הכנסת השלוש-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 50

מישיבת ועדת החינוך והו1רבות

יום רביעי. ת' בשבט התשנ"ג (27 בינואר 1993). שעה 09:00

נכחו;

חברי הוועדה; היו"ר אי בורג

י י בא-גד

ע' דראושה

שי יהלום

א' יחזקאל

לי לבנת

מוזמנים; סגן שרת החינוך והתרבות מי גולדמן

מי יבור - עוזר

ר' שיפר - מפקחת ארצית לקליטת עליה

י י קדמי - ראש לשכת הקשר, משרד החוץ

ר' זינגר - לשכת הקשר

מי אזרד - סמנכ"ל משרד הדתות

אי אור - משרד הקליטה

די הרמן - מנכ"ל רשות החינוך בסוכנות היהודית

י' וורניק - ראש המה' לחינוך ותרבות בגולה בסוכנות

מי מרדלר - אחראי על השליחים בסוכנות

די פור - ממונה על החינוך בסוכנות

חי ישראלי - יועצת בכירה למנכ"ל הסוכנות

שי לוטן - הסתדרות המורים

ר' שפירא - מועצת התלמידים הארצית

קי רנברג - " " "

י י פרנקל - הפורום הציוני

מזכירת הוועדה; י י גדלי

קצרנית; ת' בהירי

סדר-היום; חינוך במדינות חבר העמים



חינוך במדינות חבר העמים

היו"ר אי בורג;

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, בנושא חינוך במדינות

חבר העמים. לפני שניגש לנושא, יש הצעה לסדר שהיא חלק מהפרוצדורה של דיוני

הוועדה. לאחר-מכו נעבור לגופו של דיון. נבקש את הצגת המציאות מצד הגורמים הנוגעים

בדבר, דיון וסיכום.

חברת-הכנסת לבנת, בבקשה.

ל' לבנת;

אומר את דברי בצורה מאד נוקבת ותכליתית; אמש פתחנו את הרדיו, ושוב שמענו על

התבטאויותיה של שרת החינוך. לא לחינם אמרתי לפני שפתחנו את הישיבה, כי כל הגורמים

נמצאים כאן, אבל שר חינוך אין למדינה. אני חושבת שלא יכול להיות שוועדת החינוך

והתרבות תעבור לסדר-היום על עוד התבטאות, עוד עלבון, עוד שקר ועוד הטרה של שרת

החינוך והתרבות. היתה הפסקה, כדי שנוכל לעבוד, ועכשיו אנו שוב עומדים במצב בו

הדמות הכי אנטי חינוכית שאפשר להעלות על הדעת, מכהנת כשרת החינוך והתרבות. היא

מעליבה את החתיארים, משקרת לממשלה ולכנסת כאשר היא אומרת שלא דיברה עם מועמדים

לוועדה לחלוקת פרס ישראל. היא צבועה, היא מדברת על מסתערבים ועל אלף ואחד נושאים

שאיני רוצה להכנס אליהם עכשיו, ואתמול חירפה וגידפה את קודשי ישראל ומערכות ישראל

וגם את נושא הכשרות. איך היא יכולה להיות שרת חינוך?

לא יכול להיות שוועדת החינוך תמשיך בסדר-יומה השיגרתי, כאילו שום דבר לא קרה,

ולא תעסוק בנושא הזה. אני מבקשת אחת משתיים; או שנקיים עכשיו דיון בנושא זה, או

שהוועדה תתלכד סביב הודעה המגנה ומסתייגת מהתבטאויותיה של שולמית אלוני. רציתי

להציע שוועדת החינוך תקרא לראש-הממשלה למנות שר חינוך אשר יעסוק בבעיות

החינוכיות, ואם אפשר גם שר חינוך שאינו משקר - זה רצוי מאד.

היו"ר אי בורג;

אם נלך על-פי תקדימים של ממשלות קודמות, זו אינה חובה.

ע י דראושה;

ואם ראש-ממשלה מהמפלגה שלך שיקר בעבר? כמה ראשי-ממשלות בישראל שיקרו בעבר?

היו"ר אי בורג;

מכיוון שיש הסכמה שזה אינו תנאי הכרחי, אפשר להמשיך.

לי לבנת;

אני מציעה שזה יהיה שר חינוך שלא ירצה שכולנו נראה בדמותה ובצלמה של "בצלם",

שירצה שכולנו נעבור למשקפיים עגולים ולעגיל באוזן. אני חושבת שחשוב מאד שהוועדה

הזו תתלכד מסביב להודעה המסתייגת ומגנה את דברי השרה. אני חושבת שישנם חברים

בוועדה אשר יסתייגו מקריאה לראש-הממשלה למנות שר חינוך אחר, ולכן אני מציעה הצעה

אשר יכולה לזכות ברוב קולות.

א' יחזקאל;

אני חייב לומר ששרת החינוך הופכת את מלחמת התרבות שהתחילה בה למלחמת חורמה.

היא נוגעת במצבים וערכים שאני כחבר הקואליציה, כחבר ועדת החינוך והתרבות וכמצליף,

איני מוכן עוד לקבל או להבליג. אנו מתכנסים כאן מדי שבוע, כדי לדון בנושאים

אמיתיים. אנו דנים בהם בצורה יסודית ואמיתית, ויש בינינו קונצנזוס בנושאים רבים,

כאשר הגישה היא א-פוליטית. לא ייתכן שמעלינו תעמוד שרת חינוך אשר נוהגת כמצליפה



ולא כשרה. היא נוקטת בצעדים שיש להם השלכות ג0 על החינוך. אנו נמצאים עתה בתקופה

של מלחמת קיום של העם היהודי, והאשה הזו - השרה הזו - עוסקת בנושאים אשר הופכים

כל שבוע לשערוריה השבועית של מדינת ישראל.

אם תשאל אותי, מה בין זה לביו ועדת החינוך, אני חושב שהדברים שהיא עוסקת בהם

ואומרת אותם, יש לחם השלכה מיידית על נורמות התנהגות, חינוך והשקפת-עולם. כאשר

אני שולח נער בן 18 להיות מסתרעב, הסיפור הנוגע למסתערבים התחיל איתה והסתיים

בליבוביץ' - אי אפשר עוד להבליג. אנא ממך, קרא לה לכאן. הגיע הזמן שוועדת החינוך

תכניס סדר בענין, אל מול שרת החינוך. בתכנית שושני דנו דיון עניני, וגם כאן הדיון

צריך להיות עניני ולצערי גם אישי. השרה פשוט מבזבזת את זמנה של הקואליציה בענין

הזה. אני הושב שכיושב-ראש ועדה המקורב לערכים יהודיים והומניים, עליך לזמן אותה

לכאן ולקרוא לה לסדר. אשר לשאלה אם יש להחליפה או לא, נחליט בסוף הדיון.

ש' יהלום;

אני הושב שיש כאן שני מישורים: המישור הערכי והפוליטי במידה מסוימת, אשר נוגע

לכולנו, וגם לחבר-הכנסת דראושה. היום מדובר בדת היהודית, אך באותה מידה אפשר לומר

אותם דברים גם על דת האיסלם.

ע' דראושה;

נבי יוסף הוא גם נביא מוסלמי, שמוקדש לו פרק בקוראן. כל הנביאים היו שייכים,

גם מוסה וגם מוחמד. אתם לא מבינים את המושג שייך. שייך הוא האיש המכובד בעמו.

שי יהלום;

אנו יודעים שהדת הקרובה ביותר ליהדות היא האיסלם. תאר לך שהיו אומרים כי

החוקים שלכם היו טובים לפני אלף שנה, ועכשיו אינם טובים. אתה לא צריך להגן כל-כך

על השרה.

מישור שני בו עברה את הגבול, חשוב לנו מאד; כאן לא מדובר עוד בליבוביץ', אשר

שימש רק עילה. אין מדובר עוד בפרשת ליבוביץ', אלא בפרשת אי האמינות ודברי השקר של

השרה אלוני. שמעתי אתמול ב-10.00 בבוקר את דבריו של אפרים עברון. ראש-הממשלה אמר

את הדברים האלה ביום ראשון בישיבת הממשלה, ובמאמר המערכת ב"מעריב" מאתמול נאמר;

יקרנו את הנושא, ואנו לוקחים על עצמנו את כל האחריות לומר ששרת החינוך שיקרה. כך

נאמר אתמול גם ב"ידיעות ארמונות". הכל מלא בכך, שפעם ראשונה הפך פרס ישראל, שהיה

הפרס היוקרתי ביותר וטכס חלוקתו היה הרציני ביותר במסגרת חגיגות יום העצמאות,

לנושא לתככנות והתערבות במינוי שופטים. נוצר מצב של הרס פרס ישראל.

גם בגלל הפגיעה בדת ישראל, ההולכת ונמשכת, וגם בגלל הפגיעה בפרס ישראל ובעיקר

בגלל אי אמירת אמת, אני מציע שנקבל החלטה. אני חושב שהדבר הכי רלוונטי שוועדת

החינוך צריכה לעשות הבוקר, הוא לקבל החלטה המגנה את יישרה. אנו צריכים לומר שאין

לנו אימון בשרת החינוך.

עי דראושה;

בהקשר זה השתמשו בשני ביטויים; שייך וחתיאר. לדעתי, שני המושגים האלה לא

הובנו בצורה מספקת. כאשר אומרים למישהו בערבית, שייך או חתיאר-

היו"ר אי בורג;

סליחה, האם זוהי הצעה לסדר?



ע' דראושה;

אני רוצה להעיר.

היו"ר אי בורג;

אני עוסקים עכשיו רק בהצעות לסדר. אם תתקבל ההצעה של חברי-הכנסת שדיברו כאן.

יתקיים דיון. אתה הבר-כנסת ותיק, ואחה יודע שאנו עוסקים עכשיו רק בהצעות לסדר.

ע' דראושה;

גם אם אינך מסכים עם דעתי, אתה צריך לתת לי לדבר. אני חוזר ואומר; אלה

מושגים שאינם מעוררים בסקטור הערבי לפחות שום נימה שלילית. אלה דברים שמעוררים

כבוד.

אני מתנגד להצעות שהועלו. אני הושב שהקואליציה והממשלה צריכים לדון בנושא,

ולא ועדת החינוך שיש לה עיסוקים אחרים. השרה התמנתנה על-ידי ראש-הממשלה, נבחרה

על-ידי הקואליציה, ואם יש למישהו טענות - שיילד לקואליציה או לממשלה.

י' בא-גד;

כל הברי-הכנסת שדיברו לפני, היו בדעה ששרת החינוך הקדירה את תבשילה מעל לכל

מידה. לכן אני חושב שיש להזמין אותה לכאן ולדרוש את התפטרותה.

סגן שר במשרד החינוך והתרבות מי גולדמן;

אני רוצה להתייחס לנושא שהועלה כאן; אני חושב שאנשים הקדימו לדבר, לפני שבדקו

את הנושא. ביקשתי לקבל קלטת של דברי השרה בהופעתה אתמול בירושלים. מנהל מחלקת

החינוך של עירית ירושלים, שוחח איתי הבוקר בנושא זה. היה שם כתב של הטלוויזיה,

אשר תיעד את הארוע כולו. כתבת הרדיו לא היתה שם. הדברים נאמרו לאחר שהיא ניגשה

לאולפן הטלוויזיה, ולקחה משם קטעים כאלה ואחרים מדברי השרה. אני מבקש שלא ייווצר

מצב בו יורים לפני שסימנו את המטרה.

זכותה של הוועדה לקבל כל החלטה שהיא מוצאת לנכון, אך אני מבקש להמתין לפני

שמחליטים.

היו"ר אי בורג;

ההצעות שהועלו נוגעות לשלושה תחומים; א. התחום האישי; ב. תחום היחסים של שרת

החינוך עם הכנסת; ג. נושאים חינוכיים ותרבותיים. לגבי הנושאים האישיים שהועלו,

מבחינתי ועדת החינוך לא תעסוק בו. אשר ליחסי השרה עם הכנסת - שיקרה או לא שיקרה -

אם יש הוכחות ברורות, יש ועדת אתיקה ויש ועדת כנסת, והן נועדו בדיוק לשם-כך. אשר

לנושא שהוא הבשר החי שבו עסקה השרה, אם להגדירו במשפט אחד, זוהי מלחמת התרבות

בארץ. דומני שכדאי שוועדת החינוך והתרבות תקדיש דיון לאו דווקא קנטרני, סביב

השאלה האם קיימת מלחמת תרבות במדינת ישראל. אם כן, מה הצדדים שלה ומי תורם לכך.

זה יהיה אולי אחד הדיונים החשובים ביותר שהוועדה הזו קיימה במכלול המהומות

המתחוללות. אני מבקש זאת כהצעת סיכום.

שי יהלום;

אתה הושב שהרס יוקרתו של פרס ישראל הוא נושא אישי?

היו"ר אי בורג;

כדי לסבר את אזנכם, אקריא מתוך תקנון הכנסת את הסעיף העוסק בהצעות של

חברי-כנסת לסדר-היום; "את סדר-היום של ישיבת ועדה יקבע יושב-ראש הוועדה. חברי

הוועדה רשאים להוסיף הצעות לסדר-היום, בהסכמת רוב חברי הוועדה".



לי לבנת;

שליש מחברי הוועדה.

היו"ר אי בורג;

אם מוסכם לקיים דיון לגופו של ענין ואפשר להתלכד מסביב להצעה הזו, לא צריך

להתייחס לפרוצדורה. אם מדובר בפרוצדורה, בין אם שליש מחברי הוועדה ובין אם

מהציתם, אני צריך שכל חברי הוועדה ידעו שעומדת להיות הצבעה על הנושא. צריך לקבוע

ישיבה שבה כל הברי הוועדה יהיו נוכהים, ולבקש את הפרשנות המשפטית ל"רוב חברי

הוועדה" וכולי. אני מציע לא ללכת באפיק זה, כי לא כך אנו מנהלים את דיוני הוועדה.

ל' לבנת;

אם רוצים להגיע להסכמה - בבקשה. אם רוצים ללכת על-פי התקנון, גם אני אשתמש

בתקנון.

אי יחזקאל;

אני רוצה להציע לשמור על הרוה שהיתה קיימת בוועדת החינוך הזו. תמיד עסקנו

בנושאים אמיתיים, לא על בסיס תקנון או השתייכות מפלגתית כזו או אחרת. לדבריה של

השרה אלוני יש משמעות חינוכית וחברתית. הם משליכים על בני-הנוער, על הבוגרים ועל

התלמידים. אני מציע שנשמור על הנושא במסגרת ועדת החינוך והתרבות. אני מציע לזמן

את השרה ואת הגורמים הנוגעים בדבר כבר ביום שני הקרוב. מה שקורה הוא שהשרה מאיצה

את התהליך. הבעיה שלי אינה דיון בשאלה האם קיימת או לא קיימת מלחמת תרבות. מלחמת

תרבות כבר קיימת, אך לא צריך להיות ספק בלבנו שהיא אחד הגורמים המאיצים, ולא

בהכרח לטובה. לכן צריך להאיץ גם את הדיון. לכן צריך לגרום לכך שוועדת החינוך תדון

בנושא מלחמת התרבות ובגורמים המאיצים או המעכבים. אני מציע לזמן את השרה ליום שני

הקרוב לדיון בנושא זה.

היו"ר אי בורג;

מכיוון שאני באמת רוצה לקיים דיון בנושא זה, לא אכפת לי לזמן את השרה לדיון

גם מחר בבוקר, אך כדי שזה יהיה דיון בעל משמעות, אני צריך שישתתפו בו גורמים

הנוגעים בו ולא רק השרה, אחרת יהפוך הדיון לטריבונל. אני רוצה לדבר עם חברים כדי

להחליט מי צריך להיות מוזמן לדיון כזה. נקבע בהקדם האפשרי את מי צריך להזמין,

נגבש את הרשימה, נזמן את האנשים - הוועדה תעבוד על-כך אפילו שעות נוטפות - ואז

נקיים את הישיבה. איני רוצה לקבוע כי הישיבה תהיה ביום שני הבא, כי איני רוצה שרק

השרה תשתתף בדיון. איני רוצה שתהיה כאן מהומת אלוהים וצעקות, ונאבד את ההזדמנות

לקיים דיון בנושא.

י י בא-גד;

בשבוע הבא ובהקדם האפשרי.

לי לבנת;

אפשר לקבל את הערתו של חבר-הכנסת בא-גד.

היו"ר אי בורג;

אם יש הסכמה על ההצעה הזו, אנו מקבלים אותה. בכך הנושא נעול.



היו"ר א' בורג;

רבותי המוזמנים, אני שמח מאד על שהייתם אתנו בעיצומו של התהליך הדמוקרטי.

אנו ניגשים לגופו של דיון. אני מבקש להתריע בפני דבר אחד: אני יודע שמתקיים מפעל

מופלא, תוך התחרות קשה מאד עם גורמים חינוכיים אחרים הפועלים במדינות חבר העמים.

המאבק שם לא פשוט, הוא גם עם קהל שאיננו יהודי וגם עם אלטרנטיבות יהודיות לא

ציוניות. זהו מאבק קשה ומסובך, שהמשאבים למענו אינם קיימים.

אני מבקש מכל האנשים שיתייחסו לנושא, יתייחסו גם לדילמה שאני מציג: ישנה בעיה

אדירה שאנו עוסקים בה בכל מיני היבטים, של קליטת תלמידים מחבר העמים במערכת

החינוך של מדינת ישראל. אני לא רוצה להיכנס לפירוט, אם כי הממדים אינם סמפטיים.

אני רוצה לדעת, מה יודע אדם אשר נכנס לתוך המערכת בברית-המועצות לשעבר, בתחנה

הראשונה בדרך לעליה. מה הוא יודע על מה שצפוי לו בארץ, ואיך מכינים תלמיד או

משפחה לקראת משבר הקליטה בתוך מערכת החינוך במדינת ישראל.

ראשית, אבקש מסגן השר להציג בפנינו את מה שנעשה. לאחר-מכן אבקש מנציגי משרד

החוץ והסוכנות היהודית להציג את הנושא מנקודת מבטם.

משרד החינוך והתרבות פועל בחבר העמים באמצעות שלוחות, כאשר חלק מהפעולה נעשה

באמצעות ובתיאום לשכת הקשר, וחלק מהפעולה נעשית עם הרשות לחינוך בסוכנות היהודית

ועם גורמים נוספים. אנחנו מפעילים במדינות חבר העמים מערכת אשר כוללת בתוכה חמישה

בתי-ספר שבהם יש תכנית ישראלית. ישנם בתי-ספר אשר פועלים על-פי תכנית מקומית

בשילוב תכניות ישראליות של משרד החינוך והתרבות, ישנה מערכת שמפעילה שם אולפנים,

סמינרים והכשרת מורים. באמצעות לשכת הקשר מופעל מרכז ישראלי ובו מערכות שנשמע

עליהן דיווח מאנשי לשכת הקשר והסוכנות היהודית. בנוסף לכך, ישנה פעילות של

שליחים אשר נעשית בתיאום עם ההתיישבות העובדת ועם תנועות הנוער הציוניות. מדי

מספר שבועות מתחלפים שם השליחים, אשר פועלים ליד שליחים אשר נמצאים שם שנה ויותר.

בנוסף לכך, פועל במוסקווה בית-ספר ישראלי, עם תכנית לימודים ישראלית בתיאום עם

בית-הספר הריאלי בחיפה. פעולה זו נעשית יחד עם השגרירות שלנו במוסקווה, והכוונה

להרחיב את בית-הספר ולהפכו לבית-ספר עם פנימיה. כרגע יש בו 30 תלמידים, אך אנו

מדברים על 80 תלמידים בתשנ"ד.

מהו פוטנציאל התלמידים בברית-המועצות.

בשנה הקרובה יפתח משרד החוץ נציגויות ברחבי חבר העמים והמדינות הנוספות, ולכן

אנו מבקשים להפוך את בית-הספר הזה לבית-ספר עם פנימיה, כדי שהשליחים יוכלו לשלוח

אליו את ילדיהם. אני מדבר על ילדים ישראלים. בית-הספר הישראלי יהיה דומה

לבית-הספר בפריז ולבית-הספר אשר עומד להיפתח בניו-יורק. אנו רואים בו כתובת לכל

ילדי השליחים שיגיעו למדינות חבר העמים, גם לילדיהם של שליחי הסוכנות, גם

לילדיהם של שליחי המדינה וגם לילדיהם של שליחי מערכות עסקיות כאלו ואחרות. אנו

נערכים להפוך את בית-הספר לבית-ספר עם פנימיה.

בנוסף לכך, נעשית פעולה יחד עם לשכת הקשר במסגרת פרוייקט "נעלה" אשר יש בו

השנה 340 תלמידים מכל חבר העמים. אלה תלמידים בכיתה י', אשר מגיעים במעמד של

תיירים. לדוגמה, ילדי צירנוביל. אנו רואים בכך עוגן להעלאת המשפחות. אנו יודעים

שמספר ילדים שהגיעו לארץ, הביאו בעקבותיהם את משפחותיהם.

נעשית היום פעולה עם תנועות הנוער הציוניות: הנוער העובד, השומר הצעיר, בני

עקיבא, חצופים ונוער מר"צ. אנו עומדים להרחיב את הפעולה הזו: פנינו אל כל

תנועות הנוער בתיאום עם מועצת תנועות הנוער, כדי שתשתפנה פעולה. כבר היום יש מספר

נציגים של תנועות הנוער. אנו עובדים עם שלוש התנועות הקיבוציות -הקבוץ הדתי,



הקבוץ הארצי והתק"מ.

שי יהלום;

אמרת שנוער מר"צ פעיל שם?

סגן שר החינוך והתרבות מי גולדמן;

כל מי שנכלל במסגרת מועצת תנועות הנוער.

שי יהלום;

נוער מר"צ פעיל במסגרת מועצת תנועות הנוער? האם זוהי תנועת נוער? מר"צ זו

מפלגה.

בשבילנו זה לא משנה.

י י בא-גד;

זו אינה תנועת הנוער.

שי יהלום;

אתה שומע מה הם עושים. טוב לדעת שהכנסתם למסגרת זו גם את הנושא הפוליטי.

סגן שר החינוך והתרבות מי גולדמן;

למדנו ממישהו.

אנו מתכוונים להרחיב את הפעולה עם ההתיישבות העובדת ושלוש התנועות הקבוציות.

נפגנו עם התק"מ, עם הקבוץ הארצי ובשבוע הבא ניפגש גם עם הקבוץ הדתי, כדי להרחיב

את פעולתם של השליחים אשר ישתלבו בפעילות בחבר העמים. אנו משתדלים לרכז את המאמץ

בהבאת עליה גדולה יותר ארצה. אין שום כוונה לחקות את מה שנעשה במדינות אחרות, אלא

ליצור בחבר העמים רקע של הכשרה והכנה תוך למידת השפה העברית. בתחום זה אנו פועלים

בשני מסלולים; א. תכנית שידורים מישראל ללמידת העברית בחבר העמים, עם תכניות אשר

תופקנה בארץ באמצעות הטלוויזיה החינוכית. לשם-כך הוקמה ועדה משותפת לסוכנות

היהודית, משרד החינוך, משרד החוץ, לשכת הקשר ומשרד הקליטה. אנו יודעים שהפעלת

חמישה בתי-ספר בשלב זה ועשרה עד סוף השנה, ועוד מאות כיתות להוראת עברית באמצעות

הסוכנות היהודית ולשכת הקשר, היא פעולה שיש להרחיבה. הכוונה היא להגיע לכל בית

על-ידי קניית שעות שידור בתחנות הטלוויזיה המקומיות. אנו רואים בכך צעד ראשון

לקראת העליה ארצה, ועל מנת להקל על הקליטה בארץ. ב. הכשרה והתאמה מקצועית של

המועמדים לעליה, פעולה אשר נעשית בתיאום עם משרד העבודה. אני מציע שנשמע את

נציגי שני הגורמים אשר פועלים שם; הסוכנות ולשכת הקשר.

שי יהלום;

האם מימון הפעולות הללו נעשה מתקציב ישיר או באמצעות תקציב משרד החינוך?

סגן שר החינוך והתרבות מי ג ולדמן;

הזכרתי את שלושת הגורמים הפועלים במדינות חבר-העמים; משרד ראש-הממשלה, משרד

החינוך והתרבות והסוכנות היהודית. ישנן פעולות נוספות של הג'וינט וגורמים אחרים.

לא רק משרד החינוך פעיל שם.



היו"ר אי בורג;

יש איגום משאבים.

סגן שר החינוך והתרבות מ' גולדמן;

לשם-כך קיימת ועדה משותפת. אנו פועלים בצורה כזו שקיים שולהן משותף לכל

הגורמים שהזכרתי. אני עומד בראש הוועדה הזו.

י י קדמי;

בגלל היקפי העליה שהגיעו ובגלל היקפי העליה הצפויים, אותם אנו מעריכים בעד

מליון נפש, כאשר קצב העליה השנתי הוא בין 70 ל-100-120 אלף, אנו מעריכים שיש צורך

להקנות חינוך ישראלי לאותם ילדים שעולים או מתעתדים לעלות בשנים הקרובות. בקרב

המועמדים לעליה ישנם בין 170 ל-200 אלף ילדים בגיל בית-ספר.

היו"ר אי בורג;

כמה מהם נמצאים היום במסגרות לימוד יהודיות כלשהן?

י י קדמי;

אני מקווה שעם השלמת כל התכניות שלנו בהצלחה עד הקייץ, נגיע אולי ל-5 עד 8

אחוז ממספר זה.

היו"ר א' בורג;

אתה מדבר רק על המסגרות שלכם, או גם על מסגרות לובביץ', סאטמר ואחרות?

י י קדמי;

אלה ילדים הנמצאים במסגרות שלנו. אני חושב שהמסגרות שלנו הן העיקריות

והגדולות ביותר. במסגרות הנוספות נמצאים אולי כמה אלפי ילדים נוספים.

סגן שר החינוך והתרבות מי גולדמו;

גם אם נעשה מאמץ, לא נגיע ליותר מ-10,000 עד 15,000 בני-נוער. לכן אנו

צריכים להרחיב את פעולתנו באמצעות תחנות הטלוויזיה והרדיו המקומיות.

י י קדמי;

הגישה שלנו אומרת שאנו צריכים לתת סיוע לאותם ילדים אשר עומדים לעלות ארצה.

ברחבי בריה"מ לשעבר קמו מערכות חינוך יהודיות בניגוד לרצוננו ומבלי שהיינו שותפים

לכך, משום שהקונספציה היתה כי מי שרוצה לקבל חינוך יהודי, יקבל אותו בישראל. כאשר

התהילו לקום מערכות חינוך יהודיות, מהר מאד התברר שבמקרה הטוב הן בלתי ציוניות

וברוב המקרים אנטי ציוניות. המתונים ביותר היו חב"ד וקרלין. כל יושאר חיו הרבה

יותר קיצוניים. בשלב זה הועמדנו בפני שתי ברירות; להפקיר את השטח לתנועות חרדיות

אנטי ציוניות, או לנסות להקנות ליהודים חינוך יהודי כפי שמקובל בארץ. כך התגבשה

קונספציה שונה מזו הקיימת בארצות אחרות.

על איזו תקופה אתה מדבר?



י' קדמי;

על ארבע-חמש השנים האחרונות. הקונספציה אשר גובשה סופית בערך לפני שלוש שנים

אומרת שאם נגזר על ילדים יהודים בהבר העמים לקבל חינוך יהודי בגולה, אנו רוצים

שהחינוך הזה יהיה ישראלי, זהה לחינוך שמקבלים ילדינו כאן, כך שעם עלייתם ארצה לא

ייקלעו למשבר מוסדי וערכי. כך נולד שיתוף פעולה הרבה יותר הדוק עם משרד החינוך,

כאשר על-פי תפיסתנו האחריות לחינוך הילדים בברית-המועצות לשעבר צריכה להיות על

משרד החינוך, בשונה למה שמקובל בגלויות ארורות. עד אז התבטא שיתוף הפעולה שלנו עם

משרד החינוך בכך שמורים מקצועיים שוגרו לבריהיימ לשעבר במימון שלנו וממקורות שלנו,

ומשרד החינוך המשיך לשלם להם את המשכורת להם את המשכורת בזמן החופשה.

היו"ר אי בורג;

כמה מורים היו במסגרות אלה?

י י קדמי;

בתחילה עשרות מורים, אחר-כך מאות מורים. היום אנו מדברים על 600 מורים.

מימון שליחותו ושהותו של המורה בבריה"מ לשעבר הוא ממקורות כספיים שלנו. משרד

החינוך ממשיך לשלם את משכורתו, כאילו המשיך לעבוד במערכת החינוך בארץ. כל עוד

דובר בעשרות או מאות בודדות של מורים, משרד החינוך ספג את ההוצאה. ספק אם משרד

החינוך יוכל לספוג את העלויות בממדים הצפויים יושנה ובשנה הבאה.

1. בית--ספר ישראלי מלא, אשר פועל על סמך הסכם

בין משרד החינוך הישראלי למשרד החינוך המקומי באוקראינה, ברוסיה או בכל מדינה

אחרת, עם תכנית חינוך אינטגרטיבית-משולבת של אורנה מדינה ושל ישראל. בכל הנוגע

ללימודי יהדות ועברית, התכנית היא ישראלית ומוגדרת על-ידי משרד החינוך בארץ. סגל

המורים מעורב. סגן מנהל בית-הספר הוא ישראלי אשר נשלח על-ידי משרד החינוך. המורים

למקצועות העבריים הם מורים אשר נקבעו על-ידי משרד החינוך. הם מלמדים על-פי ספרים

של בתי-הספר הישראלים, אשר תורגמו והוכנו עבור התלמידים שם. במערכת הזו יש כרגע

חמישה בתי-ספר, ואנו עומדים לפתוח בקרוב את בית-הספר השישי. לקראת הקייץ אנו

מדברים על שמונה עד חמישה-עשר בתי-ספר כאלה, בהם הלימודים מתקיימים במשותף על-ידי

צוות ישראלי ומקומי.

שי יהלום;

עד כמה יגדל צוות המורים הישראלים כתוצאה מכך?

סגן שר החינוך והתרבות מ' גולדמן;

הצוות יוכפל.

י' קדמי;

בשלבי ההקמה של אותם בתי-ספר, נתקלנו בתופעה מענינת; מורים ומנהלים מקומיים

הסבירו לנו, מדוע הם מעונינים שמשרד החינוך הישראלי יהיה מעורב בהפעלתם של

בתי-ספר אלה. הם אמרו שעד עתה כל שני וחמישי היה מופיע יהודי אחר, עם צבע וגודל

פיאות אחר, ומסביר שהוא מייצג את הזרם היהודי והוא רוצה לפתוח בית-ספר לילדים

יהודים. הם אומרים כי התבלבלו ולא הבינו, כמה מערכות חינוך יהודיות פועלות בשטח.

בכך שאנו פועלים בשם משרד החינוך של מדינת ישראל, אנו פותרים להם בעיה. הם

אומרים לנו כי מבחינתם קיימת עדיפות למערכות חינוך אשר מייצגות את המדינה

היהודית.

פרט לכך קיימים עוד 80 בתי-ספר של יום אי, אשר אמורים לגדול עד הקייץ ל-120.

הם מופעלים על-ידי פעילים יהודים מקומיים, בסיוע חלקי בלבד של מערכות חינוך

מקומיות. הכוונה היא להביא לכך שיפעלו על-פי תכניות לימוד של משרד החינוך

הישראלי, וההנחייה המקצועית והתכנית תהיה ישראלית.



במסגרת תכנית "נעלה" אנו מתכוונים להגיע לאלף תלמידים בשנה הקרובה. ההיענות

לכך גדולה מאד. מה שמייחד את התכנית הזו מכל התכניות האחרות הוא שהן מביאות

יהודים ארצה, אם כי איננו מחייבים את התלמידים במסגרת זו להצהיר על כוונתם לעלות.

ילדים אלה צריכים לקבל הן את אישור ההורים והן את אישור השלטונות לעליה. אלה אשר

מגיעים לכאן במסגרת זו ללימודי תיכון, אינם מוגדרים כעולים על-פי מעמדם. מי מהם

שירצה להפוך לעולה, יוכל לעשות זאת בהמשך. יהד עם זאת, ההנחה שלנו היא שילד אשר

יסיים את לימודי התיכון בארץ, לעולם לא ירצה לחזור לרוסיה, לאוקראינה או לכל

מדינה אחרת.

שלוש מערכות החינוך האלה מופעלות ומנוהלות באמצעות מרכזים ישראלים, אשר הוקמו

בשנה וחצי האחרונות בחבר העמים ובמדינות הסמוכות. מהות המרכז הישראלי הוא להוות

בסיס לפעולה בשם מדינת ישראל, ולתת את כל השירותים ואת כל ההנחיות לכל צורות

החיים היהודיים ולכל הגורמים הישראלים המעונינים בכך. אנו מייצגים בשטח את משרדי

משרד החינוך, משרד החוץ ומשרד העבודה. גם הסוכנות יכולה לפעול על

בסיס אותם מרכזים, ואני מקווה שכך יהיה.

סגן שר החינוך והתרבות מי גולדמן;

הכתובת המרכזת והמנהלת את המרכזים הוא משרד החינוך. איני רוצה שיתקבל הרושם,

כאילו אנו פועלים כשלוחה של מישהו. המרכזים האלה הם מרכזי תרבות, כאשר הכוונה היא

ליצור שותפות בין כל הגורמים. לכן הקמנו שולחן משותף בארץ, בו לוקחים חלק גם

הסוכנות היהודית, משרד החוץ, משרד הקליטה ולשכת הקשר. אנו רוצים למנוע היווצרות

מצב בו היהודי המקומי ירגיש כאילו כל גורם מושך את השמיכה לכיוון ארור.

י י קדמי;

אני מדבר על המצב הקיים היום ולא על המצב בעתיד. במצב הקיים, יש במדינות חבר

העמים רק מרכזים ישראלים מסוג אחד. אם וכאשר יקומו מרכזים ישראלים מסוג ארור,

על-פי הצעה שמתגבשת, נצטרך לבדוק את המצב. כרגע ישנם שמונה מרכזים ישראלים מסוג

אחד בלבד, אשר מנוהלים על-ידנו ועל בסיסם פועלים משרדי הממשלה השונים. התפיסה

אומרת שצריכים לקום מרכזים ישראלים אינטגרטיביים, במסגרתם יפעלו כל הגורמים אשר

פעילים בשטח, מבלי שתהיה תחרות ביניהם. כרגע מדובר על מערכות אשר הוקמו על-ידי

הסוכנות היהודית ומערכות אשר הוקמו על-ידנו. איני רוצה להיכנס למהות המחלוקת, כי

אין הנושא שייך לשולחן הזה. אני רוצה להתייחס לאותן מערכות שאנו אחראים להן

ומפעילים אותן. כל מה שקשור לאינטגרציה בין כל הגורמים הפעילים בשטח, נמצא עתה על

שולחנו של ראש-הממשלה, וכל דבר שיפסוק בימים הקרובים יחייב אותנו. באיזו מידה זה

יחייב גם את הסוכנות היהודית, על-כך יחליטו אנשיה.

ד' הרמן;

הסוכנות היהודית, באמצעות הרשות המשותפת לחינוך יהודי ציוני, פועלת

בברית-המועצות לשעבר, פועלת מתוקף האמנה בין ממשלת ישראל לבין הסוכנות, אשר אומרת

כי הסוכנות תפעל בתפוצות בתחומים שונים כולל חינוך, וממשלת ישראל תפעל בארץ,

במיוחד בתחום החינוך. לגבי מדינות חבר העמים, המדיניות שלנו נובעת מתוך תפיסה

אשר אומרת שהמטרה הראשונה של העם היהודי, היא להעלות משם כמה שיותר יהודים.

מכיוון שמטרתנו היא להגיע לעליה מכסימלית, זה נוגד את התפיסה, אם נתרום תרומה

ישירה להרחבת התשתיות שם. החלטנו במודע,, שלא נקים בברית-המועצות בתי-ספר ומוסדות

שיש בהם טעם של קבע. יחד עם זאת, אם מוסדות כאלה מוקמים - והוקמו בברית-המועצות

129 מוסדות חינוך יהודיים בשנים האחרונות (מתוכם 20 מוסדות יומיים והשאר בתי-ספר

של יום ראשון), הרי שבמוסדות אלה ננסה להשפיע השפעה מירבית על התכנים ועל ההוראה.

הראשונה והחשובה ביותר היא הכשרת כח-אדם.

לדאוג לכך שכל כח-האדם המקצועי בתחום החינוך, יפעל בתוך אותם בתי-ספר ויקבל את

הכשרתו מאתנו. כך אנו יכולים לשלוט בתכני ההכשרה ובכיווני העבודה. ב-1992 קיימנו

21 הכשרות, מתוכן שלוש בארץ והשאר שם. השתתפו בהן 1132 מורים אשר באו מ-112 ערים

שונות בברית-המועצות לשעבר. הכיסוי היה קרוב למאה אחוז, אם לא הגיע למאה אחוז.

אין היום כמעט עיר שיש בה קהילה יהודית ופעילות חינוכית יהודית, שמישהו ממנה לא



היה בקורס הכשרה ושהקשר איתו לא נשמר. רובם הגדול אינם מורים מקצועיים. אלה אנשים

מקומיים אשר נכנסו להוראה מסיבות שונות. קיימת תרולופה גדולה מאד, מכיוון שחלק מהם

עולה, ויש צורך לההליף את העולים במורים ארורים. הקשר השוטף איתם נשמר בשלושה

אמצעים, שהראשון שבהם הוא תכתובת הכוללת ביולטין קבוע. בשנת 1993 נקיים עוד 21

סמינרים, אשר יכשירו במשך השנה 1500 מורים. בשתי השנים האהרונות נכשיר איפוא

כ-2500 מורים.

חיו"ר אי בורג;

כמה מהם פעילים כמורים?

די הרמן;

כולם, פרט לאלה שעולים ארצה. אין פירוש הדבר שהם עוסקים אך ורק בהוראה, אבל

כולם עוסקים באופן פעיל בהוראה.

היו"ר אי בורג;

ראשי מסוהרר מרוב נתונים. אני רוצה להבין כיצד המערכת עובדת: האם כל המורים

בבית-הספר הם יהודים?

י י קדמן;

לא.

היו"ר אי בורג;

כמה שעות לומדים בבתי-ספר אלה? מיהו צוות ההוראה? האם כל התלמידים יהודים?

ד' הרמן;

על-פי רוב כן. יש עשרים בתי-ספר יומיים.

י י בא-גד;

איפה הם ממוקמים?

ד' הרמן;

במוסקווה, בסנט פטרסבורג והגדול ביותר בריגה.

היו"ר אי בורג;

איך נראה בית-ספר כזה?

בית-הספר לדוגמה הוא בית-הספר בריגה. זהו בית-ספר שיש בו 520 תלמידים. הוא

בית-ספר יומי אשר מלמד על-פי תכנית הלימודים הלטווית המלאה ותכנית הלימודים

העברית. הוא מעניק לתלמידיו תעודת בגרות מקומית. הוא הוקם בכוחות הקהילה, כאשר

שפת ההוראה בו היתה אידיש. התנהלה בו מלהמת שפות בין האידישיסטים לאלה שדגלו

בהוראה בעברית. כל זה קרה לפני שלוש שנים. היום שפת הלימוד היא עברית ולא אידיש.

לבית-הספר יש קשר עם בית-הספר הריאלי בהיפה, ובימים אלה מבקרת בארץ משלהת של

עשרה מורים מבית-הספר. סגן מנהל בית-הספר נמצא היום בתכנית הכשרה של הסוכנות

היהודית, אשר מתקיימת בירושלים בימים אלה. אהת הבעיות עם מוסד כזה היא, שהתופעה

כל-כך הדשה ומהממת, שכולם מתבייתים על בית-הספר הזה. הג'וינט נמצא שם וכך גם לשכת

הקשר.



היו "ר א' בורג;

אני רוצה שתיתן לי דוגמה של בית-ספר שאינו נהנה מחסויות כל-כך טובות.

איו בית-ספר שמישהו לא מתחיל בדרך זו או אוזרת לשרת אותו, על-ידי שיגור מורים,

שיגור הומר או הזמנת המורים בו לסמינרים, לא רק בארץ אלא גם במדינות אחרות. ישנן

דוגמאות לכך, שמורים ומנהלים נלקחו על-ידי ארגונים יהודיים לבקר בבתי-ספר יהודיים

בגלויות שונות .

ש' יהלום;

האם כל אהד מעשרים בתי-ספר אלה מאומץ על-ידי בית-ספר בארץ?

די הרמן;

לא. כמהצית מאותם עשרים בתי-ספר מופעלים על-ידי ארגונים הרדיים.

י' קדמי;

13 מתוך 18.

ד' הרמן;

בתי-ספר אלה הוקמו על-ידי ארגונים יורדי ים.

היו"ר אי בורג;

איד זה מסתר עם מה שיעקב קדמי אמר, שההלק הגדול של אותם אלפי תלמידים הם

בשליטה ציונית.

די הרמן;

יש 129 מוסדות חינוך יהודים בבריה"מ, 20 מהם הינם בתי-ספר יומיים, היתר

בתי-ספר של יום ראשון. מיעוט התלמידים מבקרים בבתי-הספר היומיים שהגדול שביניהם

הוא בית-הספר בריגה המונה 520 תלמידים.

היו"ר אי בורג;

האם רוב התלמידים באותם 20 בתי-ספר יומיים נמצאים במערכת החרדית או הציונית?

די הרמן;

יש יותר תלמידים במערכת החרדית של בתי-הספר היומיים. במערכת בתי-הספר של יום

ראשון, רוב התלמידים נמצאים במערכת הציונית.

שי יהלום;

מה הסיבה לכך שרוב התלמידים בבתי-הספר היומיים, נמצאים במערכת החרדית? האם

הסיבה לכך היא תקציבית, או שקיים כאן מחדל?

חברו יחד על הגורמים. בנושא זה אין חלוקי דעות בין לשכת הקשר, הסוכנות ומשרד

החינוך. התפיסה שלנו הימה, שאנו לא רוצים להקים מוסדות קהילתיים גדולים

בברית-המועצות, אלא אנו מעונינים לגרום בראש וראשונה לעליה של יהודים. הוקמו



בברית-המועצות אותם 129 מוסדות שאני מדבר עליהם. המספר, דרך אגב, אינו קבוע. יום

היו"ר אי בורג;

איך עובד "סנדיי סקול" כזה?

ד' הרמן;

הילד בא לבית-הספר ביום ראשון ב-9.00 אי ב-10.00 בבוקר, ושוהה 5-4 שעות.

ברכוזים הגדולים הכיתות גדולות. בית-ספר כזה יכול להגיע גם לכמה מאות תלמידים.

במקומות מסוימים מגיעים התלמידים יהד עם הוריהם.

היו"ר אי בורג;

האם התלמידים מקבלים גם ארוחה?

ד י הרמן;

על-פי רוב לא.

סגן שר החינוך והתרבות מי ג ולדמן;

הברי הוועדה שמעו את הדיווח שלי, אחר-כך את הדיווח של לשכת הקשר ועכשיו את

אנשי הסוכנות היהודית, והרושם שמתקבל אינו ברור. אני רוצה להבהיר כי משרד החינוך

והתרבות מעורב ישירות בחמישה בתי-ספר המופעלים על-פי תכנית ישראלית. ישנם גורמים

נוספים אשר פועלים בשטח והם חב"ד, וולפסון ואחרים. גם ב-15 בתי-הספר הנוספים יש

נציגים מישראל באמצעות הסוכנות היהודית ולשכת הקשר. בנוסף לכך מגיעים מורים

לתקופות קצרות, של ששה שבועות, כדי ללמד באולפנים ובבתי-ספר של יום ראשון, וזה

לא קשור למסגרת של בתי-הספר היומיים.

קיימת פעולה שלישית, והיא הכנה לקראת החגים. את הפעילות הזו הקפאנו לתקופה

מסויימת וחידשנו אותה לאחר שהבהרנו את כל מה שנוגע בה.

י י קדמי;

השם בית-ספר הוא מעין שם קוד. אין זה בית-ספר במלוא מובן המילה, אין בו תכנית

לימודים של בית-ספר ומורים לשמם. זהו אמצעי להקניית מושגים ביהדות ובידיעת ישראל,

על בסיס התנדבותי, תוך היעזרות בכל מי שמוכן לסייע. המורים אינם מקצועיים. אלה

אנשים אשר עברו הכשרה באמצעות הסוכנות או בדרך אהרת, ולפעמים שולחים לשם-כך שליח

מישראל. הכוונה שלנו היא להפוך את בתי-הספר של יום אי למתכונת לימודית מסודרת.

היו"ר אי בורג;

אני רוצה לבקש ממשרד החינוך להכין לנו נייר עבודה מסודר עם כל הנתונים. אנו

רוצים לדעת מי אחראי על מה, וכמה תלמידים יש בכל מסגרת.

סגן שר החינוך והתרבות מי גולדמן;

מקובל עלינו.

די הרמו;

אנו מנסים להשפיע על בתי-הספר של יום ראשון בשלושה אמצעים; א. באמצעות הכשרת

המורים - אנו משתדלים להגיע לכך שכל המורים יעברו אצלנו הכשרה. רובם הגדול,

כאמור, אינם מורים מקצועיים. מטרת ההכשרות האלה להעניק למורים את התכנים ודרכי

ההוראה. אנו מלמדים אותם עברית, תולדות ישראל, חגי ישראל וכדי. הלימודים הם

ברוסית, פרט ללימודי עברית כשפה זרה.



היו"ר אי בורג;

האם יש איזו שהיא הערכה מה האפקטביות של ההשקעה הזו, או שאנו עושים הכל לצאת

לידי חובה? ייתכן שהיינו יכולים להגיע למסקנה שאפשר היה להשקיע את המשאבים בתהום

אחר.

ד' הרמן;

אין לנו מחקרי הערכה טובים ורציניים. כל התהליך הוא חדש, בסך-הכל בן שנתיים.

היו"ר א' בורג;

האם יש לכם יעדים?

די הרמן;

יש. מבחינה מספרית, אנו רוצים להגיע למכסימום הילדים והמבוגרים.

היו"ר אי בורג;

כיצד אתם מתכוונים להגיע אליהם?

די הרמן;

דברנו על המערכת הפורמלית, אותה מערכת המתייחסת לבני 6 עד 18. המערכת הגדולה

ביותר בבריה"מ מבחינת הוראת העברית היא מערכת האולפנים למבוגרים. זוהי אותה מערכת

שפעלה בעבר, עוד לפני ה"גלסנוסט". היא פעלה במחתרת ויצאה היום אל האור. היא מקנה

עברית לאלפי מבוגרים ברחבי בריה"מ לשעבר. ברור שאלה שנמצאים במסגרת זו זמן רב

יותר, לומדים יותר. יותר ויותר אנו עדים לכך, שאלה אשר מגיעים היום ארצה יודעים

יותר עברית. מרבית המורים אשר יוצאים לבריה"מ לתקופות קצרות, הם אלה אשר יוצאים

להורות עברית באותם אולפנים. יותר ויותר אנו עדים לתופעה, שאנשים מקומיים ברחבי

מדינות חבר העמים, מתחילים לקרות על עצמם את ההוראה באותם אולפנים. חלק עושים זאת

עבור שכר. זה הפך למקור פרנסה לא רע. אנו משלמים לאנשים אשר עזבו מקצועות אחרים,

על מנת לעסוק בהוראת עברית. כמו כן גובים סכום כסף מכל משתתף עבור כל שעור.

זוהי בעצם הקבוצה הגדולה ביותר של מורים לעברית ברחבי בריה"מ, ואותם אנו

משתדלים להכשיר, על מנת שיוכלו להשתמש בתכניות, בספרי לימוד ובאמצעי עזר להוראה

אשר מגיעים מן הארץ. ההערכה שלנו היא, שדרך הכיתות האלו עוברים כל שנה כמה אלפי

תלמידים. אין זה מספיק, יש פוטנציאל של כרבע מליון נפשות ברחבי בריה"מ לשעבר, אשר

יכלו ללמוד במסגרת האולפנים. השאלה היא כיצד אנו מרחיבים את המסגרת. סגן השר דיבר

על שידורים באמצעות הטלוויזיה, וזוהי דרך אחת בה אנו מתכוונים לפעול. זהו נסוי

יקר, שנצטרך לבדוק את תוצאותיו.

אחת המטרות העיקריות של הפעילות שם, היא שאנשים לא רק ילמדו על יהדותם וילמדו

עברית, אלא יתחילו להיות קשורים עם המערכות השונות אשר תטפלנה בעלייתם. בנוסף

לפעילות ההוראתית בבתי-הספר ובכיתות האולפן, יש גם פעילות נוער. עיקר הפעילות

מתרכזת במחנות נוער המתקיימים בחורף ובקייץ. אל מחנות הנוער האלה אנו משגרים

מורים מן הארץ. בקייץ שעבר שיגרנו שמונים מדריכים והקייץ אף נגדיל את הפעולה.

בחורף היו שם ארבעים מדריכים. פעילות זו נעשית בתיאום עם תנועות-הנוער ובאחריותן.

קיימת חלוקה מוסכמת של פעילות בין תנועות-הנוער.

הפעילות השוטפת בקרב בני-נוער, מתקיימת על-ידי 9 שליחים קבועים היושבים

בבריה"מ. פעילות אחרת היא פעילות סטודנטיאלית. במשך שנת 1992 קיימנו ארבעה

סמינרים לסטודנטים, אחד במוסקווה לסטודנטים מרוסיה, אחד בקייב לסטודנטים

מאוקראינה, אחד בחרקוב וסמינר רביעי בירושלים למנהיגי סטודנטים.



שלא כמו לשכת הקשר, החלטנו להפסיק את שיגור המורים לתקופות קצרות. אנו מבססים

היום את המערכת על 18 שליחים אשר נשלחו לשנה שלמה, ויושבים במקומות שונים ברחבי

המדינה. אנו שולחים לשם אנשים עם מיומנויות מיוחדות, על מנת שיארגנו סמינרים.

קיים היום אי סדר בפעילות ברחבי בריה"מ לשעבר, והוא תוצאה של נסיבות

הסטוריות. ראש-הממשלה הקודם הקים ועדה בראשותו של דקל. הוועדה הגישה את

המלצותיה, אך הממשלה התחלפה. ראש הממשלה הנוכחי מינה את האלוף חופי להיות בורר

בנושא זה, והוא אמור להביא את מסקנותיו בימים הקרובים. מסקנות אלה תחייבנה את כל

הצדדים. כל הגורמים המעורבים ביקשו הגדרה ברורה, מי אחראי על מה, על מנת שלא

נכנס האחד לתחומו של השני, ועל מנת שלא נהיה בלתי מתואמים.

תחום אחד בו אנו מתואמים הוא תרגום חומר ושיגורו לבריה"מ. ישנה ועדה שיושבים

בה נציגי משרד החינוך, לשכת הקשר והסוכנות, ואת רוב תקציבה היא מקבלת מקרן פנקוס

המשותפת לגורמים אלה ולג'וינט. כולם יושבים באותה ועדה ומחליטים ביהד, איזה חומר

יתורגם. עד היום תורגמו מעברית לרוסית 628 ספרים.

היו"ר אי בורג;

בכמה עותקים?

ד' הרמן;

יש ספרים שתורגמו בעשרות אלפים ויש שתורגמו באלפי עותקים. הכל בהתאם לדרישה.

יש שמונים ספריות ברחבי בריה"מ, בהן ניתן למצוא את הספרים האלה. כמו-כן תורגמו

מאה קלטות. חלק מהספרים מודפסים שם, אך הרוב מודפס כאן.

ש' יהלום;

אני רוצה לשאול שאלה אשר כבר עלתה כאן בין השיטין: אין לי דבר נגד הגורמים

החרדים, פרט לכך שאין הם ציונים. המספרים אשר הועלו כאן, יוצרים אצלי רושם

שהסוכנות ואולי גם לשכת הקשר, מתייחסים בסלחנות אל הגורמים האלה.

סגן שר החינוך והתרבות מ' גולדמן;

הודיע יאשה, וגם אני אמרתי בתחילת דברי, כי כרגע פועלים שם 5 בתי-ספר, כאשר

יש לנו אופציה מידית לבית-ספר נוסף. לקראת תשנ"ד אנו רוצים להפעיל 10 בתי-ספר

שחלקם יתמודדו עם בעיית בתי-הספר החרדיים.

ד' הרמן;

אנו לא מכירים את בתי-הספר החרדיים האלה. הם מוקמים על-ידי חב"ד, סאטמר וכו'.

יש לנו שליטה חלקית מאד על שני בתי-ספר אשר הוקמו בכספי קרן וולפסון, שהיא קרן

משונה מאד, שכספיה באים ממדינת ישראל.

היו"ר אי בורג;

זו לא קרן משונה, זו קרן מושחתת אשר עוסקת במעשים פליליים, כביכול בשמה של

מדינת ישראל. אני אומר את הדברים "און רקורד".

די הרמן;

זו קרן אשר ממומנת על-ידי ממשלת ישראל, באמצעות משרד האוצר. היא הקימה בכספיה

שני מוסדות חינוך בבריה"מ לשעבר.



היו"ר אי בורג;

דרך מי מקבלת הקרן את הכסף?

ד' הרמן;

דרך משרד האוצר.

היו"ר אי בורג;

באמצעות איזה סעיף?

ר' פינצי;

סעיף 13.

היו"ר אי בורג;

ולמה הכסף עובר משנה לשנה?

י י בא-גד;

ישנו הסכם "מציינג" עם הממשלה האמריקאית להעברת כספי קונגרס.

די הרמן;

יש "מציינג" ממשרד האוצר ומשר האוצר. מכספים אלה הקימו שני מוסדות הינוך, אחד

במוסקווה אשר מנוהל על-ידי שליח משעלבים, ויש לנו דריסת-רגל אליו. השני

בסנט-פטרסבורג, שגם עימו יש לנו קשר, אך מועט יותר. איננו יכולים ואיננו רוצים

להכנס אל מוסדות חב"ד, ובוודאי לא אל מוסדות סאטמר. ברור שהתלמידים אשר באים

למוסדות אלה אינם חרדים.

שי יהלום;

אני לא אומר שאתה צריך להשתלט על 13 בתי-הספר החרדיים, אך הרושם הוא שאם

תשתהו, הם יקימו עוד 10 בתי-ספר.

היו"ר אי בורג;

שמענו כאן שפע של דברים, אך הרושם היחיד שהתקבל אצלי הוא שהעם היהודי-ציוני

וממשלת ישראל, אינם מוצאים את ידיהם ורגליהם. אין אנו יודעים מה אנו רוצים, איך

אנו רוצים, מתי אנו רוצים ועם מי אנו רוצים. עד שהסוכנות לא תכיר במדינת ישראל

כמדינה הבלעדית והריבונית של העם היהודי, הבעיה לא תיפתר.

ב-14 במאי 1948 הסוכנות הכירה במדינת ישראל.

היו"ר אי בורג;

לסוכנות יש שגרירים במדינת ישראל, יש אמנה דיפלומטית בינינו, וזה עובד.

החרדים יודעים מה הם רוצים, הם מקימים תשתית, הם מקימים רשת שתפקידה ליצור

גרעינים שישארו במקום וישחזרו את הקהילות היהודיות על תפארתן בעבר. התפיסה היא

חרדית, גלותית עם אידאולוגיה לא ציונית.



סגן שר החינוך והתרבות מ' גולדמן;

ועם הפנים לניו-יורק.

זהו חלק מאוריינטציה אידאולוגית מאד מובהקת, אשר צריכה לקיים במקום נוכהות של

קבע עם אידאולוגיה של קבע. מצד שני, למדינת ישראל יש כמה בעיות: א. עד כמה אתה

יכול להרחיב את מערכת החינוך שלך, כאשר אתה פועל בתוך מדינה אחרת; ב. משאבים: אם

חיה יותר כסף, היו יותר הישגים. כאשר יש מעט כסף, יש גם מעט מאד הישגים; ג. כיצד

אנו יכולים להקים מערכת של ."MANAGEMENT BY OBJECTIVES"יש לנו קהל יעד שאליו

אנו צריכים להגיע. אורי גורדון אמר לי השבוע שהוא מצפה לכך שתוך כמה שנים יהיו

כאן עוד 700 אלף עולים מבריה"מ לשעבר. הלוואי. זוהי תכנית עבודה. אנו יכולים לומר

כי היעד שלנו הוא להגיע תוך כמה שנים להיקף של 200-300 אלף ילדי עולים, כך שבתום

התקופה חם ידעו כך וכך, והמשאבים שהמדינה תקדיש למטרה זו הם אלה ואלה. איני רוצה

לפגוע באיש, אך האמצעים שתוארו כאן הם עלובים, יחסית לצרכים העצומים של היהדות שם

ונוכח הצורך להתמודד עם האתגר האנטי-ציוני. כך אין מדינה נערכת לקראת עליה. זוהי

יציאה ידי חובה.

נכון אמר יושב-ראש הוועדה, כי אחד התנאים הוא התקציב שהמדינה יכולה להעמיד

לטובת הפעילות החשובה הזו. גם משרד ההינוך, גם הסוכנות היהודית וגם לשכת הקשר,

רואים את עצמם עושים את המאמץ המכסימלי. יש לנו יעד, והוא להביא קודם כל את

בני-הנוער, בהם אנו רואים מנוף להבאת בני המשפחה. לכן התחלנו בפרוייקט "נעלה".

הסוכנות היהודית עושה פעולה מקבילה בקרב הבוגרים, בני ה-17-18. אנחנו מסוגלים

להביא תוך שנה כ-5000 בני 15. ואנו נערכים להביא בתשנ"ד 1000 בני-נוער. צריך לדעת

כי כל צעיר כזה אשר מגיע ארצה, עולה 1000 דולר לשנה. מדובר כאן על פרוייקט יקר.

אנו ממתינים לכך שראש-הממשלה יקבל החלטות בשבוע הבא. משרד החינוך מתכוון להיערך

על מנת לפעול, וקבענו לנו כיעד הקמתם של 10 בתי-ספר. אין לנו כוונה להפוך אותם

למוסדות של קבע. הגענו להסכמה בתוך המשרד, שכל המורים אשר נמצאים בשנת שבתון,

יציאתם למדינות חבר העמים תוכר כחלק מההשתלמות, וזאת על מנת לא להגדיל את ההוצאה

הכספית. במשך השנה יש אלפי מורים כאלה, וכך נוכל להרחיב את הפעולה מבלי להגדיל את

ההוצאה הכספית. איננו רוצים להחליט על פרוייקטים שברור מראש כי לא נוכל לעמוד בהם

מבחינה תקציבית.

פנינו לתנועות הנוער ולתנועות ההתיישבותיות ולמתנדבים נוספים, כדי ליצור את

בסיס השפה העברית. הם רוצים להגיע ארצה, ויש שם פוטנציאל גדול לעליה. בשלוש-ארבע

שנים אנו יכולים להעלות 700-800 אלף יהודים, אם נערך נכון. המצב הקיים היום הוא

לא בריא, משום שעל כל יהודי במדינות חבר-העמים מתמודדים מספר גורמים. מדינת ישראל

צריכה לקבוע מי עוסק בבתי-הספר, בבני-נוער וכו'. אפגש עם ראש-הממשלה כדי להבהיר

לו שיש גורם מרכזי אחד, והוא משרד החינוך והתרבות. לא לשכת הקשר תנהל את עניני

החינוך ולא הסוכנות היהודית, אלא משרד החינוך והתרבות.

זו אינה רק בעיה של תקציב. כאשר טיפלו ביהדות אתיופיה, הבינו כולם שצריך לתת

להם הינוך דתי, לאחר 2500 שנות ניתוק. אילו היו כל השליחים אשר יוצאים לבריה"מ

כדוגמת אותו שליח משעלבים, כלומר אנשים דתיים, זה היה מונע את ההשתלטות החרדית.

אתה כל-כך לא מכיר את הנושא.



י' בא-גד;

אני מכיר את חב"ד ואת סאטמר. ברגע שהשליחים אשר יוצאים מן הארץ מוכרים

כ"גויים" מבחינת יהדות, זה יוצר את האנטי אצל ארורים והם מתחזקים. אני חושב שעם

אותו תקציב שקיים, אם היתה הסכמה לשלוח שליחים דתיים, היינו פותרים את הבעיה.

צריך שהשליח יוכל להסביר להם מיהו אברהם אבינו.

היו"ר אי בורג;

ואם ציוני לא דתי ירצה לצאת לשם כשליח, תאסור עליו ?

י י בא-גד;

לא אאסור על אף אחד. אני מדבר על מדיניות. יש להבין שבריה"מ היתה מנותקת מן

היהדות במשך 70 שנה. אם אנו רוצים לחזק את החינוך היהודי והקשר למדינת ישראל, יש

לשלוח שליחים ציוניים ודתיים. ככל שיהיו יותר דתיים בציוניותם, כך נקטין את

ההשפעה החרדית.

היו"ר אי בורג;

גם זו תזה.

י י קדמי;

בתי-הספר החרדיים אוסרים על הילדים להניף דגל ישראל או לשיר את "התקווה".

בתי-הספר החרדיים משופעים בכסף, ואין אנו יכולים להתחרות איתם. הם מספקים הסעות,

ארוחות חמות חינם, משכורות מוגדלות למורים ומענקים לתלמידים. בחלק מהמקומות

מגיעים הדברים עד לכדי השחתה; משלמים לתלמידים כסף, על מנת שיעברו למערכת החרדית.

אמא יהודיה באוקראינה, אשר מציעים לה הסעת ילדים לבית-הספר וארוחה חמה, היא תבחר

בבית-ספר חרדי. הם משחיתים את האנשים.

מי שרוצה לקבל חינוך דתי או להכיר את הדת-

י י בא-גד;

מה ילד יהודי ברוסיה מבין?

י י קדמי;

אם הוא רוצה חינוך דתי, הוא יקבל אותו אצלנו בנוסח ציוני. הברירה אינה רק בין

חינוך ציוני לחינוך חרדי. הברירה היא בין כניסתם של ילדים אלה ליהדות לבין בריחה

ממנה.

שי יהלום;

סגן השרה גולדמן אמר, כי הגורם האחד והיחיד אשר צריך להחליט הוא משרד ההינוך

והתרבות, מה יש לך לומר על-כך?

י י קדמי;

הנוסחה שלנו בנושא זה ברורה ביותר; האחריות המקצועית על הפעולות בשטח היא על

מי שמופקד עליך מטעם ראש הממשלה. האחריות המקצועית היא על הגורם המקצועי, והוא

משרד ההינוך. רוברט זינגר אחראי על כל פעולות החינוך בחבר העמים, ועל הקשר עם

כל משרדי הממשלה במדינת ישראל.



ר' זינגר;

אתייחס בקצרה למה שעוד לא נאמר: לפני חמש וחצי שנים עוד הלכתי עם מילונים

מבית לבית, כאשר עקבו אחרי שני אנשי ק.ג.ב. ערכנו סדרי פסח שמיד עם סיומם, עצרו

את המשתתפים בהם. איני יודע אם לא נחזור למצב זה. לפחות בכמה מן הרפובליקות יש

סימנים המצביעים בכיוון זה. המצב היום הוא הזדמנות הסטורית, שאיני יודע כמה זמן

תימשך. אולי בישיבה הבאה שנקיים בנושא זה, זו תהיה הזדמנות השייכת לעבר. לכן אנו

צריכים לפעול היום.

למדינת ישראל יש יעד ברור מאד: עד כה עלו למעלה מ-400 אלף עולים מחבר

המדינות, ואנו רוצים להגיע למספר המירבי של עולים, ולהכין אותם לקליטה בתחומי

החינוך וידיעת העברית עוד טרם עלייתם לישראל. היעד הזה גם נבדק על-ידי משרד

החינוך, ומעליית 1989-1991 54% למדו עברית עוד טרם עלייתם ארצה,16% באמצעות

מורים ישראלים והלק על-ידי מורים מקומיים. הם למדו באמצעות ספרים שנשלחו מכאן או

הודפסו בחבר המדינות.

ילד אשר מגיע מחבר המדינות, צריך ללמוד במערכת

הישראלית. צריך להפריד בין המערכת הישראלית הפועלת היום בשטח, לבין המערכת

היהודית, ואלה שני דברים שונים לחלוטין. יאשה אמר ש-8% לומדים במערכת הישראלית.

מדובר על כ-15 אלף ילדים אשר נמצאים בבתי-ספר של מעבר או במכינות. בבית-ספר מעבר

לומדים על-פי התכנית המקובלת בישראל, וזאת בנוסף לתכנית הלימודים הרגילה המקובלת

בכל מדינה. הוא מקבל כל שבוע 12 שעות לימוד ישראליות. מה שהוא מקבל בכיתה ו'

בישראל, הוא מקבל בכיתה ו' שם. לפני כמה ימים ביקרתי בבאר-שבע ובנצרת, וראיתי

כיצד נקלטו הילדים אשר למדו בבתי-ספר אלה. הם נקלטו ללא כל חבלי קליטה. בסך-הכל

יש כ-120 בתי-ספר הפועלים כמכינות, שם לומדים על-פי תכנית כיתות הקלט בישראל. מה

שהוא לומד בארץ, הוא צריך ללמוד שם. המערכת טובה וכבר הוכיחה את עצמה.

ישנם חמישה בתי-ספר מעבר לאוכלוסיית הילדים, ובשנה הבאה יהיו עשרה אם יהיה

תקציב. יש כשמונים בתי-ספר שהם מכינה, ובשנה הבאה אנו מקווים להגיע ל-130, אם

יהיה תקציב. תכנית "נעלה" שתוארה כאן היא סיפור הצלחה שאיש אינו מערער עליו.

אוכלוסיית המבוגרים לומדת באולפנים מסודרים. יש היום שלושה אולפנים שאינם

מאויישים, ויש 11 מרכזים אשר מאויישים על-ידי מורים ישראלים. לשכת הקשר וגם משרד

החינוך יצאו מהתחום של תנועות הנוער והכשרת המורים, והעבודה שעשו אנשי הסוכנות

היא טובה מאד. ברור לנו שאין די בחמישה בתי-ספר, יש צורך ב-25, אם אנו רוצים

להקיף את האוכלוסיה שתגיע לכאן ב-3-4 השנים הבאות. היינו רוצים להגיע גם אל

האוכלוסיה שלא תגיע לכאן. אך איננו יכולים להתחרות עם מה שמשקיעים גורמים לא

ציוניים, בעיקר אגודת-ישראל בארה"ב ותורמים פרטיים משוויץ, מבלגיה וממקומות

אחרים. במסגרת זו אני כולל גם את הפעולה אשר נעשית על-ידי קרן וולפסון. היא

מפעילה לא רק שני בתי-ספר, אלא גם כוללים וישיבות. הצענו לפעול במסגרת 15

בתי-ספר, אך בגלל אילוצי משרד החינוך אנו מדברים רק על עשרה בשנה הבאה.

הבעיה היא תקציבית?

בעיקר תקציבית. אם היה כסף, היתה אפשרות להרחיב את המסגרת. איננו מפעילים

בתי-ספר פרטיזניים. יש אלינו פניות ממשרדי החינוך במדינות שונות, בבקשה שנפתח

בתי-ספר. גם מבחינתם זהו סיפור הצלחה.

אם היה לך כסף בלתי מוגבל, כמה בתי-ספר היית פותח?



ר' זינגר;

אני חושב שצריך להגיע ל-20 בתי-ספר יומיים ו-130 מכינות. גם את הקיימים צריך

להרחיב. היינו צריכים להקיף 30-35 אלף תלמידים, כדי לכסות פחות או יותר את

הריכוזים הגדולים.

הסוכנות היהודית תכשיר את המורים על-פי התכנית של משרד

החינוך. מה שחשוב לנו הוא הרצף אשר מתחיל שם ונגמר כאן, כאשר הילדים מרוויחים מן

העניו.

רציתי לברך על היוזמה לקיים את הדיון הזה. כולנו השים בחוסר התיאום. אני מברך

על המאמצים שכל אהד עושה כדי לקדם את התיאום. אני הושש שאם נקים מסגרת אשר תקבע

מה עושה כל אחד, זה לא יפתור את הבעיה. צריך להיות מבנה בו יישבו כל הגורמים

הסוכנות, לשכת הקשר ומשרד החינוך. אני חושב שאנו צריכים להיות

אמיצים די הצורך, כדי לשנות דברים שהיו קיימים עד עכשיו. לא כל מה שהיה הוא קדוש.

פעם רק לשכת הקשר יכלה לפעול בברית-המועצות, היום המצב אחר. אנו צריכים לשאול מה

תפקידם, מה תפקיד הג'וינט ומה תפקידם של הסוכנות ומשרד החינוך. אנו צריכים

להחליט כיצד נפעל יחד, על מנת לחזק את הפעולה. אני מברך על קיומה של הישיבה היום,

ואני מקווה שתימצא המסגרת בה נוכל לפעול יחד.

אני סמנכ"ל בכיר במשרד הדתות, האחראי על הקליטה הרוחנית בארץ. בשלוש השנים

האחרונות שיגר משרדנו משלחות לקראת חגי תשרי ופסח. השליחים שהו שם במשך תקופת

החגים, ופעלו בעיקר עם המבוגרים. השליחים הגיעו לכל רחבי מדינות חבר העמים,

אפילו למקומות נידחים. הגבוי שקיבלנו הוכיח שיש צמאון גדול לכל מה שקשור ביהדות.

כמה אנשים שלחתם, על מנת שיערכו לילות סדר?

כמה מאות.

כמה מהם דתיים וכמה שאינם דתיים?

כולם היו דתיים.

אז איך יכולת לקבל "פיד בק". היית צריך לשלוח קבוצה מקבילה של חילונים. זה לא

נחשב.

ה"פיד בק" היה לגבי רצונם של אותם יהודים לעלות.



היו"ר אי בורג;

כדי שהתזה שלך תעמוד, אתה צריך לקחת שליח רפורמי, שליח חילוני אשר מבין

ביהדות ודתי אחד, ואחר-כך לבדוק מה יותר אפקטיבי.

מי אזרד;

גם בתחום הזה לא נעשתה שום עבודה מדעית. כל מה שנעשה, נעשה בצורה טובה. אם

נרצה לקבל תוצאה מחקרית, אתה צודק. זה מה שיצא הוא מאותן קבוצות שליחים גדולות,

של דתיים שאינם חרדיים. אי אפשר היה לשלוח לשם כאלה שאינם דתיים, משום שהם היו

צריכים לארגן תפילות. ה"פיד בק" היה שהצבור היהודי שם צמא ליהדות, וכדאי לחשוב

על הנקודה הזו.

ד י הרמן;

אם אורי גורדון צודק ויבואו 700 אלו עולים, הייתי נערך מהר מאד לקליטת הילדים

במערכת החינוך הישראלית. לגבי הפעילות בברית-המועצות, המטרה של כולנו היא ליצור

קשר ישראלי-ציוני עם מכסימום אנשים. אנו צריכים לזכור שיש קהילות יהודיות במקומות

אחרים בעולם שגם הן זמינות ליהודי בריה"מ, והם מגיעים לשם עם סכומי כסף לא

קטנים. יש גם רצון של יהודי בריה"מ; ב-1992 45% מהיהודים אשר יצאו את בריה"מ לא

הגיעו ארצה, אלא לארה"ב, אירופה ומקומות ארורים. אנו משתדלים לשנות את הכיוון

שלהם, ולשם-כך אנו צריכים להגיע לציבור מירבי. אנו צריכים לסמוך על-כך שנצליח

להקנות למי שיגיע ארצה עברית טובה.

דבר אחרון שכולנו למדנו בבריה"מ הוא, שפועלים שם על-פי העקרון הידוע של

"לעולם תיקח". לוקחים מהג'וינט, לוקחים מלשכת הקשר, לוקחים מהסוכנות, ואין להם

שום קושי לקחת גם מחב"ד. לא איכפת לי מי יהיה אחראי על מה, אך כל מה שייעשה צריך

להיעשות בצורה מתואמת מאי עד ת'.

היו"ר אי בורג;

על כך אין מחלוקת.

קי רנברג;

אני מייצגת כאן את מועצת התלמידים. בתחילת הישיבה דובר על בעיה קשה של קליטת

התלמידים מחבר העמים, כאשר הם מגיעים ארצה. אני מברכת על כל פעולה, אבל מבלי

לפגוע באף אחד, אני רוצה לומר כי מקללים את העולים, שהם מתנהגים כמו חיות. דיברתי

עם מורה ישראלית שלימדה שם בבית-ספר, והיא דיברה על המשמעת החזקה ועל החובה

ללמוד, הנושא הדמוקרטי אינו מגיע שם לידי בטוי, ולכן כאשר הם מגיעים לכאן

ומקבלים את כל הזכויות, הם רוצים את כל כף היד ולא רק אצבע אחת. הם מאבדים את

העשתונות, ואי אפשר להאשים אותם. חשוב מאד להסביר להם עוד שם את התהליך הדמוקרטי

המתקיים בישראל, גם במערכת החינוך.

היו"ר אי בורג;

הנקודה חשובה מאד.

י י קדמי;

יש רזבדל תהומי בין כיתה בה המורה ישראלי, לבין כיתה בה המורה הוא מקומי.

ההבדל הזה יצר משבר אצל המורים המקומיים. הם באו אל המורים שלנו ושאלו, כיצד אתם

מצליהים ללמד ולהפעיל את התלמידים באווירה חופשית. ילדים אשר לומדים שם אצל

מורה ישראלי, מצליחים כבר שם לקלוט את האווירה בכיתה ישראלית.



היו"ר אי בורג;

אני רוצה לסכם את הנושאים שנראה לי כי קיימת הסכמה לגביהם: מלחמות היהודים

פסולות ומיותרות; התיאום רצוי; מה שנעשה אינו מספיק ויכול להיעשות טוב יותר. אני

חייב לומר שאני די מאוכזב ממה ששמעתי. אנו עובדים עכשיו עם גורמים שונים, גם עם

משרד ראש הממשלה ומשרד החוץ, על מנת לשלוח נציגות של ועדת החינוך לביקור במערכת

החינוך הישראלית בברית-המועצות לשעבר. אני מקווה שהסיור ייצא לפועל עוד השנה, ואז

אולי נצליח להבין כיצד מכניסים סדר במהומה הזו.

תודה רבה לכם.

(הישיבה ננעלה בשעה 11.00)