הכנסת השלוש-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 93

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום שני, ט"ז בתמוז התשנ"ג (5 ביולי 1993). שעה 00;10

נכחו;

חברי הוועדה; היו"ר א' בורג

י י בא-גד

שי הלפרט

ש' יהלום

ל' ליבנת

עי מאור

א' סלמוביץ

מי שטרית

שרת העבודה והרווחה א' נמיר

א' בן-שושן - מנכ"ל משרד העבודה והרווחה

י' אלון - מנכ"ל להכשרה מקצועית

מ' חובב - ראש אגף תקון

י' קדרון - מנהלת מפת"נ אלון ת"א

שי דגן - משרד העבודה

ק' צבע - יועץ השרה

י' הכט - מנהל האגף להכשרה מקצועית

צ' רוזן - דובר המשרד

ד' שבת - מנהל "אורט" יד-שפירא

י' גרונר - ממונה על החונכות

ע' צוק - משרד החינוך

א' בלר - משרד האוצר

ש' אורן - ארגון המורים

ר' שלייחר - ארגון ההורים הארצי

מי עשות - המח' לחינוך ולתרבות בהסתדרות

י י קדמן - מנכ"ל המועצה לשלום הילד

א' להב - מפקח על בתי-הספר של "עמל"

מ' ענבר - מנכ"ל "עמל"

ע' מלמד - סמנכ"ל "אורט"

ר' לביא - הסתדרות הפסיכולוגים

א' לובוחנסקי - המועצה לילד החוסה

ג י שבת - סטודנט

ז י שבת - סטודנטית

מזכיר/ת הוועדה; י' גדלי

קצרנית; ת' בהירי

סדר-היום; משרד העבודה והרווחה ומסגרות החינוך בו



משרד העבודה והרווחה ומסגרות החינוך בו

היו"ר אי בורג;

אני פותח את ישיבת הוועדה. הנושא שעל סדר היום הוא משרד העבודה והרווחה

ומסגרות ההינוך שלו. אני רוצה להציג בפני השרה את המסגרת הכללית יותר של הדיון.

הוועדה ביקשה לחפש את המקורות והיקף התופעה המתהילה בניכור בכיתה הרגילה, דרך

הנשירה הסמויה והגלויה, תופעת האנלפבתיות והמקא"מ במסגרת הצבא. הסתבר לנו שקיים

תהליך המתחיל במערכת החינוך הפורמלית וממשיך במערכת החינוך שבתחום משרדך. הקשר

נראה כירידה ממערכת החינוך הכללית למערכות אלטרנטיביות. אנו רוצים לשמוע על

המסגרות שבתחום משרדך. אשר למערכות המיוחדות שאינן חלק מהזרם המרכזי של החינוך,

כולנו היינו רוצים לראותן משופרות ומשובהות יותר.

השאלה החוזרת ונשאלת בוועדה היא, האם יש הצדקה משטרית שמערכת החינוך תהיה

מבוזרת בין כל-כך הרבה משרדים. הדיון הוא באינטראקציה שבין מערכת החינוך

הפורמלית שבתחום משרד החינוך לבין המערכת שאינה בתחום משרד החינוך, והתיאום שבין

משרדי הממשלה השונים בנושא מערכות החינוך.

גברתי השרה, בבקשה.

שרת העבודה והרווחה א' נמיר;

אדוני היושב-ראש, רבותי האורחים, אני רוצה לומר לך כי מאז שכיהנתי כאן לפני

עשר שנים כיו"ר ועדת החינוך והתרבות, לא קרה דבר וחצי דבר בכל הנוגע לנוער חסר

מסגרת. אנשי משרד החינוך הנמצאים כאן אינם בדרגים של קובעי המדיניות, אני מכירה

את הבעיתיות שבעבודת משרד החינוך, אני יודעת מה הוא צריך לעשות ואני סבורה שלו

היו לו הכלים כדי לעשות - לא היינו נמצאים כלל בתמונה.

התמונה שאציג בפניכם חמורה בהרבה ממה שאנשים חושבים. קיימנו דיון של כל

שלוחות וזרועות המשרד העוסקות בנושא, כדי להחליט מה אנו עושים. אני רוצה להתייחס

קודם-כל לנתונים המספריים הנוגעים לאוכלוסיית בני ה-15 עד 17. שהם הגילאים שהלשכה

המרכזית לסטטיסטיקה משתמשת בהם. הלשכה קבעה כי אין נתונים המתייחסים לנוער נושר,

והוועדה הבין-משרדית אשר בדקה את הנושא לא הגיעה להערכה מוסכמת. הנתונים המוסכמים

ביותר מבוססים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לקבוצה שאינה כוללת את כל

הגילאים. סך-כל התלמידים בגילאים האלה (15-17) בקרב האוכלוסיה היהודית הוא 93

אלף, שהם 82 אחוז, יהודיות - ויש לנו בעיה קשה מאד של נערות מנותקות - 86.5 אחוז

שהן 94,100 .ערבים; 24,700 - 74 אחוז, ערביות; 68.7 אחוז - 21,700. כאלה שעובדים

יהודים - 6.9 אחוז, שהם כ-8000, יהודיות - 5.6 אחוז, ערבים - 0.9 אחוז -

300, ערביות - 0.3 אחוז - 100. עובדים בלבד: יהודים - 3.2 אחוזים, שהם 4,300,

יהודיות - 1.1 אחוז - 1,100. ערבים - 11.7 אחוז, שהם 3,900. ערביות - 2.5 אחוז -

800. כאלה שאינם עובדים ואינם לומדים; 7.7 אחוז יהודים - 8,800, 6.5 אחוז יהודיות

- 7000. ערבים; 13.5 אחוז - 4.500, ערביות - 28.8 אחוז, שהם 9,100.

האוכלוסיה שמחוץ למסגרות לימודיות, גם של משרד העבודה והרווחה וגם של משרד

החינוך והתרבות, על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המסתמכת על אוכלוסיה שאינה

בהכרח מנותקת, כוללת את בוגרי התיכון הנמצאים לפני גיוס, בנות חרדיות וערביות אשר

אינן לומדות מטעמי מסורת וקבוצה קטנה של מפגרים ושל נוער במוסדות לעבריינים.

היו"ר א' בורג;

דרך אגב, הנתונים שנמסרו עד כה דומים מאד לנתונים שעלו בישיבות קודמות של

הוועדה. אם להתייחס למספרם של הלא-לומדים והלא-עובדים במיגזר היהודי, אנו מגיעים

ל-15,800. זהו המספר אליו הגענו בוועדה. עד כה ליקטנו את הנתונים מהשטח, אך לא

קיבלנו אותם בצורה מסודרת.



שרת העבודה והרווחה א' נמיר;

אעביר לכם ברצון את כל הנתונים.

היו"ר א' בורג;

ב-12 ביולי תקיים הכנסת דיון במליאה בהצעה להקים ועדת הקירה פרלמנטרית על מנת

להקור את התופעה. הנתונים האלה הם בעלי משמעות גדולה מאד.

אל תשכח כי במשך עשר שנים הייתי בוועדת העבודה והרווחה, שהיתה לה נגיעה

בנושא.

אני רוצה להתייחס למספר בני-הנוער הנמצאים מחוץ למסגרות לימודיות; עובדים

בלבד - 4300 יהודים, יהודיות - 1,100, ערבים - 3,900. ערביות -800. לא עובדים ולא

לומדים; יהודים - 8,300, יהודיות - 7000, ערבים -4,500, ערביות -9,100 .סך-הכל

12,600 יהודים בשתי הקטגוריות של עובדים בלבד וכאלה שאינם עובדים ואינם לומדים,

יהודיות - 8,100. ערבים - 8,400 וערביות - 9,900. אני מבקשת לשים-לב למספר הגבוה

של הערבים. בעקבות סיורי במיגזר הערבי, במיוחד בשבועות האחרונים, אני רוצה לומר

כמה דברים קשים מאד על מה קורה שם בנושא הנשירה מבתי-הספר. היתה לי שיחה על-כך

עם שר החינוך, לאחר הביקור שלי בנצרת ולפני ביקורי באום-אל-פאחם. קבענו דיון

משולב של שני המשרדים, כי אני מקווה שאם נעבוד ביחד ניתן יהיה למצוא יותר

פתרונות.

סך-כל היהודים 20,700, סך-כל הערבים שהם פחות מ-20 אחוז מאוכלוסית מדינת

ישראל - 18,300. בסך-הכל 39 אלף שאינם עובדים ואין לומדים. אשר לאוכלוסיה שאינה

במסגרת לימודית אך אינה מנותקת (בוגרי תיכון לא מגוייסים, בנות חרדיות וערביות,

מפגרים ואסירים) - כ-30 אלף בני-נוער יהודים וערבים.

אני רוצה להתייחס למסגרות החינוכיות של משרד העבודה והרווחה; המסגרות

שבאחריות המשרד הן מסגרות מסייעות מקצועיות. הן לא באות במקום מערכת החינוך. הן

מטפלות בעיקר בנוער נושר.

אני רוצה להתייחס למסגרת המפת"נים; אני זוכרת דיונים בוועדות החינוך והתרבות

והעבודה והרווחה וסיורים שקיימנו, ובהם מצאנו שהמפת"נים ברובם היו ריקים. היום

הגענו ל-32 מפת"נים במקום 45 שהיו בעבר. נמצאים בהם 1946 תלמידים בני 12 עד 16,

75 אחוז בנים ו-25 בנות. יש 121 כיתות, מתוכן רק 3 במיגזר הלא יהודי למרות הדרישה

הגדולה. במיגזר הערבי יש מסגרות מפת"ן בנצרת, דלית-אל-כרמל ואום-אל-פאחם. בשבועות

הקרובים אנו עומדים לפתוח מתקן נוסף בשפרעם. בשל ממדי הנשירה במיגזר הערבי, גוברת

הדרישה לפתיחת מפת"נים, לעומת התייצבות הדרישה בקרב היהודים. כאן גם קיימת פעילות

יותר מבורכת של משרד החינוך והתרבות, במסגרת מתנ"סים ובמסגרות תרבותיות אחרות אשר

יצרו את המפנה בהתמודדות עם נוער יהודי מנותק.

בביקור שקיימתי לפני שבועיים בנצרת, ישבתי שעה ארוכה עם צוות יוצא מן הכלל של

עובדים סוציאליים, והם ביקשו עוד מפת"נים, עוד מסגרות ועוד עובדים סוציאליים. הם

מסרו לי נתונים על מספר הילדים הנושרים ממסגרות החינוך, בחלקם בגיל חינוך חובה.

מדובר באלפי תלמידים. שבוע לאחר-מכן, באום-אל-פאחם, אמר לי ראש העיר כי הוא יודע

על 1400 תלמידים אשר נשרו ממסגרות בית-הספר, חלקם בגיל חינוך חובה חינם.

בנצרת עומדת אשה בראש אגף הרווחה ועושה עבודה בלתי רגילה. נתתי אישור לכך

שהמשרד יפתח בשכונה הקשה ביותר מרכז רב תכליתי לילדים מגיל שנתיים עד גיל 12,

וזאת בשעות הלימודים. כל הילדים האלה נמצאים היום ברחוב. חלק כשהילדים האלה נחשבים

לילדים בסיכון, למרות שאין כל הצדקה שייקראו כך. למחרת הסיור שלי אמרתי לשר

החינוך כי אין זה תפקידו של משרד העבודה והרווחה, לטפל באוכלוסיה הנושרת

מבתי-הספר בהם היא צריכה להיות על-פי דין. אנו מחזקים ומסייעים לאוכלוסיה הנמצאת

מחוץ לבית-הספר, אך אסור שנבוא במקום בית-הספר. שר החינוך אמר לי כי הוא מודע



לבעיה המקבלת ממדים מדהימים. הוא אמר שהיא קיימת כמעט בכל המיגזר הערבי. בנצרת

מדובר באלפי תלמידים ובאום-אל--פאחם ב-1400 תלמידים.

הקמת מפתיעים יקרה מאד. המדיניות שלי היא לא להשקיע בבני נים אלא בטיפול

בילדים. בכל מפת"ן אנו מטפלים בלא יותר מ-80 בני-נוער. הקמתה של מסגרת חדשה של

מפת"ן עולה 400 אלף שקלים. אני רוצה שבנושאים אלה נפעל במשולב עם משרד החינוך.

ישנם בתי-ספר שאינם מלאים, ואחרים שאפשר לנצל חלק ממסגרתם להקמת מפת"ן. כך נוכל

להוזיל את העלות ולהגדיל את מספר בני-הנוער במסגרת מפת"ן. בשנת התקציב הבאה נקים

שני מפתיעים חדשים במיגזר הערבי. נכון להיום, אין בקשות נוספות מהמיגזר היהודי.

אני חסידה גדולה של הטיפול הנקודתי, אך כאשר מדובר בטיפול במפגרים אנו הולכים

לקראת פתרון אזורי. באוכלוסיה הערבית, בגלל הנישואים בתוך המשפחה, אחוז הילדים

המפגרים הוא פי שניים-שלושה יותר גדול מאשר באוכלוסיה היהודית.

היו"ר א' בורג;

האם יש לך גם נתונים על בדיקות מי שפיר במיגזר הערבי?

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

אני לא חושבת שמיגזרים הערבי והבדואי יש נתונים על-כך. במיגזר הבדואי, בעקבות

כתבה קשה, יזמנו טיפול חירום במפגרים. בדרום הצלחנו בדרך זו לפתור 80 אחוז

מהבעיות.

אני רוצה לעבור לבתי-הספר לחניכים, המסגרת הגדולה ביותר של חינוך בתחום משרד

העבודה. בבתי-הספר שלנו לחניכים לומדים 13 תלמידים בני 14 עד 18 ב-81 בתי-ספר

ו-809 כיתות. 84 אחוז מהתלמידים הם בנים. הבנות מטופלות רק בשוליים, ואנו צריכים

לזכור כי אלו האמהות של המחר. זהו נושא בעל חשיבות ממדרגה ראשונה. 11,600

מהחניכים הם יהודים ו-2300 לא יהודים. 2000 נרשמו לבתי-הספר לחניכים ולא התקבלו.

בשונה ממשרד החינוך, אנו עובדים על-פי תקציב כולל והתקצוב אינו פר-תלמיד. יש לנו

מסגרת כללית שבגבולותיה אנו צריכים להסתדר.

ע' מאור;

כלומר, אתם דוחים תלמידים בגלל מגבלות תקציב?

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

האם אני מגלה לך דבר חדש?

עי מאור;

אני חייבת לומר כי בנקודה זו כן.

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

2000 תלמידים לא נתקבלו השנה. לקראת הכנת התקציב לשנה הבאה, ייתכן שאחליט על

סדר עדיפויות אחר בכל הנוגע לחלוקת תקציבי האגף להכשרה מקצועית. אין לי בעיה

מבחינה זו עם הרפרנטים של האוצר. כאשר באתי למשרד מצאתי תקציב נתון, וזוהי תמונת

המצב.

במסגרת של יום אחד בשבוע בבתי-ספר לחניכים נמצאים 1420, 5250 תלמידים לומדים

3 ימים בשבוע ו-6 ימים - 6450 תלמידים. כאשר ביקרתי בחסאן ערפה ביפו ראיתי

בית-ספר "עמל" הפועל בשעות אחר-הצהריים. הקורסים המבוקשים ביותר במסגרות אלה הם

חשבון ועברית. כל חווט וכל מי שעובד בתחום המחשבים, חייב לדעת את הפעולות

הבסיסיות בחשבון ואת הא"ב הלטיני. יש ביקוש גדול מאד מהאגף להכשרה מקצועית, לקיים

קורסים בחשבון ובאנגלית. אני זוכרת את הוויכוחים שהיו לי בחדר הזה על ההשקעות

הדלות בחינוך, על הכיתות הגדולות, על-כך שיש יותר מדי מתווכים במערכת החינוך.



אילו הורידו את מספר מתווכי החינוך, ניתן היה להגיע ל-12 תלמידים במקום 35 בכיתה.

את כל זה אנו אוכלים היום. הפער במערכת החינוך גדל, ושעור ההלשים בה גדל משמעותית

בהשוואה למצב לפני עשר שנים.

בבית-ספר חסאן ערפה ביפו, בו לומדים שלושה ימים בשבוע ועובדים שלושה ימים,

ראיתי שמספר שעות ההוראה הוא דל. נתתי מיד הנחיה להוסיף עוד שעה לכל יום לימודים

בבית-ספר לחניכות. כבר השנה הוספנו 750 שעות יסוד בעברית ובחשבון, כדי לחזק את

אוכלוסיית התלמידים הזו, שהיא החלשה ביותר.

מרבית התלמידים לומדים במסגרות רב-שנתיות. מספר התלמידים בקורסים חד-שנתיים

למתבגרים הוא 1550. קורסים אלה מאפשרים קליטה של הנושרים מהכיתות הגבוהות של

בתי-הספר. 720 בני-נוער לומדים בקבוצות עבודה המקבלות נושרים בגילאים שונים גם

במהלך שנת הלימודים. כאן אנו עוסקים בגילאי 15 פלוס.

כ-60 אחוז מהנרשמים בכל הגילאים הם ברמת הישגים של עד כיתה ו' בהבנת הנקרא,

ו-51 אחוז מהם ברמת הישגים של כיתה ו' בחשבון. אני רוצה להזכיר שאנו מדברים על

בני 14 עד 18. במסגרות הלימודיות אשר בטיפול משרד העבודה נמצאים 15,846.

אנו מקיימים גם את השירות לנוער ולצעירים, אשר טיפל בעבר בחבורות הרחוב.

לאחרונה סיירתי במועצה האזורית מרחבים, במועצה האזורית לכיש ובתענכים. אני מכירה

את שכונות העוני והמצוקה במדינה, אך מצוקה ועוני כפי שראיתי בחלק גדול מהמשפחות

אצלן ביקרתי במושבים מחייבת אותנו לנקוט פעולה. המשרד החליט שלא לנקוט במדיניות

רווחה כוללנית, אלא לטפל באוכלוסיה החלשה במושבים באופן פרטני. מנכ"ל המשרד

נפגש שם עם מדריך נוער אשר סיפר לו כי במושב עוצם בלבד, 80 בני-נוער אינם עומדים

להתגייס לצבא. החלטנו שמשרד העבודה יכנס לפעולה עם נוער זה. ביקשתי לדאוג לכל

נער ונערה שאינם עובדים, על מנת לקלוט אותם בעבודה.

השירות מטפל ב-2810 צעירים עד גיל 18, מתוכם 1022 ערבים שהם 36 אחוז. תקני

השירות לא גדלו מאז 1987 וחסרונם מורגש בעיקר במיגזר הערבי. ברור לי כי נצטרך

להיאבק על תוספת תקנים למיגזר הערבי. בשנים האחרונות היתה התעלמות שבשתיקה מן

האוכלוסיה הזו.

היו"ר א' בורג;

האם יש לך גם נתונים המצביעים על שעור הגידול של האוכלוסיה הזו בשנים בהן לא

נוספו תקנים?

שרת העבודה והרווחה א' נמיר;

לא. אנחנו יודעים רק בכמה טיפלנו. אני מציעה לכולנו לא לנפנף במספרים. זה

עושה כותרות אך לא עוזר למהות. שירות המבחן לנוער מטפל בנוער עבריין. 13,815

הופנו למבחן ב-1992. אני יוצאת מתוך הנחה שאין ירידה במספר הזה גם ב-1993. 2392

מתוכם הם ערבים - 17.3 אחוזים. 91.6 אחוז הם בנים ו-8.4 אחוז בנות. בין 12 ל-14 -

19.6 אחוזים, בין 15 ל-16 - 36.5 אחוזים, בין 17 ל-18 - 43.9 אחוזים. 1530 אינם

עובדים ואינם לומדים, והם כ-11 אהוזים מבני הנוער הנמצאים בטיפולו של שירות

המבחן. האחוז מכלל בני-הנוער היהודי הוא 9.7 ו-14.9 מבני-הנוער הערבי. 5160 נערות

מטופלות במסגרת השירות לנערה במצוקה, כולל 700 ערביות שהן 13.5 אחוזים. קבוצת ח"נ

היא קבוצה טיפולית לנערות. מסגרת אחת כזו פועלת בנצרת ועוד שתיים מתוכננות למגזר

הערבי.

העדר טיפול נאות קיים היום בשני מיגזרים; הערבי והעולות החדשות. בכמה שכונות

קרוואנים, חלק לא מבוטל מהבנות והאמהות החד-הוריות מתדרדרות לזנות, בשל המצוקה

הכלכלית הקשה. עיסוק זה נחשב למכניס כסף קל ועבודה קלה. הממדים גדולים מכפי

שהחברה הישראלית יכולה להרשות לעצמה.



היתה לי פגישה עם אנשי הפורום הציוני בראשותו של נתן שרנסקי. אנו עומדים

להתחיל בתכנית הסבה מקצועית ל-5000 אקדמאים עולים חדשים, ובמסגרת זו נפגשנו.

אנשי הפורום הציוני העלו בפני תופעה קשה הקיימת בקרב האוכלוסיה הצעירה של העולים.

למספר לא מבוטל ישנם תיקים במשטרה. ביקשתי מהם למסור לי רשימה של חמישה מקומות

בהם הבעיה קשה ביותר, על מנת שנתחיל בהם בפעולה בקרב נוער שהוא על סף עבריינות.

מיד עם כניסתי למשרד החלטתי על פתיחת מקלט לנשים מוכות, אשר ייפתח באוגוסט בחדרה.

מקלט נוסף לנשים ערביות בצפון, גם הוא ייפתח באוגוסט והשלישי - לנערות במצוקה

במגזר הערבי. לאחר הדיון שקיימנו אתמול, החלטנו על תוספת שתי קבוצות טיפוליות

לנערות במגזר הערבי ושלוש במיגזר היהודי. אם יהיה צורך במסגרות נוספות לעולים

החדשים, אני מניחה שנעשה זאת.

בסך-הכל נמצאים בשירותי התקון 21,785 בני-נוער, חלקם עובדים, חלקם לומדים

ועובדים וחלקם מנותקים. אני חייבת לומר כי בין חלק מהמספרים ישנה חפיפה שגם אם

אינה גדולה, היא משמעותית. אני רואה בטיפול בבני-הנוער את אחד הנושאים הר1שובים בו

אנו עוסקים. במשך שנים לא נוסף אף תקן לטיפול בנוער זה. החלטתי לינת תשומת-לב

הרבה יותר רבה לכל המי גזרים והרשויות העוסקים בנוער נושר ומנותק. קבענו פגישה עם

שר החינוך והתרבות ואנשי המקצוע משני המשרדים. אני חושבת ששני המשרדים יוכלו לקדם

את הנושא ביחד יותר מאשר כל משרד בנפרד.

היו"ר אי בורג;

אני חייב להחמיא לשרה: נדיר שמשרדי הממשלה יבואו כל-כך מוכנים לישיבה. דיברת

על 5160 נערות במצוקה, שרק 700 מהן מהמיגזר הערבי. האם זה משום שהבעיות שם קטנות

יותר, או שהנושא מטופל בדרכים מסורתיות ואחרות בתוך הקהילה?

שרת העבודה והרווחה א' נמיר;

נוכחתי לדעת שהערבים למדו הכל מהיהודים. בעת ביקורי במג'דל כרום, קמה מנהלת

אגף הרווחה ברשות המקומית ודיברה על נשים מוכות, נערות במצוקה, התדרדרות לזנות

ובעייתם של קשישים. כל הנושאים האלה היו קיימים פחות בחברה הערבית ובמידה שהיו

קיימים - הם היו מטופלים במסגרת המשפחה. התרשמותי היא שממדי בעיות אלו בחברה

הערבית דומים לאלה שבמיגזר היהודי.

כלומר 700 מתוך 5000 הוא מספר מטעה.

קיים פער גדול מאד ברמת ההתייחסות והטיפול במיגזר היהודי והערבי.

היו"ר א' בורג;

אני רוצה לשאול את יצחק גרונר, הממונה על נושא החונכות במשרד העבודה והרווחה,

מה קורה עם הנער בנקודת השבירה בה הוא נפלט ממערכת החינוך הרגילה.

המסלול בו אנו פועלים הוא מסלול תלת-שנתי; כיתה י' מוסדית ו-י"א-י"ב בהן

שלושה ימי לימוד ושלושה ימי עבודה. קיימים שלושה יוצאים מן הכלל שאחד מהם הוא

קליטת נערים כבר בכיתה ט'. יוצא-מן-הכלל שני הוא כיתות מתבגרים - נערים שנשרו

ממסגרות משרד החינוך לאחר כיתה י"א, ואין להם די זמן כדי לסיים מסלול של חניכות

תעשייתית. הם מופנים אלינו על-ידי יועצים או מגיעים ישירות. במסלול זה יש לנו

1500. יוצא-מן-הכלל שלישי - והוא המצער יותר -אלו 100 כיתות חניכות של יום

לימודים אחד בשבוע.



ההרשמה מתנהלת אצלנו בשני מישורים מקבילים: יועצות המפנות בסוף כיתה ח' או ט'

לכיתות במסגרת חניכות תעשייתית. כך מגיעים אלינו 50 אחוז מבני-הנוער, בעוד שה-50

אחוז האחרים פונים לבד, לאחר שהגיעו למסקנה שהמערכת הרגילה לא נותנת להם תשובה.

הם באים אליכם מיוזמתם?

את אלה שאינם מגיעים אלינו מיוזמתם, איננו מחפשים מחוסר תקציב. הנער יודע

שבתי-ספר יד שפירא או מכס פיין הם בתי-ספר טובים. ישנם אהים המביאים את אחיהם

וישנם כאלה המגיעים בדרכים אחרות.

במי נתקל אותו נער כאשר הוא מגיע אליכם?

י' גרונר;

הוא נתקל במערך הייעוצי שלנו. אם הוא מגיע לכיתה טי, הוא נכנס למסגרת כללית

שאינה קובעת את המסגרת המקצועית שלו. היועצת מכוונת אותו לאחת המגמות הקיימות

בבית-הספר. בגמר כיתה טי אנו משתדלים להפנותו לכיתה י'. אנו טוענים שנער בגיל זה

עדיין לא בשל לצאת לעבודה. לקהת למשרד האוצר זמן רב להשתכנע כי הצדק אתנו. אנו

רוצים שאותו נער אשר יגיע לעבודה במוסך, יגיע בשלב מאוחר יותר ועבודתו ונהיה

מועילה יותר. אותם נערים המגיעים אלינו מרקע מקצועי וטכנולוגי, אנו יכולים לשלבם

במסגרות של 3 ימי לימוד ו-3 ימי עבודה. כאלה שאינם באים מרקע מתאים, עוברים אצלנו

קורס חד-שנתי על-פי הכוונה של מערכת הייעוץ שלנו. מרבית הקורסים מתואמים עם הצבא,

והצבא מגייס אותם כדי שיעסקו במקצוע המתאים לו.

היו"ר א' בורג;

אחה מדבר על בתי-ספר לחניכים?

י' גרונר;

אלה בתי-ספר תעשיתיים ששליש מהם שייכים ל"אורט", שליש ל"עמל" ושליש לרשתות

הקטנות - תורה ומלאכה, ויצייר ונעמ"ת.

האם יש לכם נתונים על נשירה מתוך המערכת שלכם?

הנשירה מהולקת אצלנו לשלוש קטגוריות; כאלה החוזרים למערכת החינוך הכללית,

וזוהי נשירה חיובית המתבטאת במאות ספורות. הקטגוריה השניה היא של נשירה פנימית;

כאשר הנער לא הצליח להשתלב במסגרת של שלושה ימי עבודה ושלושה ימי לימוד, אנו

מורידים אותו למסגרת של חמישה ימי עבודה ויום לימודים. אם הוא לא מסוגל גם לכך,

אנו מורידים אותו לקבוצות עבודה שהמטרה הפורמלית שלהן היא הקניית הרגלי עבודה

ומעט לימודי מקצוע. הנשירה בכל שלוש הקטגוריות היא של כ-1000 בני-נוער בכל ארבע

השנים, כאשר בכל שנה נושרים כ-250. בין י"א ל-י"ב נושרים כרבע מהתלמידים.



היו"ר א' בורג;

האם יש לכם מושג מה קורה עם הנושרים?

י' גרונר;

אנו יודעים מה קורה עם שני-שליש מהם, אלה החוזרים למסגרות משרד החינוך או

נשארים במסגרות אחרות שלנו. עם השליש הנפלט איננו יודעים מה קורה.

היו"ר אי בורג;

זהו גם הגיל בו עולה עקומת העבריינות.

י' גרונר;

אחרי כיתה י"א אין עוד חינוך חובה, ואיננו יכולים לכפות לימודים על מי שאינו

רוצה ללמוד. ישנם כאלה שמפתים אותם בקורס נהיגה קדם-צבאי, והם מעדיפים להקדים את

גיוסם.

שי יהלום;

אמרת שכל שנה מסיימים כ-4000 תלמידים, כמה מהם מתגייסים לצבא?

י' גרונר;

יש לנו 14 אלף בני-נוער בארבעה שנתונים מכיתה טי עד י"ב, מהם 2800 ערבים

שברובם אינם מתגייסים לצבא.

די שבת;

אני מייצג את בית-ספר "אררט" יד שפירא בתל-כביר, שיש לו שני דברים יהודיים.

ישנם תלמידים הבאים אלינו מכה המשיכה של בית-הספר. הם מגיעים מאשקלון, אשדוד,

נתניה ועוד למעלה מעשרים מקומות ישוב. חלקם מוצאים בבית-הספר שלנו את הפתרון

ההולם. יש לנו כשבע מגמות עם עשרים התנסויות שונות אשר נותנות פתרונות רבים.

בשנה שעברה בדקנו את אחוז התלמידים המתגייסים מבין מסיימי בית-הספר שלנו, את אחוז

העוסקים במקצוע שלמדו בבית-הספר בצה"ל - למעלה מ-40 אחוז , ואת תעסוקתם מיד לאחר

השחרור וכשנתיים לאחר מכן. התוצאות הראו שרק 3 מבין 152 בוגרי בית-הספר היו

מובטלים. 60 אחוז עסקו במקצוע שלמדו בבית-הספר, וגם השאר הביעו שביעות-רצון

מהשתלבותם במשק.

מדברים הרבה על הכשרה מקצועית ופחות על אספקטים חינוכיים של המערכת שלנו. אני

רוצה לספר כי פרט להטרוגניות של תלמידינו מבחינת אזורי המגורים שלהם, יש לנו

כ-150 עולים חדשים ו-12 אחוז של תלמידים ערביים מיפו, מלוד ומרמלה. רצינו לבדוק

מה מידת שביעות הרצון שלהם מהשתלבותם בבית-הספר, והתוצאות שקיבלנו היו מאלפות

ממש. איני יודע אם יש עוד בית-ספר המאכלס כל-כך הרבה תלמידים ערביים.

היו"ר אי בורג;

אבקש ממך להשאיר לנו את הנתונים האלה בכתב.

די שבת;

ברצון. היינו רוצים שבפני התלמידים שלנו תיפתחנה כל האפשרויות הפתוחות בפני

תלמידי משרד החינוך. לפני מספר חודשים קיבלנו שעות תיגבור, אשר הקלו עלינו מאד,

אך לקראת תשנ"ד יש לנו חסר של מאה שעות. יש לנו רק כיתת חניכות אחת, אשר נועדה

לפתור את בעייתם של התלמידים שלא יכלו להשתלב במסגרת התעשייתית הרגילה

בבית-הספר. מתכונת החניכות במסגרת של חמישה ימי עבודה ויום לימודים, אינה קיימת



כבר שנים. בית-הספר שלנו הוא ארבע שנתי, כאשר בשנתיים הראשונות לומדים ששה ימים

בשבוע. בתשנ"ג פתחנו 13 כיתות טי. בגלל פער השעות, לקראת תשנ"ד ייתכן שנפתה פיזית

כיתות. יש לנו גם הסר גדול מאד בציוד, למרות שעלותו של תלמיד במערכת שלנו זולה

בהרבה מזו שבמערכת של משרד החינוך, וזאת משום שתלמידי י"א-י"ב עובדים שלושה ימים

בשבוע. אני מבקש שהמשאבים הנחסכים יופנו למבנים, לציוד, לתוספת שעות ולהרבה

נסיונות חינוכיים ותרבותיים.

שנים רבות היו לנו בעיות עם צה"ל ועם המוסדרות הרשמיים במדינת ישראל, שלא

הכירו במספר שנות הלימוד של התלמידים במסגרת שלנו. צה"ל קבע משום מה קב"א אהר

וסימון השכלה של 11 במקום 12 שנות לימוד. בעקבות צה"ל הולכת משטרת ישראל

ולפעמים גם הטכניון. כאשר תלמיד שלנו רוצה להתקבל לקורס שמאים, אומרים לו שאין לו

12 שנות לימוד.

היו"ר א' בורג;

אני רוצה לעבור לאוכלוסיית מפת"נ ולשאול: מי האוכלוסיה ומה הפעילות המתבצעת.

ש' דגן;

אנו רואים במפת"נים רשת לקליטת הנושרים ממערכת החינוך בגילאי 12 פלוס. אנו

קולטים את הנוער במעבר מכיתות ו' לחטיבות הביניים. בגיל זה קיימת נשירה לפעמים

מכוונת מצד מערכת ההינוך. רוב האוכלוסיה המגיעה לכיתה טי יכולה להשתלב במסגרות

הניכות והכשרה מקצועית שונות. ישנן ועדות השמה וקבלה בכל ישוב, וקיימת הקפדה על

אי קליטתם של נערים אשר ניתן לקדמם במסגרות אחרות. מגיעים רק כאלה שהאפשרות

היחידה לקלוט אותם היא במסגרת מפת"נ. ישנם נערים שהם על סף עבריינות.

היו"ר א' בורג;

כמה תלמידים נמצאים בכל מסגרות מפת"נ?

1946 הניכים ב-32 מסגרות מפת"נ. 25 אחוז מהם בנות. ישנם הרבה יותר פונים

מתלמידים. לא את כולם אנו מוכנים לקלוט, בפרט לא את אלה שיכולים להיקלט במסגרות

אהרות.

היו"ר א' בורג;

אני מבין מה ההיצע, אבל הייתי רוצה לדעת מה הביקוש.

הביקוש הגדול ביותר הוא במי גזר הערבי. אין כמעט ישוב אשר אינו מבקש הקמת

מסגרת מפת"נ בתחומו.

היו"ר אי בורג;

כמה מפת"נים היו צריכים להיות בארץ, אילו עמדו לרשותכם כל התקציבים הדרושים?

שי דגן;

הייתי מגיע לפחות ל-50.

הגישה שלנו היא פרטנית לכל נער ונערה. ישנה תכנית אינדיבידואלית טיפולית,

לימודית וחברתית. הצוות כולל עובדי הוראה ומנהלים בעלי הכשרה בחינוך מיוחד. רוב

המנהלים הם בוגרי חינוך מיוחד, עם נסיון והתמחות. ישנו צוות של מדריכים מקצועיים

המפעילים בתי מלאכה יצרניים, באמצעותם הנערים נקלטים בחיי עבודה. יש לנו צוות



טיפולי של מורים, יועצים, עובדים סוציאליים ופסיכולוגים. התלמידים מגיעים אלינו

לא רק ממערכת החינוך אלא גם על-ידי קציני ביקור סדיר, על-ידי השירותים

הפסיכולוגיים, המורים והיועצים והעובדים הסוציאליים הנתקלים בנער או בנערה שמתברר

כי מזה זמן נפלטו ממערכת החינוך הסדיר.

היו"ר א' בורג;

עד איזה גיל נמצא הנער במסגרת שלכם?

ישנם גם כאלה שנמצאים עד גיל 18. רוב האוכלוסיה נמצאת עד גיל 16. אנחנו

עוקבים אחריהם גם לאחר שהם עוזבים את המסגרת שלנו. אין אצלנו נשירה, כי אנו

יודעים מה קורה עם כל נער ונערה. אנו מפנים נערים גם לבתי-ספר לחניכים, וישנם

כאלה שיוצאים לעבודה. הנתונים שלנו מצביעים על-כך ש-80 אחוז מהבנים במיגזר

היהודי משרתים בצבא, ויש לנו ליווי צמוד גם לאלה המשרתים בצבא. יש לנו מאבק עם

הצבא על כל אחד ואחד שאנו רוצים שיתגייס.

היו"ר א' בורג;

האם יש לך נתונים גם על בני דור שני במפת"נ?

ש' דגן;

אין לי נתונים בדוקים, אך הערכתי היא שישנם כ-20-30 אחוז כאלה.

האם מסגרות מפת"נ פועלות תוך שיתוף פעולה בין משרדי החינוך והעבודה?

שי דגן;

כן.

מי חובב;

אני מנהל את האגף להכשרה מקצועית האחראי על המפת"נים. הגורם המרכזי במפת"נ

הוא העבודה ולא ההכשרה המקצועית. אנו מכשירים אותם כדי שבגיל 16-17 יוכלו לצאת

לעבודה. אוכלוסיה זו מוצאת תעסוקה גם במצבים של אבטלה, מכיוון שהם מבצעים עבודות

פשוטות שתמיד יש להן ביקוש. זוהי מסגרת חינוך מיוחדת שאיננה הלק מהחינוך

הנורמטיבי הכללי. אנו קולטים את הנערים במשך כל השנה ולא רק בחודש ספטמבר. יש

לנו גם תכנית ,"REACH OUT"וכאן השוני בינינו לבין המסגרות הפורמליות.

לי לבנת;

אני מבקשת לדעת כיצד פועלים אגפי משרד העבודה והרווחה בתחום החינוכי ובתחום

הפיקוח.

היו"ר אי בורג;

עם זה פתחנו את הדיון.

ל' לבנת;

אני מתנצלת על שלא הייתי כאן בתחילת הישיבה.



ש' יהלום;

מחי הפרוצדורה של קבלת ילד למפת"נ? האם הוא צריך לעבור ועדת השמה?

מי הובב;

בעקרון, כל אחד יכול להתקבל., אך אנו מעדיפים שיעבור ועדת השמה. הוא בא אלינו

לאחר שקצין מבחן שלח אותו, מאחר ומצא שאיננו לומד כמה חודשים.

שי יהלום;

אתם מוכנים לקבלו גם ללא קצין מבחן וועדת השמה?

מ' חובב;

כן. עקרונית, מקבלים כל אחד. באופן עניני, מעבירים אותו אחר-כך לוועדת השמה

מקומית. על מנת שלא יחיח ברחוב, קודם כל קולטים אותו. התהליך הוא הבאת הנושא

לדיון בוועדת ההשמה. זהו תהליך של חודשיים-שלושה.

שי יהלום;

זאת אומרת שלא יכול להיות ילד שלא עבר ועדת השמה.

מי חובב;

כן.

י' קדרון;

אני מנהלת מפת"נ אלון בתל-אביב. בתל-אביב לא יכנס ילד למסגרת ללא ועדת השמה.

מערכת החינוך התל-אביבית נותנת פתרון לילדים עם סוגיי קשיים שונים. המסננת שלנו

היא של תחתית התחתית, ונקלטים רק ילדים שהמערכת הכללית אינה יכולה לתת להם פתרון.

באים אלינו ילדים אשר אינם נמצאים במסגרת כבר שנה, ואנו מפנים אותם אל ועדות

ההשמה. אני רוצה לשים דגש על מה שקורה במפת"נ, וכיצד הופך ילד שלא למד והיה מהוץ

לכל מסגרת, לילד שנלחם על זכותו להתגייס.

אנו עובדים עם הילדים האלה בשלושה מעגלים; על השינוי בדימוי העצמי שלהם, על

השינוי בדימוי כלפי המשפחה וכלפי הקהילה. אנו עושים הכל כדי לתת לילד הרגשה שהוא

יכול ומסוגל. חלק גדול מחילדים מגיעים אלינו עם שק גדול של כשלונות על גבם. הם לא

חוו אף פעם חוויה של הצלחה, ואין שום סיבה שירגישו שייכים למדינה או לחברה. הם

מרגישים דחויים, מרגישים בשוליים. הם ילדים כועסים ולא מאמינים, אך מתחילת חדרך

הצוות עובד איתם כדי להחדיר בהם את האמונה שהם מסוגלים, שהם שווים. אנו נטפלים

בכח לדברים החיוביים שיש בחם.

היו"ר א' בורג;

זו המדיניות של מערכת המפת"נים?

י' קדרון;

זו המדיניות הפדגוגית של כל המפת"נים.

היו"ר א' בורג;

באיזה קשר את עומדת עם המפת"נים האחרים?



י' קדרון;

אנו מקיימים קשר קבוע של מפגשים, של השתלמויות ושל שיחות.

היו"ר א' בורג;

כמה תלמידים במפתיינ שלך?

117.

היו"ר א' בורג;

מה את רואה כסיפור ההצלחה הכי גדול שלך?

י' קדרון;

ילדה שנשרה מבית-ספר ידוע מאד בתל-אביב, ילדה ממשפחה רב-בעייתית קשה ביותר,

ילדה שסבלה מהתקרחות על רקע של בעיות נפשיות וישבה בבית חודשים. נמסר לי עליה

על-ידי קצינת ביקור סדיר. ועדת ההשמה ביקשה ממני לגשת לראותה, כי היא לא היתה

מוכנה לבוא לבית-הספר. נסעתי לביתה ביפו, בית קשה מאד. בסוף השיחה היא הסכימה

לבוא לראות את המסגרת. היא עברה אצלנו שלבים קשים, אך בסופו של דבר התגייסה,

שירתה אפילו בקבע, והיא לומדת היום הנדסאות אלקטרוניקה במיכללת תל-חי.

היו"ר א' בורג;

מה הכשלון הכי גדול?

י' קדרון;

נער או נערה שהגיעו לבית-סוהר. לעיתים אנו מקבלים נער או נערה באמצעות ועדות

השמה, כמעט מבלי לקבל עליהם חוות-דעת מראש. כאשר אנו מקבלים ילד, הוא שלנו לטוב

ולרע.

היו"ר אי בורג;

תני לי דוגמה לכשלון?

י י קדרון;

ילדה אשר מגיעה אחר-כך לשפת-הים ולמוסד צופיה. בעשר השנים האחרונות היתה נערה

אחת כזו.

היו"ר א' בורג;

יש יותר הצלהות מאשר כשלונות?

י' קדרון;

כן.

היו"ר א' בורג;

מה הבעיה המרכזית שלכם?



י' קדרון;

להחזיר לילדים האלה את כבודם האבוד.

היו"ר א' בורג;

מה חסר לך בצד הטכני?

י' קדרון;

הרבה יותר שעות לימוד. אני לא יכולה לומר שאנהנו מסכנים, אך היינו צריכים לתת

לילדים האלה הרבה יותר שעות. המתקן פתוח מ-7.00 בבוקר עד 4.00 אחר-הצהריים, כאשר

תקצוב יש לנו עד שעה 2.30. ישנם ילדים שאומרים לי: חבל שאנחנו לא יכולים להישאר

לישון כאן.

היו"ר א' בורג;

ומה באשר לאפשרות רכישת מקצוע וחומרי למידה?

י י קידרון;

אנו לא יכולים לרוץ אחרי החומרים החדישים והטכנולוגיה החדישה, בגלל בעיות

תקציב. ישנן בעיות כלכליות נוספות; ילד שלומד במערכת החינוך הרגילה, הוריו משלמים

בתחילת השנה סכום מסוים, על מנת שהילד יוכל לחזות במופעים. הילד שלנו לא יכול

להתנסות בכך.

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

המפתיע שלכם הוא במקום בו היה קודם בית-ספר "אוהליי?

י י קידרון;

נכון.

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

בית-הספר נמצא דרומית לשכונת-התקווה. הגעתי לשם לביקור, כאשר היה זה בית-ספר

רגיל, וראיתי כיתות רבות ללא מורים, גיליתי ש-30 אחוז מהמורים נעדרים באופן קבוע

לצורך השתלמויות, מחלה וכו'. תקופה מסוימת היה זה בית-ספר לאמנויות, ועכשיו יש שם

בית-ספר יוצא-מן-הכלל של מפתיע, לאהר שהמבנה שופץ.

י י קידרון;

כראוי לכבודם של הילדים.

היו"ר אי בורג;

האם יש השתתפות של ההורים בהוצאות?

אנחנו עושים הכל כדי שהילד ידע שאינו מקבל שום דבר בחינם. אבל מה לעשות כאשר

הורה אומר לילד שלא ייצא לטיול, משום שאין לו ממה לשלם.



?? אורן;

אני רוצה להתייחס לבעית הנוער במצוקה דווקא מן הצד השני של מערכת החינוך. אני

חושבת שאחת הבעיות הגדולות של ההינוך היא דווקא במערכת היסודית. אם היינו שמים

-גש על מתן שרות לילד החריג ועל אמצעים אלמנטריים, על מנת לשמור על הילדים בתוך

המערכת הבית-ספרית, אם מערכת החינוך היתה חשה אחריות כלפי אותם ילדים המתחילים

ללמוד בכיתה ז' וצריכים לסיים בכיתה י"ב - אני סבורה שפני הדברים היו שונים

לגמרי. לא פעם השתתפתי בוועדות השמה אשר צריכות להעביר ילדים למפת"נים, ותמיד

עשיתי את מירב המאמצים על מנת שילדים לא יגיעו לשם. אני סבורה שלמפת"נ יש סטיגמה

שקשה להתמודד איתה בהמשך החיים. אני סבורה שמערכת החינוך ומשרד החינוך, מחובתם

להתאים את המערכות כך שיתנו שירותים נאותים למרבית האוכלוסיה.

אני אישית מתנגדת שהשירות הזה יינתן על-ידי משרד העבודה. כל עניני החינוך

צריכים להיות בתוך מערכת החינוך, תוך תיגמול המורים הטובים שהיום אינם רוצים בשום

;נים ואופן להכנס לכיתות הבעייתיות. הרבה יותר קל ללמד ילדים הרוצים ללמוד, מאשר

לדים שיש להם בעיות. הגישה הכללית של משרד החינוך והתרבות מזה שנים היא מצערת.

אין רצון להתמודד עם השוליים של החברה, ואין רצון לטפל בנושאים בצורה מקצועית.

מכיוון שזו עבודה קשה, לא פעם בגלל חוסר מודעות נותנים המורים יד להוצאת הילדים

1ל מחוץ למסגרת.

\י יהלום;

אפשר כמובן לתקן את המצב במערכת החינוך, אך כאן ישנה מערכת ייחודית לילדים

האלה ויש לה מוטיבציה ורצון לפרוח כמערכת קטנה.

היו"ר א' בורג;

כרשת בטחון לקליטת מי שנושר ממערכת החינוך?

\י יהלום;

ועם מוטיבציה להצליח.

ש' אורן;

כל ילד הוא עולם ומלואו. הקשיים אשר יעמדו בפני הילדים הנפלטים ממערכת החינוך

הרגילה הם גדולים, ויש לעשות הכל על מנת שלא תידבק בהם סטיגמה להמשך החיים. יש

1הם בעיה להתקבל לצבא, יש להם בעיות נפשיות, שלא לדבר על-כך שמרכזים את כל הילדים

הבעיתיים במסגרת אחת.

וי יהלום;

מה האלטרנטיבה?

?.?? אורן;

לפתח מודעות ולהפוך את מקצוע ההוראה למקצוע עם יעוד ואחריות. .

הבעיה במיגזר הערבי הרבה יותר חמורה, הן במערכת הכללית והן במערכת היהודית

עליה דיברנו. אין כמעט סלי תרבות במיגזר הערבי, אין חינוך אלטרנטיבי, יש בעיה של

יחס החברה הערבית לחריג ולמפגר, ומובן שהמשאבים בהשוואה למיגזר היהודי הרבה יותר

לים.



י' בא-גד;

אני רוצה לשבח את העבודה הנפלאה הנעשית במפת"נים. ביקרתי באחד המפת"נים

הנמצא ברמלה. יחד עם זאת, אני מצטרף לדעתה של שוש אורן, שיש במסגרת הזו סטיגמה.

גם מי שהצטיין במפת"נ, איני בטוח שישמח לציין זאת. מבלי לפגוע במשרד העבודה

ובאלה שעושים עבודה נפלאה של טיפול פרטני בבעיות שהחברה אינה מצליחה להתמודד

איתן, אני חושב שטוב תעשה הוועדה אם תחשוב על איחוד כל המסגרות החינוכיות תחת גג

משרד החינוך, בו יימצאו כל הכלים המתאימים. איני רוצה שאותם ילדים ירגישו שהם

נמצאים במסגרת אחרת.

בענין המסגרת, כבר הגענו למסקנה שלא נעלה זאת כנושא לדיון. אם הממשלה תדון

ברה-ארגון של משרדיה, יש מקום לדון במסקנה ארגונית, אך איני יודעת אם היום הוא

הזמן להעלות זאת. אני סומכת על שרת העבודה והרווחה ועל המשרד, שיעשו את כל

המאמצים כדי לקדם את הנושא.

ברור לי שהמאבק לצמצום הנשירה ממסגרות משרד החינוך חייב להדריך את מנוחתנו.

הנתונים ששמענו על נצרת הם חמורים, ובמצב כזה שום מערכת תומכת אינה יכולה לפתור

את הבעיה. אני תומכת בחיזוק כל מסגרות החינוך במיגזר הערבי.

ביום עיון בדרום תל-אביב לפני עשרה ימים טען דייר סבירסקי כי כל בתי-הספר

המקצועיים של משרד העבודה והרווחה ושל משרד החינוך, נועדו לקבע את החולשה של

התלמידים החלשים. כל תלמיד שיכול להיות בבית-ספר עיוני, צריך להימצא בו. כל תלמיד

בית-ספר מקצועי אשר יכול לגשת לבחינות בגרות, חשוב שיגש. שאלתי מופנית אל שרת

על-פי ידיעתי הונהגה רפורמה במערכת החינוך

הטכנולוגי הנמצאת בתחום משרד החינוך. גרעין הרפורמה אשר הונהגה לפני שלוש-ארבע

שנים הוא, שליד החינוך המקצועי תהיה אפשרות לגשת לבחינות הבגרות על-פי יכולתם של

התלמידים. למיטב ידיעתי אין הדבר קיים במערכת החינוך הטכנולוגי של משרד העבודה

והרווחה. האם זה מדויק, ומה בדעת המשרד לעשות כדי לשנות את המצב.

דו"ח הררי יכול להיות לברכה, אך אם הוא ידגיש את האליטיזם בלבד, עלולה להיות

בו מכה אנושה לכל בתי-הספר המקצועיים. האם משרד העבודה והרווחה מודע לכך, האם חלק

מהתוספת לחינוך הטכנולוגי מועברת גם לחינוך המקצועי ברמות האחרות? אשר לנתונים

על בנות, האם הנתון שהוזכר כאן - 16 אחוז, פירושו שיותר מהן נמצאות בבתי-הספר

הכלליים או ברחובות? האם יש נתונים על-כך? בבית-הספר אותו ניהלתי היו גם מסלולים

טכנולוגיים. אני מודעת לבעיה של לימוד מקצועות שאינם רלוונטיים. באיזו מידה

המסלולים הטכנולוגיים הנלמדים הם אכן ישימים לחברה ולמקצועות הנדרשים היום?

היו"ר אי בורג;

כל נושא החינוך הטכנולוגי לא יועלה כאן כבן חורג. הוא מקיף כ-45 אחוז ממסגרת

החינוך במדינת ישראל. היום ערכנו היכרות עם מערכת חינוך שלא הספקנו להכיר בעבר.

החינוך הטכנולוגי יזכה לדיון נפרד.

מי שטרית;

אני רוצה לשבח את פעולתם של בתי-הספר התעשיתיים. הדבר החשוב אשר נעשה בהם

הוא שלילד יש אפשרות ללמוד נושאים עיוניים וגם לעבוד במפעל עצמו, על מכונות

משוכללות ביותר, והוא יודע שכאשר יסיים את הלימודים יוכל להתקבל לעבודה בקלות.

בעירי יבנה יש שתי דוגמאות מוצלחות; בית-הספר של מפעל "ארגמן" ובית-הספר של מפעל

הטורבינות "אורמט". אני חושב שהם עושים עבודה יוצאת-מן-הכלל. בתחילה הם קלטו כאלה

שנפלטו מתיכון מקצועי רגיל, אך עם הזמן הפכו בתי-ספר אלה למבוקשים וילדים מגיעים

אליהם מכל האיזור. הם ניגשים לבחינות הבגרות ועובדים על המכונות המתקדמות ביותר.

בוגרי בתי-ספר אלה יכולים להשתלב במקצועותיהם גם במסגרת הצבא, ולאחר הצבא מחכה

להם תעסוקה במפעל.



חיזוק החינוך המקצועי בסקטור הערבי, הוא האמצעי שישא את הפירות הטובים ביותר.

מי שיעבוד בבית-חרושת קיים וגם ילמד, ייצא נשכר פעמיים - בעבודה ובלימודים.

שי יהלום;

האם למשרד העבודה ישנו גוף הפועל כמזכירות פדגוגית?

שרת העבודה והרווחה א' נמיר;

לא.

שי יהלום;

אני מחייב את קיומה של מערכת החינוך של משרד העבודה והרווחה. אם היינו

נמצאים היום במצב בו כל ילד בישראל היה לומד, ולא היינה נשירה של 10 אחוז ממערכת

החינוך, כי אז הייתי חושב שהצעתה של שוש אורן רלוונטית. במצב הנתון שהוא כל-כך

קשה, אם נחליט שהמערכת של משרד העבודה עוברת למשרד החינוך, פירוש הדבר הוא

שהילדים האלה יצטרפו לנושרים. המורים חייבים לכיתה שלמה, ואין הם יכולים להשקיע

בשניים-שלושה ילדים שאינם יכולים להשתלב במסגרת הכללית. צריכה להיות מסגרת שזהו

תפקידה - לטפל במקרים הקשים ביותר, כדי לצמצם את היקף הנשירה.

הבעיה העיקרית היא ההרגשה שאין לכם מזכירות פדגוגית לתחום הלימודי והערכי

ולאו דווקא לתחום ההכשרה המקצועית. במזכירות הפדגוגית במשרד החינוך פועל אגף

לתכניות לימודים, והרגשתי היא שמשרד העבודה והרווחה מפגר בתחום זה, למרות שצריך

היה אולי את התכניות הטובות ביותר. צריך לבנות ולחזק את הגוף אשר עוסק בהכנת

תכניות לימודים למערכת החינוך של משרד העבודה.

אני רוצה להתיירוס לתדמית המפת"נים; בוגר מפת"נ אשר יגיע לצבא ויאמר היכן למד,

מיד תרדנה נקודות מתדמיתו. אם מדובר במעטים שיכלו להמשיך בלימודים, צריך לחשוב

כיצד להפוך את המפת"נים לחלק ממערכת החינוך הרגילה של משרד העבודה. אם היה מפת"נ

בתוך בית-ספר אורט יד-שפירא, והתלמיד היה כיושב למי שסיים את בית-ספר אורט

יד-שפירא, הדבר היה משפר את תדמיתו. מפת"נ צריך להיות מוצג כחלק ממערכת החינוך

הרגילה של משרד העבודה.

שרת העבודה והרווחה א' נמיר;

אני רוצה לומר לגבי שוש אורן; אנו מטפלים רק בכשלונות של מערכת החינוך

הרגילה. אני מכירה את המזכירות הפדגוגית, ולו היא היתה סיפור הצלחה כל-כך גדול -

לא היינו נמצאים היום במצב בו הפער בחינוך גדל באופן משמעותי בעשר השנים

האחרונות, ואוכלוסיית הילדים החלשים גדלה. אנו עוסקים רק בכשלונות של מערכת

החינוך, אנו משתדלים להציל חלק מהדימוי העצמי של ילדים אלה, כדי שיוכלו להיות

אזרחים שווים במדינת ישראל. אם מערכת החינוך תצליח - נעביר את מה שאנו משקיעים

במערכת זו למערכות אחרות. סטיגמה היא דבר יחסי.

אני רוצה לומר. לגבי אורן שאיני חושבת כי המערכת שהיא עומדת בראשה הינה

הכתובת. מה שלא ייעשה בגן הילדים ובכיתות בית-הספר היסודי, יהיה רק בגדר טלאי על

גבי טלאי. לא הייתי חסידת הרפורמה בחינוך ונלחמתי נגד הפיכת כל בתי-הספר לכאלה

הפועלים במסגרת הרפורמה. כל החטיבות המקצועיות הוקמו כדי לקלוט את אוכלוסיית

התלמידים טעוני הטיפוה. מגמות מקצועיות למעט מגמות אלקטרוניקה ומחשבים, הוקמו כדי

שהם לא יהיו ברחוב. האם אתם יודעים מה אחוז החיילים המשוחררים שאין להם תעודת

בגרות מלאה? יש ויכוח אם מדובר ב-70 או ב-75 אחוז. האם כל אלה מגיעים מהמפת"נים

ומהמערכות הטיפוליות של משרד העבודה? למי נעשה בחינת בגרות? 60 אחוז מהנרשמים

לבתי-הספר להניכים בכל הגילים, הם ברמה הישגית של עד כיתה ו' בהבנת הנקרא. 51

אחוז מהם מגיעים לרמת כיתה ו' בחשבון. האם אלה מסוגלים לעשות תעודת בגרות?



ע' מאור;

מה עם 40 האחוזים הנוספים?

שרת העבודה והרווחה א' נמיר;

גם הם ברמה נמוכה. 6 שנים הייתי יושבת-ראש הוועדה הזו ו-10 שנים יושבת-ראש

ועדת העבודה והרווחה. מי כמוך יודע כסה אני מכירה את השטח. הקרבות הקשים ביותר

היו לי בוועדת החינוך והתרבות, בגלל חוסר השקעה מספקת בחינוך, על חוסר השקעה

נכונה בחינוך ובתשתית - בגיל הרך. האם אני יכולה ליצור אצלם ציפיות שיגשו

לבחינות בגרות? אנחנו מתלבטים מאד בנושא זה. הם לא יעברו את הבחינות באופן

מוחלט, וכאן תהיה סטיגמה. אולי בעוד שנה-שנתיים נשנה דעתנו, אך לא עכשיו. אנחנו

רוצים לחזק את התלמידים האלה, אנחנו רוצים לתגבר אותם ולתת להם עוד שעות עיוניות,

לפני שנעמידם במבחן.

קיימים פערים אדירים בין המלצות ועדת הררי לבין מה שקיים בבתי-הספר שלנו. עד

ליישום דו"ח ועדת הררי, יש לנו הרבה מה לעשות. לחבר הכנסת יהלום; יש לנו מחלקה

לתכניות לימודים. צריך להיות לנו קשר עם משרד החינוך, אך הוא לא כל-כך עובד. אני

לא צריכה לספר לחברי הוועדה הזו עד כמה קשה לתאם בין המשרדים. רשמתי לפני את

ההערה הזו, אני חושבת שחשוב שיהיה לנו יותר קשר עם משרד החינוך והתרבות.

אנחנו עוסקים באוכלוסיה הקשה ביותר בקרב הילדים והנוער. כאשר סיירתי במפת"נ,

הוריתי מיד על תוספת שעת לימוד, אך גם זו טיפה בים. מה שצריך הוא לחזק ולתגבר

הרבה יותר את מערכות החינוך הכללי. במצב הקיים אעשה כל שביכולתי , יחד עם מנכ"ל

המשרד וראשי האגפים. העובדים העוסקים במפת"נים, בעזרה לנערה במצוקה ובגיוס

החניכים למסגרות להכשרה מקצועית, עושים עבודה נהדרת. זוהי עבודה סיזיפית בחלקה,

משום שקשה מאד להביא חלק מהילדים האלה למסגרת לימודים. אעשה הכל כדי לחזק את

המערכת הזו, אך צריך להיות ברור שהיא לא תבוא במקום מערכת החינוך.

היו"ר אי בורג;

אני מודה מאד לשרה. נושא זה עומד גם אצלנו בראש סדר העדיפויות, ויהיו לך

שותפים בכל הנוגע לתיאום עם מערכות אחרות כולל משרד החינוך, על מנת ליצור לחץ

ולעזור לאלה שהגורל לא עזר להם.

בסופו של דבר לא יהיה מנוס מהקמת רשות לתיאום בין כל המשרדים, אחרת לא יהיו

כל הדיבורים שווים. באורט קיבלו החלטה מענינת מאד; להגיע לכך ש-75 אחוז מהילדים

יגשו לבחינות הבגרות, וזאת מבלי להגדיל את אחוזי הנשירה. אפשר לעשות זאת גם במצב

הקיים.

השבוע או בשבוע הבא תונח על שולחן הכנסת הצעת חוק שלי ואולי של עוד חברים

בוועדה, שענינה פטור ממס על מפעלים המאמצים בתי-ספר, על מנת להגדיל את מספר

בתי-הספר מן הסוג הזה.

(הישיבה ננעלה בשעה 12:00)