הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 95

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום רביעי. יח' בתמוז התשנ"ג (7 ביולי 1993) שעה 00;10

נכחו;

חברי הוועדה; א' בורג - היו"ר

י' בא-גד

ש' יהלום

מ' שטרית

מוזמנים; ש' כנעני - מנהל גף למיפוי ותכנון מוסדות חינוך,

משרד החינוך והתרבות

אי זבדה - מנהל מחוז חיפה, משרד החינוך והתרבות

אי הרצוג - מפקח על החינוך העל-יסודי, מחוז חיפה

יי ארוכה - מפקח מחוז חיפה

ני להב - ראש עיריית חדרה

מ' קוסטליץ - סגן ראש עיריית חדרה

א' צור - מחלקת החינוך, עיריית חדרה

ש' אשבל - מנהל אגף חינוך, " "

א' אריה - מנהל מחלקת החינוך " "

ע' משה - עיריית חדרה

א' הולס - נציג ועד ההורים, חדרה

א' מסיקה - " " " "

ו' נחום - " " " "

א' יחזקאל - " " " "

א' כהן - " " " "

מ' אדרי - " " " "

ג' שחר - " " " "

ש' לחמן - נציג ועד ההורים הארצי

מזכירת הוועדה; י' גידלי

קצרנית; א' אלפיה

סדר-היום; שביתה במערכת הלימודים היסודיים בחדרה.



שביתה במערכת הלימודים היסודיים בחדרה

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

התכנסנו כאן אחרי שמערכת הלימודים היסודיים בחדרה שבתה. אני מבקש לומר

שוועדת החינוך והתרבות של הכנסת נרתעת מאוד מלהיכנס לדברים מהסוג הזה, כי

בסופו של דבר, אלה דברים שצריכים להיפתר במערכת היחסים שבין השלטון המקומי,

השלטון המרכזי והאזרחים. אבל, כשמדובר בהשבתת הלימודים בכל המערכת והדברים

מגיעים למבוי סתום, אנחנו רוצים לשמוע לפחות דיווח ולדעת איפה הדברים עומדים.

מכיוון שנציגי ההורים טרם הגיעו, אני מבקש לקבל לפחות את שתי נקודות המבט

הנוכחות כאן, אחת של משרד החינוך והתרבות, והשניה של העיריה, ואני מקווה

שבהמשך יגיעו גם נציגי ההורים.

אדוני ראש העיר, בבקשה.

ראשית, נדמה לי שבתקופה הזאת, אנחנו ומשרד החינוך והתרבות, משדרים על גל

אחד. כבר לפני שנים רבות חדרה החליטה על רפורמה. אישרו אותה מועצות עיר לפני

10 ו-15 שנים. אנחנו אימצנו את ההחלטה וכבר שנתיים דחינו את ביצועה ואת

יישומה, משום שחשבנו שבתנאים הפיסיים שקיימים בשטח, בלתי ניתן היה ליישם את

הרפורמה. לא שעכשיו המצב מושלם, אבל הוא הרבה יותר טוב ממה שהיה. למרות הרבה

בעיות, החלטנו, ביחד עם משרד החינוך והתרבות, להתחיל ביישום הרפורמה בחדרה,

כאשר שינינו את קו המחשבה באופן שאנחנו הולכים על בתי ספר מקיפים ולא קרית

חינוך אחת גדולה של חטיבות ביניים. זה רעיון שמוסכם עלינו.

לדעתי, ועד ההורים המרכזי, ששבת, לא רוצה בכלל רפורמה. למרות שלפני

שנתיים, החליט ועד ההורים המרכזי שהוא בעד יישום הרפורמה, אלא שמצאו כל מיני

תירוצים שהמיבנים שניבנו לחטיבות הביניים הם מיבנים לא מושלמים, לא בטיחותיים,

וכן הלאה.

היו"ר אי בורג;

מר להב, תן לנו בבקשה קצת נתונים. כמה תלמידים? כמה בתי ספר? כמה חטיבות

תהיינה? כמה תיכונים?

ני להב;

יש לנו 17 בתי ספר יסודיים ו-6 בתי ספר תיכוניים, ממלכתי וממלכתי-דתי.

בסופו של דבר, המגמה היא להקים בחדרה 4 בתי ספר מקיפים - חטיבת ביניים פלוס

תיכון - 3 במרכז העיר, ו-1 בבית אליעזר. בית אליעזר זו השכונח המזרחית של

חדרה.

אני רוצה לציין שבארבע השנים האחרונות, האוכלוסיה בחדרה גדלה ב-50%.

קלטנו, בין היתר, 12 אלף עולים, שזה 25% ממספר התושבים שהיה קודם. רוב העולים

שקלטנו הם רוסים, יש רק כמה משפחות אתיופיות. בקטע הזה משרד החינוך לא עזר לנו

ולו בשקל אחד, להרחבת בתי ספר יסודיים או לבניית בתי ספר יסודיים, בגלל



הרפורמה, וזו אחת הרעות ההולות שלנו. משרד החינוך אמר, שאם הולכים לרפורמה,

הוא מוכן להקציב תקציבים רק למטרת הרפורמה. למרות שנוספו 1,500 תלמידים - רק

בבתי הספר היסודיים - לא קיבלנו אפילו שקל אהד. מצד אחד, ההטיבות לא היו

מוכנות, ומצד שני, היתה לנו צפיפות נוראה בבתי הספר, ומשרד החינוך לא נתן לנו

תקציבים בגלל שלא יישמנו את הרפורמה. לא יישמנו את הרפורמה משום שחטיבות

הביניים לא היו מוכנות.

למעשה, היום, אין אלטרנטיבה, אלא מה שמשרד החינוך והעיריה מציעים. שנה

אהת אנחנו מוציאים את כיתות זי ומקימים הטיבת ביניים. תוך כדי כך בונים בתי

ספר נוספים, ומשלימים שני בתי ספר מקיפים.

כמה חדרים תבנה בשנה הבאה, אם זה יתממש?

נתונים מדוייקים יתן שלום אשבל.

כדי לטהר את מה שהוא רוצה לטהר, יכול ועד ההורים להביא כמה סיבות שהוא

רוצה, אבל, לצערי הרב, אין דרך אחרת. בשנה הזאת, אין מנוס אלא לפתוח חטיבות

ביניים לכיתות זי, ולאחר מכן, ללכת במסגרת בתי ספר מקיפים, משום שהצפיפות בבתי

הספר הנוכחיים, בעיקר הממלכתיים, היא בלתי נסבלת, ואין יותר מקום לתלמידים

ללמוד בחם.

אני מבין שמבחינת הבינוי משרד החינוך נותן גב, ואם התכנית תצא לפועל,

המערכת תגיע לרווחה.

אנחנו נגיע לרווחה בעוד שנה. תהיה לנו שנה קשה מאוד. אנחנו יכולים לפתור

? את הבעיה של הצפיפות על ידי כך שאנחנו מוציאים את כיתות זי ומשחררים כיתות

אחרות.

לאן אתה מוציא אותם?

למיבנה הנוכחי של חטיבות הביניים.

כמה מיבני חטיבות עומדים ריקים?

שלושה. 2 מיבנים בממלכתי, ו-1 בממלכתי דתי.

שלוש חטיבות עומדות ריקות?



ש' אשבל;

לא, שתיים ריקות, אחת בינתיים בשימוש יסודי.

היו"ר א' בורג;

זה מיבנה מודרני? סגור?

נ' להב;

זה מיבנה מודרני, ואסביר לך למה הוא סגור. המיבנה עצמו היה מוכן, אבל לא

היו דרכי גישה, לא היו כבישים, לא מדרכות, לא מגרשי משחקים, לא פיתוח לא שום

דבר. ולכן לא הסכמנו שייפתח. השנה הסכמנו לפתוח אותו למרות הבעיות.

עכשיו, הדרך היחידה היא להעביר את כיתות זי לחטיבות הביניים ותוך כדי כך

לבנות, ואז, ישתחררו כיתות בבתי הספר הממלכתיים במרכז העיר.

ועד ההורים אומר, לא, אתם תעבירו בית ספר שלם ממזרח חדרה, וחלק ממרכז

העיר, ותלמדו אותם שם, בחטיבות הביניים. לא לפתוח את חטיבת הביניים אלא להקים

בית ספר יסודי. למה הדרך הזאת לא טובה, יפרטו אחר כך.

שי יהלום;

זאת אומרת, הוויכוח הוא על שנת התפר. אין ויכוח מה יהיה בתשנ"ד.

ני להב;

להערכתי, הוויכוח הוא יסודי ועקרוני. משום שוועד ההורים לא רוצה את

הרפורמה, ובקטע הזה, את הנעשה אין להשיב.

שי יהלום;

תסביר לנו למה הם לא רוצים?

נ' להב;

לו ועד ההורים היה מורכב מאנשי חינוך או מאנשי ציבור מובהקים, אז אני

יכול להבין. אבל יש דעה בארץ שהרפורמה לא הצליחה. אין לנו אלטרנטיבה אחרת מזו

שאנחנו מציעים. מה שוועד ההורים מציע הוא הרבה יותר גרוע, וזה לא ילך. הם

מציעים לאסוף תלמידים מכל רחבי העיר. למשל, אם יש לנו בבית ספר ארלוזורוב כיתה

א' שמשם צריך להעביר 12 תלמידים לחטיבת הביניים. לאיזה הורה מ-12 התלמידים

אני יכול לומר אתה תעביר את הילד, ואתה תשאיר אותו. זה בלתי אפשרי. וזה לא רק

בית ספר ארלוזורוב, זה גם בתי ספר אחרים. הם חוששים שהתכניות שמשרד החינוך

ואנחנו מציעים לא תצאנה אל הפועל בשנה הנוכחית, וכי אנחנו יוצרים אצל תלמידי

כיתות זי טראומה כפול שתיים. פעם אחת כשנעביר אותם, ופעם שניה כשנחזיר אותם.

היו"ר אי בורג;

מה אתה אומר לטיעון הזה?



נ' להב;

אנחנו אומרים שהוצאתם היא הדרך הפחות גרועה, אפילו מבחינתם. כי המצב

הנוכחי הוא בלתי נסבל. פשוט אי-אפשר, אין לנו מקום בבתי הספר. ומה הם אומרים?

תביאו קרוואנים. ולכך, גם משרד החינוך וגם אנחנו לא מסכימים.

כמה כיתות ז' ילמדו במיבנים הישנים?

נ י להב;

21 כיתות.

שי יהלום;

זאת אומרת, מרכזים את כל כיתות ז' בשניים-שלושה מיבנים.

היו"ר א' בורג;

אתמול היה כאן דיון על מעבר לחמשה ימי לימודים והתפתח דיון מעניין, האם

ראש הרשות מייצג את רצון תושביו? אחת הטענות שעלתה תיתה, ראש הרשות לעולם לא

ייצא כנגד תושביו כי אז הוא לא ייבחר עוד פעם.

תסביר לי עכשיו את הקטע הפוליטי, הלא-חינוכי של הקרב הזה. אם כל ההורים

מתנגדים - ושוב, בלי קשר לחינוך בכלל, אני פשוט רוצה להבין איך עובדת הדינמיקה

חפנימית. אם אתה מרגיש לא נוח עם זה, אל תענה- אז איך אתה יוצא כנגד ההורים

ועוד בשנת בחירות?

ני להב;

אומר לך בכנות. אני צריך לבחור בין שתי רעות חולות. השאלה, מה האלטרנטיבה

הפחות גרועה. אני חושב שמנהיגות צריכה להוביל גם בשנת בחירות. דרך אגב, לא כל

ההורים מתנגדים, והנציגות לא מדברת בשם כל ההורים, אולי בשם רוב קטן. אבל,

השאלה מה אנחנו יכולים לעשות? אין לנו דרך אחרת, ובמובן מסויים אני מהמר, זה

לא משוש חיי, אבל אין לי דרך אחרת.

היו"ר א' בורג;

אומר זאת במלים שלי. אתה אומר; יכול להיות שמלכתחילה לא הייתי צריך את

המהומה הזאת בשנת בחירות. אבל, אם האזרחים ישאלו אותי על החינוך בעיר, ואני

צריך להגיד להם שהחינוך בעיר תקוע ואני לא יכול לעשות שום דבר, אני כבר מעדיף

להגיד להם, החינוך בעיר תקוע, והנה אני מנסה לעשות משהו.

ני להב;

נכון.

אני רוצה להוסיף ולומר שבשנתיים האחרונות היה בלבנו הרבה על משרד החינוך,

ואם חטיבת הביניים לא נפתחה לפני שנה, בין היתר זה בגלל משרד החינוך, כי פשוט

עצר לנו תקציבים. אני חייב לציין שבחודשים האחרונים היד פתוחה ונדיבה. מנכ"ל

משרד החינוך היה אצלנו לפני כשבועיים, למד את הבעיה, הגיע למסקנה חד-משמעית

שחייבים לפתוח, ושם לנו 3 מיליון שקלים לשיפוץ חטיבות הביניים כדי שיהיה אפשר

לפתוח אותן.



היו"ר א' בורג;

תודה.

שלום אשבל, בבקשה.

ש' אשבל;

. אני אעסוק בעובדות כדי שהתמונה תהיה בהירה.

חטיבות הביניים החלו להיבנות בשנת 1989, ולמעשה היו מוכנות כבר לקראת שנת

1990. החטיבות היו אמורות להיות חלק בלתי נפרד מקרית חינוך, שם אמורות היו

להיות שלוש חטיבות נפרדות, עצמאיות, כיתות זי, חי טי, ולא בקשר כלשהו עם בתי

ספר על-יסודיים, כלומר חטיבות עליונות. קרית חינוך שפירושה, כיתות זי, חי ו-

ט', שלוש חטיבות בממלכתי, שתי חטיבות בממלכתי-דתי, באותו מקום, בשטח אחד, כאשר

לזה מסונפים מרכזי ספורט, פעילות קהילתית - - -

היו"ר א' בורג;

כמה ילדים אמורים היו ללמוד בקריה הזאת?

ש' אשבל;

בסופו של התהליך היו צריכים להיות שם 5,000 תלמידים. כאשר בהמשך היו

צריכים להתווסף עליהם עוד שני בתי ספר תיכוניים. כאשר נכנס ראש העיר הנוכחי,

והיתה חשיבה בנושא הזה, הגענו למסקנה שבלתי אפשרי לרכז שם את כל התלמידים

בצורה זו, מה עוד שכיתות ז' ח' תהיינה מנותקות מבתי הספר העל-יסודיים, כלומר

מהחטיבות העליונות, והוחלט שבמקום חטיבות נפרדות עצמאיות יהיו בתי ספר מקיפים,

כאשר לכל בית ספר מקיף, חטיבות הביניים יהיו בשטח הפיסי שלו ולא מנותקות ממנו.

היו"ר א' בורג;

ואז, כמה ילדים ילמדו בקמפוס כזה?

ש' אשבל;

42 כיתות, כפולה של 7, זו למעשה התפוסה בכל שנתון, כאשר אנחנו מדברים

מכיתה ז' עד כיתה י"ב, 7 כיתות בשנתון, 42 כיתות. עד היום, יש לנו 2 בתי ספר

תיכוניים ממלכתיים בעיר, בית ספר תיכון ממלכתי-דתי, וזה למעשה מהווה את הבסיס,

גם העיוני וגם המקצועי לכל התלמידים בעיר, וזה לא עונה על הדרישות. וכבר דובר

פה שאנחנו קלטנו למעלה מ-1,500 תלמידים בחינוך היסודי, ואין לנו פתרון לכ-500

תלמידים בחינוך העל-יסודי.

חטיבות הביניים שניבנו, הן בחינוך הממלכתי והן בחינוך הממלכתי-דתי, היו

למעשה מוכנות כבר בשנת 1991. בפועל יש 18 כיתות-אם בחינוך הממלכתי, ואילו

בחינוך הממלכתי-דתי 6 כיתות-אם תקניות, להוציא חדרי ספח. בחינוך הממלכתי-דתי

איכלסנו את מבנה החטיבה בתלמידים מהחינוך היסודי, מאחר והיה בית ספר בחינוך

הממלכתי שלא היו לו כיתות, הכנסנו שם כיתות של היסודי. בחינוך הממלכתי, 2

החטיבות עומדות ריקות משנת 1991 עד היום כשהן כבר מושלמות. אי-אפשר היה לאכלס

אותן משום שלא היו מחוברות. לא היה כסף לסלילת דרכי גישה, לא היה כסף להשלמת

רשת החשמל, לא היה כסף לריהוט וציוד, ואי-אפשר היה לאכלס את החטיבות הללו. כל

הנסיונות של הרשות לקבל מילוות ומענקים, לא הצליחו. הגענו גם לשר הפנים ולשר

האוצר ולא הצלחנו לצייד את החטיבות ולהתחיל למעשה בהליך שבו אנחנו מתחילים

עכשיו.



הסיטואציה שבה אנחנו מצויים בשנה זו היא, שברחבי העיר הכיתות מאוכלסות עד

מעל לתקן, 42 ,41 ,40 תלמיד בכיתה.לקראת שנת הלימודים תשנ"ד, יש לנו 360

תלמידים מכיתות אי עד חי, שאי-אפשר למצוא להם מסגרת מכיוון שאין כיתות

בשבילם, וזאת, אחרי שהכיתות מאוכלסות בלמעלה מ-40 תלמידים בכל כיתה, וזאת

כמובן, אם לא נשתמש בשני המיבנים הריקים.

כלומר, יש שתי אפשרויות לפתור את הבעיה. לקחת את 360 התלמידים האלה, מכל

רחבי העיר, ולרכז את כולם באיזה שהוא מקום שהוא בלתי אפשרי, גם מבחינה

לוגיסטית וגם מבחינה פדגוגית, ופירושו של דבר להסיע 360 תלמידים, מכיתה אי עד

כיתה חי - -

היו"ר אי בורג;

מדובר ברשימה שמית של 360 התלמידים האלה?

שי אשבל;

כן, רשימות שמיות.

היו"ר אי בורג;

לפי מה קבעתם שזה ראובן ולא שמעון?

ש' אשבל;

רובם הם עולים חדשים, וגם משכונת בית אליעזר

היו"ר אי בורג;

אז בעצם, ה-360 הם התלמידים העולים.

שי אשבל;

לא, לא, יש גם כאלה שהגיעו לשכונת בית אליעזר.

אציין פה נקודה חשובה. יש חיום בחדרה התפתחות בבנייה שהיא ללא תקדים, הן

במרכז העיר, הן במזרח העיר, והן בשוליים, כולל שכונת גבעת אולגה. חלק גדול

מהדירות האלה עוברים מהפריפריה למרכז, אבל כל הדירות שנמצאות בפריפריה,

מתאכלסות על ידי אנשים שהגיעו מכפר-סבא, מרעננה, מאילת, מקרית שמונה, ולכל אלה

צריך לתת פתרונות בכיתות.

היו"ר אי בורג;

כלומר, מכיתה בי ומעלה יש את הוותיקים, תושבי העיר, שהתחילו את אי, פלוס

החדשים שאין להם מקום, ומכיתה אי אין בעצם סלקציה.

שי אשבל;

לא, מכיתה אי יש לנו את החדשים שהגיעו, ה-360, ולדעתי זה לא המספר הסופי.

מספרים אלו אין להם פתרון. הפתרון שיכול להיות הוא באחת משתי אפשרויות; או על

ידי ריווח כיתות בבתי הספר היסודיים, פינוי חדרים, העברת כיתות זי אל מבנה

החטיבות והחלת הרפורמה כבתי ספר מקיפים; או לקחת את כל התלמידים הללו ולאייש

את שני המיבנים העומדים ריקים.



היו"ר א' בורג;

או - ואני שואל - לקחת את המיבנים הריקים ולהקים בהם בית ספר יסודי נוסף,

לאו דווקא של העודפים.

ש' אשבל;

לוגיסטית, אין לי אפשרות לעשות זאת. אם אתה, כהורה, יש לך כבר מקום רשום,

ואני . אבוא לנייד את בנך מהמקום שהוא מול הבית, אל בית ספר אחר שנמצא במרכז

אחר, והוא זקוק להסעה, אתה לו תיתן לעשות זאת בשום פנים ואופן.

מבחינתנו, נכון להיום, צריכים להיפתח בחדרה, עד תשנ"ה, שלושה בתי ספר

מקיפים. שניים קיימים בפועל, אלא שצריך להשלים את בנייתם כדי שייהפכו מבתי ספר

ארבע שנתיים לשש שנתיים. יש לנו כבר את הפרוגרמות ממשרד החינוך והן נמצאות

בתכנון. תאריך היעד לסיומו של התכנון הוא 15 בספטמבר. כלומר, ב-15 בספטמבר שנה

זו, יכולים אנחנו או לצאת לבינוי מיידי על ידי מיכרז, או ללא מיכרז, דרך החברה

למשק ולכלכלה, ואז, יהיו לנו שני בתי ספר מקיפים, שיוכלו לקלוט, בשנת תשנ"ה,

את השנתון של כיתות זי הבאות כדי שיהיו לנו כיתחות זי ו-חי. אומרים נציגי

לא יהיה המשך, תכניסו עכשיו כיתות זי, מה יהיה עם איתם בשנה הבאה,

כשיגיעו להמשך הרפורמה או להמשך בתי ספר המקיפים? ואנחנו אומרים: אנחנו בתהליך

של עבודה מואץ, ועד 1 בספטבר 1994, יהיה לנו המענה לשכבות הללו. אולי לא כל

המערכת -עד כיתה י"ב - תהיה כבר בנויה, היא תהיה מושלמת עד שנת הלימודים

תשנ"ו, אבל לגבי השנתונים הללו יהיה לנו כבר פתרון.

יתירה מזו, בתכנון נמצאת גם הפרוגרמה של בית ספר תיכון מקיף חדש, בבית

אליעזר, ואז יהיו 3 בתי ספר תיכוניים מקיפים בסקטור הממלכתי. בסקטור הממלכתי-

דתי יש לנו היום פתרון לבנים, גם כיתות זי חי לא תהיה בעיה. הבנות, בתהליך של

עבודה מואץ נמצא גם המבנה של תיכון מקיף לבנות, ולכל היותר בחודש בנובמבר, גם

הוא יהיה מוכן. כלומר, בסקטור הממלכתי-דתי, תהיה לנו תשובה כבר בחודש נובמבר,

גם לשלושת השנתונים, זי חי טי. בסקטור הממלכתי, תהיה לנו תשובה עד 1 בספטמבר

1994, לכיתות זי ואולי גם לכיתות חי, כך שלמעשה, לפחות שלושת השנתונים של

החטיבות יהיה להם הבינוי, כאשר יש לנו גם את הכיתות העליונות.

אני רוצה להבין. לפי התכנית שלכם, אתם לוקחים מכל 17 בתי הספר את כיתות

זי, מעבירים לקרית. החינוך. זאת אומרת שבשום בית ספר יסודי בעיר לא יהיו כיתות

זי, ובכולם יהיה כיתות חי.

נכון.

בשנה שאחרי זה, אתה אומר, כל כיתות זי שירצו להמשיך בכיתות חי, חלקם

ימשיכו בקרית החינוך, וחלקם אולי כבר יוכלו להמשיך - - -

לא, סליחה. איפה שאמורה היתה להיות קרית החינוך, יהיה בית ספר תיכון מקיף

"עמל", ובתיכון הכללי תהיה החטיבה.



ש' יהלום;

נניח שאנחנו הבנו שמבחינתכם זה התהליך הטוב ביותר, מה הטענות של ההורים?

שי אשבל;

שתי טענות, לפחות לפי מה שאנחנו שמענו. טענה אהת - -זה המעבר מכביש מס' 4

אל מבנה חטיבות הביניים הממלכתיות. אין שם לא גשר ולא מעבר תת-קרקעי. גשר, אי-

אפשר להקים על כביש מס' 4 מכיוון שיש התנגדות של משרד הבטחון, ולמעבר תת-

קרקעי, מע"צ מתנגדת.

היו"ר אי בורג;

ומה אתם עונים על זה?

שי אשבל;

התשובה שלנו חד-משמעית. כל התלמידים, בכל המקומות, ולא משנה מה המרחק,

יוסעו בקווי שירות, ובענין הזה אנחנו במשא ומתן עם חברת אגד. יתרה מזאת, להצות

את כביש מס' 4 כדי להגיע אל מבנה חטיבות הביניים, מהמשטרה דרומה, זה בלתי

אפשרי כי יש שם מפעלים פרטיים שמגודרים ואי אפשר לעבור דרכם. בכל מקרה,

התלמידים חייבים להגיע באמצעות הסעה.

שי יהלום;

ואתה מתחייב לתת לו להסעה לכל החיים? מה יהיה בעוד שנתיים?

ש' אשבל;

אנחנו מארגנים קווי שירות, באמצעות אגד, לא רק לשנה זו, אלא באמת לכל

החיים.

שעד 1 בספטמבר 1994, אנחנו לא נספיק להמשכיות

? ולרצף של קליטה ישירה לכיתות זי. בפועל, לסקטור הממלכתי-דתי יש היום תשובה, פה

אין בעיה. הבעיה מתמקדת בסקטור הממלכתי בלבד. בסקטור הממלכתי, הדברים נמצאים

כבר בתכנון. יש התחייבות של משרד החינוך לתקציבים, הפרוגרמות נמצאות כבר

בתכנון וכל הוועדות אישרו אותן. עד סוף ספטמבר נגמר התכנון ואנחנו יוצאים

לבינוי. במקרה הגרוע ביותר, לא נוכל לבנות את כל מה שאנחנו מתכננים, אבל לבנות

את הכיתות לשכבת כיתות זי, לשנת תשנ"ה, זאת אנחנו בהחלט יכולים להרים,

ובשלושה מוקדים; ב"עמל"; בתיכון הכללי ובתיכון המקיף החדש בבית אליעזר. את

שלושת המוקדים הללו אנחנו יכולים לגמור.

היו"ר א' בורג;

תודה.

שי כנעני, בבקשה.

שי כנעני;

לדעתי, ההתנגדות הראשונה נובעת מחשש מן השינוי. התנגדות נוספת, סמויה,

שאיש לא יביע אותה בצורה גלויה, היא שבחדרה יש היום שני בתי ספר תיכוניים.

האחד - התיכון העיוני שיש לו הסטוריה מאוד ידועה. זה בית ספר סלקטיבי,



יוקרתי וכל מה שקשור בזה. השני - בית הספר התיכון המקצועי "עמל". 2 חטיבות

הביניים אמורות להיצמד לשגי בתי ספר אלה, שהולכים להיות בתי ספר מקיפים. כבר

היום יש בבית ספר "עמל" מגמות עיוניות, משמעותיות. ולדעתי אלה ההתנגדויות

העיקריות.

דבר נוסף. אני מבקש לקחת בחשבון שצוואר הבקבוק שלנו זה בניית 14 כיתות

בבית הספר התיכון העיוני. ברגע שיהיו לנו שם 14 כיתות, אפילו אם לא ייבנה חדר

אחד בחטיבת הביניים - הבנין כבר קיים - לא תהיה לנו בעיה משום שיתפנה מיבנה של

10 כיתות ז' .שעוברים לבית הספר התיכון, ואז, יש לנו מקום לאכלס את בוגרי כיתות

ז' של השנה הבאה. כפי שאמרתי, אפילו אם לא נבנה, אנחנו נפתור את הבעיה.

היו"ר א' בורג;

אתה חושב שאפשר לעשות זאת בשנה?

כן, ללא ספק.

אנחנו מדברים גם על השלמת שני המיבנים של חטיבות הביניים האלה, אבל, נניח

שכולנו סקפטים וזה לא יקרה, דבר שלא יהיה נכון, אנחנו לא נמצאים במצב שלא יהיה

מקום לאכלס את כיתות זי בשנה הבאה.

אני רוצה להוסיף רק משפט אחד. אם לא נתחיל בתהליך הזה עכשיו, המבוי הסתום

שאנחנו מצויים בו השנה, יהיה פי כמה יותר גדול ולא ניתן לפתרון, יהיה תוהו

ובוהו כזה במערכת שלא נוכל להתגבר עליו.

ש' יהלום;

הענין של כביש מס' 4 זה בעיה בסיסית שכנראה קשה לפתור אותה, ואולי בכלל

לא ניתן לפתור אותה, נכון?

ש' אשבל;

בוודאי. אין גישה. גם אם תלמיד ירצה לבוא ברגל, מלוווה על ידי הורה או

מאבטח הוא לא יוכל לעבור דרך כביש מס' 4, כי יש שם מפעלים פרטיים מגודרים.

היו"ר אי בורג;

זאת הוא ממילא עושה היום. בעצם, מאיפה שהוא יבוא הוא צריך לעבור את הכביש

הזה.

כאן הגענו למבוי סתום, אני לא יודע לאן נעלמו נציגי ההורים?

נ' להב;

אני רוצה לציין שבגלל ההתפתחות הגדולה שחלה בעיר, הקמנו מינהלת, בעלי

מקצוע הכינו לנו תכנית-אב המלווים אותה בתיכנון ובביצוע. מר אליהו צור, היושב

עימנו, עומד בראש המינהלת.



היו"ר א' בורג;

תודה.

מר צור, בבקשה.

אי צור;

כשהגעתי לחדרה, ביקרתי בבתי הספר היסודיים, דיברתי עם כל מנהלי בתי

הספר וראיתי שבתי הספר חנוקים ואין מקומות לקלוט תלמידים נוספים.

בית ספר "עמל", היה בחדשות, גם שם ההורים שבתו. כביש ראשי חוצה את בית הספר

הזה לשניים, כלומר בית הספר נמצא משני עברי הכביש, כאשר המיבנים הם במצב קשה.

היו"ר א' בורג;

שלום, ברוכים הבאים.

שמענו כבר את נציגי הרשות המקומית, ואת נציגי משרד החינוך והתרבות. אני

רוצה לשמוע דברים גם מנציגי ההורים.

אהרן כהן, נציג ההורים, בבקשה.

קודם כל אנחנו מתנצלים על האיחור שנגרם שלא באשמתנו.

אני רוצה לומר כאן ברורות, אנחנו ההורים, בעד רפורמה בחדרה. נקודה. שיהיה

ברור לכולם, אנחנו בעד רפורמה ורוצים שתתחיל ברגל ימין. אנחנו חושבים שהרפורמה

תביא למהפכה. ההתנגדות שלנו נובעת מהחשש לכשלון שעלול להגיע לפתחנו, אם

הרפורמה תתחיל כפי שהרשויות כאן מבקשות.

יושבים פה אנשי הרשות המקומית, שלצערי, נכנעו למשרד החינוך והתרבות, אשר

במשך מספר שנים הוא לא תיקצב את מערכת החינוך בחדרה, ואמר שהזמן יעשה את שלו,

ובכך, למעשה, הכריעו את העיר. משרד החינוך לא תיקצב את המערכת גם כאשר הגיעו

לעיר הזאת 1,500 תלמידים עולים. המערכת נעשתה צפופה, ולזה קיוו במשרד החינוך

שהעיר הזאת תיכנע. ולצערי, אכן כך, ברגע שניפנפו להם ב-3 מיליון שקל, בשבוע

שעבר, הם נכנעו.

היו"ר א' בורג;

תסלח לי, זו מדיניות של מדינת ישראל מזה 25 שנים, להעביר את מערכת החינוך

למצב של חיתוך בכסף. המערכת מתגמלת את מי שמוכן לעבור, זו מדינות רשמית של

המשרד, באישור הכנסת. זו עובדה.

אי כהן;

מה שקורה בפועל, ומה שנעשה עד עכשיו, הוכיח לכל, שכאשר נפתחו חטיבות

הביניים כפי שהם נפתחו, בהדרגה, כשהמיבנים לא היו מוכנים, ולא צריך זכוכית

מגדלת כדי לראות שזה נכשל, ואפילו דו"ח מבקרת המדינה מצביע על כך.

אנחנו באים ואומרים, תעזרו לנו שאנחנו לא ניכשל. תעזרו לנו שילדינו

ייכנסו לרפורמה הזאת ברגל ימין. למעשה, לשני הגופים האלה יש יד ורגל בכל מה

שנעשה מבחינת הכניסה לרפורמה. העיכובים האלה קרו כתוצאה משיתוף פעולה של שני



הגופים האלה. כאשר בשלב הראשון עיריית חדרה בנתה את שני המיבנים על אדמות

פרטיות, הגוף הממלכתי, באיזה שהוא מקום שיתף פעולה או העלים עין, זאת אני לא

יודע, אבל, ישנו תיק אצל מבקרת המדינה. כאשר גילתה מבקרת המדינה שמיבנים

ממלכתיים ניבנו על אדמות פרטיות, היא הוציאה תיק. וכאן הם נכנסו למחלוקת.

שי יהלום;

סליחה, המתנו לכם פה משעה עשר. בגלל קוצר הזמן, אני מציע שלא נדון במה

שהיה בעבר. לענין מבקרת המדינה שהזכרת, יש לנו את הוועדה לביקורת המדינה ונדון

בזה שם. עכשיו, אנחנו מבקשים לשמוע מה התכנית שלכם.

א' כהן;

אני חושב שנושא החינוך בחדרה מאוד חשוב, ואני אנסה לקצר.

י' בא-גד;

במה שונה חדרה מכל המקומות שכן קיימו בהם את הרפורמה? האם זה רק בעיות

טכניות, זמניות, או שזו בעיה עקרונית?

אי כהן;

אני חושב שבחדרה נתהוו כל הסיבות כדי שהרפורמה לא תיפתח לפני ארבע שנים.

זאת היתה בעיה של משרד החינוך ושל הרשות, מאחר שהתגלתה אותה מחלוקת, נעצר כל

המומנטום להמשך הפיתוח לקראת הרפורמה. כתוצאה מכך, חנקו אותנו. המצב בפועל הוא

כזה. משרד החינוך והרשות המקומית אומרים לנו; תנו לנו שנה, שנה, הילדים ייכנסו

למיבני החטיבות הקיימים, ותוך שנה נבנה את שאר בתי הספר המקיפים, ושנה לאחר

מכן, כולם ייכנסו לבתי הספר המקיפים. זה מה שהם אומרים.

אבל, לאיזה מיבנים? למיבנים שעדיין לא מוכנים. יש הרבה בעיות בטיחות. כדי

להגיע למיבני החטיבות האלה צריך לעבור את כביש מס' 4 שהוא כביש סואן ורועש,

ואנחנו עלולים להסתכן בדמים. חשבו על פתרון של מי נהרה, או גשר, ובשלב הזה

עדיין לא מוקם לא גשר ולכ מי נהרה.

היו"ר אי בורג;

לא תהיה מינהרה ולא יהיה גשר. מערכת החינוך בנתה תוך שנתיים את כל

המיבנים, הכל בסדר, אהרן כהן הולך להיכנס לרפורמה, מה הוא עושה עם כביש מס' 4?

אי כהן;

כרגע אני שם את שני המיבנים האלה בצד. התכנית עליה הגענו להסכם עם משרד

החינוך היא שבחדרה ייבנו בתי ספר מקיפים מסביב לעיר. לא באותו מקום. כי לפי

התכנית, אותו מקום מיועד לבית ספר תיכון.

הרעיון של קרית החינוך ירד. אין יותר קרית חינוך. עכשיו מדברים על 4 בתי

ספר, שלושה ועוד אחד.

א' כהן;

ארבע בתי הספר האלה לא יהיו מעבר לכביש מס' 4.

סליחה, מי סיפר לך זאת. פעם ראשונה שאני שומע שזה לא יהיה מעבר לכביש מס'

4.

היו"ר א' בורג;

על מהלוקת עובדתית לא קשה להתגבר משום שהוא יגיד לך איפה מוקם בית ספר

ומיד תשתכנע בענין הזה. ויכוח עובדתי לא מענין אותנו, כי הוא פתיר. דברים

פתירים זה לא בעיה. אני מבין שבעיה ראשונה זו בעיית הבטיהות של כביש מס' 4;

בעיה שניה, זה בעיה של עמידה בלוח הזמנים של בניית המיבנים; בעיה שלישית זה

מוכנות התשתית. אלה שלוש הבעיות שהעלית עד עכשיו, אמת?

אי כהן;

כן.

מבחינת מספר הכיתות. אין מספיק כיתות למספר התלמידים שיעברו לשם. לא יהיו

שם מקצועות שקיימים במערכת לימודית רגילה. לא ילמדו שם מלאכה, מחשב וכו', לא

יהיו שם מגרשי ספורט, כי אין שם מגרשי ספורט, גם לא אולמות ספורט, שלא לדבר על

מעבדות וכוי.

אני עושה הפסקה קטנה ועובר להטיבת הביניים הדתית. אם הרפורמה טובה -

והיא אכן טובה - אז היא טובה לכלל ילדי חדרה. המיבנים של החטיבה הדתית לבנות,

עדיין נמצאים ביסודות. ההורים לא יתנו שהילדים, בזרם הממלכתי-דתי, ייכנסו לתוך

מיבנים ארעיים, לתוך חדרים במיבנים פרטיים או משותפים וכוי. אז אם כשיתחילו

ברפורמה שיתחילו בה, בו זמנית, בשני הזרמים, הממלכתי והממלכתי-דתי.

ני להב;

רק תסביר ליושב ראש שמדובר בשלוש כיתות בלבד שנבנות עתה ושיש אלטרנטיבה

לשלוש כיתות אלה, למספר חודשים, במקום אחר.

אם אנחנו כבר מדברים על כיתות, יש לנו בתי ספר יסודיים שעדיין לומדים

במקלטים, והובטח להם כבר לפני שנתיים שהם יעברו למיבנים קבועים, ועד היום לא

בנו אותם.

היו"ר א' בורג;

אהרן, תעצור לרגע. אנחנו לחוצים. על פי התקנון, כאשר המליאה מתכנסת, אסור

לנו לקיים ישיבות ועדה. אז אני אגנוב קצת זמן ואני רוצה לשאול אותך שאלה. אם

אני מאתר את הבעיה, בשורה התחתונה, נכון לעכשיו, הצפיפות גדלה והולכת, והמערכת

איננה מסוגלת לתת פתרון בכיתות אי עד חי ל-360 ילדים, מה עושים?

אי כהן;

אנחנו, ההורים, מוכנים לקחת על עצמנו את הסבל הזה למשך שנה אחת, ואיפה

שיש צפיפות, להכניס קרוואן אחד או שניים,

היו"ר אי בורג;

לא בא בחשבון. לא יהיו מעברות בבתי ספר. הכנסת קרוואן לשנה לא תהיה לך שם

כיתה בחיים. ממני לא תקבל הסכמה לקרוואנים.

בחדרה לומדים במיבנים ארעיים. נקודה. ואנרונו מוכנים לסבול את זה עוד שנה

כדי להציל את ילדינו.

אני מצטער, יש איזה חטא קדמון. אני יודע שהם ניגנו על הענין הזה, של אזור

בנייה חדש. והרי לא ייתכן שיתכננו אזור חדש בלי גני ילדים, בלי מוסדות

ממלכתיים ובלי מוסדות חינוך. נקודה. נכון לעכשיו, הם באים ומנפנפים עם זה. חבל

מאוד, כי בסך הכל הפתרון שהם מציגים - אם הולכים למיבני חטיבות ביניים - הוא

שהם משחררים רק שתי כיתות ו' באותו אזור, רק שתי כיתות, זה מה שקיים שם. אז

משחררים שתי כיתות וימשיכו להסיע תלמידים מסביב לעיר, לאותו אתר הרום.

מה אנחנו באים ואומרים להם? אנחנו באים ואומרים דבר נורא פשוט, או

שתכניסו לשם מיבנים ארעיים למשך שנה, ויהיה שם בית ספר, כי אתם אומרים שבמשך

שנה אתם תסיימו את בניית בית הספר; או שתגמרו לשפץ, מבחינה בטיחותית, לפי

תכניות של מהנדסי בטיחות, ותעשו קו אחד של אותם תלמידים מאותו אתר לבית הספר

שצריך להיות שם, חטיבות הביניים כרגע.

היו"ר א' בורג;

כלומר, להקים, לשנה, בית ספר במבנה חטיבות הביניים, ואת מי אני אעביר

לבית ספר הזה? את 360 התלמידים?

אי כהן;

בהחלט כן. אתה מקדים את פתיחת בית הספר היסודי ובשנה הבאה רק תשנה כתובת,

ואתה עושה קו אחד של אוטובוס ישר לשם, במקום להקיף את העיר. שיהיה ברור, הם

משחררים רק שתי כיתות וי באותו אזור מגורים. אין יותר, והוא ימשיך לעשות את

ההקפה של העיר.

אני רוצה להקריא - וזה קצר מאוד - את ה"אני מאמין" של מנכ"ל משרד החינוך

והתרבות, דייר שמשון שושני, כאשר הוא מתייחס להצעת הרפורמה שלו, וזאת הדרך שלו

לפתור את כל הבעיות ברפורמה. הוא מתייחס לשאלה, מדוע נכשלה הרפורמה בכמה

מקומות, ואיך אפשר למנוע את הכשלון. ואני מצטט; "מדוע יש ליישם שינוי מערכתי,

מקיף וכולל? הסיבות לכך הן שתיים; האחת - נוגעת למאפייני מערכות גדולות;

והסיבה השניה - נוגעת למאפייני שינוי מערכתי. א. מאפייני מערכות גדולות; מתוך

הידוע כיום בתחום, ניתן להסיק כי יישום מוצלח של שינוי במערכות גדולות מתרחש

רק אם הוא מבוצע בו זמנית בכל מרכיבי המערכת. שינוי כולל מתייחס לבניית תשתית

חדשה למערכת כולה. לעיתים קרובות, העלות הכוללת של שיפוצים חוזרים ונישנים של

כביש גרוע, גבוהה מן העלות של סלילת מערכת כבישים חדשה. ההבדל בזרימת התנועה

ובשביעות הרצון של הנהגים הוא מהותי וברור. מצד שני, נסיון הרפורמה מלמד כי

ביצוע חלקי, איטי ומתמשך, אינו מאפשר השגת היעדים המצופים. לפיכך, ניתן להניח

כי השינוי המוצע, אם יבוצע בצורה מערכתית על כל מרכיביו ובמהירות האפשרית,

ישמש מנוף להתנערות ולהתחדשות המערכת החינוכית והחברתית כולה". סוף ציטוט.

אנחנו מבקשים לפעול על פי ה"אני מאמין" של ד"ר שושני.

עכשיו, אנחנו באים ואומרים; הרפורמה בחדרה, כאשר היא תיכנס, היא תהווה

מהפכה לעיר בתנאי אחד שהיא תיפתח ברגל ימין. שהיא תיפתח כאשר כל המיבנים יהיו

מוכנים. אנחנו מוכנים לסבול את השנה הזאת, והצענו הצעות לפתרון. מתוך הנסיון

שלנו, לצערי, יש הרבה בעיות בין קברניטי העיר, אנשי הביצוע ואנשי משרד החינוך,

אם זה העברות תקציב ואם זה בעיות של מחלוקת וחוסר אמון.



לכן, אנחנו מבקשים את עזרתכם. נלך לרפורמה ונשלח את ילדינו בכיף, מתוך

אותה אחריות ראשונית שיש לנו כלפי ילדינו. הדאגה שלנו לזרם הממלכתי-דתי, והזרם

הממלכתי אחת היא, כי אנחנו מדברים בילדים. מעבר לכל זה, העברה הדרגתית, תגרום

לפתיחת הרפורמה בעוד כמה שנים, בבתי הספר המקיפים, כי אני יודע מי הנפשות

הפועלות.

היו"ר א' בורג;

אהרן, הנקודות שלך ברורות. תודה.

אהרן זבדה, בבקשה.

אי זבדה;

בגלל הזמן הקצר, אני מבקש בצורה טלגרפית לומר כמה דברים.

קודם כל, התקבלה החלטה ברורה של מועצת עיריית חדרה לכניסה לרפורמה. אנחנו

לא חייבנו אותם להיכנס לרפורמה. יש לנו מקומות שלא נכנסו, כמו בקרית מוצקין

שרק השנה החליטו שבעוד שנה ייכנסו לרפורמה, ואנחנו מכבדים זאת. זו גם מדיניות

משרד החינוך והתרבות ללכת לנושא של הרפורמה בהדרגה, עם ההכנות המוקדמות.

אנחנו עובדים מול רשות מקומית. אין אנו עובדים בשביל ההורים. ההורים הם

חלק מתושבי העיר והם צריכים לבוא בדברים עם הרשות המקומית. מבני חטיבות

הביניים בחדרה עומדות ריקות כבר למעלה משנתיים, ולדעתי, זו שערוריה שאין

כדוגמתה במדינת ישראל. המיבנים האלה הושלמו, והיום, רק לצורך השיפוץ צריך

להוציא עוד מיליון שקל בגלל שהמיבנים עמדו ריקים.

אחרי כל הבדיקות שעשינו, לא ניתן בשום פנים ואופן, ללכת לקראת ההורים

ולדחות את הרפורמה בעוד שנה ולהשאיר את המיבנים האלה כפי שהם. אם המיבנים האלה

לא יאויישו בתלמידים, מערכת החינוך בחדרה תקרוס לחלוטין. ואני לא מדבר רק על

360 התלמידים. אני צופה, שעד סוף הקיץ, יהיו 700 עד 800 תלמידים ללא קורת גג,

ללא כסא ושולחן.

כל דרך להביא לשם את תלמידי בתי הספר היסודיים או ליצור איזה שהוא

אנדרוגינוס, היא בלתי אפשרית, גם בגלל שצריכים לעשות התאמות חדשות לאותו

מיבנה,- וצריך שוב לעשות שינויים ושוב תקציבים וכיוצא בזה, וגם בגלל הבעיה

הלוגיסטית והחברתית, של שליפת תלמידים מכל מיני מקומות, וניתוקם ממקומות

המגורים שלהם.

לצערי הרב, קיימים חילוקי דעות בתוך ועד ההורים. היום שמעתי לראשונה

בצורה ברורה לחלוטין שוועד ההורים בעד הרפורמה, ואני שמח על כך, כי בעבר שמענו

גם דברים אחרים. היו בעבר מקרים שבגלל בעיות לוגיסטיות, דרכי הגישה לא היו

גמורים, נדחה בשנה. אחר כך אמרו; העיריה לא תביא ציוד ולא תעמוד בלוח זמנים,

דבר שעולה גם היום, גם בגלל זה נדחה. ד"ר שושני ביקר גם בבתי הספר היסודיים,

וראה את המצב בחטיבות הביניים. נעשית שם מערכת שיפוצים מהירה ויוצאת מן הכלל

שתהיה מוכנה עד סוף הקיץ הזה, בתחילת שנת הלימודים. והמנכ"ל, אחרי בדיקה,

ואחרי שהסתובב בחדרה יום שלם, בא ואמר, אני מוכן לתת מיליון שקל עבור

שיפוצים, ו-2 מיליון עבור הצטיידות וריהוט. לדעתי, אם זה לא היה, בהחלט היתה

להורים סיבה לבוא ולומר; תראו, הרפורמה נפתחת אבל אין איפה לשבת. אני חושב

שהצעד הזה של המנכ"ל מביא בהכרח למצב ששנת הלימודים תשנ"ד תיפתח בצורה טובה

ומסודרת.

באשר לשנת הלימודים תשנ"ה. הפרוגרמה של משרד החינוך הועברה כבר. התכנון

נעשה על ידי העיריה, ואני לא רואה כל סיבה שהמיבנים החדשים לא יהיו מוכנים

בראשית שנת הלימודים תשנ"ה, ואני מדבר על שלב ב'.



היו"ר א' בורג;

במקרה הגרוע, והיה והם לא יהיו מוכנים בראשית השנה אלא רק בחנוכה, מה

קורה בפתיחת שנת תשנ"ה?

א' זבדה;

במקרה הגרוע ביותר, תלמידי כיתות ז' ימשיכו להיות הי בחטיבת הביניים,

ותלמידי כיתות זי ייקלטו בבתי הספר, כי בינתיים בונים גם בבתי הספר המקיפים

שהופכים להיות על-יסודיים.

הברים, התכנון ישנו, המנכ"ל מוכן - והוא אף הודיע על כך - להקדים את

הביצוע ואת התשלום, וזה דבר חשוב מאוד.

היו"ר א' בורג;

היה ואין לי את התשתית בתהילת השנה הבאה, מה קורה?

אי זבדה;

אותה שאלה יכולה להישאל גם מה יקרה אם עכשיו?

היו"ר אי בורג;

עכשיו, זה עוד חודשיים, אני רואה בעין את הפתרון, זה לא מטריד אותי. עוד

שנה אני לא רואה אותו בעין.

אי זבדה;

גם אנחנו לא רואים אותו בעין, אבל יש סיכוי סביר להניח שעיריית חדרה, עם

התכנון, עם הפרוגרמה שהוכרה, ועם התקציבים שאנחנו נותנים, אמנם היא תפעל.

דבר נוסף, מערכת החינוך העל-יסודית בחדרה היא מערכת טובה, ואנחנו, במשרד

החינוך רוצים גם להמשיך ולהעניק לה את החינוך הטוב. ולכן, נראה לנו, כמדיניות

משרד החינוך, לא יהיה שום מנוס אלא לעמוד על כך שהרפורמה בחדרה תופעל בשנת

תשנ"ד. זה רצון העירית, זה רצון משרד החינוך ולא נראה לי, עם כל הכבוד להורים,

ועם כל הנושאים שאתם מעלים כרגע, הלוגיסטיים והבעייתיים, שיהיה אפשר לדחות זאת

בשנה או לחכות. זה בלתי אפשרי.

הערה אחרונה ובזה אני רוצה לסיים. משרד החינוך והתרבות והעיריה נחושים

בפתיחת חטיבות הביניים והעברת תלמידי כיתות וי לכיתות זי משנת הלימודים הבאה

במיבנים החדשים. והיה כי זה לא יהיה, אנחנו נפעל ליישום חוק חינוך חובה, לאותם

הורים שלא ישלחו את ילדיהם.

היו"ר אי בורג;

תודה.

חבר-הכנסת שאול יהלום, בבקשה.

שי יהלום;

אינני יודע מה דעת יושב ראש הוועדה, אבל ברצוני לומר כמה מלים, באופן

אישי.



יכול להיות שהדרך להביא את הרפורמה בחדרה רצופה שגיאות. אתה אומר שיש תיק

אצל מבקרת המדינה. אם כך, הענין יגיע גם לוועדה הזאת וגם לוועדה לביקורת

המדינה, ונראה מה היא תקבע. עצם העובדה שאנחנו שומעים שיש שני מיבנים שהיום

יש צורך להשקיע מיליון שקל על שיפוצים בגלל שעמדו ריקים שנתיים, על פניה נראה

שאכן יש כאן בעיה.

אבל, אתם, כהורים, צריכים לדעת שהבעיה היא ביניכם לבין הרשות המקומית.

משרד החינוך צריך להיות הגורם המקצועי שמסתכל אם הרשות המקומית עושה נכון או

לא עושה נכין. נכון לרגע זה, משרד החינוך אומר שזאת הדרך לפתור את הבעיה לקראת

ה-1 בספטמבר הקרוב. זאת גם דעתה של הרשות המקומית, ובענין הזה הם עומדי בחזית

אחת.

אני לא אומר שלא היו שגיאות, ואני לא אומר שלא יהיו קשיים. אבל, אותי

אישית, לא שיכנעת שאנחנו צריכים להתערב. יש לכם בעיה עם הרשות המקומית, צריכים

לזרז את השיפוצים, צריכים לזרז את התכנון, צריך לשפר את ההסעה, צריך לעשות אלף

דברים. ואני נותן רעיון לרשות המקומית. יכול להיות, שלפחות לשנה הראשונה, צריך

שיהיה אוטובוס שבקריאת טלפון ישלים איחורים, יחזיר ילד שהאחות שלחה אותו

הביתה, כדי שאף ילד לא יעבור סתם את כביש מסי 4. אני בטוח שתמצאו את האפשרות

לכך. אבל, בסך הכל, לא שיכנעתם שהולך להיות כאן עוול נוראי. גם התכנית שלכם

יוצרת עוול. לדעתי, עוול לפתוח עוד בית ספר ולהסיע את 360 התלמידים. צריך

למצוא פתרונות. אין פתרון בכל מה שאמרת.

לעניות דעתי האישית, ועדת החינוך צריכה להשאיר את הענין ברשות משרד

החינוך, הרשות המקומית וההורים. עליכם לשפר את הפתרונות המוצעים ולהגיע לעוד

הסדרים משלימים.

א' כהן;

ברשותך אדוני היושב ראש, אני מבקש לומר עוד שני משפטים,

בגלל קוצר הזמן לא העלינו את כל הנימוקים. שיהיה ברור, ברגע שאנחנו

הולכים לפי ההצעה שלהם, אנחנו הורסים מסגרת לאותם 1,050 תלמידים שרוצים

להכניס לאותם מיבנים. הורסים מסגרת חינוכית, כפול שתיים במשך 12 חודש. אני

מפרק מסגרת של 1,050 תלמידים, מעביר אותם ב-1 לספטמבר 1993, וב-1 לספטמבר

1994 אני מפרק את אותה מסגרת ומעביר אותם לתיכוניים. זה הרס פדגוגי, זה הרס

חינוכי והרס חברתי.

עכשיו, כאשר אותם 360 תלמידים באים מאזור מגורים אחר, מחוץ לעיר, אני

בונה מסגרת חינוכית חדשה. אלה תלמידים שבאים מחוץ לחדרה, הם אמנם אזרחי חדרה,

אבל גם כך הם עוברים אותו שינוי פדגוגי, ואותו שינוי גיאוגרפי. ולכן, אני

מכניס אותם כבר ובונה את החברה שלהם, גם החברה החינוכית וגם החברתית.

שי יהלום;

אני לא חושב שאיש מקצוע - וועדת החינוך מנסה להיות מקצועית - יאמר

שאנשים שכבר עוברים טראומה ו נקלטים, אל תקלוט אותם בבית ספר אחד. אף אדם

חינוכי לא יתן לך על זה אישור. ההלפך, הוא יגיד תקלוט אותם יחד עם בני הדרה.

אי כהן;

אני רוצה לתקן את מה שאתה אומר. כרגע הם מוסעים מסביב לעיר, כל שלושה

ארבעה תלמידים נכנסים לכל כיתה בכל בית ספר. בשנה הבאה, אתה לוקח את כולם

ביחד.



יש כאן חרף מונפת, אצל אותם אנשים במשרד החינוך והתרבות. ואמר מנכ"ל משרד

החינוך- וזה מופיע בכתובים - אני בא ללמוד את הנושא. אבל, הוא לא למד את

הנושא, הוא בא עם החלטה, ואמר: אני פותח.

עם כל הכבוד, אלה לא ארגומנטים שאני יכול להתייחס אליהם.

רבותי, אני מתנצל בפני האנשים שרצו לדבר ולא דיברו. האיחור של ארבעים

הדקות בתחילת הדיון פשוט לא מאפשר לנו לעשות זאת.

אני רוצה להציג את הנושא. פתחתי את הישיבה ואמרתי שוועדת החינוך והתרבות,

כאשר היא נכנסת לנושא כזה היא עושה את זה בדחילו ורחימו, משום שבסופו של דבר,

כאשר מגיעים לסיכומם של דברים, עם הכרעות חינוכיות, הם מוכרעים בין הרשות

המרכזית לבין נציגות האזרחים. נציגות האזרחים זאת העירית הנבחרת, וזה אחד

משבחיה של הדמוקרטיה.

יש כאן ויכוח, ולדעתי, המרחק בו הוא יותר אמוציונלי ופחות פרקטי. ובמה

דברים אמורים? אני חושב, שכל אחד, כאשר הוא שופט את חינוך ילדיו, נקודת הראייה

שלן שונה כאשר הוא שופט זאת מנקודת פתיחתה של השנה, וכאשר הוא שופט את זה

מאיפה נגמרו 12 השנים. מה שמעניין זה איך נראית החבילה של 12 השנים? איך נראה

החינוך בעיר באופן כללי? החינוך בחדרה הוא במצב נורא. זה לא ענייני כרגע לחפש

אשמים למצב הזה, אבל בין השאר, המצב נורא, כי אין התאמה של מבנה מערכת החינוך

לצרכים העירוניים, מבחינת יחסים של בית ספר יסודי, בית ספר תיכון, איכות בתי

הספר, הפערים שבין סוגי בתי הספר בתוך העיר. יש בעיות שאנחנו מכירים אותם,

חלקם משמיעה, חלקם מידיעה.

כבר שלוש או ארבע שנים ניצבת לפיתהה של חדרה, לא הזדמנות זהב, אבל

הזדמנות לקבל כסף, לקבל תקציבים וכתוצאה מכך גם לשפר את הסטרוקטורה החינוכית,

וההצעה הזאת נקראת רפורמה.

הגענו כאן למסקנה, שלא היתה ידועה קודם, שיש הסכמה בין האנשים כאן, שכאשר

הילד שלך יגיע לשמינית, בחדרה תהיה רפורמה. משם ואילך אני מתחיל לעבוד אחורה.

אם היינו אומרים, אנחנו רוצים רפורמה; אנחנו לא רוצים ורפורמה; או להיפך, הייתי

אומר, יש ביניכם פער שלא ניתן לגישור. היום אני יודע איפה כללי המשחק. כללי

המשחק הם בהסכמה שרפורמה תהיה. ועכשיו השאלה היא מה השלבים של הכניסה כדי

שבסופו של התהליך תהיה בחדרה הרפורמה הטובה ביותר.

אני מוכרח להגיד שאנחנו לא יכולים לעשות כאן מעבר חד וחלק. אין כאן מעבר

שביום אחד אני מחליט, היום נסגרות כל כיתות ז' בעיר, בעוד חודשיים נפתחת חטיבת

ביניים שהיא סמוכת תיכון וכו' וכו'. לא. יש כאן מעבר תהליכי. במעברים תהליכי ים

אנשים משלמים מחיר. במעבר התהליכי, אני צריך לשאול את עצמי, האם המחיר המוצע

לי הוא המחיר הטוב ביותר או יש מחיר שיש בו נזקים גדולים יותר. ועומדות כאן

שתי הצעות.

הצעה אחת שנקראת, בקונספציה של מעברים של מערכת חינוך, בית ספר צומח,

או רפורמה צומחת, או חטיבת ביניים צומחת או בית ספר מקיף צומח, זה קיים בכל

רחבי הארץ. חדרה איננה הראשונה שעוברת את התהליך הזה והתהליך הזה יעבור גם על

חדרה.

אני חושב שההצעה שלכם מסובכת משום שהיא אומרת: יהיו שני שלבי ביניים.

יהיה שלב אחד שהוא השנה הבאה; ואת מה שאנחנו דוחים השנה, נתחיל בשנה הבאה.

מנסיוני, מנקודת ראות המאקרו של המערכת, סומך על לוין הזמנים של משרד החינוך.



אני גם לא הייתי מתרגש אם זה לא היה בתחילת ספטמבר אלא בסוף ספטמבר, אם אני

יודע שיש לי פתרונות פיסיים. לפני חודש היה כאן דייר שמשון שושני והוא דיבר על

800 כיתות שחסרות לו במערכת החינוך לפתיחת שנת הלימודים, והבטיח שעד פתיחת שנת

הלימודים לא יהיה תלמיד שלא יהיה בכיתה. זה מה שמעניין את ועדת החינוך.

אני פונה גם לעירית. לפחות בשני דברים אתם צריכים לתת תשובה מספקת

לתושבים. הדבר האחד - הבטיחות. יש כאן בעיות בטיחות אמיתיות ואתם צריכים לתת

עליהם תשובות אמיתיות. אני לא יודע אם רק הסעת בוקר או הסעת צהריים, או שתי

הסעות צהריים. אתם מחוייבים על פי חוק. צריך לשקול את השאלה ולבדוק בדיוק מה

הסוגיית הרגישות. אני לא מכיר את המקום ואינני יודע במה מדובר.

שמענו משלום שבתחילת ספטמבר נגמרים כל הליכי האישור ואפשר להתחיל לשים את

הפיגום הראשון. זה דבר שצריך להיגמר עכשיו. אני לא רוצה להגיע לאוגוסט כשעוד

לא הגשתם את הדברים. אתם חייבים לתת את הפתרון הזה לפני פתיחת שנת הלימודים

בפרק זמן שהם יודעים שיש להם את הערבות ביד, על קצב הזמן הם יסמכו. שנה לבנות

את המיבנים האלה זה אפשרי. אבל, אני רוצה לדעת שאני מגיע בפרק זמן סביר לפני

פתיחת שנת הלימודים.

שי כנעני, בבקשה.

שי כנעני;

בדיוק בנקודה שאשתה מבקש, אני רוצה להקריא את התיקון שהמנכייל תיקן, ואני

מצטט: "כדי להתמודד עם הצורך לסיים את שלב בי של ההיערכות לביצוע הרפורמה עד 1

בספטמבר 1994 (שנת הלימודים תשנ"ה), הוציא המשרד לעיריה את הפרוגרמות

החינוכיות והפיזיות הדרושות. המשרד יקדים דמי תכנון כמקובל וכן יעביר לעיריה

הרשאות לפרסום מיכרזים מיד כאשר העיריה תהיה ערוכה לפרסם אותם". סוף ציטוט.

בבקשה, ראש עיריית חדרה, לוח הזמנים בידיים. ועדת החינוך והתרבות שמעה,

ועדת החינוך איננה מתערבת, ועדת החינוך מבקשת מן העיריה לקבל לוח זמנים שאחריו

יש את מחוייבות המשרד בכתובים ובפרוטוקול.

מי שטרית;

כל מה שאני רוצה לומר, לידידי ראש עיריית חדרה ולנציגי ההורים, אני אומר

לכם מנסיוני כראש עיר במשך הרבה מאוד שנים. שום בעיה לא תוכל להיפתר בשולחן

פה. אחרי שנפגשתם פה וקיבלתם את התיווך היפה של ועדת החינוך, תשבו בבית,

בעצמכם, ביניכם, תפתרו את הבעיות לבד. זה הדבר הטוב ביותר. הילדים לא יינזקו,

העיר לא תינזק, החינוך לא יינזק. אתם צריכים למצוא את הפתרון ששניכם תחיו

איתו, ואני מאמין שעם קצת שכל ישר ופתיחות, תמצאו פתרון. אין טעם להמשיך

להתנגח, הילדים שלכם ישלמו את המחיר, העיר תשלם את המחיר.

היו"ר אי בורג;

תודה לחבר-הכנסת מאיר שטרית.

ראש עיריית חדרה, בבקשה.

אני רוצה למחות נמרצות על ההתבטאות שלך כלפי מצב החינוך בחדרה, בוודאי לא

מן חבחינה הפדגוגית.

היו"ר א' בורג;

לא, אני הדגשתי ואמרתי שאני מדבר על הסטרוקטורה. אמרתי את זה שלוש פעמים.

אם מישהו הבין אותי לא נכון, אני חוזר בי מן המלים שלא נאמרו. דיברתי על

הסטרוקטורה. הסטרוקטורה היא בלתי אפשרית, היא לא מתאימה למבנה של העיר.

אני מודה לכולכם.

ישיבה זו נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:30)