הכנסת השלוש-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 102

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום שלישי, בי באב התשנ"ג (20 ביולי 1993). שעה 09:00

נכחו;

חברי הוועדה; היו"ר א' בורג

ד' איציק

י' בא-גד

ה' מחאמיד

ע' דראושה

מוזמנים; ד"ר ש' בן-אליהו - מנהל האגף לחינוך על-יסודי

שי עמיחי - מנהלת אגף הבחינות

ע' סלע - מ"מ מנהל המי נהל הפדגוגי

ד"ר י' לוי - ביה"ס לחינוך, האונ' העברית

ח' מרון - ארגון המורים

י' שפירא - מנהל מחי החינוך בהסתדרות

מזכיר/ת הוועדה; י' גדלי

קצרנית; ת' בהירי

סדר-היום; בחינות הבגרות



בחינות הבגרות

אני פותח את הישיבה. מלכתחילה, ייתכן ולא הייתי קובע את הדיון הזה, אך לאחר

שהנושא התפרסם בכל אמצעי התקשורת, נראה היה לי צורם שוועדת החינוך צריכה ללמוד

עליו דרכם. הייתי מצפה לכך שהוועדה תקבל את הנתונים לפחות במקביל לעתונות.

ש' בן-אליהו;

מה שאני יכול להציג הוא תנועה על-פני ציר של זמן, תוך נסיון להצביע על

הנתונים הארציים. בדפים שמסרנו לכם מופיעים נתונים המתייחסים לשנים תשמ"ח עד

תשנ"ב. ניתן לראות כאן את מספר הלומדים בכל שנה ואת מספר הזכאים לתעודת בגרות.

כמו-כן מסרנו כאן את אחוז הזכאים. זה כולל את הגידול במספר הלומדים הנובע מן

הגידול הטבעי באוכלוסיה פלוס עליה. אחוז הזכאים לתעודת בגרות נשאר פחות או יותר

יציב.

היו"ר אי בורג;

האם נוספו למספרים - מלבד העולים ומלבד הגידול הטבעי - גם כאלה שקודם לא

למדו?

ש' בן-אליהו;

תשובה לשאלתך תינתן בהמשך. פילגנו את האוכלוסיה על-פי שתי מגמות: תלמידים

הלומדים במגמת בגרות ובמגמת גמר. קיים גידול משמעותי במספר הלומדים לבגרות.

בתשמ"ח היו 43,980 תלמידים וב-1992 הגענו ל-52.592 תלמידים. זהו גידול של 19.58

אחוז במספר הלומדים לבגרות. גם שעור הזכאים לבגרות מקרב הלומדים במסלול הבגרות

הוא פחות או יותר יציב. הגידול במספר הזכאים לבחינות גמר היה קטן יותר, מ-13,165

ב-1988 ל-14,634 ב-1992. זהו גידול של 11.16 אחוז. גם ההישגים בקרב הלומדים

במסלול הגמר נמוכים בהרבה מאלה של הלומדים במסלול הבגרות. ככל שהמסלול גבוה

יותר, גם ההישגים גבוהים יותר. אחוז הזכאים לבגרות אינו גדל אבסולוטי, אך יותר

ויותר מסיימים עוברים ממסלול הגמר למסלול הבגרות. יש בכך אולי תשובה חלקית לשאלת

קיים גם גידול טבעי וגם תוספת לומדים. הדבר המשמעותי ביותר הוא שיותר

תלמידים מגיעים למסלול הבגרות, ובכך ניתן להסביר את היציבות באחוז הזכאים.

ישנם שלושה נתונים המופיעים בפרסומים שונים, וקשה להבדיל ביניהם: אחוז הזכאים

מתוך כל השנתון - אנו רואים כמה תלמידים התחילו ללמוד בכיתה אי, כמה הגיעו לכיתה

י"ב וכמה מהם זכאים לבגרות. השעור הוא בין 29 ל-31 אחוז בשנים שעליהן אנו מדברים.

בתשמ"ז 22,700 אלף זכאים מתוך כלל השנתון, שהם 29.4 אחוז, בתשמ"ח 24,800 - 30.6

אחוז. בתשמ"ט - 31.2 אהוז, בתש"נ - 31.5 אחוז. עדיין אין לנו את הנתונים של

1991/92.

נתון אחר חוא שעור הזכאים מקרב הניגשים לבגרות. אין לי נתונים על-כך לאורך כל

השנים. אנחנו יכולים לבדוק מה אחוז הזכאים מקרב אלה שניגשו לבגרות. בשנת 1991 הוא

מגיע ל-54 אחוז.

י' שפירא;

זהו ההפרש בין אחוז הזכאים מכלל הלומדים לבין אחוז הזכאים מכלל הניגשים

לבגרות. ישנם כאלה שאינם ניגשים כלל לבגרות, אבל לומדים במסלול בגרות.

היו"ר א' בורג;

מ-100 אחוז המתחילים את המירוץ בכיתה אי, 30 אחוז מגיעים ליישורת האחרונה

במסלולי בגרות. ה-30 אחוז שהגיעו לקו בחינות הבגרות, הם עכשיו ה-100 אחוז שלי.



י' שפירא;

תלמידי השמינית בתשנ"ב הם ה-100 אחוז שלנו, והם 67,226 אלף תלמידים. 28 אלף

מבני השנתון לא לומדים בכיתה י"ב. מתוך מספר הלומדים - 44.4 אחוז זכו בתעודת

בגרות בסוף י"ב במכה ראשונה. ישנם כאלה שישלימו בשלב מאוחר יותר. שלמה אומר שאם

תיקה את מספר הזכאים לבגרות ותגזור אותו לו מה-70 אחוז אשר הגיעו לקו הגמר אלא

מאלה שהוגשו לבחינות בסוף י"ב, עלית ב-10 אחוז.

אני רוצה לקבל נתוני פילוח של הטבלה הראשונה. אנו עוסקים עתה ב-67 אלף אשר

התחילו את הלימודים בכיתה השמינית. כיצד הגענו ל-44 אחוז זכאים? כמה מהם לא עברו

בחינות בגרות, כמה לא ניגשו לבחינות, כמה חסרה להם בחינה או יותר?

ש' עמיחי;

אנחנו מדברים על זכאות לתעודה. תלמיד אשר ניגש לכל הבחינות ונכשל באחת, אינו

זכאי לתעודה. אין לי את הנתונים על הבחינות החסרות לתלמידים על מנת להשלים את

בחי נות הבגרות.

היו"ר אי בורג;

מה יש לך?

שי בן-אליהו;

בתש"נ 31.5 אחוז מכלל השנתון היו זכאים לתעודת בגרות. בחינוך היהודי היו

זכאים בתשמ"ז 34 אחוז ובתש"נ 37 אחוז. התפלגות לפי ארצות מוצא האב; ישראל - 47

אחוז.

היו"ר אי בורג;

זהו נתון אנמי שאינו אומר דבר.

ש' בן-אליהו;

אלה הנתונים המופיעים בסטטיסטיקה. יוצאי אירופה ואמריקה - 44 אחוז, אסיה

ואפריקה - 27 אחוז.

י י שפירא;

מדובר על אבות אשר הגיעו ארצה בשנות החמישים.

ש' עמיחי;

אין לנו נתונים על שנים קודמות, בגלל מורכבות נושא הזכאות. זה מחייב תכנית

מחשב מיוחדת, ואנו עובדים על-כך כבר שלוש שנים.

היו"ר א' בורג;

על המחשב האישי שלי יש לי נתונים על 175 אלף בוחרים על-פי 15 קריטריונים

מוצלבים.



ש' עמיחי;

אנחנו מדברים על 12 אלף הרכבים שונים של בחינות ועל 60 אלף נבחנים. אנו

משקיעים בכך עבודה רבה.

אני יכולה להביא נתונים על אוכלוסיית הלא זכאים, וראשית על אלה אשר ניגשים

נדי שנה כדי להשלים את בחינותיהם. אנו מדברים על למעלה ךמ-22 אלף בוגרים הניגשים

לבחינות, שמחציתם הם תלמידים לא זכאים ומחציתם משפרים את התוצאות.

היו"ר אי בורג;

כמה ממסיימי שנתון משלימים את בחינות הבגרות תוך חמש שנים לאחר י"ב?

ל-33 אלף מתוך שנתון של 95 אלף שהם 33.5 אחוז, מתווספים תוך שנה-שנתיים עוד

2000-3000.

זה לא משמעותי. מעניינים אותי כמה דברים: המחצית שאינה מגיעה כלל

לבחינות הבגרות ( ואיני מתייחס כאן לאלה שאינם מגיעים כלל לכיתה י"ב). בתחילת י"ב

היו 67 אלף תלמידים, אך רק מחצית סיימו את המירוץ; אני רוצה לדעת מדוע הגיעו עד

השמינית, אך לא הגיעו לבחינות הבגרות. אני רוצה לדעת גם מה קרה לאלה שניגשו

לבחינות הבגרות. איך קרה שלאחר שאיקס אנשים ניגשו, רק חלק עבר. אני רוצה לדעת

באיזה פרופיל הם ניגשו - חמש יחידות או יחידה אחת.

הבגרו

אין ניתוח של הסיבות לאי זכאות.

איך אפשר לעבוד כך? בחינות הבגרות הן רף ההישגים של מערכת החינוך. איך אפשר

לעבוד, כאשר אינכם יודעים כיצד נראה הרף הזה. אני צריך להבין מה אומרים הנתונים

לגבי ניגשים ולגבי זכאים. הישיבה הזו נועדה לענות על השאלה, מה קורה למערכת

החינוך בשמינית, אך ללא נתונים אי אפשר לקיים דיון אמיתי.

משתמע שאינה יוצא מן ההנחה שכל 100 האחוזים הלומדים בכיתה י"ב, צריכים לזכות

בתעודת בגרות.

אני רוצה לדעת מה קורה עם כל הילדים, ואת זאת איני יודע. אנחנו עוסקים כאן

בדברים העומדים בתחתיתו ולא ברומו של עולם. מענין אותי לדעת לאן הולכים המשקיעים

הרבים שמשקיעה המדינה במערכת החינוך שלה.

יש לי נתון של ועדת שילד מתשל"ג, עוד לפני שהיו נתוני מחשב. באותה שנה 55

אחוז מהלומדים בכיתות י ייב היו זכאים לתעודת בגרות. כאשר אני מסתכל על הנתונים

שהוגשו לנו עכשיו, אני רואה שבמשך חמש השנים האחרונות נשאר אחוז הזכאים יציב -

בין 40 ל-50 אחוז, וזה אומר לי שהמדינה הוציאה את משאביה בצורה נכונה, משום שכל

שנה גדל השנתון ואם האחוז נשאר כפי שהיא, סימן הוא שאחוז הזכאים גדל למעשה כל

שנה.



אם נשווה את המצב בארץ בהשוואה לארצות אחרות, נדמה לי שאנו ךעומדים במצב

מצוין בכל הנוגע לאחוז הזכאים לתעודות בגרות. במדינות אירופאיות מתקדמות מגיע

אחוז הזכאים ל-15 עד 17.

היו"ר א' בורג;

אני כופר בכך. איני בטוח שקבוצת הביקורת שלי היא מדינות אירופה. אם נלך שלושה

ולא שני דורות אחורה, יתברר כי המינוסים הם של עדות המזרח. אני משווה את הילדים

שלא הגיעו לבחינות הבגרות, לבני-דודיהם שיצאו מאותה מדינה באפריקה או באסיה אשר

לא הגיעו לישראל אלא לפריז. אני משווה בין בני עדות מזרח בישראל לקרוביהם שלא

הגיעו לישראל, ושם אחוז ההצלחה גם באקדמיה גבוה בהרבה.

י' לוי;

המחקר האחרון על-כך נערך בצרפת לפני 12 שנה. מאז אין לנו נתונים.

אי אפשר לבדוק את כל המאפיינים הרלוונטיים, כולל הרקע הסוציו-אקונומי.

י' לוי;

באנגליה למשל, 70 אחוז מהנוע אינם לומדים בגיל 16.

אי אפשר להשוות בין ישראל לאנגליה. מבנה מערכת החינוך והאתוסים של החינום

שונים לחלוטין.

גם בשוויץ רק 10 אחוז זכאים לתעודות בגרות.

בימים אלה מקבלים 800 תלמדים קורס מזורז באנגלית ובעברית. אלה תלמידים שעברו

את בחינות הבגרות ביתר המקצועות וחסרות להם שתי בחינות. מנסיון של עשר שנים אנו

יודעים ש-80 אחוז מהתלמידים משלימים את בחינות הבגרות.

זה לא אומר לי כלום. אולי נשארו בחוץ 30 אלף שחסרות להם שתי בחינות בלבד, או

אלה ה-800 היחידים.

בשנים האחרונות אוסף המשרד נתונים שונים. אני חושב שמה שחשוב הוא לבחון את

שעור מקבלי תעודות הבגרות מתוך כלל האוכלוסיה. האתוס שלנו צריך להיות אתוס של

מדינת הגירה ולא אתוס של מדינה שמערכותיה נועדו לשמר מצב קיים. מענינות אותי

ארצות הברית וקנדה ולא אנגליה ומדינות אירופה.

האם אפשר להשוות בין ה "STATEEXAMS "לבין בחינות הבגרות?

לא.

י' שפירא;

האינדיקציה המרכזית היא שבאופן מתמיד, שעור מקבלי תעודת הבגרות הולך ועולה.

יש גם נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על השנים 1991/92 .במיגזר היהודי מגיע

אחוז הזכאים לתעודת בגרות מקרב ילידי שנתון אחד ל-37 אחוז, בעוד שבמיגזר הערבי

הוא מגיע ל-13 אחוז. יהד עם זאת, קיימת מגמה כללית של עליה. הערבים הם המורידים

את ה-37 אחוז ל-33 אחוז, בגלל משקלם היחסי באוכלוסיה. אם מביאים בחשבון את מה

שקרה למערכת החינוך, כולל הירידה במשאבים, ייתכן שהגענו למיצוי אפשרויות. תפיסת

הבגרות מבוססת על-כך שנבחין באופן יעיל עד כמה שניתן בין מי שמגיע לו למי שלא

מגיע לו, בין מי שמנבאים לו המשך לימודים לבין מי שמנבאים לו המשך אחר. ארצות

הגירה אחרות החליטו לשבור את הגישה הזו. מבחינה זו ייתכן שהשיטה עושה את עבודתה

באופן יעיל.

חסרים לנו נתונים על הרכב תעודת הבגרות והחלוקה על-פי מספר הזכאים. יש הבדל

עצום בין מי שקיבל תעודת בגרות עם מינימום נקודות, לבין מי שקיבל תעודת בגרות

עתירת בונוסים ומרחב התמרון שלו אחר-כך יהיה גדול מאד.

היו"ר א' בורג;

מהו מכסימום הנקודות שתלמיד יכול לקבל?

ש' עמיחי;

המכסימום הוא 38 נקודות.

י' שפירא;

אלה שמנסים לזכות במכסימום נקודות מזיקים לעצמם; אם הם מגדילים את מספר

היחידות שבהן הם נבחנים, הם מגדילים את הסיכון לקבל פחות עשיריות, ואז לא יוכלו

להגיע לתכנית המצטיינים של יהודה אלקנה. טיפלתי במקרה של קצין קבע משוחרר אשר

התחנן בפני המשרד שימחקו לו שלוש יחידות כימיה מיותרות בהן קיבל רק 9 ולא 10, כי

זה הפריע לו להתקבל לתכנית של יהודה אלקנה, והמשרד לא יכול היה לעשות זאת כי זה

נחשב לזיוף מסמך.

י י בא-גד;

כדאי היה להוציא על-כך חוזר למנהלים.

י י שפירא;

אנו מתעלמים שנים ארוכות משעור הזוכים לתעודת גמר מקרב אלה הלומדים במסלול

גמר. שלושת-רבעי מאלה הלומדים במסלול הגמר, מסיימים אותו בלי שום תעודה.

בשנת תשמ"ט היתה במשרד החינוך התעוררות עצומה, עקב פרשת שדירות. בשנת תש"נ

היתה ירידה באחוז הניגשים לבחינות הבגרות, ואחת ההשערות היא שהמנהלים נבהלו

מהתוצאות וסגרו את האפשרויות בפני התלמידים ללמוד במסלולי בגרות או לגשת לבחינות

בגרות. טיפלתי אישית בתלמידים אשר התלוננו על-כך שהמנהלים לא נתנו להם לגשת, אגב

בניגוד לתקנות האומרות שחייבים לאפשר לתלמיד המגיע לי"ב לגשת לבחינות בנושאים

אותם הוא לומד.

המשרד מפרסם במשך השנים נתונים ברמת בית-הספר או ברמת היישוב. כאשר מגיעים

הנתונים לאותו יישוב או בית-ספר, מתחילות מניפולציות בפירוש הנתונים. אף אחד

ביישוב אינו יודע כמה מילדי היישוב לומדים בו או בחוץ, האם זהו יישוב שהחזקים



בורחים ממנו החוצה, או שהוא בועט החוצה את החלשים. סיפר לי איש צבור כי התבקש

לכתוב מכתב הערכה לעיריה על ההישגים בבחינות הבגרות. לאחר שבדקתי את הנתונים על

אותו ישוב, ראיתי כי רבים מתלמידי היישוב כלל אינם לומדים בו, וגם הנתונים של

הלומדים לגמר לעומת הלומדים לבגרות בהשוואה לממוצע הארצי אינה טובה. הדילמה של

האיש אינה אם יכתוב מכתב הערכה אלא האם אינו צריך לכתוב מכתב ביקורת.

היו"ר א' בורג;

המשפט האחרון שאמר דייר יוסף לוי, על-כך שלמרות הירידה בתשומות למערכת החינוך,

שעור ההצלחה בבחינות הבגרות עולה בהדרגה, מלמד אותנו שאיו כל קשר בין תשומות

לתפוקות במערכת החינוך. זהו ענין מקרי לחלוטין.

ח' מרון;

הורים קונים היום יותר חינוך.

היו"ר א' בורג;

שתי מערכות ספגו את האינפלציה של שנות השמונים" מערכת הבטחון ומערכת החינוך.

טענת אנשי מכון סולד היא שבחינות הבגרות מכוו נות היום אל הבינוניים ולא אל

החזקים. עליית שעורי הזכאים לתעודת בגרות היא מקרית בעיני ולא מתוכננת. המשרד

צריך לקבוע היום כי הוא רוצה להגיע בעוד עשר שנים ל-40 אחוז הזכאים לתעודת בגרות,

ועל היעד הזה צריך להתחיל לעבוד.

גודל השנתונים אינו משתנה לאורך השנים האלו, פרט לתוספת העליה, ולכן אפשר

לומר כי אנו קולטים שעורים קטנים מאד מבין הנושרים. מאז 1989 היתה עליה גדולה,

וקיימים גם כאלה שהגיעו ארצה במיוחד ממדינות חבר העמים עם תעודת בגרות. הם נמצאים

בשנתון, אך לא עוברים בחינות בגרות בארץ. ישנן גם קבוצות שאי נן נמצאות במסגרות

אלה, אך נמצאות במסגרות אחרות כמו החינוך המיוחד או המפת"נים.

אנו מרגישים צורך בנתונים ספציפיים על הסיבות לאי זכאות לבחינות בגרות. אנו

מנסים עוזה ללכת בדרך הפוכה, לא של השגת נתונים ארציים, אלא של קבלת הנתונים מכל

בית-ספר. אנו מבקשים מכל מנהל בית-ספר לערוך ניתוח של נתונים ברמת בית-הספר - מי

התלמידים שקיבלו תעודת בגרות, מי נכשל ובאלה נושאים.

ד' איציק;

אני מאוכזבת מאד מהנתונים שקיבלנו, ואיני מרגישה שניתן להתייחס אליהם. חסרים

לי נתונים על אי הצלחה ועל ההנשרה ממערכת החינוך. לכל ישוב נוח לומר כי אחוז

הזכאים לתעודת בגרות בו גבוה מכפי שהוא באמת. קיבלנו את הנתונים בירושלים כמו

כל עיר אחרת בארץ. אחד ממנהלי בתי-הספר אמר כי בבית-ספרו קיבלו 90 אחוז

מהתלמידים תעודת-בגרות, אך התברר כי אותו בית-ספר הנשיר תלמידים בשעורים ענקיים.

לא ייתכן שלמשרד החינוך לא יהיו נתונים על הנשירה מבתי-הספר. תאמרו לנו היכן

אנחנו יכולים לסייע לכם, על מנת שנוכל לקבל את הנתונים. זה לא הגיוני, זה אפילו

מעליב. כדאי שתלכו הביתה, ותחזרו עם נתונים בסיסיים. איך אפשר להתייחס לנושא,

אם אין לי נתונים על אחוז הלומדים ועל אחוז הנושרים, אם המגמה היא של ירידה או

עליה. ישנן אוכלוסיות שכלל אינן ניגשות לבחינות בגרות, כמו האוכלוסיה החרדית

בירושלים שחלקה גדול באחוזים.

י י בא-גד;

אני רוצה לדעת כמה התחילו כיתה ט' וכמה סיימו. אתה יכול לזרוק 99 אחוז

מהתלמידים ולהשאיר רק את התלמיד האחד שעובר את תעודת הבגרות, ואז תוכל לומר ש-100

אחוז בבית-ספרך עברו את בחינות הבגרות. מה שמענין אותי הוא כמה התחילו בכיתה טי



או בכיתה י1 וכמה הגיעו לכיתה י"ב. אני רוצה לדעת איזה בתי-ספר אינם דואגים

לתלמידים אלא לתוצאות בחינות הבגרות.

י י שפירא;

ואיך השתנתה במשך השנים הפרופורציה בין הלומדים לבגרות לאלה שאינם לומדים

לבגרות.

י י בא-גד;

אם 30 אחוז בלבד מילידי שנתון מגיעים לתעודת בגרות, אוי לאותה בושה.מדינת

ישראל הופכת להיות מדינה לבנטינית. במשלי נאמר: לא להכמים לחם. לא זה מודד

להצלהה, אבל מכיוון שאנו קבענו זאת כמודד להצלחה - צריך לדאוג שיהיה כזה. עד

שהגעתי לישיבה והתחלתי להתמודד עם הגשת עבודות סמיכה לרבנות, או באוניברסיטה עם

הגשת עבודות גמר - כל הלימודים לא היו שווים. יכול להיות שצריך לשנות את הבסיס.

לא תמיד אלה המצליחים בבהינות הבגרות, הם אלה שיצליחו אהר-כך באוניברסיטאות. קיים

גם הבדל בין תוצאות בהינות הבגרות לתוצאות הבחינות הפסיכומטריות.

בישיבת נהלים - מתוך 112 בוגרים, 111 שהם למעלה מ-99 אחוז זכאים לתעודת

בגרות. שעור ההצליוה הכללי הוא 85 אחוז, וזהו השעור הגבוה ביותר במדינה. אם הראש

נתון לאביב גפן, לאלטון ג'והן ולמדונה, אם הדור פונה לאכזבה, לייאוש, לסמים ,

לשכרות ולזנות (כפי שראינו אתמול ב"פופוליטיקה"), ואם זה כיוון החינוך - תגידו

תודה על-כך שאלו תוצאות בחינות הבגרות. במקום ללמוד לבחינות, הם נמצאים בפארק

הירקון. אני מוחה על-כך שבמו-ידינו אנו מדרדרים את הנוער, ואחר-כך אנו קובלים

על-כך שרק 30 אחוז מקבלים תעודת בגרות.

עי דראושה;

כפי שהבנתי מהיושב-ראש, הנתונים הללו כוללים גם את בתי-הספר הערביים.

היו"ר אי בורג;

נאמר כאן כי ההצלחה במיגזר היהודי היא 37 אחוז ובמיגזר הערבי 13 אחוז

מהשנתון.

עי דראושה;

על-פי נתוני מבקרת המדינה רק 45 אחוז מהתלמידים במי גזר הערבי מסיימים בית-ספר

תיכון ורק לשליש מהם כלומר רק ל-15 אחוז מאפשרים לגשת לבחינות הבגרות. זה אומר

ש-6 אחוז מהשנתון במיגזר הערבי עומדים בבחינות הבגרות.

ש' עמיחי;

13 אחוז.

היו"ר א' בורג;

מתוך 100 אחוז שהתחילו את כיתה אי, 13 אחוז יקבלו תעודת בגרות מלאה במכה

ראשונה. זהו הנתון שקיבלנו כאן משלמה ומשלומית.

עי דראושה;

גם ה-13 אחוז הם שעור נמוך, וזה משתקף גם במספר הסטודנטים הערביים

באוניברסיטאות. בששנים האהרונות הלה נסיגה נוספת. מדי שנה 25 אחוז מן הצעירים

הערביים הפונים לאוניברסיטאות, אינם מתקבלים. בעוד שבמערכת ההינוך היהודית שעור

הלומדים במערכת הטכנולוגית מגיע ל-50-60 אחוז, במערכת ההינוך הערבית הוא מגיע

ל-18 אחוז. אחוז זה אינו עולה עם השנים, והתוצאה היא שילדים רבים נושרים ופונים



לשוק העבודה. לצערי הרב, הסטטיסטיקה של משרד העבודה והרו והה מגלה ש-50 אחוז

מעבריינות הנוער במדינה היא של האוכלוסיה הערבית.

אי סלמוביץ;

אני רוצה להתייחס לשני היבטים של בחינות הבגרות: קיבלתי לאחרונה מכתב מבהור

הלומד בכיתה י"ב בחיפה, ובו הוא קובל על-כך שכאשר מישהו רוצה לתקן את ציון הבגרות

שלו ועובר בחינה חוזרת, הציון האחרון הוא שנחשב. ישנם חיילים משוחררים אשר רוצים

לשפר את ציוניהם, אך מקבלים ציון נמוך מן הציון המקורי. אני רוצה להציע שייקבע

כי הציון הטוב ביותר הוא זה שיתחשבו בו. לפעמים עשירית הציון קובעת את גורלו של

התלמיד.

אני רוצה להתייחס גם לציון המגן, שלא אחת מוריד את הציון הסופי. אני מציעה

שציון המגן יהיה כשמו - שיגן על התלמיד מפני כשלון. ציון המגן היום נקבע על-פי

מערכת שלמה של שקלולים הכוללת בין היתר את התנהגותו של התלמיד. בני היה שובב

גדול, וכל המורים התחשבנו איתו דרך ציון המגן. כתוצאה מכך הופחתו ציוני הבגרות

שלו. לדוגמה, במתמטיקה בחמש יחידות הוא קיבל ציון 100, אך הציון שלו ירד ל-93 .לא

צריך לתת למורה פתח להתחשבן עם התלמיד.

ח' מרון;

צריך לפטר את המורים ולהשאיר את השיטה. ברוב המקרים אין זה כך.

אי סלמוביץ;

ברוב המקרים שאני מכירה, זה כך.

זה לא נכון.

ח' מרון;

ישנם תלמידים שאינם עושים דבר לאורך כיתה י"ב, אך לקראת סוף השנה לוקחים

סוללה של מורים פרטיים, משפרים את ציוניהם, ורוצים כי הציון הסופי ייקבע על סמך

ציוניהם בסוף השנה.

אי סלמוביץ;

אני מדברת על אותם מקרים בהם המורה מתחשבן עם התלמיד בגלל התנהגותו. אני

מבקשת שתהיה התייחסות לדברי .

היו"ר אי בורג;

אני רוצה לדעת האם יש כאן גם פרופילים ישוביים. אני רואה שבירקא שעור ההצלחה

הוא אפס וכך גם בעמנואל.

כאשר בודקים את הנתונים על-פי ישובים, התמונה מתעוותת. בעיירות הפיתוח שעור

ההצלחה בבחינות הבגרות עדיין נמוך בהשוואה לערים הגדולות, אך למרות זאת ישנם

שם בתי-ספר בהם ההישגים די גדולים.



היו"ר אי בורג;

האם אפשר לומר שבעיירות פיתוח ניגשים פחות לתלמידים לבחינות הבגרות מאשר

בערים הגדולות, ומכיוון שהסלקציה הראשונה יותר חמורה גם הנתונים מטעים?

האינסטינקט אומר לי כי ככל שבית-הספר הטוב נמצא בשכונה חלשה יותר, כך הסלקציה

המקדימה היתה חמורה יותר.

ש' בן-אליהו;

במספר עיירות פיתוח יש עליה משמעותית באחוז המצליחים מקרב הלומדים.

היו"ר א' בורג;

גם זה אינו אומר לי דבר. אני יכול לשפוט רק על-פי אחוז התלמידים בשנתון ואחוז

הניגשים לבחינות הבגרות והזכאים לתעודת בגרות.

דווקא במספר עיירות פיתוח יש עליה משמעותית באחוז המצליחים מקרב הלומדים.

אשר למנגנונים שאנו מפעילים והמגמות שלהם: מה שאנו עושים הוא קודם-כל משוב

לבתי-הספר. בתי-הספר הם הראשונים אשר מקבלים את הנתונים ביחס לשעורי ההצלחה על-פי

המקצועות.

היו"ר א' בורג;

אם אינה יכול לתת לבית-הספר נתונים על אחוזי ההצלחה במקצועות השונים, מדוע

אינך יכול לתת לי פרופיל ארצי כזה?

שי בן-אליהו;

אתה יכול לקבל. מה שמענין אותנו הוא לתת את הנתונים ברמת בית-הספר, כדי שיוכל

לנתח אותם.

היו"ר אי בורג;

האם תוכל לנו אם קיימת מגמת שיפור, סטגנציה או נסיגה, ומה קורה לבית-ספר

שקיימת בו מגמת נסיגה?

ש' בן-אליהו;

אנחנו שולחים את הנתונים לבית-הספר, על מנת שהמורים יוכלו לדעת איפה הצליחו

ואיפה נכשלו, על מנת לשפר את ההוראה. אחר-כך יקבל בית-הספר את הנתונים בקשר

לזכאים. קיימת התרוצצות בין שתי מגמות סותרות; אנו רוצים שיותר ילדים יגשו

לבחינות בגרות, ומצד שני אנו רוצים לשפר את שעורי ההצלחה. אנו מחפשים את האיזון

הנכון בין שתי המגמות.

י' יונה;

אין פרופיל פסיכולוגי או סוציו-אקונומי לגבי מי שניגש ומי שלא ניגש לבגרות.

האנפורמציה הזו יכולה להיות מענינת מאד. לאחרונה התקבלה החלטה של משרד השיקום

ומשרד החינוך להקציב 10 מליון שקל לפרוייקט תנופה הקשור לשיקום השכונות. מערכת

החינוך משתדלת לא לחלק את התקציבים האלה באופן עיוור, אלא על מנת לשפר את שעורי

ההצלחה בבחוינות הבגרות.



ש' עמיחי;

חגית חובב מקבלת מאתנו את הנתונים באופן שוטף.

י' יונה ;

מדוע לא לחשוב כי כולם צריכים לעבור את בחינות הבגרות?

היו"ר אי בורג;

התזה שלי היא שתפקידן של בחינות הבגרות כפי שהוא היום, הורס את מערכת החינוך.

י' יונה;

השאלה היא למה לא להגדיל את אחוזי ההצלחה כל שנה. שאלה אחרת היא פרופיל

ההצלחה או אי ההצלחה. חברה צריכה להתגאות בשעורי ההצלחה שלה, אך להתבייש במה

שקורה במיגזר הערבי. אחד הדברים החשובים למערכת החינוך הוא המוביליות החברתית.

במידה ואפשר היה לקבוע את נתוני ההצלחה בבחינות הבגרות על-פי קבוצות, אפשר היה גם

לדעת האם מערכת החינוך נכשלה בעבודתה. מבלי לקבל את הנתונים הפסיכולוגיים

והסוציו-אקונומיים של אוכלוסיית התלמידים, אי אפשר גם להתייחס למידת ההצלחה של

מערכת החינוך.

אי סלמוביץ;

מהו אחוז התלמידים הערביים המגיעים למוסדות להשכלה גבוהה, לעומת האחוז של

התלמידים היהודיים המגיע אליהם.

י' שפירא;

מגיעים 50 אחוז מבין 13 אחוז הזכאים לתעודת בגרות, כלומר 7.5 אחוזים מילידי

שנתון מגיעים לאוניברסיטה. אחוז הסטודנטים הערביים נוצריים עולה על אחוז

הסטודנטים מבני עדות המזרח.

הוכפל מספר הלומדים ל-4-5 יחידות במקצועות המתמטיקה והפיזיקה, מאז הונהג

הבונוס על-ידי האוניברסיטאות לאלה שלומדים מקצועות מדוייקים. בתשנ"ב מספר הניגשים

לבחינות הבגרות ב-4-5 יחידות הגיע ל-45 אחוז. בתשמ"ט נעשה ניתוח על-פי ישובים

שאוכלוסייתם למעלה מ-10,000 נפש. אותם ישובים מקיפים כ-90 אחוז מהאוכלוסיה באותו

שנתון. ניסיתי להעמיד את שעורי ההצלחה בבחינות הבגרות מול שעורי הפיתוח של

המערכת החינוכית של אותו ישוב, לא בחטיבה העליונה אלא בחטיבת הביניים. כמו-כן

לקחתי את הפרופילים הסוציו-אקונומיים של אותם ישובים אשר פורסמו במפקד האחרון של

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. . ניסיתי לאתר ישובים אשר הישגיהם בבגרות חורגים באופן

בולט ממקומם בסולם הסוציו-אקונומי. מצאתי שלושה ישובים כאלה מתוך חמישים. יכול

להיות שאם יאותרו ישובים כאלה, ניתן יהיה לנתח את החומר וללמוד ממנו.

לפני כשנה וחצי, עוד לפני שחבר-הכנסת אמנון רובינשטיין ידע שיהיה שר החי נוך,

מסר סגן שר הבטחון עובדיה עלי תשובה לשאילתה של חבר-כנסת, כיצד צה"ל רואה את

השינוי באיכות המתגייסים אליו. חבר-הכנסת רובינשטיין שם-לב לדברים שנאמרו,

ובתגובה עליהם פירסם מאמר ב"הארץ". קיימת עליה בלתי פוסקת באיכות המתגייסים, וזאת

למרות שצה"ל מעלה כל הזמן את רמת הדרישות שלו ואת פרופיל הקצונה. בד בבד עם מגמה

זו, מסתמנת גם הצלחה הולכת וגוברת של האינטגרציה בחינוך. באותו זמן ביקשתי לקבל

מצה"ל את נתוני האוכלוסיה המתגייסת על-פי חלוקה ליישובים. לצערי קיבלתי מצה"ל

תשובה שלילית. צה"ל לא רצה להיתפס כמי שמחלק ציונים ליישובים.



ח' מרון;

רציתי לומר דבר שעקיבא כבר רמז עליו: יש הרבה בתי-ספר המחזיקים בילדים עד סוף

י"ב, מתוך ידיעה ברורה שכלל לא יגשו לבחינות הבגרות וגם אם יגשו, בוודאי לא

יעברו. אותם בתי-ספר עושים זאת מתוך התחשבות בכך שישנם מקומות עבודה שדי להם

בהצגת אישור על סיום 12 שנות לימוד, ומשום שהם יודעים כי הוצאת התלמיד אל מחוץ

לבית-הספר, פירושה הוצאתו לרחוב.

בסטטיסטיקות של משרד החינוך על בתי-הספר השונים יש ברכה מצד אחד, מצד שני

ישנם מורים הנושאים על גבם את התלמידים החלשים במשך שנים ומתגמלים אותם בעוד 5-10

נקודות בציוני המגן, אך כאשר הסטטיסטיקה מגיעה למנהל - המורה מקבל מהמנהל מכה על

הראש, משום שאין קורלציה בין ציוני המגן לבין ציוני הבגרות.

היו"ר א' בורג;

צריך להכריע מה תפקידו של הציון השנתי. אם צריך להיות ציון שנתי, הוא צריך

להיות כשמו - הוא צריך להיות ציון מגן ולהעלות את הציון. אם הוא מעלה את הציון,

נותנים אותו. אם הוא מוריד את הציון, אין מתחשבים בו.

ח' מרון;

יש מורים שקיבלו בעבר על הראש, ולכו הם נותנים רק מה שמגיע לתלמיד. האם מותר

למורה להתחשב גם חינוך לערך העבודה? בית-הספר צריך לחנך גם להשקעת עבודה, ומותר

למורה לתגמל תלמיד שהשקיע עבודה, או לפגוע בתלמיד שלא הראה שהוא יודע מהו ערך

העבודה, ורק בסוף השנה הצליח לשפר את הישגיו בעזרת מורים פרטיים או בעזרת הנתונים

הטבעיים שלו.

היו"ר אי בורג;

זהו נושא מסובך שאינני רוצה להכנס אליו עתה. אם המורה הוא זה שצריך לחנך את

הילד לעףבודה, גם הילד יכול לשאול האם מה שהמורה עושה הוא עבודה. אני יכול להצביע

על בתי-ספר בהם המורים מחלקים תדפיסים על החומר שלא הספיקו ללמד, ומחלקים אותו

לתלמידים. ישנם יחסי גומלין של העברת ערכים בלתי מדידים בין התלמידים למורים.

חי מרון;

אם תלמיד לומד בכוחות עצמו בבית ומגיש עבודה, זה לא ראוי להערכה?

היו"ר א' בורג;

אני יכול למדוד ערכים שונים.

י' לוי;

בסגנון דבריה של חברת-הכנסת דליה איציק, גם אני יכול לומר שאני מאוכזב

מהדיון, לא בגלל מה שנאמר בו. אני מאוכזב משום שדנים כאן במספרים ובסטטיסטיקות,

אך אין דנים בחינוך.

היוייר אי בורג;

זוהי ביקורת שאינה במקומה. ועדת החינוך מקיימת במשך המושב למעלה מ-120

ישיבות, חלקן עוסקות בנושאים פדגוגיים טהורים.



י' לוי ;

אינני מדבר על ישיבות אחרות של הוועדה אלא על הישיבה הזו. נאמר לי כי נושא

הישיבה הזו יהיה לקחים על בחינות הבגרות השנה. אני הושב ששלמה בן-אליהו אמר כמה

משפטים שהם המשפטים העיקריים בדיון היום, באיזו מידה על-פי תוצאות בחינות הבגרות

האלה אפשר לקבל כיווני דרך לשיפור המערכת.

ש' עמיחי;

הנתונים נשלחו על-ידי למנהלי המחוזות במשרד החינוך, ולא היתה כל כוונה

להוציאם לעתונות.

היו"ר א' בורג;

האם גם אני יכול להיות מכותב לנתונים?

שי עמיחי;

בהחלט. בעוד כחודש נסיים לבדוק את הבחינות, ואת התוצאות נפרסם בתחילת ספטמבר.

בנוסף לכך נעשית עבודה איטית מאד של השלמת נתונים לאורך השנה. כאשר אנו מפרסמים

נתונים הנוגעים ליישוב, יכול להיות שביישוב המסוים היינה איזו שהיא בעיה שבגללה

נקבע כי תלמידים מסוימים אינם זכאים לתעודת בגרות, אך הם יהיו זכאים בשלב מאוחר

יותר.

ש' בן-אליהו;

לא צריך לשכוח כי בגלל שביתת עובדי המדינה לא נמצאים כאן הרפרנדים המתאימים.

אנו עובדים עכשיו בתנאים קשים.

היו"ר א' בורג;

רוחי אינה טובה. לא קיימנו עד היום ישיבה מן הסוג הזה, כדי למסד נוהל עבודה.

אני מרגיש הכלים שגיבש המשרד אינם כלים, וקיימות בעיות במערכות עיבוד הנתונים

שלכם. כדי שנוכל לעשות את עבודתנו בכובד-ראש, אנחנו צריכים את הכלים. ישנם נתונים

שאני מבקש מכם להביא לכאן. אומר זאת בצורה ציורית: לדעתי נכשל המבחן בכל הנוגע

לתוצאות מבחני הבגרות, כי עם התוצאות האלו אי אפשר לעשות כלום, חוץ משימוש בהם

לצורך בחירות מוניציפליות.

כאשר הנתונים מגיעים אליה, תפקידה לנבור בהם ולפרסם

אותם. התפקיד שלכם הוא לדאוג לכך שהנתונים יתפרסמו בצורה אובייקטיבית ככל שניתן.

מכינים את קובץ הנתונים על-ידי מספר מצומצם של אנשים, וכאשר הם מוכנים מכנסים

מסיבת עתונאים ונותנים בהאת הפרשנות לנתונים.

לא הייתי רוצה להיות מנהל מחוז אשר מקבל את הנתונים לאחר מסיבת עתו נאים.

תעשו זאת סימולטנית. לאחר שהתבררו תוצאות מבחני המשוב בכיתות גי, הוחלט לכנס

מסיבת עתו נאים. לילה קודם חשדו שמישהו הדליף את התוצאות לפלוני, ולכן הקדימו את

מסיבת העתונאים. עשו עבודה חפוזה, ובעצם לא הצליחו להציג נכון את מה שרצו להשיג

במבחני המשוב, אלא גרמו נזק גדול יותר.

בקשתי היא שהמשרד יציג נוהל של פרסום תוצאות בחינות הבגרות. היום לא קיים

נוהל כזה. אני רוצה ךלומר לכם מהם הנתונים שוועדת החינוך מבקשת: אני רוצה לקבל

את הנתונים המתייחסים לשנתון אחד, תוך חלוקה בין יהודים וערבים. אני רוצה לדעת את



אחוז הלומדים בכל כיתה מכיתה ' rואילך. החל מכיתה טי, אני רוצה לדעת מה החלוקה

הפנימית בין הלומדים לבגרות לבין הלומדים לבחינות גמר. אני רוצה פרטים גם על הלא

לומדים, וכמה נמצאים במסגרות אחרות כמו עבודה ורווחה, וכמה לא לומדים כלל. לגבי

אלה שהגיעו לי"ב, אני רוצה לדעת כמה לא הוגשו לשום סט של בחינות. אני רוצה לדעת

כמה מבין הניגשים לגמר ולבגרות, קיבלו את התעודה. אני רוצה לדעת את מספר הלומדים

בי"ב, את מספר הלומדים לבגרות ואת מספר הניגשים לבגרות מתוכם. אני רוצה לדעת מה

מספר מקבלי התעודה במכה ראשונה, ומספר מקבלי תעודת בגרות שיש בה מתמטיקה ופיזיקה

ברמה של 4-5 נקודות. אני רוצה את המספרים ואת התרגום לאחוזים של כל הנתונים האלה.

אני רוצה לקבל את הנתונים האלה על-פני רצף של כמה שנתונים. אני רוצה לקבל את

ממלכתי, ממלכתי דתי, מקיף, תיכון עיוני, ישיבות

תיכוניות ועוד. האם אפשר לגבל גם את מספר טעוני הטיפוח בכל כיתה. לא הרי הצלחה

של 90 אחוז כאשר יש אפס טעוני טיפוח, כהצלחה של 50 אחוז בכיתה טעוני טיפוח. בפרק

הפרופיל היישובי, אני רוצה לדעת כמה לומדים ביישוב וכמה מחוץ ליישוב. את

הפרופילים שאני רוצה ברמה הארצית, אני רוצה גם ברמה היישובית. אבקש לקבל את

הנתונים או את רובם עוד לפני היציאה לפגרה. איני רוצה שנגיע לשנה הבאה, ורק אז

נקיים דיון בתוצאות מבחני הבגרות.

לנושא ציוני המגן נקדיש ישיבה נפרדת.

(הישיבה ננעלה בשעה 10.55)