הכנסת השלוש-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקוכ מס' 68

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום שני, כ"ט באדר התשנ"ג (22 במרץ 1993) שעה 11:15

חברי הוועדה: א' בורג: היו"ר

די איציק

י' בא- גד

ש' יהלום

אי יחזקאכ

כי כבנת

ע' מאור

ה' מחאמיד

ש' ידלין - סמנכ"כ משרד החינוך והתרבות

ש' גרניט - משרד האוצר

מ' מרוז - סגן תשב משרד החינוך והחרבות

שי אורן - יו"ר ארגון המורים

שי בן איון - ארגון המורים

ש' בסן - ארגון המורים

ת' רושדי - ארגון המורים

א' בן-שבת - מועמד כתפקיד מזכ"כ הסתדרות המורים

ש' בן-צור - מ"מ מזכ"ל הסתדרות המורים

מי צוקרמן - הסתדרות המורים

די רונן - הסתדרות המורים

כ' שץ - דוברת הסתדרות המורים

מי אורן - הוועד הציבורי שכ הסתדרות המורים

י' אייזנר - הוועד הציבורי שכ הסתדרות המורים

ב' בן-שתר - הוועד הציבורי שכ הסתדרות המורים

י' בן-שמתון - הוועד הציבורי שכ הסתדרות המורים

פי כיכטנשטיין - הוועד הציבורי שכ הסתדרות המורים

פרופ' י י פרי - הוועד הציבורי שכ הסתדרות המורים

מזכירת הוועדה! י' גידלי

חי צנעני

דיווח עכ מו"מ עם ארגוני המורים.



דיווח על- מו"מ עם ארגוני המורים

אני פותח את ישיבת הוועדה. הנושא הרישמי של הישיבה הוא:

דיווח על המשא ומתן עם ארגוני המורים. תחילה, אני מתנצל בפני החברים

שהמתינו, אך ישנם דברים שדוחים שבת; כולנו שמענו על האירוע הבטחוני

שהיה הבוקר בבית-הספר אורט קנדי בתלפיות. אם חברי הוועדה ירצו

להתייחס לנושא זה, הם יוכלו לעשות זאת. ברצוני לקיים דיון, היום או

מחר, עם המשטרה ועם כל הגורמים הנוגעים בדבר בנושא בטחוני זה. על

חברת-הכנסת לימור לבנת, ליושבת-ראש ועדת המשנה לנושא זה, לומר לנו את

מי להזמין . אין לי ספק, שבאירוע זה, ישנה כאן קפיצת מדרגה, וזה הדבר

המשמעותי ביותר. כל התרחישים, שדיברנו בהם עד היום, נסמכו על הנחה

שבית-ספר הוא אפשרי כמטרה לאירוע כזה. אבל, ככל דבר אחר, מרגע שזה

הפך להיות יעד ממשי, המשמעות הציבורית והבטחונית של זה היא שונה

לחלוטין וודאי מצריכה דיון רציני מאד שלנו. דיון רציני בנושא צריך

שייעשה גם תחת רושמם של האירועים וגם בקור-רוח.

אני מבקש מחברי הוועדה להתייחס בקצרה לנושא, כי הנושא האחר הוא

כבד לא פחות. יש לי בקשה, ואפנה אותה בסוף הדברים, לכל הצדדים,

שנמצאים כאן לנושא האמיתי שלשמו התכנסנו: מורים ומדינה. אירוע כזה לא

יעבור בשקט אצל אף הורה. כל הורה, כולל אנו וילדינו, חושבים מאה

פעמים מה אומר לנו דבר כזה. אני מבקש מכם לשקול, ואינני אומר יותר

מזה, את האפשרות, להחזיר את הלימודים לסידרם לפחות לימים הקרובים.

ברצוני לומר מה שמצאנו בבית-הספר אורט קנדי הבוקר. חברת-הכנסת לימור

לבנת היתה שם בבוקר, ואנו ראינו זאת עתה. למעלה ממחצית התמלידים יצאו

החוצה מבית הספר, ויש לזה משמעות כפולה. משמעות אחת היא, שאינני יודע

היכן הם מסתובבים מבחינה בטחונית. משמעות אחרת היא, שאני חושש לאן הם

הולכים להתארגן מבחינת הרחוב. אינני מטיל תוית באיש, ואני מקווה שהכל

ייגמר בלי טוב. אבל, אני מבקש, שכשתסתיים ישיבה זו, ולאחר שאציג

בדיוק על מה הוועדה דנה ומה היא רוצה לשמוע היום, לשקול את הדבר הזה.

נפל דבר במערכת החינוך והבטחון במדינת ישראל.

ל' לבנת;

הייתי הבוקר בבית-הספר אורט קנדי, לפני שחברי הוועדה הגיעו לשם.

נסעתי לשם ישירות, לששמעתי על האירוע ברדיו בדרכי מתל-אביב. המחזה

היה קשה מאד, למרות שבהגיעי לשם כבר לא ראו את התלמידים הפצועים

והמחבל כבר לא היה. אבל, הספיק כי לראות את סגן המנהל מכנס את מעט

התלמידים שנותרו, כשהסניקרס הלבנות שלו מלאות דם, וזה לבדו היה מחזה

קשה מאד. אני בטוחה שתחושת כולם היא אכן קשה. אני מסכימה לגמרי עם

יושב-ראש הוועדה, שעלינו מדרגה או למעשה ירדנו מדרגה לפיגוע בתוך

מערכת החינוך בתוך בית-ספר. לא היה פיגוע כזה, אולי מאז הפיגוע

במעלות, וגם אז זה לא היה בזמן הלימודים אלא בלילה. עוד לא קרה,

שייכנסו מחבלים לתוך בית-ספר לאור היום ויפגעו בתלמידים.

אינני רוצה להיכנס לנושא, עתה, מדוע לדעתי זה קורה, שכן זהו נושא

חשוב לדיון נפרד. ברצוני לומר 4 הערות קצרות. ראשית, צריך לבדוק

בצורה הברורה ביותר מדוע המאבטח לא היה חמוש. הוא לא היה חמוש, למרות

התראה שניתנה לפני שבוע בעניין על-ידי ביקורת של משרד החינוך שנערכה

שם.

שנית, יש לבדוק אח התנהגות המשטרה - היו תלונות של תלמידים

ועדויות של תלמידים, לפניי לפחות, שהם הוכו על-ידי המשטרה, כאשר

המשטרה החליטה להגן על המחבל מפני לינץ', שכמעט עשו בו. כדאי לבדוק

מה בדיוק קרה שם.



שלישית, אני מבקשת, וכבר הבוקר פניתי ליושב-הראש הוועדה בעניין ,

לזמן מחר ישיבת חירום של מליאת הוועדה כדי לדון בנושא האבטחה, שכן

ודאי שאי אפשר להשאיר זאת כמו שזה. רע הדבר, כשאירוע כזה קורה, אבל

טוב שאנו עדייו עומדים בפני הסידורים לקראת שנת הלימודים הבאה, כי

אפשר יהיה להפיק את הלקחים בטרם יהיה מאוחר מדי לקראת שנת הלימודים

הבאה. אבל, כנראה שלא יספיק לנו, ולא נוכל להסתפק בהמתנה שלנת

הלימודים הבאה, ונצטרך כבר בשנת הלימודים הזו לראות מה יש לעשות.

רביעית, ברצוני להתייחס לקריאת היו"ר למורים לחזור ללימודים.

היו"ר אי בורא;

זו לא היתה קריאה, אלא פניה.

ל' לבנת;

בסדר. ברצוני להודות, שאני מרגישה לא נוח עם הפניה הזו. בשבוע

הבא לא יהיו כלל לימודים, בגלל חופשת הפסח, ואני רוצה לפנות למורים

שיפסיקו את השביתה לא בגלל מה שקרה הבוקר, אלא בגלל שהיה צריך ללמד

את התלמידים. אבל, זו שאלה, שנדון בה בישיבה. לדעתי, פניה למורים

לחזור ללימודים בגלל מה שקרה הבוקר היא קצת לא 'פיירית'. לדעתי, זה

אולי אפילו קצת ניצול ציני של הטראדיה שארעה בבית הספר. עובדה היא,

שבשלושת השבועות הקרובים לא יתקיימו לימודים, בגככ חופשת הפסת. - מה

יעשו אז התלמידים? אם בכלל, הרי אני הייתי פונה למורים בבקשה או

בדרישה לעסוק בכל הכיתות מחר במה שהתרחש היום. אני מניחה, שאולי יעשו

זאת בלאו הכי, ולדעתי יש לעסוק בצורה יותר ממוסדת ומסודרת בנושא הזה,

כי אני מניתה שתלמידים בכל הארץ יהיו מפוחדים ומבוהלים. פניית יושב-

הראש לא נראית לי 'פיירית', ולכן אינני מצטרפת אליה. אני מציעה שנדון

בנושא לגופו של עניין , ונראה איך מחזירים את הלימודים לסדרם ואת

המורים והתלמידים ללימודים, בלי כל קשר לאסון שארע היום. אלה הם שני

נושאים נפרדים. יש לדון בכל אחד מהם בכובד ראש וברצינות, אבל בנפרד.

ברצוני להעיר הערה, בעקבות נסיעתנו לבית-הספר הבוקר. ברצוני לומר

הערה זו, דוקא כאן, מכיון שהוועדה הזו הוכיחה, בזמן קיומה, ברוב

הזמן , שאנו מוציאים ממנה, פחות או יותר, את הפוליטיקה. אני מבקש

להוציא את הילדים מהפוליטיקה של שמאל וימין . אוי לנו, אם ילדים יהיו

בפוליטיקה. יושב-הראש אברהם בורא הלך זה עתה להתקלח בחדרי, ואני אלך

בצהרים; אינני יודע במה גובל מה שעשו לנו כשבאנו לבית הספר. היה שם

אין זה משנה אם היינו צריכים את הגנת

המשטרה או לא, אבל כמות היריקות, כמות הקללות והאלימות והרצון להכות

אנשי ציבור היתה רבה. אנא, יש להוציא את הילדים מהפוליטיקה.

ל' לבנת;

למי אתה פונה בדבריך?

אני פונה לכולנו בכנות. זוהי פניה אלי, אלייך, אליו ואל כל אחד

מאיחנו, כי לצורך העניין הזה. חששי הוא שבגלל הפוליטיקה אנו עלולים לא

להתייחס לדברים שאח רוצה לייצג ולהשיג. אם אתה יוצא שם החוצה ורואה

דגל של "מולדת" ומתחילים לקלל אותך וכו', אז ישנה בעיה. משום מקום

מגיע לפתע דגל של "מולדת"



ל' לבנת;

מה זה "משום מקום"? משום מקום מגיע ערבי לבית-הספר ודוקר ילדים

נמנעתי מלומר דברים קודם, אבל אתה מאשים.

עם כל הכבוד, כמעט כל חברי הוועדה היו שם, ואין מונופול לאף אחד.

נמנעתי מלהאשים ונמנעתי מלדבר פוליטיקה, והאמן לי שיכולתי לומר

כל מה שאני רוצה. אל תאשים. אל תכניס את הרוח הרעה הזו כאן ועתה.

א' יחזקאל;

אינני מאשים אף אחד.

ל' לבנת;

האשמת.

לו היית עוברת את מה שאנו עברנו, היית מגיבה את אותה תגובה.

ל' לבנת;

לו הייתי שם איתכם, הייתי מגינה עליכם עד טיפת דמי האחרונה.

היו"ר א' בורג;

הישיבה תחתדש בעוד כ-3 דקות.

11:28)

11:30)

היו"ר אי בורג;

אני מחדש את הישיבה. נושא זה מסובך וטעון מאד. זהו מהדברים

המסובלים ביותר שהתעסקנו איתם, ומי יודע עם מה עוד נצטרך הלתעסק

בנושא הזה. נמצאים כאן על גבולות מאד עדינים. ברצוני לתאר לאנשים,

שלא היו שם, במה מדובר. עומדים חברי ועדת חינוך של הכנסת ורוצים לצאת

בשער הקדמי של בית-הספר, ואומרים להם המשטרה ואנשי בית הספר: צאו

בדלת האחורית, בירחו. אבל, אנו פותחים את הדלת ויוצאים החוצה דרך

קהל. אינני יודע מי בקהל הזה: אולי תלמידים אולי הורים ואולי אנשי

רחוב - לא אכפת לי כרגע מי בקהל. כשאנשי ציבור צריכים לעבור דרך

הקהל, לחטוף מכות, לחטוף דקירות שאינני יודע ממה הן היו, לחטוף קללות

אישיות מהקשות ביותר ומקלחת של יריקות, הרי הנושא הזה, מבחינת

הפוטנציאל הדמוקרטי שבו, הוא מאד יקשה. לכן , הבה לא נהפוך את הצעקות

שהיו ברחוב לנחלת האנשים שכאן . הנושא די מסובך אם בלי זה. את כל

הדברים הקשים והכואבים ביותר ניתן לומר בטון שקט. זה בדיוק הזמן , שבו

יש לנשום עמוק, גם כשרואים את הדברים הקשים ביותר וגם כששומעים דברים

לא נעימים. זה בסדר לומר את הדברים, וצריך לדעת איך להגיב עליהם.



א' יחזקאל;

הדבר המתבקש ביותר הוא לפנות לציבור המורים, שכן היה כאן אירוע

הסטירי חמור ביותר, וכאן צריכים לגלות אחריות. אבל, ספונטנית, גם

הערתי ליושב-הראש באוטו, שיש להתחיל לקרוא אם לשרת החינוך ולמשרד

האוצר להפסיק 'לתכמן' את המורים. אני מוכן , אני מכיר, כמובן , את

התגובות המיידיות של אנשי המקצוע שאומרים: אינך בקיא בפרטים. אבל,

למעשה, יש לנוX זמן , נכנסנו לפרטים והתחייבו על מועד כלשהו, והתחושה

שלי היא שיש כאן , סליחה על הביטוי, מעשה 'תיכמון'. למעשה, ואמרתי

זאת, היו לאן תרגילי השהייה זולים. כמובן , שהקל ביותר, היום, הוא

לפנות לציבור המורים. זה לא עניין של פופולריות, ואני אומר את הדברים

האלה בצורה ברורה. לכן , אני נוטה להסכים לפנייתו של יושב-הראש.

הילדים במבוכה, וזהו עניין של חינוך. עשו טובה וחיזרו ליומיים, כי

פשוט כל העניין הזה מראש.

שי אורו ;

זו טראדיה.

א' יחזקאל;

זו טראדיה, ואתם חייבים לחזור. אבל, אינני מוכן שיהיה ניצו ל ציני

של הטראדיה הזו. אני קורא כאן אם למשרד האוצר ולמשרד החינוך ללכת על

מהלך משותף בנושא. ישבנו כאן , לפני חודשיים, עם מר ארניט, ודיברנו על

מועד וזמן קצוב ועל שיפור במעמד המורה, בדיון לגבי הטווח הארוך. כמו

כן דובר על שחיקה ונתונים, ועל 300 אלף ש"ח שלא איחרו איתם. אני

מצטרף לקריאת היו"ר, בסייג הזה, ואני אומר זאת כמי שליבו עם המורים

תנו לנו את שלושת הימים הללו, ואלוקים עדי שלצורך

העניין הזה אנו מרויחים את המהלך הציבורי. מבחינת האוצר, אינני סולח

הפעם ואינני מוחל, וצריך לעשות סדר בעניין .

היו"ר א' בורא;

אני רוצה, שיהיה ברור שאינני רוצה ללחוץ על המורים.

הצעה לסדר-היום - אני מציע להקים ועדת משנה מקרב חברי ועדת

החינוך, שתפקידה יהיה ללוות את נושא מעמד המורה במדינת ישראל, כלומר

ללוות את השינוי במעמד המורה כפי שהצהירה שרת החינוך והתרבות.

ראשית, לדעתי, הביקורנו בבית-הספר היה בעיתו. אני מציעה, שנלמד

לקח, שזה צריך להיות יותר רישמי ועם המשטרה. מקובל עליי, שאין לצאת

מהדלת האחורית, אבל יש לעשות זאת עם אבטחה, בצורה מכובדת ומסודרת,

ועם המשטרה.

שנית, אני מקבלת את פנית יושב-הראש לאפוליטיזציה, ואני רואה אח

מה שהיה בין חברי הכנסת לימור לבנת ואבי יחזקאל כאי-הבנה בלבד.

לדעתי, כולם היו שם בצורה אפוליטית, וזה לכבודנו.

נכון מאד.



ע' מאור;

שלישית, אני תומכת בקיום ישיבת חירום מחר, מבלי ליצור פניקה, ויש

למצוא את המינון ואת הניסוח איך לעשות זאת.

רביעית, לגבי דברי חברת-הכנסת לימור לבנת בעניין בדיקת המשטרה,

אני מציעה שהפניה תהיה שהמשטרה תבדוק את הכל, כלומר לא רק את תלונות

ההכאה של הילדים, שכן סגן מנהל בית-הספר אם הסביר לנו שהם היו קרובים

למעשה של לינץ'.

ל' לבנת;

אמרתי בדבריי, שיש לבדוק את הנושא.

עי מאור;

לגבי הקריאה למורים, אני שותפה לדעת חבר הכנסת אבי יחזקאל, בלי

לטעון כרגע לנגד האוצר או לא. את דעתי אומר בדיון , ודעתי היא, שיש

להכפיל את שכר המורים, ידועה. אני בעד קריאה, ולדעתי זה לא ניצול

ציני. קרה משהו שהוא רציני לכולם, ומדינה לא יכולה להיות ניטרלית.

לכן , מר ארניט, לנציג האוצר והמדינה, ואראון המורים, אולי אפשר למצוא

פשרת ביניים או הסדר כלשהו שיאפשרו מחר חזרה תקינה ללימודים. וזאת,

בלי מנוצחים ומנצחים, אלא ששני הצדדים יתפשרו על משהו ושמחר יתקיימו

לימודים.

ש' יהלום;

ראשית, ברצוני לומר לחבר-הכנסת אבי יחזקאל, במידה מסויימת, על מה

הרואז, כדי שנבין את העניין . אתמול היה דיון בממשלת ישראל, ואני אומר

לך, לא רק בהיותך חבר מפלגת העבודה. בעיתון "ידיעות אחרונות", העתון

"חשש בממשלה מהקמת מחתרת יהודית חדשה".

השרים דיברו על כך ברדיו, ושמעתי את הראיונות. הם אומרים על סמך מה

בא חשש זה; אם אומרים אנשים, שבישובים ביש"ע היו בעיות כאלה, נניח

בעלי או במקום אחר, אז כמה אנשים באו ואמרו: אנו עתה נעשה אי בי אי,

ואז, בא עניין הממשלה. עתה, אותו דבר קרה היום בתלפיות. כלומר,

אין יותר חוק, ניקת את החוק בידיים וכו'. ברור

שהציבור כואב, וברור שהבעיה היא כיום משני עברי הקו הירוק ז"ל.

כלומר, הנושא, של ציבור קשה, שמתמרמר על מה שנעשה לו מבחינה בטחונית,

משותף לירושלים, לעלי ולכל המקומות אם יחד. לכן , חבר-הכנסת אבי

יחזקאל, דבריך, שיש להם מקום, היו צריכים להיאמר אתמול, קודם לשריך

בממשלה.

אני מסכים.

יכול להיות פתרון , אלא שהוא לא נעשה. שנית, יתכן מאד שיש נושא

שאנו שעלינו לקיים עליו דיון , אולי עוד הלילה, ויפה שעה אחת קודם,

ואני אומר זאת בגלוי בלי ליצור פאניקה, והוא: השמירה באני הילדים.

בנושא זה היתה לרשויות הבטחון עמדה. בבית הספר היתה שמירה. מדוע

השומר לא היה חמוש הוא נושא במישור המחדלים שיש לבודקם. אבל, עקרונית

היה צריך להיות שם שומר עם אקדח. אבל, אומרים שבאני הילדים לא צריך

להיות שומר עם אקדח, וזו הנקודה המרכזית. איך מחר הורים ישלחו את

ילדיהם לגנים בתלפיות? בבית הספר היו, לפחות, חבריה שעשו משהו, אבל

מה יעשה ילד באן עם גננת מסכנה? לכן , לדעתי, נוכח מה שקורה, עלינו

לערוך דיון מחודש בעניין הזה, ולדרוש שמערכת הבטחון תחשוב על הנושא



שנית. לדעתי, יש לדרוש זאת במפורש, במצב הקשה הזה, ואינני אומר

שלאורך ימים. כשמתגבר הטרור האישי וכשכל אדם בא עם סכין , אפילו אם

איננו שליח אלא הוא בעצמו קם בבוקר ומחליט לעשות זאת, הרי בכל מוסד

חינוכי כולל אני ילדים צריכים להיות שומרים חמושים. אני מציע לקיים

את הישיבה בנושא זה עוד הלילה, ולא לחכות עד מחר.

שלישית, מדובר כאן על המורים וכו'. יושב הראש, תקן אותי אם אני

טועה, אך קראתי בכלי התקשורת ששרת החינוך והתרבות מתקיפה את ועדת

החינוך והתרבות ואת יושב-ראשה.

אני מציע הצעה לסדר בעניין הזה.

גם אני.

ש' יהלום;

אני משמש כאן כפה לכולם, בלי שנדברנו קודם. אנו דוחים מכל וכל את

ההתקפות על ועדת החינוך. לית מאן דפליג שבמשבר הקודם, בתחילת חודש

מרץ, אנו, בראשותך, גרמנו לפסק הזמן של השביתה. השביתה אז הופסקה רק

בגלל שוועדת החינוך פישרה בין הצדדים. למעשה, ועדת החינוך והתרבות

עושה את תפקיד משרד החינוך ומחפה על המחדל של משרד החינוך והתרבות,

כפי שנאמר כאן ע"י מספר חברים שהתבטאו בדרך אאב שעובדים כאן על

המורים. אנו עושים את התפקיד הזה, מפשרים ומאיעים להסכמים, ועל זה

עוד חוטפים ביקורת. לדעתי, הביקורת בודאי צריכה להיות ע ל שרת התינוך

והתרבות, ולא עלינו. אנו עשינו את מלאכתנו לגופו של עניין ונאמנה.

אני מציע, שתתקבל כאן החלטה, בהתחלת הדיון , שאנו דוחים את העניין מכל

וכל, וקוראים לשרת החינוך, אם לצטט את דברי חבר-הכנסת אבי יחזקאל,

להפסיק את כל הפאיעה ואת כל הסחבת בטיפול בנושא שכר המורים.

י י בא-אד;

ראשית, אני מראיש חובה להתנצל בפניך, חבר-הכנסת אבי יחזקאל, על

מה שקרה ביציאה מבית-הספר. ראיתי שם את דגל "מולדת", אבל אני מודיע

לך שאלה הם לא אנשי "מולדת". אני מראיש חובה להתנצל ולומר ש"מולדת"

לא בעסק הזה, ואינני יודע מי האספסוף שהצטרף שם. להיפך, אני רצתי

וניסיתי להרגיע אותם. אני מתנצל, אם חלילה היה שם דגל "מולדת" בשמה

של "מולדת".

שנית, ברצוני לומר לחבר-הכנסת שאול יהלום ולכולנו, ש לא תועיל

שמירה כזו או אחרת. כמנהל מוסד, אינני ישן בלילות, כי אם מחבל רוצה

להיכנס, ישנם 100 פתחים להיכנס, וילדים מתרוצצים. ישנם ילדים שיוצאים

מעבר לגדר וכו'. לכן , תחילה, יש להגביר את השמירה, שנית יש לקרוא

לממשלה לקחת את העניינים בידיים. - זו צריכה להיות תביעת כולנו. או

שהממשלה תתפטר - אם הממשלה לא מסוגלת לטפל בנושא, שתתפטר ותתן לאחרים

לטפל בזה. אם היא מסוגלת לטפל בנושא, שתוכיח זאת. אבל, אין זו ועדת

חוץ ובטחון , ולא נעסוק בזה עתה.

אם אינני טועה, אין תקדים לפגיעה של שרת החינוך נאד יו"ר הוועדה.

עד כמה שאני זוכר לא היה תקדים שבו יצאה שרה נאד יושב-הראש. לידוע,

אני חלוק על יושב-הראש בדברים רבים, אבל ברצוני לומר, שאת שביתת

האקדמאים ואת שביתת המורים הוא ניווט בטוב טעם ומנע אותן . לכן , אני

מראיש, וכל הוועדה צריכה להרגיש שאנו מרומים. רימו אותנו. ישבנו כאן

בוועדה הקודמת ונתנו פסק זמן, ועל כך אני רוצה ממר ארניט תשובה.

בנוסף, הבטיחו שימציאו להם את המסמכים, ובהשפעתנו, עוכבה השביתה



זמנית. עתה, רימו אותם ואותנו. אני קורא למורים לא כהשבית מערכת ולתת

לנו פסק זמן קצר. אני מצטרף להצצת חבר-הכנסת אבי יחזקאל, לגבי הקמת

ועד, עם שיניים, שתלווה את הנושא, ותוכל לצאת לציבור ולהודיע: אנו,

כולנו עם המורים.

לחבריי, אף אני סבורה שיש להתייחס בצורה מעמיקה ורצינית לדברי

שרת החינוך והתרבות שולמית אלוני, וחבל שהיא אמרה אותם. אבל, אינני

חושבת שיש לקיים דיון זה בפני נציגי המורים. אני מבקשת מי ושב-הראש

לקיים דיון על כך, לאחר שנסיים לשמוע את נציאי המורים; נדמה לי, שזה

הופך להיות משהו בינינו לבין השרה, וזה מתחיל להיות, לדעתי, קצת

חמור. אני בעד דיון מעמיק בנושא, ואודה ליושב-הראש אם יקב ל את דעתי.

אני חולק על דעתה של חברת-הכנסת דליה איציק. קראתי על דברי השרה

בעיתונות, ציבור המורים יודע לקרוא בעיתון ואין כאן דברים סודיים.

יושב-הראש, אני מדבר בשמי ואומר שתחושתי היא שמרבית החברים בוועדת

החינוך הגיעו למצב של הבעת אי-אמון בשרה ובתפקודה, כל אחד על בסיס

אחר: דליה איציק על בסיס תוכנית שושני, מישהו אחר על בסיס נושא

איזורי הרישום וכו'.

א' יחזקאל;

ההצעה-לסדר שלי מנוסחת בסגנון שמדבר על ועדת החינוך ש ל הכנסת,

וברצוני להוציא אותך, יושב-הראש, מהמשחק. היא גם הגיעה לעניין האישי

שלך, ואתה היית אולי מאחרוני המפרגנים לה בוועדה הזו. כמי שנשא

בתפקיד יו"ר ועדת חינוך, באת לכאן וניסית להגן על תיזות, עליה ועל

אישיותה, על אף העובדה שידעת שאישיותה היא בעייתית כשרת תינוך, ויש

לומר את האמת הזו. נמאס לי כל הזמן לעסוק בהצהרותיה בעיתונות אם

אישיות, אם לאומיות ואם פוגעות ומעליבות - בין זה לבין שיפור החינוך

אין שום קשר. כיום, צריך שרת חינוך מזן אחר. לכן , לדעתי, ועדת החינוך

צריכה היום להגיע למסקנה, אולי מהירה, ואני מצטער שזה היום, להביע

אי-אמון בשרת החינוך. אני אומר זאת בצורה מאד קיצונית, כי אי אפשר

שכל חודשיים נגיע להתקף כלשהו מסוג אחר שלה. ישנם נושאים חשובים כה

רבים: אינטגרציה כן או לא, מעמד המורה כן או לא, בטחון התלמידים

וכו'. האם עליי לעסוק בסוגיה האים אם אברהם בורג צריך להחליפה או

לא?! הרי זהו בזיון לאינטלגנציה. היכן הנציג הבכיר של משרד החינוך

בעניין הזה? ברצוני להבין מהו הבזיון הזה. זהו זלזול.

הם הודיעו, שיש להם עיסוקים אחרים.

למראה זלזול כזה, ועדת החינוך צריכה להביע אי-אמון בשרת החינוך.

- זוהי הצעתי, ואם חרצה תוכל להביאה להצבעה.

אני מציע, שנצביע על כך.

נידונו כאן, 5-3 נושאים, ואינני יודע כמה להתייחס. אני מציע,

שנתמקד לעת בנושא, שלשמו אנשים הוזמנו לישיבה. אפשר להמשיך את הדיון



על נושאים אחרים חשובים, מאוחר יותר, כי בלתי אפשרי לדון בכל הנושאים

יחד.

אינני רוצה, שדבריי הראשונים יובנו שלא כהלכה. אני האחרון , במקרה

הזה, שרוצה להפעיל לחץ על המורים. פנייתי לא היתה רישמית, והיא לא

תצא לפניית ועדה. פנייתי נשענת עט דבר אחד, שהוא אולי המרכזי ביחסים

שיש לוועדה עם ארגוני המורים, על האמון והאחריות שאנו רוחשים זה כזה.

אם הייתי יודע שישנה כאן חבורת משוגעים כלשהי, שלא אכפת לה מהקורה

בחברה הישראלית, בכלל לא הייתי מעלה את הבקשה הזו. אינני רוצה, שזה

יוצא לבקשה של ועדת החינוך. אם תהיה נטיית לב כזו, מה טוב. אם לא

תהיה נטיית לב כזו, נמשיך להתייחס לנושא כמות שהוא, ושחלילה זה לא

ייתפס כלחץ. זוהי פניה מתוך אחריות, ולא מתוך כל דבר אחר. נשמע את

דברי המורים וגם נציע הצעת סיכום לדיון אם בכלל. עדיין לא פתחתי את

הדיון לגופו של עניין .

לגבי ההצעות שעלו כאן ע"י חברי הוועדה לגבי שרת החינוך, אני מודה

לכל החברים על ההתבטאויות האישיות, וגם חברים דיברו איתי במשך סוף

השבוע. מבחינתי, זו סיטואציה מאד לא קלה ומאד מסובכת. יכול להיות

שאני טועה, אך אני חושב שאין זה נכון שתוכרז מלחמה בין ועדת החינוך

והתרבות לבין משרד החינוך והתרבות לבין שרת החינוך והתרבות.

י' בא-גד;

מי הכריז מלחמה כזו?

חבר-הכנסת יוסף בא-גד, בניגוד לאחרים, אחה מכיר אותי שנים רבות,

עוד מקטנות. מקטנות אני איש שלום. כשכתוב "ה' איש מלחמה", יש פירוש

האומר; כשאתה הולך למלחמה, כדאי שתלך למלחמות שאפשר לנצח בהן . אינני

בטוח, שהדבר הזה הוא טוב למערכת החינוך. מלחמה אישית זה נהדר, אך זה

לא טוב למערכת החינוך. אינני יודע עדיין מה להגיד על הבקשות שהועלו

כאן . אשאל את החברים מאוחר יותר: האם לא מן הראוי היה שנקיים דיון

סגור עם שרת החינוך? במקום שהיא תצעק עלינו בחוא, ואנו נצעק עליה,

הבה נקיים מפגש ונראה מה ייצא ממנו. לאחר מכן, נחליט את ההחלטות

האלה. אינני מציע זאת להצעה, אלא אתייעץ עם החברים בסוף הישיבה ונראה

מה אנו עושים. הועלתה בקשה, ואין לחברי הכנסת שום בעיה להחתים שני

שליש מחברי הוועדה, כדי להעלות זאת לנושא. אני מציע, שנתייעץ, ולאחר

מכן נראה מה יש לעשות. יכול להיות, שזה מה שצריך לעשות. עתה, נשמע את

שוש אורן , יושבת-ראש ארגון המורים.

מתוך מציאות טראגית שאנו חיים בה, אנו מסתכלים על פן נוסף של

עבודת המורה. האמן כי, שכל גופי רועד. למעשה, אנו שק האיגרוף של

החברה שלנו במשך שנים רבות. לצערי הרב ולכאבי הגדול, שרת החינוך

והתרבות ממשיכה להכות בנו. דוקא המצב הזה מאיר פן נוסף ש ל חוסר אונים

של מערכת החינוך והעובדים בה. הראשון , שהלך להגן על התלמידים, היה

דוקא המורה או המנהל, בלי כלי נשק - אנו תמיד עושים זאת בהקשר זה או

אחר. זה נותן איזה שהוא דגש נוסף למצב הקשה של המערכת והצורך המיידי

למצוא לו פתרון . אינני פוליטיקאית וסילחו לי אם הצעתי איננה טובה, אך

אני סבורה שיש לפנות לראש הממשלה, שיתחייב לשנות סדרי עדיפויות,

שיקצה משאבים למערכת החינוך ושיעשה זאת מיידית. אני מרגישה, שלאנו,

למורים, נכון להיום, אין משענת, ואין לנו אל מי לפנות במשרד החינוך.

עצם העובדה שמשרד החינוך והתרבות והשרה הזו בחרו בדרך של צווי מניעה,

והם היו סבורים שבאמצעות צווי מניעה נמשיך ונחנך במערכת כה מסובכת



בבעיות כה גדולות של העולם המערבי, זה אומר דרשני ומעבר כזה. ברצוני

להודות בשם הנהלת הארגון וחברי הארגון החינוך של הכנסת, כי

אנו מרגישים שקיבלנו כאן אוזן קשבת. אבל, צריכה להיוח התערבות מיידית

של ראש הממשלה ושל שר האוצר, ושתהיה נתינה, כדי לאפשר אחר כך מו"מ

קצת יותר בשקט.

היו"ר א' בורג;

למעשה, כבר התחלנו את הדיון לגופו. תחילה, נשמע את שלום גרניט

ממשרד האוצר, שיציג את עמדת הממשלה ואם את שוקה ידלין ממשרד החינוך.

לאחר מכן , נשמע את הנוכחים. עמדתי היא, שאין כוונת הישיבה הזו להכניס

את ועדת החינוך שוב לעמדת תיווך. זה צריך להיות ברור. אנו באים

לשמוע, ואני גם מבקש מהחברים להיזהר בדבריהם. ישנם כאן נושאים

משפטיים, שעומדים על הפרק ומליון וחצי בעיות.

שי גרניט;

אתאר תיאור מצב, ולאחר מכן יהיה אפשר להתייחס אליו. לגבי ארגון

המורים, אנו נמצאים בדיון משפטי בבית-הדין הארצי לעבודה, שבו ביקשנו

להוציא צווי מניעה נגד השביתה או נגד העיצומים, שהכריזו ומבצעים

ארגוני המורים. העילה לפניה לבית-הדין הארצי לעבודה היתה, שלפי מיטב

ידיעתנו לפני הדיון בבית-הדין הארצי לעבודה היה שהם שובתים א7 נוקטים

עיצומים בניגוד להחלטה שיפוטית. עובדה היא, שלא ניגשנו לביח הדין

הארצי לעבודה לא ביום הראשון של העיצומים ולא ביומם השני, אלא רק

לאחר מספר ימים, כאשר בית-הדין הארצי לעבודה פסק מחדש, או תיקן את

פסיקתו, לגבי מסירת הנתונים ועלותם. לאחר מכן , כשפרצה השביתה, אמרנו

שנושא השביתה הוא בניגוד להחלטה שיפוטית. מחובתנו היה לגשת לבית-הדין

הארצי לעבודה. אלה הם כללי המשחק של מערכת יחסי עבודה. במגרש מערכת

יחסי העבודה יש צד מעסיק וצד ארגון עובדים. לכל צד יש את האמצעים

שלו, כדי למנוע את השיבושים במערכת או ליצור שיבושים במערכת. לכן , זה

לגיטימי, וזה לא קשור באיזה איגוד מקצועי מדובר, אם פונים לבית-הדין

הארצי להוציא צווי מניעה או לבית-הדין בכלל. לאף עובד זה כנראה לא

נוח לעבוד דרך צווים, וגם למעסיק לא נוח להוציא צווים לאף עובד. אבל,

כשזה הכרחי, אז מוציאים. - כל זאת נאמר לגבי ארגון המורים.

בית-הדין הארצי לעבודה פסק, שעלינו לספק אח הנתונים לא משנת

1979, כי אין ביכולתנו, טכנית, לספקם, אלא רק משנת 1989. מאחר ואמרתי

שמשנת 1989, בבית הדין הארצי, העלויות הן בסך-הכל לא גדולות, אז אנו

נספוג את העלות הזו של אספקת 1989, כי מי שמתמצא בזה יודע שזה נמצא

ברמת הדיסקים והמחשבים ואפשר לשלוף זאת. עלינו למסור אח הנתונים 60

יום מיום ההחלטה. מסרנו את רוב הנתונים, וכא את כולם, כי לא כולם

נמצאים אצלנו. למרות שחבר-הכנסת אבי יחזקאל יצא, ברצוני לומר שישנן

בעיות עצומות טכניות בנושא הזה, כי אפשר למסור בליל של נתונים, והאמן

לי שאף אחד לא ייצא מזה, כי לכל מערכת ישנם קודים משלה, ומשהו אחר

וצריך להסביר זאת פעמים רבות הלוך וחזור - זה סיפור. אם היו נתונים,

הייתי נותן אותם מזמן . אבל, כאמור, חלק גדול מהנתונים נמסרו, ובדרך

ישנם עוד נתונים שעדיין לא הגיעו: התברר שישנה בעיה בחלק מהנתונים

שנמסרו, בחלקם ישנם אולי גם נתונים לא די מדוייקים וכו' - סיפור של

נתוני שכר. מאחר ומערכת השכר היא לה סבוכה, יש בנושא הזה קושי.

שי יהרוס!

האם לפי גישתכם, מתעלמים לגמרי מהתקופה שלפני 1989?

כן . זוהי גישת האוצר.

זו הפשרה שעליה הסכימו, אז לפחות את נושא הנתונים יש לסיים.

שי- גרניט;

אנו מסרנו נתונים, ואין לנו בעיה עם 1989.

לגבי הסתדרות המורים, אתמול בערב ישבנו וניסינו להגיע כמנגנון או

לשיטה כלשהם שיחשבו את השתיקה, אם היא קיימת או לא, לגבי אוכלוסיית

המורים משנת 1989 ל-1992. בדיון אתמול לא הגענו להסכמה, מאחר וכנראה

לא השיטה מעניינת, אלא כמה אחוזים נותנים על חשבון השתיקה, ולא משנה

אם היא קיימת או לא קיימת. אני מניח, שהשחיקה לא קיימת. כנראה, שלא

חשוב להם אם השחיקה קיימת או לא, והם אומרים: תן מקדמה. הם מדברים על

סדרי-גודל של 17% או 14%. אומר מה אני מציע, והצעתי זאת אם אתמול

להסתדרות המורים, ואינני רוצה. להלאות את הוועדה במנגנוני שחיקה,

למרות שהיו"ר היה שותף פעיל איתי עם הסגל האקדמי וסגרנו שם את העניין

באותה צורה, כשקבענו את האוכלוסיה שעליה בודקים את השחיקה. הסכמנו על

האוכלוסיה והסכמנו אילו רכיבים נכנסים לצורך בדיקת השתיקה, כלומר

הסכמנו על הכל. לאחר שהסכמנו, הפעלנו יחד את כל המערכת עכ הנתונים של

1989 מול 1992 ובדקנו מה יוצא מהעניין . על הקטע הזה לא הגענו להסכמה,

מאחר וועדת שחיקה כבר דנה הרבה מאד זמן ויש בינינו הסכם כתוב שעד ה-

28 בפברואר 1993 יש לסיים את הנושא. מוגדר בהסכם מה קורה אם לא

עומדים בלוח הזמנים - אם לא נגיע להסכמה, השיטה הקודמת תהיה השיטה.

כך כתוב בהסכם, ואפשר להוציאו ולקוראו. לכן, לא הגענו להסכמה עם

הסתדרות המורים.

מהי השיטה הקודמת?

ש' גרניט;

השיטה הקודמת בודקת את ההתפלגויות בקידום בדרגה ובוותק של קבוצת

המהנדסים מול התפלגויות של קידום בדרגה ובוותק של המורים. מאחר ושתי

האוכלוסיות הללו אינן יושבות על מערכת שכר אחת, אמרו: אם מהנדסים

מתקדמים בדרגה ומורים לא מתקדמים בדרגה, אבל מהנדסים מתקדמים בוותק

מואט ומורים בוותק יותר מואץ, נשווה בכל זאת בין שתי האוכלוסיות

הללו, על מנת שלא ייווצר פער בקידום של העניין . כך בדקנו זאת 10 שנים

לפחות. אבל, הם ערערו על השיטה. לכן, עתה אמרנו: הבה נבדוק שיטה

אחרת. לא הגענו להסכמה, ולכן השיטה הקודמת ממשיכה. לשיטה הקודמת יש

בעיות משלה, ואף אחד לא שמח ממנה. מאחר ולא הצלחנו ולא הסכמנו, והם

רצו מקדמה, פרצה שביתה היום במערכת הסתדרות המורים, ואנו עומדים היום

במצב שבו גם הסתדרות המורים וגם ארגון המורים נוקטים עיצומים. יש

להוסיף, שבהחלטת בית-הדין הארצי לעבודה, ועדיין הנושא נמצא בדיון בו

ואמור להתקיים דיון בו מחר, הוא איפשר לארגון המורים לנקוט בעיצומים

שעתיים לפני או שעתיים בסוף היום בנושא הזה. אני

מקווה, שמחר, בדיון בבית הדין לעבודה, הנושא הזה יסתיים.

ל' לבנת;

האם ישנם מגעים כלשהם חוץ מאשר בית הדין לעבודה? באיזו רמה

המגעים?

כן , ישנם מגעים חוץ מאשר בית-הדין לעבודה, ברמה הבכירה וברמה

אפורמלית.



ל' לבנת;

האם באופן פורמלי ישנם מגעים?

תלוי עם מי. עם ארגון הבחורים אנו משוחחים, ואין לנו נתק.

היו"ר א' בורג;

האם הצעתם הצעות בנושא השכר?

שי גרניט;

העלית נושא, שאינני רוצה להתייחס אליו כרגע.

היו"ר א' בורג;

אבל, זהו נושא מאד משמעותי.

ש' גרניט;

ישנם מגעים אם ארגון המורים ומנסים לסיים את הסכסוך בינינו מחוץ

לכותלי בית-הדין לעבודה, שאף אחד לא רוצה להיות שם וזה לא המגרש. עם

הסתדרות המורים, אתמול, כמובן , התקיימה הפגישה האחרונה, והיום פרצה

השביתה. אני מניח, שתהיינה פגישות נוספות בהמשך.

ל' לבנת;

למעשה, אתה אומר שהמגעים עם ארגון המורים הם לא פורמליים.

ש' גרניט;

לפעמים, הם יעילים יותר.

היו"ר א' בורג;

לא אכפת לי כרגע אם מציעים דבר בצורה זו או אחרת. ברצוני לשאול

שאלה עקרונית; כאשר אתם מנהלים מגעים לא פורמליים בהיחבא, האם אתם

באים במשהו לקראת המורה בנושא הטענה שלו שישנה שתיקה או בכל נושא

אחר? הרי לא אכפת לי איך תקראו לזה, ואתה תוכל לומר; זו לא שחיקה, זו

הטבה, נניח, על חשבון משלוח מנות לאביונים.

שי גרניט;

אנו מנסים לסגור בינינו את הסכסוך.

ש' יהכום;

האם ארגון המורים מקבל היום מקדמה?

שי גרניט;

אף אחד לא מקבל מקדמה.

היו"ר א' בורג;

אם אני מבין דברי שלום גרניט, עם המילים שהוא לא רוצה לומר לנו,

אני רוצה למצוא מנגנון של פיצוי, שיספק את המורה בלי



להסכים לכך שהיתה שחיקה. זה מה שאני שומע ממר, שאמרו כאן בדרכים כה

רבות, ושלום גרניט איננו צריך להגיב על כך.

ש' אורן;

לבוא ולומר שארגון המורים נאבק על נתונים, זו פגיעה באיזו שהיא

אינטלגנציה בסיסית, כי שום נתון לא ישפר את שכר המורים, אלא הכסף

עצמו. נושא הנתונים הוא דבר של עיקרון ויותר פניה לדבר על עתיד של

דפוסי עבודה נכונים, על מנת לא להביא את המערכת למצב שהגיעה אליו

היום במערכת החינוך. ברצוני לספר ליושב-הראש ולחברי הכנסת, שכשבוע

לפני פתיחת שנת הלימודים נפגשתי עם שר האוצר ושרת החינוך, וגם שלום

גרניט ומזכ"ל הסתדרות המורים מר ולבר היו בפגישה. שם הבטית שר האוצר,

שבמסגרת מדיניות הממשלה יוקצו משאבים למערכת החינוך. מיד שאלתי: איך

תעשה את זה, הרי יש כך הסכמי מסגרת שכובלים אותך? הוא השיב: נעשה

הסכמים שיוציאו אתכם מהסכמי המסגרת, כי אנו רוצים לשפר את מערכת

החינוך, שנשחקה במשך שנים. אמרתי לו: כל הכבוד כך, אני מאד מתרגשת

מדבריך, אך אני אדם מאד מציאותי, וקשה כי להאמין שאכן תעשה זאת. זאת

היתה הסיבה, שלפני חתימת ההסכם ב-31 באוגוסט אנו כל כך נאבקנו, על

מנת לקבל את המכתב של שר האוצר ושל שרת החינוך, בו הם מגדירים את

מדיניות הממשלה בהקצאת משאבים למערכת החינוך.

אנו מדברים על חתימת הסכמי עבודה. אני אומרת לא פעם לשלום גרניט

שחיקה זה דבר יפה, אבל העיקר שתהיה נתינה.

כלומר, העיקר שהמורים יראו שהצהרות ממשלת ישראל, באשר לשינוי

המדיניות, באות לידי ביטוי בנתינה. הבהרתי לא פעם לשלום גרניט ולשרת

החינוך, שהאמון של ציבור המורים במשרד החינוך ובמשרד האוצר הוא בספק

גדול, וצריכה להיות נתינה כלשהי, על מנת שיתחילו להאמין שזה לא רק

בגדר הצהרה אלא שיש כוונה לתת. כשהוצגה לנו התוכנית של דוקטור שושני,

היתה בה הצעה להשתלמות של 3 שעות שבועיות לכל המורים לטובת המערכת

וכו'. יש לנו חילוקי דעות, וזה נכון להתווכח. אבל, אמרתי לד"ר שושני

שאת נושא השתלמויות החובה של 3 שעות בשבוע אנו קונים מיד ומבקשים

אותן . האם אתם סבורים שמישהו נתן לנו?!

היכן נציגי משרד החינוך?

היו"ר א' בורג;

. נאמר לנו, שהם עסוקים. יש להם היום עיסוקים אחרים.

י' בא-גד;

ישנה פגישה עם החינוך הדתי, שאינם יכולים לשנות את זמנה.

לגבי העבר, לנו לפחות ברור שצריך לעשות פשרה כלשהי, כלומר לסגור

את זה במישור של ההגיון. על מנת לסגור את זה במישור של ההגיון , צריכה

להיות החלטה של ראש הממשלה, כי להגיון כאן ישנה עלות גבוהה. צריכה

להיות החלטה של ראש הממשלה ושל שר האוצר, שיש לזה תקציב. אחרת,

רבותי, אנו לא נצא מזה.

היו"ר א' בורג;

האם אנו מדברים עתה על החלטה הגיונית לגבי העלות של 1992-1989?



ש' אורו ;

לא אכפת לי. העיקר שתהיה נתינה. אנו מספיק מתמצאים במערכת יחסי

עבודה, ואתה יכול לצבוע את הכסף. אם הממשלה מחליטה שהיא אכן מקצה

משאבים, היא לא צריכה להתיש אותנו במשאים ומתנים, שבהם אתה יושב 20

שעות מול צוות, ש-20 פעם יאמר את אותו דבר אך במילים אחרות. צריכה

להיות ההחלטה מגבוה, שישנה כוונה להשקיע במערכת החינוך. אם לא, יגררו

אותנו, בעילה זו או אחרת, ופעם יתנו צווי מניעה ופעם אחרת - לא, אבל

סוף כזה לא יהיה. וזאת, מכיון שלפחות בהנהלת הארגון , ואני מקווה שגם

חבריי בהסתדרות המורים, נחושים בדעתם שעדיף שיהיה עתה פרק זמן מסויים

של אי שקט, ולא כל פעם לקפוץ קצת ולא להביא את הדבר להתחלה חדשה

כלשהי.

לנו,לארגון המורים, ואמרנו זאת גם לפני חודשיים בוועדת החינוך,

ישנה בעיה של בחינות הבגרות.. הממשלה דוחפת אותנו בכח להאיע למועד

בחינות הבגרות. בבית הדין אמרנו, שאחד הדברים שאנו רוצים הוא להחזיר

לתלמידים את השעות שהם הפסידו. דוקא משרד החינוך הוא שקפץ ראשון ואמר

שאיננו רוצה בכך. וזאת, מכיון שהרצון הוא להשפיל את המורה ולנכות

משכרו. כל עוד לא יהיה שינוי ביחס ולא תהיה החלטת ממשלה בדרגים

הגבוהים שיש תקציב ומוכנים לתיתו למערכת החינוך, ונתווכח מאוחר יותר

איך נצבע אותו, לא יהיה פתרון . תחילה, צריך שיהיה תקציב. אני זוכרת

את הויכוח בתוך ועדת החינוך של הכנסת, כשאתם בעצמכם אמרתם, שאין

תקציב מוגדר. הדברים הראשונים ששאלנו לגבי הרה-ארגון של מערכת החינוך

היו: באיזו פרישה? תוך כמה שנים אתם מסוגלים לעשות את זה? מהו התקציב

הרב-שנתי? - בהתאם לזה ננהל את המשא ומתן . אבל, אם אין רצון ואין

תקציב מוגדר לכל השינויים האלה, אנו רק נתיש זה את זה, וכולנו יודעים

לדבר סחור סחור ולא לומר מילה. אני מבקשת מוועדת החינוך של הכנסת

להתערב, על מנת להביא לזה איזה שהוא סוף. מי שיכול להחליט בזה,

להערכתי, הוא ראש הממשלה ושר האוצר.

תחילה, אני מבקש להצהיר, שמתוך דאגה למערכת החינוך ומתוך התחשבות

בנושאי הבטחון , אנו, הסתדרות המורים, נהגנו בזמן האחרון באיפוק רב

מאד, כדי לא לשלח את ילדי ישראל לרחובות, ואיננו מצטערים על כך. ערך

הבחירות נוצרה אשליה חמורה במערכת החינוך, שהיום היא מתבררת לאשליה.;

כל ראשי המדינה וכל ראשי המפלגות למיניהן הודיעו, שהחינוך יעמוד בסדר

קדימויות עליון , והאמנו לזה. כיום, אט אט, פרט ל-50 אלף שעות, שנוספו

למערכת ושאינני יודע אם הן עצמן נוספו או שהיו בסל כלשהו במקום

כלשהו, המערכת עדיין קורסת. שכר המורים נמצא בתחתית, וכשהשכר ירוד

המוטיבציה מתנהגת בהתאם.

למשא ומתן הקרוב הוצע לנו נושא מאד מורכב, שלדעתי האישית ולדעת

חבריי יכול להביא לתפנית במערכת החינוך, ליצור אורחות חיים חדשות

בבית הספר ולהביא למהפכה רצינית בנושא קידום החינוך. אני מתכוון

להסכם הגדול ולמה שמשרד החינוך תובע מאיתנו במידה שאנו תובעים ממנו.

כל בקשתנו היא, לגבי אותו מו"מ מורכב, שנשב ונדון בשקט ובראיעה,

בתקופה סבירה, כדי להגיע לשינוי כלשהו בתפקוד מערכת החינוך, במעמד

המורה או במעמד מערכת החינוך. אמרנו: את כל הקלפים לגבי הנתונים על

השחיקה אתם אומנם מחזיקים קרוב לחזה, אך מתוך מספר קלפים שטפטפתם לנו

עולה שחיקה של 17% בשכר המורים. יש לנו כאן את נתונים בדוקים, וניתן

גם אם הנתונים הם חלקיים, תנו למורים מקדמה על חשבון

השחיקה, שעולה מהנתונים שאתם עצמכם סיפקתם לנו.

היו"ר א' בורג;

על איזה פרק זמן של שחיקה מדובר?



א' בן -שבת;

מדובר על 1989. ביקשנו מקדמה למורים על חשבון אותה שחיקה ואמרנו:

אם יוכח שהמקדמה הזו לא מגיעה לנו, תקחו אותה בחזרה. אם יוכח שמגיע

לנו יותר, תתנו לנו יותר. סיפקתם נחונים חלקיים, טיפין טיפין, ומהם

עולה שחיקה של כ-17%, אתם יכולים לחלוק על גובה השחיקה, אבל, לפחות

תנו למורים מקדמה.

א' יחזקאל;

מר גרניט אומר, שאין בכלל שחיקה.

א' בן -שבת;

אינני מר גרניט.

ל' לבנת;

את מי אתה מייצג?

אני מייצא את הסתדרות המורים.

ל' לבנת;

האם אתה מייצג אם את הסתדרות המורים האתרת?

א י בן -שבת;

בעניין זה, כן .

ל' לבנת;

הבנתי, שישנה עוד הסתדרות מורים, בעלת עמדות אחרות, ורק רציתי

לעשות סדר בעניין .

א' בן -שבת;

תקופה ארוכה מאד, מלעיטים אותנו בשיטות ובמנאנונים שונים. אנו

יכולים ללכת לבדוק וליצור מנגנוני בדיקת שתיקה, וזה יכול להתמשך

שנים. כל פעם שאנו עומדים בפני הכרעה, באים אלינו מהאוצר ואומרים:

עיצרו, אנו עומדים לסיים מיד את הנושא ולסכם את עניין מנאנון השחיקה.

ביום חמישי האחרון, כשעמדה לפרוץ שביתה, הופיע שלום ארניט לפגישה

ביום ראשון, אקיים איתכם פאישה שתהיה מכרעת. ביום

ראשון, הוא האיע אלינו, ויש לנו יחסי כבוד וכו' אבל מזה עדיין לא

קונים במכולת, ולצערנו שוב ישבנו וניסינו אך ללא תוצאה. בסך הכל,

תבענו מקדמה על חשבון השחיקה, ולאחר מכן המשך של המו"מ. מה כאן נורא

או לא לא צודק? לכן , אין לנו ברירה, אלא לפנות לוועדה: כ ל פעולה שלכם

למען קידום הנושא הזה תמנע מילדי ישראל שביתה, ואנו נברך עליה.

לאיזו מקדמה אתה מתכוון? על פי מה אתם מבקשים מקדמה?

א' בן -שבת;

מדובר על מקדמה, לפי נתונים שבדקנו. החשב שלנו נוכח, וניתן

להציאם. המקדמה שאנו מבקשים היא על פי נתונים, שניתנו לנו ע"י האוצר



עצמו. הנתונים מראים, שישנה שחיקה של כ-17% המורה.

שי יהלום;

שלרם גרניט, כמה אתה טוען שיש שחיקה?

ש' גרניט;

יש 0 שחיקה.

היו"ר אי בורג;

יש מרחב מסויים בין 0% כ-17%. האם מעבר לשתי עמדות היסוד שהושמעו

כאן , יש למישהו מהנוכחים דבר מה לחדש בעמדות או לומר דברים שלא

נאמרו?

שי בו -צור;

ראשית, יושב-הראש, הייתי איתך בבית-הספר הבוקר, וברצוני להביע את

ההערכה והכבוד, כשראיתי אותך מול ההמון עם חבר-הכנסת אבי יחזקאל. זה

אכן היה מרגש מאד. לדעתי, פועל יוצא מהדברים האלה הוא, שיש לשקול

ברצינות את הצעת חבר-הכנסת שאול יהלום בנושא שמירה בבתי-ספר בעת הזו

במיוחד.

שנית, אני מסכים גם לדברי חבר-הכנסת אבי יחזקאל בנושא של שרת

החינוך, ואני יכול לספק כמה טעמים לדבריו.

זוהי עמדה מפתיעה.

מערכת החינוך קורסת. חברת-הכנסת דליה איציק, עברו קרוב ל-9

חודשים, ודבר לא נעשה עדיין במישור החינוך, לא במישור הפדגוגי ולא

בעניין שכר המורים. הבטיחו עולמות, הבטיחו שהחינוך יעמוד בראש סדר

העדיפות, ואנו רואים את ההיפך - החינוך הולך ודועך בעת הזו.

די איציק;

האם אצל הליכוד החינוך פרח?! סיימו ללמוד בשעה 00;12, והחינוך

פרח.

ש' בן-צור;

נכון . ראיתי איזה ציון קיבל זבולון המר כשר חינוך, ואיזה ציון

מקבלת שרת החינוך - כמעט מספיק.

מר גניט, ישנם שני דברים; מצד אחד עניין השכר עם אותה תוכנית

ידועה של משרד החינוך, ומצד שני עניין השחיקה. אנו באנו לדבר על נושא

השחיקה. במשך חודשים שלמים, וחבל שלא נוכחת כרגע יו"ר ארגון המורים

העל-יסודיים, מושכים את ציבור המורים ולא מספקים להם את הנתונים, שעל

, בסיסם אפשר לבנות הצעה מסויימת. אי אפשר לבוא ולומר, כפי שאמר מר

הבה נבנה עתה שיטה. איך אפשך לבנות שיטה ואיך אפשר לבדוק

שיטה, אם אין לך את הנתונים? הרי הנתונים בידך. בנוסף, לא מקובלת

עלינו טענת מר גרניט שקשה לאסוף את הנתונים. אנו נמצאים בעידן

המחשבים, והדברים יכולים להישלף בצורה ברורה. אבל, אנו חושדים, ואני

אומר זאת בפירוש, שיש לאן עניין של סחבת מצד האוצר שאיננו רוצה לממן .



הנתונים, שהוא סיפק בידינו, אם כי חלקיים, יכולים להעיד על לך בך שמגיעה

שחיקה לציבור המורים. אם בודקים את שכר עובדי ההוראה המשוכלל לעומת

השכר הממוצע במשק מאפריל 1989 עד אפריל 1992, מוצאים שישנה שחיקה

רצינית בשכר המורה. הרי על בסיס זה, באוגוסט 1992, נתנו לנו 3.8% על

בסיס של שחיקה. כלומר, קיימת שחיקה מסויימת. ברור שישנה עוד שחיקה

כזו, ולכך אנו דורשים היום לקבל מקדמה על בסיס נושא השתיקה, כדי

שנוכל לנהל את המשא ומתן בצורה הטובה והשקטה ביותר על אותה תוכנית של

משרד החינוך.

אני מייצא את הוועד הציבורי של הסתדרות המורים, שמכיל כרגע כ-6

סניפים.

היו"ר א' בורא;

מבתינת ועדת התינוך, יש נכון לעכשיו שני ארגונים יציגים: הסתדרות

המורים ואראון המורים. נוצר מצב, שאנו, בין השאר, אם אתראים כלפי

ההורים. כאשר אתה מקשיב לתדשות ושומע שהאראון משבית מכאן עד כאן ,

שההסתדרות משביתה מכאן עד כאן ושהוועד הציבורי משבית מכאן עד כאן ,

נוצרת מהומת אלוקים. האלמנט הפוליטי או הציבורי, שבין ההסתדרות לבין

הוועד שבתוך ההסתדרות, הוא לא עניינה של הוועדה. אבל, מה שמעניין את

הוועדה הוא לתת בין השאר לציבור ההורים סדר כלשהו בתוך האנדרלמוסיה,

וסליחה על השימוש במילה הלא נעימה הזו. צריך שיהיה סדר, כך שאם מחר

בבוקר יהיו עיצומים, נוכל כומר מי שובת בדיוק והיכן . ביקשתי את כל

האורמים, שקשורים לשיבושים במערכת החינוך, לבוא לכאן היום. ההכרעה,

מי מייצא ומי איננו מייצא, איננה הכרעתה של ועדת החינוך.

הי מתאמי ד;

אנו רוצים להבין מה הוא הוועד הציבורי של הסתדרות המורים.

אסביר זאת בקצרה, כי יש לי אינטרס שההבעה תהיה מפי, ולא מפי אדם

שנוגע בדבר. בתוך הסתדרות המורים ישנה מחלוקת תריפה מאד עח תהליך

הבתירות הפנימי ועל תהליך הייצוא של תברי העבודה. המחלוקת הזו נדונה

עתה בבית הדין של מפלגת העבודה. תוך כדי המהלך הזה ישנה קבוצה

הוועד הציבורי של הסתדרות המורים, שעושה מעשים בתוך

המהלך הציבורי הזה. זו בעיה פנימית של האראון , שכרגע איננה עניינה של

ועדת החינוך. תברי הוועד הציבורי של הסתדרות המורים נמצאים כאן בשל

העניין הציבורי, ואינני רוצה להוסיף על כך יותר או פתות. אין זה

עניינה של ועדת חינוך לעסוק בזה.

י' בן -שמחון ;

לדעתי, אפשר לראות היום את מערכת החינוך לאירוע בטחוני. אני

משתמש בכוונה במונח הזה, משום שכאשר ישנו אירוע בטחוני, מוקצים

משאבים ללא כל התחשבנות אחוזית. לא מתחשבנים באחוזים; אם צריך לתת

סכום מסויים, הוא ניתן . אם צריך לבנות אדר בטתון , נותנים אותה, ולא

מתווכחים. כיום, מערכת התינוך הגיעה למצב הזה, שאם ראש הממשלה, שר

התינוך ואנשי האוצר לא יתפשו את העניין הזה במהות הזו, הם עולכים

לעשות טעות איומה. וזאת, משום שכל אחוז שאנו נוסיף, ואף 10% או 20%

לא ישנה הרבה למורה שמשכורתו 1,200 או 1,300 שיירו. - האם זה העניין?

האם בזה אנו נפתור את הבעיה?

הפעם, לא נעסוק בנושא של המשא ומתן , אלא נשמע בלבד. מחר יתקיים

דיון בבית-הדין , ולא ניכנס לדברים שהם בהליך משפטי.

י' בן -שמחון ;

אנו מבקשים לבוא לבית הדין , כי גם לנו יש מה לומר.

הם צריכים לפנות לבית-הדין לעבודה, והוא יחליט.

י' בו -שמתוך ;

אני מאד מבקש, שכשבאים למו"מ, יש להתייחס לתוספות השכר על הבסיס

הזה, ולא על הבסיס של גודל השחיקה: עוד 15% או פחות 2%, שכן זה לא מה

שמשמעותי כרגע מבחינתנו.

אני מציע, שהפעם אולי, בניגוד להרגלים שלנו בעבר, לא ניכנס

לויכוח הזה וננהג בצורה מסודרת. לאחר שתקפתי ותקפנו את האוצר ואת שרת

החינוך, עדיין לא שמעתי מכם, ואני אומר זאת במלוא הרצינות והכנות, מה

ברצונכם לעשות, מה אתם מעוניינים לעשות, מהי תרומתכם ואיך אתם

מעוניינים לראות שיפור במעמד המורה. בסופו של דבר, אני שומע כאן

בדיון הערות על תוספות אחוזיות, ומר בן שמחון העיר נכון באומרו

שמשמעותם של 5% או 10% נוספים, ברמת המיקרו של הפרט, היא שולית. על

פי תחושותי, גם הציבור מעוניין היום לדעת מה ציבור המורים מוכן

לעשות, על. מנת לתרום לשיפור מעמד המורה. כל הזמן אתם מתמלכדים,

ומצליחים למלכד אתכם יפה מאד בכך שמדברים על אחוז זה או אחר. לצורך

העניין הזה, הפעם, אנו נפריד בין המאבק של השחיקה ובין המאבק של

שיפור מעמד המורה. אבל, הגיע הזמן שגם אתם תבואו לקראת הצד האחר.

איך אפשר להתחייב מראש?

א' יחזהאל;

אני מעוניין לדעת, אחת ולתמיד, מה אתם רוצים לעשות, איך אתם

רואים את מעמד המורה, כמה שעות הוא מוכן לשהות בבתי הספר, מה הוא

מוכן לחנך ומהי רמת השכלתו. אחרת, עם כל הכבוד, שוב תגיעו למצב שבו

אנו מתמלכדים.

עם כל הכבוד לוועדים למיניהם, ואני אומר זאת לאיש תנועת העבודה,

המאבק בין הארגונים ובתוכם מבזה אתכם. דוקא כשמביאים את המאבקים הללו

לוועדת החינוך, זה יוצר מצב שבו בסופו של דבר הכל הולך לאיבוד.

חבר-הכנסת אבי יחזקאל, לא נכחת בעת שאמרתי את דבריי. שיבחתי את

האומץ, שבו עברת בתוך קהל סוער. לגופו של עניין , הצענו לקב למקדמה

וניתחנו, במידה מסויימת, מדוע מגיעה לנו מקדמה. מבחינת החישוב,

מבחינת ההגינות ומבחינת ההגיון , אנו אומרים: תנו לנו מקדמה, נרגיע את

השטח, ולאחר מכן נשב ונדון בנושא התוכנית של משרד החינוך, מתוך

נכונות לקדם את מעמד המורה ושכרו ואת מערכת החינוך בכלל. - זה מה

שאנו רוצים. אבל, ישנם אנשים שמושכים זאת חודשים ושנים.



ה' מחאמיד;

מדוע אתם רוצים מקדמה, ולא מעדיפים התחשבנות על כלל השחיקה? כמה

לוקח זמן עד שמגיעים לפתרון ?

זו שאלה מצויינת. אנו רוצים מקדמה משתי סיבות. ראשית, באוגוסט

נתנו לנו מקדמה של 3.8%, ואמרו שהם יסיימו את הנושא הזה עד פברואר

השנה. לצערי הגדול, זה נמשך, ואנו חוששים, שישנה משיכה ש ל העניין .

ישנה סחבת. אנו מאמינים, שמגיע לנו עניין השחיקה. שנית, נוצרה ציפיה

בשטח, לאור הבטחות שר האוצר, ולאור מחקרה של שרת החינוך ודברי שר

האוצר והצהרות ראשי מפלגת העבודה לגבי העדיפות של החינוך. ישנה ציפיה

בשטח לקדם את הנושא של המחנך. לכן , אנו אומרים: הבה ניתן מקדמה,

נשקיט את הסערה שבה מצוייה מערכת החינוך, ולאחר מכן נוכ ל לשבת בשקט

ובניחותא לגבי אותה תוכנית של שרת החינוך והתרבות.

ראשית, לגבי דברי מכובדנו, חבר-הכנסת אבי יחזקאל, יש ויכות

אידיאי-אידיאולוגי, שיש לו פנים והיבטים במסגרת הסתדרות המורים. לא

כל העמדות הדעות וההתנהגויות של ההנהגה הנוכחית מקובלות עלינו בציבור

המורים. אלו שיושבים כאן , על פי המבדק הסטטיסטי שעשינו, מייצגים

להלכה כ-30% צר עתה של כלל ציבור המורים. אבל, אינני יודע עד מתי זה

יהיה, כי בנושא הפרופציונלי כולנו מאוחדים, כי כולנו רוצים לדאוג

לכלל הציבור, כלומר ישנה אחדות בריבוי.

שנית, אדוני היו"ר איננו נוכח כרגע, והוא הציע הצעה לגבי הפסקת

העיצומים. אני אומר לחבריי, שזה בסך-הכל נושא לעיון בכובד ראש מהטעם

הפשוט, שאנו חיים באוירה מתמשכת, שיום יום מתרחשים אירועים, ואינך

יכול להפסיק את החיים בשל אירועים שוליים כאלה. ברצוני לומר לגברת

הנכבדה, חברת-הכנסת לימור לבנת, שאני מכיר היטב את הוריה, שילדים

אינם מבוהלים ועם ישראל איננו מבוהל. עברנו ימים קשים בחיים, ועמוד

נעמוד.

חבל, שלא היית אתמול באסיפת הורים בגן של בני. זו היתה אסיפת

הורים, לקראת העליה לכיתה אי. פסיכולוגית היתה אמורה להסביר על

הבשלות לקראת העליה לכיתה א' וכו'. 80 הורים נכחו, וכל מה שהם רצו

לדעת ממנה הוא מה לומר לילדים, שלא ישנים בלילות. אחת האימהות אמרה,

שבתה מתעוררת ורועדת בכל הגוף. אני מציעה כך לא לזלזל בחרדה, שעוברת

עתה על חלקים גדולים מאד בציבור.

ברצוני לומר את דבריי, על דרך השיר: "אם הושברנו, עוד הגברנו על

צעד... ".

האם הצעתי לעבור לאוגנדה?

הבעיה השלישית, וזו האמת לאמיתה, היא שאין למשרד החינוך והתרבות

תוכנית מעובדת קונצפטואלית, לגבי הנדרש ושאינו נדרש מציבור עובדי

ההוראה וממערכת החינוך כולה. ישנן ידיעות וישנן שליפות מהמותן , ועכ



כן אי אפשר בכלל להשוות מה אתם נותנים ומה אתם לא נותנים. קודם כל,

השיבו לנו מה שנלקח מאיתנו, ולאחר מכן נדבר הלאה.

ממלא- היו"ר, שאול יהלום, אני מדבר למורה, ואני מרגיש את

מצוקת המורים. חבר-הכנסת אבי יחזקאל, אולי אף פעם לא היית מורה.

אשתי מורה.

ה' מחאמיד;

נושא השחיקה ונושא מעמד המורה בישראל

בכלל. התבשרנו שיהיה שינוי, ולדעתי לא היה שום שינוי צד עתה, ולפחות

לא תשים את זה. כשאני אומר מעמד המורה, אני מתכוון לזה שעם 1,200 ש"ח

לחודש, אם זה נכון , אי אפשר לחיות. לדעתי, גם חלק מחברי הכנסת לא

יבינו את זה, כי שכרם הוא פי 4-3.

ל' לבנת;

אם שכר מנהיגי המורים הוא פי 4-3, וזו הבעיה.

חברת-הכנסת לימור לבנת, אל תכלילי.

מר בן-צור, התהיה מוכן להראות לוועדה את תלוש המשכורת האחרון שכך?

ש' בן -צור;

כן , אני מוכן .

ל' לבנת;

מר בן-שבת, האם אתה מוכן להראות את תלוש המשכורת שכך?

א' בן -שבת;

כן .

היו"ר א' בורג;

חבריי, חברי-הכנסת, הדיון עם כל מה שנילווה מסביב למה שקורה

בהסתדרות המורים, איננו הדיון עתה. הדיון הוא על רבבות המורים, והבה

לא נסית את הנושא. אין מחלוקת בין אף אחד מהנוכחים, שאנו רוצים ללכת

לטובת המורים. אם יש מאבק. פוליטי כנגד מר בן-שבת, הוא יסתדר איתו

מחוץ לחדר הזה.

אתה צודק.



ה' מחאמיד;

אני טוען , שעם 1,200 ש"ח ו-1,500 ש"ח כמורה אי אפשר לקיים מערכת

חינוך נורמלית. איזה מן מעמד זה למורה? אם תעבוד באיסוף אשפה במועצה

מסויימת, ואינני מזלזל באיש, תקבל 1,500 ש"ח ו-1,600 ש"ח. כיום, אי

אפשר להשלים עם מצב זה. איזה מעמד יכול להיות למורה, כשהוא איננו

יכול לממן לילדיו את הספרים, והוא כמעט מתחת לקו העוני? עם כל הכבוד

לשחיקה, אותם 10% או 17% לא ישנו כהוא זה במעמדו של המורה. אתם

תמשיכו להיות קבצנים, וזה לא ישנה דבר. השינוי חייב להיות מהבסיס,

ולא רק העלאה באחוזים.

יש הבדל בין הישיבה הקודמת, שהתקיימה לפני חודש, לבין הישיבה

הנוכחית. - לפני חודש עדיין לא היו 3 ארגוני מורים, אלא שניים בלבד.

שי בן צור;

ישנם רק שני ארגוני מורים.

שי יהלום;

בישיבה הקודמת ראיתי תקוה בדברי ארגוני המורים, שנושא הנתונים

והשחיקה והבדיקה וכו' יביאו לפתרון. בישיבה הנוכחית אני רואה

שהתייאשתם מזה, ואינני יודע מדוע. יכול להיות שהתייאשתם בגלל שזה

לוקח זמן רב, בגלל שהממשלה הצליחה להתיש אתכם, בגלל שהתברר לכם

שאפילו בית-הדין לא נותן מעבר ל-1989 אחורה או בגלל שכל הנתונים

יכולים להתפרש לצד זה או לצד אחר. כלומר, שמריהו בן-צור יאמר; 17%

שחיקה, ומר גרניט יאמר על אותם נתונים: 0% שחיקה. הדברים האלה הם

דברים מדהימים. אני מראיש, שהתייאשתם מהעניין הזה, ואתם אומרים על

השולחן , בלי נתונים ובלי השוואות, שיש לשפר את מעמד המורה וזה סדר

העדיפות שצריך להיות של הממשלה, ויש לומר זאת באומץ ובגלוי. עד עונה,

אני רק מצטט את הרושם שלי מהנאמר כאן . לא צריך לכתוב את זה בנתונים

ולבזבז זמן על בודקים ועל בתי-הדין , אלא להעלות את הנושא הזה. אני

מזדהה עם העמדה הזו.

היום, ב"ידיעות אחרונות", פורסם דו"ח סיכום עולמי, שבו נאמר

שהמורים הם בקצה הסוכם העולמי. בדו"ח מראים, שרק יוון ופורטוגל

גרועות מאיתנו. כל שאר המדינות; טייואן, קפריסין, קנדה, בלגיה,

קוריאה, איטליה, אוסטריה, הולנד, צרפת, ספרד, הונג-קונג, פינלנד,

בריטניה, גרמניה, יפן ושוויץ נמצאות מעלינו. כלומר, מעמד המורה

בישראל הוא אכן בתחתית הסולם. האם עלינו להראות שחיקה? הרי אפשר

לראות את הטבלה שפורסמה.

ברצוננו להביא את הישיבה לכלל סיכום כלשהו. אין זו ישיבה אחרונה

בנושא.

ש' יהלום;

לדעתי, על ועדת החינוך לקבל באומץ החלטה, שסדר העדיפות של מדינת

ישראל צריך להיות לטובת המחנך והמורה, וכל השאר הם אמצעים שלא צריך

להתעמק בהם. כמו שהקדנציה הקודמת עשתה זאת בעזרת דו"ח עציוני, הממשלה

יכולה לעשות זאת, ולא משנה איך נקרא כזה, כדי להעלות את שכר המורה.

תחילה, יש להעלות את שכר המורה כליל, בצורה ובהתאם יחסית יותר לדרגות

הנמולות. לא יכול להיות שיציגו תלושים כאלה של 1,500 ש"ח. לכן , אני

מציע שהחלטת ועדת החינוך תהיה קריאה לממשלה או תביעה לממשלה לעשות את



הדברים האלה באומץ כלפי האיגודים האחרים. אני חושב, שהמורים ומערכת

החינוך שווים את זה.

ברור, שאי אפשר לקיים משפחה ואי אפשר לחיות ממשכורת של 1,200

ש"ח. אבל, באותה מידה אי אפשר לקיים מאבק ציבורי, כאשר אלה שמנהלים

את המאבק הציבורי מקבלים הרבה יותר מזה. לדעתי, חלק מאלה שבאים אלינו

עתה, שמנהלים את המאבק הציבורי הזה, באים בידיים לא נקיות וגורמים

נזק רב מאד לכל נושא מעמד המורה ושכרו. חבר-הכנסת שאול יהלום ויושב

הראש הביעו את עמדתם, וזו לדעתי עמדת הרוב המכריע של ועדת החינוך -

יש לעשות שינוי משמעותי. אני מציעה לקבל את האבחנה, שנעשתה כאן ע"י

חבר-הכנסת שאול יהלום, בין נושא השחיקה, שאכן לא יפתור בצורה דרמתית

את הבעיה וגם אם יינתן זה הרי דבר כה זעיר בתוך כלל השכר שהוא

בעייתי, וביו נושא מעמד המורה. יש לעשות כאן שינוי אחר יסודי וברור.

אני מרשה לעצמי אפילו לומר, כדי שאף אחד לא יחשוד בי בנטיות פוליטיות

כלשהן , שלדעתי הממשלות הקודמות לא עשו די בנושא הזה. אני חושבת,

שבהחלט, ישנה אשמה גדולה לממשלות, שהליכוד היה שותף להן במשך השנים

האחרונות. יש להן אשמה גדולה במצב, שאליו הגיעו שכר המורה ומעמדו,

עדיין אין זה אומר, שעתה יש לומר: ,0.Kהם אשמים. אינני מחפשת מי

אשם, ולא זאת השאלה או הבעיה. אבל, לדעתי, כשבאים לנהל מאבק צודק על

הנושא, יש לדעת שיש לעשות בו אכן רפורמה ממשית ולא איזה שהוא ויכוח

על אחוז מסויים. שמחתי לשמוע את דברי שוש אורן, שכך הם לא נאמרו

בישיבות קודמות.

עי מאור;

דבריה נאמרו בישיבות קודמות.

ל' לבנת;

דבריה לא נאמרו, בצורה בה נאמרו עתה. אני מתכוונת לדבריה על כך,

שלא משנה לה איך יקראו לזה ולא חשוב תחת איזו כותרת זה יבוא. גם אני

חושבת, שזה לא משנה. יש למצוא את העילה, התירוץ ואת הכותרת הנכונים.

ישנן בעיות עם איגודים אחרים ועם מקצועות אחרים, והכל נכון . כפי

שאמרה שוש אורן , יש לרצות באמת, ואז יש למצוא את הכותרת הנאותה

והנכונה, שהיא באמת בלתי חשובה לחלוטין . אבל, צריך לפתור את העניין .

לדעתי, כיון שזהו מאבק צודק עניינית, בלי להתייחס כרגע לשביתה

זו או אחרת או לקבוצה זו או אחרת, צריך לבוא בו תיקון ממשי ומהותי.

דוקא בגלל זה אני חושבת שיש לכם קושי גדול מאד בשני דברים. ראשית,

בעובדה שאתם מצטיירים ככאלה שנאבקים על נתונים. גם אם קיבלם נתונים

ממשרד האוצר או לא קיבלתם, אני מציעה לכם לשנות מיד את הטקטיקה

והאסטרטגיה שלכם. עיזבו את עניין הנתונים, כי אולי הוא לא כל כך

חשוב. עליכם לנקוט באסטרטגיה שונה לחלוטין . אני אומרת לכם, שמבחינת

הציבור, ואני מרשה לעצמי לומר זאת כאן למי שמסתובבת בציבור ושומעת

דעות של אנשים, זה לא נקלט וזה לא נחפש. שנית, ישנו נושא, שבעיניי

הוא חשוב לא פחות ואולי הוא חשוב יותר. - לדעתי, מי שבא להיאבק על

1,200 ש"ח לחודש, לא יכול להרוויח 5,000 ש"ח או יותר. זה לא יתקבל,

זה לא יהיה אמין בציבור, זה לא יהיה אמין באוצר ובשום מקום אחר, וכך

אי אפשר לנהל מאבק ציבורי. קחו זאת בחשבון , כשאתם הולכים להיאבק.

ראשית, אני מציעה, שאנו, לוועדה, נגיב בחריפות על התבטאויות שרת

החינוך והתרבות כלפי יושב-ראש הוועדה וכלפי הוועדה. לדעתי, אלה הם

דברים חמורים. באותה נשימה, אני מציעה גם שנביע, ולפחות אני מביעה,

תמיהה גדולה מאד על זה, שלא השרה ולא סגנה נוכחים. סגנה אומנם היה

עסוק הבוקר, לצערנו, בתלפיות, אבל הוא לא התכוון מלכתחילה להגיע, כך

שלא זה מה שעיכב בעדו מלהגיע לישיבה היום. לא הוא ולא מנכ" ל המשרד



טרחו להגיע לישיבה כה חשובה זו. צריך לקיים משא ומתן , ורע מאד שפנו

לבית הדין לעבודה. הם היו צריכים ללכת למשא ומתן ולהידברות, ולא ללכת

נגד המורים עם כל הכח לבית דיך לעבודה. בודאי, שיש לאמץ אח דברי חבר-

הכנסת שאול יהלום, לגבי הצורך ברפורמות בשינוי מעמד המורה ושכרו.

נכון נעשה אם נקרא לכם, המורים, לחזור ללימודים, לא על רקע מה

שקרה הבוקר בתלפיות, ואני בכוונה רוצה לעשות את האבחנה, כי אמרתי

קודם שזה לא נכון לפנות אליכם על הרקע הזה, אלא על הרקע ש ל הנכונות,

ההבנה והאב שאתם מוצאים בוועדת החינוך של הכנסת, לדעתי, אתם מוצאים

בוועדה אב, ואינני יודעת אם אי פעם, בקדנציות קודמות, יכולתם כומר

שיש לכם גיבוי כזה מוועדת החינוך של הכנסת. נדמה כי, שהוועדה הזו, אם

בניצוחו של יושב-הראש, היא ועדה די חזקה, בניאוד, אולי, לוועדות

חינוך בקדנציות קודמות. לכן , הייתי רוצה שאנו נפנה למורים בקריאה

ובבקשה לחזור ללימודים, תוך כדי קריאה למשרד החינוך לעשות את הרפורמה

הנדרשת וההכרתית כל כך ותוך כדי קריאה ודרישה להפסיק הליכים משפטיים

ולהיכנס למשא ומתן ענייני, מהיר ורציני עם המורים..

י י בא-אד;

יש לקרוא לכך, שהמו"מ יסתיים תוך שבועיים.

אינני מתנגדת לכך שידובר על פרק זמן כלשהו, ל,dead lineסיום

המשא ומתן . אני מדברת על מו"מ רציני, ענייני ומהיר.

די איציק;

ברצוני לומר את דבריי בפורום סאור, ולא ליד נציאי אראוני המורים.

אינני יודע, אם נקיים דיון לאחר ישיבה זו.

די איציק;

זה לא מה שאמרת.

היו"ר אי בורא;

בסדר. הישיבה תינעל, לאחר שנישאר בפורום שח חברי הוועדה.

עי מאור;

ראשית, אני יותר מאשר שמחה מדברי חבר-הכנסת שאוח יהלום. אני

מצטערת, שלפני חודשיים, כשישבנו ודנו בנושא, לא זו היתה הרות המספקת

בוועדה. אבל, אני יותר מאשר שמחה, שעתה זה השתנה ואנו נותנים איבוי

מאד רציני להסתדרות המורים ולארגון המורים. ברצוני להדגיש, שהמשמעות

לתת גיבוי היא לא באחוזים קטנים. אני מאמינה, באמת, שתוך 4-3 שנים יש

להכפיל את שכר המורים. מי שחושב, שזה יסתיים באחוזים בודדים, פשוט

טועה על כל הקופה.

שנית, לגבי המתודה, אם האוצר פנה אליכם, אל המורים, יש לענות לו,

כי אי-תשובה נותנת כח לא טוב. אבל, משרד החינוך לא יכול להיות כאן

ניטרלי. העובדה, שתובעים להאריך את יום הלימודים זה יותר טוב ויותר

חינוך בלי לומר מה מתכוונים בשכר, היא פשוט לא נכונה. זה חלק

מהפילוסופיה, שמאיעה לבית הדין לעבודה במקום למשא ומתן . לכן , אני

מציעה, לומר שאנו תובעים ללכת ברוח של עציוני, שאמרה; העלאה מאד



משמעותית בשכר בתמורה ליותר שעות וכו'. לא עושים טובה בהעלאה בשכר,

אלא דורשים יותר שעות שהות, וצריכים לתגמל זאת בצורה מאד רצינית

בשכר.

שלישית, יש לקשור זאת עם המאבק, שאנו, המורות, מנהלות. אין זו

המורות הן חלק מפער בשכר והשחיקה של. 4 השנים האחרונות

שהיכתה את כל המישרות עתירי עבודת נשים. כל המחקרים מראים זאת, ומשרד

האוצר לא מערער על כך. קיים פער של 32% בשכר, שמכה את הנשים, והמורות

הן חלק מהעניין. לכן , אני מציעה, שהוועדה תתחבר גם למאבק כולו על

הסכמי השכר החדשים, שהם חלק מהעניין .

רביעית, חברת-הכנסת לימור לבנת, זהו מאבק מקצועי, ואין סיכוי

לעשות זאת בלי שביתות.

אינני כופרת בחופש השביתה או בזכות השביתה.

עי מאור;

הרי חלק מהבעיה היא גם דה-לגיטימיזציה של השביתה ושל המאבק. אנו

כבר יודעים ש-20 שנה ישנה שחיקה של המורים, וכל תהליכי הדמוקרטיזציה

בחברה והבעיה של מקצועות אחרים של ניהול וכו' שחקו את מעמד המורה

והסטטוס שלו. למנהלת בית ספר, אני יודעת אלו עוצמות נפש מורה צריך

כדי לעמוד מול הורים. אם איננו נותנים גיבוי בזמן שביתה, אנו פוגעים

במאבק. אין ברירה, וחלק מהמאבק יהיה גם שביתה. הלוואי ומשרד החינוך

היה משכנע אחרת.

חמישית, כחלק מאותו קידום, מעבר לויכוח הפוליטי, חברת הכנסת

לימור לבנת, למנהל מותר והוא צריך להרוויח 5,000 ש"ח, בלי התנצלות,

ובודאי שגם מנהלת. הוא צריך להרוויח זאת בכבוד.

הערתי לא היתה מובנת.

אני מבקשת, שלא תהיה דה-לגיטימיזציה מעבר למחלוקות, לעובדה

שמתפרנסים בכבוד ובראוי אם ארוני המורים ומי שמוביל אותם.

אי יחזקאל;

הצצה לסדר-היום - ראשית, שמעתי את הניואנסים ואת דברי חברת-הכנסת

לימור לבנת. נותרו 3 ימים עד חופשת הפסח, ולדעתי חברי ועדת החינוך

באמת יודו לכם, המורים, אם תחזרו מחר ללימודים. אנא מכם, הקשיבו היטב

לצלילים.

שנית, נדמה כי, שחברי ועדת החינוך, בנושא שיפור מעמד המורה,

מביעים כבר אי-אמון בשרת החינוך והתרבות. עם תחילת הקדנציה, שרת

החינוך הצהירה הצהרות על שיפור מעמד המורה, וכאן נוכח נציא אחד בלבד,

שוקה ידלין . אבל, עצם העובדה שהשרה היום למעשה שותפה לתרגילי השהייה,

להערכתי, זולים, של האוצר, מעידה שהמעמד שלה או רצונה לשפר את מעמד

המורה לא רלוונטי. היא לא מצליחה לישם אותו, ויש לי סוד בשבילכם: אם

בשנת הלימודים הבאה, אתם תבואו לכאן ותמשיכו להתווכח. לדעתי, עליכם,

המורים 'לרדת' מעניין האחוזים. לכן , אני מבקש שוועדת החינוך תקרא

לראש ממשלת ישראל להתערב התערבות ישירה בשיפור מעמד המורה. ראש ממשלת

ישראל חייב היום להתערב ולשפר או לעסוק בשיפור מעמד המורה, כפי



שהבטיח במערכת הבחירות האחרונה לציבור המורים, ההורים והתלמידים.

ל' לבנת;

לא יכולתי לנסח זאת טוב יותר.

אני אראה בזה הפרת הבטחה פוליטית לציבור שלם במדינת ישראל.

אני מבקש לשמוע את שוקה ידלין , סמנכ"ל משרד החינוך והתרבות.

שי ידלין ;

למען העובדות, וחברים יודעים את זה בארגוני המורים, יש לומר

שמשרד החינוך והתרבות מוביל מהלך של פגישה עם שר האוצר, שכבר

התקיימה, ופגישה נוספת עם ראש הממשלה, שנדחתה בגלל נסיעתו לארצות

הברית, ונקבע לה מועד. כלומר, אין צורך לקרוא לקיים פגישות.

א' יחזקאל;

אני דורש מראש הממשלה להיות מעורב בנושא.

משרד החינוך והתרבות יזם את הפגישה הזו, שעומדת להתקיים. בפגישה

הזו משרד החינוך יחזור ויביע את דעתו, שיש מקום לשפר את שכר המורים,

שיש צורך לסיים את המו"מ על הסכם העבודה החדש, וישנן הצעוח טובות שהן

מקובלות. מאחר והצעדים האלה עוד ננקטים, משרד החינוך סבר שיש צורך

להמתין עם זכותם של המורים לנקוט בעיצומים ובשביחות עד למיצוי כל

המהלכים שמתוכננים לימים הקרובים.

שי אורן ;

הייתי רוצה לתקן ולומר, שהנהלת ארגון המורים מבקשת לחתום עם משרדי

האוצר והחינוך על הסכם עבודה ולא על הסכם שכר. מדובר על אותו הסכם

עבודה, אשר יגדיר את תפקיד המורה במערכת החינוך והתיגמול. אנו לא סתם

הולכים ומבקשים כסף, אנו רוצים גם שיתגמלו אותנו. יכול להיות, שלרגע

חשתי, שישנה חחושה כלשהי שאיננו יודעים מה אנו מבקשים. אנו, בהחלט,

יודעים מה אנו מבקשים. אני סבורה, כפי שאמרתי בראשית דבריי, שראש

הממשלה צריך להתערב, על מנת להבהיר או להקצות משאבים אם אין . עד היום

רק תוקפים אותנו שאנו לא יודעים וכו', ואף אחד עדיין לא אמר לנו שיש

תקציב. לכן, הייתי רוצה לתקן את הרושם, שאנו לא יודעים על מה אנו

מדברים. יש לנו ראיה חינוכית של רה-ארגון ושיפור מערכת החינוך, רזה

לא בדיוק שוק.

די רונו ;

אומר אח דבריי בקיצור רב. ללא התערבות ועדת החינוך, הפעם, אנו

עומדים בפני שביתה ממושכת.

מתי תהיה שביתה? האם תהיה שביתה מחר?



ד' רונן ;

השביתה לא יכולה להיות ממושכת מחר, כי כבר ביום ראשון מתחילה

חופשת הפסח. אנו עומדים בפני שביתה ממושכת מסיבה אחת ויחידה - איננו

מרגישים, ואינני עוסק בפוליטיקה, את אותה תמיכה שקיבלנו בקדנציה

הראשונה של זבולון המר משרת החינוך. אמרנו לה את הדברים הללו. היא

חייבת להתייצב לצד המורים. מכיון שאיננה מתייצבת בגלוי ועומדת בצורה

חד-משמעית על התביעות שלנו, התקוה היחידה שכבר יש לנו, וחבר-הכנסת

יהלום צדק שיש ייאוש, היא ועדת החינוך של הכנסת. אחרת, אנו עומדים

בפני שביתה ממושכת.

אי בורג;

ברצוני לסכם את הדיון בנקודה הזו. הודעתי בראשית הישיבה. בפעם

הראשונה שהתחלנו לעסוק בנושאים האלה, השתמשתי במילים בדחילו ורחימו

ועדת החינוך נכנסת לנושא של מו"מ, שכן מלכתחילה זה לא תפקידנו.

הקריאה של דב רונן מעידה על טירוף המערכות, ואינני חושב שאנו צריכים

להיכנס לכאן . לגבי הטקטיקה, אומר מה ששמעו ממני ארגוני המורים גם

בעבר: כדי שמאבק ציבורי יצליח, הוא צריך שהציבור יתמוך בו - זה שם

המשחק. במאבק הזה מדברים הרבה מאד עצבים וטקטיקה. השביתה הממושכת,

שאין לי ספק שאם לא יקרה דבר היא תתרחש, ממילא תקרה לאחר חופשת הפסח.

ארבעת הימים הקרובים הם חסרי משמעות לחלוטין למאבק הגדול, כי בעוד 4

הטרידו אותנו, והיה לנו קצת חופש

יותר מוקדם. לדעתי, אם מדובר על הטקטיקה של ניהול המאבק של הארגונים,

ומאוחר יותר אגדיר היכן הוועדה בנושא זה, עליכם לשקול היום לבוא

לומר: רבותי, אנו הטובים בעסק הזה. זה שיאלצו אותנו בסוף החופש שוב

לשבות זה משהו אחר. היום זה כבר לא משנה, יהיו עוד יומיים בלאגן , וכל

אדם שפעם בשבוע מוציא את ילדיו מבית-הספר, אתם יודעים את עמדתי: הוא

רק ממזער את הנזק. אז, במובן הזה, זה בסדר אמור.

טקטית, לדעתי, אם ברצונכם לזכות בנקודות ולעשות את שינוי הפאזה,

שהוגדר כאן ע"י חברי כנסת, ממאבק על שחיקת האתמול למאבק על המעמד של

מחר, עליכם לתת מחווה של הטובים, ולהציג את הממשלה, ודאי לקראת בית-

המשפט, בעדינות אני אומר זאת, במצב מביך. - שיקלו זאת. אולי חקבלו את

הפניה הזו, בנוסחה שאבי יחזקאל הציא קודם או בנוסחה שהציאו חברי כנסת

אחרים. אם אתם רוצים שאנו נפנה אליכם, הודיעו לנו ואז נפנה בצורה

מסודרת אליכם לממשלה. אנסה לצייר את התהליך של מה שיקרה ב-3 השבועות

הקרובים. שלושת הימים הקרובים הם מירווח טקטי, ואסטרטאיה לא תשיגו

בשלושת הימים האלה.

במידה ואתם מחליטים, בכל זאת, להמשיך להשבית, וחברי הוועדה

יצטערו על זה, אבל 'בגדול' ישנה הבנה שישנה כאן מצוקה של אמת, יש לי

בקשה אחת, שלדעתי תוכלו להיענות לה. הרי אינכם שובתים כנגד ההורים,

אלא בעד המורים והרי המאבק חיובי. היום, כבר יודעים פחות או יותר את

היערכות הכוחות. אם תחליטו לא לשעות לפניה או לרצון או לא לנצל את

הטקטיקה ולהמשיך בשביתה, החליטו על כך עד שעה מוגדרת. למשל, אימרו

בשעה 16:00 או 17:00 מה יקרה מחר עם כל האורמים הנואעים בדבר. אם

חרצו שאנו נהיה האורם המתאם, אין לי בעיה עם זה. אינני רוצה, שיהיה

מצב, שב-06:00 בבוקר הורים פותחים את הרדיו ואין להם מושא היכן

שובתים והיכן - לא. ואז, הם מתקשרים אליי, מתקשרים לכאן ולמקומות

אחרים. יש לצאת עם הודעה מסודרת, שבה ייאמר, והיה ויש מחר עיצומים,

היכן הם יהיו והיכן - לא וכו'. אם ברצונכם שהאורם המוסמך שיעשה זאת

יהיה ועדת החינוך, אין כי בעיה. אם אינכם מסוגלים לתאם דברים ביניכם,

העבירו לי את מה שאתם רוצים ואנו נוציא את זה. השתדלו להודיע לציבור

מבעוד מועד, כי הציבור חיוני למאבק שלכם. הפניה הזו היא על קרקע

ציבורית. אינני יכול לתת לכם את כישוריי למאבקים ציבוריים, ולו היו

לי הייתי מנדב אותם לכם, אבל בין השאר אל תאבדו את הציבור. כשמתחילה

מהומת אלוקים, ואף אחד לא יודע מי נאד ומי בעד "ויד איש בארון רעהו",



אתם תאבדו חלק מעיקר המאבק. הודעה מסודרת, במידה ואינכם נענים

לבקשתנו, חיונית.

אני מוכרח לומר, שהרגשתי היא שהאוצר ממלא את תפקידו נאמנה, ומשרד

החינוך מועל בתפקידו, ואומר כמה אני מתכוון . תפקיד האוצר הוא לשמור

על הקופה ולהיאבק. קלאסית, תפקיד משרד החינוך הוא להיות נציג העל של

המורים בפני הקופה הציבורית.

שי ידלין ;

מאין לך, שאיננו עושה זאת?

היו "ר אי בורג;

אין לדיין אלא מה שעיניו רואות.

די איציק;

יושב הראש, לפי מה שקורה לשולמית אלוני, אתה כנראה תהיה שר

החינוך, והרי אנו נבוא אליך עם המשפטים האלה.

אי בורג;

שוקה ידלין , התחושה היא, שנושא, שלדעתי אפשר להגיע עליו להסכמה

ושהוא שינוי כל המערכת, איננו נעשה בדרך של הידברות.

אבל, המשרד עושה זאת. ישנה ממשלה אחת.

היו "ר א' בורא;

המשפט האחרון שאמרת איננו נכון , אבל, הוועדה איננה פוליטית, ולכן

אינני יכול לומר מילה בענייו הזה. הסגנוו והמוזיקה הם חלק מהיצירה.

הצעה, שבה אומרים; אני מציע את ההצעה, ועד שידך לא תגיע לאוזנך

מאחורי הגב, אינני מרפה, היא איננה הצעה. סגנוו זה גם הידברות. אנו

הענקנו למערכת החינוך אורכה של כמעט חודשיים לדבר. שוש אורן, כמה

פעמים פגשתם את משרד החינוך? כמה פעמים פגשתם את המנכ"כ? - מעט מאד.

ש' ידלין ;

המורים לא נכנסים לדיונים ענייניים. הם שואלים כל הזמן: מה

מתכוונים לתת?

האם אתה רוצה שאסכים על הנושא של 36 שעות, כשאין אגורה?!

היו "ר א' בורג;

"be flexible - do it my way"הוא משפט באנגלית המאפייו את פעילות

המשרד. כלומר, הגמישות הזו, איננה גמישות. תפקיד המשרד, כפי שאני

מביו אותו, הוא לעמוד לצד המורים במאבק, אלא אם כן יש פער כה גדול,

כה אדיר, כה רחוק וכה בלתי הגיוני ובלתי סביר, והדבר הזה לא קרה

בחודש וחצי האחרונים. לדעתי, בשלושת השבועות הקרובים צריכים להיות

שני תהליכים מקבילים; תהליך פרלמנטרי ותהליך פוליטי. התהליך הפוליטי

איננו בחדר זה, והוא תפקידם של חברי הקואליציה. זה אולי קריאתה של

הוועדה, אבל הוא איננו תפקידה של הוועדה. התהליך הפוליטי הוא ליצור



מצב בקרב מפלגות הקואליציה, שהנושא הזה יקבל את סדר העדיפויות העליון

ביותר, וישנן דרכים שונות לעשות זאת. יש דבר אחד שאינני רוצה לעשות,

אלא אם כן תהיה החלטת רוב - אני חושב, שלא יהיה זה נכון לפנות לראש

הממשלה לעקוף את שריו. מבחינתנו, לוועדת חינוך, אנו עובדים מול

הממשלה בגדול ומול משרד החינוך בקצת פחות גדול, ולשם מופנות

קריאותינו. אבל, את התהליך הפוליטי, שעלינו לעשות, נעשה. אנו נהיה

זמינים אם בפגרה, ואם נחזור לכאן צם חידוש הלימודים ודבר לא יקרה,

לדעתי לא יהיה מנוס לחברי הוועדה אלא להציע הצעת חוק מעמד המורה.

אינני רוצה, לרגע, להיכנס לתוכן הצצת החוק הזו. זהו מאבק מסובך מאין

כמוהו.

די איציה;

זה נורא.

היו"ר אי בורג;

בודאי, שזה נורא. אבל, מי מכם לא מבין שמאבק נגד ממשלה הלשגת

אם לא תלכו למהלך הנורמלי,

המהלך הלא נורמלי הוא קשה יותר, מקשה על המאבק? צורת מאבק זו היא אחד

השבטים שיש בידינו. עדיין לא התייעצתי עם איש לגבי תוכן חוק זה, אך

הוא צריך לאמץ ככתבן וכלשונן את החלטות ועדת עציוני.

שי בן -צור;

זה צריך עיון גדול.

זה צריך עיון גדול, ואני אומר לכם מהי עמדתי. דבר נוסף - הפניה

שלנו לממשלה, כפי שנאמרה כאן , צריכה להיות אכן שיש להצביע על מקורות

המימון לשינוי אשר יהיה. אינני נכנס לנושא אם יהיו גבולותיו 2% או

20%. אני רוצה לראות זאת בבחינת איתות של כוונות טובות, שבתקציב

המדינה מופיע האיתות הזה, ולאחר מכן נתווכח על הקופה. בנקודה זו,

ברצוני להפסיק את הדיון , ואני מבקש מכם לשקול את הבקשות ששמעתם כאן .

לצורך העניין , ועדת החינוך, על כל חבריה, היא עם המורים. לא היה כאן

אדם אחד, שהביע דעה כנגד המורים מבחינת החברים של ארגוני המורים.

אני נועל את הישיבה.

תודה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 13:20.