הכנסת השלוש-עשרה
מושב שני
נוסח לא מתוקן
פרוטוקול מס' 64
מישיבת ועדת החינוך והתרבות
יום רביעי, י"ז באדר התשנ"ג ( 10 במרץ 1993). שעה 00;09
נכחו;
חברי הוועדה; היו"ר א' בורג
ש' יהלום
ש' הלפרט
י י בא-גד
מוזמנים; חה"כ א' רביץ
י' אזואלוס - מנהל המה' להעמקת ההינוך היהודי במשרד
החינוך
א' זבלוקי - מפקח במחלקה
מ' אידלשטיין - הסתדרות המורים
י' בן-רחמים - קרן תל"י
א' הכהן - " "
צ' חיון - " "
ש' טרם - " "
אי יפרה - " "
א' קשת - " "
א' לוי-שוחט - ארגון ההורים הארצי
צ' גלדוני - " " "
ש' גל - בי"ס תל"י בבאר-שבע
ש' בלייברג - " " "
א' תורג'מן - " " "
אי אפל - "מפנה", המכון לפיתוה אמנה הי נופית
צי גירנשפלד - "
ש' פישר - "
א' שיור - התנועה ליהדות מתקדמת
אי בלר - מי האוצר
ט' דואן - מועצת התלמידים הארצית
אי יהושע - " " "
מזכירת הוועדה; י' גידלי
ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 10/03/1993
תל"י - תגבור לימודי יהדות
פרוטוקול
קצרנית
ת' בהירי
סדרי-היום; תל"י - תגבור לימודי יהדות
תל"י - תגבור לימודי יהדות
היו"ר א' בורג;
אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך והתרבות של הכנסת בנושא תל"י. הדיון
הזה. נעסוק במיקרו ובמקרו. חמקרו הוא ההתייחסות לנושאי יהדות, מורשת ושורשים
במערכת החינוך, בצד המממלכתי והממלכתי דתי. במיקרו - נעסוק בזרם החינוך של תל"י.
נבקש מאנשי המשרד לפתוח את הדיון, לאחר-מכן יאמרו אנשי תל"י את דברם ואחר-כך
נקיים דיון. בקדנציה הראשונה של שר החינוך לשעבר, זבולון המר, לפני כ-14 שנה,
נעשה מעשה שהיה קשה לעשותו בתוך מערכת החינוך ונקבעה מסגרת תל"י. מאז שקם
בית-הספר הראשון בגבעה הצרפתית ועד היום, הוקמו כשלושים בתי-ספר. למרות זאת,
עדיין לא נעשתה פריצת הדרך הגדולה. איני יכול לומר שמה שקיים היום מרווה את צמאון
המערכת. הצורך בזרם חינוך שיש בו יהדות שאינה כופה, יהדות פתוחה ופלורליסטית, הוא
צורך גדול מאד שאני פוגש בו בכל מערכת. חלק מהדיון היום יעסוק בשאלה האם וכיצד
אפשר לקדם את זרם החינוך של תל"י.
י' אזואלוס;
מטרת המחלקה שאני עומד בראשה היא להעמיק את החינוך היהודי בבתי-הספר
הממלכתיים. אחת ממטרות המחלקה היא כתיבת תכניות לימודים שהן תכניות רשות בתחום
התורה, התורה שבעל-פה, הכרת הסידור וכדומה, הכל מתוך גישה אינטר-דיסציפלינרית.
המטרה השניה היא עריכת העשתלמויות, מכיוון שאחת הבעיות העיקריות שהשטח מתמודד
איתן היא יכולתו של המורה ללמד מקצוע שאינו המקצוע בו התמחה. מטרה שלישית היא
עבודה עם גורמי חוץ, מכיוון שלמחלקה יש בסך-הכל שלושה וחצי תקנים, והיא בוודאי
אינה יכולה להתמודד עם כל הצרכים של המערכת הממלכתית. לשם-כך יצרנו קשרים עם
מערכות חיצוניות, כמו מכון "מפנה". המטרה היתה ליצור תכניות לימוד אינטגרטיביות,
על מנת למנוע הווצרות תחושת ניכור מיידית.
היו"ר א' בורג';
האם ההנחה היא שאם משהו מופיע כיהודי, הוא נתפס כמאיים?
י 'אזואלוס;
כן, אולי לא על-ידי המורים, אבל על-ידי ההורים.
התמודדות המערכת בשנים הקודמות היתה קצת יותר קלה, כי שעות לימוד ניתנו
לתכניות הייעודיות הללו. כל בית-ספר שרצה בכך, קיבל מן המשרד שעה לנושא הזה. היום
המצב קשה יותר, כי יש צמצום בשעות ובתקציבים, וגם כח-האדם אינו מספיק. לכן חלה
ירידה במספר בתי-הספר העוסקים בנושא הזה.
שי יהלום;
מה פירוש הדבר, יש צמצום? האם ההשוואה היא בין השנה שעברה לשנה זו?
י' אזואלוס
¶
את התכנית לשנה הזו לא אני הכנתי, אלא המנהל הקודם. אם בשנת תשנ"ב היתה
פעילות ב-600 בתי-ספר, אפילו אם בכיתה אחת או שתיים, השנה מדובר ב-500 בתי-ספר.
כלומר קיימת ירידה של 100 בתי-ספר.
היו"ר א' בורג;
מדוע?
י' אזואלוס;
זה מספר השעות שהוקצב.
היו"ר א' בורג;
כמה שעות קוצצו בלושו ואה לשנה שעברה?
י' אזואלוס;
קוצצו לנו בסביבות 300 שעות. לתכנית בר-מצווה כמעט ולא הוקצו שעות. לעומת זאת
ניתנו שעות לתכנית אדם וטבע, שעוסקים בה ב-95 חטיבות ביניים.
היו"ר א' בורג;
כמה שעות קוצצו לך בסך-הכל?
י' אזואלוס;
השעות הן פונקציה של תכנית ספציפית. לקראת השנה הבאה עדיין לא קיבלנו הקצבה
של שעות. אנו נמצאים עדיין בשלבי הכנה.
שי יהלום;
האם השעות לשנה הבאה מופיעות בתקציב המחלקה?
י' אזואלוס;
עדיין לא.
שי יהלום;
האם המחלקה להעמקת לימודי יהדות מופיעה בתקציב?
י' אזואלוס;
כן, אך זה לא כולל שעות.
ש' יהלום;
אני מדבר על התקציב שאושר בכנסת לפני חודשיים. כיצד הוא נראה מבחינתכם,
בהשוואה לתקציב של השנה שעברה?
י' אזואלוס;
תקציב המחלקה עדיין לא אושר באופן ספציפי. מה שכתוב בספר התקציב - 600 אלף
שקלים, אינו התקציב הראלי של המחלקה. הגשתי את התקציב הריאלי לאנשי הכספים במשרד,
לפני שלושה שבועות בערך, ואני מחכה עתה לתגובתם.
ש' יהלום;
מה היה התקציב בשנה שעברה?
י' אזואלוס;
2 מליון ו-400 אלף.
ש' יהלום;
כלומר במקום כ-2.5 מליון קיבלתם השנה 600 אלף, ועכשיו אתם נמצאים בשלב דיונים
על תוספת.
י' אזואלוס;
נכון. זהו מעגל אהוד של השתלמויות בחינוך יהודי. את ההשתלמויות המחלקה מבצעת
באמצעות 17 המדריכים שיש לה. הם מפוזרים על-פני הארץ, וכל שלושה שבועות הם אוספים
את המורים ומלמדים על-פי התכניות שלנו. אנו מקיפים מספר גדול מאד של מורים - בין
800 ל-1000.
שי יהלום;
בתחום זה לא היה קיצוץ?
י' אזואלוס;
לא. יש לנו גם עזרה גדולה מקרן תל"י. הכוונה היוגה שהמחלקה תהיה אחראית לפחות
מבחינה פדגוגית על הפעילויות מטעם "גשר", "עלית" ומכונים אחרים שהכינו תכניות
לימוד לבתי-ספר, כמו מכון "שחר".
על-פי חוזר מנכ"ל מה-5, המחלקה אחראית על תל"י - תגבור לימודי יהדות. על-פי
חוזר המנכ"ל, המחלקה אחראית באופן פדגוגי על תכניות הלימוד. איננו מאושרים במיוחד
מחוזר מנכ"ל זה, ובפגישה שנקיים עם המנכ"ל ב-29 בחודש נדון גם בנושא זה.
היו"ר א' בורג;
מה התקציב שיש לכם עבור תל"י?
י' אזואלוס;
עיקר תקציב תל"י הוא לפיתוח תכניות לימודים. לשם-כך יש לנו 250 אלף שקלים
שבינתיים לא נפגעו.
שי יהלום;
כאשר בית-ספר רוצה לפעול במסגרת תל"י, זה עולה לו כסף?
י' אזואלוס;
ברגע שבית-ספר מקבל אישור לפעול במסגרת תל"י, הוא מקבל מאתנו שעתיים שבועיות
נוספות.
א' זבלוקי;
בעבר היו שנים שנתנו שלוש שעות והיו שנים שלא נתנו שעות כלל.
היו"ר א' בורג;
מה היה בתשנ"ב לעומת תשנ"ג.
י' אזואלוס;
שעתיים.
היו"ר א' בורג;
כלומר לא השתנה דבר.
שי יהלום;
לא קיים בית-ספר שרוצה לפעול במסגרת תל"י ואינו יכול?
י' אזואלוס;
נכון.
היו"ר א' בורג;
זה לא נכון. הם בני ערובה של גורמים רבים, למשל מנח"י. קבוצת הורים בארמון
הנציב רוצה להקים מסגרת תל"י, אך מנח"י לא מאפשר לה.
שי יהלום;
אני שואל על הענין התקציבי. אני מבין שמבהינה תקציבית, אם הענין יאושר על-ידי
מנהל המחוז, לא תהיה בעיה.
י י אזואלוס;
יש בעיות אהרות, כמו הסעות.
א' זבלוקי;
השגה פתחנו מסלול תל"י בבית-ספר ממלכתי ג' במעלה-אדומים. היתה התענינות רבה
בכיתה הזו שפתחנו בכל שכבה, אך לא היו די שעות. המנהלת הסכימה לפתוה את המסלול
למרות שלא היו שעות, ולמרות זאת הכיתה מתפקדת מצויין. לקראת השנה הבאה נרשמו מאה
ילדים לכיתה אחת במסלול תל"י.
רעיון תל"י שונה מרעיון העמקת החינוך היהודי בתוך המערכת הממלכתית. תל"י
מבוסס על רצון ההורים לתת לילדיהם חוויה אהרת של לימודי יהדות, בתוך בית-הספר
הממלכתי או בתוך בית-ספר שכולו תל"י. זה כולל התנסות והוויה ולא רק לימוד. בכיתה
א' בבית-הספר במעלה האדומים מקיימים את התכנית אפילו ללא תוספת שעות. זה קשה, אך
יש תפילת בוקר כל יום, ברכות, קבלת-שבת ופרשת שבוע. בכיתה אי יכולה המורה לתפקד
למרות הקשיים. אך כאשר מדובר בכיתות גבוהות יותר, זה מתהיל להיות מסובך יותר.
לעומת תל"י, התכניות שלנו כמו אדם וטבע, בני-מצווה והכרת סידור התפילה מיועדים
לכל בתי-הספר הממלכתיים, אם המנהל מעונין בכך. בבתי-הספר ובמסלולי תל"י, ההורים
מעורבים בהוויה היהודית. אי אפשר לכפות את האידאולוגיה של המסגרת הממלכתית, ולכן
יש לנו היום 15 בתי-ספר של תל"י ועוד 11 בתי-ספר בהכנה. מדובר על למעלה מ-5000
תלמידים ב-134 כיתות. קיים בית-ספר תיכון אחד ו-14 בתי-ספר יסודיים וחטיבות
ביניים. יש לנו מימון למדריכים בתל"י, במימון קרן החינוך למען תל"י. יש לנו
פעילות של הורים וילדים באמצעות המהלקה להעמקת ההינוך היהודי יהד עם המכון
הציוני.
היו"ר א' בורג;
כמה כיתות פועלות השנה במסגרת תל"י?
אי זבלוקי;
134.
היו"ר א' בורג;
יש לי כאן מכתב של יוסף בן-רחמים אל אליעזר שמואלי, אשר אומר כי תכנית תל"י
אמורה להפעיל בשנת תשנ"ג 260 כיתות. מה קרה לכל הכיתות הנוספות?
א' זבלוקי;
זה כולל את כיתות תל"י בהכנה.
י' בן-רחמים;
הוא מבחין בין שני סוגי בתי-ספר. לאהר ששני בתי --ספר פרשו, נשארו רק 26. אם
אתה מצרף את כולם יהד, זה המספר.
היו"ר א' בורג;
בגלל מה שקרה לסל השר אשר הופקע בתהילת הקדנציה הזו, לא היו 600 שעות ואי
אפשר היה לפתוה את הכיתות הנוספות?
י' בן-רחמים;
נשארנו עם 26 בתי-ספר ולא יותר, אך היו בתי-ספר שאמרו כי הנושא מענין אותם
וימשיכו לקיימו גם בלי תוספת השעות.
אי זבלוקי;
אוניברסיטת תל-אביב מפתחת תכניות לימוד בנושאי חגים, פרשת השבוע, צומות ועוד.
את ההדרכה אנו מבצעים באמצעות המדריכים שלנו, במימון קרן תל"י. אנו מקיימים גם
השתלמות ארצית ופעילויות של ועד ההורים הארצי, אשר כוללות פעילויות הנוגעות
להורים וילדים בתוך המערכת, כי תל"י מבוסס על דחיפה ויוזמה של הורים.
שי יהלום;
על חשבון מה מקיים בית-הספר את השתלמויות המורים, אם אין לו שעות לשם-כך?
היו"ר א' בורג;
במחלקה לתגבור לימודי היהדות יש מעין אגף מישנה לנושא תל"י. נושא לימודי
היהדות מיועד לכל בתי-הספר הממלכתיים, ובמסגרת זו פגעו ב-300 שעות. בתל"י היו
מתוכננות 300 שעות מסל השר המפורסם. כולנו יודעים שסל השר מחולק עכשיו אחרת, ולכן
הם נשארו בלי יכולת לתת את 300 השעות האלה, ולא יכלו לפתוח עוד כ-150 כיתות.
שי יהלום;
אתה לוקח מורה המלמד בתל"י ועורך לו השתלמויות. אם אין לך שעות, איך אתה יכול
לעבוד?
י' אזואלוס;
למנהל בית-הספר יש אוטונומיה מסוימת בחלוקת השעות.
שי יהלום;
האם איזה יכול להגיד לי כמה שעות ניתנות ב-150 הכיתות האלה?
י' אזואלוס;
יש למנהל אפשרות לתת פהות שעות מתמטיקה בהקבצה.
ש' יהלום;
כלומר הוא יכול לתת אפס שעות או מספר מסוים של שעות כפי שהוא מוצא לנכון.
היו"ר א' בורג;
באותם בתי-ספר שלא הענקנו להם שעות, מתקיימת פעילות תל"י בלי תמיכה כספית של
המדינה.
אני מבקש מיוסף בן-רחמים לספר לנו איפה קיימות בעיות.
י' בן-רחמים;
אני משמש כמנכ"ל קרן תל"י. כולנו יודעים שהקמת מסלול, פתיהת כיתות תל"י או
הקמת בית-ספר, יכולות להתקיים לאהר התארגנות של הורים. כאשר נכנסתי לניהול הקרן,
הייתי סבור שהתכנית הזו היא תכנית שצריכה להעשיר את לימודי היהדות ולהביא להיכרות
טובה יותר עם המסורת היהודית, ההלכה והמנהגים. השבתי שתכנית זו יכולה להיות טובה,
גם אם ההורים אינם מבקשים אותה. הושבתי שאנו יכולים לבוא אל בתי-הספר ואל ממסד
משרד החינוך, להציג את התכנית ולשאול איזה בית-ספר מעונין בה. איני יכול להתלונן
על הוסר שיתוף פעולה. להפך, אני יכול לציין שיתוף פעולה יוצא מגדר הרגיל של
הפיקוה של משרד החינוך, אשר נתן לי את מלוא האפשרות לשוהה עם מנהלים ולקיים כנסי
מפקהים, ועובדה היא שהיו בתי-ספר שהיו מעונינים להצטרף לתכנית.
כדי שמערכת חינוכית כזו תוכל לפעול, יש צורך במשאבים נוספים. במצב בו נתונה
מערכת ההינוך היום, אי אפשר לבוא למנהל בית-ספר ולבקש ממנו ללמד יהדות, כאשר
והשעות המוקצבות לו הן שלוש - שתיים למקרא ואיות לתורה שבעל-פה. כל מנהל ישאל
אותנו; על השבון מה? ברור שאני מתנגד לכך שיוריד שעות מהוראת מתמטיקה ומדעים.
לכן אנו מוסיפים שעתיים לכל כיתה המלמדת במסגרת תל"י, ובהן יכול המנהל ללמד את
הנושאים הנוספים המוצעים לו במסגרת התכנית. בלי תוספת של שעות, אי אפשר ללמד.
אפשר לדבר רבות על אוטונומיה, והייתי שותף לההלטות בנושא זה מן הישיבה הראשונה
ועד הישיבה האהרונה. אם הקופה שעומדת לרשותך מצומצמת מאד, אינך יכול לתת תכנים
נוספים על חשבון מתמטיקה ואנגלית.
בשלב מסוים נתן המשרד שעה שבועית אהד והקרן שעה נוספת לכל כיתה. באותו שלב
באתי לשר ולמנכ"ל משרד ההינוך, ואמרתי להם שלא נוכל לבצע את התכנית בלי משאבים
נוספים להדרכה פדגוגית מסיבית, לא מדריך אהד לעשרה בתי-ספר אלא מדריך לכל
בית-ספר. אי אפשר לקיים את התכנית ללא השתלמות, ואי אפשר לתת את ההשתלמות הזו
מבלי לדאוג לכמה וכמה פעילויות במסגרת החינוך המשלים. הדבר דורש יצירת אווירה
ופיתוה הרגלים של לימוד נושאים שקודם לא לימדו אותם. אלה נושאים בעיתיים והגישה
אליהם שונה בקרב צבור רחב מאד. יש צורך להשקיע מאמץ רב ברכישת אמונם של הורים,
שאיננו מתכוונים "ליהד" את הילדים שלהם ולא להעבירם על דתם ודעתם. כל הפעילויות
האלה עולות כסף.
אמרתי למשרד
¶
הקרן מצדה מוכנה להשקיע בכך, אך עלינו להחליט אם הקרן משקיעה
בהקצאת שעות או בשרותי היקף. אם המשרד יתן לי תקציב לביצוע כל שרותי ההיקף, אשקיע
את כספי הקרן בתגבור שעות. או להפך. המשרד אמר לי שיהיה לו נוח יותר לינת לנו שעות
ולא כסף, ואז הגדלנו את המכסה במאה שעות שהמשרד נתן, מ-200 ל-300 שעות. במסגרת זו
יכולנו לתת לכל כיתה שעתיים על חשבון המשרד, ואת כספי יוקרן השקעתי בשרותים
נוספים.
בתשנ"ב הוכפלה ההקצאה של המשרד וניתנו יותר שעות. מנהל המחלקה דאז, לקח את
300 השעות שהמחלקה קיבלה עבור כיתות תל"י וחילק אותן בין בתי-הספר הוותיקים, ולכל
החדשים הוא לא נתן. מדוע? איני יודע. יש לי השערות בעניו זה. אני מדבר על מנהל
המחלקה הקודם, חגי בן-ארצי. אמרתי לו כי בלי תוספת שעות, בתי-הספר האחרים לא
יוכלו לפעול. ביקשתי ממנו שנקבע מי דואג לכך, הוא או אני. הוא אמר שאין הוא יכול
לדאוג לכך, וביקשתי לסכם שאלך בענין זה לשר. הלכתי לשר, הסברתי לו את המצב
וקיבלתי אישור ל-300 שעות. באותו זמן נסעתי לארצות-הברית, לסמינר שעסק בנושאים
אשר מענינים את תל"י. באותו זמן הורכבה הממשלה בארץ, וכאשר חזרתי מצאתי ש-300
השעות נעלמו. התרוצצתי ופעלתי בענין זה, אך השעות לא חזרו אלינו. בתי-הספר שואלים
אותי, האם יש סכוי שיקבלו את השעות. אמרתי להם כי לדעתי יש סכויים טובים. כך
האמנתי, אך לא חשבתי שנגיע עד לחודש מרץ מבלי לקבל דבר.
היו"ר א' בורג;
תגבור לימודי יהדות
¶
אין כל כוננה למשרד החינוך והתרבות בהנהגתה של שולמית אלוני
לפגוע בתכניות תל"י. ככלל, אנו מוצאים בימים אלה כי בכל פעם בה נפגעת תכנית כלשהי
במשרד, דואג מי שדואג להציג זאת כאילו נפגעו דווקא תכניות שעוררו עלינו זעמם
של חוגים המקורבים בתפיסת עולמם הסובלנית והפלורליסטית לזו של השרה. אין שחר
לדברים האלה. ספצפית, לגבי תכניות תל"י, אני חייב לציין כי אנחנו ניהלנו מאבק
בפתיחת שנת הלימודים, לאשר תכנית תל"י בירושלים. בנוסף לכך בחירת ההורים נמנית על
הנושאים שאנו מנסים לקדם במשרד, ומי שמאמין בבחירה צריך להימנע מהגבלת אפשרויות
הבחירה". על המכתב חתום עמית שכטר, יועץ בכיר לשרת החינוך והתרבות.
האם המשפט האומר כי אין כל כוונה למשרד החינוך והתרבות, בהנהגתה של שולמית
אלוני, לפגוע בתכניות תל"י, עולה בקנה אחד עם מה שאמרת עכשיו?
י' בן-רחמים
¶
לא. פגשתי את שרת החינוך ואת עמית שכטר. השרה מצדה הבטיחה לי לעשות כל מה
שצריך כדי לקיים את המערכת הזו ואפילו להרחיבה. אני מציג זאת כבעיה ראשונה, כי
בלי התוספת הזו, יהיה קשה מאד אם לא בלתי אפשרי להרחיב את המערכת ואף לקיים את מה
שקיים היום.
ש' יהלום;
מהי קרן תל"י?
י' בן-רחמים
¶
זוהי קרן שהכספים שלה באים מקרנות שונות בחו"ל, ומטרחה לאפשר לבתי-הספר
להתמודד עם נושאי תל"י, כולל השתלמויות.
שי יהלום;
מתי היא נוסדה ומי עומד בראשה?
י' בן-רחמים;
עומדת בראשה ועדה צבורית. אנו בוחרים עתה יושב-ראש חדש. עד כה היושב-ראש היה
לי דיאמונד, אדם מהארץ. את הקרן ייסד בית-המדרש ללימודי היהדות, לפני כ-8 שנים.
קיימת בעיה מעיקה מאד
¶
כאשר נפתחת ההרשמה לבתי-ספר, העיריה מאשרת תוספת של
שתי כיתות לבית-הספר בגילה, כאשר נרשמים ילדים לארבע כיתות. מה שקורה הוא ששמונים
ילדים נדהים. אומרים לנו שאם נאפשר פתיחת ארבע כיתות, בית-הספר שמעבר לכביש
יתרוקן. אמרתי שאם כך הדבר, נפתה מסלול בבית-הספר השני, ואז יהיה לחץ להתקבל
לכיתות תל"י בשני בתי-הספר. על-כך אמרו לי שהדבר בלתי אפשרי, מכיוון שהוא עומד
בניגוד לאמונתה של מנהלת בית-הספר השני. שאלתי היא: מי צריך לשרת את מי - המנהלת
את התלמידים או התלמידים את המנהלת. על-כך לא קיבלתי תשובה.
בגבעה הצרפתית אומרים לי שהורים משכימים קום ועומדים בתור כבר ב-5.00 בבוקר
כדי לרשום את ילדיהם, אחרת לא יהיה מקום עבורם. אומרים לי כי הרבה הורים רוצים
לברוה מהאינטגרציה, ולכן הם באים לבתי-הספר האלה. אמרתי כי העיריה יכולה להפנות
ילדים גם לבתי-הספר שלנו, ואנו איננו מתערבים בכך.
י' בן-רחמים
¶
העיריה שומרת על האינטגרציה כבבת עינה, והיום קיימת אינטגרציה מלאה בשני
בתי-הספר בירושלים, גם בגילה וגם בגבעה הצרפתית.
היו"ר א' בורג
¶
אני מבקש ממך להתייחס לשאלה, האם יש קריטריונים מובהקים ליצירת מסלול תל"י.
אני רוצה לדעת מהם יחסיהם עם הרשויות המקומיות, בכל הנוגע להסעות, לאגרות
ולנושאים אחרים.
י' בן-רחמים
¶
יש שתי דרכים להקמת מסלול או בית-ספר של תל"י: האחת היא בעקבות פניה של קבוצת
הורים. כולנו יודעים שמדובר בקבוצות קטנות של הורים. לפעמים באים אלי ואומרים
שאמנם אין מספיק הורים כדי להקים בית-ספר, ואז אנו פונים למנהל בית-ספר יסודי
ושואלים אותו אם הוא מוכן להקים מסלול בבית-ספרו. מנהלי בתי-הספר אומרים לנו
בדרך-כלל כי אין להם דבר נגד התכנית, אך הקמת מסלול נפרד בבית-ספרם הוא נושא
בעייתי. דרך אחרת היא לבוא אל מנהל בית-הספר, להציג בפניו את התכנית ולשאול אותו
אם הוא מעונין בביצועה. כך פניתי לאחרונה אל מנהלת בית-הספר האיריסים בכרמיאל,
אשר גילתה התלהבות יוצאת מן הכלל. היא ביקשה להכניס את התכנית לבית-ספרה, אך לא
במסגרת כיתה אחת אלא במסגרת שכבה שלמה.
היו"ר א' בורג;
כלומר, במקרה זה אמונתה של מנהלת בית-הספר פועלת לטובה.
אנו מתחילים בכיתות ב'-ג', ואחר-כך עולים לכיתות גבוהות יותר או יורדים לכיתה
אי. כך יהיה בטבריה, שם אנהנו מתהילים לפעול בשני בתי-ספר. בבית-הספר באלונה,
תודות לעקשנותו של המנהל, כל בית--הספר הפך לבית-ספר הפועל במסגרת תל"י. בית-הספר
גייס לכך את ההורים, המורים והרשות המקומית, והיום אנו נותנים להם את שריתי
ההיקף. ישנה שורה של בתי-ספר אשר מעונינים להצטרף לתכנית לקראת השנה הבאה. עד
היום פועלים 26 בתי-ספר, ומחכים להפעלה 10 עד 15 בתי-ספר נוספים.
איני יודע מדוע, אך המנהל הקודם של המחלקה להעמקת החינוך היהודי, התנגד
בתוקף לתוספת בתי-ספר.
היו"ר א' בורג;
למה הוא התנגד?
א' זבלוקי;
עמדת המחלקה, המבוססת גם על עמדת המזכירות הפדגוגית במשרד, היתה שתל"י אינה
תכנית לימודים. לכן בית-הספר במעלה האדומים יכול היה לקיים את מסגרת תל"י ללא
תוספת שעות. תל"י מבוססת על יוזמת הורים המעונינים להקנות לילדיהם חינוך יהודי
מעבר למה שקיים במערכת הממלכתית, הורים הרוצים להקנות לילדיהם הוויה של מסורת
יהודית. זוהי דרך אהרת של לימוד התנ"ך וההגים, זוהי תפילת בוקר, ברכות, קבלת-שבת
ועוד.
היו"ר א' בורג;
מדוע היתה מדיניות שלא להרחיב את מספר בתי-הספר של תל"י?
א' זבלוקי;
שוחחנו עם המנהלים, והם אמרו שלא בא בחשבון שיקיימו תפילות בוקר וטכסים דתיים
בבית-ספרם.
היו"ר א' בורג;
אני מביו שהקיצוץ נובע מכך שנתנו יותר להעמקת החינוך היהודי ופחות לתל"י.
שי יהלום;
יש לי העתק מכתב המופנה אל יעקב אזואלוס, מנהל המחלקה להעמקת החינוך היהודי,
והוא אומר; "הנידון; חל"ד. על-פי הוראת השרה, יש להקפיא המברק בנושא זה. אנא הודע
לנוגעים בדבר, כי השרה מתנגדת נמרצות לכך שבנות דתיות תלמדנה יהדות בבתי-ספר
ממלכתיים".
י' בן-רחמים;
כדי להגיע להבנה עם המנהל הקודם, ביקשתי ממנו שנבחין בין בתי-הספר הקיימים של
תל"י לבין אלה הנמצאים בהכנה. לאחר שיעקב נכנס. לתפקיד מחקנו את המילה בהכנה,
ובצדק. אנו צריכים לעשות מאמץ, שגם בתי-הספר המצטרפים יעמיקו את התכנית.
בתי-הספר , שנרתמו לתכנית, שאלו אותי אם אני מוכן להביא להם מורים. אמרתי לחם
שמורים לא יכנסו מחוץ לבית-הספר, אלא ניתן למנהל את בית-הספר את כל האמצעים כדי
שיוכל לתת למורים בבית-ספרו השתלמות בשעות שתהיינה נוחות למורים. אם תרצו, נשלה
לכם מדריכים, אם לא - תמצאו אותם בעצמכם.
אי רביץ;
מה העקרון העומד מאחורי המדיניות הזו?
י' בן-רחמים;
לעקרון הזה הגעתי לאהר 22 שנה במערכת החינוך, אך בעיקר באותן 8 שנים בהן
רצתי פעמיים בשנה מבית-ספר לבית--ספר. אורח הבא לבית-ספר, מרצה והולך, הרצאתו
הולכת יחד איתו. לעומת זאת, מחנכת הכיתה אשר סופגת ולומדת, ומעבירה את מה שלמדה
לתלמידים, עושה זאת יום-יום ושעה-שעה. מה שהמהנכת מלמדת, הרבה יותר חשוב והרבה
יותר נקלט מאז מאשר מה שאומרים עשרה אורהים מבחוץ.
אי רביץ;
במקרה זה אנו זקוקים למחנכות המזדהות עם מה שהן עושות.
י' בן-רחמים;
יש מחנכות שמעולם לא התפללו, והיום הן מתפללות כל בוקר עם התלמידים שלהן.
הזדמנתי לפני שנה לבית-ספר בנהריה, שמעולם לא היתה בו תכנית לימודי יהדות. בחנתי
את הילדים והם ידעו את כל הברכות. הם הציגו תערוכה על המזוזה, שאף בית-ספר לא היה
מתבייש בה.
יש לנו בעיה קשה מאד של הסעות. לאחרונה ראיתי מכתב של המנכ"ל, המורה למי
שהוא צריך להורות במשרד לקיים את חוזר המנכ"ל בנושא זה ככתבו וכלשונו. אני מקווה
שהבעיה הזו תיפתר.
יש לנו בעיה גם בנושא הדרכה. השנה מימנה קרן תל"י 25 ימי הדרכה בשכר. אם
המשרד היה נותן את הסכום הזה, היה מתפנה סכום כסף להעמקת הפעולה בבתי-הספר.
היו"ר א' בורג;
מתי יוגש דו"ח ועדת שנער?
י' אזואלוס;
ראיתי את עליזה לפני שבוע, והיא אמרה לי שהטיוטה שהוגשה לה לפני שבועיים לא
מצאה-חן בעיניה, ועכשיו מכינים טיוטה חדשה.
אחת הבעיות המרכזיות שאני רואה בהנחלת המקצועות היהודיים בבתי-הספר
הממלכתיים, היא הכשרת המורים. הבעיה המרכזית נעוצה בסמינרים ובמכללות למורים.
מספר השעות ביהדות הוא מזערי. מורה יכול לצאת משם עם שעתיים או ארבע שעות שנתיות
במקצועות היהודיים, אם אין זה תחום ההתמחות העיקרי שלו. כאשר הוא מחנך, הוא אמור
ללמד גם מקרא, גם חגים וגם תורה שבעל-פה. לקראת השמה הבאה, יש לנו סיכום עם סמינר
הקבוצים לפתוח קורס מיוחד למורי תל"י וקורס מרחיב במקצועות היהדות, בו נרחיב את
הידע ונספק כישורי הדרכה. אחת המטרות של הדיון הזה צריכה להיות העברת הכדור
למוסדות להכשרת מורים.
את מכתבו של ד"ר מרכוס קיבלתי בעקבות עבודתה של ועדת שנער, אשר דנה בנושא
חל"ד. בראשה עמד מפקח במשרד החינוך מאזור תל-אביב. ההמלצה לגבי התכנית עצמה היתה
חיובית. היא אמרה שהתכנית טובה, אך הביצוע כושל, כי בנות השירות הלאומי אשר
לימדו, יצרו בין החומר לבין התלמידים. לכן דייר מרכוס ביקש בסביבות אוקטובר שנפסיק
את הפעילות. בינתיים הוא פרש מהמשרד ונכנס יו"ר חדש, פרופסור גורדון. הנושא אמור
לעלות לדיון בפגישה עם המנכ"ל ב-29 לחודש.
ש' יהלום;
אני מבין שעדיין אין מסקנות של ועדת שנער, כיצד יתכן שתהיינה מסקנות של תת
ועדה?
י' אזואלוס;
ד"ר מרכוס היה יו"ר ועדת המישנה אשר דנה בנושא חל"ד. כתוצאה מהדיונים שם הגיע
המכתב הזה.
ש' יהלום;
מדוע הוא צריך להאשים את השרה אשר מתנגדת? הוא יכול היה לכתוב לך כי אלו ואלו
מסקנות תת הוועדה. אני מוחה על ההיתממות שלך. אני מבין שאין לך את מסקנות הוועדה.
י' אזואלוס;
יש לי טיוטה של מסקנות הוועדה.
שי יהלום;
לפני המש דקות אמרת, שאין עדיין מסקנות של ועדת שנער ותת הוועדות שלה. אני
מבקש שתסביר לי מה קרה
¶
הבנות התהילו ללמד בחודש ספטמבר ואחר-כך הפסיקו?
י' אזואלוס;
אני אישית הייתי בעד התכנית. הצעתי לדייר מרכוס להכניס לתכנית חיילות דתיות
במקום בנות שירות לאומי.
שי יהלום;
היילות דתיות לא תיצורנה ניכור, ובנות בשירות לאומי כן תיצורנה ניכור.
י' אזואלוס;
אני אומר את הדברים על סמך שיחה שהיתה לי עם אברהם ברוטנר, שעמד בראש המחלקה.
שי יהלום;
והוא אמר שחיילת דתית לא תיצור ניכור, אבל בת בשירות לאומי כן תיצור ניכור?
י י אזואלוס;
זה מה שהוא אמר.
שי יהלום;
מה קרה מבחי נה מעשית?
י' אזואלוס;
כתבתי מכתב להנהלת חל"ד, אותו צירפתי למכתבו של דייר מרכוס. אמרתי כי על סמך
ההוראה של ד"ר מרכוס, יש להפסיק את פעילות חל"ד עד לדיון מחודש.
ש' יהלום;
כלומר, הבנות שהתחילו ללמד בספטמבר, הפסיקו באוקטובר?
היו"ר א' בורג;
אני מבקש שנתרכז בנושא תל"י. אנו עומדים לקיים דיון נרחב בנושא השירות
הלאומי.
ש' יהלום;
שבעים הבנות האלו שובצו מה-1 בספטמבר בבתי-הספר ולימדו יהדות. עכשיו יש מכתב
המורה להפסיק את פעולתן.
י ' אזואלוס;
המחלקה הזו אחראית אך ורק לתכנים. היא אינה ארוראית על הבנות ועל שיבוצן.
היו"ר א' בורג;
את כל כה העזר הוא מקבל, אך אינו אחראי לו.
שי יהלום;
עד כדי כך אינו שולט בענין, שאינו יודע אם 70 הבנות ממשיכות לעבוד או לא? מה
ההיתממות הזו?
י' בן-רחמים
¶
אני רוצה להוסיף משפט בענין תכניות הלימודים; אבי הסביר שמלכתחילה חשבו שלא
צריך תכנית לימודים מיוחדת. ברגע שהמסגרת הקיימת נפרצה ומספר בתי-הספר הלך וגדל,
הצורך בתכנית לימודים נעשה חיוני. הוקמה ועדה באגף לתכניות לימודים, שיש בה
נציגות נכבדה של תל"י, לפחות 50% מההורים בוועדה, והיא מכינה תכנית לימודים שתהיה
ישימה בבתי-הספר האלה, במקצועות ובנושאים השונים.
א' לוי-שוחט;
תל"י אינה תכנית להעמקת החינוך היהודי, זוהי תפיסת עולם קהילתית המבוססת על
רצונם ויוזמתם של הורים לפתח בבית-הספר המקומי גישה יהודית בלתי כפייתית, ערכית,
פתוחה וסובלנית, שבה מעורבים ההורים בכל מה שקורה, ירוד עם הצוות והתלמידים. איני
אומרת את הדברים כביקורת, אך כאשר מדברים על תל"י, פונים רק אל קרן תל"י ולא אל
ההורים.
היו"ר א' בורג;
בכל זאת פניתי אליך.
אי לוי-שוי^;
יש מיסוד בנושא תל"י, וזה טוב. המחלקה והקרן מפתחות את מה שהם עוסקים בו, אך
יש דברים אשר עומדים על הפרק, וקודם-כל הרחבת המסגרת. לא יכול להיות שהמסגרת
תישאר כפי שהיא היום, עם מספר בתי-הספר הקיימים היום. יש רצון רב מצד הורים,
אנשים שקוראים לעצמם מסורתייים או חילוניים, להעניק בית-ספר כזה לילדיהם. הם עצמם
רוצים להיות מעורבים בפיתוח הזהות היהודית של ילדיהם בצורה בלתי כפייתית. הם
רוצים שילדיהם ירכשו ידע ומיומנויות יהודיות, אך לא בצורה הכופה על מישהו לשנות
את דרך חייו. הרחבת המסגרת היא צורך, וחייבים למצוא דרכים יצירתיות כדי לעשות
זאת. ישנם בתי-ספר בהכנה ויד דרכים אחרות. חייבים לשמור על עקרון מעורבות ההוריםצ
בקביעת המדיניות.
היו"ר א' בורג;
זה לא מתקיים היום?
א' שוחט-לוי;
זה מתקיים, אך לדעתי עם מיסוד הנושא יש איזה שהוא סיכון שההורים ישארו בחוץ.
היו"ר א' בורג;
בשלב זה ההורים עדיין לא בחוץ. יש מקומות בהם ההורים יותר מדי בפנים.
א' שוחט-לוי;
מה שחסר היום זו מסגרת על במשרד החינוך כגוף האחראי על החינוך. חסרה היום
מסגרת שתהיה אחראית לא רק על הצד הפדגוגי, אלא על כל האספקים - כולל הסעות. יש
מקומות בהם אנו עדיין צריכים להיאבק על פרסום האינפורמציה בנוגע לבתי-הספר של
תל"י. כך זה בבאר-שבע, ברמת-גן, בנתניה ובהוד-השרון.
היו"ר א' בורג;
האם אין נוהל במשרד, חוץ מחוזר המנכ"ל המפורסם?
א' שוחט-לוי;
אין.
י' אזואלוס;
שאלתי הראשונה למנכ"ל היתה, למה הדברים האלה אינם ממוסדים. המנכ"ל זימן אותנו
לישיבה ב-29 להודש, כדי לדון גם בנושא הזה. לאחר-מכן ייצא חוזר מנכ"ל חדש.
שי יהלום;
לפני יומיים פורסמה ידיעה ב"מעריב", על מחקר של אדם מוסמך בתחום החינוך,
פרופסור אדיר כהן. המחקר נערך במשך שנתיים, וברצוני להביא ממנו נתונים על הבורות
וחוסר ידע שנתגלתו במחוז הצפון. כך נאמר בידיעה; המחקר העלה נתונים קשים על חוסר
ידע בהסטוריה יהודית, במקרא ובתלמוד. בין היתר מצאו החוקרים כי תלמידים אינם
יודעים מה זו קבלה. רבים סברו כי מדובר במס ערך מוסף. על תורת הזוהר השיבו כי
מדובר באסטרונומיה. בתחום התודעה היהודית לא ידעו הנשאלים מה זה "צאנה וראינה".
הרוב אמרו שזה ריקוד. רק 32 אחוז ידעו מה זה 9 באב, ו-40 אחוז בלבד ידעו מהו
סידור. אהדים אמרו; לסדר אנשים בעבודה. 32 אחוז ידעו מה זה מחזור. רבים אמרו כי
הכוונה למהזור של נשים. בנושא הסטוריה מאוחרת לא ידעו התלמידים מה זה ביל"ו. חלקם
אמרו שזה בית-ספר בתל-אביב. מי היו האנוסים? אמרו שאלה אנשים שנאנסו ועוד.
במקביל לכך פורסמה ידיעה על מה שקורה במחוז תל-אביב. בבית-ספר אחד מתוך 56 בזרם
הממלכתי בתל-אביב רבתי, ניגש לבחינת בגרות בתלמוד.
כפי שאנו רואים, הבורות נוראה. אני מוכרח לומר לזכותו של זבולון המר שעשה את
מה שעה. איני יודע אם אתם יודעים עד כמה הוא הותקף דווקא על-ידי חוגים דתיים
לאומיים, אשר חששו שמא אנו הולכים לקונסרבטיביות ולרפורמיות. למרות הכל, נעשה כאן
נסיון אמיץ וחיובי ביותר להקים את המחלקה להעמקת היהדות ואת רשת תל"י, מתוך הנחה
שמול בורות כזו צריך לנקוט בצעדים בלתי שגרתיים. מי שרוצה, יש לו את המערכת
הממלכתית-דתית או העצמאית. היה נסיון אמיץ לתקן את הבורות הזו. זוהי מטרת הדור,
שנהייה כאן ללא בורות, אם או בלי הוייה. למרות זאת, הבורות נוראה. אין לי טענות
נגד יעקב אזואלוס. הטענה היהידה שלי היא שהוא פוחד לומר את האמת, מתוך כך שהוא
צריך להתיישר עם איזה שהוא קו מפחיד, המדבר בדרך-כלל על פתיחות ועל זכויות הפרט
והאזרח, אבל כאשר זה נוגע לו עצמו, כנראה צריך לשתוק.
דברתי גם עם דייר מרכוס וגם עם כל האנשים האחרים במערכת. אני סבור שהחיילות לא
תיצורנה פחות ניכור מאשר הבנות בשירות לאומי המקבלות השתלמות כדי שתתאמנה ללמד
במסגרת חל"ד. אתם עצמכם רציתם את התכנית הזו, ואל תאמר לי פתאום שאינך אחראי לכך.
אל תנהג כמו אותם שלושת הקופים: אחד שלא שומע, אחד שלא רואה ואחד שלא מדבר.
אני אומר שכאן נעשה פשע איום מצד משרד החינוך ושרת החינוך, המדברת
גבוהה-גבוהה על יהדות ועל הדת, ולמעשה מקצצת בנושאים היהודיים של מערכת החינוך
הממלכתי. שמענו על קיצוץ של 300 שעות בהעמקת החינוך היהודי ו-300 שעות בתל"י.
שמענו על קיצוץ מ-2.4 מליון ש"ח ל-600 אלף בתקציב. אין עוד ימי הדרכה, אין עוד 70
בנות במסגרת חל"ד. צריך להבין שכל הנושא בנוי על רצון של ההורים, אשר בנוי על-כך
שהפעולה תיגבר משנה לשנה באופן הדרגתי. גם אם התקציב היה נשאר כפי שהיה, היינו
פוגעים בתכנית. אני חושב שלא זו בלבד ששרת החינוך מבצעת פשע כלפי המערכת הזו, היא
גורמת אסון גם לייעודנו כאן כעם. הנסיון האמיץ הזה לא ייעשה פעם שניה.
אני חושב שוועדת החינוך צריכה לקבל החלטה אמיצה אל מול משרד החינוך
ומדיניותו. למרות שכולנו חברי-כנסת השייכים למפלגות, אסור שזה יהיה ענין מפלגתי.
צריך להיות ברור שכאן מדובר בנושא כלל לאומי.
אי רביץ;
אחרי דבריו של שאול יהלום, אין צורך להוסיף הרבה. אני רוצה לומר כי מתחילת
הקדנציה הזו, אנו רואים מהלך של אחד בפה ואחד בלב - אחד בפה ואחד בעשייה.
היו"ר א' בורג;
פעם היה אחד בפה ואחד בכיס.
אי רביץ;
התנגדותנו לשרת החינוך הנוכחית אינה נובעת מדאגה לחינוך חדתי הוא החרדי.
היושב-ראש הזכיר אחד בפה ואחד בכיס. דווקא הדברים האלה מסודרים באופן אמיתי.
למרות שאיני חבר בוועדה הזו, באתי להשתתף בדיון, כי אני כמו שאר חברי הכנסת מוטרד
מאד מה יהיה לאו דווקא בתחום החינוך הדתי והחרדי. אנו מוטרדים ממה שקורה
במערכת החינוך הממלכתי. המוצר המוגמר של מערכת החינוך הזו הוא נוער תלוש ומנוכר,
ויש לו בעיה אמיתית של זהות יהודית. אני רוצה להרגיע את ההורים; אף אחד מאתנו
אינו מדבר על תכנית כפייתית, זו אינה הבעיה. אנו שואלים איפה אנו עומדים כעם
יהודי. כאן נעוצה הבעיה האמיתית, ועל-פי הרגשתנו משרד החינוך דהיום ושרת החינוך
דהיום, הולכים בדרך הלא נכונה. איני מתייחס לפקידים אשר עושים עבודתם נאמנה, אך
אנו הרדים מאד נוכח מה שקורה.
אני מצטרף לקריאה שקרא חבר-הכנסת שאול יהלום. אני חושב שהוועדה הזו צריכה לתת
ביטוי להורדה לעתיד המדינה והעם. האם בעוד דור אחד, בסקר מזדמן בו נשאל האם
הצעירים רואים עצמם כיהודים, נקבל תשובה שלילית? לא ציפיתי לשמוע מספרים מדהימים
כאלה, לאחר כל ההתבטאויות וההבטחות של השרה, שלא תפגע בחינוך היהודי של ילדי
ישראל. כיצד ניתן לאחר כל הדבורים האלה להוריד שלושת-רבעי מהתקציב הדל שהיה קודם?
היו לנו חרדות שמא זרם תל"י יחזק את התנועה הקונסרבטיבית, אבל אנו צריכים לעזוב
את השאלות האלה, כי זו אינה השאלה המרכזית עתה. צריך לתת בטוי לחרדה שלנו מכך
שעלול לצמוח כאן דור שלא חווה את החוויה היהודית ואינו רואה עצמו כחלק משרשרת
הדורות היהודית.
י' בא-גד;
לא סוד הוא, שכאשר שר החינוך הקודם, מר זבולון המר, העלה אח תכנית תל"י, היו
רבים בצבור הדתי שהתנגדו לכך, משום שהששו שהוא מכשיר אפשרות של לימוד במסגרת
ממלכתית ולקבל בה איזו שהיא תוספת, במקום ללמוד במערכת החינוך הדתית. היתה לנו
ביקורת קשה על השר בענין זה, אך היו כאלה שאמרו: יראה עד שיסתאב. תנו להם ללכת
בדרך שלהם, עד שיבינו כי הם יורדים מדחי אל דחי. לאחר שזה נעשה, ולאחר שהוכח כי
יש לתת לכל ילד יהודי את האפשרות לרכוש כל טיפה של ידע וחוויה יהודית - לשמוע כי
מה שקורה עכשיו הוא קיצוץ בכבשת הרש, זה מוכיח שאי אפשר לסמוך על השרה ועל
הבטחותיה. בתכניתו של גבי גזית אמש, גם הוא וגם אלוף פיקוד הצפון לשעבר, יוסי
פלד, אמרו שמעולם לא ראו את הגמרא והתלמוד. סקר של מכון גולד מראה, ש-84 אחוז מעם
ישראל לא ראו את הגמרא שעליה עם ישראל נלחם ועלה על קידוש השם.
אני מבקש מהיושב-ראש להזמין לכאן את שרת החינוך לישיבת הוועדה, כדי שנערוך פה
דיון בנושאים אלה. מדינת ישראל צריכה לעמוד על-כך שלעם ישראל כולו יהיה ידע
מינימלי. צריך להעמיד בראש תל"י והמחנכים אנשים שהם עצמם "שרופים" לנושא, כדי
שיהיה להם מה להעביר הלאה. ברגע שאתם עצמכם הוששים, לא תוכלו לקדם את הנושא. מי
יעביר את ההשתלמויות? אנשים שלא שנו ולא למדו? הגמרא אומרת: רבי לא שנה, וכי
אמינא לי? אם הרב לא למד, כיצד התלמיד שלו ידע? אתם מפחדים מהצל של עצמכם. אין
כפיה, זו בסך-הכל מדינה דמוקרטית וחופשית, ואנו רוצים לפעול ברוח טובה, אך אני
קורא ליושב-ראש לקיים כאן דיון מעמיק ונוקב בנוכחות שרת החינוך.
ש' הלפרט
¶
אני מנסה לשפשף עינים ולהתעורר, כדי להיווכח אם אני נמצא באמת בוועדת החינוך
של כנסת ישראל או במקום אחר. אני לא יכול לקלוט, מה הפחד, מה החששות ומה הרתיעה
מלימודי יהדות. לא מדובר כאן בלימודי דת, אלא במסורת ישראל, שורשים והסטוריה של
העם היהודי, וזאת כתוצאה מבקשה של ההורים שילדיהם ילמדו את הנושאים האלה. הזכיר
כאן חבר-הכנסת יהלום את הבורות הנוראה שגילה סקר שנערך בקרב אלה שמתעתדים להיות
מורים בישראל.
ש' הלפרט
¶
לפני שבועיים התפרסם סקר ובו תוצאות נוראות. באה שרת החינוך ומקצצת 75 אחוז
מהתקציב לתיגבור לימודי יהדות. זה דומה ללקיחת טלית ותפילין וזריקתם לים כדבר
ראשון. כולנו יודעים כמה כסף מתבזבז במשרד החינוך על סקרים ומחקרים. בתוך
המליארדים של משרד החינוך, מהו המקום הראשון בו מצאה השרה לנכון לקצץ? בלימודי
יהדות.
אתמול התקיים דיון קשה במליאה על הפשע והעבריינות בקרב הנוער. שמענו דברים
מחרידים, שמענו על עליה של 30 אחוז בפשע ובעבריינות בקרב הנוער בשנה האחרונה
בלבד. אולי הגברת לימודי היהדות תבלום במקצת את ההתדרדרות הזו? מדוע לא ננסה גם
את השיטה הזו כשיטה חינוכית? אולי נצליח לבלום בדרך זו את הפשע, הסמים
והעבריינות. הייתי מציע שהוועדה תמליץ בפני משרד החינוך להנהיג לימדו יהדות בכל
בתי-הספר בארץ. בסך-הכל מדובר בשעתיים בכת כיתה, ולדעתי דווקא על-ידי מורים
דתיים. אם יעביר את הנושא מורה הילוני, טוב שלא יעבירו את השיעור בכלל. אני אומר
זאת לאנשי תל"י
¶
אם הכוונה שלכם היא שאת שיעורי היהדות יעבירו מורים חילוניים,
טוב שלא נברא משנברא.
היו"ר א' בורג;
חבר-הכנסת רביץ, גם אתה חושב כך?
א' רביץ;
אני אורח שלך, מה אחה רוצה ממני.
ש' הלפרט;
אם קיימת אפשרות שמורה דתי יעביר את השיעורים האלה, אני ממליץ שנקיימם בכל
בתי-הספר בארץ. זה יהיה לטובת הנוער והחינוך. אם לא, אני אומר לאנשי תל"י: תרדו
מכל הענין הזה.
צ' גלדוני;
אני יושב-ראש ועד ההורים הארצי של תל"י וחבר בדור המייסדים שלו. בתי-הספר של
תל"י הוקמו במידה מסוימת כתוצאה ממחאה נגד מערכת החינוך, מחאה כנגד זה שהורה אשר
בוחר לשלוח את ילדיו לחינוך חממלכתי מכל מיני סיבות שבעולם, נגזר עליו שילדיו לא
ידעו לא רק את הדברים שצוטטו מתוך המחקר שנערך באוניברסיטת חיפה, אלא דברים
בסיסיים אף יותר. היות והתברר לנו כי אין כל אפשרות שדעתנו תוחל על כל מערכת
החינוך במדינת ישראל, בין היתר בגלל הרוחות המנשבות בצבור, שעבור חלק ממנו יהדות
היא נושא מאיים, הלכנו ומצאנו את הפיסקה בחוק החינוך הממלכתי אשר איפשרה לנו
להשפיע, לבנות ולהקים את המימסד הזה שנקרא תכנית תל"י.
מדברים כאן בערבוביה על מספר נושאים: תקציבים, שעות ותכנים, ואני מבקש להכניס
בהם סדר מסוים. תל"י ביקשה לעסוק בתיגבור החינוך היהודי לילדינו. אני רוצה לומר
לכם דבר שמבחינה פוליטית-ארגונית אולי אסור לי לומר: כאשר תל"י הוקם, ההורים אמרו
שאין צורך בשעות וכסף. תל"י זה לא כמה מלמדים אלא כיצד מלמדים. נכון שנשמח מאד אם
תהיה לנו אפשרות לקבל תוספת שעות, אך זה לא משמעותי. רצינו שילדינו ילמדו תורה לא
לפי חוברת מצויירת, אלא מתוך חומש עם רש"י, על-פי המתכונת המקובלת בעם ישראל מזה
דורות, אפילו אם ילמדו רק פרקים נברורים. סברנו כי ילדינו צריכים ללמוד על אברהם
אבינו ולא על אברהם העברי. כך התחיל הענין להתגלגל. במקביל לכך, משרד החינוך
עושה פעולה ברוכה, בכך שהוא מתגבר את המערכת הממלכתית בתכנים יהודיים, אך בין זה
לבין תל"י אין ולא כלום, למרות ששתיהן תופעות טובות ומבורכות. כאן נכנסת תופעה
שלישית - תל"י בהכנה, שמנסה - אם תרצו - להתחרות עם משרד החינוך על תיגבור
בתי-ספר שונים בתכנים יהודיים. אך אליה וקוץ בה: כאשר מכניסים נושאים אלה
לבתי-ספר ממלכתיים, זה מעורר התקוממות, ואז אנו מוצאים בעתונות מאמרים הטוענים כי
שר החינוך מנסה לכפות יהדות באמצעות תל"י, ולא היא: פשוט לקחו את רושם תל"י, שהוא
מאה אחוז של יוזמת הורים, והלבישו עליו דברים שכלל אינם קשורים בו.
הטענות האלו מפריעות גם למערכת תל"י. אותם הורים ששלהו את ילדיהם לבתי-הספר
של תל"י, חלקם ידעו מה הם רוצים וחלקם לא ידעו להגדיר מה הם רוצים, אך גם החבורה
הזו שלא ידעה מה היא רוצה, קיבלה את המודוס-ויוונדי שהאומר שיהדות לומדים כך.
אותם הורים באים עכשיו ואומרים
¶
הסבירו לנו כי אפשר ללמד במסגרת תל"י גם ללא
תפילה. בתחילת הדרך סברנו, שכדי להקנות לילדים חוויה יהודית וגם יחס חיובי
לתכנים, צריך למצוא מורים מיוחדים. איני בטוח שההגדרה מורים דתיים היא המתאימה,
אך אלה צריכים להיות אנשים שבאישיותם מביאים מסר חיובי. חשבנו שהמקור הנכון
והטבעי להביא את הצבור הזה הוא במערכת הממלכתית-דתית. וכאן המציאות טפחה על
פנינו
¶
לא רק שלא עזרו לנו, אלא שבכל פעם ששמנו יד על מורה שנפלט מן המערכת הדתית
ורצה ללמד בתל"י, עשו לו את המוות ולא נתנו לו. במקרים מסוימים הצליחו מורים
להסתנן למערכת תל"י, אך הממסד הדתי הפריע לכך בצורה הכי בוטה.
אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזו ולומר מה אנו מבקשים: אנו צריכים הכרה בתל"י
ובחשיבותה. איני בטוח שזה המקום לבקש שעות ותקציבים. אנו צריכים שתהיה אפשרות
במדינת ישראל, שבכל מקום בו מתארגנת קבוצת הורים כזו, אפשר יהיה להקים כיתת תל"י
במובן שאותו ניסיתי לצייר בפניכם.
צ' גירנשפלד
אני מייצגת כאן את מכון "מפנה" לפיתוח אמנה חינוכית. אנו יוצרים קשר עם
המורים והמנהלים ועורכים השתלמויות למורים. את הענקת השעות למערכת, הייתי מגדירה
בצורה בוטה, כמתן שוחד בקנה-מידה ענקי. גילינו שחלק גדול מהמנהלים והמורים
המקבלים שעות להעמקת לימודי היהדות, לא במסגרת של תל"י, אינם מנצלים ואינם
יודעים כיצד לנצל את השעות האלו. כתוצאה מכך, יש נטיה חזקה בבתי-ספר לגנוב את
השעות האלו למטרות ארורות. המערכת מתגמלת באמצעות השעות מנהלים המודיעים שהם
רוצים, לכאורה, ללמד יהדות, אך בשטה מנצלים זאת מעט מאד. הפתרון הוא לא בשפיכת
שעות לתוך המערכת. אני יודעת את הדברים האלה, מכיוון שאני עובדת עם השטח.
דובר כאילו כולנו יודעים מה צריך לעשות עם אותן שעות, או מהו הדבר שיקדם את
הענין שיש לכולנו בהעמקה ותיגבור לימודי היהדות. לדעתי, השאלה הזו אינה פתורה
כלל, ויש לתת את הדעת לשאלה מה ייעשה באותן שעות שתוענקנה למערכת.
אי קשת;
אני יו"ר ועד הורי תל"י בחיפה. אני רוצה להפנות את תשומת-ליבם של חברי הוועדה
למורכבות של תל"י, שמקורה ביוזמה של הורים שרצו להעמיק את ידע ילדיהם ביהדות, הן
בצורת מידע והן בצורת חוויה. יש כאן ערבוב של כמה מסגרות: נוהלי משרד החינוך
בירושלים, נוהלי העיריות, נוהלי בית-הספר ונורמות שהמסגרת של תל"י רוצה להנחיל.
למשל: לא עושים יום-הולדת בבתים ביום שישי. על תל"י עלו טרמפיסטים אשר רואים
במסגרת זו מקור להשגת משאבים. מה שקורה בשטח הוא ערב-רב של בעיות. לא שמעתי כאן
התייחסות למעורבות ההורים בתל"י, למרות שבסופו של דבר הצלחת הפרוייקט מותנית בכך.
ישנן פעולות אשר נעשות על-ידי ההורים. הורים לא שולחים את ילדיהם לבית-ספר של
תל"י, כדי שישמש כשמרטף, אלא כדי שיקנה להם ערכים.
א' שחם
¶
אני מייצג כאן את התנועה ליהדות מתקדמת. רוב הדברים נאמרו כאן, אבל אני רוצה
להוסיף כמה דברים ברמת המקרו.
א' שחם
¶
לא. תכנית תל"י נחוצה בבתי-הספר הממלכתיים, כאלטרנטיבה לחינוך הדתי הקיים
בבתי-הספר הממלכתיים דתיים ובזרם העצמאי. מה שחשוב הוא הבסיס הוולונטרי של
התכנית הזו, והיא צריכה להינתן למי שמבקש זאת. הלוואי ועל בסיס וולונטרי יתווספו
בתי-ספר כאלה בכל רחבי הארץ.
אי רביץ;
אתם כתנועה משתתפים בתל"י?
א' שחם
¶
אנו קשורים לתכניות תל"י בבתי-ספר, ויש בית-ספר שאנו קשורים אליו יותר, הוא
בית-הספר בבית-וגן. אני חושב שנכון יהיה לדלג מעל מחלוקות בין זרמים וגישות
ביהדות, ולדבר על הדברים הבסיסיים כפי שנעשה בתכניות תל"י.
א' רביץ
¶
אתם מלמדים את הסידור הרגיל או את הסידור שלכם?
א' שחם;
את הסידור הרגיל. אנו חושבים שהמכנה המשותף מספיק רחב, כדי שלא נצטרך להתעמת
ולהגיע לידי מחלוקות.
ברמת המיקרו
¶
אני רוצה להציג סיפור של קבוצת הורים, 40 משפחות שביקשו לפתוח
גן-ילדים ברוח תל"י. הם לא ביקשו שעות או מבנה, ולא דובר על סחיטה, שוחד או משהו
שיכול היה להפריע למערכת של מנח"י ומשרד החינוך, ולמרות זאת, לאחר מאבק של שנתיים
עדיין לא מאפשרים להם לעשות זאת. במקביל לכך נפתחו שם שלושה גני-ילדים של ש"ס ושל
החינוך העצמאי. עמדת משרד החינוך היא: אם אתם רוצים לפתוח גן-ילדים ברוח תל"י,
תצאו מהחינוך הממלכתי ותפתחו זרם חינוך חדש. זו המדיניות כפי שהובעה בימים
האחרונים.
א' שחם
¶
משרד החינוך קיבל את המדיניות של מנח"י. מה שקורה הוא שרשת החינוך של ש"ס
משגשגת, וקבוצה של 40 משפחות אינה מצליית בשום פנים להתגבר על המכשולים בדרך
להקמתו של גן-ילדים של תל"י.
א' שחם
¶
את המכתב קיבלנו מעמית שכטר, יועץ שרת החינוך. הוא טוען בו שהתקיים דיון
במשרד החי.נוך על הסוגיה הזו, וזו תוצאתו.
צ' חיון
¶
אני מסכימה עם הדברים שנאמרו כאן, שאין טעם בזריקה סתמית של שעות למערכת. יש
לבנות מסגרת של דעות הדרכה, ימי הדרכה, תכניות לימודים והשתלמויות למורים, כדי
ליצור מסגרת שתפעל תוך ליווי צמוד ותבטיח שבתי-הספר אכן עוסקים בנושאים שלהם
נועדו השעות.
ש' יהלום
¶
אנשים עומדים לדין על שימושים בתקציב שלא למטרה הנכונה. זו ודאי עבירה
משמעתית, אם לא עבירה פלילית. מישהו צריך לתת את הדין על-כך.
י' בא-גד;
אני הושב שאתה קצת תמים. הרי מעבירים מסעיף לסעיף.
מ' אדלשטיין;
אני מייצג בוועדה את הסתדרות המורים. כבר שמענו את הדברים שנאמרו כאן, גם את
האמירה שאנו מגדלים דור של גויים דוברי עברית. כי להעניק תודעה יהודית, צריכה
להיות תכנית לימודים מחייבת. המדינה צריכה להגן על עצמה מפני גורמים שמנהיגים
אנרכיה בשם הדמוקרטיה. אני מדבר על-כך שבמסגרת סעיף ב' המפורסם בחוק החינוך,
המדבר על מטרות החינוך, מדובר במפורש על-כך שאיננו יכולים להתנתק מעברנו. גם
פרופסור סמינלנסקי מדבר על לימוד באמצעות תכנים. התכנים מביאים גם להוויה. זה
צריך להיות חלק עיקרי ואולי מכריע בתכניות הלימודים של הסמינרים והמכללות. אנו לא
מבינים לשם מה כל המכונים שקמו. האם בימים של מיזוג גלויות, יש צורך בהכנסת כל-כך
הרבה ניואנסים למערכת החינוך הממלכתית.
היו"ר א' בורג;
על איזה מכונים איזה מדבר?
מ' אדלשטיין
¶
על מכונים כמו "מפנה" ו"שון".
היו"ר א' בורג;
מה היית רוצה?
מ' אדלשטיין;
הייתי רוצה שאותן תכניות שדיברנו עליהן, תיקבענה לכל בתי--הספר במדינה. מורים
יוכשרו לכך, והמדינה תעשה מאמץ בתחום זה.
מ' אדלשטיין
¶
בענין זה יש לנו מחלוקת גדולה. יש לנו גם מחלוקת על מיסודו של זרם חדש, כפי
שנשמע כאן מפי דובריו. רק קצה הקרחון התגלה כאן. יש כאן נסיון של יהדות מתקדמת
לבסס לה עמדה, ואני יודע על מה אני מדבר.
היו"ר א' בורג
¶
אני מבקש ממך לדייק, כאשר אתה אומר שאתה יודע על מה אתה מדבר. אתה משמיע כאן
האשמה חמורה מאד, שלא נשמעה קודם. האשמה זו מסתמכת על בורות. אני מכיר את קרן
תל"י כבר עשר שנים, אתה לא יודע מה אתה מדבר , ואני מבקש לך לומר את הדברים האלה
בזהירות.
מ' אדלשטיין
¶
לא הזכרתי בכלל את קרן תל"י. דיברתי על נסיין של גופים מסוימים המבקשים
לבנות לעצמם-
היו"ר א' בורג;
זוהי מדינה דמוקרטית, ועל-פי עקרונות מגילת העצמאות לכל אדם יש חירות, גם
מבחינה דתית.
מ' אדלשטיין;
האם שמעת מדברי שאסור להם?
היו"ר א' בורג;
לא שמעתי כלום מדבריך. אנא ממך.
מ' אדלשטיין
¶
אם לא שמעת, ארים את קולי.
היו"ר א' בורג;
אולי תרים את קולך, כי הטיעון הלש.
מ' אדלשטיין;
למה אתה נותן לי ציונים?
היו"ר א' בורג;
כי אתה אומר דברים שלא היו ברוח הדיון. גם דברים המורים שנאמרו כאן, לא נאמרו
ברוח של האשמה ופרנויה.
מ' אדלשטיין;
האם באתי לכאן כדי לשמוע מפיך שאני פרנואיד.
היו"ר א' בורג;
לא אתה, רק דבריך.
מ' אדלשטיין;
זה לא הוגן, עם כל הכבוד.
היו "ר אי בורג;
אני מבקש ממך לסיים את דבריך.
מ' אדלשטיין;
אני חוזר ואומר, כי מערכת החינוך הממלכתי היא טובה. איננו רוצים בהקמת
זרמים, ואנו מתנגדים לכך שכל יום יכתיבו לבתי-הספר תכניות ופרוייקטים חדשים, שלא
במסגרת משרד החינוך. כל תכנית לימודים שהמדינה החליטה עליה היא מבורכת, והיא
צריכה להיות נחלת הכלל. תודעה יהודית צריכה להיות ענין ממלכתי. כל הכבוד להורים
שרוצים במסגרת החינוך המשלים או כל מסגרת אחרת, לקרב את ילדיהם לדבר שבעיני הוא
החשוב מכל
¶
יצירת תשתית אמיתית של עם יהודי בארץ-ישראל. יהדות היא ידיעה ולא
בורות, וזו חוויה הבאה מן הלימוד והידיעה.
ש' טרם;
אני מנהל בית-ספר תל"י באלונה. אני רוצה לדבר על מה שקורה בשטח, ומה הבעיות
שלנו: א. למרות שקיבלנו אישור שאנו פועלים כבית-ספר על-אזורי, אנו לא מצליחים
לארגן הסעות לבית-הספר.
שי טרם
¶
אנו פועלים במסגרת המועצה האיזורית, ומגיעים אלינו ילדים מפרדס-חנה וכרכור.
הם צריכים לנסוע כל יום ארבעים קילומטר. בהתחלה דובר על-כך שנקבל שירות הסעות, אך
הדבר לא התבצע.
ש' טרם
¶
עבור הילדים שאינם מגיעים מן המועצה המקומית שלנו, איננו מקבלים את אגרת ילדי
חוץ, שהיא בסביבות 500 ש"ח לכל ילד, וזהו סכום משמעותי.
אני רוצה לומר למר אדלשטיין, כי המילה כפיה אינה נכונה בהקשר לתל"י. לגב'
צביה שדיברה על גניבת שעות, אני רוצה לומר שטענתה אינה נכונה. אין אף שעה שאינה
מנוצלת למטרתה. בכל מקרה בו מתברר שאין שימוש בשעות, הן מורדות ממצבת השעות. יכול
להיות שפה ושם ישנו מישהו שמנסה לסדר את המערכת, עד אשר תופסים אותו.
אשר למורים חילוניים המלמדים יהדות
¶
אני יכול להחשב כמורה חילוני. אני הולך
בלי כיפה, אך גדלתי בבית דתי ואני מרגיש קרוב לנושא. המורים בבית-ספרי מקבלים
הדרכה צמודה. כל שבוע מגיעה אלינו מדריכה דתיה אשר מדריכה את המורים שלנו, והיא
עושה זאת בצורה יפה ומכובדת. המורים שלי לומדים ממנה, והתלמידים לומדים מהם.
ש' טרם
¶
באתי אל ועדת החינוך כדי להביע את דעתי, כמי שנמצא כבר 23 שנים במערכת. אילו
ניתן היה להעניק את תל"י לכל ילדי ישראל, היתה בכך ברכה.
ש' בלייברג;
אני מברך על כל רגע שילדי לומדים בבית-ספר של תל"י. את מה שאני לא יכולתי לתת
להם, בית-הספר נותן להם. היום הילדים שלי יכולים לתת לי את מה שלא קיבלו ממני,
והדבר בא לידי בטוי בערבי שבת ובשיחות על פרשת השבוע שאנו מקיימים.
אי רביץ;
יש סכנה שהילדים שלך יהיו דתיים? האם אתה חרד מפני זה?
ש' בלייברג;
הילדים שלי יבחרו במה שהם רוצים. כאשר בתי קיבלה ספר תורה, הם הלכו לשלושה
מוסדות דתיים שונים
¶
ישיבה הרדית, היכל שלמה ובית-הכנסת של הקהילה הקונסרבטיבית.
חשוב לי שהיא תדע מאיין היא באה. לאן תלך, היא תחליט לבד. אכבד כל החלטה שלה. זה
מה שמחזיק אותי היום בתל"י, ובגלל זה המעורבות שלי כל-כך חזקה.
לצערי, יש לי הרגשה כי גם המערכת העירונית שלנו וגם מערכת החינוך, הכנסת
והממשלה, כאילו לוחמים בנו. בתחילת השנה רבנו על 16 שעות תל"י. ילדינו סיימו יום
לימודים בכיתות אי-ב' בשעה 12.00, כי לא קיבלנו שעות. היינו אמורים להיות בית-ספר
מתוגבר, אך קיבלנו הכי פחות שעות בעיר. חלק מהשעות קיבלנו רק לאחר חנוכה.
בבית-הספר שלנו לומדים ילדים מכל שכונות באר-שבע, וכל הורה צריך לשלם 100 ש"ח על
מנת שילדו יקבל הסעה לבית--הספר, וגם זאת לאחר שקרן תל"י תומכת בנו במספר שקלים
לכל ילד. מה שקורה הוא, שדווקא המשפחות החלשות אשר רוצות לשלוח את ילדיהן למסלול
הזה, הן אלו שנפלטות.
אני מודה לחברי-הכנסת אשר ציינו שתל"י היא היום עוד דרך להכרת המסורת, והכרה
זו עדיפה על בורות, אבל הייתי רוצה שהוועדה תצא בקריאה לעידוד תל"י כאחת הדרכים
להכרת המסורת, למעורבות ההורים, להגדלת הסובלנות כלפי כולם בנושא המסורת.
א' הכהן;
לקראת השנה הבאה, אולי אפשר יהיה למסד את תכניות תל"י, לא רק בכל הנוגע לשעות
לימוד.
ש' טרם;
האם חברי-הכנסת הלא דתיים אינם מתענינים בנושא הישיבה?
היו"ר א' בורג;
רוב חברי הוועדה הנמצאים כאן, מגיעים לרוב הישיבות.
א' תורג'מן;
אנו מברכים על מעורבות ההורים בבית-ספרנו בבאר-שבע, אך הגבולות חייבים להיות
ברורים מאד, על מנת שנוכל לשלב גם את התלמידים מיעוטי היכולת ועל מנת שתהיה
אינטגרציה הלכה למעשה. יש להבחין בין מעורבות הורים לבין התערבות הורים.
ט' דואן;
אני לומדת בבית-ספר אורט אפרידר באשקלון. אתם מדברים כאן על מה שצריך לתת
לבני-הנוער. השאלה היא אם הם רוצים לקבל את מה שאתם רוצים לתת להם.
קריאה;
השאלה אם שואלים אותם.
ט' דואן
¶
השאלה היא למה לא לשאול אותם.
היו"ר א' בורג;
מה האינסטינקט שלך אומר בענין זה? אם היו מציעים לך את מה שהוא מעבר לתכנית
הלימודים, את מה שהוא רוה הלימודים, מה היית אומרת?
ט' דואן;
לא הייתי מתנגדת לכד אולי, אך אני רוצה שתיתנו לי לבחור.
היו"ר א' בורג;
אני מיצר על-כך שהתמונה שהצטיירה כאן היא אידילית מדי. אני אומר זאת בתור מי
שיש לו תיק מלא תכתובות בנושא תל"י מבתי-ספר בכל חלקי הארץ. אני רוצה לומר לאנשי
תל"י; נכשלתם בהצגת ה"קייז" שלכם. אני יכול לתת לכם דוגמאות מהוד-השרון,
מכפר-סבא וממקומות אחרים. המיקרו הרבה יותר בעייתי מכפי שהצגתם. מצד שני, אני שמח
על שרוב חברי-הכנסת שהשתתפו כאן הם בעד המגמה.
אי רביץ;
כל חברי הכנסת בעד המגמה של הגברת לימודי היהדות בחינוך הממלכתי. כל אחד
מאתנו נתן לכך ביטוי על-פי דרכו. כל אחד מאתנו נתן לכך ביטוי על-פי דרכו, אך אני
חרד שמא יש אולי נסיון של תנועות מסוימות "לתפוס טרמפ" על תל"י ולבסס את מעמדן.
נכון שזו מדינה דמוקרטית, שכל אחד רשאי לעשות בה כרצונו, אך לא באמצעות התלמידים.
היו"ר א' בורג;
אני רוצה להציג את הדיון הזה כאחד מרצף של דיונים. לפני-כן אני רוצה לומר
אמירה פוליטית; מערכת החינוך אינה מנותקת מן החברה שמסביבה. כאשר בחברה יש חשדנות
כלפי כל דבר שהוא יהודי בצורה זו או אחרת, במערכת החינוך החשדנות הזו עוד יותר
גדולה. לחברה יש ציפיות שמערכת החינוך תצליח במקומות בהם היא עצמה נכשלה. לא
בכדי עברו שמונה חודשים מעשה שהתחלנו בעבודתנו במסגרת הוועדה, ועד שהעליתי את
הנושא הזה על סדר-יומנו בפעם הראשונה. אני רוצה לומר דברים מסוימים על דרך החיוב;
רק עם שרת החינוך הנוכחית ורק עם יושב-ראש הנוכחי, בקונסטלציה הפוליטית הנוכחית,
אפשר לדבר על יהדות במערכת החינוך, בלא חשש של כפייה. זוהי אמירה פוליטית, לא
חינוכית ולא פדגוגית. לקח זמן עד שהוועדה ביססה את עבודתה ומעמדה, כדי שתוכל לדון
בנושא זה. זהו דיון ראשון מתוך שלושה או ארבעה דיונים. הנושא הזה עוסק בהיערכות
מערכת החינוך והמשרד. הנושא השני עוסק במקרו שבמקרו - ועדת שנער שלמסקנותיה אני
מחכה זמן רב. הנושא השלישי יהיה בדיקת תכנית הלימודים. אני רוצה שנבדוק איך
מלמדים יהדות ואיך מקנים השכלה כללית במערכות הדתיות. אלה אינם דברים חד-צדדיים.
תכליתה של הוועדה הוא לדון בכל. זהו דיון שיתמשך עד תום הכינוס הבא של הכנסת.
אני חייב לומר ליעקב אזואלוס שני דברים, אשר ייצאו עוד היום כמכתב למנכ"ל
המשרד
¶
אני מבקש שבדיון ב-29 לחודש ייקבעו ביו השאר קריטריונים מובהקים, איך
נפתחת מסגרת, האם זוהי סמכות מנהל בית-הספר, האם זוהי סמכות מנהל המחוז או
ההורים. אני לא בטוח שמסירת ההחלטה למנהל בית-הספר היא דבר בריא. דברים כאלה
צריכים להיות ברורים לחלוטין.
איני יכול להשתחרר מן ההרגשה שהוטעיתי והיטעיתי גם אנשים שפנו אלי. היתה
פגיעה במערכת של תל"י, הימה פגיעה באגף להעמקת התודעה היהודית, והמכתבים בעניו זה
שקיבלתי מן המשרד אינם משקפים את המציאות כפי שהתבטאה היום בוועדה. את הדברים
האלה אני רואה בחומרה רבה, יכול לחיות שלא רצו בכך, אך מרגע שהיה שינוי היו
צריכים לדווח לי על-כך. היו צריכים לומר לי כי תשובת המשרד מתאריך זה וזה איננה
נכונה. היחסים בינינו לביו המשרד צריכים לעבוד על אימון מלא. האינפורמציה שאני
מקבל צריכה להיות מושלמת. אלו נקודות טכניות.
אני פונה גם לחבר-הכנסת רביץ: בעיני רוחי הייתי רואה את כל החינוך במדינת
ישראל כמסגרת תל"י אחת גדולה.
אי רביץ;
לכך אני מסכים.
היו"ר א' בורג;
במה דברים אמורים; איו זו תופעה טבעית שאתה מכניס הורים, תלמידים ומורים
למסגרת מסוימת ואומר; רק כאו זה מתקיים. משמע, במקומות אחרים אין זה מתקיים. לא
איכפת לי שיתקיים זרם חינוך חרדי, ציוני-דתי ותל"י, אך אם מדובר במדינה אחת ובעם
אחד, צריך להיות גם בית-ספר אחד לעם הזה. אני חושב שהמצב הקיים היום הוא עיוות
המנציח את הפילוג. מכיוון שאין היום זרם משולב אלא הרבה זרמים, ויש גם אנומליה
רבה בכך ש-75 אחוז מהאוכלוסיה שייכים לחינוך הממלכתי, ואילו ב-25 אחוז הנותרים של
האוכלוסיה היהודית יש לכל אחד אוטונומיה שונה, אוטונומיות פדגוגיות מו הסוג הזה
צריכות להינתן גם לחינוך הממלכתי, בוודאי בנושא היהדות. כל זאת בשל הפחדים
והמסכים המונחים בפנינו, המקשים מאד על הכנסת תל"י למערכת החינוך.
אני מתנגד התנגדות מוחלטת לפטרנליזם שנשמע כאן, למשל בדבריו של חבר-הכנסת
הלפרט שאמר כי רק מורים דתיים יכולים ללמד. יש לי מחלוקת על -כך. אתה חושב שרק
ליהודים דתיים יש מונופול על לימודי יהדות?
ש' הלפרט;
מורה חילוני ילמד בריאת שמיים וארץ, ובסיום השיעור הוא ילעד לכל מה שלימד.
היו"ר א' בורג;
איני רואה אפשרות טבעית בחברה הישראלית, שמורה חרדי יעביר את מסר היהדות
בבתי-הספר הממלכתיים, תוך יצירת דיאלוג על בסיס של שווים, וכל זאת מבלי לעורר
לעג. מי שיוכל להעביר את המסר הזה, הוא מי שבא מתוך האטמוספרה החברתית של אותם
אלפי הורים שאמרו כי הם רוצים יהדות על-פי דרכם ועל-פי מה שהם יכולים לקבל מן
המערכת. המגמה צריכה להיות שהיהדות לא תהיה רק נחלתם של דתיים, אלא צריך להגיע
למצב בו הפקולטאות והסמינרים לעסוק בעניני יהדות.
אי רביץ;
אתה בעד פסילה טוטלית של דתיים?
היו"ר א' בורג;
אני לא בעד פסילה, אני נגד מונופול ופטרנליזם. קאי נלו שישנם תלמידי חכמים
שאינם שומרי מצוות, כשם שיש בורים ועמי ארצות החובשים כיפה. לכו, איו מונופול
לאף אחד בתחום זה. אם יש אדם אשר יכול ללמד יהדות, הסטוריה, מושגים, רוח ואווירה
- קדימה.
ש' הלפרט;
היית רוצה שפרופסור לייבוביץ' ילמד יהדות?
היו"ר א' בורג;
זו לא ועדה לעניני אמונה. אני יודע שאתה נציגו של הקדוש-ברוך-הוא. אתה מחליט
מי כן ומי לא. עכשיו תן לי להביע את דעתי ואל תפריע, הגנתי עליך כאשר אמרת עמדה
שלא היתה מקובלת עלי. אין לך מונופול על שום דבר, כולל לא על זכות הדיבור.
השאלה הבאה היא, כיצד מתקיים הלימוד הזה. אסור שיהדות תהפוך למקצוע. ברגע
שיהדות היא עוד שעה, עוד נושא או רבע יהידה - הלך הרעיון. אני מכיר את המגמה
שאמרה כי עוד שעה או פהות שעה אינן משנות. מה שמשנה הוא, האם את מכלול המקצועות
הנלמדים בבית-ספר, אתה מלמד בצורה אינטגרטיבית, כאשר הרוח היא רוה ערכי היהדות.
כך צריך להתנהל המאבק על הנושא הזה. המאבק על עוד שעה ועוד שעה הוא הטיוב, אך
יצירת אווירה יהודית בבתי-הספר, חגיגת חגי ישראל ולא חגים אחרים, תוך הקפדה על
קדושת השבת ואטריבוטים של תרבות יהודית. כך נגיע לבית-ספר עם הרוח שאני מדבר
עליה.
אני פונה אל הורי תל"י: מעורבות הורים היא דבר חשוב מאין כמוהו. זו גם
מדיניות המשרד, אך היזהרו וזיכרו את דברי המורה שדיברה כאן. מעורבות הורים בתל"י
ובנושאים אהרים גולשת לעיתים קרובות לרצון לנהל את בית-הספר, להחליט עבור המורה
מה יקרה בתוך הכיתה, להרהיק את המנהל ולקרב מישהו אחר. היזהרו בדברים האלה, כי
בכך אתם עלולים לכרות את הענף עליו אתם יושבים.
תודה רבה לכולכם.
(הישיבה ננעלה בשעה 11.25)