הכנסת השלוש-עשרה

מושב שגי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 57

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

שהתקיימה ביום בי, א' באדר התשנ"ג - 22.2.93, בשעה 00;9

נכחו; חברי הוועדה; א' בורג - היו"ר

לי ליבנת

עי מאור

אי סלומוביץ

מזכירת הוועדה; י' גידלי

קצרנית; אי לוין

סדר-היום; העמקת האינטגרציה - הרחבת אזורי רישום ובחירת

הורים מבוקרת (טיוטה לסיכום הדיון)



היו"ר א' בורג;

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.

הנושא שהיה צריך להיות היום הוא קליטת תלמידים מאתיופיה במערכת החינוך.

אתמול הודיעו לנו שמשרד הקליטה לא יכול להשתתף כי יש להם היום דיון רב-משתתפים

ואף אחד לא יבוא. זה שאני כעסתי שאיך עושים דבר כזה ולא מודיעים מראש, זה עני ן

אחד. אבל זה שאי-אפשר היה לקיים היום את הדיון זה עני ן שני. אי-אפשר לקיים

דיון בלי הגופים הנוגעים בדבר.

רציתי את הישיבה של היום בין השאר גם כדי להגיש לפרוטוקול ולחברי הוועדה

טיוטה שהיא בעצם סיכום ולכן התעקשתי שתיפתח הישיבה.

אני רוצה להגיש את הנייר לסיכום דיוני הוועדה שנעשו בנושא הרחבת אזורי

רישום ובחירת הורים מבוקרת. בשבוע הבא נקיים דיון על המסמך הזה שהיום יועבר

לכל חבר הכנסת. כיוון שזו טיוטה היא רק לתפוצה שלנו, היא לא למשרד החינוך ולא

לאף אחד אחר. זה סיכום פנימי.

הדרך שבה הלכתי היא שלקחתי את כל הדיונים שנעשו בנושא של הרחבת אזורי

רישום. קיימנו כמה וכמה דיונים בנושא מכל מיני כיוונים - גם אגב תכנית שושני,

גם אגב פתיחת אזורי רישום, גם אגב אוטונומיה בחינוך. לקחתי את כל הפרוטוקולים

שעוסקים בנושא הזה, והמסמך הזה בעצם משקף שלושה דברים:

1. הוא משקף את ההיסטוריה של המבנה הנוכחי, מוועדת רימלט ועד היום, עד

תכנית שושני.

2. (עמי 5) סיכום של כל העמדות, כל הארגומנטים שנאמרו בנושא של אזורי

רישום. כאשר אני יכול להגיד שיש קונסנסוס מוחלט בין כל חברי הוועדה על כך

שבחירה בלתי מבוקרת איננה מקובלת על דעת הוועדה.

הדיון לא היה ממוקד בהבחנה, חברי הכנסת לא הקפידו לדבר אם הם מתכוונים

לבחירה חופשית או אם מתכוונים לבחירה מבוקרת. מכל מקום, סיכמתי את כל

הארגומנטים בעד ונגד.

3. נסי ו ן לגבש - וזה איננו איזשהו דבר שמישהו אומר שיש כאן הכתבה - זו

איננה הכתבה אלא נסי ו ן לסכם את הדברים שעלו בדעת כל חברי הוועדה מכיוונים

שונים. אני לא בטוח שמה שאני מסכם כאן יתקבל או לא יתקבל. זה פשוט ראי שמונח

לנגד עינינו ואני רוצה להציג את העקרונות.

אני מתייחס לנאמר בעמי 7 בטיוטה - הרחבת אזורי רישום ובחירת הורים

מבוקרת, מסקנות והמלצות. בפיסקה השניה כתוב "מטרת המלצות ועדת החינוך היא

הרחבת תחומי האינטגרציה ומציאת דרכים חדשות ונוספות להעמקתה ויצירת תחומי

שיתוף ושילוב לימודים בחינוך בין תלמידים מרקעים שונים במסגרת בית-הספר". אני

מכנה את זה כאן בשם אינטגרציה תכנית. כלומר, מעבר לאינטגרציה המבנית שקיימת

היום או הכפויה כפי שנוהגים לקרוא לה, גם אם להוסיף עוד רובד אחד של אינטגרציה

תכנית.

היסודות עליהם מסתמכת ההמלצה הם שניים: 1. החלטת הכנסת מ-1968, מה שנקרא

ועדת רימלט, שזאת הוועדה הפרלמנטרית שיצרה את מבנה מערכת החינוך, שאומרת"רצוי

להתחיל בבדיקה מהדש של אזורי הרישום לבית-הספר היסודי בערים, במושבות ובתחומי

המועצות האזוריות על מנת להקדים ככל האפשר גיל המפגש של ילדים משכבות עדתיות

וסוציאליות שונות במסגרת החינוך היסודי". זהו עקרון שהכנסת קיבלה ומעולם לא



נעשה איתו דבר. כשאני אומר שלא נעשה איתו דבר, כתוב "רצוי להתחיל בבדיקה",

ואפילו בדיקה לא נעשתה.

2. יסוד מודרני לחלוטין - מסקנת ועדת קשתי. ועדת קשתי ישבה על נושא אחר,

משיק לנושא, והוא הנושא של בתי-ספר על-אזוריים. במסגרת המסקנות של בתי-ספר על-

אזוריים שהיא באופן עקרוני שוללת, היא נותנת אלטרנטיבה לבתי-ספר על-אזוריים,

"יש להגביר את המאמץ לפתח בתי-ספר ייחודיים שבסיס פעולתם אזורי,

לסייע לבתי-הספר האזוריים לפתח את ייחודיותם מבלי לפגוע במשימות היסוד כגון

אינטגרציה וקליטת עולים, להקצות משאבים או לפתח את ייחודיותם של כל בתי-הספר

באותו ישוב או באותו אזור מורחב במידה שווה ככל האפשר. לאחר שכל בתי-הספר

באותו ישוב או באזור מורחב פיתחו את ייחודיותם, לאפשר לתלמידים המעוניינים

לבחור בבית-ספר אחר..."

נדמה לי ששתיכן, חברות הכנסת ענת מאור ואסתר סלומוביץ, לא הייתן בקטע של

הישיבה של הוועדה שעסקה בקבלת הרעיון של ועדת רימלט בדבר המלצה לניסוי. כלומר,

לא לתת בתור מדיניות שכל אחד יכול לעשות מה שהוא רוצה, דוגמת הביקורת שעלתה על

תל-אביב, שכל רשות קמה ועושה מה שהיא רוצה, אלא ועדת החינוך ממליצה על ניסוי,

ויש כאן העקרונות של הניסוי - גם המגבלות, גם הדברים שבהם הניסוי ייעשה, כאשר

ההחלטות הן או על-פי המלצות חברי הוועדה או על-פי המלצות של ועדות ציבוריות

כמו ועדת קשתי וכוי. זה בעצם מה שיש כאן במסמך.

יש כאן עוד תוספת אחת שלא נדונה, אבל אני ממליץ אותה על סמך דברים שנעשו

במקומות אחרים, וזה סעיף חי בעמי 10 - מעקב וליווי. כל מיני מנגנונים תוך

ההתפתחות של הניסוי הזה.

חברת-הכנסת לימור ליבנת, הגשתי כאן את הטיוטה, אני מבקש מהחברים לקרוא

אותה בבית, ונקיים בשבוע הבא דיון. הצגתי את העקרונות של המסמך ואני רוצה

לדבר עם כל אחד ואחד ולהסביר כל סעיף וסעיף שיש כאן.

ברור לי שאי-אפשר לקיים היום את הדיון כי צריך לעיין ולחשוב.

אני רוצה להסב את תשומת הלב לכך שמבחינת התהליך יש פה איזשהו מילכוד.

מאוד מקובל עלי שאתה מגיש את זה כהצעה שלך.

זו איננה הצעה שלי.

אני רוצה להדגיש שההצעה היא על דעתך. זה מאוד לגיטימי בעיני. אני שואלת

עכשיו איך אפשר להגיש הצעה מקבילה ושהדיון יהיה בין שתי ההצעות. אני רוצה

להסביר לוגית למה אני אומרת את זה. תסתכל על הכותרת בעמוד הפותח, כתוב פח:

"העמקת האינטגרציה, הרחבת אזורי רישום ובחירת הורים מבוקרת". לשיטת מי שחושב

שזה משולש, המסמך מאוד לגיטימי. לשיטת מי שחושב שיש סתירה בין העמקת

האינטגרציה לבין הרחבת אזורי הרישום, המסמך באופן לוגי בנוי לא נכון.

לכן אני חושבת שהדיון צריך להיות על-פי שני מסמכים לפחות. אני מוכנה לרכז

את זה. אני חושבת שזו לא דעתי בלבד. אני מכירה לפחות שישה הברי ועדה שאני

יכולה לרכז הצעה נגדית, כשהדיון יהיה בין שתי ההצעות. או אני שואלת אותך איך

אחרת אתה רוצה לקיים את הדיון. לפי דעתי כן מסתמנות שתי גישות בוועדה, וזה דבר

מאוד לגיטימי. הנסי ו ן שלך לעשות בשם כל הוועדה הצעה אחת, כאשר יש שישה חברי



ועדה ואני מתכוונת אלי, לדליה, לאבי יחזקאל, לשפי, זה מאוד לגיטימי.

היו"ר אי בורג;

קודם כל המלצתי לך לקרוא את המסמך הזה. אני אחזור על מה שאמרתי בהתחלה.

לא כתבתי כאן את דעתי, שמי איננו מוזכר כאן ואין ציטוט אחד ממני.

עי מאור;

זאת הבעיה.

היו"ר אי בורג;

כל מה שעשיתי, לקחתי את הפרוטוקולים - ואני יושב על זה כבר כמעט שלושה

חודשים -לקחתי את מה שנאמר בוועדה, ומסתבר שהמרחקים אינם יותר מדי גדולים. גם

אין כאן המלצה למדיניות. יש כאן המלצה לניסוי. לעולם לא תוכלי לדעת אם דבר הוא

נכון או לא נכון עד שלא תנסי אותו.

אני מבקש לקרוא את ההצעה. אם זה נראה לך, נהדר. אם זה לא נראה לך, תגישי

הסתייגות, והמכסימום זה יהיה בהצבעה של רוב ומיעוט, אם לא נוכל להגיע לפשרה.

לי ליבנת;

חברת-הכנסת ענת מאור אומרת שהם רוצים להגיש מסמך כמו שהם רואים את

הדברים, שזה שונה לטעמה ממה שכתוב כאן. זאת בקשה הכי אלמנטרית ולגיטימית.

עי מאור;

אני מבקשת שתקבל את זה בדיוק כמו שלימור אומרת. אני מעריכה מאוד את

העבודה שהשקעת, אבל אל תיקח לעצמך לטעון בשם הוועדה.

היו"ר אי בורג;

הדבר היחיד שאני אומר, ההצעה הזאת בשלב זה היא סיכום והיא הצעה. אם

תגישי משהו אחר, אין שום בעיה. בשבוע הבא יתקיים הדיון.

שאלה נוספת: הנושא של מעמד המורה, איפה אנחנו עומדים עם זה? בגלל העובדה

שעכשיו משרד החינוך עוסק בזה, האם יש לך דו"ח ביניים על חתקופה של החודש למה

אנחנו צפויים?

היו"ר אי בורג;

אני פוגש היום את הבודק, מר קרמר. אחרי שאשב איתו אני אהיה יותר חכם.

עי מאור;

תעדכן אותנו.

היו"ר א' בורג;

בוודאי.



ע' מאיר;

וגם אם יש צורך בוועדת משנה, דיברנו על כך, בתנאי שתהיה לנו אפשרות

להשפיע.

היו"ר אי בורג;

לכן אני מחכה לראות איך זה מתפתח.

תודה. ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 20;9

(מצייב לפרוטוקול הטיוטה לסיכום הדיון בנושא העמקת האינטגרציה -

הרחבת אזורי רישום ובהירת הורים מבוקרת)







קידום החינוך - 1993

א. העמקת האינטגרציה - הרחבת איזורי רישום ובחירת הורים

מבוקרת

טיוטא ראשונה

ירושלים, שבט תשנ"ג

פברואר 1993 -



הרחבת איזורי רישום ובחירת הורים מבוקרת

רקע

ביו השנים 968 ו - 1966 פעלה בכנסת ועדה פרלמנטרית "לבחינת מבנה החינוך היסודי והעל

יסודי בישראל" בראשות הדיר א. רימלט ז"ל. הועדה אשר הוקמה על פי החלטת הכנסת הגישה את

מסקנותיה למליאת הכנסת בתאריך 27.5.1968 המלצות הועדה כללו סעיפים בנושאי החינוך

היסודי והעל יסודי, הרחבת חוק לימוד חינם וחובה, סדר העדיפויות בהגשמת השינוי במבנה

החינוך, הגיוון בחינוך העל יסודי, ביצוע השינוי במבנה החינוך, הכשרת מורים וקידומו של החינוך.

מסקנות ועדת רימלט והמלצותיה עיצבו את תכנית השינוי המבני של מערכת החינוך שנודעה

לימים בשם "הרפורמה". בפרק ז' להמלצותיה מגדירה הועדה את מטרות הרפורמה ויעדיה:

"23. המטרות העיקריות שלשמן בא השינוי במבנה החינוך הן: העלאה

גדלה והולכת של רמת ההוראה ושל ההישגים הלימודים והחינוכים

בכל שלבי החינוך; הפחתת הפער הקיים כיום בין ילדי האומה ברמת

ההשכלה ובסיכויים להשתלב בחברה ובמשק מתקדם והפגשת ילדים

במסגרות לימודיות איזוריות".

לשם ישום יעדים אלה שונה מבנה מערכת החינוך בישראל, הוקמו חטיבות הביניים האיזוריות

ככלי מבני שיאפשר "לבטל מחסומים דמוגרפיים של קוי תיחום שכונתים, ולהפגיש במסגרת

הלימודים החדשה אוכלוסית תלמידים מגוונת, מבחינת רקע חברתי ועדתי ותפקוד לימודי" (מתוך

תקציר נייר עמדה שהוגש למזכירת הפדגוגית עיי פרופ' חיים אדלר) משרד החינוך קבע מספר

א. לכל חטיבת ביניים יקבע איזור אשר יקרא "רובע חינוך". כל

התלמידים הגרים ב"רובע" יבקרו במוסד הצמוד לאותו הרובע.

ב. רובע החינוך יכיל מספר איזורי רישום של החינוך היסודי.

ג. חטיבת הביניים תהיה בלתי סלקטיבית - "רובעי החינוך" יקיפו

איזורי רישום השונים בהרכבם העדתי והסוציאלי....וזאת כדי להבטיח

אוכלוסיה הטרוגנית בחטיבת הביניים.



1979/80 1984/85 1989/90 1991/92

חינוך עיברי

מתות ז-ט % 45.6 53.6 57.7 59.2

כיתה ז'% 46.1 54.8 57.3 60.5

כיתה ח' 46.3% 54.6 58.8 59.8

כיתה ט' % 43.9 51.0 56.8 57.2

חינוך ערבי

כיתות ז-ט % 40.4 43.1 51.5 54.6

ממצאים עיקריים

בשנת תשנ'ב לאחר 20 שנות פעילות, הקיפה הרפורמה כ 600/0 מהתלמידים בחינוך העיברי וכ

550/0 מהתלמידים בחינוך הערבי. הקצב השנתי של התרחבות הרפורמה בעשור האחרון הוא 0/0 1.5

- .1% (הנתונים אינם כוללים חלוקה לחינוך ממלכתי ולממלכתי דתי. הנתונים בחינוך הערבי

מתייחסים לשנת תשניא).

1993- תשנ'ג: תמונת מצב

כללי

בעבור 25 שנים מעת תחילת הפעלתה של תכנית הרפורמה קיימת שחיקה רבה ביעדי היסוד של

התכנית. חוסר אמון ביכולתה של מערכת החינוך להביא למימוש והגשמת המטרות והיעדים

שהוטלו עליה במסגרת תכנית הרפורמה. קיצוצים תקציבים ניכרים, קיצור משמעותי בארכו של

יום הלימודים, ביצוע חלקי של המלצות הכנסת והנחיות המשרד, הביאו לתחושות תיסכול

מתגברות בקרב העושים במלאכת החינוך, ההורים המעורבים ותלמידי בתי הספר. התסכול

המתמשך מתאפיין בבריחתן של אוכלוסיות המוגדרות כחזקות מתהליך השילוב החברתי

(האינטגרציה), בהקמתם של בתי ספר על איזוריים, בהקבצות בחטיבות הביניים, היוצרות למעשה

כיתות לימוד המאופינות בהומוגניות סוציו-אקונומית.

"הפתרונות שמוצאים ההורים והרשויות וכן המוצא לש''חרור לחצים פנימים מוליכים למעשה

להתארגנותה של מערכת כפולה של איזורי רישום לבתי ספר יסודים ברחבי העיר. האחת היא

המערכת הרישמית הנקבעת על יד הרשויות וקובעת איזור גיאוגרפי מוגדר ומחייב לכל בי'ס.

והמערכת השניה האקטואלית ניקבעת על ידי בחירתם והתנהגותם בפועל של הורים שמצאו דרכים

לגטימיות ואחרות לאיתור בייס הרצוי להם ביותר ולהכנסת ילדיהם לשם. זוהי מערכת שאינה

בעלת תחומים מוגדרים וברורים כמו המערכת הפורמלית.



רצון ההורים להקנות לילדיהם את ההינוך הטוב ביותר יוצר אצלם רגישות לגבי יוקרתו וטיבו של

של בי'ס אליו ילדם צריך להרשם וכן עירנות באשר לקיומן של אלטרנטיבות. איכות וכמות הידע

שיש להורים על מרחב האפשרויות איננו שווה באוכלוסיה. לקבוצות שונות יש רמת נגישות שונה

למידע ולכך יש השפעה על הבחירה, בנוסף למידע שיש להורים ישנה הטיה מרחבית - דהיינו: ידע

רב יחסית על האפשרויות הקרובות לעומת ידע דל יחסית על אפשרויות יותר מרוחקות" (מתוך

חומר רקע לדיון מספר 3 של הועדה לחינוך שליד ראש עירית ירושלים 17.6292)

"תכנית שושני"

בחודש ספטמבר 992 ו פירסמה עירית תל אביב טיוטת תכנית להתחדשות מערכת החינוך בעיר תל

אביב-יפו בשם "אפשר גם אחרת - תל אביב-יפו מאמינה בחינוך". התכנית ידועה בשם "תכנית

שושני" על שם מחוללה דיר שמשון שושני ראש מינהל החינוך והתרבות של עירית תל אביב- יפו

והיום מנכ"ל משרד החינוך. התכנית מנתחת את הקשיים והכשלונות בישום תכנית הרפורמה ברחבי

העיר ומציעה אלומת שינויים ופתרונות שיעדה.- "שרטוטם של קוי פעולה חדשים המתבקשים מן

"חתירה לקראת שוויון הזדמנויות, איכות למידה ומצוינות"

התכנית עוררה דיון ציבורי חריף בו שותפים, אנשי חינוך, תלמידים, הורים, פעילים קהילתיים,

חוקרים ואנשי ציבור.

ועדת החינוך ותרבות של הכנסת דנה בתכנית המוצעת כאשר "התכנית משמשת את ועדת החינוך

והתרבות כמסגרת לדיונים במדיניות החינוך של מדינת ישראל לטווח רחוק" (פרוטוקול) וזאת

לאור כוונת הועדה לבחון ביסודיות את הרפורמה, הישגיה וחולשותיה ולגבש מדיניות חינוך כנדבך

הבא והמתבקש ממצבה של מערכת החינוך הישראלית.

שרת החינוך ואנשי משרד החינוך, ראש עירית תל אביב-יפו, מעצבי תכנית

שושני והאחראים לישומה, ראשי בתי ספר לחינוך באוניברסיטאות, חוקרים בשדה החינוך,

אירגונים ציבורים, תושבים, ונציגי מועצות תלמידים ונוער.

משרד החינוך והתרבות, עירית תל אביב יפו, אנשי האקדמיה ובעלי העמדות השונות הגישו לועדה

מסמכים וחוות דעת הנוגעים לנושא אשר היוו יחד עם סיכומי ישיבות ועדות הועדה את חומר

הרקע למסמך זה.



הרחבת איזורי רישום ובחירת הורים מבוקרת

פירוט

בישראל נוהגת שיטת איזורי רישום בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים. בקביעת איזורי

הרישום לבתי הספר היסודיים מודגש בעיקר יסוד המיקום של בית הספר (בקרבה למקום מגוריו

של התלמיד) ובחטיבות הבינים מושם דגש רב יותר על מיזוג אוכלוסיות על פי יעדי תכנית

הרפורמה.

הרחבת איזורי רישום, משמעה מתן אפשרויות בחירה להורים ולתלמידים בין בתי הספר השונים

באותו איזור מורחב.

בתכנית שושני מוצע לטפח את האוטונמיה הבית ספרית בכל המערכת ולהרחיב את איזורי

הרישום.

בהמלצות ועדת רימלט שנתקבלו על ידי הכנסת (1968) נאמר בין השאר.- "25 ח'.- רצוי להתחיל

בבדיקה מחדש של איזורי הרישום לבתי הספר היסודיים בערים, במושבות ובתחום המועצות

האיזוריות, על מנת להקדים ככל האפשר את גיל המפגש של ילדים משכבות עדתיות וסוציאליות

שונות במסגרת החינוך היסודי". המלצה זו לא יושמה.

בתכנית שושני מוצע לקיים ניסוי באשר לאיזורי הרישום בחינוך היסודי:

המלצה מסי 7_- יפו ונווה עופר - איזורי ניסוי.

איזור יפו במגזר היהודי והערבי ונוה עופר יוכרזו כאיזור ניסויי בחינוך

היסודי בשנות הלימודים תשניג-תשנ'ד, בבתי הספר של האיזור יערכו

ניסויים ביישום העקרונות וההנחות השונות שבמסמך זה (תכנית

פיתוח "אני מאמין" בית סיפרי, בחירת הורים מבוקרת

וכל תכנית לימודים אחרת שנועדה לקדם ולשפר את ההישגים

הלימודיים והחינוכיים, אשר תופעל בעיר תל אביב יפו. בשנה'ל תשנ"ד

ייושם באיזור זה העיקרון של בחירת הורים מבוקרת של בית הספר

בו ילמדו ילדיהם וכן יחלו לימודי האנגלית בכיתה א"'



הרחבת איזורי רישום ובחירת הורים מבוקרת - עמדות וטיעונים

בחירה בלתי מבוקרת

כל משתתפי הדיון דחו ללא עירעור את את האפשרות לאפשר בחירת הורים בלתי מבוקרת:

"בחירה חופשית זהו מתכון לאנרכיה".

הטיעונים נגד הרחבת איזורי הרישום ובחירה הורים בלתי מבוקרת

חיזוק מגמות הפירוד החברתי (סגרגציה)

"פתיחת איזורי הרישום תביא עלינו בתי ספר לעשירים ובתי ספר לעניים".

"המשאב המרכזי שמשפיע על איכות בית הספר הוא הרכב אוכלוסית

התלמידים. המשאב הוא אוכלוסית התלמידים ובזה עוסק הנושא של המיזוג. הנשכרים מן

הבחירה באנגליה הם הילדים שהוריהם משכילים. כלומר המעמד המבוסס הוא הנהנה מהבחירה.

המעמד הנמוך יוצא יותר נפגע. וצריך להשקיע בהם השקעה מיוחדת עודפת".

הסכנה שבבחירת הורים ללא בקרה חברתית וללא תכנית נ?קפת לשיפור בתי הספר.

"בחירה לבד לא רק שאינה מספקת אלא שהיא מסוכנת. היום הבחירה קיימת

לבני עשירים, המסוגלים לעבור דירה לאיזורים בהם יש בתי ספר טובים יותר"

המצב הקיים משמעו שוויוו

"במצב הקיים היום מבחינת הבחירה, כל אזרח, כל הורה, עומד על בסיס שוויוני עם

עמיתיו, חבריו ההורים והתלמידים".

מוכנות החברה ומרכזיות תפקידה של המדינה

"בחברה שלנו שעדיין לא גמרה את כל הבעיות שלה לא רק של האינטגרציה -

ספרדים אשכנזים - יש חוק והמדינה אומרת: אני קובעת בשבילך לאיזה בית ספר לשלוח את הילד

שלך; אני קובעת איזה חינוך לתת לילדים שלך; אני קובעת בשבילך את הדבר המרכזי והחשוב

ביותר בחייך. היום המערכת עדיין לא בשלה לשינוי המוצע".

אפליה בקבלה לבתי הספר

"כאשר אתה פותח איזורי רישום יהיו ילדים שלא יזכו בעדיפות אותה בחרו כראשונה.

בחירה שניה אינה בחירה כלל. פתיחת איזורי רישום מפלה ילד שקיבל בחירה ראשונה לעומת ילד

שקיבל בחירה שניה ושלישית".

פרוטקציה ומרירות

"ויסות על ידי העיריה בהעדר איזור רישום חד מוסדי יהיה פתח לפרוטקציה,

לשחיתות ולמרירות. בפניות לערכאות, אם תהיינה, ינקטו רק אלה המסוגלים לכך מנטלית

"מתכון לאסון חברתי וחינוכי" - הערות לתכנית שושני)



הטיעונים בעד הרחבת איזורי הרישום ובחירה מבוקרת

מוכנות החברה והשיניים שחלו בחברה הישראלית מאז תחילת הרפורמה

"החברה הישראלית בכללה עברה שלבי התפתחות אנחנו לא מקבלים היום דברים

כמובנים מאליהם. לא בפוליטיקה, לא בבריאות לא בשירותים הציבוריים אז מדוע שגם בחינוך לא

ניתן להורים לומר את דברם!"

הרחבת האינטגרציה

"בחינוך היסודי אין אינטגרציה כל בתי הספר הם איזוריים, וכל הגנים הם שכונתיים.

בחטיבה העליונה אין אינטגרציה. הרחבת איזורי רישום בשילוב בחירת הורים בין בתי הספר

באיזור המורחב תאפשר אינטגרציה בבתי ספר יסודיים שהיום הם הומוגנים"

גישור פערים

"לבחירה שאינה מבוקרת יש יתרונות חינוכיים, אבל יש בה גם סכנות חברתיות.

צריך להפיק מודל שיהיו בו היתרונות של בחירה בלי החסרונות. מטרת הבחירה המבוקרת באה

לקדם שכבות נחשלות, כדי להעמיק את האינטגרציה, כדי לנסות לגשר על פערים במקומות שהם

עדיין קיימים".

בחירה ומעורבות

"בחירת הורים מעודדת מעורבות הורים"

בינוניות החינוד

"חובת איזורי הרישום מובילה לבינוניות כי בית הספר יודע שהוא מקבל

אוטומטית את תלמידיו מאיזור הרישום ולא מוטלת עליו החובה להוכיח את איכותו והישגיו".

תפסיד המדינה וביטול האפליה השרירותית

" המצב היום יוצר אפליה שרירותית. ואילו בשיטה של הרחבת איזורי הרישום

ילד יוכל להתקבל לבית הספר לפי כישוריו, לפי טעמו, לפי תכונותיו ולא לפי מצב כלכלי או

חברתי.

המדינה לא יודעת יותר טוב מהאזרח מה טוב לאזרח. הסיכוי שהמדינה תטעה כשתבא לקבוע הוא

יותר גדול מאשר כל תלמיד והורה"

התנאי - קיומה של תשתית מתאימה.

"מרגע שיש בתי ספר עיוניים הפרוסים בכל העיר אין לי בעיה עם פתיחת

איזורי רישום".



הרחבת איזורי רישום ובחירת הורים מבוקרת- מסקנות והמלצות

השילוב החברתי - עקרון מחייב ומנחה.

תכנית הרפורמה אשר גובשה בוערת החינוך של הכנסת ואושרה על ידי הכנסת ומשרר החינוך לפני

כ 25 שנים זכתה לביקורות ונחלה הישגים רבים. האינטגרציה החברתית כיסוד החברתי של

הרפורמה הפכה להיות שם נרדף לשינוי ולרפורמה. כל שינוי במבנה מערכת החינוך של ישראל,

נסיון פדגוגי או עצמאות חינוכית חייבים לענות על עקרונות חיסור של החברה הישראלית והם:

שילוב חברתי, חיזוק הנזקק ועידוד בעלי היכולת.

הרחבת תחומי חאינטגרציח, מציאת דרכים חדשות ונוספות

לחעמקתה ויצירת תחומי שיתוף ושילוב לימודיים וחינוכים בין תלמידים מרקעים שונים במסגרת

בית הספר (אינטגרציה תכנית).

א. המאמץ

ועדת החינוך שבה ומאמצת את המלצת הכנסת וועדת רימלט לפיה "רצוי להתחיל בבדיקה מחדש

של איזורי הרישום לבתי חספר היסוריים בערים, במושבות ובתחום המועצות האיזוריות, על מנת

להקרים ככל האפשר את גיל המפגש של ילדים משכבות עדתיות וסוציאליות שונות במסגרת

החינוך היסודי".

ועדת החינוך והתרבות מאמצת את מסקנת ועדת קשתי על פיה:

יש "להגביר את המאמץ לפתח בתי ספר יחודיים שבסיס פעולתם איזורי. לסייע לבתי הספר

האיזוריים לפתח את יחודיותם מבלי לפגוע במשימות היסוד כגון אינטגרציה וקליטת

עולים....להקצות משאבים ולפתח את יחודיותם של כל בתי הספר באותו ישוב או באותו איזור

מורחב, במידה שוה ככל האפשר. לאחר שכל בתי הספר באותו ישוב או באיזור המורחב פתחו את

יחודיותם, לאפשר לתלמידים המעונינים לבחור בבית ספר אחר..."

ב. הצעת ניסוי

לשם בדיקת השלכות וההישגים של הרחבת איזורי הרישום ובחירת הורים מבוקרת ממליצה ועדת

החינוך של הכנסת למשרד החינוך והתרבות על עריכת יוזמת ניסוי ארצית לשם בדיקת התכנית.

הניסוי יכלול דגמי ישוב שונים - שיבחרו להכלל בניסוי ושהביעו רצונם להשתתף ביוזמה - השונים-

זה מזה בהרכבם החברתי, המייצגים חתכים אופיינים של החברה הישראלית ויעמדו בעקרונות

שנקבעו במסמך זה.

ג. עקרונות הניסוי

ועדת החינוך והתרבות ממליצה על העקרונות הבאים בקיום הניסוי:

איזורי מגורים וישובים המוגדרים כ"חלשים" כדי להפכם לאיזורים אטרקטיבים מבחינה חינוכית,

חמושכים אוכלוסיות חזקות.

איזורי רישום מורחבים בעלי אוכלוסיה הטרוגנית



ב. יוקצו משאבים לפתוח ייחודיותם של כל בתי הספר באותו ישוב, או באותו אזור מורחב,

במידה שווה ככל האפשר. לאחר שכל בתי הספר באותו ישוב או באיזור המורחב, פיתחו את

יחודיותם, יוכלו תלמידים מעונינים לבחור בבית ספר , תוך שמירה על התנאים האלה:

א. יפותחו פעולות של יעוץ, ליווי, בקרה והערכה לתהליך יצירת

הזהות היהודית של בית הספר במשותף עם הרשות המקומית

והקהילה.

ב. ההשמה לבית הספר תנוהל ותפוקה על ידי הרשות המקומית

ומשרד החינוך והתרבות, כדי לוסת את תנועת התלמידים בהתאם

לאילוצים הפיזיים וכדי לקיים מדיניות של אינטגרציה. תוך הימנעות

ככל האפשר ממיון פנימי של תלמידים למסגרות לימוד הומוגניות,

נמוכות, העלולות לתייג את משתתפיהן.

ג. קבלת תלמידים מרמות כישורים, הישג או קבוצות חברתיות שונות

בשיעור דומה לקיים באיזורים מהם באים התלמידים ובתנאי שיש

לתלמידים כישורים התואמים את ייחודיותו של בית הספר.

(ממסקנות "הועדה הציבורית לבדיקת מעמדן של מסגרות החינוך העל איזוריות" - "ועדת קשתי")

ד. תהליך השואת בתי הספר באיזור הרישום המורחב יחל בבתי הספר

"החלשים". בית ספר חלש יגבש את זהותו היהודית ויפתח לרישום

לפני שאר בתי הספר באיזור כדי להעניק לו עדיפות מתקנת בתחרות

החינוכית שתתפתח באיזור עם הרחבת איזור הרישום. יכולה הרשות

המקומית לפעול למען שינוי ואיזון מבנה אוכלוסית התלמידים

באיזור הרישום.

ה. בתהליך ניתן לשלב חלופות נוספות (ובלבד שהן עונות ליעדים

ולעקרונות שיקבעו) דוגמת הצעת פרופ' אדלר :"כל אחת מן חטיבות

באיזור תהיה יחודית (יהדות, ספורט, אמנויות) התלמידים ילמדו

בחטיבות היחודיות למעט יום בשבוע, בו כל התלמידים מכל

החטיבות , המעונינים בספורט יזרמו לחטיבה אחת וכן תלמידי

היהדות והאומנויות. זה ניתן לביצוע בעיירות פיתוח מכיון שברובן

אין דירוג של בתי ספר".

ו. בתהליך הניסוי יבדקו אפשרויות ישום שונות לשם השואת הישגים

וקשיים ובהם-. הרחבת איזורי רישום ללא פיתוח אוטונומיות בית

ספריות, הרחבת איזורי רישום ופיתוח אוטונומיות בית ספריות וכוי.

ד. קידום החינוך והעמקת האינטגרציה

תכנית בחירה מבוקרת נועדה לקדם אינטגרציה וולנטרית, המהווה רובד עמוק יותר של שיתוף

פעולה בין התלמידים מעבר לאינטגרציה המחייבת (אינטגרציה כפויה) הנוהגת היום. התפיסה

והתכניות הניגזרות ממנה הוגשו לראשונה למשרד החינוך ע'י הפרופ' רינה שפירא.

א. אי סלקטיביות של בתי הספר. בתי הספר יקבלו תלמידים ללא

מבהני כניסה. הקריטריונים לקבלת תלמידים יהיו מנהלים, ומטרתם

לשמור על איזון בכל בי'ס וכיתה בין בנים ובנות ובין קבוצות

אוכלוסיה שונות. מנגנון זה הוא שמבטיח שילוב קבוצות אוכלוסיה

שונות באותו בי'ס וכיתה. הקבלה לבית הספר לא תעשה על ידי

המוסד עצמו. "התלמידים בוחרים בבית הספר ולא בית הספר

בתלמידים"

ב. אינפורמציה לגבי הבחירה בביה'ס. כל התלמידים יקבלו מידע

מלא, אמין מדויק לגבי ביה'ס המוצעים להם. ולגבי שיטת הבחירה.

יושקעו מאמצים מיוחדים בהגברת המודעות של קבוצות חלשות

לנושא, על מנת שהכל יוכלו לקבל החלטות על בסיס של אינפורמציה

מלאה. מנגנון זה מונע מצבים שרק המבוססים מנצלים את

האופציות הקיימות.

ג. הבטחת אלטרנטיבות אמיתיות. על בתי הספר העומדים לבחירה

להיות בעלי הדגשים שונים - אך שווי ערך ויכולת בעיני התלמיד כדי

שיהוו אלטרנטיבות בנות תחרות. לשם כך יושקעו מאמצים ניכרים'

לשפר את בתי הספר אשר אינם יכולים כיום למשוך אליהם

תלמידים.

ד. בבתי הספר במקומות בהם יורחבו איזורי רישום ותונהג בחירת

הורים יבוטלו ההקבצות הממיינות. כדי להבטיח את האינטגרציה

במסגרת הכיתות ההטרוגניות תוך מתן כלי הוראה יעילים למורים

להתמודד עם אתגרי הכיתה ההטרוגנית לשם ישום האינטגרציה

הוולנטרית המבוססת על תחומי ענין, לימוד וידע המשותפים לכלל

התלמידים שבחרו בבית הספר.

ד. תהליך הקבלה לבית הספר.

1. כאמור לעיל לא יטול בית הספר שום חלק בתהליך קבלתם של התלמידים ללימודים. תהליך

המיון יהיה ממוחשב. הקריטריונים לקבלת תלמידים לבית הספר באיזור הרישום המורחב יהיו

מנהליים בלבד כגון.- איזור המגורים, מין הילד, עולים או ותיקים, או כל קריטריון מנהלי אחר

שיאושר על ידי הרשות ובלבד שלא יהיו אלה קריטריונים הממיינים תלמידים על פי הישגיהם.

הרשות תפנה לבית הספר תלמידים מקבוצות חברתיות שונות, בשיעור דומה לקיים באיזורים מהם

באים התלמידים.

2. בית הספר יקלוט תלמידים כמידת הקיבולת שניקבעה לו. היה ונרשמו לבית הספר תלמידים

מעל ליכולתו של בית הספר לקלט ידחו מבית הספר תלמידים אשר יבחרו באקראי על ידי המחשב

המרכז את מערכת הרישום. וללא התערבות חיצונית.



3. יוקמו ועדות עירעורים ישוביות או איזוריות לטיפול בפניות מיוחדות.

4. משרד החינוך והרשויות המקומיות שירצו בכך יציגו בפני ועדת החינוך של הכנסת מודלים

נוספים לקבלת תלמידים לבתי הספר באיזורי הרישום המורחבים שאין בהם פגיעה בתלמידים.

ה. מעקב וללוי

1. תמונה ועדה אשר תבדוק אחת לשלש שנים האם מסגרות החינוך באיזור הרישום המורחב אכן

מממשות את מדיניות האינטגרציה. תוך מעקב אחר השינוייים הדמוגרפים וישום עקרונות השילוב

החברתי שנקבעו.

2. הועדה ממליצה למשרד החינוך להקים ועדה מייעצת שתורכב מנציגי המשרד, מורים, אנשי

חינוך ומחקר, ונציגי הרשויות המקומיות. תפקיד הועדה יהיה ללוות את מהלך הניסוי ולבדוק את

ההתקדמות לקראת המטרות והיעדים שהוגדרו.

סיכום

א. מסמך זה סוקר בקצרה את הנתונים הקיימים במערכת החינוך, מציג חלופות למצב הקיים

(פתיחת איזורי רישום ובחירה חופשית, הרחבת איזורי רישום ובחירה מבוקרת), ומציג הבעיות

השונות וכן את העמדות בעד ונגד כל הצעה.

ב. נושא פתיחת איזורי רישום חינו המעטפת המבנית והאירגונית. כדי להשלים את התמונה

החינוכית בקטע זה תקדיש ועדת החינוך את הסידרת הדיונים הבאה לנושא תפקודו, אמצעיו

וזהותו של בית הספר במסגרת איזור הרישום המורחב, האוטונומיה הבית ספרית.