וזו תהיה החלטה של ועדת החינוך, יום שישי חייב

להיות חלק מהתכנית, לא כוולו נטרי, זה כסף והסעה.

אדוני המנכ"ל, בבקשה.

אדוני היושב ראש, כמה תשובות.

המימון. אנחנו עומדים על זה בתוקף שבניסוי הזה יחיו שלושה שותפים במימון:

ממשלה, הורים ורשויות מקומיות. אין זה אומר שהממשלה לוקחת אפוטרופסות, ואנחנו

מדגישים בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, האחריות על הפעלת היום השישי, כמו

הפעילויות הבלתי פורמליות, היא של הרשות המקומית. באמצעות מי היא תעשה את זה?

אין אנחנו יודעים. אנחנו אפילו שוקלים סיבסוד של שני שקלים עבור משתתף ביום

השישי, שהוא יום וולונטרי ואיננו יום מחייב, וזהו הניסוי. ואם לא יבואו ילדים

ולא ישתתפו בפעילות ורוצים להישאר בבית עם ההורים ולצאת לטיולי סוף שבוע עם

הורים, אז ייצאו לטיולי סוף שבוע עם ההורים.

תרשה לי להפריע לך, אדוני המנכ"ל. אתה מציג את זה ככה שאנחנו האחרונים

שלא נסכים לו. ברור, לכן הסכמנו לרעיון הוולונטרי. לכן, הקריטריון הוא לא זה

שהילד נוסע עם הוריו לטיול, ברכב הפרטי. מה שקרה כאן, זו הנקודה, שהחלוקה בין

המשתתפים ללא משתתפים ביום השישי, במקום שתהיה וולונטרית אמיתית, שלא מתחשק

לו, שהוא נוסע עם ההורים שלו, שעושה את הדברים האלה, במקום זה, יוצא שהחלוקה

היא לפי הכנסה וכסף, זה האסון של הדבר הזה.

תיכף אגיע להנחות, תיכף אגיע לענין הזה.

אז המימון, באופן עקרוני הוא משלושה גורמים. מי שרוצה להשתתף בפעילות

וולונטרית של העשרה, ויכול לשלם, ישלם. הדבר הבלתי צודק ביותר שקיים במערכת

חינוכית, הוא לשחרר את כולם מתשלום. אני לא הייתי מציע לאף אחד לאמץ את הגישה

הזאת. החינם הוא הדבר הבלתי צודק ביותר והבלתי שוויוני ביותר שקיים.

כולל חוק חינוך חינם?

לא. אדבר על החינוך העל-יסודי. אני מבין שרוצים להבטיח מינימום, אבל

החינוך חינם, בחינוך העל-יסודי, לעומת שכר הלימוד המדורג, הוא הדבר הבלתי

שוויוני ביותר שאני מכיר, מפני שמי שיכול צריך לשלם.



היו"ר ש' יהלום;

תסלח לי, זאת השקפתך, אבל היא מנוגדת למערכת החוקים של מדינת ישראל.

דייר שי שושני;

לא, יש חוק לימוד חינם, אבל בפעילויות העשרה, אני טוען שמי שיכול לשלם

צריך לשלם ואסור לשהרר אותו מתשלום.

אדוני המנכ"ל, בענין הזה אתה לא משיב לנו, אתה נשאר בעמדתך.

דייר שי שושני;

אני אגיע לזה.

עכשיו הענין של הנחות. חוא קיים גם היום ברשויות המקומיות, בכל הפעילות

הבלתי פורמלית. בבית דני, בשכונת התקווה, מי שלא יכול לא משלם. הרשות המקומית

מסבסדת אותו, והיא קובעת אם הוא יכול לשלם או לא. ההנחות שהיא נותנת, הן בדרך

כלל באמצעות הארנונה והידיעות שיש לרשות המקומית אם המשפחה הם משפחת רווחה או

איננה משפחת רווחה. הדירוג של הנחות קיים היום ברשות המקומית והוא מעל ומעבר.

כך שבקריטריונים של הנחות, אין לי ספק בדבר, כמו שהיום משתתפים בפעילויות

העשרה תלמידים שאינם מסוגלים לשלם, ימשיכו להשתתף בפעילויות העשרה בימי שישי

גם תלמידים שאינם מסוגלים לשלם, ולדעתי, במספרים יותר גדולים.

אני רוצה להעיר הערה עקרונית ולהביא לתשומת לבך, אדוני היושב ראש, וחברי

הכנסת, יש לנו קשיים רבים במעבר ל-5 ימים, וכמו שאתם יודעים המדינה הקצתה

17,000 שעות לנושא הזה. ייתכן שמחר לא יהיה אפילו ישוב אחד, מפני שגם הסתדרות

המורים יש לה תנאים מכאן ועד להודעה חדשה, ורוצים לשנות בכלל את מבנה יום

עבודתו של המורה, באותה הזדמנות. ודאי שיחתימו עוד עשרות הורים במאבקים נגד

מערכת החינוך. אבל, בסך הכל, המפסידים יהיו אלה שלא יקבלו את 17,000 השעות.

אנחנו גם לא רוצים לחייב את הישובים להצטרף, לא ירצו, לא יהיה ניסוי. פשוטו

כמשמעו. יהיו מעט מאוד ישובים, יהיו מעט מאוד ישובים. בענין הזה אנחנו הולכים

בצורה מאוד עקבית, ומהיום הראשון אמרנו שאנחנו איננו כופים אפילו על ישוב אחד

להצטרף. לא יהיו ישובים, לא יהיה ניסוי. מבהינתנו, אין בעיה בענין הזה.

אמרנו שנשפר את התנאים הפיסיים בחדרי המורים, בחלק מבתי הספר. אם יתאפשר

לנו, מבחינה תקציבית, בישובים שיעברו לניסוי, גם בקבוצות הניסוי וגם בקבוצות

הביקורת, נשפר את חדרי המורים, ואם יהיו לנו משאבים, נעזור גם בשיפור התנאים

הפיסיים. בכל מקרה, לא להתקנת מזגנים בכיתות הלימוד. קודם כל לשיפור תנאים

פיסיים של חדרי שירותים שבעינינו זה יותר חשוב מאשר מזגנים בחדרי הלימוד.

אי מצנר;

ולמה לא לעשות את זה ללא שום התנייה? הרי זה שוחד לרשויות המקומיות

שמצטרפות לניסוי.

דייר שי שושני;

אני אמרתי שהשיפורים יהיו גם לקבוצות הביקורת וגם לקבוצות הניסוי. אז זה

שוחד. אלה הקבוצות שתעמודנה בעדיפות ראשונה.



אנחנו איננו יודעים עדיין במדוייק בכמה כיתות מדובר. מבחינתנו, הפעילויות

יכולות להיות בבתי הספר. הרשות המקומית תחליט אם הם יתקיימו בבתי הספר או בכל

מקום אחר. אבל, בתי הספר בהם יתקיימו פעילויות, יהיו פתוחים ביום שישי.

חברת-הכנסת לימור לבנת דיברה על ניסוי באש חיה. אני רוצה לומר, אין

בחינוך דבר שיש בו ודאות מוחלטת. אף אחד כאן איננו יודע מה התוצאות של מעבר

ל-5 ימים, כמו שהוא איננו יודע אם הדברים החיוביים הם רבים יותר מהשליליים, כך

הוא איננו יכול להיות בטוח שהדברים השליליים רבים יותר מהדברים החיוביים. לאף

אחד אין מונופול על האמת, כולל למשרד החינוך והתרבות, ודאי לא לוועד החורים

המרכזי או למישהו שיודע יותר טוב מכולם. אנחנו לא יודעים שום דבר טוב יותר

מכולם.

בקשר להסעות. אני אמרתי שאני רוצה לבדוק את הענין עם שר החינוך וחתרבות.

אין לי ספק, הלא צריך לעבוד גם בשכל ובהגיון, ובית ספר שכונתי שאין בו הסעות,

אז לא צריכות להיות בו הסעות. אם 10 תלמידים צריכים להיות מוסעים לאותו בית

ספר, ואם כן יבואו, לא יבואו, לא יפעילו קו מיוחד ל-3 תלמידים. אז ברור שאם

מפעילים הסעות הן צריכות להיות הגיוניות. ודאי שאין מה להעלות על הדעת קיום

ימי שישי במועצה אזורית בלי הסעות.

זי אורלב;

אמרת שאין הסעות.

דייר שי שושני;

זה בכלל לא יעלה על הדעת שבמועצה אזורית לא תהיינה הסעות.

היו"ר שי יהלום;

לא הבנתי את הדוגמה עם 10 תלמידים ו-3 תלמידים. בוא ניקח דוגמה שכל יום

מסיעים את 10 התלמידים משכונת איקס לבית הספר. מתוך 10 התלמידים, יש רק 5

שזקוקים להסעה, אז אני לא אתן להם הסעה?

אז אם לא תהיה אפשרות לארגן את ההסעה בצורה כזו שיסיעו את אותם 5 פלוס

עוד 5, אני לא חושב שכדאי לארגן הסעה.

אבל, היות ואמרת ששר החינוך והתרבות הבטיח את ענין ההסעה, אז אני רוצה

לבדוק את זה עם השר ואם יתברר שהשר אמר שההסעות יהיו כסידרן, באותם מקומות

שמתקיימות הסעות בשאר ימות השבוע, אז יכול להיות שזה גם נחוץ, לצורך הביקורת

והניסוי. אבל נבדוק את הענין הזה.

על המיגזר הדרוזי והערבי הערה אחת. אנחנו הודענו שאנחנו מוסיפים בין

5,000 ל-6,000 שעות מתוך סך הכל של 23,000 שעות שמיועדים לניסוי, לאותם בתי

ספר במיגזר הדרוזי והערבי, המקיימים 5 ימי לימוד בשבוע.

אני חושב שאלו הם הדברים העקרוניים. אני לא רוצה להגיע לפירוטים ששאלה

חברת-הכנסת לימור לבנת, איך יאכלו התלמידים, ואיך לא יאכלו התלמידים. אנחנו

מתכננים יום לימודים בן 35 שעות שבועיות, בין השעה 8:00 לשעה 2:30, שיהיו בו

שתי הפסקות ארוכות, פחות או יותר, כבר ישבנו גם עם ארגון המנהלים.



מדברים כאן על בעיות של עבריינות נוער וכל מה שקשור בזה. בשלב הזה, אנחנו

מדברים על בית הספר היסודי ולא מדברים על בית הספר העל-יסודי. יש לנו גם טיפול

במיקרו על איך יהיה בנוי יום הלימודים. בדקנו עם מנהלי בתי הספר היסודיים כל

מיני אפשרויות, כל מיני אלטרנטיבות. אנחנו נוטים לתת הרבה מאוד אוטונומיה

למנהלי בתי הספר.

אני חוזר ואומר, יש דרישות רבות מאוד ומאוד קיצוניות, גם מהסתדרות

המורים, כתנאי למעבר הזה, דבר שאולי הופך את הניסוי הזה לבלתי אפשרי בכלל

במדינת ישראל, וייתכן שהדבר יצטרך לחזור לשולחן הממשלה. אני חושב, שלפחות

מערכת החינוך תפסיד הרבה מאוד אם היא לא תנסה את הדבר הזה.

היו"ר שי יהלום;

תודה.

אני מבקש לסכם. קודם כל אני אומר שבסך הכל, התכנית שאתם מציגים כאן,

מזדהה פחות או יותר עם החלטת הממשלה, וזו, כשלעצמה, תופעה תקינה.

מבחינת ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, שאלה אחת אנחנו חייבים לקבל תשובה,

ושאלה אחת נשארה פתוחה, במחלוקת בינינו לבין משרד החינוך.

חשאלה הפתוחה היא שאלת ההסעה.

דייר ש' שושני;

בתום הישיבה אדבר טלפונית עם השר ואשיב לך.

היו"ר שי יהלום;

הדבר השני זה ענין התשלום. אנחנו מבקשים, פונים ודורשים שהתשלום לא יהווה

המחסום שממיין את הילדים שמשתתפים או לא משתתפים בפעילויות ההעשרה ביום שישי.

זה לא קרה עד היום בשום פעילות בלתי פורמלית במדינת ישראל.

היו"ר שי יהלום;

אז אני מודיע לך שראשי רשויות שישבו כאן, נמצא כאן ידידנו ראש המועצה

בגבעת שמואל, אולי הוא גם יעיד, אבל יעידו הרבה ראשי רשויות שישבו כאן, שהנושא

הכספי הוא עדיין כסף גדול לכמה משפחות במדינת ישראל, ואני לא צריך להראות לך

את פער ההכנסות במדינת ישראל.

דייר שי שושני;

למעמד הבינוני ולא למי שלא יכול.

היו"ר שי יהלום;

מה זאת אומרת למעמד הבינוני? הבעיה העיקרית היא אצל האיש מהמעמד הבינוני

שמתבייש לומר שאין לו, ואז הוא לא ישלח את ילדיו, זאת הבעיה. למעמד שנמצא

בטיפול המחלקה לשירותי רווחה באמת לא תהיה בעיה. גם לעשירים לא תהיה בעיה.

למעמד הבינוני יש בעיה, הוא מתבייש ללכת לשירותי הרווחה, ואז, הוא לא ישלח את

הילד. אל תשכח שיש לו לשלם גם אגרת החינוך, ואולי כן תצליחו, באגרת השמירה -

אני מקווה שלא - והכל. ואני מוסיף לו עוד את ענין יום השישי. והרי אתה אמרת

שאתה מקבל את חוק חינוך חינם לגבי בית ספר יסודי.



איך פתרנו את הבעיה של חוק חינוך תיכון חינם? הרי המדינה לא הפסידה. שר

החינוך והתרבות לשעבר, זבולון המר, הנהיג את הענין הזה. המדינה לא הפסידה

אגורה. היא רק אמרה שגם האדם הקשיש, בן ה-50 צריך לשאת בנטל ההשכלה של

האוכלוסיה, והיא העלתה באחוז מסויים את תשלומי דמי הביטוח הלאומי. מדינת ישראל

קיבלה את הכסף והשקיעה אותו בחינוך, וכך הפך חוק חינוך חינם. מה אנחנו אומרים?

תמצאו פתרון שכל תושבי המדינה ישתתפו בחינוך, ולא רק במקרה, השנה, יש לי ששה

ילדים בבית ספר יסודי, אני צריך לשלם להם 7 חוגים. אני לא אעמוד בזה. זו

הנקודה המרכזית. אני מוכן כל החיים שלי לשלם אחוז מסויים לביטוח לאומי.

אם היו קובעים שכר לימוד מדורג, והיית צריך לשלם בהתאם להכנסתך, אני

אינני חושב שמי שיש לו ילד אחד ויכול לשלם והוא מיליונר, צריך להיות משוחרר.

עם כל הכבוד.

אז הוא ישלם לביטוח הלאומי, מאחר וזה יהיה פרוגרסיבי, אז בביטוח הלאומי,

נניח שהוא מרוויח 10 אלפים שקל לחודש, הוא ישלם 0.2% מ-10 אלפים שקל.

הביטוח הלאומי הפך למס הכנסה חדש?

היו"ר שי יהלום;

מה זה משנה, אני מדבר איתך על העקרון. הרעיון הוא שמשלמים לפי ההכנסה,

וכל החיים נושאת החברה בנטל החינוך. וכל ההפרש הזה יהיה באחוז קטן ביותר.

איפה העקרון הזה קיים?

היו"ר שי יהלום;

בהשקפת העולם של ועדת החינוך והתרבות, ואני מתפלא שהוא עוד לא חדר להשקפת

העולם של משרד החינוך.

אחזור על שני דברים שסוכמו, כדי שיהיו ברורים;

1. באותו ישוב שנכנס לניסוי, לא יהיה בית ספר שלא יקבל את תוספת השעות.

אין דבר כזה. אם הישוב נכנס לרשימה הניסוי או לרשימת הבקורת הוא מקבל. זה שאתם

תשכנעו אותו לעבור מטור אי לטור בי, או מטור בי לטור אי, זה בסדר. אבל, לא

ייתכן שאיזה בית ספר, בגלל איזו שהיא סיבה, לא יקבל את תוספת השעות. זה ברור

וזו החלטת הממשלה.

והדבר השני, מה שכאן הובהר ומשתמע, שבית הספר פועל ופתוח ביום שישי.

ברור. לא שיבואו ויגידו, מה אני יכול לעשות, פה יש לי מתנ"ס משוכלל, לכן בית

הספר לא פועל.

אבל אם הוחלט על ידי הרשות המקומית להעביר את כל הפעילות הבלתי פורמלית

למתנ"ס אז הפעילות הבלתי פורמלית תתקיים במתנ"ס.



היו"ר שי יהלום;

אני חוזר ואומר, ונמצא כאן יועץ השר, שהיתה הבטחה מיוחדת לאנשים שהציגו

את הנושא במיגזר הממלכתי-דתי בענין הזה, ונאמר במפורש, מדובר על כך שמאחר

והמתנ"סים, כפעילות, בדרך כלל, החינוך הממלכתי-דתי לא משתתף בחם, אז בתי חספר

צריכים להיות פתוחים. אני מציע שתבדוק את זה ושתהיה החלטה בענין הזה. בית הספר

חייב להיות פתוח, כמו שדיברנו, בית הספר פועל.

אי מצנר;

אבל זה לא כפוף להחלטת הרשות המקומית?

היו"ר שי יהלום;

החינוך חחרדי לא שייך להחלטה הזאת, נכון?

אי מצנר;

אם הם יהיו 6 ימים, אז החינוך הדתי כולם

דייר שי שושני;

זה צריך לבדוק גם כן. זה אתה אומר, אבל גם את זה צריך לבדוק.

אי מצנר;

כבר היום יש נהירה.

דייר שי שושני;

את זה צריך לבדוק ולא להיתפס לפופוליזם.

אי מצנר;

זה לא פופוליזם. כמות הילדים שעברה עכשיו מהמיגזר הממלכתי-דתי למיגזר

החרדי עצומה.

דייר שי שושני;

זה אתה אומר. תוכיח זאת, תן מספרים. אני רוצה לבדוק ולהוכיח לך שאם

החינוך הממלכתי-דתי יעבור ל-5 ימים, יהיו פחות שיעברו לחינוך החרדי.

שי לחמן;

אדוני המנכ"ל, ערב הגשת הבג"ץ בנושא פתיחת גני הילדים בימי שישי,

בירושלים, ועל כך תוכל להעיד בפניך חברת-הכנסת דליה איציק, כאלף הורים וילדיהם

נרשמו לעבור מהחינוך הממלכתי-דתי לחינוך החרדי, מחשש שגני הילדים יהיו סגורים

בימי שישי. אתה יכול לבדוק את זה.

דייר שי שושני;

אני טוען שזה לא בגלל זה. אני אומר זאת כבעל מקצוע.



שי לחמן;

זה היה בפירוש באותו עיתוי על רקע כל המהומה של סגירת גני הילדים ביום

שישי.

אני לא מדבר על העיתוי, אני אומר לך כבעל מקצוע, זה לא בגלל זה.

היו"ר שי יהלום;

אדוני המנכ"ל, אנחנו מסכמים כך.

ועדת החינוך פונה, עומדת על כך, הנושא של ההסעות, באופן קבוע. הנושא של

התשלום שלא יהווה מחסום לכניסה. כרגע, לפי התכנית, הוא מהווה מחסום לכניסה,

בנושא של פתיחת בתי הספר בימי שישי.

אני מבקש באופן מוחלט שתהיה תשובה מוסמכת על ידך לוועדת החינוך,

תהיה תשובה בענין ההסעות.

היו"ר שי יהלום;

בענין ההסעות ובענין פתיחת בתי הספר בימי שישי.

על בתי הספר אני רוצח לענות מיד וזוהי התשובה. בתי ספר שתהיה בהם פעילות

בימי שישי יחיו פתוחים. בתי ספר שלא תהיה בהם פעילות בימי שישי, לא יהיו

פתוחים.

היו"ר שי יהלום;

בסדר, זה מקובל.

בענין הסעות, נקבל תשובה.

ד"ר שי שושני;

בענין הסעות, תהיה תשובה.

היו"ר שי יהלום;

ובענין התשלום?

ד"ר שי שושני;

בענין התשלום, התשובה שלי ברורה. ההנחות שתינתנה, תינתנה בהתאם

לקריטריונים הקיימים כיום לפעילות בלתי פורמלית ברשויות המקומיות ולהנהות

ולקריטריונים שנקבעו על ידי הרשות המקומית.



היו"ר שי יהלום;

אז זה ברור שאנחנו מקבלים מצב שהמעמד הבינוני, נקרא לו כך לצורך זה, שכבת

הביניים שחייבת לשלם, חלקה לא ישתתף בפעילות בגלל תשלום. אני מציע לא להתעלם

מהענין.

קריאה;

ברור שהם לא ישתתפו.

י' שפירא;

גם העניים לא ישתתפו. אתם חושבים שעני שמת לבוא כל פעם ולהצהיר שהוא עני

ולמלא טפסים ולקבל חסדים?

היו"ר שי יהלום;

אנחנו לא מקבלים את הענין הזה, ביחוד לא בשנת ניסוי. הרי באו לכאן משרד

החינוך והאוצר. אדוני המנכייל, למעשה, אמרת, יש לי 17,000 שעות, ירצו - יקהו

אותם, לא ירצו - לא יקהו. זה בערך מה שאמרת כאן, נכון?

דייר שי שושני;

בדיוק, לא בערך.

היו"ר שי יהלום;

אדרבה, כדי להבהיר גם לחינוך, גם לאוצר ולכולנו, שיש כאן ניסוי אמת, ולא

ניסוי כספי, קח את השעות שמתפנות עכשיו מחולון, ואולי גם מראשון לציון, קח את

השעות האלה ותיתן לאותם ישובים שכן משתתפים בניסוי, שלא יעלה להם כסף.

דייר שי שושני;

אם יש מישהו שלא ישתתף באיזה שהיא פעילות ביום שישי, בגלל מיגבלה כספית,

אנחנו גם נבדוק את הענין הזה.

היו"ר שי יהלום;

תודה.

רבותי, הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 10;14)

אדוני היושב ראש, שוחחתי טלפונית עם שר החינוך והתרבות בענין ההסעות והנה

ההסעות תהיינה במתכונת הרגילה. ברור שהענין תלוי במספר המשתתפים

ותיאומי ההסעות.

היו"ר שי יהלום;

תודה, התשובה תירשם בפרוטוקול.