הכנסת השלוש-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 84

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום רביעי, י"ג בסיון התשנ"ג (2 ביוני 1993), שעה 09:00

נכחו;

חברי הוועדה; אי בורג - יו"ר

ש' יהלום - מ"מ היו "ר

לי לבנת - מ"מ היו"ר

אי הירשזון

מוזמנים; מי קירשנבאום - מנכ"ל רשות השידור

מי ינון - יו"ר רשות השידור

שי קור - משנה ליו"ר רשות השידור

נ' כהן - יועץ משפטי, רשות השידור

כי שלום - משנה ליועץ המשפטי, רשות השידור

י' גדיש - יועץ בענייני שפ"ב, רשות השידור

מ' לוי - סמנכ"ל כספים, רשות השידור

ד' לחמן-מסר - משרד המשפטים

מכירת הוועדה; י' גידלי

קצרנית; אי זכאי

סדר-היום; הסתייגויות לכללי רשות השידור (תשדירי פרסומת

והודעות ברדיו), התשנ"ג-1993.



הסתייגויות לכללי רשות השידור (תשדירי פרסומת

והודעות ברדיו). התשנ"ג-1993

היו"ר אי בורג;

אני מתכבד לפתוח את הישיבה בנושא: הסתייגויות לכללי רשות השידור (תשדירי

פרסומת והודעות ברדיו), התשנ"ג-1993. בישיבה הקודמת קיבלנו את הכללים וכפי

שהסביר לנו היועץ המשפטי של הרשות, מר כהן, לחברי הוועדה יש 21 יום להעיר את

הערותיהם.

חבר-הכנסת יהלום, האם מה שכתוב בכללים מקובל והאם מדובר בתוספות?

שי יהלום;

כן.

ההערות שלי מתייחסות לפרק ג' בכללים: איסורים ומגבלות על פרסומת. סעיף 7

בפרק הזה מטיל איסור ב-13 מקרים ואני רוצה להוסיף לכך.

סעיף (5) מדבר על "דברי תועבה או אלימות מילולית". אני מבקש שיוסיפו לכך

"קללות". אדם יכול להגיד מלה שהיא במחלוקת אבל לא קללה, לכן אני מציע שבפרסומת

לא יהיו קללות.

סעיף (8) אומר; "דברים העלולים לזרוע בהלה או פחד בציבור, בין היתר, לענין

סכנת מחלה, או המנצלים אמונות תפלות." אני מבקש להוסיף; לרבות פרסומת לגופים

מיסיונרים וכתות. ברשות השידור שלנו אין מקום לשדר דברים כאלה כי הכתות נתונות

במחלוקת ואפשר להכניס את זה בסעיף המדבר על נושאים השנויים במחלוקת בציבור.

סעיף 13(ג) אומר שאסורה פרסומת הנוגעת לשירותים של; "משרדי שידוכין, מועדוני

התכתבות והיכרות למיניהם, מכוני עיסוי, שירותי נערות ליווי, עסקים למכירת אביזרי

מין, למעט ... וכיוצא באלה". אני מציע שזה יכלול שירותי זנות למרות שהסעיף כולל

מכוני עיסוי ושירותי נערות ליווי.

מ' ינון;

למה לא תשאיר זאת ב"וכיוצא באלה"?

שי יהלום;

אינם הצעתם "שירותי נערות ליווי". אני מבין שאם יש מוסד, משרד, מועדון או

מכון שנותן נערות ליווי אז אסורה עליו פרסומת, אבל אם נערת ליווי תשדר פרסומת;

אני נערת ליווי - זה מוו; כתוב שפרסומת אסורה על "משרדי שידוכין" אבל אם אדם

יכריז על עצמו כשידוך; אני מחפש אשה להשתדך אתה - הוא לא משרד וזה מותר. כתוב

שפרסומת אסורה גם על "עסקים למכירת אביזרי מין", מה אם זה לא עסק אלא אדם פרטי

מוכר אביזרים כאלה? אני מבין שכאשר אומרים "עסק" הכוונה היא לסופרמרקט. לכן צריך

לכלול את כל הדברים האלה גם אם הם אינם משרד, מועדון, עסק או מכון.

מי ינון;

אפשר להגיד; הודעות בענין שידוכים, התכתבות וכוי, כלומר, לא להגביל זאת

לצורת התארגנות מסויימת אלא להגדיר את הנושא.

היו"ר אי בורג;

כאשר אנחנו עוסקים במשרדי שידוכין אנחנו כוללים גם את העניינים הלגיטימיים של

שידוכים וגם את העניינים הלא לגיטימיים של שידוכים, כאן אני פוסל את כל ה"הלנות"

למיניהן.



לי לבנת;

לא כדאי שנרחיק לכת. אם ענין השידוכין הוא לגיטימי, אין סיבה לפסול אותו.

אם מחר "הלנה", או מישהו אחר ירצה לפרסם את שירותי ההיכרויות הלגיטימיים שלו,

אין סיבה לא לפרסם אותם.

נ' כהן;

אני רוצה לשכנע את חברת-הכנסת לבנת לא להוריד את "משרדי השידוכין" באיסור

הפירסום. מנסיון העבר, אסרנו על פרסום שידוכים פר-סה. נקודה. לא ראינו בפרסומת

המסחרית מקום לכך גם כדי לא להרחיב את היריעה של המותר כשהנושא הוא בסימן שאלה.

אם אתה אומר שיש בעיה עם הגבולות, אני מבינה זאת.

נ' כהן;

בוודאי, כי צריך לדעת ממי כן לקבל פרסומת כזאת וממי לא. השדכן מבני-ברק

לגיטימי ואילו השדכנית "הלנה" לא לגיטימית. למה? אני צריך לתת על כך תשובה

למנכ"ל שיש לו את סמכות ההחלטה. לכן מוטב לאסור "שידוכין", אבל צריך לתת תשובה

לשאלה שהעלה חבר-הכנסת יהלום. אולי במקום "משרדי שידוכין" נכתוב: "ענייני

שידוכין".

נכון, נכתוב "ענייני" שידוכין.

מה עם "מועדון" ו"מכון"? נניח שנערת עיסוי אומרת: אני מקבלת בבית.

לא הייתי מוציא את המלה "משרד" אלא מוסיף לה, וכך יהיה: משרדי שידוכין

וענייני שידוכין.

נכתוב "בנושאי" שידוכין, התכתבויות וכן הלאה, ואז זה מתייחס גם לגופים וגם

לפרטים.

אם העקרון מקובל עליכם, אני משאיר זאת ליועצים המשפטיים.

ההצעה של מר קירשנבאום נכונה וכך אנחנו אוסרים את כל מה שקשור לשידוכים,

התכתבות, היכרות, עיסוי וכן הלאה בלי להכניס את הגוף הממסדי אם הוא משרד, מועדון,

מכון או שירות. נוציא את המלה "בנושאי" מחוץ לסוגריים, היא תהיה גורפת, ונכתוב

שידוכין, התכתבות והיכרות למיניהם, עיסוי, נערות ליווי.



שי יהלום;

בסעיף 13(ב) כתוב: "מגידי עתידות..." כך שזה מתייחס גם למגיד עתידות וגם

למכון למגידי עתידות.

נ י כהן;

נכון.

מ' קירשנבאום;

אני מציע לכלול בסעיף את שיחות הטלפון 056, כי זה עובר לפורנוגרפיה נטו. זה

לא התכתבות ולא היכרויות. מה שהתחיל כשיחות ועידה תמימות בטלפון הופך היום

לשירותי פורנו-אודיו עם מספרי טלפון של חוץ-לארץ.

היו"ר אי בורג;

תקשורת בענייני מין כי יש עכשיו גם מאגרי מידע ממורושבים.

נ' כהן;

זו לא רק פרסומת מותרת בעתונות הכתובה אלא גם מעודדת. מה מורט- הרשות

מהעתונות?

בעקבות ההערה של חבר-הכנסת יהלום, אני קורא את סעיף 13(ג): בנושאי שידוכין,

התכתבות והיכרות למיניהם, תקשורת בענייני מין, עיסוי, נערות ליווי, מכירת אביזרי

מין, למעט קונדומים וכיוצא באלה.

די לחמן-מסר;

מה זה "וכיוצא באלה"?

מי קירשנבאום;

הכוונה לאמצעי מניעה מקובלים.

היו"ר אי בורג;

נכתוב; למעט אמצעי מניעה במקום "קונדומים".

לי לבנת;

למעט פרסומת לגלולות נגד הריון.

מי קירשנבאום;

גלולות נופלות בקטגוריה של איסור חומר רפואי.

לי לבנת;

אני מתייחסת לפרק גי, סעיף (2); "תעמולה מפלגתית, או ענין השנוי במחלוקת

פוליטית או אידיאולוגית בציבור." זה סעיף מרחיב. אם מחר מתיישבי רמת הגולן רוצים

לעשות ברדיו תשדיר שקורא למנוע נסיגה מרמת הגולן, מותר או אסור להם?



מי ינון;

זה בדיוק מה שאסור כי אז יבוא הצד השני ויעשה תשדיר הפוך.

לי לבנת;

ברמה העקרונית לגבי תעמולה מפלגתית. אנחנו צריכים ליהפך למדינה חופשית, כשם

שמותר למפלגה לפרסם מודעה בעתון, מדוע לא יותר לה לפרסם את דברה ברדיו, בצורה

מסודרת, בכפוף לכללים המופיעים פה ולקנות זמן שידור? אני יודעת שהאיסור הזה קיים

מקדמת דנא ואולי זה הזמן להפסיק אותו. מדאיג אותי גם "ענין השנוי במחלוקת

פוליטית או אידיאולוגית בציבור". אני מתקשה להבין מה עומד מאחורי ההגיון שרשות

השידור לא תאפשר למי שרוצה בכך, גוש אמונים או שלום-עכשיו או כל קבוצה אחרת שתרצה

לומר את דברה, לקנות זמן שידור בנושאים ששנוי ים במחלוקת פוליטית או אידיאולוגית?

מה רע בזה? מדוע שרשות השידור תחסום את זה?

סעיף (11) בפרק גי אומר: "שימוש בסטריאוטיפים שמרניים המציגים, בין היתר,

בני אדם כאובייקט מיני, כחפצים חסרי אונים, ילדותיים." רוב הסטריאוטיפים השמרניים

שאנחנו נתקלים בהם, לדעתי, הם נגד נשים. אני מבקשת לחדד זאת ולכתוב במפורש

שמדובר בסטריאוטיפים שמרניים בכלל וכלפי נשים בפרט, או המציגים נשים כאובייקט

מיני וכן הלאה כי השימוש בסטריאוטופים פוגעים, מעליבים, מזיקים הוא ברובו נגד

נשים, מיעוטו נגד גברים. יש תשדירים שמראים איך האשה המטומטמת שואלת גבר חכם מה

לעשות במקרה זה וזה, הוא נותן לה עצה, ואז האשה מבינה, ואם היא לא מבינה אז צריך

להסביר לה הרבה. אלה הדוגמאות הקלות. הדוגמאות הקשות יותר נוגעות לאלימות, והן

מופיעות בסעיפים אחרים. לכן אני מבקשת לחדד את הסעיף בצורה כזאת שידבר באופן

קונקרטי על פגיעה בנשים.

היו"ר אי בורג;

אפשר להוריד את המלה "שמרניים" ואז אני מציע שהסעיף יהיה; שימוש

בסטריאוטיפים המציגים, בין היתר, בני אדם כאובייקט מיני, כחפצים חסרי אונים,

ילדותיים, או הפוגעים בשוויון בין המינים.

לי לבנת;

מצוין.

היו"ר אי בורג;

אנחנו חוזרים לסעיף (2).

נ' כהן;

חברת-הכנסת לבנת העלתה כאן נושא עקרוני חשוב. בחוק רשות השידור ובכללים

למיניהם, שלא הופיעו ברשומות, היתה הבחנה ברורה לצורך הענין בין השידורים הקיימים

שבהם מתוך חובת איזון אנחנו חייבים לתת ביטוי לכל גוון של דעה שקיים באוכלוסיה

בהתאם ל NEWS VALUE-ובהתאם לתכניות, דברים שממונה עליהם העורך הראשי בראש. לצורך

שידורים פוליטיים פר-סה בזמן בחירות יש חוק מיוחד, חוק הבחירות לכנסת (דרכי

תעמולה) שאוסר עלינו לעסוק בזה. עכשיו התקינו את זה ויש גם הסעיף, הדרקוני

לדעתי, של 30 יום לפני הבחירות. לצורך שידורי פרסומת ותשדירי שירות, מאז שאני

מכיר את עצמי ברשות, הקפדנו הקפד היטב, בלי שזה מופיע בכללים ברשומות אלא בתקנון

שאימץ אותו הוועד המנהל, שלא תהיה בשום פנים ואופן פרסומת מסחרית או תשדירי שירות

בטלוויזיה שנמכרת בכסף לגורם פוליטי כזה או אחר, מפלגה, או תנועה פוליטית כדי

להטיף לדעה זו או אחרת.



מהנושא הראשון נובע נושא איור. יש בציבור נושאים שהם שנויים במחלוקת. לדוגמה,

הלכנו עכשיו למבחן בג"צ עם נעמ"ת שרצתה לעשות פרסומת ברדיו להקמת בית-דין לדיני

משפחה. בחוות הדעת שלי, שאומצה על-ידי מנהל הרדיו והמנכ"ל, טענתי שזה נושא שנוי

במחלוקת ציבורית. מחר אצטרך לתת לתנועת אמונה תשדיר פרסומת מסחרי תמורת כסף

שיטיף לזה שבית-הדין הרבני יישאר כמות שהוא ולא יהיה בית-דין לדיני משפחה. הוא

הדין בנסיגה מהגולן או בהישארות בגולן, הוא הדין בדברים שהיו קשורים בעבר

בהתיישבות ביהודה ובשומרון. הכנסנו את זה הפעם בצורה יותר בוטה וברורה כדי למנוע

את הדברים האלה.

ד' לחמן-מסר;

הנושא ראוי לבדיקה. הגישה שמר כהן מייצג היא גישה קלסית, ייתכן שיש מקום

לנקוט גישה אחרת. אולי לא כאן הזמן המתאים לעשות את כל הרוויזיה, אבל כמשפטנית

אני חושבת שיש מקום לבדוק את כל הסוגיה של תעמולת הבחירות ואת מעמדם של כלי

התקשורת. הכללים האלה הם לא כללים קבועים, הם כללי אתיקה והם ניתנים לבחינה עם

הוועדה הזאת, עם גוף אחר או עם הממשלה. מי שמכיר את הטלוויזיה האמריקאית יודע

ששם ,זה בדיוק ההיפך, יש שם פלורליזם תקשורתי ושיטת שידור חופשית - שלכיוונה אנחנו

הולכים - ושם אינה קונה זמן בכסף.

שי יהלום;

שם זו טלוויזיה פרטית.

ד' לחמן-מסר;

אז ברדיו הפרטי יהיה מותר וברשות השידור לא?

מי ינון;

ברשות השידור היתה מקובלת עד עכשיו העמדה השמרנית. אני הולך לכיוון של גבי

לחמן-מסר. מאחר שאנחנו נכנסים לעידן חדש של מיסחור אמצעי התקשורת, וזה חלק

מחהכנסות של הרדיו, זה יהיה אבסורד אם ברדיו האזורי או בטלוויזיה הפרטית תהיה

פרסומת מהסוג של נעמ"ת ואמונה ואילו אנחנו נאסור זאת על עצמנו. ממילא המאזין

שיעבור מתחנה לתחנה לא יזכור אם הוא שומע את התחנה מפתח-תקוה או את רשת גי. לא

צריך לחטוף את ההחלטה הזאת. אבל אם ברדיו האזורי יהיה מותר לעשות פרסומת כזאת,

אני מציע שנפתח זאת מחדש כדי שלא תהיה אפליה לרעתנו מבחינת ההכנסות בין הרדיו

האזורי לבינינו.

שי יהלום;

זו לא אפליה, זה הפוך. מחר יהיה משאל-עם אם לרדת מרמת-הגולן ואיזו קרן

אמריקאית תיתן 10 מיליון דולר כדי שבכל יום יטרטרו ויגידו לאנשים שזה טוב, אבל

רשות השידור היא ממלכתית והיא אומרת; אני לא נותנת לכסף להשפיע על האידיאולוגיה.

אם יהיה מבול של בקשות אני מוכן שנדון בזה. אם מחר הערוץ השני יפרסם שירותי

ליווי או מכוני עיסוי או אביזרי מין, אתה תגיד; אין ברירה, גם אנחנו צריכים

לשדר.

מי קירשנבאום;

אני מקווה שהכללים שאנחנו קובעים פה שיחייבו אותנו בשידורי פרסומת ברדיו יהיו

דומים לכללים שיהייבו את שידורי הפרסומת ברדיו האזורי, וסביר שכך יהיה.

צריך לעשות הפרדה ברורה בין חוק שידורי הבחירות ותעמולת הבחירות, שהוא ראוי

לרוויזיה ולעיון מחדש, לבין השאלות שאתם מעלים פה שאינן קשורות לתקופת בחירות.

כאן אני מצטרף לדעתו של חבר-הכנסת יחלום כי בעלי המאה יכולים להכניס יותר

"ספוטים" ולהשפיע בצורה רצינית. צריך למנוע זאת לא רק אצלנו אלא גם בערוצים

המסחריים ולדעתי הניסוהים שהשגנו פה הם הוגנים וטובים.



היו"ר אי בורג;

חברת-הכנסת לבנת, את מקבלת את הדברים של מר קירשנבאום או שאת רוצה שנקיים

הצבעה?

לי לבנת;

אין כאן ענין של הצבעה, העליתי נושא שראוי לדיון.

היו"ר אי בורג;

כל עוד הרדיו הוא ממלכתי, אין תחרות מסביב והסקלה נקייה מפרסומות כאלה -

נשאיר זאת כך; היה, וישתנה המעמד של התחנות האזוריות, נחזור לכללים האלה ונדון

איך הרדיו צריך להגיב לתחנות האזוריות.

נ' כהן;

להיפך, להחיל על התחנות האזוריות את מה שחל עלינו.

היו"ר אי בורג;

אם השינוי יחול שם הוא יחול גם כאן.

לי לבנת;

ראוי שנפתח דיון בחוק הבחירות (דרכי תעמולה} בכל הנוגע לסמכותנו לאישור

שידורים. אין צורך לקיים הצבעה.

היו"ר אי בורג;

זה רעיון טוב.

אני מתנצל שעלי לצאת. חבר-הכנסת יהלום ימלא את מקומי.

היו"ר שי יהלום;

יש כאן מכתב של חבר-הכנסת הירשזון אל יושב-ראש הוועדה בקשר לסעיף מס' 4 בפרק

ב'.

סעיף 4 בפרק בי אומר; "המנהל הכללי לא יאשר שידור פרסומת האסור, לפי פרק גי

או אם לדעתו, יש בה, אף אם אינה אסורה לפי פרק גי, טעם לפגם מבחינה מוסרית או

ציבורית..." וכוי. אני בעד השארת הסעיף הזה כמות שהוא. חבר-הכנסת הירשזון לא

נמצא כאן כרגע ואני מוכנה להסביר את כוונתו. הוא מבקש להשמיט את כל החלק שמאפשר

למנכ"ל שיקול-דעת, לצמצם ולהגביל אותו רק לסעיפים המופיעים כאן בכללים.

היו"ר שי יהלום;

אני מצטרף לדעתך. כרגע אנחנו שני חברי הכנסת היחידים פה ולכן אנחנו משאירים

את סעיף 4 כפי שהוא.

אני מתנצל שעלי לעזוב את הישיבה ואת תעמדי עכשיו בראשה.



היו"ר לי לבנת;

יש כאן הצעה של משרד המשפטים. בבקשה, גב' לחמן-מסר.

ד' לחמן-מסר;

ההערה הראשונה שלנו נוגעת לנוסח של סעיף 2. הרישא של הסעיף היא; "הרשות תשדר

פרסומת שהוזמנה..." וכוי. כדי שזה לא ישמע בלשון ציווי כאילו הרשות הייבת לשדר,

פרסומת שהוזמנה, הוכנה והופקה באמצעות הרשות או

באמצעות חברת השירותים תשודר בכפוף לכללים אלה ולתנאים הקבועים בהם." אני לא רוצה

שמישהו יגיש בג"צ ויגיד כי על הרשות מוטלת החובה לשדר דבר זה או אחר.

היו"ר לי לבנת;

אנחנו מאשרים את הנוסח הזה לסעיף 2.

ד' לחמן-מסר;

בסעיף 4 אנחנו מציעים תיקוני נוסח עם גוון קל של מהות. המנהל הכללי לא יכול

לאשר שידור פרסומת אם היא אסורה על-פי הכללים. חוץ מזה יש לו שיקול-דעת עודף

לענין הטעם. יש מקום להדגיש אותה סמכות עודפת כדי שלא יטענו שהיא כפופה מלכתחילה

לאיסורים המופיעים בכללים. אנחנו מציעים את הנוסח הבא לסעיף 4: המנהל הכללי לא

יאשר שידור פרסומת האסורה לפי פרק גי וכן רשאי הוא, בנוסף על האמור בפרק גי, לא

לאשר שידור פרסומת שיש בה, לדעתו, טעם לפגם מבחינה מוסרית או ציבורית, פגיעה בטעם

הטוב או בסדר הציבורי או שהיא מזיקה לציבור.

היו"ר לי לבנת;

אנחנו מאשרים את הנוסח הזה לסעיף 4.

ד' לחמן-מסר;

אנחנו מציעים שסעיף 5 יכלול את הדברים האסורים מלכתחילה וגם את הדברים שהמנהל

הכללי קבע שהם מהווים הפרה של הכללים. הנוסח המוצע על-ידינו; המנהל הכללי רשאי

לבטל אישור לשידור פרסומת, או להפסיק שידור פרסומת, אם נוכח כי אין מתקיימים בה

הוראות כללים אלה.

היו"ר לי לבנת;

אנחנו מאשרים את הנוסח הזה לסעיף 5-

ד' לחמן-מסר;

בסעיף 7(2) אנחנו מציעים את הנוסח הבא; תעמולה מפלגתית או פוליטית, או ענין

השנוי במחלוקת פוליטית או אידיאולוגית בציבור.

צריך להחליט אם הולכים לגישה הפתוחה שהצגת, חברת-הכנסת לימור ואני הצעתי בה

רוויזיה; או שהולכים לפי הגישה האמיתית. אביא דוגמה. הנושא של בחירה ישירה של

ראש הממשלה הוא לא תעמולה מפלגתית אלא בפירוש תעמולה פוליטית. אי-אפשר להגיד

שאסור למפלגה לקנות זמן כדי לשדר את ה"ספוטים" שלה בעד או נגד ירידה מן הגולן אבל

מותר לתנועה למען חוקה לישראל לקנות "ספוטים" על בחירה של ראש-הממשלה. הדברים

האלה לא הולכים ביחד. צריך להיות מודעים לכך שתעמולה פוליטית לא נעשית היום

דווקא על-ידי מפלגות אלא על-ידי ארגונים ציבוריים.



היו"ר לי לבנת;

השידור של נעמ"ת זו תעמולה פוליטית?

מבחינתי כן.

היו"ר לי לבנת;

נניח שנעמ"ת, שהיא גוף פוליטי, תרצה לפרסם קורס הדש לנהגות או נגד אלימות

במשפחה.

ד' לחמן-מסר;

לא לכך הכוונה. כתוב כאן "תעמולה", זאת אומרת, שתוכנה הוא תעמולה.-

מי קירשנבאום;

השאלה היא אם מגדירים את נעמ"ת כגוף פוליטי. בימים אלה אנחנו מתמודדים עם

בעיה אקטואלית, ההסתדרות רוצה לפרסם תשדירים שקוראים לחיזוק האיגוד המקצועי.

היו"ר ל' לבנת;

זה פוליטי פר-אכסלנס.

ד' לחמן-מסר;

השאלה אליכם היא איך אתם רוצים שהמסך ייראה - האם מה שאסור למפלגות יהיה מותר

לגופים ציבוריים גם כשהתוכן של התשדירים הוא זהה?

היו"ר ל' לבנת;

אני מוכנה לנוסח שאתם מציעים ובלבד שהמשמעות תהיה שזה אסור על ההסתדרות ועל

גופים פוליטיים מהסוג הזה.

היו לנו כמת בג"צים הקשורים לנושא של ההתיישבות בשטחים והגנו על כך בחירוף

נפש. הקיבוץ הארצי ירצה מחר ליישב את הגליל ולייהד אותו, האם נגיד שזה פוליטי

וזה אסור? כאן יש מקום לשיקול-הדעת שלנו ושל היועץ המשפטי איך לנהוג. לכן יהיה

מותר לגופים ציבוריים לעשות זאת. כמו שכתבה לי מזכירת הוועדה, אם תנועת כך תרצה

לעשות קורס נהיגה, האם אסור יהיה לנו לפרסם את הקורס הזה? זה יהיה מותר. אנחנו

פוסלים את הנושאים, לא את הגופים.

היו"ר ל' לבנת;

אם יש תשדיר להצטרף להסתדרות או להצטרף לקופת-חולים זה פוליטי.

נ' כהן;

בג"צ אוסר זאת. לקופות-החולים אסור לקרוא לאנשים להצטרף אליהן, הן יכולות רק

לספר מה הן עושות.



מי ינון;

אבל אנחנו מפרסמים דברים של ההסתדרות או של קופת-חולים מכב"י. גם על זה אפשר

להגיד שזו תעמולה מפלגתית משום שמי שמשלם לקופות-החולים יודע שחלק הולך למפלגות.

לכן אני מציע שנישאר בתחום המסרים ולא בתחום הגופים.

ד' לחמן-מסר;

לא יקום גוף ציבורי בעד או נגד הירידה מרמת הגולו וישדר תשדירים שתוכנם הוא

פוליטי אבל לא מפלגתי.

היו"ר ל' לבנת;

את זה מכסה "עניו השנוי במחלוקת פוליטית או אידיאולוגית בציבור".

ד' לחמן-מסר;

מחלקת הבג"צים שלנו, שמטפלת בבג"צים של רשות השידור, הציעה את הנוסח הזה.

יכול להיות ש"ענין השנוי במחלוקת פוליטית" מכסה את זה, אבל צריך להיות ברור שזה

לא קשור לתעמולה או לתשדיר בענין השנוי במחלוקת פוליטית.

מי ינון;

דוגמה נוספת. נניח שיש פריימריס באחת המפלגות וועדת הבחירות של אותה מפלגה

מודיעה על תאריך הבחירות וכן הלאה - זה מותר; ההסתדרות תודיע שיש בחירות כלליות

להסתדרות - זה מודגר.

י י גדיש;

כלכלית, חלק מההסתייגויות יכולות להביא למצב שאי-אפשר יהיה לשדר דבר ואתם

עומדים לגדוע פלח שוק מהמערכת. אסור לעשות זאת.

ד' לחמן-מסר;

אני מציעה את הנוסח הבא לסעיף 7(2); תעמולה מפלגתית, או תשדיר בענין השנוי

במחלוקת פוליטית או אידיאולוגית בציבור.

נ' כהן;

אני מזכיר שיש חוות-דעת של זמיר בענין תשדירי שירות כאשר היה ויכוח קשה לגבי

עידוד ההתיישבות ביו"ש והוא קבע; תעמולה - לא; עובדות - כן, כלומר אפשר ליגת

אינפורמציה אבל לא לעודד את זה בתשדיר במישרין, כך שיש הבחנה.

היו"ר לי לבנת;

ההבחנה הזאת היא לא כל כך ברורה.

מי קירשנבאום;

חברת-הכנסת לבנת צודקת, הרי הדברים ששנויים במחלוקת ציבורית ואידיאולוגית הם

אין-סופי ים, בעיקר בעם מפוצל כמו שלנו. יכול להיות שצריך להתפשר על ניסוח שהוא

עדיין פרוץ ורחב אבל אין ברירה כי לא נמצא את המלה הנכונה להגדיר את הדברים.



היו"ר ל' לבנת;

הניסוח שהציעה גב' לחמן-מסר עונה על הצדדים המשפטיים. אנחנו מאשרים אותו.

ד' לחמן-מסר;

אחרי סעיף 7(2} אנחנו מציעים להוסיף; קריאה, מישרין או בעקיפין, לחוקק

חוקים חדשים או להכניס שינויים בחוקים קיימים.

היו"ר לי לבנת;

מטריד אתכם ענין הבחירה הישירה?

ד' לחמן-מסר;

הטיעון איננו שלי אלא של מחלקת הבג"צים. יש כאו לא רק בעיה של חקיקה של חוקים

חדשים וקריאה לא לציית לחוקים או לשינויים בחוקים. אם מחר הליכוד מבקש להכניס

תשדיר בעד עונש מוות למחבלים. האם נפסול אותו? יעקפו את הנושא ויגידו; גוף אחר

הוא בעד תיקון חוק העונשין בעניו רצח.

היו"ר לי לבנת;

למה את צריכה להרחיב? אם יש קריאה לחוקק חוקים חדשים והנושא שנוי במחלוקת

פוליטית או אידיאולוגית הרי זה נופל במסגרת של סעיף 7(2).

מי קירשנבאום;

אני לא מוצא פגם בקריאה לשינוי חוקים בפרסומת. הרי הכנסת מחוקקת, לא העם

מחליט, מה הפגם בכך שמישהו רוצה להביע דעתו על שינוי חוק?

ד' לחמן-מסר;

בשים לב לריכוזיות השליטה על אמצעי התקשורת, השקפתי היא; אם יש לך נגה להגיד,

תקנה זמן ותאמר את זה, כי איו שום דרך גישה אחרת לציבור. תו לאנשים לקנות זמו

כדי שיביעו את דעתם אבל תגביל את כמות הזמו לתשדירי הבעת הדעה. אבל אם אתה לא

מקבל את השקפתי, תהיה הוגו ותאסור את כל הדרכים הישירות והעקיפות להגיע לתוצאה

שאני רוצה בה ואתה מתנגד לה. אם מחר במקום לעשות תשדיר בעד או נגד עונש מוות

למחבלים, או בעד בחירה ישירה של ראש הממשלה

מי קירשנבאום;

לא צריך לעשות הכללות. במה שקשור לתשדירים על חקיקה של חוק כזה או אחר, זו

המלצה. הגוף המחוקק במדינת ישראל היא הכנסת וחברי הכנסת יכולים לשמוע את ההמלצה

הזאת או לא.

ד' לחמן-מסר;

למה אתה מסכים רק לגבי שינוי חוקים? תלך הלאה ותגיד; בכל עניו השנוי

במחלוקת.

מי קירשנבאום;

לא. במה שקשור לתעמולה מפלגתית שבה יש השפעה על ציבור צופים רחב, בעל המאה

יהיה בעל הדעה וצודק חבר-הכנסת יהלום, שלום-עכשיו יוכל לקנות תשדירים ב-10 מיליוו

דולר - רשות השידור תשמח שיש לה 10 מיליוו דולר - והוא יעשה קמפיין שיטרטר את

השכל שצריך לעזוב את הגולו לא מחר אלא מעכשיו. זה בלתי נסבל, כי אתה בונה על

ההשפעה הישירה על סנטימנט ציבורי. אבל את החוקים מחוקקים חברי הכנסת, לא הציבור.



היו"ר לי לבנת;

מי שרוצה להשפיע על חברי הכנסת מפרסם ב"הארץ" ולא בשום מקום אחר.

מי קירשנבאום;

אין גוף במדינת ישראל שהשקיע כל כך הרבה כסף במודעות כמו החוקה לישראל ואתם

יודעים בדיוק מה היתה השפעתה במציאות.

נ' כהן;

אנחנו אסרנו את זה.

מר קירשנבאום, אני חולק עליך. אתה בדעה ברורה שאין לקנות פרסומת-פוליטית,

מפלגתית, אידיאולוגית תמורת כסף, כמשפטן אני אומר לך שכל נושא פוליטי מלבישים

אצלנו בחקיקה כמו חוק דיני משפחה במקרה של נעמיית, שהתמודדתי אתה והצלחנו בבגייצ.

קריאה לחקיקה באה בעקבות הענין הפוליטי, כי כל חוק שארנה קורא לשנות אותו - אם

קבוצת מיעוט, או חוקה לישראל, או דיני משפחה - זו אותה גברת בשינוי אדרת לצורך

תעמולה מפלגתית ולכן יש לאסור זאת.

מי קירשנבאום;

אני חולק על זה.

די לחמן מסר;

כהצעת פשרה אפשר להוסיף; לרבות בדרך של שינוי חוק בחקיקה. אני מציעה את

הנוסח הבא לסעיף 7(2); תעמולה מפלגתית, או תשדיר בענין השנוי במחלוקת פוליטית או

אידיאולוגית בציבור, לרבות בדרך של קריאה לשינויי חקיקה בנושאים אלה.

היו"ר לי לבנת;

זה מקובל, אנחנו מאשרים את הנוסח הזה במלואו לסעיף 7(2).

בסעיף 7(5) מציע משרד המשפטים; דברי תועבה או אלימות מילולית, במפורש או

במשתמע. בתחילת הישיבה קיבלנו את ההצעה של חבר-הכנסת יהלום להוסיף את המלה

ייקללותיי, האם אין זה מספיק?

ד' לחמן-מסר;

אני מציעה שסעיף 7(5) יחיה; קללות, דברי תועבה או אלימות מילולית, במפורש

או במשתמע.

היוייר לי לבנת;

אנחנו מאשרים את הנוסח הזה.

ד' לחמן-מסר;

לסעיף 7(7). כתוב בו ייפרסומת מטעהיי, השאלה היא מה זאת פרסומת מטעה, למרות

שלבסוף בית-המשפט הוא שקובע זאת. התיקון שלנו הוא מילולי ולכן אנחנו מציעים את

הנוסח הבא לסעיף 7(7): דבר הנוגד את חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 והתקנות שעל

פיו; ובמיוחד פרסומת שיש בה כדי להטעות ביחס לאלה.



היו"ר לי לבנת;

אנחנו מאשרים את הנוסח הזה. סעיף קטן (א) יישאר כמות שהוא. מה התיקון בסעיף

קטן (ב)?

ד' להמן-מסר;

כנראה שמסעיף קטן (ב) נשמטה המלה "שירותים". לכן סעיף קטן (ב) של סעיף 7(7)

יהיה: השוואה מטעה של מחיר עם מחירי מצרכים או שירותים אחרים, או השוואה בלתי

הוגנת עם מוצריו או שירותיו של המתחרה או המבזה את המתחרה או פוגעת בו.

אנחנו מאשרים את הנוסח הזה,

בסעיף 7(9) במקום "טיב המוצר וסגולותיו" אנחנו מציעים לתקן: טיב המוצר או

השירות וסגולותיהם. לכן סעיף 7(9) יהיה: חוות דעת של רופא, מרפא או אחות,

המובאת במישרין או בעקיפין, לגבי טיב המוצר או השירות וסגולותיהם, ואין נפקא מינה

אם דמויותיהם ושמותיהם של אלה אינם קיימים במציאות.

אנחנו כמאשרים את הנוסח הזה.

אני מעמידה להצבעה את אישור כל כללי רשות השידור (תשדירי פרסומת והודעות

ברדיו), התשנ"ג-1992, עם התיקונים שהוכנסו בהם. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

הכללים, עם התיקונים, אושרו-

הכללים אושרו.

אני מודה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10.05