הכנסת השלוש-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 92

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום רביעי, די בתמוז התשנ"ג (22 ביוני 1993) , שעה 12:00

נכחו;

חברי הוועדה; היו"ר אי בורג

י' בא-גד

שי יהלום

א' יחזקאל

לי לבנת

עי מאור

אי סלמוביץ

מי שטרית

מזכיר/ת הוועדה; י' גדלי

קצרנית; ת' בהירי

סדר-היום; התייעצות פנימית בעניו המעבר ל-5 ימי לימוד בשבוע



התייעצות פנימית בענין המעבר ל-5 ימי לימוד בשבוע

(התחלת הישיבה לא נרשמה)

לי לבנת;

אנו עומדים עתה בטוף שנת הלימודים. בעוד חודשיים תיפתח שנת הלימודים הבאה,אך

איננו יודעים אם מתקיים דיון, היכן מתקיים דיון, מהן המסקנות ומהן העמדות. אף

אחד מהמערכת - הורים, מורים, תלמידים או חברי כנסת - לא יודעים מה הולך לקרות.

ההרגשה שלי היא שמשרד החינוך פועל בשטח ללא אישורנו, ואנו מזנבים אחריו. בעוד

שבועיים-שלושה יהיה מאוחר מדי כדי שנתערב. אני מצטערת לומר ליושב-ראש הוועדה, כי

לדעתי מחל בצורה לא מוצדקת על כבוד הוועדה וכבודך. כבודנו אינו מחול, נעשה

כאן מעשה בלתי נסבל על-ידי משרד החינוך והממשלה, תוך הונאה ברורה ועקיפה של ועדת

החינוך. איננו מצליחים להשפיע, או אפילו לקבל אינפורמציה על מה שקורה.

האם יש בינינו הסכמה על-כך? אם כן, צריך לזמן ישיבת ועדה ולהחליט עד השבוע

הבא. אם לא נעצור את העשייה בשטח, המצב יהיה שבתי-ספר יעברו ל-5 ימי לימוד,

תודות לשוחד שיתן משרד החינוך.

למה זה רע?

לי לבנת;

על הנושא הזה כבר דנו בוועדת החינוך. יש בינינו הסכמה רחבה בענין זה.

יושב-ראש הוועדה הציע שנקים ועדת בדיקה פרלמנטרית, אשר תגבש מסקנות והמלצות בצורה

מסודרת ותוך פרק זמן סביר. בענין הזה, אני מציעה שנקבע מועד לדיון רציני, שתהיה

לו גם משמעות צבורית.

י י בא-גד;

עוד לפני שתיסע לחו"ל, אני מציע שתוציא מכתב שיאמר; הוועדה התכנסה והחליטה

פה-אחד נגד המעבר לחמישה ימי לימוד בשבוע. אנו חוזרים ומודיעים כי אנו מתנגדים

לכך, גם לא במסגרת נסוי. אתם צריכים לדעת כי משרד החינוך כבר עובד בשטח, ונסוי

הוא רק דרך של התחמקות במטרה לבצע את המעבר לחמישה ימי לימוד.

יש כאן התמודדות כח. לצערי, הוועדה שלנו אינה סובלת מעודף התחשבות מצד משרד

החינוך. היה לנו דיון על תקן אישי או תקן כיתתי, ולבסוף הודיע מנכ"ל משרד החינוך

שתהיה פשרה, בחטיבות הביניים תקן אישי ובכיתות בית-הספר היסודי המצב יימשך כפי

שהיה. הם עשו מה שהם רצו, מכיוון שלא עלינו על בריקדות. אבל בענין חמישה ימי

לימוד, היינו תמימי-דעים. השאלה היא אם אנו פורום לשמיעת סקירות וסיפורים, או

שיש לנו גם מעמד. כאשר עסקנו בשביתת המורים, הסבירו לנו שאנו גוף מיותר.

אנו צריכים להפעיל את כוחנו, יחד עם ועד ההורים הארצי, בתקווה שניתן יהיה

לעצור את התהליך. אני מתנגד בשלב זה לכל נסוי. לקראת שנת הלימודים תשנ"ה, נדון על

נסוי. אנו לא שוללים נסויים בחינוך, אלא שוללי הפקרות.

אני רוצה לחלק את דברי לשני חלקים; יש מאבקים אותם ניתן לנהל בדרכים שונות.

אם נוצרת סיטואציה שיושב-ראש הוועדה עומד בראש המאבק בשם כולנו, אז אנו לא עושים

הרבה דברים אחרים לבדנו. אם התחלת בכך, אתה מהוייב בכך עד הסוף. אבל באותו זמן

הולכת חברת-הכנסת דליה איציק ומגישה בג"צ. אני מציע שתמשיך לעמוד בראשנו גם

במאבק הזה, אלא אם נחליט שכל אחד מנהל את המאבק לבדו.



חבר-הכנסת אביגדור קהלני נמצא עכשיו בוועדת החוץ והבטחון, אך הוא ביקש ממני

לומר כאן שהוא מצטרף לעמדת הוועדה בענין ששה ימי לימוד, ואם יהיה צורך יבוא לכאן

ויאמר את דעתו.

ישנם שני חוקים שאנו צריכים להכין, ואתה משהה את הדיון בהם. חוק אחד

הוא של חברת-הכנסת לבנת וחוק אחד שלי, שניהם בנושא העומד על הפרק. הם הועברו

לטיפולה של ועדת חינוך ותרבות ולא לטיפולה של ועדת חוקה, חוק ומשפט.

משרד החינוך הודיע כיצד הוא עומד לבצע את התכנית: הוא לוקח 50 אלף שעות.

התכנית תבוצע על-פני ארבע שנים, ו-50 אלף שעות הן רבע ממה שהוקצה למערכת. גם

האוצר אינו מתכוון לממש את כל התכנית בשנה אחת אלא בשלוש שנים. כל השנוי שמשרד

החינוך הכניס הוא רק בשם. כאן מדובר על העברת שבוע לימודים בן חמישה ימים ב-8000

עד 10,000 כיתות. צריך להיות ברור כי לאחר שהתכנית תיושם שם, שום כוח לא יעצור את

המערכת מלעבור לחמישה ימי לימוד בשבוע. כלומר כל הנסוי הזה אינו אלא בלוף. כל

כיתה שתעבור לחמישה ימי לימוד, תקבל עוד שעתיים בנוסף לשעות של יום שישי. צריך

להיות ברור כי פשוט קוראים לשלב אי של התכנית בשם נסוי.

אי יחזקאל;

אני רוצה שנבין מה קורה לוועדה וליושב-ראש שלה. במשרד החינוך צומח גנגסטר

חינוך מזן חדש, ואני מקווה שהביטוי הזה ייצא החוצה. במהלך החודשים בהם דייר שושני

משמש כמנכ"ל, מדובר בתכנית שושני, במעבר לחמישה ימי לימוד בשבוע, בשינוי אזורי

הרישום, כאשר גם השרים הממונים וגם ועדת החינוך נותרים מן הצד. לצורך הענין, לא

כבודה של ועדת החינוך מענין אותי. אם לא נוציא את הגנגסטר מן הזן החדש כבר היום,

ועדת החינוך שאתה עומד בראשה תתפורר. בשנה קריטית למערכת, הולכים ו נרקמים תחת

אפה של ועדת החינוך וכנסת ישראל שינויים אשר ישפיעו על החינוך ו יעצבו אותו לקראת

שנות האלפיים, אך כל מה שאנו יכולים להציע הוא "פיילוט" וועדת וקירה פרלמנטרית,

שתהפוך אותנו לנערי הליווי של דייר שושני.

הנושאים האלה הם קריטיים בעיני, וכחבר ועדת החינוך אני חושב שאנו נותנים להם

לעבור מהר מדי ובצורה חובבנית מדי. אם כל אחד ימשוך בכיוון שלו, אהיה בין ראשוני

המושכים החוצה. מדובר בנושאים אשר יעצבו את דמותו של החינוך בעתיד: חמישה ימי

לימוד, דו"ח שושני, מצויינות, אליטיזם - כן או לא, חינוך דתי-ממלכתי, חרדיזציה

של החינוך והקמת זרם נוסף במערכת החינוך. הגיע רגע האמת של ועדת החינוך מול משרד

החינוך. שמעתי בדבריך, שארנה חושב כי צריך לאפשר נסוי בחלק מן התחומים

האלה,במסגרת של "פיילוט". אני רוצה לומר לך כי במקום בו גדלתי, הרעיונות האלה

אינם ברי נסוי. אתם יודעים שאיני משתמש בעדתיות וברקע, אך במקום בו אני גדלתי

אסור לעבור לחמישה ימי לימוד. נסיון כזה יהיה בלתי הפיך. אסור גם לנסות לפתוח

בו את אזורי הרישום.

גם במצבה הנוכחי מצמיחה מערכת החינוך חוטבי עצים ושואבי מים, לא פחות מאשר

בשנות החמישים והשישים. המדינה הזו מתחלקת לשניים מבחי נה חינוכית: מאזורים

מסוימים יוצאים רק ספרים, מכונאים, נגרים , אלקטרו נאים וכו'.

אני רוצה לדווח לוועדה על כנס אנשי הוראה שנערך באזור תל-אביב. היתה שם מנהלת

בית-ספר מגבעת אולגה, והיא תיארה את כל מה שחבר-הכנסת יחזקאל תיאר כאן עתה. אני

רוצה להתייחס לקשר בין עמדות לבין הצהרות: מכריזים א' ועושים בי. מה שחשוב הוא מה

שעושים ולא מה שאומרים, ומה שעושים הוא חינוך אליטיסטי. העובדה שהיתה תקופת

ביניים ללא שר במשרד החינוך, מתבטאת גם בריבוי הוועדות. מקימים בלי סוף ועדות,

הלקן ועדות המורכבות מגורמים חיצוניים, וכך מנטרלים רבים מעובדי המשרד והמזכירות

הפדגוגית.



אנו מצהירים שאנו בעד קידום החלשים, אך המדיניות שהמשרד מנהל היא מדיניות

אליטיסטית, בגיבויה של ועדת החינוך והתרבות. אני רוצה להסב את תשומת-לבכם לכך

שמעבר לוויכוח על פתיחת אזורי רישום - שהוא ויכוח לגיטימי - אשר טרם הסתיים,

עירית תל-אביב עושה מה שהיא רוצה.

בנושא המורים, אני חושבת שצריך לתת צלייש לוועדה. ראש הממשלה, שר האוצר, השרה

והמנכ"ל יצרו דה-לגיטימציה של המנהיגות בתחום החינוך. אפשר להשוות זאת לקטילת כל

מפקדי הצבא על-ידי מי שעומד בראשו. אני מצטרפת להתנגדות לניסוי בנושא המעבר

לחמישה ימי לימוד בשבוע. אני רוצה להזכיר לכם שגם מי שמתנגד לפתיחת אזורי הרישום,

צריך לעמוד על-כך שיש כאן חוסר מינהל תקין. הצעתי היא להביע התנגדות מוחצת

לפתיחת אזורי הרישום, ולומר מהם התנאים למעבר המערכת לחמישה ימי לימוד בשבוע.

אני מבינה שאנו לא מקיימים דיון לגופו של ענין, אלא מתייחסים אך ורק לחמישה

ימי לימוד בשבוע. אני מודאגת מאד ממה ששמעתי כאן בנוגע להיערכות לקראת שנת

הלימודים הבאה. אני מסכימה לדבריהם של חברי-הכנסת לבנת ויהלום, ומודאגת מן

הקשר שבין תוספת שעות לימוד לבין המעבר לחמישה ימי לימוד. זוהי סחטנות. מכיוון

שזמננו קצר, ומכיוון ששנת הלימודים הבאה כבר בפתח, אני מציעה שנשב עוד היום

ונשקול באלו אמצעים אנו נוקטים כדי לסכל את התכנית הזו. דיונים נוכל לערוך בשלב

מאוחר יותר.

מי שטרית;

אני מצטער על שלא נכחתי בדיונים הקודמים שקיימה הוועדה על הנושא הזה, כי אז

הייתי מציג אולי עמדה שונה מן העמדה שהובעה כאן עד עתה. לא מפריע לי שהמערכת

תעבור לחמישה ימי לימוד בשבוע. להיפך, אני רואה בכך אף יתרונות מסוימים במקומות

שונים. אני חושב שהעיריות יכולות לקחת על עצמן להפעיל מסגרות אלטרנטיביות לימי

שישי.

לי לבנת;

תאר לך שהרשויות המקומיות תתחייבנה עכשיו להפעיל תכניות ליום שישי בשנה הבאה,

אך אז תאמרנה שאין להן תקציב, ומשרדי החינוך והאוצר לא יתנו את הכסף הדרוש.

בשעתו, כאשר היית ראש הרשות המקומית ביבנה, היא היתה בין עשרת המקומות

הראשונים בארץ מבחינת ההוצאה לחינוך לנפש, מה שלא קרה שם בשבע השנים האחרונות. אל

תסתכל על המצב מנקודת מבטך כראש רשות מוצלח.

מ' שטרית;

אם חלק מהכסף הנחסך במערכת החינוך, כתוצאה מן המעבר לחמישה ימי לימוד בשבוע,

יועבר לרשות המקומית, יהיה לה יותר כסף להפעיל תכניות אלטרנטיביות בימי שישי. אני

חושש שבענין המעבר לחמישה ימים בשבוע, השטח אינו איתכם.

שי יהלום;

גם אני אסכים שילדי יקבלו תוספת חמש שעות בשבוע, במקום לימודים בימי שישי.

לי לבנת;

בתנאי שזה יהיה מעוגן בחוק, כולל תקציב.



היו"ר אי בורג;

הקשבתי ברוב קשב לדברים שנאמרו, ואני שמח על שנמצא האשם בדיון על מעבר לחמישה

ימי לימוד.

לי לבנת;

זה לא מה שנאמר כאן, למרות הביקורת.

היו"ר אי בורג;

אני חושב שחבר-הכנסת שיטרית הוא חבר הכנסת וחבר הוועדה הוותיק ביותר כאן. יש

כאן בעיה להבין מהו תפקידה של ועדת החינוך או כל ועדת כנסת בתוך מערכות מימשל.

בסופו של דבר המימשל יכול לעשות כמעט כל מה שהוא רוצה, כאשר לוועדה יש יכולת

להשפיע בשלוש דרכים; האחת מסורה לה על-פי חוק, השניה בדרך של הידברות והשלישית

בדרך של צרחה.

אם המשרד או הממשלה רוצים לעבור לחמישה ימי לימוד, הם יכולים לעשות זאת כבר

מחר בבוקר ובכל חלקי הארץ. במקרה שלפנינו, משרד החינוך היתנה את המעבר לחמישה

ימי לימוד ביום לימודים ארוך, המחייב אישור ועדת החינוך. ועדת החינוך של הכנסת

היא שעצרה את התהליך, כאשר הם יצרו את הזיקה הזו, ואנו הצבענו על-כך שהארכת יום

הלימודים אינה חוקית. הממשלה נמצאת עתה במבוכה רבה. הם יודעים שאני מאיים עליהם

בשני דברים; ראשית, שהוועדה תיפנה לבג"צ על-כך שעוקפים אווזה. שנית, שהוועדה תיזום

חקיקה בנושא זה.

אני רוצה למסור אנפורמציה: השר אמר לי כי הוא יבוא עם הצעה אחרת, אך לא פירט.

היו"ר אי בורג;

אני דוחה את ביטוייו של אבי יחזקאל כנגד דייר שושני. אני חושב שהאיש הוא מנכ"ל

טוב. השאלה היא מה אנו עושים עכשיו. מה שצריך לעשות הוא לנתק את הזיקה בין יום

לימודים ארוך לחמישה ימי לימוד, תוך מציאת דרך לתגמל את מי שעובר לחמישה ימים.

אני שואף להגיע למצב בו ועדת החינוך תהיה מעורבת בכל התהליך. מנכ"ל משרד

החינוך אינו רוצה במעבר לחמישה ימים בשבוע, הדבר נכפה עליו על-ידי כל אלה

שמתחבאים עכשיו מאחורי גבו. הם יודעים שאם יקימו ועדה צבורית שאינה פרלמנטרית,

תפרוץ מלחמת עולם בנושא זה. בשעה האחרונה קיבלתי תשובת מלשכת השר האומרת;"השר

יבוא לוועדה רק לאחר שתתקיים ישיבת הקואליציה בנושא". מי שיזם את הדיון בקואליציה

זה אני, על מנת לעצור את התהליך. לדעת השר, הדיון בקואליציה לא יתקיים בשבוע הבא.

אני רוצה להקריא בפניכם את טיוטת הצעת הסיכום שניסחתי עינה; ועדת החינוך

התכנסה היום לדיון חירום בנושא חמישה ימי לימוד. ברצוני להציג בפניכם (בפני שר

החינוך ובפני ראש הממשלה) את עמדת כל משתתפי הישיבה; 1. נכון לעכשיו, לא הוצגה

בפני ועדת החינוך כל תכנית היערכות למעבר לחמישה ימי לימוד; 2. לא ניתן במסגרת

זמן כה קצר מעתה ועד לפתיחת שנת הלימודים, להיערך כהלכה, קרי: הגדרת יעדים, הקצאת

משאבים, הכשרת כח-אדם, מיפוי תשתיות וארגון משאבים, לשינויים בשנת הלימודים הבאה;

3. לדעת חברי הוועדה, הפעילות המתבצעת בפועל, קרי; המשך היערכות הרשויות לחמישה

ימי לימוד, אינה עולה בקנה אחד עם ההתחייבות לוועדה להקפיא את כל המהלכים עד

לבירור עמדת השר והממשלה בפני הוועדה.

אשר על-כן, הנני מתכבד להביא בפניך את החלטות הוועדה; בשנת תשנ"ד לא יתחיל

המעבר לחמישה ימי לימודים. הוועדה תתנגד על-פי חוק לכל תמיכה במעבר לשבוע לימודים

בן חמישה ימים, המותנה בהארכת יום הלימודים. על המשרד להקצות בתשנ"ד את 50 אלף

השעות שהוקצו להארכת יום הלימודים לכלל מערכת החינוך, ללא קיצור שבוע הלימודים.



עי מאור;

אני מציעה שנאמר בסעיף אי כי לא יהיה כל מעבר לחמישה ימי לימוד, כלומר להוסיף

את המילה "כל".

אני מציעה לא להסתפק ב-50 אלף שעות, אלא לקבוע 100 אלף שעות לפחות.

היו"ר אי בורג;

את לא יכולה לעשות זאת כאן.

אני מציעה שנאמר במקום 50 אלף שעות - "את כל תוספת השעות שתוקצה בשנת

הלימודים תשנ"ד.

עי מאור;

אני מקבלת את ההצעה. אם יציעו לחלק את השעות באופן דיפרנציאלי, דווקא

למקומות החלשים יותר, לא אתנגד לכך.

אי סלמוביץ;

הייתי מוסיפה שהוועדה רואה בחומרה רבה את התניית תוספת השעות למערכת החינוך

במעבר לחמישה ימים. הייתי מוסיפה ואומרת כי באם לא ניענה, נכניס גם את סעיף

הסנקציה.

איני מאיים אף פעם.

את הודעתנו הייתי מפנה אל שר החינוך.

שי יהלום;

אני עדיין לא תופס, מדוע אינך מניח על שולחן הדיונים את נושא החוקים. זהו אחד

מתפקידי הוועדה. אני מוכן שנמתין עד לשובו של היושב-ראש מחו"ל, אבל הוועדה צריכה

להכין את החוקים שהועברו לדיונה לקריאה שניה ושלישית, וזאת תוך שבועיים-שלושה.

ועדת החינוך תחל את הדיון בהצעות החוק שהועברו אליה. ביום בי בשבוע הבא, אני

מניח את ההצעות על שולחן הוועדה.

מי שטרית;

גם את ההצעה שלי.

י י בא-גד;

הוועדה מתנגדת לכל מעבר לחמישה ימים, כולל ניסוי.

היו"ר אי בורג;

בסדר.

(הישיבה ננעלה בשעה 12.45)