הכנסת השלוש-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 46

מישיבת ועדת חחינוך והתרבות

יום שלישי, כ"ו בטבת התשנ"ג (19 בינואר 1993). שעה 09:30

נכחו ;

מ"מ היו"ר ע' מאור

א' יחזקאל

י' בא-גד

לי לבנת

מוזמנים; מנכ"ל משרד החינוך והתרבות ש' שושני

א' לנגרמן -המועצה המייעצת לתשלומי הורים

ע' סלע - מ"מ מנהל המינהל הפדגוגי

א' בריק - היועה"מ למשרד החינוך

ל' לפשיץ - המינהל הפדגוגי

א' בלר - משרד האוצר

שי לחמן - יו"ר ארגון ההורים הארצי

א' בלייר - ארגון ההורים הארצי

י' צמח - " " "

זי דורות - הסתדרות המורים

ג' לב - מרכז השלטון המקומי

עי תידר - " " "

שי חכמון - אזרח שפנה בנושא

מי איש-שלום - " " "

ל' ברזאני - מועצת התלמידים הארצית

אי יצחקיאן - " " "

ג' חכמון - " " "

מזכיר/ת הוועדה; י' גדלי

קצרנית; ת' בהירי

סדר-היום; תשלומי הורים



תשלומי הורים

מ"מ היו"ר ע' מאור;

אני פותחת את הישיבה. יו"ר הוועדה מתנצל על שברגע האחרון לא יכול היה לבוא

לישיבה, ולכן אמלא את מקומו. הנושא הוא תשלומי הורים . מטרת הישיבה היא שימוע

ראשון בנושא מאד מהותי זה. הוועדה תבחן את מימוש חוק חינוך חובה חינם, לאחר

שקיבלה פניות רבות לדון בנושא. קיבלנו דוגמה אחת לתשלומי הורים, בבית-ספר

בראשון-לציון. זוהי דוגמה אחת מיני רבות. ראשית, נשמע את נציג ארגון ההורים

הארצי, מר שי לחמן.

ש' לחמן;

במדינת ישראל קיים חוק אשר הפך מזמן למשל ולשנינה, לחוכא ואיטלולא, והוא חוק

חינוך חובה חינם. אני רוצה להזכיר כי החוק נחקק ב-1953. בתקופת הצנע שהיתה אחת

התקופות הקשות ביותר למדינה מבחינה כלכלית. חוק זה הוא לדעתי מהמתקדמים בעולם.

המטרה שעמדה מאחורי החוק ברורה, ויש מאחוריה קונצנזוס לאומי. במשך שנים עמד

החינוך בראש סולם העדיפויות הלאומי לצד הבטחון. ראש הממשלה הראשון, דוד

בן-גוריון, הרבה לדבר על-כך. כולנו יודעים מהי חשיבות החינוך, וכזו היתה עמדת

הממשלה במשך שנים רבות, עד אשר השתבש סדר העדיפויות הלאומי של הממשלות, לפחות

ב-15 השנים האחרונות, ומאז החינוך הלך והתדרדר במורד סולם העדיפויות הלאומי, עד

שהגיע לשפל המדרגה בו הוא נמצא כיום. מנקודה זו ואילך אפשר רק לטפס, ואולי אף

להמריא.

בכל הנוגע לתשלומי הורים, הסיסמה של חינוך חינם לכל ילד בישראל היא סיסמה

בעלמא, שמזמן אין איש מתייחס אליה ברצינות. מדובר היום על חינוך בתשלום, כאשר

עיקר הנטל הכספי רובץ על כתפי ההורים. עלות החינוך היסודי עבור כל ילד נעה בין

1200 ל-1500 ש"ח.

האם יש לך פירוט המרכיבים של תשלום זה?

שי לחמן;

אני מוכן להגיש את הנתונים גם בכתב. אלה נתונים שהבאתי בישיבה קודמת בנושא

תשלומי הורים. אני מניח שאיש מן היושבים כאן לא יוכל להתכחש לאמיתות הנתונים

האלה. המצב היום הוא כזה, שבתי-אב רבים במדינת ישראל אינם יכולים לעמוד במעמסה

הכספית. אני בדעה שמזמן חצינו את הקו האדום, ואנו עומדים בפני שבר רציני. התסיסה

בקרב צבור ההורים היא עצומה. זהו סיר לרוץ אשר עומד בפני התפוצצות. הכוונה היא

להתפוצצות במישור הכלכלי והחברתי. הורים לא יכולים ואינם רוצים לעמוד בנטל הכספי

הזה.

כידוע, הוקמה ועדת לנגרמן שהמלצותיה נתקבלו ואושרו עוד בתקופת שר החינוך

הקודם. המלצתה העיקרית היתה לבטל את כל תשלומי ההורים לאלתר. אני רוצה לציין

בשנה החולפת צבור ההורים במדינה מימן למעלה מ-800 מליון ש"ח מתוך

עלות החינוך במדינה. השנה יתקרב הסכום למליארד ש"ח, ואולי אף יעבור אותו. זהו

סכום עתק שלא ניתן עוד לעמוד בו.

בשנים האחרונות ניכרת מגמה ברורה להוסיף תשלומים ואגרות, לעיתים בהשקט

ולעיתים בפומבי. גם אגרות אלו מצטברות והופכות לסכום שלא ניתן לעמוד בו. זה התחיל

בביטוח תאונות אישיות ועבר לאגרת בריאות שלא היתה קיימת עד לפני עשר שנים.



מה זו אגרת בריאות? הרי כולם מבוטחים בקופת-חולים.

ש' לחמן;

למרות שקיימת קופת-חולים, ההורים משלמים אגרת בריאות. שירותי הבריאות

הניתנים היום במוסדות החינוך הם בשפל המדרגה, הוכחנו זאת לא רק בירושלים אלא גם

בפתח-תקווה ובמקומות אחרים. השירות הניתן על-ידי האחיות בבתי-הספר אינו ממלא את

יעודו. סל הבריאות אינו ניתן להורים במלואו, ולמרות זאת הם משלמים במיטב כספם. כך

הדבר גם לגבי אגרת השמירה ואגרות נוספות.

הדרישה שלנו כארגוו הורים ארצית היא ברורה, חד-משמעית ונחרצת: קיים חוק

במדינת ישראל, חוק חינוך חובה חינם. החוק הזה התרוקן מתוכנו ויש להחילו מחדש. אנו

תובעים מממשלת ישראל, מכנסת ישראל ומוועדת החינוך של הכנסת, להורות על החלתו מחדש

של חוק חינוך חובה חינם, ולבטל לאלתר את תשלומי ההורים, חובה ורשות, ואת כל

האגרות שהצטברו בשנים האחרונות, על מנת שמדינת ישראל תנהג כמתוקנות שבמדינות -

למשל כמו סוריה, ירדן ומדינות ערב אחרות. לידיעת הוועדה: כמעט בכל ארצות ערב יש

חוק חינוך חובה חינם. בואו נהיה כמותן בנושא זה.

אי לנגרמן;

אני מבקש מכל אלה שלא קראו את הדו"ח, לבקשו מלשכת המנהל הכללי במשרד החינוך,

על מנת שלא אצטרך לחזור על דברים שנאמרו בו. המועצה המייעצת לתשלומי הורים הוקמה

על-ידי משרד החינוך בחודש נובמבר 1991. וכונסה לראשונה בינואר 1992. הכוונה היתה

שנסיים את עבודתנו עד חודש מאי 1992. על מנת לאפשר למשרד החינוך - במידה וייאמץ

את ההמלצות - להתכונן לקראת שנת הלימודים הנוכחית. בוועדה היו מיוצגים כל הגורמים

המעורבים בנושא. בהזדמנות זו אני רוצה לומר כי למרות נגודי אינטרסים הקיימים

בין חברי הוועדה בתחומים אחרים, עבדו תוך שיתוף פעולה הדוק מאד, על מנת להגיע

להמלצות שתהיינה מקובלות על כולם. זו היתה מלאכה לא קלה, אך הגענו להמלצות

פה-אחד.

העמדנו בפני הוועדה שלוש סוגיות עיקריות: הסוגיה האחת, עקרונית מאד, עצם

התשלום. התלונות על-כך באות לא רק אל ועדת ההינוך והתרבות של הכנסת. הן מופנות כל

השנה ובעיקר לקראת תחילת שנת לימודים חדשה, אל המועצה לשלום הילד, ארגוני ההורים

וארגונים אחרים. הוועדה נתבקשה לקבוע עמדה בסיסית, האם מימון החינוך הוא מחובתם

של הצרכנים, או האם חינוך הוא ענין לאומי-ממלכתי, שצריך לשאת בו כלל הצבור

הישראלי. לצורך זה רצינו לדעת יותר פרטים על גובה התשלומים והרכבם. ההוצאה אשר

נפלה על ההורים במהירי 1991 נעה בין 450 ל-980 ש"ח לשנה עבור ילד, לא כולל

תשלומים מרצון אלא תשלומי רשות וחובה. תשלומים מרצון הם תשלומים עבור תמונת

מחזור, עתון בית-ספר וכו'. תשלומים אלה אינם כוללים גם את התל"נ - תכנית הלימודים

הנוספת שהיא פרק בפני עצמו.

הסוגיה השניה היא כל מה שקשור בלוגיסטיקה של התשלומים שהיתה מאד לא ברורה.

היו לה מסלולים שונים מבית-ספר לבית-ספר ומרשות מקומית אחת לשניה. במסגרת זו

נבדקה דרך גביית התשלומים, מי מנהל את מערכת התשלומים ומי מפקח עליה, כיצד הדברים

מתבצעים וכיצד הם נרשמים. היו מקומות בהם הרשות המקומית היתה מעורבת מאד בתהליך,

ומקומות אחרים בהם לא היתה מעורבת. בהקשר זה שאלנו, מי צריך לפקח על גביית

הכספים. האם משרד החינוך צריך לפקח על הצד האדמיניסטרטיבי, כפי שהוא מפקה על

הוראת מקצוע זה או אחר. לא מצאנו שקיים פיקוח ברור ונאות על גביית הכספים.

הסוגיה השלישית נבעה מן ההחלטה בנושא הראשון: אם ההורים לא יממנו את

התשלומים, מי יממן אותם. היה חוסר אחידות גדול בין הסלים שבתי-הספר השונים נתנו.

אחד הדברים שהמלצנו עליהם הוא שמשרד החינוך בעזרת צוות מקצועי, יקבע מהו סל

החינוך המינימלי ההכרהי לבית-הספר ולתלמיד. זה כולל גם את הציוד עבור בית-הספר

ולא רק עבור התלמיד - פר-כיתות, פר-גודל בית-הספר וכו'. הוסר האחידות בתחום זה

ישנם בתי-ספר בהם נדרשים התלמידים להביא נייר טואלט,



ולעומתם בתי-ספר המוציאים את תלמידיהם לטיולים ומאכסנים אותם בבתי-מלון ולא

באכסניות נוער, וזאת על-פי תביעת ההורים.

הגענו למסקנה שההוצאה הזו, בנפרדת מההוצאה לתכנית לימודים נוספת, חייבת ליפול

על הצבור כולו. צריך למצוא דרך לכך שכל אזרה בישראל ישא בהוצאות החינוך. החינוך

הוא ערך חשוב כמו ערכים ממלכתיים ארורים שכל הצבור חייב בהם. בכל רשות מקומית

משלם כל אזרח עבור אגרת ביוב, גם אם יש לו ביוב. מובן לכולם שהוצאות ביוב בבנין

חדש אינן יכולות לחול רק על דייריו. מכיוון שלא יכולנו להתאחד סביב מסקנה אחת

לגבי המממו, הוצעו שלוש חלופות אפשריות: 1. הגדלת הארנונה על-ידי הרשות המקומית,

כאשר היא זו שתממן את ההוצאה; 2. הגדלת אחוזי ההפרשה לביטוח-הלאומי ומימון על-ידי

הביטוח-הלאומי; 3. אגרה מיוחדת עבור חינוך אשר תיגבה על-ידי האוצר. הגענו למסקנה

שב-1991 ההוצאה אשר חלה על ההורים נעה בין 700 מליון ל-1.2 מליארד ש"ח. קשה היה

להגיע לנתונים מדוייקים יותר.

ביקשנו ממשרד החינוך שיקים ועדה מקצועית אשר תקבע מהו ווסל הנדרש. לא כל

בית-ספר או ועד הורים יקבע לעצמו סל בהתאם ליכולתם הכלכלית של ההורים. היו הצעות

שונות, אך לא היה סיפק בידינו להחליט בענין. אני סבורים שצריך לקבוע קבוצה

מקצועית קטנה שיהיו מעורבים בה מנהלים, מורים, הורים ואנשי משרד החינוך, תוכל

לקבוע את הסל. צריך יהיה למצוא את המנגנון אשר יעדכו את הסל הזה מדי שנה-שנתיים.

זה נראה לנו כצעד החשוב ביותר, על מנת לקדם את הנושא לקראת שנת הלימודים תשנייד.

היום אני מסופק אם ניתו יהיה לעשות זאת עד אז.

רוב חברי הוועדה, פרט למי שייצג את הסתדרות המנהלים, סברו שהביצוע צריך להיות

בידי הרשות המקומית שהיא הגוף הקרוב ביותר לבתי-הספר, היא הגוף האחראי על מתו

השירותים ברשות, ואין זה משנה אם הם ממומנים על-ידה או לא. אלה היו שלוש ההמלצות

העיקריות של הוועדה.

מ"מ היו"ר ע' מאור;

ברשותכם, נשמע עוזה את תגובת משרדי החינוך והאוצר לדו"ח שהוגש במאי 1992.

ע' סלע;

משרד החינוך והתרבות קיבל את דו"ח הוועדה באמצעות שר החינוך דאז. הדו"ח הוגש

גם לשרת החינוך דהיום, אשר אמרה כי היא מאמצת את האמור בהמלצות הדו"ח, ורואה את

דרך המימוש על-ידי המשך עבודת הכנסת לקבלת תיקוו דדי צוקר לחוק חינוך חובה חינם.

כידוע, ישנה הצעת חוק שכבר התקיים דיון טרומי בה, לשחרר את ההורים לפחות מחלק מו

ההוצאה.

מ"מ היו"ר ע' מאור;

ההצעה כבר התקבלה בקריאה טרומית ועברה לדיון בוועדה.

ע' סלע;

אני מציע שנשמע אחר-כך הסבר לגבי תשלומי ההורים. ישנם תשלומים המוגדרים

כחובה, למרות חוק חינוך חובה חינם. כלומר גם החוק מאפשר תשלומים שניתן לחייב בהם

את ההורים, וישנם תשלומים הממומשים רק בחלקם. כל עוד לא מומש התיקון לחוק, איו

לנו מקורות מהם ניתו לכסות את התשלומים שאינם מתקבלים מו ההורים. מה שאנו מנסים

לעשות הוא לחדד יותר את ההוראות. חל שנוי גדול בכל הנוגע למודעות ההורים לתשלומים

שהם צריכים לשלם, ועל-כך מצביעים מכתבי ההורים המגיעים למשרד החינוך והתרבות.

ההורים מבקשים לדעת מהו השירות שהם מקבלים עבור תשלום זה או אחר. ההורים אינם

מוכנים עוד לשלם בצורה עיוורת כפי שהיה בעבר. אנו מבקשים מההורים לעמוד על-כך

שיקבלו את השירותים עבורם נגבית האגרה.



בתחום התל"נ אנו מתמומדדים על-ידי תוספת שעות למערכת. אנו טוענים כי במידה

ותוחזרנה השעות אשר נלקהו ממערכת החינוך, זה יקל על הפעלת תכנית לימודים נוספת

ויפחית את העומס הכספי המוטל על ההורים. השנה קיבלנו 50 אלף שעות, ובשנה הבאה

נקבל עוד 30 אלף שעות, אני יודע שמתנהלים דיונים בין משרדי החינוך והאוצר, לגבי

קבלת תוספת נוספת, על מנת להאריך את יום הלימודים. אם נשיג זאת, חלק מהשעות

במסגרת תכנית הלימודים המיוחדת תהיינה מיותרות.

לא קיבלתם 56 אלף שעות בתשנ"ג. לקחתם את שעות הרית-מוזיקה מילדי גני החובה,

והעברתם אותן לכיתות אי-בי. הגיע הזמן שהדבר ייאמר בצורה ברורה, ושהסיפור המדהים

הזה שאין לו כל שחר וכל בסיס לא יישמע. יש לי על-כך אישור של שרת החינוך והתרבות,

אשר בתחילה חשבה בתום-לב שהוסיפו שעות.

ע' סלע;

אם היושבת-ראש תהיה מוכנה, ארצה להגיב גם על הערה זו.

א' יחזקאל;

אמרת שתוספת השעות מומנה מתשלומי הורים?

ע' סלע;

לא. מה שאמרתי הוא שאם נקבל עוד שעות, זה ימנע את הצורך בשעות במסגרת תכנית

הלימודים הנוספת הממומנת היום על-ידי ההורים.

מ"מ היו"ר ע' מאור;

אני רוצה להוסיף עוד שתי שאלות; אמרת שעל מנת לקדם את אימוץ המלצות הוועדה,

אתם זקוקים לקידום החקיקה. יש כאן דבר שאינו מובן לי; החוק קיים מאז 1953. וכל מה

שקרה מאז בשטח עומד בסתירה לחוק. מונח לפניכם דו"ח ועדת לנגרמן, מדוע אין משרד

החינוך ניגש לבחינת הדרכים ליישום ההמלצות, ומדוע אינו תובע מן האוצר את הכספים

למטרה זו. ועדת החינוך של הכנסת הציעה למשרד החינוך, לקראת תקציב 1993. להגיש

תביעה מיוחדת לשעות לימוד נוספות בתשנ"ד. האם עשיתם זאת?

ע' סלע;

משרד החינוך קיבל תוספת של 50 אלף שעות.

י' בא-גד;

זה כולל את ר?שעות שהורידו מן החינוך הדתי ומגני-הילדים. הורידו שעות רבות מן

החינוך הדתי, והכל הועבר לערבים. שרת החינוך אמרה כי היא מעבירה לערבים שעות מן

החינוך הדתי. העיקר שהכל נשאר במסגרת חינוך דתי - במסגרת החמאס.

סך-כל השעות שמשרד החינוך קיבל מהאוצר כתוספת לתשנ"ג הן 50 אלף. שעות אלו

ניתנו כתוספת חמש שעות לכיתות אי-בי ושלוש שעות לכיתות ז' ולרוטיבת הביניים.

לי לבנת;

זה פשוט לא נכון. אני מצטערת שאני צריכה לומר את זה.

בנוסף לכך ניתנו תוספות לחיזוק בתי-ספר שבשנה שעברה לא הגיעו לסטנדרט הנדרש.

לבתי-ספר אלה ניתנה תוספת של 4000 שעות. שעות אשר ניתנו בעבר כתוספת לרית-מוזיקה

לגני-ילדים, הועברו בחלקו לכיתות א'-ב'. משרד החינוך מממן כ-4500 שעות

רית-מוזיקה, ותזוזת השעות מגני-הילדים לכיתות אי-בי היא בסדר-גודל של 1000 שעות.

אם הוועדה תירצה, אהיה מוכן להביא את מאזן השעות לתשנ"ג.

מ"מ היו"ר ע' מאור;

אנו מבקשים לקבל את הנתונים לגבי תוספת 50 אלף השעות. אנו רוצים לדעת כמה

שעות הועברו מגני-הילדים לכיתות אי-ב' במסגרת החינוך המוזיקלי.

י' בא-גד;

אני מבקש לדעת כמה שעות נלקחו במסגרת זו מן החינוך הדתי.

י' צמח ;

ידוע לנו כי נלקהו שעות גם מעולים הדשים, וגם אותן העבירו למסגרת 50 אלף

השעות. האם זה נכון?

לגבי העולים החדשים, החל מלפני שנתיים התקצוב של משרד החינוך על-ידי האוצר

התבסס על שעה לתלמיד עולה למשך שנה אחת בלבד. לפני שנתיים קיבלו התלמידים העולים

כ-50 אלף שעות על-פי הקריטריון הזה. בתשנ"ג, מכיוון שמספר התלמידים העולים ירד,

קוצץ תקציב משרד החינוך בסעיף זה ב-30 אלף שעות.

י י בא-גד;

למה לא לתת יותר שעות לכל תלמיד עולה?

מ"מ היו"ר ע' מאור;

סטינו מן הנושא. אני רוצה להזכירכם כי הנושא שעל סדר-היום הוא תשלומי הורים.

אנו חוזרים לנושא ושואלים שתי שאלות; 1. מדוע אינכם פועלים במסגרת החוק הקיים

והמלצות ועדת לנגרמן, מבלי לחכות לשינוי החקיקה על-פי תיקון חבר-הכנסת דדי צוקר?

2. תביעתכם לתוספת שעות לתשנ"ד, כתחליף לתכנית לימודים נוספת.

ע' סלע;

להערכתנו, על-פי הייעוץ המשפטי שאנו מקבלים, כל התשלומים הניגבים היום מן

ההורים, מתיישבים עם החוק הקיים שחוקק ב-1953 .ועדת החינוך היא זו אשר מאשרת לנו

מדי שנה בשנה את גביית תשלומי החובה. ישנם גם תשלומי רשות שהחוק מאפשר, ויש גם

תשלומים לשירות מרצון שההורים יכולים לרכוש אותו. אנו לא מאפשרים גביית תשלומים

בניגוד לחוק, יחד עם זאת אנו לא מאושרים מכך שהתשלומים גדלו בצורה כזו, למרות

שהדבר מתיישב עם החוק. לכן אמרתי שאנו חושבים שאם הכנסת תאמץ את תיקון חבר-הכנסת

דדי צוקר, ייחסכו מן ההורים תשלומי החובה והמדינה תשלם אותם במקומם.

אשר לתביעת משרד החינוך לתוספת שעות, למיטב ידיעתי, משרד החינוך ביקש תוספת

של 100 אלף שעות בשנת הלימודים הבאה, אך לא קיבל את כל מה שביקש.

אוסיף כמה מילים: הוותיקים שבינינו יודעים שהדיון הזה הינקי ים פעמים רבות,

והוא די חוזר על עצמו. הפתרונות הם כספיים, גם אם מדברים על התיקון של חבר-הכנסת

דדי צוקר. לתיקון זה יהיה ערך רק אם יתבטא גם בחוק יסודות התקציב, וייקבע סכום

שיהיו מיועד לכסוי תשלומים נלווים של הורים.

חוקי החינוך הקיימים שנים רבות - חוק חינוך חובה חינם מתש"ט והוק חינוך

ממלכתי מתשי"ג - מאפשרים גבייה מההורים עבור שירותים נוספים. זה קיים כמעט כל

שנות קיום המדינה, כאשר רוב התשלומים אינם עבור חינוך פרופר אלא שירותים

המתווספים להוראה בבית-הספר. הסכומים האלה, אשר כלולים במסגרת שירותים נוספים,

מובאים לכאן לדיון מדי שנה, והשר אינו יכול לחתום על צו בנושא זה מבלי שיעבור

דיון בוועדת החינוך של הכנסת. הנוהג הוא שהשר חותם על הצו רק לאחר שהוועדה מקבלת

את כל ההסברים, מקיימת דיון ומאשרת. לאחר-מכן בא שלב הפרסום ברשומות ויושר מוציא

את הצו אשר אומר כי כל רשות מקומית רשאית לגבות את הכספים האלה, במידה והיא נותנת

את השירותים. עירית ירושלים לא גבתה אגרה עבור שירותי בריאות עד לפני כמה שנים,

וזוהי זכותה של כל רשות ורשות. אלה נקראים תשלומים עבור שירותים נוספים והחזר

הוצאות. לרשות אסור לגבות את הכסף מבלי לתת את השירות. אם היא עושה זאת, היא

עוברת על החוק. יש גם סכום מכסימלי, ואסור לה לגבות מעבר לסכום שנקבע בצו שהוציא

שר החינוך והתרבות בהתייעצות עם ועדת החינוך של הכנסת.

הסוג השני של התשלומים הוא עבור תכנית לימודים נוספת. גם הוא נקבע בהוראה

לחוק חינוך ממלכתי. אם נגיע ליום המבורך בו תתווספנה כל-כך הרבה שעות למערכת, שלא

צריך יהיה את תכנית הלימודים הנוספת - בוודאי ובוודאי שלא ייגבו כספים עבור השעות

האלו. תשלום זה הוא תשלום רשות, ולא כל הוראה חייב לשלמו. ישנם הסדרים מיוחדים

להורים שאינם יכולים לשלם. ישנם גם תשלומים עבור שכלול: סכום של 20 שקלים לשנה.

סכום נוסף ניגבה במסגרת תרומת הורים, שחלקו מיועד לבית-הספר וחלק לוועד ההורים

הארצי.

הצעת החוק של חבר-הכנסת דדי צוקר נדונה עוד בכנסת הקודמת, וחלה עליה רציפות

גם בכנסת הזו. הצעת החוק מבקשת לבטל חלק מהתשלומים עבור שירותים ולהטיל אותם על

המדינה. הצעת החוק הזו תובא לדיון בוועדה. משרד החינוך יברך על מציאת מימון

תקציבי לשירותים אלה, מבלי שההורים יצטרכו לשלם עבורם. המלצת ועדת לנגרמן היתה

שיימצא מימון תקציבי, וכל האזרחים ישלמו במסגרת הביטוח הלאומי או מס כזה או אחר.

צריך להיות ברור שמרגע שיהיה מימון אחר, אפשר יהיה לוותר על תשלומי ההורים.

לדעתי, זו הדרך הרצויה למרות שבמשך כל השנים, גם לפני קום המדינה וגם לאחר קום

המדינה השתתפו ההורים בחלק מהוצאות מערכת החינוך.

א' בלר;

יש לי הערה לגבי 50 אלף השעות הנוספות למערכת: התוספת הזו ניתנה למשרד

החינוך. כיצד המשרד מקצה את השעות, זהו ענינו והאוצר אינו מתערב בכך.

50 אלף השעות אינן כוללות את תוספת השעות בגין רבוי טבעי.

לא. מדובר בתוספת השעות שמעבר לכך. אשר לאגרת שירותים, מה שמחוייב על-פי חוק

הוא מה שמשרד האוצר מממן. במסגרת זו כלולים שכר מורים ואחזקת בתי-ספר. השירותים

הנוספים אשר ניתנים במסגרת בתי-הספר, הם השירותים שעבורם ניגבים הכספים.

חוזר המנכ"ל מפרט את הסעיפים שעבורם נגבית אגרת השירותים. במסגרת זו כלולים הומרי

מלאכה. אם ההורים לא ישלמו, הילדים יביאו חומרי מלאכה מן הבית.



ש' לחמן;

למה שיביאו מהבית? את הכל נביא מהבית, גם את נייר הטואלט.

תשלום עבור שירותי בריאות, נועד לממן את ההוצאות עבור אחות בית-הספר ולא את

ביטוח הבריאות של הילדים. הילד מבוטח על-ידי ההורים ואם הם רוצים, אפשר לוותר

על-כך.

ש' לחמן;

תקן האחות הוא ל-1800 תלמידים. תקן הרופא בבית-ספר הוא ל-6000 תלמידים. אתם

יכולים ליושב, מה מקבלים התלמידים כאשר האחות נמצאת בבית-הספר פרק זמן קצר מאד

ומנהלת כרטיסים בצורה ידנית. נאמר כאן כי ההורים חייבים לשלם רק עבור שהם מקבלים,

אבל בכל הנוגע לאגרת הבריאות כבר הוכחנו שאין התלמידים מקבלים את סל הבריאות

שנקבע. גם עירית ירושלים הודתה בכך ששירותי הבריאות אינם ניתנים לתלמידים.

א' בלר;

היות והנושא כל-כך בוער, אני רוצה לגעת בו: התשלום המחוייב על-פי האגרה הוא

תשלום חובה והשירות חייב להינתן. אם השירות אינו ניתן, זוהי בעיה נפרדת שצריך

לבדוק מול הרשות המקומית. כל מה שמתחייב מתוקף חוק חינוך חובה ממומן על-ידי האוצר

באמצעות משרד החינוך. מה שמוגדר כשירותים נוספים על-פי חוק, מחוייב בתשלומי

הורים.

לי לבנת;

אין השירותים הנוספים חייבים בתלשומי הורים. אתה מטעה.

א' בלר;

בחוזר המנכ"ל נקבע איזה שירות צריך להינתן.

שי לחמן;

אם הוא מדבר על חוזר מנכ"ל, אני רוצה לומר שדברים רבים שהחוזר מדבר עליהם

אינם מתקיימים. בנושא אגרת הבריאות נאמר כי צריכה לקום ועדה מקומית שיהיו בה

נציגים של משרד הבריאות, הרשות המקומית וועד ההורים. ברוב הרשויות לא קיימת ועדה

כזו.

א' בלר;

אין לי מה להוסיף על מה שאמרתי. אם יש חוק, אנו מקיימים אותו. היועץ המשפטי

למשרד החינוך יכול לומר אם אנו מקיימים את החוק.

מ"מ היו"ר ע' מאור;

אני רוצה לאפשר לחברי-הכנסת להביע את עמדתם בנושא זה.

אי יחזקאל;

אני מברך את מנכ"ל משרד החינוך עם כניסתו לתפקיד. אני מבקש שנבהיר את הדברים,

ולשם-כך אני מציע הצעת תיקון; למהוק את המילה "חינם" מחוק חינוך חובה. כאב לילדים

המתגורר בראשון-לציון, אני רוצה לומר שיש לי תחושה ששודדים אותי. לא אכפת לי

שתאמרו לנו מה אנו צריכים לשלם, אבל אני חי בתחושה שכל הזמן יש המצאות חדשות,

ואנו הופכים להיות סותמי החורים בתקציב המוניציפלי וסותמי פערים תקציביים בין



הרשות לבין משרדי הממשלה. זוהי התנהגות צינית התופסת את ההורים בצורה סחטנית

מאד. בתחילת השנה אנו חייבים לשלם ואנו משלמים. שאף אחד לא יספר לי שיש הורים

שאינם יכולים לשלם. יש כאלה שיש להם תווית של מסכנים , כאלה שמוצאים לעצמם סידור.

איני רוצה להבדיל במערכת החינוך בין ילדים מסכנים לילדים לא מסכנים. שאלתי האם

נתנו יד לכך שמשרד החינוך יעשה לנו טובה ויבוא לכאן כדי לקבל את הסכמתנו. אני

מקווה כי חברי-הכנסת לבנת, מאור ויו"ר הוועדה, לא יסכימו לכך שהטכס הזה יחזור על

עצמו גם השנה. היועץ המשפטי למשרד החינוך כבר אמר כי הטכס הזה חוזר על עצמו כל

שנה, עם אותן אמירות ואותן הרמות ידים. אני מקווה שיחד עם חברת-הכנסת לבנת ויתר

חברי הוועדה, נדאג לכך שהטכס הזה לא יחזור על עצמו.

קריאה;

אל תשפוך את התינוק עם המים.

א' יחזקאל;

פתחתי ואמרתי כי אני רוצח שיגידו לנו אחת ולתמיד בתחילת חשנח את כל מה שנצטרך

לשלם במשך יושנה, ולא יחזרו אלינו כל פעם עם המצאות חדשות. כל פעם מסתמכים על

חוזרי המנכ"ל, וכפי שכבר נאמר כאן יש דברים שמקיימים ויש דברים שאינם מקיימים

בתוך חוזרי מנכ"ל. מדוע נדמה לי שאת כל מה שנוגע לתשלומי חורים מקיימים בצורה

מדוייקת, ונושאים אחרים אין מקיימים. דווקא בתחום זה קיימת מערכת של שיתוף פעולח

פורה מאד בין ראשי הרשויות לבין מנהלי בתי-הספר ומשרד החינוך. מערכת החינוך

מגלגלת את הנושא אל הרשות, והרשות מגלגלת אותו על ראש ההורים.

מכיוון שראשי הרשויות נמצאים במצוקה תקציבית, הצעתי היא שלקראת שנת הלימודים

הבאה נקדים את הדיון בנושא זה , ולא נדון בו ברגע האחרון. אם נצטרך להצביע על

תשלומי הורים ברגע האחרון, אני אצביע נגד.

לי לבנת;

דברנו יותר מפעם אחת בוועדה הזו על תשלומי הורים, וטוב שהנושא עולה כבר עכשיו

ולא ברגע האחרון. הבעיה אינה בחקיקה או בפרשנות החוק. אנו יושבים כאן כוועדת

כנסת, כדי לתקן את חחוק אם אנו סבורים שצריך לעשות זאת. הורים שילמו כל השנים

ונכון שהסכומים נמוכים, אבל התוצאה היא שאנו במצב של נסיגה. במקום חינוך חינם

כמגמת חמחוקק, אנו נמצאים במצב בו החינוך אינו חינם, והוא יוצא פערים ואפליה לא

רק בין צפון לדרום תל-אביב, בין תל-אביב לדרום הארץ, אלא אף בתוך אותה כיתה,

באותו רחוב שבו גרים ילדים שיש לחם יותר ויש להם פחות. במסגרת אותו יום לימודים,

כאשר חלק מהתלמידים יכולים להשאר לתכנית הלימודים הנוספת וחלקם אינם יכולים

להישאר, כאשר חלק מחתלמידים יכולים לצאת לטיול וחלק אינם יכולים, כאשר חלק

מהתלמידים יכולים לקבל תעודה ואיורים אינם יכולים לקבל. הדברים חמורים ביותר

בעיני, וכאן אנו צריכים לעשות צעד דרסטי כדי לתקן את המעוות.

אני מסתכלת על חוזר המנכ"ל, ואני רואה בו דברים מדהימים מבחינת החירות שאותם

גופים לקחו לעצמם בנושא התשלומים. התוצאה היא פער ועוול נורא הנגרם לילדים החל

מכיתה אי. אני מעידה על עצמי שאני יכולה לשלם עבור ילדי את כל התוספות הנדרשות,

אבל מה עושים כאלה שאינם יכולים?

שי שושני ;

לא משלמים.

בחלק מהמקרים לא משלמים, ולכן לא נוטלים חלק בפעילויות בית-הספר. אותם

תלמידים מבוזים ומבויישים בעיני תלמידים אחרים. במקרים אחרים, ההורים עושים

מאמצים שהם למעלה מיכולתם, וזאת על חשבון דברים אחרים. אי אפשר להתייחס לכל

חמשפחות בארץ, כאילו אין להן בעיה. איפה עובר הגבול? מדוע צריך לשלם עבור חומר



שכפול וצילום. עד היום אני לא מבינה מהו חומר שכפול. אני לא מבינה אם אלה

החוזרים שהגנת שולחת לי מהגן, שעבורם אסור לגבות תשלום. אני לא מבינה מה זו

בריאות השן. כתוב במפורש כי אלה הנושאים שאין לגבות עבורם מן ההורים, על-פי תקנות

חינוך חובה וכולי. לגן של הילדים שלי אני מביאה נייר טואלט פעמיים בשנה.

ש' שושני;

זוהי תרומה מרצון.

ל' לבנת;

הגשש החיוור כבר אמר כי מחר יטילו עלינו מלווה עננים. אין הפרדה, אין דברים

ברורים לגבי מה שמשרד החינוך צריך להעניק לילדים, ואיפה חולבים את ההורים. אני

חושבת שוועדת החינוך הזו שונה מזו שהיתה בכנסת הקודמת, ואני חושבת שהיא לא תאפשר

את מה שוועדת החינוך הקודמת איפשרה. התברר גם בדיונים קודמים בוועדה כי יש כאן

קונצנזוס מקיר לקיר. זה התברר גם בכל הנוגע לתשלומים עבור אבטחה. אני חושבת שאנו

צריכים להתנגד לתשלומים אלה מכל וכל. צריך לבחון את המלצות ועדת לנגרמן לגופן ,

ולהחליט באיזו דרך ננקוט. אסור להטיל על ההורים את הנטל הלא הגיוני והבלתי נסבל

הזה.

מ"מ היו"ר ע' מאור;

לפי מה שהמנכ"ל שמע כאן ושמעו אחרים, מוסכם על כולנו שהנושא העומד על

סדר-היום אינו בחזקת מה שהיה הוא שיהיה. קרו שלושה דברים; התמנתה ועדה והיא

הגישה דו"ח למשרד החינוך והתרבות, התחלפה ממשלה, התחלף השר והתחלף המנכ"ל, ויש

מקום לשנות מדיניות. ישנה גם ועדת כנסת חדשה העוסקת בנושא, ולכן אני רוצה לומר

לאוצר כי מה שהיה הוא לא מה שצריך להיות.

הערה שניה נוגעת לרוח החוק ולקידום החקיקה של חה"כ דדי צוקר; הבנו כי בחוק

הקודם יש כדי לאפשר גבייה מן ההורים. אני רוצה להדגיש כי הקשר שמשרד החינוך קושר

בין החוק הקיים לבין ההכרח בשינוי החקיקה אינו נראה לי כרלוונטי. אין שום הכרח

להתנות את השינוי בגבייה מההורים בשינוי החקיקה. החוק הקיים ורוחו מאפשרים למשרד

החינוך להיאבק בנחישות על צמצום תשלומי ההורים. לא השתכנעתי מן הדיווח שקיבלנו

מנציגי משרד החינוך, כי קיימת אותה נחישות ליישם את החוק ולתבוע את הסכומים

המתאימים מן האוצר. אנו רושמים לפנינו שקיבלנו את המלצות ועדת לנגרמן, למרות שלא

היה לנו סיפק לדון בהן לגופן.

שאלה שלישית שהועלתה כאן נוגעת לשעות הנוספות למערכת החינוך, במסגרת תקציב

נוסף ל-1993 ,על מנת לצמצם את תכנית הלימודים הנוספת.

אי יחזקאל;

האם נכון הדבר, שלשנת תשנ"ד הוקצו בינתיים רק 30 אלף שעות?

ש' שמשוני;

כן.

א' יחזקאל;

זהו בזיון.

מ"מ היו"ר ע' מאוד;

אני מבקשת לדעת, מה מתכוון משרד החינוך לעשות בחודשים שנותרו עד ספטמבר 1993,

כדי להיאבק על תוספת שעות בתשנ"ד. אני מבינה שאי אפשר לפתור את הבעיה ביום אחד,

ובכל זאת צריך לעדכן את חוזר המנכ"ל, על מנת שלא נגיע לחודשים הבאים עם חוזר



שאיננו שלמים עימו.

בקשר לחוזר המנכ"ל ולתשלומי הורים: משרד החינוך והתרבות ייאפשר לגבות מההורים

כסף במסגרת החוק והתקנות הקיימות, משום שקשה לקיים את בתי-הספר מן התקציב שהמדינה

מעמידה לרשות המשרד, ומה שמשרד החינוך והתרבות מעמיד לרשות בתי-הספר. מה שניתן

לגבות מן ההורים, יגבו מן ההורים במסגרת החוק והתקנות. אנו חושבים שהשתתפות

ההורים היא חשובה, משום שכך מרגישים ההורים שהם משתתפים בחינוך.

בכך שהם כותבים ציק, הם מרגישים שהם משתתפים?

שי שושני;

אם אפשר היה להנהיג שכר לימוד מדורג בכל המערכת, הייתי עושה זאת, כי זוהי

הדרך השוויונית ביותר. מי שצריך להשתתף בדברים שאינם נדרשים או נקבעים על-פי

החוק, ניגבה ממנו את התשלום, אלא אם תשונה החקיקה ותשחרר את ההורים באופן מוחלט

מן התשלום. זה יפתור אותנו ואת ההורים מלחצים. כל זמן שלחוק יש פרשנויות שונות

והוא מאפשר גביה מן ההורים, נמצה את החוק כדי לאפשר לבתי-הספר לחיות. המדינה ולא

הרשויות המקומיות מסבסדת את בתי-הספר בתחומים שונים שעבורם אנו גובים את הכספים.

י י צמח; .

באיזה תחום למשל?

ש' שושני;

למשל, בדיקת שיניים לתלמידים.

י' צמח;

ואם יש להורים ביטוח שיניים?

ש' שושני;

יש אנשים שאין להם אמצעים, והם אינם בודקים את שיני ילדיהם. אנו מבצעים את

בדיקת השיניים, ובערים מסוימות אנו מביאים את הילדים לטיפול על חשבון הרשויות

המקומיות.

שי חכמון;

מדוע מי שיש לו ביטוח שיניים, צריך לשלם עוד 20 שקל?

בעלי היכולת ישלמו את שני התשלומים. הילדים בכיתות ה'-ו' אינם מקבלים אפילו

בדיקת שיניים, אך הוריהם מסבסדים את הילדים בכיתות הנמוכות, ומשתתפים גם בעלותם

של תלמידים שאינם יכולים לשלם את התשלום.

אי יחזקאל;

הערת הערה עקרונית, ואני רוצה לראות אם הבנתי את דבריך; אתה אומר שאתה כמנכ"ל

משרד החינוך חושב שלמעשה ההורים צריכים להשתתף בתשלום שכר הלימוד של ילדיהם

בבתי-הספר החל מכיתה א'.

אמרתי שאם היו מכניסים היום סדר חדש במערכת, הייתי קובע את הדבר השוויוני

ביותר לדעתי, והוא שכר לימוד מדורג. היות ולא הולכים לסדר חרש במערכת, אני אומר

שעל-פי ההוק הקיים היום, ההורים ישתתפו בתשלום באותם נושאים שהחוק מאפשר גבייה

עבורם, וזאת כדי לקיים את בית-הספר בסטנדרט מסוים.

א' יחזקאל;

אני מבקש להעלות לדיון בוועדת החינוך את נושא ביטול חינוך

חובה חינם. על-פי מה שמתרחש בפועל, חינוך חובה חינם עומד להתבטל.

ש' שושני;

אשר ל-30 אלף השעות אליהן התייחס חבר-הכנסת אבי יחזקאל, אנו רוצים להגדיל את

מספר השעות, אך בינתיים זה מה שהקציבה המדינה בשנת הכספים הקודמת. אנו מקווים

שבמשא-ומתן עם האוצר נקבל מכסת שעות גבוהה מזו שהוקצבה עד לרגע זה.

מ"מ היו"ר ע' מאור;

ביקשנו לשמוע את עמדתך לגבי דרישה מן האוצר לתוספת תקציב, על מנת לצמצם את

תשלומי ההורים, וזאת בהתאם לדו"ח ועדת לנגרמן.

ש' שושני;

עדיין איני בקי בדו"ח. אני יכול לומר מה היתה עמדת משרד האוצר עד היום; משרד

האוצר אמר שמה שהיה נהוג ומקובל במערכת מיום הקמתה של מדינת ישראל ועד היום,

בתחום תשלומי הורים והשתתפות הורים בקיומה של מערכת החינוך, ומה שאיננו מתחייב

על-פי דעת המשפטנים מחוק חינוך חובה חינם - את זאת צריך לגבות מן ההורים.

לי לבנת;

האם אתה מייצג כאן את משרד האוצר או את משרד החינוך.

שי שושני;

אני מייצג את משרד החינוך. דעת משרד החינוך היא שנצטרך לדון עם האוצר בסדרי

עדיפויות. כאשר נדון עם האוצר במסגרת חוק התקציב על סדרי עדיפויות, נחליט אם חשוב

יותר להוסיף שעה במסגרת חוק התקציב, או לשחרר את ההורים מתשלום עבור ריפוי

שיניים.

י' קדמן;

אני מדבר כרגע כחבר הוועדה שהגישה את המסמך הזה; במסמך יש המלצות חד-משמעיות

לביטול מוחלט של תשלומי הורים. מובן שמתעוררת שאלה מהיכן ימומן הסכום היקר. המסמך

הוגש לשר החינוך הקודם, ובמעמד הגשת המסמך הוא אמר שהוא מאמץ את העקרונות הגלומים

במסמך. נפגשנו גם עם שרת החינוך הנוכחינת, וגם היא אמרה שהיא מאמצת את העקרונות.

בדברי המנכ"ל שמעתי צליל חדש, כאילו גם העקרונות אינם מקובלים. אני רוצה לדעת אם

יש שינוי בעמדת משרד החינוך לגבי אימוץ המלצות ועדת לנגרמן, שאחד מעקרונותיח הוא

ביטול תשלומי ההורים.

שי שושני;

כדי שלא תהיינה אי הבנות, אחזור על דברי: העקרונות יהיו מקובלים, במסגרת חוק

התקציב ובהתאם לסדרי העדיפויות שייקבעו . כל אחד יכול לאמץ את העקרונות, ואני

משוכנע שכולנו רוצים שחוק חינוך חובה יהיה חינם באופן מוחלט. כל אחד מהיושבים כאן

רוצה בכך.

אתה סותר את עצמך. אולי תסביר את דבריך.

אומר פעם נוספת: אני רואה בהשתתפות ההורים דבר חיובי. אנו לא גובים אגורה אחת

שלא על-פי חוק. דעתי הפרטית והאישית היא שמעורבות הורים והשתתפות כספית וחינוכית

של ההורים, יש בה מן החיוב. אני רוצה לתת דוגמה: אחד העקרונות שאנו מפעילים

בבתי-הספר הקהילתיים הוא השתתפות כספית של ההורים בפעילויות. אני חושב שזוהי

הדוגמה הטובה ביותר לכך. השתתפות ההורים היא עקרון חינוכי שאין כמוהו, ואני חושב

שהשתתפות ההורים בבתי-הספר האלה היא דוגמה שאין לה אה ורע.

צריך לזכור שקיימת שאלה של סדרי עדיפויות במסגרת התקציבית הקיימת.

מהי תגובתד לדבריו של מר קדמן, אשר מדבר על ביטול מוחלט של תשלומי הורים?

לא יכולה להיות מגמה כזו, אם אין היא מופיעה בתקציב.

ברור שאי אפשר ליצור יש מאיין.

זה צריך להכנס למסגרת סדרי העדיפויות.

איפה זה עומד בסדרי העדיפויות שלכם?

לא לפני תוספת שעות לימוד למערכת.

אני מסכים למה שאתה אומר, אך אם יוסיפו 30 אלף שעות אך יגבו מאתנו תשלומים,

אני אומר לך שלא עשית עסק טוב.

אני רוצה להביע את עמדתו של ארגון המנהלים של בתי-הספר במדינה: מאז קום

המדינה, מעולם לא ישב משרד החינוך עם כל הגורמים האחרים ומעולם לא קבע סל חינוך

לתלמיד. הכל נעשה כטלאי על טלאי, שמדי שנה מתפרסמים במסגרת חוזר מנכ"ל ובמסגרת

תקנות בלתי ברורות המעוררות מחלוקות. אנו מצטרפים להמלצות ועדת לנגרמן, בהסתייגות

איות: אנו מתנגדים לכך שאם וכאשר המדינה תחליט לפתור את ההורים מכל התשלומים

והגביות, והיא זו שתממן את ההוצאה, היא תטיל זאת על הרשויות המקומיות. עייפנו מן

הרשויות המקומיות. מזה 44 שנים המצב הולך ומחמיר, והיום בעידן המיחשוב מסוגל משרד

החינוך למחשב 3000 בתי-ספר ולהעביר להם את התקציבים בצורה ישירה ולא דרך הרשויות

המקומיות. זו רעה הילה שאנו רוצים להפסיק אותה.



ג' לב;

מרכז השלטון המקומי מסכים לדו"ח ועדת לנגרמן, אם כי יש לנו הערות לגבי הביצוע

המוצע. בדיון שהיה בכנסת הקודמת, הסכמנו להצעת ההוק של חבר-הכנסת דדי צוקר, אבל

מכיוון שאנו חוששים כי לא תתקבל, אני רוצה להעיר כמה הערות: אני רוצה לקבוע שאין

חובה על הרשות המקומית לגבות את אגרת השירותים, אבל כאשר היא מחליטה לגבות אותה,

חובה על ההורים לשלמה. כתוצאה מכך, למעלה מ-50 אחוז מהרשויות אינן גובות את האגרה

עד היום. יש לכך תוצאה נוספת: בחלק גדול מהמדינה ובכלל זה בכל המיגזר הערבי, אין

שירות בריאות בבית-הספר. חברי-הכנסת אינם מתייחסים לכך שחלק גדול מהתלמידים אינם

מקבלים שירותי בריאות. אם בית-הספר רוצה לגבות אגרתשירותים, הוא גובה. אם אינו

רוצה, אינו גובה. חלק משירותי הבריאות מוטלים על משרד הבריאות, אשר אומר למשרד

החינוך -כי אין זה חשוב לו אלא לממשלה, והשירות אינו ניתן אלא אם הרשות משלמת

עבורו מכיסה.

בבסיס האגרה טמונה ההנחה שלא כל ילד משלם אותו

סכום. אם יש למשפחה יותר מילד אחד, היא מקבלת הנחה של 20 אחוז ויותר, בהתאם למספר

הילדים ולמצב הכלכלי. העולים החדשים אינם משלמים אף אגורה אחת, כי את התשלום

צירפו לסל הקליטה. תשלום זה נופל על הרשויות המקומיות. אם הדבר היה צריך

להיעשות על-ידי מס-הכנסה, ההנחות לא היו כל-כך ליברליות. חלק גדול מאגרת

השירותים ניגבה על-פי תביעת ההורים. נציגי ההורים בוועדת גבעולי אשר דנה בשמירה

בבתי-הספר, הציעו שהם יגבו את הכסף. אנחנו התנגדנו לכך. אשר לביטוח תאונות:

באמצעות ועדת החינוך של הכנסת, התבקשנו לקחת על עצמנו את הגבייה. מדובר בשעות

פעילות שלארור הלימודים.

גם הכפלת התעריף מ-6 שקלים ל-12 שקלים נעשתה על-פי בקשתנו?

אני רוצה לומר שרמת השירותים הניתנים תמורת האגרה עלתה מאד. משרד החינוך

אינו מאפשר מחשוב בכל בתי-הספר, ההורים דורשים זאת. גם רמת האכסון של התלמידים

בטיולי בתי-הספר עלתה על-פי דרישת ההורים. אין כל בסיס לטענה כי מחצית הסכום

הניגבה מההורים מועבר לרשות המקומית. גובים את האגרה ואת תרומת השכלול, כל שאר

התשלומים הפרטיזניים ניגבים על-פי דרישת מנהלי בתי-הספר. לומר שבאמצעות הכספים

האלה ממומן תקציב עירוני, זוהי עלילה. גם אם הכל יכנס למסגרת המימון הממלכתי,

איני בטוח שלא ישארו סכומים שההורים יצטרכו לממן, למשל הליכה לתיאטרון. אמרנו

למנכ"ל הקודם של משרד ההינוך כי ברגע שהליכה לתיאטרון תהיה כלולה בתכנית

הלימודים, היא צריכה להיות ממומנת. אם זוהי הליכה מרצון, אי אפשר לחייב את

התלמידים, אך במידה ויילכו - ההורים יצטרכו לממן את ההוצאה. גם ועדת לנגרמן

הצביעה על-כך שאפשר יהיה לשנות את השיטה רק אם מישהו יממן את השינוי.

שמעתי את כל הדוברים. אני מביע כאן את זעקתם של אלפי הורים. כתבתי מכתבים

ליו"ר הוועדה בענין זה. נטל התשלומים על ההורים הוא אדיר. הכל מפורט במסמך

שהעברתי לוועדה. רוב התשלומים מיותרים ואפשר לוותר עליהם. דבריהם של נציגי משרד

האוצר, משרד החינוך ומרכז השלטון המקומי מקוממים אותי אף יותר. האם אי-פעם ביררתם

מהו האחוז שהשלטון המקומי גובה עבור עצמו מתוך התשלומים האלה? כאשר בדקנו את

הנושא בראשון-לציון, הסתבר לנו כי חלק מהכסף הניגבה עבור ביטוח תאונות אישיות

מועבר מחברת הביטוח אל העיריה. מדוע יקבלו אפילו פרומיל מכספי ההורים? הווכוח על

תשלומי הורים רק החל עכשיו, ולדעתי הוא יימשך. אין חינוך חינם, אך אין זה הכל,

האם אתם יודעים כמה כסף משלם בית-ספר כמע"מ לאוצר? מכספי בית-הספר שאני חבר ועד

ההורים בו, מועברים 50 אלף שקלים כמע"מ. מדוע האוצר גובה מע"מ?



י' צמח;

שי לחמן הציג את עמדת הארגון, אך אני רוצח להתייחס לנושא מעורבות ההורים

שהועלה על-ידי המנכ"ל. להביא למעורבות הורים על-ידי כניסה לכיסם, נראה לי כדרך לא

נכונה. אני חושב שהדרך הנכונה היא להטיל את התשלום על כל אוכלוסיית המדינה ולא רק

על ההורים. אשר לאגרת בריאות, העניו נוגע לחוק בריאות חעם. המדינה צריכה לדאוג

לבריאות הילדים, ולא כל ההורים יודעים מתי צריך לקחת את הילד לבדיקת שמיעה, ראייה

או מניעת עקמת, כדי שלא יגיעו לצהייל כבכ"ת (בלתי כשירים תמידית). גם כאן חלה על

המדינה אורנה חובה שדולה עליה לספק את שירותי טיפת-חלב.

ההנחות שניתנות להורים על-ידי הרשויות המקומיות או בתי-הספר, מוטלות בדרך-כלל

על כתפי הורים אחרים אשר יכולים לשלם. בתי-הספר מקבלים את הכסף בהתאם למה ששולם

על-ידי ההורים, וכך קורה שגם אלה ששילמו 100 אחוז, מקבלים שירות של 70 אחוז

ופחות.

אני חבר בוועד הורים מזה שבע שנים, חמש שנים משמש כיו"ר ועד הורים ושנתיים

יו"ר מועצת הורים, ואני יכול לומר לכם שההורים חשים כאילו היו כספומט: לוחצים,

בוכים ומשלמים. אני מציע שנעביר לוועדת החינוך את השתלשלות הענינים בפתח-תקווה

בתחום אגרת הבריאות, מדוע איננו משלמים היום ומדוע אין העיריה מוכנה להקים ועדה

שההורים יהיו שותפים בה. הסיבה לכך היא שאין העיריה רוצה שההורים ידעו כיצד

מתבצעות העברות הכספים בין העיריה לבין משרדי הבריאות והחינוך, ולהיכן הולכים

הכספים. בנושא תרומת שכלול, הגשנו לעירית פתח-תקווה רשימה אשר כוללת את מה

שלדעתנו צריך להיות כלול במסגרת דמי שכלול. ההורים משלמים היום גם עבור בדק-בית

בבית-הספר, עבור הוצאות טלפון, עבור גירים, חומרים מתכלים ומחשבון למנהל

בית-הספר. בית-הספר אומר כי הוא מקבל תקצוב של 14 ש"ח לחודש עבור כל כיתה, ואין

זה מספיק. אנו מרגישים שמרכז השלטון המקומי מנצל את ההורים לסתימת חורים. כאשר

ביקשנו שמירה בבתי-ספר, התברר שהמחירים קפצו ללא כל פרופורציה, גם משום שחלק

מהכסף מועבר כעמלה למרכז השלטון המקומי.

א' בלר;

הביקורת שהושמעה כאן אינה על עצם גביית הכספים מן ההורים אלא על סוג השירותים

ועל תשלום מבלי לקבל שירות.

מ"מ ע' מאור;

היתה ביקורת גם על-כך וגם על-כך.

א' בלר;

אם וזהירים אינם רוצים לשלם עבור שירותי בריאות או עבור ביטוח תאונות אישיות,

הם יכולים לומר זאת ומשרד החינוך לא יגבה כספים בגין שירותים אלה. אבל הדבר צריך

להיות אחיד לגבי כל המערכת. לא ייתכן שבאותו בית-ספר יהיו הורים שיהיו בעד והורים

שיהיו נגד. אני מציע להורים לעמוד על-כך שיקבלו את השירותים שעבורם הם משלמים.

ל' ברזאני;

יש לי שאלה למר גדעון לב; אמרת קודם שעולים אינם משלמים. כמה זמן אין הם

משלמים?

גי לב;

פורמלית, הפטור מתשלום הוא לשנה אהת. אחר-כך הם נכנסים לקטגוריות הכלכליות

הרגילות.



י' קדמן;

אני רוצה לומר משפט אחד למען נציג האוצר אשר אמר שלא נשמעה כאן ביקורת על עצם

התשלום אלא רק על טיב השירות. אם כך, תשמע ממני כי זוהי שערוריה לאומית שהחינוך

הוטל על כתפי ההורים. החינוך הוא משימה לאומית אשר צריכה להיות מוטלת על כתפי

המדינה. כשם שאיננו משלמים עבור שירותי המשטרה, כך איננו צריכים לשלם עבור שירותי

חינוך. כך מקובל ברוב הארצות הנאורות בעולם, כולל ארצות קפיטליסטיות מובהקות. אני

רוצה לומר משהו גם לגבי השלכות התשלומים האלה על התלמידים: אין שבוע בו איננו

מקבלים תלונות מילדים אשר נזרקים מהמערכת, אינם מקבלים תעודות, מורדים מאוטובוס

שעומד לצאת לטיול, עורכים להם מסדרי בזיון בגין זה שההורים לא שילמו עבור הספריה.

אני יודע שיש הנהיות של משרד החינוך שאין להעניש תלמיד בגין אי תשלום ההורים. אני

מודיע לכם כי ההנהיות האלו מופרות בשטח מדי יום ביומו. רק בשבוע שעבר לא נתנו

לתלמידה בתל-אביב לגשת למבחן מגן, בגלל חוב של 3.5 שקלים של ההורים. זה אינו מקרה

בודד. איני צריך לתאר לכם מה עובר על תלמיד שבעת חלוקת התעודות אומרים לו: שמעון

כהן לא יקבל תעודה, כי ההורים שלו חייבים כסף מהשנה שעברה. זה דבר נוראי, ואני

רוצה שנזכור גם את ההיבט הזה.

לסיכום, אני רוצה להציע את הנוסח הבא: ועדת החינוך והתרבות רושמת בפניה את

דין-וחשבון המועצה המייעצת לנושא תשלומי הורים.אנו לא יכולים לומר שאנו מאמצים את

הדו"ח, כי עדיין לא בדקנו אותו, אך מרוח דברי חברי-הכנסת אני יכולה לומר כי

הוועדה קיבלה את ההמלצה הראשית של הוועדה בעמ' 11, אשר אומרת כי עלות החינוך

ומימונו צריכה להיות מוטלת על כלל אזרחי המדינה ולא על העולים, שכן האינטרס של

חינוך איכותי ומתקדם הוא קודם-כל אינטרס לאומי ממדרגה ראשונה. נאמר בדו"ח כי

המועצה הגיעה למסקנה שיש להטיל את מעמסת המימון של שירותי החינוך על כלל

האוכלוסיה, ואין לחייב בה את הורי. התלמידים בלבד. המלצה זו מקובלת לחלוטין על

חברי ועדת החינוך והתרבות אשר התבטאו היום.

אני רוצה שנרשום בפנינו כי התברר שתשובת משרד החינוך לגבי אימוץ מסקנות

הדו"ח לא היתה בהירה. אני פונה למשרד החינוך בבקשה לקבל את חוות-דעת יושרה והמשרד

לגבי המלצות הדו"ח. בלט כאן שיש פער ברוח הדברים בין נציגי ההורים, המועצה

לשלום הילד והוועדה, לבין נציגי מרכז השלטון המקומי, האוצר ומשרד החינוך.

הוועדה מבקשת ממשרד החינוך לקבל נתונים על כל מה שנאמר במהלך הדיון, ובנוסף

לכך על המאבק של משרד החינוך במשרד האוצר בנושא תוספת שעות לימוד לשנת הלימודים

תשנייד. אנו רוצים לדעת היכן עומד הנושא. אנו מבקשים לקבל נתונים על התייחסות

המשרד להמלצות הוועדה, ומהי העדיפות שתקבלנה לקראת תשנ"ד.

ברור לכולנו כי אי אפשר יהיה לקדם את הנושא תוך שנה, אך הועלתה בקשה לבדוק

מחדש את התקנון בכמה סעיפים, והבולט שביניהם הוא אגרת הבריאות. כן הוזכר הפער

בין התשלום לבין טיב השירות, והצורך בדרכים לאכיפת השירות. כן הועלתה בקשה לבדוק

את דרכי הגבייה. כן יש לבדוק את ההוראות הכלולות בחוזר המנכ"ל, לקראת הדיון בנושא

זה בוועדת החינוך בחודשים פברואר-מרץ.

ההמלצה לחברי הכנסת היא לקדם את קבלתו של התיקון לחוק, כפי שהוא על-ידי

חבר-הכנסת דדי צוקר ועבר קריאה טרומית, לגבי ביטול תשלומי החובה החלים על ההורים.

(הישיבה ננעלה בשעה 10.50)