הכנסת השלוש-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 62

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום רביעי, י' באדר התשנ"ג (3 במרץ 1993), שעה 00;09

נכחו;

חברי הוועדה; אי בורג - היו"ר

לי לבנת

מוזמנים; סגן שרת החינוך והתרבות מי גולדמן

תא"ל (מיל.) י' פרסלר - יועץ ראה"מ לענייני טרור

תנ"צ א' עמית - ראש אג"מ, משטרת ישראל

עי כהאן - מנהל אגף תבטחון, משרד החינוך

והתרבות

ר' גיל - ממונה ארצי לבטיחות מוסדות

החינוך, משרד החינוך והתרבות

ר' לוין - סמנכ"ל בכיר לאמרכלות, משרד

החינוך והתיבות

אי לוי - סגן מנהל, קב"ט ארצי, משרד

החינוך והתרבות

שי מנחם - עוזרת למנהל אגף הבטחון, משרד

החינוך והתרבות

ר' שרגא - סגנית הדובר, משרד החינוך והתרבוו

בי נסים - משרד החינוך והתרבות

אי בלר - אגף התקציבים, משרד האוצר

סא"ל די גרנות - עוזר ליועץ ראה"מ לענייני טרור

סנ"צ ר' מור - רמ"ד אבטחה, משטרת ישראל

שי לחמן - יו"ר ארגון ההורים הארצי

ג' לב - סמנכ"ל מרכז השלטון המקומי

מי זווצקי - כלכלן, מרכז השלטון המקומי

פי לנדסברג - הסתדרות המורים

ש' ישי- " "

די צדוק - " "

עי דונסקי - " "

שי הדר - יו"ר ארגון הגנים הפרטיים

י' קנטור - גזברית ארגון הגנים הפרטיים

אי ניר - הממונה על התקינה, משרד התעשייה

והמסחר

חי מרגליות - משרד התעשייה והמסחר

מי הראל - מנהל מחלקת אגף התעשייה, מכון

התקנים הישראלי

אי מטיאס - מתאם פעולות החינוך במוסד

לבטיחות וגיהות

מזכירת הוועדה; י' גידלי

קצרנית; אי זכאי

סדר-היום; אבטחת מוסדות חינוך.



אבטחת מוסדות חינוך

היו"ר אי בורג;

אני פותח את הישיבה. הנושא: אבטחת מוסדות חינוך.

ממשרד החינוך והתרבות - מר עמי כהאן, מנהל אגף הבטחון; מר רפי גיל,

ממונה ארצי לבטיחות מוסדות החינוך; מר אמנון לוי, סגן מנהל, קב"ט ארצי; גבי שני

מנים, עוזרת למנהל האגף; מר רן לוין, סמנכ"ל בכיר לאמרכלות; גבי רבקה שרגא,

סגנית הדובר. מר אביקם בלר, משרד האוצר. ממשרד ראש הממשלה - תא"ל (מיל.) יגאל

פרסלר, יועץ ראש הממשלה לענייני טרור -אני מברך אותך לעלייתך בדרגה; סא"ל דב

גרנות, עוזר ליועץ ראש הממשלה לענייני טרור. מר שי לחמן, ארגון ההורים הארצי.

ממרכז השלטון המקומי - מר גדעון לב, סמנכ"ל; מר מירון זווצקי, כלכלן. מהסתדרות

המורים - מר פסח לנדסברג; מר שלמה ישי; גבי דיקלה צדוק; גבי עפרה דונסקי. ממשטרת

ישראל - תנ"צ אריה עמית, ראש אג"ם; סנ"צ רמי מור, רמ"ד אבטחה, מארגון הגנים

הפרטיים, גבי שושנה הדר, יו"ר; גבי יוכבד קנטור, גזברית. ממשרד התעשייה והמסחר

מר אברהם ניר, הממונה על התקינה; עורכת-דין הנה מרגליות. מר מיכאל הראל, מנהל

מחלקת אגף התעשייה במכון התקנים הישראלי. מר אנדרי מטיאס, מתאם פעולות החינוך

במוסד לבטיחות וגיהות.

בתחילת מושב הכנסת, כאשר התקיים הדיון הראשון וביקשו מאתנו לאשר אגרת שמירה

במוסדות חינוך, המשרד התחייב שבתקופה הזאת של השנה, עם פתיחת הדיונים לקראת

תשנ"ד, נקבל הצעת חוק שעניינה שמירה במוסדות חינוך. האם ההצעה הזאת כבר מוכנה?

לא. מאחר שעדיין לא התגבשה הקונספציה לקראת השנה הבאה, לא הכנו הצעת חוק.

היו"ר אי בורג;

אדוני סגן שרת החינוך והתרבות, בתחילת שנת הלימודים התחייב משרד החינוך

שבפברואר או במרץ חוא יגיש לנו הצעת חוק שמסדירה את ענין השמירה בבתי-הספר. נכון

לעכשיו אין הצעת חוק שלכם ואינכם עומדים בהתחייבותכם, לכן אני חוזר על עמדתי

מתחילת השנה. באופן אישי אתנגד לאישור של תשלום הורים כלשהו בנושא של שמירה ואני

מקווה שהוועדה תגיש הצעת חוק משלה בענין זה.

אני מציע לא לצאת בהכרזות חותכות. עד סוף חודש מרץ אנחנו מתכוונים לגבש מסמך

שיהיה על דעת יושבת-ראש ועדת המשנה לאבטחה במוסדות חינוך ועל דעת יושב-ראש הוועדה .

הזאת.

אני מבקש שתיקחו בחשבון את העמדה העקבית שלנו מתחילת השנה.

בבקשה, יושבת-ראש ועדת המשנה לאבטחה במוסדות חינוך.

העובדה שעד עכשיו משרד החינוך לא הגיש הצעת חוק שמירה קשורה בכך שעד עכשיו לא

התקבלו החלטות מה עומד לקרות השנה. השאלה היא מדוע עדיין אין החלטות במשרד

החינוך על צורת השמירה והיקפה בשנת הלימודים הבאה. ניסינו לברר זאת לפני כחודש

בישיבה של ועדת המשנה אליה הוזמנו כל הגורמים הנוגעים בדבר שהיו אמורים לבוא עם

עמדה ברורה. לא הוצגה עמדה כזאת, פיזרתי את הישיבה ולכן אנחנו יושבים כאן עכשיו

במתכונת הזאת. בינתיים התמנה תת-אלוף יגאל פרסלר ליועץ ראש הממשלה לענייני טרור

- אני מצטרפת לברכות למינויו - וייתכן שגם זה גרם לעיכוב או שינוי בדברים.



ברור שהמדיניות של המשרד, של הממשלה, של היועץ לראש הממשלה, היא המדיניות

שיוחלט עליה אבל אני מציעה שנחבל כמה עקרונות שעליהם נמליץ בפני משרד החינוך,

יועץ ראש הממשלה לענייני טרור וכל הגורמים העוסקים בסוגיה הזאת.

בשנת הלימודים הקודמת עמדה כל המערכת במצב שרק ערב תחילת שנת הלימודים הוחלט

מה תהיה מתכונת השמירה, דבר שהביא לכך שברגע האחרון היה צריך לפרסם מכרזים, למצוא

מאבטחים ולהכשיר אותם. משום כך, לפחות בהתחלה, המערכת לא תיפקדה כמו שצריך. במשך

הזמן חלו שיפורים ונעשו דברים נוספים אבל לא היה זמן לדון בשאלות באופו יסודי

ומעמיק.

אדוני סגן השרה, המטרה המרכזית של הדיון היום היא ליצור עליכם לחץ להקדים את

הדיונים שלכם ולהביא לכך שהדברים ייפתרו במועד ולא בסוף שנת הלימודים.

יש כמה שאלות רלוונטיות שאנחנו צריכים לקבל לגביהן הכרעה. השאלה הראשונה

נוגעת להמשך האבטחה. על דעת כל חברי הוועדה - אני מציעה שזה מה שנחליט - נצטרך

להמשיך באבטחה גם בשנת הלימודים הבאה אם מפני שיש אבטחה ואי-אפשר להפסיק אותה

באמצע כי זה עלול ליצור בעיות, ואם בגלל שיש עלייה במספר פיגועי הטרור - אינני

יודעת אם יש אומדן רשמי אבל כך זה נראה - זה לא זמן מתאים להפסיק את האבטלה גם

בגלל פעילות חבלנית עויינת וגם מסיבות אחרות. צריך לקבוע אם השמירה תימשך ברמתה

הנוכחית או שייעשו בה שיפורים לטובה.

השאלה השניה נוגעת לביצוע החוק. כרגע משרד החינוך והרשויות המקומיות אחראים

על ביצוע חוק השמירה. אני שואלת האם משרד החינוך צריך להיות אחראי לביצוע החוק

הזה או שזה צריך להיות בתחום אחריות כוחות הבטחון, דהיינו, משטרת ישראל או

צבא-הגנה-לישראל. אני מניחה שמשרד החינוך יטען שהנושא צריך להיות בתחום אחריותו,

אבל זו איננה עמדתי.

עי כהאן;

לא.

לי לבנת;

אני שמחה על כך כי אני חושבת שאין זה תפקידו של משרד החינוך לדאוג לאבטחה

שוטפת ולשמירה גם אם מדובר במוסדות חינוך, זה צריך להיות בתחום אחריותם של כוחות

הבטחון.

שאלה שלישית קשורה בביצוע השמירה. אי-אפשר לחזור לשמירת הורים - דבר שהיה

נהוג בעבר. לאחרונה עלו הצעות אחדות. שר המשטרה הציע שהשמירה תיעשה על-ידי

שוטרים ממשטרת ישראל; עלתה הצעה שהשמירה תתבצע על-ידי שוטרות חיב"ה, דהיינו, גם

צה"ל וגם המשטרה. בצה"ל יש עכשיו בעיה של עודף כוח אדם ויכול להיות שבאמצעות

שוטרות חיב"ה נוכל לפתור כמה בעיות. צריך לקבל החלטה בנושא הזה כדי שיהיה די זמן

לממש אותה.

השאלה הרביעית נוגעת בנושא המימון. אני מצטרפת לדברי היושב-ראש שלא נסכים

לאשר השנה תשלומי הורים בנושא של אבטחת מוסדות חינוך ואני מבינה שזו עמדתה של

הוועדה כולה. לא ייתכן שהורים יצטרכו לממן מכיסם את בטחון המדינה, זה דומה למצב

בו המדינה תבקש מהאזרחים לשלם עבור שירות ילדיהם בצבא, זה לא מתקבל על הדעת ולא

נסכים לכך, המדינה צריכה לממן את מלוא השמירה.

נושא נוסף נוגע לסיווג. אבטחת מוסדות החינוך בוצעה השנה בלי שום סיווג של

רמת סיכון. היתה גזירה שווה לגבי מוסד חינוכי שנמצא בקו התפר בירושלים או

בתענכים; לגבי מוסד חינוכי שבקירבתו יש אוזר בנייה בו עובדים פועלים ערבים

מהשטחים, או לגבי מוסד חינוכי במרכז העיר שאיננו נמצא ברמת סיכון גבוהה במיוחד.

לא דין גן-ילדים בגבעה הצרפתית בירושלים כדין גן-ילדים באמצע רמת-גן. זה נראה

לנו בלתי הגיוני ולכן אנחנו מציעים לקבוע סיווג של רמות סיכון של מוסדות חינוך.



נושא אחרון קשור בתשתית. מצאנו שיש לאקונה חמורה ביישום ואולי גם בחקיקה.

אני מדברת על הנוחלים הקיימים כרגע שאינם מבוצעים בשטח בצורה טובה בין היתר בגלל

שזה נופל בין הכסאות, דהיינו. בין משרד החינוך לבין הרשויות המקומיות. הרשויות

המקומיות לא רוצות להשקיע כספים בדברים בהם צריך להשקיע כספים, כמו קווי טלפון,

ואילו למשרד החינוך קשה לאכוף זאת על הרשויות, הוא יכול לאכוף זאת רק על מוסדות

הינוך חדשים שעומדים להיפתח ולא על אלפי מוסדות חינוך קיימים שאינם דורשים רישוי

חדש כדי להיות מופעלים בתחילת שנת הלימודים. במשרד החינוך קיימים נוהלים אבל הם

אינם מתבצעים כמו שצריך. למשל, ביצוע הגידור לא נמצא בידי משרד החינוך ולכן עם

כל רצונו הטוב הוא לא יכול לכפות על רשות כלשהי לגדר כהלכה גן, בית-ספר או מוסד

אחר, הפיקוח יכול להיות בידיו והוא יכול להתריע ולהעיר אבל לא לכפות מכיוון

שמדובר בנוהלים ולא בחקיקה. לא תהיה ברירה אלא לעגן זאת בחקיקה במסגרת חוק

השמירה עם מפרטים טכניים ונוהלים של שמירה או של גידור.

על מי תהיה החובה, חובת הבעלות?

לי לבנת;

בדרך כלל חובת הבעלות, יכול להיות שיהיה צריך לחלק את זה חצי-חצי בין משרדי

הממשלה השונים, לא רק משרד החינוך, ובין הרשויות המקומיות. כרגע משרד החינוך

עומד חסר אונים ואנחנו צריכים לתת לו כלים לכפות את מה שצריך. אני מדברת על חובת

התקנת טלפון בכל מוסד חינוכי. לפי נתונים שנמסרו בוועדה לפני כשלושה חודשים -

דיברנו על גני-ילדים ולא על כלל מוסדות החינוך - מדובר על למעלה מ-1,000 מוסדות

חינוך שאין בהם אפילו קו טלפון ואין להם כל קשר עם העולם החיצון.

סגן שרת החינוך והתרבות מי גולדמן;

את כוללת בזה את הגנים הפרטיים?

לי לבנת;

כן. אני לא מדברת על פעילות חבלנית עויינת, אני מדברת על כך שילד יכול ליפול

ולהיפצע. לא בכל מקום הגננת או המורה יכולה לרוץ לטלפון, גם אין סיבה שהיא תעשה

זאת. לא ייתכן שלא יהיה קו טלפון בתוך כל מוסד חינוכי. אנחנו מדברים גם על

התקנת אמצעי קשר ישיר למוקד מצוקה בכל מוסד חינוכי. זה לא בא אחד על חשבון השני

או במקום השני אלא בנוסף לקיים. חשבנו בוועדה כי רצוי שיהיה שלט נייד ליד גננת

או מורה שבאמצעותו היא תוכל להזעיק עזרה בקו המצוקה הקווי או האלחוטי. צריך גם

להקים סככה לשומרים, בודקה, כי הם לא ירצו לשמור בגשם או בשלג.

אנחנו חייבים לקבוע בחקיקה כי מוסד חינוכי שלא ימלא אחר כל מה שייקבע, לא

יוכל לפתוח את שנת הלימודים ב-1 בספטמבר. זו הדרך היחידה לאכוף את הדברים על

מוסדות החינוך אחרת הדברים יישארו כפי שהיו עד עכשיו.

היו"ר אי בורג;

אני רוצה להודות להברת-הכנסת לימור לבנת. אני אומר לכל המשתתפים שהעבודה

שנעשתה בוועדת המשנה היא לדוגמה, הדיון, ההצעות והסיכומים. יישר כוה.

בבקשה, אדוני סגן שרת החינוך והתרבות.

ר-'



סגן שרת החינוך והתרבות מ' גולדמן;

אנחנו פועלים במשותף עם משטרת ישראל והייעוץ המקצועי בה ומשרד החינוך לוקח על

עצמו את האחריות במתואם עם היועץ לענייני טרור של ראש הממשלה. ההפעלה שמשרד

החינוך קיבל על עצמו נעשית באמצעות החברה למשק וכלכלה שהוציאה מכרזים והפעילה

חברות שמירה. צוות של משרד החינוך, עם אנשי אגף הבטחון, עשה בתקופה קצרה עבודה

רבה. צריך לזכור שהחוק עבר בכנסת ב-11 באוגוסט, ב-1 בספטמבר, לאחר שהמערכת קיבלה

את הסיוע המקצועי, העמידו מאבטחים למרות שבשלב הראשון לא לכל המאבטחים היה נשק.

הכל נעשה במהירות כדי שנעמוד במחוייבות שלנו כלפי תלמידי ישראל.

אני מציין את שיתוף הפעולה של ועד ההורים הארצי. יושב-ראש הוועד היה באותם

ימים בהוץ-לארץ אבל כאשר הוא חזר הוא מייד נרתם למשימה למרות הבעיות שהיו עם

התשלומים. כולם הבינו שהמטרה היא אחת: ליצור אבטחה במערכת החינוך. מגיעה כאן

מלה טובה לאנשי אגף הבטחון של משרד החינוך שעשו עבודה טובה מאוד ותוך תקופה קצרה

הקימו יהידה בה יש למעלה מ-2,000 מאבטחים, יחידת פיקוח ואנשים המלווים את הנושא.

ל' לבנת;

אני מצטרפת לדברים האלה.

סגן שרת החינוך והתרבות מ' גולדמן;

מאז הפעלת האבטחה במערכת החינוך, בשונה מהתקופה בה היתה שמירה של הורים,

צומצמו האירועים שאינם קשורים לפח"ע בחצרות בתי-הספר כמעט לאפס - אני אומר זאת

בזהירות - וכל האירועים שהיו בתשנ"א ובתשנ"ב לא היו בתשנ"ג.

חברת-הכנסת לבנת, הזכרת את האירועים בירושלים ובתענכים. יש לנו ולמשטרת

ישראל רגישות למקומות האלה וכאשר הם קרו הנגישות היתה מיידית. היו רשויות שלא

לקהו ברצינות את נושא האבטלה והיתה מעורבות אישית של סגן השרה, של מנהל האגף ושל

הממונה על האבטחה עד שהבינו כי האבטחה מחוייבת המציאות ויש צורך להפעילה.

היו לא מעט מקרים כאשר רשויות לא חשבו שיש צורך בהתקנת טלפונים. יצאנו במבצע

מיוחד ואמרנו למרכז השלטון המקומי כי למרות שאנחנו לא מתוקצבים, אנחנו מוכנים

לסייע ב-50% בהתקנת הטלפונים ברשויות מקומיות בהן יש גני-ילדים שלא השלימו בהם

את התקנת הטלפונים בתקופת מלחמת המפרץ ולאחריה. גילינו שרשויות מקומיות מסויימות

ניתקו את הטלפונים כתוצאה מכך שהטלפון הפך להיות טלפון ציבורי. הגענו לסיכום עם

בזק שמהטלפונים האלה אפשר יהיה לבצע רק חיוגי חירום כדי לצמצם את ההוצאה לרשות

המקומית. בעקבות האירועים שהיו בתענך נעשתה פעולה שלנו בשיתוף המועצה האזורית

גלבוע כאשר יושלימו את התקנת הגדרות והתקינו טלפונים בתוך מספר ימים. מר רפי גיל

היה שם כמה ימים כדי ללוות את הפעולה עד שהרשות תשלים את הדרוש. כמו-כן, אם היה

צורך במעורבות בשלומי, בקרית-שמונה או בקצרין -עשינו זאת ויש עוד דוגמאות.

לדוגמה, האירוע שהיה שלשום באזור תל-אביב היה במרהק של 200-150 מטר מבית-ספר אבל

היחה שם נוכחות של מאבטח שהיה ערני.

בנושא הבטהון אסור לנו ליצור מצב של "אנחנו" ו"אתם" אלא לשתף פעולה. בוועדת

המשנה שישבה כאן, שהשתתפו בישיבות שלה אנשים מאגף הבטחון במשרד החינוך, נעשתה

עבודה חשובה מאוד וחברת-הכנסת לימור לבנת, שעמדה בראשה, פירטה את הדברים בתחילת

הדיון. אנחנו עשינו את כל ההכנות אבל עכשיו אנחנו ממתינים לתוצאות של הישיבה

שאמורה להיות אצל ראש הממשלה שתקבע את הדברים. ההוק לא יכול להיות מונח על שולהן

הכנסת כל עוד אנחנו לא יודעים לאיזה שלב אנחנו הולכים. אחרי שנבוא בדברים עם

ועדת החינוך והתרבות שלהכנסת, עם השלטון המקומי, עם משטרת ישראל, עם יועץ ראש

הממשלה לענייני טרור ועם ועד ההורים, נגבש מסמך שיהיה בסיס לחוק.

מר עמי כהאן יציג את הנתונים בנושא האבטלה.

לדעתכם, מי צריך להיות האחראי לנושא השמירה במערכת החינוך - משרד החינוך או

גורם אחר?

סגן שרת החינוך והתרבות מ' גולדמן;

אנחנו לא נלחמים כאן על קרנות המזבח. מבחינת האחריות הבטחונית ודאי שזו צריכה

להיות משטרת ישראל ובדקנו את הדברים. צריך להביא בחשבון את העלויות הכספיות אם

משטרת ישראל תקבל את המשימה ברמה של שוטר לכל מוסד. צריך לזכור שאנחנו מתמודדים

במדינה גם עם בעיית אבטלה גדולה וכשאנחנו מפעילים את מערכת האבטחה הזאת אנחנו

מצמצמים את האבטלה ב- 2.5%.

היו"ר אי בורג;

זאת אומרת שכ-500,000 הורים משלמים באופן סלקטיבי את תשלומי האבטחה לאנשים

אלה? זה לא ארגומנט רלוונטי.

לי לבנת;

זה לא רלוונטי לא משום שלא חשוב לפתור את בעיית האבטלה ולספק עבודה לאנשים

אלא משום שכאשר אני אומרת שמשטרת ישראל צריכה להיות ארוראית על האבטחה אני לא

מתכוונת לכך שהיא תציב שוטרים בכל מוסד - זה לא היה רעיון שלי אלא של שר המשטרה

וזה הופיע בכל העתונים - אני אומרת שגם אם משטרת ישראל תצטרך לדאוג לאבטחה,

לאו-דווקא באמצעות שוטרים שלה אלא על-ידי שכירת מאבטחים, גם זה צריך להיעשות

על-ידי כוחות הבטחון ולא על-ידי משרד החינוך.

סגן שרת החינוך והתרבות מי גולדמן;

רציתי להדגיש שזה קשור גם לאבטלה אבל לא אמרתי שזו המשימה העיקרית. אנחנו

נביא את עמדתנו לפני הממשלה בדיון שיתקיים בתוך שלושה השבועות הקרובים והיא תצטרך

להחליט על מי היא מטילה את האחריות. כפי שאמרתי, משרד החינוך לא נלחם על זה.

לי לבנת;

האם אתם מתכוונים לכלול בחוק השמירה אותם אלמנטים, שדיברתי עליהם, בצורה רחבה

או שאתם רוצים לצמצם זאת?

סגן שרת החינוך והתרבות מי גולדמן;

קיימנו שיחה עם היועץ של ראש הממשלה לענייני טרור ובגיבוש המסמך לקחנו את

הדברים האלה בחשבון.

היו"ר אי בורג;

בבקשה, מר כהאן.

ע' כהאן;

אני מבקש למסור את ההומר לידיו של יושב-ראש הוועדה כי הוא כולל איסוף

מודיעיני של כל אמצעי הבטחון במוסדות החינוך. נסיון העבר מלמד שאם נמסור אותו

בוועדה זה ידלוף החוצה ואז אנחנו עושים את העבודה עבור ארגוני החבלה.



היו"ר אי בורג;

אקח את החומר אבל אני רוצה לשאול: בספטמבר דיווחתם על 15.8% גני-ילדים ללא

טלפונים או אמצעי קשר אחר. מה המצב היום?

ע' כהאן;

בהתאם לנתונים שלנו מבין גני-הילדים הפרטיים והממלכתיים יש כ-760 בהם אין

טלפונים.

המספר של הגנים בהם אין טלפונים ירד מ-960 ל-760, פחות מ-10%.

מה עושים אתם?

הגענו להסכם עם מרכז השלטון המקומי שנלך למבצע להשלמת התקנתם של הטלפונים.

ביקשנו מהרשויות המקומיות שלא יתנו אישור לפתיחת גן פרטי ללא התקנת טלפון או

התקנת שלוחה מהבית הפרטי.

כשדיברנו על 15.8%, הכוונה היתה לגנים בהם אין שום אמצעי קשר. האם אתה יכול

למסור נתון לגבי גני-ילדים בהם אין טלפונים וגם לא אמצעי אחר? זה צריך להיות

שיעור יותר נמוך.

לא, אין לי.

נעשתה פעולה יפה של התקנת טלפונים במבצע שלנו בחודש ספטמבר. הבעיה היתה יותר

חריפה כאשר בהרבה מקומות היה צריך לחבר מחדש את הטלפונים אחרי שהם נותקו וההסדר

עם בזק החזיר הרבה טלפונים. אנחנו מקווים שעד סוף שנת הלימודים הזאת, כתוצאה

מהמבצע הנוסף שאנחנו מקיימים עכשיו, נצמצם באחוז גבוה את המקומות שבהם אין .

טלפונים.

נגה עם גידור?

יש שלושה סוגי גידור: רשת, גדר יעודה וגדר קשיחה. אני חישבתי את העלות לפי

הגדר היעודה - שבמחינת העלויות היא באמצע - ואז חסר לנו סכום של 68 מיליון שקל

לגדר את גני-הילדים ואת מוסדות החינוך באורך של 140 קילומטר.

יש הרעה במצב הגידור לעומת 1987 בערך ב-20 קילומטר.



היו"ר אי בורג;

של מי האחריות?

של הרשויות המקומיות, של הבעלויות.

היו"ר אי בורג;

איך אפשר לכפות את זה?

ג' לב;

ואיד התקציב? אתם לא מתקצבים את זה.

ע' כהאן;

אפשר לכפות עליהן על-פי חוק.

היו"ר אי בורג;

אני קורא כאן ממסמך שהוגש לאהרונה "מדינת ישראל מאמינה בחינוך ובתרבות";

"מסקר שערך מינהל אגף בטיחות ובטחון במשרד החינוך והתרבות עולה שבמערכת החינוך יש

צורך בגידור מוסדות חינוך בהיקף של 120,000 מטר רץ. עלות גדר רשת תקנית... הינה

75 שקל למטר מרובע, סך-הכל דרישה לגידור 9 מיליון שקל". יש מרחק עצום בין 9

מיליון שקל לבין 68 מיליון שקל.

עי כהאן;

ייתכן שההערכה שם היא לפי גדר רשת שמהירה 200 שקל ולא לפי גדר יעודה שמחירה

500 שקל, אבל גם זה לא מסביר את הפער הגדול בין הסכומים.

סגן שרת החינוך והתרבות מי גולדמן;

לקראת הפגישה עם ראש הממשלה אנחנו עושים השלמות ועידכונים של אותם נתונים

שנמסרו לפני מספר חודשים. קיבלנו את כל הנתונים ממר גדעון בן-דרור ואנחנו אוספים

אותם.

ע י כהאן;

סקר שנערך לאחרונה עובד אתמול בלילה.

היו"ר אי בורג;

נשמע את י ו עץ ראש הממשלה לענייני טרור, בבקשה.

סגן שרת החינוך והתרבות מי גולדמן;

אנחנו מברכים אותך.

תא"ל(מיל.) י' פרסלר;

אין זה משנה מה נחליט באן, אני מבקש שהדיון כאן לא יצא לתקשורת.



היו"ר אי בורג;

ועדת החינוך בעד המשך השמירה ונגד תשלומי

הורים.

תא"ל (מיל.) י' פרסלר;

אסור שיצא החוצה שזה בעד שמירה וזה נגד שמירה. משרד יועץ ראש הממשלה קורא את

כל החומר המודיעיני בכל נושא הטרור ואם אומרים כאן משהו, אנחנו עלולים לקבל תוך

שבוע ידיעות שעומדים לפעול נגד בתי-ספר ואנחנו צריכים להתארגן לכך.

ראש הממשלה בעד המשך השמירה בבתי-הספר. אינני רוצה להיכנס לשאלות איזו שמירה

ואיזה סוג של שומרים. כיועץ ראש הממשלה לענייני טרור שנכנס עכשיו לתפקידו אין לי

הטרור הולך לפגוע בבתי-ספר, בגני-ילדים, במוסדות חינוך ויהיה פיגוע,

מחר, מחרתיים, בעוד שנה - אני יכול להגיד את זה ואחר-כך אגיד "אמרתי". בהערכת מצב

של מודיעין מסתכלים אחורה וקוראים את כל הידיעות, את החומר ואת ההנחיות של

המחבלים. אני לא מדבר על מפגע בודד, כמו שקרה שלשום בתל-אביב, אין לי מודיעין

ואין לי פתרון לזה ואנחנו צריכים להיות מוכנים לכך למרות שכללית הנזק לא גדול.

אתמול עסקתי עם המשטרה בנושא של תאונות דרכים לילדים. אין יועץ ראש הממשלה

לענייני בטחון ילדים בחינוך. יש לי ילדים בבתי-ספר ושואלים אותי: אתה מוכן לקר1ת

על אחריותך ולהגיד שלא צריך, איזה סוג של שומר וכן הלאה? אני מוכרח להגיד את

האמת: כן. כשהילד שלי הולך היום לבית-הספר אני לא יודע אם הוא יחזור, בגלל

בטיחות בדרכים, לא בגלל טרור. בשנה האחרונה נהרגו 37 ילדים בתאונות דרכים. אם

חלילה יהיה היום פיגוע בבית-ספר, נשב בישיבת ממשלה והממשלה תחליט מה שתחליט אבל

אנחנו צריכים לדעת שטרור זה הד תקשורתי וזו המטרה אבל הנזק הוא קטן.

משטרת ישראל אחראית על בטחון פנים, היא תקבע איפה יהיה שומר עם נשק או בלי

נשק, היא יודעת לעשות את זה הכי טוב במדינה הזאת, זו אחריותה ולא אחריותו של משרד

החינוך. היא תקבע אם זה יהיה דרך חברות שמירה וכמה תהיה הכשרה של לוחם, משרד

החינוך יקבל הוראות, זה הכל.

אחת המטרות הבסיסיות של המחבלים היא לפגוע ביעדים אזרחיים בתוך תחומי הקו

הירוק ובשטחים כדי לפגוע באורח החיים התקין ועל-מנת לקדם את ההכרה בצורך לפתור את

הבעיה הפלשתינאית. מרבית ההנחיות של ארגוני המחבלים נוגעות לפגיעה ביעדים

אזרחיים בתוך גבולות הקו הירוק ומתייחסות בדרך כלל לפגיעה במקומות הומים מאדם

על-מנת לגרום למספר גדול של הרוגים ופצועים מתוך הכרה ברגישותה של האוכלוסיה

היהודית לנושא הנפגעים.

מכל הפיגועים בשלוש השנים האחרונות לא היה פיגוע אחד שהיה בתוך בית-ספר ואין .

זה וקשוב איזה שומר עומד שם, אם זה רמבו או סבתא סורגת, כי מה שנעשה שם היה הנחת

מטעני חבלה מחוץ לכותלי בית-הספר. מבחינה מודיעינית מוסדות חינוך אינם מהווים

יעד מועדף לארגוני המחבלים. צריך לקחת בריבון תופעה של מחבל בודד הפועל באופן

ספונטני בלי יכולת צפייה מראש.

ראש הממשלה קיבל את ההחלטה שקיבל, כי בשנה האחרונה הושקע מאמץ מיוחד בנושא

השמירה, כולל מעורבות של הורים וכיסוי תקשורתי נרחב לפרוייקט השמירה, מה שמונע

מאתנו לבטל בשנת הלימודים הקרובה את פרוייקט השמירה במלואו.

היום תפקידו של שומר כולל גם כמה תחומים שהם באחריות המשטרה: 1. היום נכנסים

תלמידים לבית-הספר, גונבים מפתחות מהילדים, מעתיקים אותם והולכים לפרוץ בתים. זה

נושא שקשור לשמירה. 2. יש מעורבות של תלמידים במסחר בסמים וכניסת גורמים פליליים

לבתי-הספר. 3 ב.ריונות והכאת תלמידים על-ידי גורמי חוץ. 4. פח"ע.



מבחינתי הדבר הראשון בו צריך להתמקד הם האמצעים הטכניים בבתי-הספר - אינני

1. גידור בית-ספר, כולל שער נעול; 2. עמדת שמיררו

ובודקה לשומר כדי להבטיח הימצאות השומר גם במזג אוויר חורפי; 3 .אינטרקום בין

השומר לבין מזכירות בית--הספר; 4. מערכת מצוקה בבית-ספר. 5 .טלפון.

היו"ר אי בורג;

מה עם גני-הילדים?

תא"ל(מיל.) י י פרסלר;

צריך להתקין בהם אמצעים טכניים בלבד. לפי דעתי לא צריך שומר בגני-הילדים, גם

לא בבתי-הספר. גן ילדים יכול להיות סגור מהבוקר עד הערב ולא צריך שום דבר, יש

מערכת מצוקה, יש משטרה שנמצאת באזור ואם יהיה צורך היא תגיע לגן לכל מקרה.

את הנושא של השומר אנהנו צריכים לסגור עם המשטרה, אני חושב שהם בעד העלאתו של

הגיל של השומר, ונעלה אותו. בקשר לנשיאת נשק - כל שומר יהיה רשאי לשאת נשק ויהיו

לו אישורים מהמשטרה וממשרד הבריאות. אני לא יודע אם אהרי ישיבת הממשלה יוחלט

שיהיה נשק בכל מקום בארץ, זו החלטה של המשטרה. הברת-הכנסת לבנת נגעה בנושא של

רמת הסיכון בכל מיני מקומות כמו תל-אביב וירושלים, או דינןונה וירושלים, או הגליל,

המשטרה כבר עשתה את העבודה הזאת ואני לא מציע להיכנס לזה.

היו"ר אי בורג;

האם יחד עם משרד החינוך, המשטרה וכל הגורמים הנוגעים בדבר, אונם מסוגלים לגבש

עד תחילת הלימודים קונספציה שלפיה תופעל השמירה בבתי-הספר במתכונת אחרת?

כשחברת-הכנסת לבנת ואני אמרנו שוועדת החינוך איננה נוטה לאשר תשלומי הורים,

פירושו של דבר שהפעלה במתכונת הנוכהית לא תוכל לעבוד בשנת הלימודים הבאה. השאלה

היא אם אפשר להתארגן עד תחילת שנת הלימודים מבחינה אג"מית, מבצעית, להפעלה אחרת

שלא באמצעי המימון הקיימים.

תא"ל(מיל.) י י פרסלר;

אני לא יודע אם ההפעלה תהיה שונה בהרבה אבל זה אפשרי. אתה מדבר על כסף?

היו"ר אי בורג;

אם אני ממשיך היום את ההסדר הקיים אז בשנה הבאה ימשיכו את ההסדר כפי שהיה

בשנה הזאת; אם אני לא מאשר את ההסדר אז קורה משהו.

טגן שרת החינוך והתרבות מי גולדמן;

זה מוקדם.

היו"ר אי בורג;

זה לא מוקדם, אני ביקשתי את זה בחודש אוגוסט שעבר. אני יודע שאפשר להגיש את

זה אחרי שלושה שבועות.

תא"ל(מיל.) י י פרסלר;

כאשר אמרתי שראש הממשלה הוא בעד שמירה, הכוונה היא שזה יהיה בצורה אחרת. נתנו

כאן צל"שים למשרד החינוך והתרבות, וחלק מגיע לו, אבל למדנו לקה לא כל כך טוב כי

אגף הבטחון של המשרד עשה את הדברים במהירות כדי להגיע למצב כפי שהם שומרים היום.

אני חושב שאין בעיה בנושא הזה.



אני מתייחס עכשיו לעניו שקשור למשטרה. מבמחינת ארגוני המחבלים והפיגועים יותר

מסוכן ליד בתי-הספר, באזור הסביבתי, בהסעות תלמידים וכשיוצאים מבית-הספר. למעשה

השמירה היא רק על גדר בית-הספר. משרד היועץ לראש הממשלה לענייני טרור ימליץ כי

במקום שאפשר - נפנה גם למשרד האוצר כי יש בעיה כלכלית - נתגבר נוכחות ניידות של

משטרת ישראל מההיבט של בטחון הציבור, ונוסף על השומרים, זה יתן תשובה על הבעיה של

משטרה פרטית של חברות שמירה, דבר שאני מתנגד לו, ויעלה בכמה מונים את הבטחון

במוסדות חינוך ובכל הסביבה.

ר' לוין;

לפני כשבועיים קיבלנו מסמך כתוב מיועץ ראש הממשלה הקודם לענייני טרור, יגאל

כרמון, וההמלצה שלו היא להמשיך במתכונת הקיימת. כנראה שהשתנה מצב הבטחון.

היו "ר אי בורג;

השתנה היועץ והשתנתה הקונספציה.

ר' לוין;

תמוהה בעיני הדאגה לגימלאים במקום למשוחררי צה"ל. אם ההפרש בעלויות הוא

שולי, מדוע ללכת לגיל 55 ומעלה, כפי שרמז היועץ לראש הממשלה, ולא להשאיר מאבטחים

ברמה גבוהה וללכת לגיל 55 ומעלה?

היו "ר א' בורג;

הוא לא רמז דבר, הוא אמר שצריך להעלות את הגיל. כשאתה לוקח מאבטח בן 21

בשביל לשמור על ילדות בנות 18 זה לא כמו שאתה לוקח מישהו שהוא אבא לילדים, או

אפילו סבא לנכדים שהוא בגיל פעיל, ששומר על מיתקן עם כל האחריות. אני מסתובב

בהרבה בתי-ספר ואני רואה את הדברים בשטח.

ע י כהאן;

גם בפרוייקט הנוכחי זה עד גיל 40 ועם חריגים ניתן להגיע לגיל יותר גבוה.

הגיל הממוצע הוא 25.

היו"ר אי בורג;

אני מבקש שתעלו את הגיל הממוצע בתוך התקנים. לא מדובר על הגימלאים אלא על

על יותר כובד ראש ושיקול דעת.

לי לבנת;

יש תחלופה גבוהה בקרב המאבטחים. ברגע שגיל המאבטחים יעלה יהיה מדובר באנשים

שהם בעלי משפחות עם ילדים שהעבודה הזאת שבשבילם היא לא זמנית לחודשיים שלושה עד

שהם נוסעים לדרום אמריקה, לכן יש לכך משמעות גם מהבחינה הזאת.

ע' כהאן;

זה לא לגמרי נכון. בפסח, למשל, המאבטחים יקבלו 400 שקל לחודש, אדם עם משפחה

לא יכול לפרנס משפחה בסכום כזה.

היו"ר אי בורג;

נשמע את משטרת ישראל.



תנ"צ אי עמית;

אעסוק רק בתחומים של המשטרה ולא אתפרס לייעוץ לגופים איורים. אני מזכיר לכם

שיש החלטת ממשלה מס' 411 היא בסיס לכל אחריות המשטרה בנושא בטחון הפנים במדינת

ישראל. ההחלטה הזאת קובעת בצורה ברורה, שאיננה ניתנת לפרשנויות, שאנהנו בגדר גוף

שנותן הנחיות לגופי ממשלה, אנחנו לא לוקחים את הארוריות במקומם אפילו לא בצחוק.

אנחנו לא מתעסקים בכלל בנושא של שמירה פיזית, זה לא התפקיד שלנו. זו תהיה טעות

לומר שהמשטרה צריכה להתחיל לטפל בזקיפויות במדינת ישראל. ברגע שנקבל אחריות

לזקיפויות בקטע אחד כמו במוסדות חינוך, לא תהיה שום סיבה שכל יתר הגורמים במדינת

ישראל, שאנחנו מנחים אותם מכוח החלטת הממשלה, יודיעו שהם רוצים באותו סידור ואז

משטרת ישראל תהפוך לחברת שמירה ותפסיק להיות משטרת ישראל.

הנושא השני נוגע להפעלת חברות שמירה על-ידי משטרת ישראל. זה דבר שלא בא

בחשבון. אין אצלנו שינוי בחשיבה לגבי הענין הזה. השמירה בבתי-הספר צריכה להמשיך

להיות על-ידי שומרים - לא חשוב לקבל בפורום הזה החלטה על רמתם האישית כי ממילא

נגיע להחלטה על כך אצל ראש הממשלה בעוד שבועיים. ברור לחלוטין שהמשטרה לא צריכה

לקבל את הארוריות על ההפעלה הפיזית של השומרים.

כשהשר אמר מה שאמר הוא לא התכוון שנקבל אחריות פיזית על האבטחה ונפעיל את

הכרות השמירה במקום משרד החינוך. זה בוודאי שלא. שר המשטרה מחפש כל קומבינציה

אפשרית להגדיל את מערך הסד"כ של משטרת ישראל כי כאשר הוא נכנס לתפקיד הוא השתכנע

שאנחנו משטרה קטנה מדי על המדינה הזאת. אל מול הרבה משטרות בעולם בכמות השוטרים

פר 1,000 תושבים, אנחנו נמצאים היום באחד מהמקומות הכי נמוכים בעולם המערבי ובגלל

שיש פחות שוטרים רמת השירות שלנו יכולה להיות פחות טובה. הוא הצליח להביא לתוספת

של 400 איש במכה ראשונה, אנחנו עושים עכשיו עבודת מטה להגדלה בעוד 300 איש בתחום

של תאונות דרכים, ואיות הדרכים הנוספות להגדיל את הסד"כ היה גם הנושא הזה.

השר לא ניסה לשנות מהרציו של החלטה 411 כי ברור שבכל מקרה ההחלטה תהיה של ראש

הממשלה. אבל אם יחליטו שלא מפילים עלינו את האחריות לפרק הזה - עם התחייבות כלשהי

- וגורמים אחרים לא יפילו עלינו את האחריות הפיזית לעוד עשרות סוגים של מקומות

במדינת ישראל שאנחנו מנחים אותם בדיוק כמו את משרד החינוך, הוא ידרוש תוספת גדולה

של סד"כ למשטרת ישראל. זה יכול להיות באופן כזה שנוציא את כל השומרים ונשים

במקומם שוטרים - דבר שלא בא כלל בחשבון כי מדובר בסכומים עצומים שאף אחד לא יתן

אותם, שוטר נטו הוא דבר יקר ועולה כ-70,000 שקל לשנה, פי כמה וכמה מכל סוג של

שומר במדינת ישראל שאני מכיר, בתוספת מערך פיקוד ושליטה כדי להגיע לרמה יותר

גבוהה של טיפול.

האופציה השניה היא האופציה של הכוה הצעיר העולה במשטרה, שהוא חסיד של שיטות

חדשניות, שאומרת כי זה יכול להיות קצת יותר זול אם לא נלך לזקיפויות אלא על מערך

נייד, כלומר תיגבור בסד"כים ניידים של משטרת ישראל, במלים אחרות: הגדלת מערך .

הסיור והמבצעים אצלנו. גם לאופציה הזאת יש משמעות כלכלית גבוהה ומדובר בהרבה

כסף.

הנושא של העברת הטיפול בבתי-הספר למשטרה - אני קורא לזה העברת טיפול ולא

אהריות - יידון אצל ראש הממשלה. אל תתפשו אותי במלה אך להערכתי, לא זאת האופציה

שתתקבל שם. האופציה שתתקבל, לדעתי, דומה למה שהציג פה תת-אלוף פרסלר והיא המשך

השמירה. יהיו שינויים שעיקר המשמעות שלהם תהיה כספית, היינו, הורדת הרמה האישית

של המאבטחים והפיכתם לשומרים יותר מבוגרים שגם עולים פחות כסף. לטעמי האישי יש

לכך מינוס בטהוני כי הם פחות "רמבואים" אבל הפלוס הגדול שלהם שיש להם סבלנות.

מנסיוני במשך שנים בזקיפויות בשגרירויות באזור תל-אביב אני יודע שלחבר יה הצעירים

איו סבלנות לשבת במקום ושום דבר לא יעזור וככל שהם יותר צעירים והתלמידות בשביעית

ובשמינית יותר יפות, גם כשהם רוצים להתרכז זה קשה מבהינה פיזית.

ההמלצה המשותפת של תת-אלוף פרסלר ושלנו תהיה להמשיך את השמירה בצורה קצת שונה

אלא אם כן שר המשטרה יחליט שבכל זאת הוא רוצה ללכת על הגדלת סדייכ נייד ולקיחת

האחריות. הוא יכול לתת לנו הנחייה כזאת אבל אני מעריך שלא זה מה שיהיה.



לי לבנת;

המשטרה מפעילה את חיילות חיב"ה. אתם אומרים שאתם נותנים אחריות לגופים, האם

חיילות חיב"ה לא מאוישות למשימות מהסוג הזה?

תנ"צ אי עמית;

לא. הסד"כ של חיילות חיב"ה במשטרת ישראל הוא קטן יחסית ואנחנו מפעילים את

הן אף פעם לא עובדות לבד אלא יחד עם שוטרי מג"ב או עם

שוטרים רגילים כשתפקידן להיות באזורים בהם יש ריכוזי קהל גדולים מאוד והן עוסקות

בבדיקת נשים. אנחנו מרחיבים הפעלה של חיילות-, ונקראו לזה חיב"ה, בכל מיני תחומים

בעיקר בעבודות משרדיות בתוך המשטרה כדי להרוויח את התקנים האלה ולהוציא לשטח

אותם אנשים שישבו בתפקידים המשרדיים כי יש לנו מרקור בהפעלת אנשים מבצעיים

בררוובות. יש המון בעיות בנושא הזה. אני יכול להפעיל שוטר רציני סביב השעון,

בשבתות או מעל 12 שעות אם יש צורך בכך אבל לגבי החיילות יש לי הגבלות קשות בסוג

ההפעלה, הסעות, שמירה על החיילות וקומבינציות מסובכות. החיילות האלה לא מתפקדות

בשום מקרה בכיוון של אבטחה ואני לא רוצה לחשוב עליהן כמגן בפני סכינאי, ואני לא

רוצה להרחיק לחוליית מחבלים שעלולה להיכנס למקום.

היו"ר א' בורג;

בבית-הספר שלי יש מאבטחת חיילת משוחררת.

תנ"צ אי עמית;

הפעלת חיילות חיב"ה מסובכת עבור המשטרה ואם נגדיל לסד"כ של 2,000 חיילות כאלה

זה יהיה צבא זוטא ולא נצא מזה.

לי לבנת;

אתה רואה את המאבטחים האלה כמאבטחים או כשומרים?

תנ"צ אי עמית;

בכל מקרה אני רואה את האיש שיושב שבשער כאדם שיצטרך לתת תשובה כאשר ייכנס

בחור עם סכין. אני לא רואה את הפתרון בדמות ילדונת בת 18, אין לזה שום סיכוי.

סגן שרת החינוך והתרבות מי ג ולדמן;

גם לא בת 22, ואם מדובר בחיילות חיב"ה הן חייבות ללכת בזוגות.

תנ"צ א' עמית;

המשמעות של הפעלת חיילות לצורך הזה תהיה לא רצינית. צריך לבדוק את זה בצורה

עניינית. המשטרה חושבת שהפעלה של חיילות חיב"ה בתחום הזה היא לא נכונה ולא נבונה

והיא גם לא יותר זולה. הפתרון בדמות שומרים בגיל מבוגר הוא הפתרון שנראה לנו

סביר.

היו"ר אי בורג;

נשמע את מרכז השלטון המקומי.



גי לב;

במה שקשור לתשתית, גידור בית-חספר שייך לעלות של בניית בתי-ספר ולא מוקצה לכך

מספיק כסף, אבל אין בית-ספר שקיבל את הוקצבה ולא התקין גדר. קל להגיד שהובת

הרשות המקומית לעשות זאת אבל הובת הרשות המקומית לעשות את הדברים לפי תיקצוב ויש

לנו הוראות חמורות. לא בדקנו אם זה 68 מיליון שקל או יותר, אבל משרד ההינוך לא

ישב אתנו על הגדרות החסרים, לא היה דיון מסודר, צריך לשבת ולפתור את הבעיה הזאת

ואנחנו מוכנים לזה.

לענין הטלפונים. המרכז שלנו הרוליט להודיע למשרד ההינוך פעם ופעמיים שאין

להפיל על הרשויות המקומיות את העלות של התקנת הטלפונים. זה היה גם בתקופת מלחמת

המפרץ. לאחר שסגן השר אמר שדמי ההתקנה קטנו, קיבלתי על עצמי לשכנע את השלטון

המקומי להכניס את זה לעלות של בניית גן הילדים משנת 1993 כשהרשות המקומית תשלם

50% מההוצאה הזאת בתנאי שאוכל למסור למרכז מה יהיה מסלול ההשתתפות של המשרד ואיך

הכסף מגיע ממנו. הרבה פעמים אמר המשרד שהוא משתתף אבל לא היה מסלול כספי, דבר

שכתבתי עליו לסגן השר ולא קיבלתי תשובה.

בכמה רשויות יש בעיה עם בזק ואם הגן לא נמצא סמוך לקווים הם דורשים אלפי

שקלים עבור ההתקנה. פנינו למשרד בבקשה לסייע בפתרון הבעיה הזאת. החלק הגדול של

גני-הילדים שבהם רוסרים טלפונים איננו נמצא בתהום הרשויות של מרכז השלטון המקומי,

זה קיים בהלק גדול מהגנים הפרטיים ובמועצות האזוריות.

מי זווצקי;

נציגי הממשלה מתעסקים בבעיית הבטחון שהיא רושובה וצריך לתת לה פתרונות מתאימים

אבל אסור לנתק אותה מהבעיה הכלכלית. אנהנו חוששים שיתייחסו אל הרשויות המקומיות

כאל אוצר בי, כפי שקרה בשנה שעברה, כמקור למימון של השמירה. אנחנו מבקשים מנציגי

הממשלה שההצעה שהם עומדים להציע תיקח בחשבון גם את ההיבט הכלכלי שמכתיב את אופי

השירות.

ש' לחמן;

האבטרה חייבת להימשך. אנחנו מוטרדים מהאפשרות שתהיה ירידה ברמת השמירה.

היו"ר אי בורג;

זו בעיה של שלטונות הבטחון ולא של הוועדה. אם מדינת ישראל מחליטה על שמירה,

היא צריכה להחליט מה תהיה הנורבוה של השמירה.

אני מוטרד מכך שגם בשנה הבאה גני-הילדים ייוותרו ללא שומרים - לפי מה שנאמר

כאן - אלא יותקנו בהם אמצעים כאלה או אחרים. אנחנו חושבים שאין די בזה והוועדה

צריכה לתת את הדעת על כך.

אני חוזר על עמדת הוועדה שהורים בשום פנים ואופן לא ישלמו עבור השמירה והם

מברכים את הוועדה על עמדתה בנושא הזה.

פי לנדסברג;

לגבי גיל השומרים מול הבנות בגיל 17 שנמצאות בבית-הספר. כמי ששוהה מרבית

זמנו בבית-הספר אני רואה מתי מגיעה לשם הבקורת ומחמיצה את הדברים. ראשית, השומר

הצעיר הוא יותר דינמי, מסתובב רוב הזמן ולא יושב במקום ויש לכך חשיבות. שנית,

מרבית בתי-הספר הם עד כיתה ו' והפער בגילים הוא שונה. שלישית, רוב הזמן התלמידים

נמצאים בבית-הספר בתוך הכיתה ולשומר אין מגע עם התלמידים או התלמידות, לכן צריך

להביא בחשבון שיש הבדל בין אירוע של התפרצות לתוך כיתה בזמן הלימודים, או התפרצות

לחצר בית-הספר בזמן ההפסקה דבר ששומר אחד לא יכול למנוע אותו.



שמעתי דברים שהועלו על-ידי יועץ ראש הממשלה לענייני טרור ואני לא רוצה להגיב.

יכול להיות שהדיון היה צריך להיות יותר מצומצם.

אני מעיר שגב' דונסקי ואני היינו הברים בוועדת גבעולי שגיבשה מסקנות. למרות

שהיו לנו רעיונות והצעות שאי-אפשר היה לממש אותן בגלל עלויות כספיות, ועד ההורים

הסכים אז להשתתף בעלות.

אני מסכם את הישיבה.

הוועדה שמחה לשמוע שדעתו של ראש הממשלה היא שהשמירה תימשך, "שמידו" במרכאות.

מי שהשתתף בדיונים האלה מתחילת השנה יודע את עמדתה של חברת-הכנסת לימור, ואת

עמדתי, שלכתחילה לא היה צריך לעורר את ההיסטריה הזאת ופעם אחת היה צריך לעשות דין

עם מי שעורר אותה. כיוון שזה התעורר כבר אי-אפשר לרדת מהענין, עכשיו צריך לוודא

שאנחנו שומרים את ההיסטריה ברמה הנוכחית, ממשיכים את השמירה והציבור יירגע.

אני מקבל את מה שנאמר כאן על--ידי נציג משטרת ישראל שהיא אחראית לבטחון על-פי

החלטת הממשלה והיא תקבע את הנורמות של השמירה. זה לא ענייננו אם השומר יהיה בן

60 או בת 18, אנחנו יכולים לעקוב אחר הענין אבל ההחלטה נקבעת על-ידי משטרת ישראל.

אני פונה למשרד החינוך: אנחנו צריכים לקבל תשובה בענייני תשתית, שאיננה רק

שמירה ואבטחה אלא עוד הרבה דברים - לדעתי גדר רשת איננה טובה כי באותו יום

שמתקינים אותה יש בה פירצה בגלל ילד ששיחק כדורסל - וצריך לתת תשובה בתחום

התשתית, בייחוד בבתי-ספר שנמצאים באזורי אלימות, או בשעות אחר-הצהרים שהן אינן

בטוחות.

בתחילת שנת הלימודים התחייבתם לתת לנו פתרון של חקיקה. אני מקווה שהוא יינתן

עד תחילת המושב הבא, מבחינתי גם באמצע הפגרה. אני מבקש שיהיה ברור כי אעשה כל

מאמץ - אני לא אומר את זה כהחלטת ועדה כי זה יובא לדיון - שבתחילת השנה הבאה לא

יהיו 23 מיליון שקל שהוטלו על ההורים. זה לא נובע רק מפופוליזם אלא מקונספציה:

אין פרייבטיזציה של מערכת הבטחון, אין הפרטה של מערכת הבטחון, העול הבטחוני הוא

על המדינה וההורים לא ישלמו אותו. הוועדה עקבית בקונספציה הזאת מההתחלה ועד

הסוף. גם חברת-הכנסת לבנת הביעה עמדתה בענין הזה ואני מבקש שזה יעמוד לנגד

עיניכם כאשר אתם מקיימים על כך את הדיון. אנחנו מצפים לשמוע מכם בנושא הזה.

נקיים ישיבת הכנה משלנו כדי לגבש את הדברים בנושא הזה ונעשה הכל כדי להביא .

בפניכם את הסיכום מהפגישה עם ראש הממשלה.

אני מודה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10.30