הכנסת השלוש-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 53

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום שלישי. י"ח בשבט התשנ"ג (9 בפברואר 1993). שעה 11:30

נכחו;

חברי הוועדה; היו"ר א' בורג

שי יהלום

אי יחזקאל

די איציק

י י בא-גד

ו י צאדק

מוזמנים; חה"כ ר' נחמן

מ' ינון - יו"ר רשות השידור

א' נדב - מנהל הרדיו

נ' כהן - היועה"מ לרשות השידור

ש' קור - מישנה ליו"ר רשות השידור

אי כהן - דוברת רשות השידור

ש' בן-צבי - חטיבת השידורים לחו"ל

מי פרידמן - יו"ר ועדי העובדים

א' גויטין - חבר ועד

ג' טרייבר - דובר משרד התקשורת

מ' רפאלי - יועצת שרת החינוך לעניני תקשורת

מזכיר/ת הוועדה; י' גדלי

קצרנית; ת' בהירי

סדר-היום; הערכות רשות השידור לערוץ השני

רשת רקע

עיצומי העובדים ברשות השידור



הערכות רשות השידור לערוץ השני

רשת רקע

עיצומי העובדים ברשות השידור

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך של הכנסת. הנושאים שעל סדר-יומנו:

הערכות רשות השידור לערוץ השני. במסגרת זו נעסוק בשני נושאים נוספים: השידורים

לעולים ושידורים בשפות זרות, וכן בהיערכות הרדיו. אני מבין שבהתערכות שרת החינוך

נפתרה חלק מבעיית עיצומי העובדים ברשות השידור.

עיצומים הם דבר שוטף וכן היערכות הרדיו, אך עומדת להתחולל רעידת אדמה גדולה

בכל שוק התקשורת. הכבלים נכנסו כמעט לכל בית, הערוץ השני ייכנס עם הפרסומות שלו

ותכניות רבות בעברית, ואתם יודעים שתכנית בשפה מקומית תמיד יותר אטרקטיבית מתכנית

מיובאת. אתם הערוץ הממלכתי, ואתם חייבים להיערך לכך. השאלה היא, האם יש לכם

איסטרטגיה של התמודדות עם מהומת התקשורת האדירה אשר עומדת להתחולל. מה יהיה אופי

הערוץ הממלכתי - האם יהיה ערוץ איכות שינסה להתחרות עם הערוצים המסחריים, או שגם

הוא ינסה לעבוד על הרמה הפופולרית-פופוליסטית, ואיני אומר זאת רק במשמעות

השלילית.

מבנה היחסים הפנימיים בתוך הרשות, העובדה שיש בה 13 ועדי עובדים, מסבירים חלק

מאי יכולת העבודה שלה. זהו חלק מעבודתה השוטפת של ועדת החינוך, ואנו רוצים לדעת

היכן הדברים עומדים וכיצד אתם נערכים לקראת העתיד. אני רוצה לשמוע, מה אתם

מתכוונים לעשות כדי להתאים עצמכם למהפיכת התקשורת, ואת אמנון נדב אנו רוצים לשמוע

בנושאים הנוגעים לרדיו, ואשר מטרידים מאד את חברי הוועדה.

אנו מודעים למהפיכת התקשורת, וכבר כמה שנים אנו נערכים לה. חלק מהנושאים כבר

הוסדרו והם גלויים לעין, וחלק טרם הסתדרו מסיבות שחלקן תלויות וחלקן אינן תלויות

בנו.

עוד בשנה הנוכחית יופעל הערוץ השני, שמאחורי הפעלתו יעמדו מאות מליוני

דולרים, וזאת בנוסף ל-30-40 ערוצי הכבלים אשר מגיעים כבר היום ל-45% מהבתים.

מתי הם אמורים לכסות את כל הארץ?

עד אמצע 1994.

האם נגיע לפריסה של 70-80% בשנה הקרובה?

כן.

כמו-כן עומדות לפעול כעשר תחנות רדיו פרטיות אזוריות.

האחת אשר שואלת, לשם-מה צריך רשות שידור ממלכתית.

עובדה היא שבאמריקה אין רשת שידור ממלכתית אלא רק מסחריות, כולל ה-N.P.S.E

וה-S.B.P, אשר מתקיימת מכספי תרומות של הצבור. עובדה היא שהדמוקרטיה האמריקאית

מתקיימת היטב גם ללא רשת שידור ממלכתית. לעומת זאת, בכל מדינות מערב אירופה שהן

המודל שלנו, יש תחנת שידור ממלכתית. כך הדבר גם ביפאן וגם בכל מדינות מזרח

אירופה. כלומר ברוב המדינות המודל הזה קיים, ואחריו אנו הולכים.

יש מדינות בהן השידור הממלכתי החזיק מעמד מול השידור המסחרי, ויש מדינות בהן

הוא התמוטט. הכל תלוי בשאלה, כיצד הוא נערך, אלו משאבים היו לו וכיצד המדינה

התייחסה אליו. למרות הקשיים שיש היום ל-בי .בי .סי באנגליה, יוקרתו גבוהה.

באיטליה היתה תקופה בה השידור הממלכתי כמעט התמוטט, כאשר התחנות המסחריות החלו

לשדר תכניות בהן עקרות בית שהתפשטו קיבלו מקררים. כאשר הבינו שהם הולכים לקראת

אסון, אזרו עוז ועשו את מה שהיו צריכים לעשות. כתוצאה מכך התאוששה תחנת השידור

הממלכתית, אם כי מצבם של היריבים המסחריים שלה טוב אף הוא.

היו"ר א' בורג;

מהו שיעור צפייה טוב?

א' מקל;

בבלגיה, למרות שהשידור הממלכתי בצרות, אחוז הצפייה הוא 30. הבעיה שם נובעת גם

ממיקומה של בלגיה החשופה לתחרות ערוצים מכל מדינות אירופה, וגם בגלל הפיצול בין

שתי שפות. 30% צפייה נחשב כאחוז נמוך.

מהו המצב במדינת ישראל? לדעתי יש מקום ויש חשיבות לשידור הממלכתי בישראל, כי

רק השידור הממלכתי ימלא את המשימות שהמדינה רוצה בהן. הערוץ הממלכתי הוא אשר צריך

לשדר אקטואליה מהימנה ומאוזנת. מדובר גם על משדרי איכות בתחום האקטואליה, ועל

תכנים ממלכתיים כמו עליה וחינוך. השקענו 400 אלף דולר בסידרה "גחלת לוחשת", כי

ראינו צורך לשקף את ההתעוררות היהודית הלאומית בברית-המועצות ובמדינות חבר העמים.

גורם מסחרי יעדיף לקנות עוד פרק של שושלת. השקענו 2 מליון שקל להפקת הסידרה על

יהדות ספרד. שום גורם מסחרי לא היה עושה זאת. חייבים לשמור על השידור הממלכתי מכל

משמר, והיום הוא נמצא בסכנה גדולה.

מה שמשותף לערוץ המסיורי ולכבלים, שכולם פועלים על-פי רצונותיו של המפרסם.

המפרסם רוצה לענות על המכנה המשותף הנמוך ביותר, משום שהוא קיים כדי להתפרנס.

היו"ר א' בורג;

הוא רוצה לענות על המכנה המשותף הרווחי ביותר.

א' מקל;

הוא לא קיים כדי לשרת מטרות ממלכתיות. הוא רוצה להרוויח, וזה דבר לגיטימי.

גם ערוצי הרדיו המסחריים יעסקו בעיקר בשידור מוזיקת פופ ובמבזקי חדשות קצרים.

ברור שהם לא יקימו רשת למלחמה בתאונות דרכים או בשפה הרוסית. לכן צריך לשמור על

תפקידו של השידור הממלכתי.

אנו נערכים לשינוי הצפוי כבר כמה שנים. תמיד היינו בעד שבירת המונופול ובעד

תחרות. אנו סבורים שתחרות תבריא את רשות השידור. יחד עם זאת, קיבלנו פסק-זמן

מסוים כל עוד לא קם הערוץ השני. בנקודת הזמן בה אנו נמצאים היום, אפשר לומר

שהצלחנו להשיג כמה הישגים, אם כי יש כמה תחומים בהם אנו לוקים שלא באשמתנו.

אתחיל בחצי הכוס המלאה, הצלחנו לעשות את הדברים הבאים; בתחום הטכנולוגי רזיה

פיגור נורא בטלוויזיה. הבעיה נפתרה בשנתיים האחרונות, הוכנס ציוד הE.N.G-

המודרני וניידות השידור. נעשתה האחדת ציוד בכל יחידות הטלוויזיה.



היו"ר א' בורג;

לא משתמשים יותר בפילם?

א' מחל;

משתמשים בפילם במקום שצריך להשתמש בפילם.

נדמה לי שאפשר לומר בבטחון שרמת הציוד אצלנו אינה נופלת מזו הקיימת במדינות

המתקדמות ביותר במערב. השקענו מליונים רבים בציוד, ואני חושב שהצלחנו לסגור את

הפערים שהיו קיימים בעבר.

מבחינת התכנים, בשנה האחרונה עברנו שינוי מודע בתכני השידור, מתוך הנחה

שתפקידו של השידור הממלכתי הוא לשקף את מה שקורה כאו ועכשיו. לשדר בעברית, לשדר

על דברים אשר מתרחשים במקומותינו בתחומי האקטואליה, הדרמה, הבידור וכדי, כלומר

להעדיף את ההפקה המקומית בכל התחומים. מי שצופה היום בטלוויזיה, רואה שיש עליה

במינון של תכניות מקומיות מכל הסוגים, וירידה בתכניות קנויות. ההנחה היא שהערוץ

השני המסחרי והכבלים לא יעשו זאת.

בתחום חצי הכוס הריקה יש שתי בעיות עיקריות; ראשית, שעות השידור. לא ייתכן

שהטלוויזיה הממלכתית אשר אמורה לשקף את התכנים הלאומיים ולהיאבק באופן

קונסטרוקטיבי בערוץ השני המסחרי, תעשה זאת עם שלוש-ארבע שעות שידור ביום, בין

8.00 ל-10.00 בלילה. אנו פועלים מזה זמן רב בנסיון לקבל ערוץ נוסף, אך הדבר אינו

בידינו. אנו נמצאים במצב משונה; אנו לא שולטים במשדרים ובתדרים. אנו יכולים לעשות

זאת רק אם הממשלה תסכים לכך. ההתפתחות האחרונה בתחום זה היתה, שהגענו להסכם עם

חברת בזק המוכנה להפעיל על חשבונה ערוץ לוויני. יש לחברת בזק לווין אינטלסק

ומשיבים שאינם מופעלים כלל. יש לה שישה טרנספונדרים אשר נותנים שישה ערוצים. הם

מוכנים לא לגבות מאתנו כסף - לפחות לא בשנה הראשונה - עבור הפעלת הטרנספונדר.

היו"ר א' בורג;

כמה אתם משלמים השנה לבזק, עבור משדרים קרקעיים?

א' מקל;

35 מליון שקל לשנה. זה אמור לתת לנו כיסוי של 100 אחוז, אך ישנם מקומות בהם

ההאזנה קשה.

היו"ר א' בורג;

אם המדינה היתה רוצה לתת לכל אזרח צלחת, על מנת לקלוט את הטרנספונדרים, כמה

זה צריך לעלות?

א' מקל;

אין צורך בצלחת, משום שהשידורים מועברים בכבלים. כל מי שיש לו כבלים מכוסה

אוטומטית. גם לקבוצים, מושבים ויישובים קטנים יש היום צלחות. צלחת אחת מספיקה

עבור בנין מגורים שלם, ומחירה של צליות הוא 600 דולר.

היו"ר א' בורג;

לדעתי, יש בזבוז אדיר של אמצעים בתשלום לבזק עבור המשדרים הקרקעיים.



א' מקל;

לא זו בלבד, אנו חושבים שהגיע הזמן לפתוח את ענף המשדרים לתחרות, בדיוק במו

שמשרד התקשורת פותח לתחרות את ענף הפלאפון. לא ייתכו שלבזק יהיה מונופול, והיא

תוכל לגבות מאתנו כמה שהיא רוצה.

אם הרשיון הכללי, הענף ייפתח לתחרות.

א' מקל;

אנו מברכים על-כך. גם הערוץ השני והכבלים הם קליינט. ייצא מכרז ויתנהל

משא-ומתן. יש לנו אישור עקרוני עוד מימי השר יעקבי, אך לאחרונה קיבלנו תשובה

ברורה וחיובית גם מיושר שחל, אם כי הוא אומר שאינו יכול לאפשר לנו הפעלה ממשית של

ערוץ נוסף, עד שהערוץ השני לא יופעל במתכונתו המסחרית באוקטובר.

היו"ר א' בורג;

באיזורים בהם יש היום כבלים וערוץ שני, מהם אחוזי הצפייה בערוץ הממלכתי?

בשנה שנתיים האחרונות הפעלנו מערכת מתוחכמת מאד של סקרים. יש לנו סוקרים בשטח

ומידגם מייצג שם 1500 איש, אשר נותן לנו תמונה ברורה. למרות כל התחזיות הקודרות,

למרות הפעלת הכבלים והערוץ השני, מצבנו בסקרים הולך ומשתפר. אפשר אולי לומר

שמעולם לא היה כל-כך טוב. תכנית "מבט", שהיא הפופולרית ביותר, זוכה ל-65 אחוזי

צפייה. כאשר משדרים את "מבט", אחוזי הצפייה בכבלים שואפים לאפס.

מי ינון;

פנו אלינו ממועצת הכבלים בבקשה שנסכים להעברת "מבט" גם בערוץ הסרטים.

היו"ר א' בורג;

מה יהיה כאשר תחנת החדשות תקום?

ו' צאדק;

אתה מדבר על האוכלוסיה היהודית?

א' מקל;

אני מדבר על אוכלוסיה יהודית מעל גיל 14. יש לנו סקרים גם לאוכלוסיה הערבית.

הסקר שאני מדבר עליו מתייחס לאוכלוסיה היהודית. התכניות הפופולריות ביותר אחרי

"מבטיי הן תכניתו של גבי גזית, התכנית ייפופוליטיקה" ותכניות ליל שבת כמו זו של

רבקה מיכאלי. תכניות אלו עוברות את 50 אחוזי הצפייה, כלומר כמליון וחצי צופים.

אחוז צפיה הוא כ-30 אלף צופים.

היו"ר א' בורג;

כמה צופים בתכניות הספורט?



א' מקל;

כ-35 אחוז. כאן אין ירידה משמעותית בין התקופה שקדמה לכבלים לתקופה האחרונה.

יש לנו הסכם בלעדי עם ההתאחדות לכדורגל. התקלה בשבת האחרונה נבעה מבעית השעות

הנוספות שכנראה נפתרה בינתיים. אני מאמין שבשבת זו השידור יהיה כרגיל.

היו"ר א' בורג;

מדוע הפסקתם את שידורי ה?N.B.A-

א' מקל;

הם העמידו בפנינו דרישות שלא יכולנו לעמוד בהן, כמו הסכם שיאמר כי אנו

מחוייבים לשדר את כל המשחקים וכל הזמן. אם לא נשדר תכנית מסוימת, תיקבע פסיקה

על-ידי בית-משפט בניו-יורק, אשר תחייב אותנו.

אמרתי שאחת הבעיות שלנו היא הצורך להפעיל ערוץ נוטף. אני חושב שלמדינה צריך

להיות אינטרס לאפשר לנו שידור בערוץ נוסף. לעת עתה יש לנו הבטחה של שר התקשורת,

שהדבר יקרה כאשר הערוץ השני יפעל במתכונת המסחרית.

אני רוצה להתייחס לנושא כח-האדם ברשות; התחלנו להתמודד עם הבעיה, אך הפתרון

אינו בידינו כל עוד השכר כפוף לממונה על השכר. כל עוד חל עלינו חוק יסוד -

התקציב, בוודאי שלא נוכל לשלם את הסכומים המקובלים בסקטור הפרטי. אם הערוץ השני

ירצה לתת מחר לחיים יבין או לאחוד יערי סכום של 10,000 דולר בחודש, ההגיון אומר

שהם י ילכו. דווקא בימים אלה התחלנו בפעילות נרחבת; בעצה אחת עם הממונה על השכר,

ולאחר שקיבלנו את ברכתו של הממונה על השכר, התחלנו בשורה של פעילויות שנועדו

להביא לחתימת הסכם קיבוצי חדש, אשר ישנה את סדרי העבודה ברשות השידור.

היו"ר א' בורג;

זה י יאפשר לך ללכת בדרך של חוזים אישיים?

א' מקל;

כן. החלטנו לשכור את שירותיו של עורך-דין מיוחד המתמחה בנושאים אלה, הוא

עורך-דין נחום פיינברג מתל-אביב. יחד עם האנשים שלנו, הם אמורים להכין הצעה

להסכם קיבוצי חדש שעליו ניכנס למשא-ומתן עם העובדים.

היו"ר א' בורג;

איני מתייחס כרגע לסופר-סטרים, אלא לאנשים ברמת המפיקים. אחת הסיבות העיקריות

לכעס היא שתכניות יוצאות החוצה, וזה מעורר בעיה. יכול להיות שישנן גם סיבות

טובות להוציא תכניות החוצה, אבל מה אתה עושה עם כח העבודה ברשות, כאשר אתה מתכוון

להוציא תכניות ההוצה?

א' מקל;

המצב עתה הוא שכח העבודה ברשות מופעל באופן מלא. איני מכיר אנשים שאינם עושים

דבר.

היו"ר א' בורג;

היו אנשים שעזבו. אני רוצה לשאול את יוסף בראל, האם יש בעיה של בריחת כח-אדם

מקצועי לערוצים אלטרנטיביים?



י' בראל;

היתה בעיה בשנות השמונים, כאשר ירון לונדון ודן שילון יצאו. באומה תקופה

עודדה הרשות פרישה בתנאים מועדפים. המדיניות היתה צמצום תקנים. במשך חמש השנים

האחרונות הגענו להתייצבות, ופרט לאחד או שניים אשר נמצאים בהופשות ללא תשלום -

כמו נסים משעל שעבר לערוץ השני - אין עוד בעיה של עזיבות. ברור שברגע שיוקם הערוץ

השני, תוצענה משרות בכירות לאנשים מסוימים. אני הושב שלאהר שכמה אנשים ילכו,

יווצר איזון מסוים.

היו"ר א' בורג;

מה יכול להיות תמריץ למישהו להישאר אצלכם?

שכר טוב יותר. אנו צריכים להגיע למצב בו מרכיב השכר המועבר לפנסיה, יהיה הרבה

יותר גבוה מאשר היום. היום המרכיב שעובר לפנסיה הוא שליש מהמשכורת, כאשר שני-שליש

הן שעות נוספות, שעות כוננות, קילומטרז' וכו'. ברגע שאדם יוצא להופשה, שכרו נופל

בצורה משמעותית.

היו"ר א' בורג;

יחש לי שאלה למשה פרידמן; אתה מייצג כאן את 13 הוועדים?

מ' פרידמן;

אני לא מייצג את ועד העתונאים.

היו"ר א' בורג;

מה תעשו כאשר תצטרכו להתהרות בערוץ השני אשר ישדר 24 שעות, ובו לא תהיינה

שביתות ולא יהיו ועדים? מבנה רשות השידור, כולל הוועדים,מקשה מאד על ניהול

משא-ומתן. האם הערוץ יושני משפיע על ההיערכות היוניוניסטית שלכם?

מי פרידמן;

קשה מאד לעבוד בתוך רשות השידור כאשר ידיך כבולות. פעם אין ועד מנהל, פעם אין

תקציב, אחר-כך אין מנהלים איתנו משא-ומתן, או שאנו מקבלים מכתבים המודיעים לנו כי

אין הקצאת שעות עקב צמצומים, פעם לאור ההלטת המנכ"ל ופעם לאור ההלטת הממשלה. לא

יעלה על הדעת שאם הכנסת עובדת עד 3.00 לפנות בוקר, אצטרך לסגור את המצלמה בתום

שעות העבודה שלי. הבוקר אנו פותחים את העתון וקוראים שעומדים לבטל את האגרה.

העובדים אינם שקטים, לא משום שקיימים 13 ועדים. לדעתי זה נוח להנהלה, והיא משתמשת

בניגודים שיש בין הקבוצות השונות. אין קו מנחה.

היו"ר א' בורג;

מה הייתם רוצים שיקרה עכשיו?

מי פרידמן;

יש צורך בשינוי מערכים. הגשנו הצעה, אך שום הצעה שלנו לא נידונה מסיבות

שונות. נמצא בידי תלוש משכורת של עובד בכיר ברשות השידור, פרידמן משה. משכורתי

ללא שעות נוספות 2500 ש"ח. מתוך סכום זה יש לי הורדות של כ-1400 שקלים, והסכום

נטו בבנק הוא 1086.56 ש"ה. מה שקרה במשך השנים האהרונות לא יכול להימשך.



היו"ר א' בורג;

האם אתם נערכים למצב בו תצטרכו לשלם יותר לצלם מדרגתו של משה פרידמן, או שאתם

מביאים בחשבון את העובדה שינסו לגנוב לכם אותו?

הכנסתו של פרידמן משה, או של כל אחד אחר, היא הכנסה סבירה מאד. הבעיה אינה

בהכנסה אלא במבנה ההכנסה. לפעמים שני-שליש מההכנסה היא עבור שעות נוספות. הוא

צריך לקבל משכורת הוגנת שאינה בנויה על שעות נוספות. אגב, גם מצבו של עובד משרד

החוץ אשר יוצא לפנסיה אינו טוב. זוהי בעיה של כל המיגזר הצבורי. לשם-כך הקימו את

ועדת ז וסמן, אך דבר לא קורה כדי לפתור את הבעיה. התנדבנו בשעתו, על מנת להיות

שפני הנסיון של ועדת זוסמן. אמרנו לממונה הקודם על השכר, יעקב דנון, כי יתחיל

להפעיל את מסקנות ועדת זוסמן ברשות השידור.

היו"ר א' בורג;

היום יש נכונות לכך. גרנית רוצה להפעיל זאת על כל המשק.

א' מקל;

אנו מנסים להגיע עכשיו להסכם קבוצי הדש.

מ' פרידמן;

אנו צריכים לזכור כי מדובר ברשות ממלכתית, עם חדירה צרה מאד של חוזים אישיים.

אם נרחיב את מסגרת החוזים האישיים, נזמין לחץ לשנים הבאות. 95 אחוז מהעובדים אינם

יכולים לחתום על חוזים אישיים. כאשר לא אוכל עוד לעבוד במסגרת הנוכחית, משום

שגבי יכאב, את מקומי יחליפו בוגרי בתי הספר לצילום על-פי פרנסיס קופולה ולא על-פי

צירלי צ'פלין.

היו"ר א' בורג;

מה האלטרנטיבה שאתם מציעים?

מ' פרידמן;

ישנה מסגרת שעל-פיה אנו עובדים מזה 25 שנים. ניתן לשפר את בסיס השכר ולהשאיר

פתח צר לאותם כוכבים מעטים. אנו צריכים להיות ריאליים; הכוכבים כבר עזבו, אך אנו

סבורים שנוכל למצוא כוכבים אחרים.

י' בראל;

אורך המשמרות בטלוויזיה אינו ריאלי, גם אם הוא ריאלי לגבי כל פונקציונר אחר

בשירות המדינה. הטלוויזיה עובדת לפני 8.00 בבוקר ואחרי 5.30. משמרת של שמונה

שעות עבודה אינה ריאלית, ויכול להיות שהמשמרת על-פיה משלמים שכר צריכה להיות

ארוכה יותר. צריך למצוא את המסגרות המתאימות לשידור בטלוויזיה, והמהלך הזה נמצא

עתה בראשיתו.

די איציק;

אני מכירה את הסיפורים האלה כבר חמש שנים, מאז הייתי חברת הוועד המנהל של

רשות השידור. כמעט בכל ישיבה עלה נושא השכר, שמעולם לא נפתר. לדעתי כולם אשמים

במצב הקיים; הוועדים, ההנהלה והפוליטיקאים שהיו ויהיו שם.



אני מבקשת שוועדת החינוך תתייחס לסוגיית השכר של רשות הדדור. בסיס השכר מביא

אנשים עסוקים כל הזמן באיסוף שעות נוספות, לצורך ושלא לצורך. יש

לי רושם שאם לא נלחץ על האוצר באופן מסיבי, הבעיה לא תיפתר. 13 הוועדים גם הם

גורם מעכב.

נושא השכר הוא נושא קריטי, ואני מניח שעוד יחזור לכאן בכמה שלבים. עוד אתמול

התחייבנו בפני שר האוצר לסכם את המשא-ומתן על דעת העובדים והאוצר עד ה-1 באוגוסט.

חצי שנה נראית אולי זמן רב, אך לא לצורך משא-ומתן עם ארגוני עובדים. ברשות השידור

יש 110 אנשים אשר נמצאים בתפקידים בכירים פורמליים, ממנהלי מחלקות, דרך סמנכ"לים

ועד למנהלי הרדיו והטלוויזיה. קיבלנו את הסכמת הממונה על השכר לעבור איתם לחוזים

אישיים. מדובר ב-15 אחוז מצבור עובדי הרשות.

אני יכול להיות צלם טוב, אלך מנהל מחלקה גרוע, ולמרות זאת יהיה לי חוזה אישי

כמנהל מחלקה.

גם אנו ערים לאפשרות כזו. אי אפשר להחתים אדם על חוזה אישי, אלא אם הוא מסכים

לרותום. לדעתי, רוב ה-110 יסכימו. עשינו נסיון כזה לגבי שני מנהלים ברשות, ואני

שמח על שעשינו זאת כדוגמה נוחה יחסית. אישור חוזים אישיים כרוך כמובן בוויתור על

קביעות. רוב המנהלים הם אנשים בשנות החמישים שלהם, והם צריכים להביא בחשבון שבתום

הקדנציה, הם עלולים להישאר ללא עבודה. יש צורך בחוזים אישיים, כי המערכת היצירתית

של רשות והשידור אינה דומה למערכות אחרות. גם חוק רשות השידור מכיר ביחודיות רשות

השידור. גם את סעיף 24 של חוק רשות השידור אפשר לפרש באופן שייאפשר חוזים אישיים

שונים ממה שמקובל במשרדים אחרים. בעית הקביעות קיימת רק לגבי האנשים שיעבדו

בחוזים אישיים.

משה פרידמן הקריא כאן רק את חצי התלוש. בחודש האחרון עברתי על פלט המחשב של

שכר העובדים, ואני יכול לומר לכם כי רבים מאלה היושבים כאן היו שמחים לקבל שכר

דומה. יש אנשים שקיבלו בחודש האחרון שכר הגבוה פי שניים משכרו של חבר-כנסת. אני

מדבר על השכר ברוטו. כדי לקבל משכורת סבירה ולהתרושב בפנסיה, הם יצטרכו לוותר על

חלק מהשעות הנוספות. העובדים לא יוכלו לקבל את כל מה שהם מקבלים היום, ובנוסף

לכך להבטיח שכל זה יכנס לחישוב הפנסיה. לא יוסיפו לנו עוד מליוני שקלים כדי

להסדיר את הענין. מדובר על תמרון בתוך מערכת הכספים הקיימת היום. בחשבון שוטף,

אנשים יצטרכו להסתפק בשכר נטו נמוך יותר, כדי להבטיח פנסיה טובה יותר כאשר יפרשו.

באתי ממערכת בה הקביעות בעבודה היתה ערך עליון, למרות זאת אני רוצה לקבוע כי

תקשורת וקביעות אינם הולכים ביחד. במערכת שאתם מייצגים נוצר מצב של אינטרס

מובנה של ועדים ושל כוכבים למיניהם, וכמעט שלא ניתן לשנות בה דבר. הלוואי והייתי

מאמין כי ניתן יהיה להגיע למבנה שכר אחר עד חודש אוגוסט. יש לי יסוד להניח

שלפוליטיקאים יש אינטרס שהמצב ברשות השידור ישאר כפי שהוא היום. זוהי מערכת

שהפוליטיקאים רואים בה שדה משחק נוח עבורם. כאשר אתה מכלה את פניהם של שרי

האוצר, החינוך והתקשורת, הם יאמרו לכם לבוא כל יום. הפוליטיקאים מהווים היום אבן

נגף להבראת מערכת היחסים והעשייה האמיתית ברשות השידור. אלוהים עדי שאני חושש שמא

הרשות תשקע בגלל הפוליטיקאים.

המערכת כולה חייבת לעבור שינוי, וזה מחייב קודם כל את הוועדים. אתם צריכים

לומר אם אתם מוכנים לגלות נכונות ואומץ-לב גם כאשר הדבר מגיע למניין הוועדים

שלכם. אני יודע שמשה פרידמן נחשב לבחור רציני וצלם טוב, ואתה צריך לגלות

אומץ-לב בכל הנוגע לפעולת הוועדים. מצד שני, גם ההנהלה צריכה לגלות אומץ-לב ולומר

מהם הצרכים שלכם מבחינה תקציבית. אני יודע שלפני כמה שנים היה לרשות עודף תקציבי



אשר נלקח. צריך למצוא דרך להחזיר את הכסף לרשות, על מנת להבריא אותה. ההנהלה גם

היא צריכה לגלות אומץ-לב ולומר מהי תכנית הפעולה שלה. בינתיים אתם פועלים על-פי

שיטה של כיבוי שריפות, וזה מתאים למי שרוצה לכוון אתכם לכך.

אני מציע ליושב-ראש הוועדה להקים ועדה של שלושה-ארבעה חברי-כנסת, אשר תלווה

מבחוץ את עבודת המהלך. אם בחודש אוגוסט לא תבואו עם תוצאות אמיתיות, לא ישתנה דבר

גם עד אוגוסט שלאחריו. אני מתנגד לחתימת חוזים אישיים עם 110 עובדים. בסופו של

דבר תיווצרנה שתי קבוצות עובדים, עם כל המתחים שעלולים לנבוע מכך.

היו"ר א' בורג;

חברת החדשות החדשה תשנה את הז'אנר של החדשות בישראל. הם יפנו יותר לסקנדלים

ונושאים אטרקטיביים אחרים, על מנת למשוך את הפרסומות, בעוד שאתם רוצים לשמור על

ארשת ממלכתית. כיצד אתם נערכים לשינוי בתפיסת החדשות?

י' בראל;

גם חברת החדשות ביקשה מנקדי שיכין לה קוד התנהגות. איני חושב שנושא החדשות שם

יהיה פרוץ. איני מאמין שחברת החדשות תוכל לשדר אותה כמות חדשות. אנו נוכל לשדר גם

יותר פריצות של חדשות אל תוך תוכניות אחרות. היום אנו פורצים רק בשעה 8.00 בערב.

היו"ר א' בורג;

זוהי מתכונת של כותרות החדשות, אבל אינך יכול לפרוץ אל תוך הערוץ במהלך תכנית

אחרת.

י' בראל;

אנו משתדלים להגיע להרמוניה עם הטלוויזיה החינוכית, על מנת שנוכל לפתוח את

השידורים שבין 2.00 ל-5.00. אם נגיע לכך, נשדר מהדורת חדשות נוספת בשעה 2.00.

תחנת החדשות תיבנה את המהדורה שלה על יותר כוכבים ופחות כח-אדם. זה דבר שעולה

כסף רב. החדשות הן ההפקה היקרה ביותר בכל תחנת שידור, ואיני מאמין שבשלב ראשון

יוכלו להגיע לרמה בה אנו נמצאים היום, אלא אם יצליחו לחטוף לנו אנשים כמו אהוד

יערי. איני חושב שיש רבים בארץ, נוצצים, חכמים ובקיאים כמוהו בתחום הזה. אנו

מנסים לחזק כנגה מדורים בתוך מחלקת החדשות. האמינות של חדשות הטלוויזיה היום היא

גבוהה מאד, והצפייה היא פועל יוצא של האמינות. גם "ערב חדש" לא גנב את הצפייה

מאתנו. אנשים אינם מוותרים על "מבט". אני מאמין שאנו יכולים להתחרות, בעיקר אם

נשדר יותר מהדורות חדשות.

היו"ר א' בורג;

אתה צריך להיות גמיש בלוח השידורים שלך, דבר שאינו קיים היום. הצד השני בונה

הרבה מאד על הפרסומת סביב החדשות. הם ישקיעו אנרגיה בחדשות, כי חדשות טובות

תמשוכנה אליהם הרבה כסף.

י' בראל;

השאלה היא, מה יהיה מצבו של הערוץ העומד לרשותנו. הכל תלוי בהבנה אליה נגיע

עם הטלוויזיה הלימודית והטלוויזיה הערבית. חייבים להתחיל את השידורים בעברית כבר

בשעה 7.00 בערב.

היו"ר א' בורג;

צריך לשמוע כיצד אתם נערכים יחד עם הטלוויזיה החינוכית. מבחינתי אתם אותו

ערוץ.



אמנון נדב, אנשים אינם מודעים לכך שאנו הולכים גם לקראת מהפיכה גדולה ברדיו.

אתם אמנם מהווים בן-זקונים בתקציב...

א' מקל;

120 מליון שקל זה לא כסף קטן.

היו"ר א' בורג;

זה קצת פחות משליש מתקציב רשות השידור.

אי נדב;

אנו הולכים עכשיו לקראת התייעלות; יותר עבודה עם פחות אנשים.

היו"ר א' בורג;

אנו מעונינים לשמוע ממך פרטים כלליים על היערכות הרדיו; אנו הולכים לקראת

המוניות גדולה של הרדיו המקומי והאחר. כיצד אתם נערכים לכך? אנו חייבים לשמוע מכם

מה קורה עם השידורים בשפות זרות. אנו יודעים שיש רשתות שאין בהן עבודה ויש בהן

אבטלה סמויה. דיברנו בשעתו על מה שקורה ברשת אי. מה קורה אצלכם?

אי נדב;

שידורי הרדיו זולים בהרבה משידורי הטלוויזיה. אם בטלוויזיה נזקקים לאיכויות,

ההיערכות הנכונה של הרדיו היא כמותית. אם בטלוויזיה הדירוג הוא דבר חשוב, ברדיו

הוא דבר חשוב פחות.

אי יחזקאל;

בארה"ב יש תחנת רדיו אחת על כל 40 אלף מאזינים.

א' נדב;

זהו מוצר זול. אפשר יהיה להגיע אולי אפילו לתחנה על כל 10 אלפים מאזינים.

הגבול הוא הנקודה בה זול יותר לשלוח קלטת שידור לכל מאזין במקום לשדר ברדיו.

התחלנו את ההיערכות הנכונה כבר לפני ארבע שנים, והכנסנו סדר בתכניות. היום אתה

יודע שיש תחנה המספקת לך חדשות, שיש תחנה אחרת אשר מספקת לך מוזיקה קלאסית או

מוזיקת פופ. כמו-כן ישנה רשת הפונה לקהלי יעד לא גדולים, כמו פנסיונרים. זוהי

רשת א' המשדרת ב- A.M.

אי מקל;

העובדה שישנם כבלים, הורידה את רמת ההאזנה לרדיו.

א' נדב;

הראשונים שהושפעו מהכבלים היו השידורים הקלים, כמו אלה של אלכס אנסקי

בגלי-צה"ל. קול המוזיקה והחדשות כמעט ולא נפגעו.

אי בורג;

אני כועס על שאינכם משדרים בקול המוזיקה יותר הפקות מקוריות והקלטות של

תזמורת רשות השידורא.



א' נדב;

אלה השמצות. בתחום זה לא חלה כל נסיגה, אולי יש מקום ליותר, אבל זהו נושא

אחר.

אנו עוסקים גם במשימות ממלכתיות. אם נזקקים למערכת כריזה המונית, הרדיו יכול

לספק אותה. אם יגיעו למסקנה כי ניתן גם להעניק תואר בי.א באמצעות שידורי הרדיו

ויהיה לכך קהל מספיק, נוכל לבצע זאת.

אני רוצה לקבל ממך את סיווג הרשתות ונתוני האזנה.

אי נדב;

רשת א' היא הרשת המשדרת לציבורי יעד, רשת הלחישות היא רשת ב', רשת ג' היא רשת

המוזיקה הקלה. עכשיו אנו ניגשים לטפל ברשת א', באמצעות ועדה מיוחדת. צריך כסף על

מנת להוסיף משדרים לרשת אי. גם אם נשפר את התכנים, לא נוכל לשפר את הקליטה בלי

משדרים נוספים.

היו"ר א' בורג;

האם אתה מכסה את כל הארץ באותה רמה של איכות?

אי נדב;

רחוק מכך. יש לנו משדר אחד חזק, שאיתו אני יכול להגיע גם לירדן וגם לארצות

ערביות ארורות.

היו"ר א' בורג;

למה מאזינים יותר, ל-אפ.אמ או ל-אי .אמ?

אי נדב;

שידורי ה-אי .אמ סובלים מחולשה, מאחר והם חשופים להפרעות. ה-אי .אמ עובד על

טווחים ארוכים אך לא חזקים, וכתוצאה מכך ישנם מקרים שתחנת רדיו אחרת, למשל רדיו

בולגריה, עולה על השידורים. ב-אפ.אמ הטווחים קצרים יותר, אך הקליטה נקייה יותר.

לכן עוברים ברוב העולם לאפ.אמ.

היו"ר א' בורג;

איך תתמודדו עם תחנות הרדיו האיזוריות? אגב, מתי הן מתחילות לפעול?

ג' טרייבר;

עדיין אין מועד לכך. אנו מקווים שהמכרזים ייצאו תוך חצי שנה, פחות או יותר

בצמוד להפעלת הערוץ השני. מדובר בעשרה איזורים גדולים, שיש להניח כי תפעל בהם

יותר מתחנה אחת.

היו"ר א' בורג;

מה הן תשדרנה?



ג' טרייבר;

רק חדשות מקומיות ודברים הקשורים בתחבורה ובתאונות דרכים,

א' נדב;

כאן אני נערך גם לאפשרות של נסיגה. קיימת אפשרות שכוכבי רדיו יעברו לתחנות

המקומיות.

א' מקל;

הם לא כל-כך אוהבים ללכת, הם אוהבים את השיגרה. חיים יבין כבר ארבע שנים

עוזב, ועדיין נשאר. עובדה היא שעד היום, פרט לאותו גל עזיבות בשנות השמונים, לא

עזבו אנשים. להיפך, הרבה חזרו.

א' נדב;

לרדיו יש אפשרויות של גמישות ומתן תשובה מהירה. אם תהיה תחנה מקומית אשר תשדר

מוזיקת פופ מהבוקר עד הערב, וכתוצאה מכך תרד הפרסומת המסחרית ברשת ג', אז לא נראה

את מוזיקת הפופ כמשימת חיים המחייבת היאבקות בתחנות מקומיות. בתוקף פרשנות

מרחיקת-לכת של החוק, שרי התקשורת מיעקבי והלאה - כולל השר הנוכחי - מונעים ממני

אפשרות להכנס לשוק התחנות המקומיות. החוק לצדי, ועל-פי החוק יש לי מונופול על

החדשות הארציות. התחנות המקומיות עלולות לעקוף את החוק, כפי שאנו עוקפים אותו

בנושא הקל הפתוח בחיפה. כרגע אני מחזק את החדשות ופחות מתרכז במוזיקת הפופ, כי

ברור לי שבכך תתרכזנה התחנות המקומיות.

היו"ר א' בורג;

אני רוצה לשמוע פרטים על רשת רקע ועל השידורים בשפות זרות לחו"ל.

אי נדב;

רשת רקע משדרת היום ב-12 שפות. עד לפני שנה וחצי עסקו השידורים בהסברה,

תעמולה וחדשות, גם לחו"ל וגם לעולים. אני סברתי כי מה שהרשת לעולים צריכה לשדר

הוא מה שרשת בי משדרת, אבל בשפות זרות, בתוספת מידע לצורך התערות מהירה בארץ.

היו"ר א' בורג;

האם העולה מקבל היום פחות שעות באמצעות רשת רקע?

אי נדב;

הכנסנו שינויים במערכת השידורים, כולל העברת שידורים בשפות זרות מרשת אי לרשת

רקע, אבל נאלצנו לבצע נסיגה ולהחזיר חלק מהשידורים באנגלית ובצרפתית לאורך היום

לרשת א', משום שמשדרי רשת רקע עדיין לא טובים. יש לרשת בעיות קליטה קשות מאד,

וכנראה שהעולים מבריה"מ אינם יודעים לצעוק מספיק, כדי להביא לשיפור השירות הזה.

הדפלומטים והעתונאים המקשיבים לשידורים באנגלית ובצרפתית לא היו מוכנים לקבל רמה

כזו של שידורים, והקימו כל צעקה.

היו"ר א' בורג;

מה הסר לכם, כדי לשפר את שידורי רקע?



א' נדב;

צריך לחזק ולשפר את המשדרים. מדובר בהוצאה של כמה מאות אלפי שקלים. היום חוץ

מרשתות ב' ו-ג' הנמצאות במצב של 90-95% קליטה ברוב חלקי הארץ, כל יתר הרשתות

נמצאות במצב חלש.

מ' ינון;

נחנך משדר בצפון, באיזור שאר-ישוב, אך הוא אינו פועל והיה צורך לסגור אותו,

בגלל מחלוקת בין רשות השידור לבין בזק או משרד התקשורת על התשלום. אנו טוענים

שבסכום של 35 מליון שקל צריך לשדר את כל מה שניתן לכל חלקי הארץ, ובזק רוצה תשלום

נוסף עבור כל משדר נוסף. משדרים שהושקעו בהם מליוני שקלים, נמצאים עכשיו במצב של

חוסר שימוש.

היו"ר א' בורג;

גוסטבו, אתה מוכן לבדוק את הנושא?

ג' טרייבר;

אני מוכן לבדוק את הנושא. אני מבקש לקבל את הנתונים.

היו"ר א' בורג;

המשדרים בשאר-ישוב נחנכו, הושקע בכך כסף והם אינם מופעלים. אני מבקש לקבל את

התשובה ממשרד התקשורת תוך שבוע.

אי נדב;

נוספו שתיים וחצי שעות שידור בעשר שפות, בין 7.00 ל-9.30 .זה כולל שידורים

באידיש, לדינו, רומנית, גרוזינית, בוכרית ועוד. עד לשינוי האחרון, רשת רקע שידרה

מ-7.00 בבוקר עד 7.00 בערב ברוסית, ומ-7.00 עד 9.00 באמהרית. כתוצאה מכך שהשעות

מ-7.00 עד 9.30 הועמדו לרשות השפות האחרות, הרוסית איבדה שעתיים שהועברו לשידורים

בשפה האמהרית.

היו"ר א' בורג;

האם מספר השעות נטו לא נפגע?

אי נדב;

הוא נפגע. היתה בעיה של משדרים, שאני מאמין כי פתרנו אותה בתוך רשות השידור.

בעיה אחרת שמנעה הפעלת כל השידורים קשורה לבעיית השעות הנוספות של הטכנאים. אני

מקווה כי נפתור אותה בזמן הקרוב.

היו"ר א' בורג;

האם את השעתיים האלה הם מקבלים במועד אחר?

אי נדב;

כן, הם מקבלים אותן בשידורי רקע, פלוס חצי שעה. רשת רקע תשדר מ-7.00 בבוקר עד

12.00 בלילה, וזאת ב-12 שפות. השידורים לחו"ל יותר מסובכים ומורכבים. כאן מדובר

ב-9 שעות שידור ב-14 שפות.



היו"ר א' בורג;

האם אתם משדרים בשפה הגרמנית?

אחת הטעויות הגדולות היא לא להיערך לשידורים בגרמנית. זו איות השפות החשובות

היום..

א' נדב;

אני מפריד בין השידורים לעולים לבין שידורי הסברה לחו"ל. השידורים לחו"ל הם

משימה ממלכתית שאנו לוקחים על עצמנו. יש לי עתונאים אך לא מסבירנים. מישהו צריך

לומר לי מה מדינת ישראל רוצה להסביר.

היו"ר א' בורג;

האם אתה מתכוון למשרד החוץ או למרכז ההסברה?

אי נדב;

אני לא יודע. משרד החוץ אומר כי השידורים לחו"ל חשובים מבחינה

תעמולתית-הסברתית. פעם תרם לכך כסף, עכשיו אינו תורם כסף ואינו תורם התעניינות.

איני בטוח שאנו צריכים לעסוק בכך כגוף עתונאי. בשעתו הוגדרו השידורים בערבית

כשידורי תעמולה והסברה. הסוכנות חשבה פעם שיש חשיבות לשידורים ליהודים בגולה.

אני מצפה לכך שמישהו יאמר לנו מה רוצים לשדר החוצה. אנשינו עושים כמיטב יכולתם

והבנתם ההסברתית, ובענין זה יש לי ביקורת. הושאלה היא עד כמה מותר לי לצבוע את

האינפורמציה בצבעים פסטליים. כרגע אנו פועלים על-פי אינטואיציה שמישהו צריך

להגדירה.

ש' יהלום;

האם תוכל לומר לנו משהו על שידורי קול-ישראל בערבית.

אי נדב;

הוחלט כי זהו מדיום נפרד, אך אני מספק לו את כל השירותים על מנת למנוע

כפילויות.

א' מקל;

גם שם הענין לא ברור, כי אף אחד לא קבע האם אלה שידורים לערביי ישראל, יהודה

שומרון ועזה או לערביי המדינות השכנות. אנו עושים מה שאנו מבינים, אך אי אפשר

לומר שיש הגדרות ברורות.

אי נדב;

אני מנסה לצעוק את הדברים האלה מעל כל גג בשנים האחרונות, אך אין מי שישמע.

א' מקל;

אני רוצה לחדד את מה שאמנון אמר על השידורים לחו"ל; השידורים לחו"ל הם תולדה

של מצב אנכרוניסטי. בשעתו קראו להם "קול ציון לגולה", והם היו מיועדים גם ליהודים

ברחבי העולם וגם כפעולת הסברה. הם מומנו על-ידי הסוכנות וממשלת ישראל באמצעות

לשכת הקשר. כך זה עבד במשך עשרות שנים. בשנים האחרונות איבדו הממשלה והסוכנות

ענין בשידורים אלה, והם הפסיקו להשתתף במימון. נאמר לנו; עם כל הכבוד, יש לנו

דברים חשובים יותר מאשר השידורים האלה. בוועד המנהל של רשות השידור יש אנשים



מכובדים, למשל ראש עירית יבנה, אשר אומרים כי אינם רוצים שהזקנה מיבנה תממן את

השידורים לחו"ל. אני חושב שזוהי טענה לגיטימית.

בכל העולם שידורים לחו"ל הם עסק של הממשלה. בארה"ב ה "VOICE OF AMERICA"הוא

ענין של מחלקת המדינה. לארגונה יש להם גם ערוץ טלוויזיה של הממשלה. אפשר לעשות

זאת גם באמצעות הרדיו הממלכתי, אך צריך להיות מישהו שיאמר מה רוצים. היום, איש

הישר בעיניו יעשה.

היו"ר א' בורג;

צריך למצוא אבא גם לתכנים וגם למימון.

אני חושב שהאבא מוגדר בחוק רשות השידור. את האחריות לשידורים בשפה הערבית לא

העברתי אף פעם למישהו מחוץ לרשות השידור. אני חושב שרשות השידור חייבת לשמור על

עצמאותה. אם יש צורך בקביעת מדיניות, אפשר לעשות זאת בתוך מוסדות רשות השידור.

אני מזהיר מפני החלטה שתחומים מסוימים של שידור יועברו לאחריות הממשלה, והממשלה

תקבע את המדיניות לגביהם. "קול אמריקה" אינו מצליח, משום שיודעים כי זהו שידור

ממשלתי ואנשים מתייחסים אליו בספקות. ההסברה הנכונה ביותר היא עתונאות "פרופר",

וזאת בכל שפה שהיא.

נ' כהן;

אני רוצה להביא לתשומת-לבכם, כי על-פי הפרשנות המשפטית של חוק רשות השידור,

אין מניעה מרשות המקומית לשדר במסגרת תחנות רדיו מקומיות, וכל הוויכוח עם אנשי

משרד התקשורת בנושא זה הוא על-כך שאינם מאפשרים לנו באמצעות המשדרים הקיימים,

לשדר כפי שהיינו רוצים.

אני חושב שרשות שידור ממלכתית צריכה לפעול במתכונת ה-בי.בי.סי הפועל בתנאי

תחרות גם בתחום הרדיו וגם בתחום הטלוויזיה מאז 1971. ולמרות זאת יש לו רדיו מקומי

בכל רחבי אנגליה. זה יוצר תחרות טובה ופוריה. גם בוועדת לבני הבעתי דעה דומה: אני

חושב שצריכה להיות רשות השידור במדינת ישראל צריכה להיות מסוגלת להפעיל תחנות

מקומיות.

אשר לשידורים לחו"ל, חובתה של רשות השידור לשדר ליהודי התפוצות ולשדר בערבית

לאוכלוסיה הערבית בארץ. אני חושב כמו מר בראל, כי תהיה זו טעות עקרונית, אם ניטול

מן השידור הצבורי בארץ את שתי החובות האלו. הן צריכות להיעשות לא על-ידי הכוונה

ממשלתית ולא על-ידי הכוונה מכל סוג אחר שאינו ממשלתי, אלא באמצעות המוסדות

הלגיטימיים של רשות השידור. אם יש ביקורת על הדרך בה רשות השידור משדרת ברשת רקע .

או במסגרת השידורים לרוסיה. אני חושב שצריך להשאיר לרשות השידור את החובה חזו.

אני מנהל השידורים לחו"ל ולעולים. אני חושב ששידורי הרדיו משקפים את חתך

האוכלוסיה בישראל. הרדיו עוזר לעולים בתהליך הקליטה. אנו משדרים עכשיו ב-14

שפות. אנשים אשר נמצאים שנים רבות יותר בארץ, משדרים בשפותיהם לעולים וותיקים

יותר ולכאלה שזה עתה באו. אם מדובר בהסברה ובתעמולה, אני חושב שגם זהו חלק מעבודת

העתונאות. מובן שהייתי רוצה לקבל הנחיות ממנהל הרדיו, מה עלינו לשדר. שרת

החינוך, ראש הממשלה ושר החוץ אומרים בפירוש כי השידורים לחו"ל הם הדבר החשוב

ביותר. כאשר אנו מבקשים מהם לממן את ההוצאה, אין פירוש הדבר שאנו רוצים שיכנסו

גם לתכנים.

אנו מנסים להעביר את השידורים לחבר המדינות העצמאיות של ברית-המועצות לשעבר

בשידורים חיים, ואנו משתדלים לתת להם כמה שיותר פריצות לחדשות. אנו משתדלים לעשות

זאת עם כח-אדם מצומצם יותר. אם קודם עבדו- 60 איש במחלקה הרוסית, בינתיים נשארו

38, ואנו חושבים שגם זה יותר מדי. אפשר להפעיל את השידורים לחו"ל במסגרת של



, "BROADCASTING INTERNATIONAL"כאשר רשות השידור היא המפקחת אך לא המממנת.

קיימת התענינות די גדולה בשידורים בשפה הגרמנית. שגרירות גרמניה וגם המימשל

הגרמני מעונינים מאד בשידור של חצי שעה ביום בשפה הגרמנית. הם אמרו שהרבה גרמנים

בגרמניה שומעים את השידורים שלנו באידיש. מדובר בסך-הכל על מליון שקל לשנה למסגרת

זו. גם ראש הקהילה היהודית בגרמניה אמר שלא בעיה לגייס את הכסף לשם-כך. מחר תהיה

לי פגישה עם נספח העתונות בשגרירות גרמניה בנושא זה.

אני רוצה לשאול את מיכל, מתי אמורה ועדת לבני להגיש את המלצותיה.

מ' רפאלי;

הוועדה נפגשת פעמיים בשבוע ומסכמת את החומר.

היו"ר א' בורג;

האם את רואה תוך חודש הצעה המונחת על שולחן הממשלה?

מ' רפאלי;

תוך חודש תהיה הצעת חוק ונספחים לה. ועדת החינוך של הכנסת סוברנית לדון בכל

נושא, אך אני חוששת מיצירת כפילות. לא ברור לי מדוע צריכה ועדת החינוך להתייחס

עתה לנושא השכר של עובדי רשות השידור, כאשר נפתח מסלול ישיר בין האוצר לבין רשות

השידור. גם ועדת לבני ישבה עם אנשי האוצר ואנשי רשות השידור, כדי לדון בכך.

היו"ר א' בורג;

אני רוצה שלא תהיה אי הבנה; חלק מפקידי הוועדה הם בתחום השידור. אם התחום

הזה עובר טלטלה גדולה, איננו יכולים לרוכות חצי שנה ואז לראות מה קורה. הוועדה

נפגשת עם אנשים, שומעת ומתערבת במקרה של משבר. לא נסכים לכך שחצי השנה הקרובה

תעבור, מבלי שנחזיק את האצבע על הדופק.

מ' רפאלי;

אמרה כאן חברת-הכנסת דליה איציק, שהוועדה חייבת להתייחס לנושא השכר. אם בחצי

השנה הזו הנהלת רשות השידור, הוועדים והאוצר יגיעו לפתרון, אני לא חושבת שעוד גוף

צריך להכנס לענין.

לענין השידורים לחו"ל; הנושא עלה בוועדת לבני וגם השרה התייחסה אליו. על רשות "

השידור מוטלת משימה לאומית במסגרת החוק, אך כל הגורמים שהיו צריכים להתגייס כדי

לעזור לה מבחינה כלכלית, בעצם לא עשו זאת. נוצר מצב בו הרשות צריכה לתמרן בין

המטלות שלה מבחינה תקציבית. כל פעם עליה להוסיף שידורים בשפה נוספת, וזאת מבלי

שיהיה לה תקציב לשם כך. כולנו מקבלים מכתבי פניה השואלים, מדוע לא ישדרו בטיגרית,

בניב אתיופי איור, בקווקזית או בניב הררי אחר. הסוכנות, משרד הקליטה ומשרד ראש

הממשלה, אינם מממנים את ההוצאה הנופלת על גבה של רשות השידור. לוועדת לבני תהיה

אני חושבת שהממשלה תצטרך להחליט באיזה מתכונת היא מפעילה את

השידורים האלה. יכול להיות שתחליט להפעילם במתכונת של השירות הבינלאומי של

הבי.בי.סי. זה יכול להיות חלק מרשות השידור, אך התקציבים צריכים להיות ממשלתיים.

אם ועדת לבני תמליץ, הממשלה תצטרך להחליט אם היא רוצה להקצות לכך משאבים, או שהיא

תמשיך לצפות מרשות השידור למצוא את הנתח לכך מתוך תקציבה הבעייתי.

אני רוצה להעיר הערה נוספת: קיים לחץ בנושא השפ"ב. מתי מתכוונים לדון בכך?



היו"ר א' בורג;

ביום בי.

ר' נרמן;

בתפקידי הקודם הייתי מישנה למנכ"ל רשות השידור, וביקשתי להיות מוזמן לוועדת

לבני, על מנת שאוכל להעיד בפניה על תפעול רשות השידור. כנראה הנושא מוכר לכל מיני

עתונאים שהופיעו בפני הוועדה יותר טוב מאשר למי שהיה עסוק במשך שנים בתפקיד זה,

והגיש לממשלה הצעות לרה-ארגון של רשות השידור. לצערי לא הוזמנתי לוועדה, למרות

שדיברתי עם שרת החינוך והיא אמרה שאוזמן. דיברתי גם עם יצהק לבני, ולמרות זאת לא

זומנתי. אני הושב שיש לי מצבור ידע יותר מאשר למחצית האנשים היושבים בוועדה או

שהופיעו בפניה, ואני מכיר את הצד התקציבי, את יחסי העבודה, מערכת היחסים עם

הוועדים, החוליים והדברים החיוביים ברשות השידור.

אני מבקש שיורשה לי להביא כמה הצעות שבשעתו הצעתי גם לשר האוצר, לנציב שירות

המדינה ולהסתדרות. אני חושב שהעובדים הם המשאב הגדול והחשוב ביותר שיש לרשות,

ומי שפוגע בשעות הנוספות שלהם, אינו מבין את הבסיס לתפעול רשות השידור. כל פתרון

שיושג עם משרד החינוך ומשרד האוצר לגבי נושא השעות הנוספות, לא יהיה בו כדי לפתור

את הבעיה אלא מעל פני השטח. אני מבקש לזמן אותי לוועדה, על מנת שאוכל לסייע

ולתרום לרשות.

נעשו דברים ברשות. אני הייתי זה שהביא לחתימת הסכם ה"סוני", וגם את נושא

האי.אנ.גיי סיכמתי. נושא סולמות השכר של העובדים, נושא הוועדים ותפוקת העובדים,

נושא המליאה ותפקידי הוועד המנהל, הם נושאים שטיפלנו בהם במשך שנים. אני מציע

שתישמע עוד דעה שיכולה לסייע בפתרון.

מ' פרידמן;

הנושא החשוב ביותר הוא הנושא התקציבי, אשר חייב להיות מנותק לגמרי ממערכות

אחרות. לא ייתכן שאותו סיפור יחזור על עצמו כל שנה. חייבים ללכת בדרך של תקציב

רב-שנתי ולא חד-שנתי.

היו"ר א' בורג;

אני רוצה לנסות לסכם את הדיון. מבחינת הוועדה זה היה דיון נוסף, המשך לדיון

קודם שקיימנו לפני כחודשיים, במסגרת ליווי הוועדה את רשות השידור. בינתיים נפל

דבר, וחוק הערוץ השני התקבל. אנו מקווים שיגשו למכרזים, ועד חודש אוקטובר יופעל

הערוץ השני. זו עומדת להיות שנה קשה מאד לרשות. אני קורא בעתונות כי יכול להיות

שיהיו ברשות חילופי גברא. אני מאד לא רגוע ממה ששמענו כאן. איני שקט גם נוכח

התחרות. יש ברשות השידור אנשים טובים, אנשים שהם בית היוצר של הטלוויזיה והרדיו.

אני חושב שלא קיימת עדיין תפיסה כוללת לפיה תיערך רשות השידור למאבק על אזנו

ועינו של הצרכן בישראל, לא בתחום בחדשות, לא בתחום הבידור ולא בתחום ההפקות

המקוריות. פעמים רבות אמרנו עד כמה הדבר מסובך לבנות מחדש את הפירמידה. אתם

ניצבים עכשיו במצב של שתי חזיתות שאינן משלימות זו את זו, אלא לפעמים סותרות זו

את זו. אני יודע מה קרה באיטליה, בצרפת ובבלגיה, וגם אנו עלולים להגיע למצב בו

נדשדש שנים, אם לא נערך נכון להתמודד עם המשבר.

אני מצפה בכליון עיניים לדו"ח ועדת לבני. כל חברי הוועדה יודעים את עמדתי,

שצריך לנתק באכזריות את הקשר בין הממשלה לערוץ הממלכתי. הסתיימה התקופה בה זה היה

הערוץ של בן-גוריון, אשר הופעל על-ידי יציק נבון. עדיין קיימת אוריינטציה פוליטית

בערוץ הממלכתית, והיא אינה טובה מבחינת הליך מינויים של אישים ומבחינת מעורבותם

של חברי-כנסת. אני מקווה שוועדת לבני תאפשר שינוי אשר חשוב גם בתהליך ההיערכות אל

מול הערוץ השני.



ועדת החינוך תלווה בשנה הקרובה את רשות השידור. אין לנו אינטרס להיות עוד

ערכאה, המו"מ מתנהל בין העובדים לבין המעסיקים, ולא מענין אותי אם המעסיק הוא

גרנית או רשות השידור. מצד שני, הוועדה תהיה כל הזמן עם יד על הדופק. בגלל החשש

שלי כי המצב הזה הוא ה "MAKE OR BRAKE" של הטלוויזיה ורשות השידור. הרדיו פחות

מדאיג אותי בהקשר זה.

הנקודה הבאה שהועלתה כאן היא השידורים לחו"ל של הרדיו: צריכים להיות שידורי

תעמולה של מדינת ישראל, ואתם צריכים להיות הקבלן המבצע. לא אכפת לי שיצטטו

"הרדיו הרשמי של ישראל אמר...". העמדה הרשמית שלנו צריכה להישמע בהרבה

מקומות, וגרמנית היא שפה חשובה מאד לאירופה הנוכחית. אתם צריכים להיות המבצעים

ולא קובעי המדיניות בתחום זה.

מבחן אפיקי השידור של רשות השידור, גם ברדיו וגם בטלוויזיה הוא באיכות או

פופוליזם. צריכה להיעשות הכרעה מסובכת מאד בתחום זה. אם תרצו להתחרות עם הערוצים

האחרים, ולשם-כך תבחרו בדרך של המוניות, אולי תתחרו אבל תפסידו . אם תרצה ללכת

בדרך של איכות ולא תתחרו - תפסידו משהו אחר. צריך להכריע מהי איכות בתחומים בהם

אתם יוצרים. יכול להיות גם בידור בעל איכות. אני חושב שאמנון נדב שם את האצבע על

הערוצים הממלכתיים יהיו ערוצי "נישות" ולא ערוצים

גורפים. יהיו תחומים שתוך שנתיים-שלוש לא תהיו בהם. משדר כמו "בין הכסאות" לא

יתקיים, כי ערוץ המשפחה יקח את מקומו. את ההכרעה הזו תצטרכו לקבל. בהצלחה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13.30)