הכנסת השלוש-עשרה
מושב שני
נוסח לא מתוקן
פרוטוקול מס' 35
מישיבת ועדת החינוך והתרבות
יום שלישי, כי בכסלו התשנ"ג (15 בדצמבר 1992). שעה 09:30
נכחו;
חברי הוועדה; היו"ר אי בורג
די איציק
י' בא-גד
אי יחזקאלי
לי לבנת
אי קהלני
מוזמנים; עי כהן ~ מנהל מינהל חבריו ונוער במשרד החינוך
נ' שלו - מנוזל של"ח
מי סופר - משרד החינוך
תא"ל שי בן-משה - קצח"ר
רס"ן י' ארז - מפקד מרכז הכנה לצה"ל
סא"ל בי טובינה - ראש ענף קד"צ
די טונדובסקי - ר' אגף הנוער והנח"ל במשה"ב
אי אילן - התק"מ
ז י נתיב - "
ע' תור - מחי הבטחון של הקבוץ הארצי
פ' עין-מור - מכון בדרך לצבא
ר' ברקאי - " " "
ב' לויט - הדס תעופה 2000
מי גול - סגנית מנהל בי"ס רוטנברג ברמת-השרון
מזכיר/ת הוועדה; י' גדלי
קצרנית; ת' בהירי
סדר-היום; הכנה לצה"ל בבתי-ספר
הכנה לצה"ל בבתי-ספר
היו"ר א' בורג;
אני פותח את ישיבת הוועדה. הנושא שעל סדר-יומנו הוא הכנה לשירות בצה"ל במסגרת
בתי-הספר. נושא זה נדון בדרך-כלל במסגרת ועדת המישנה המשותפת לוועדות החינוך והוץ
ובטהון. הפעם ההלטנו לדון בנושא במליאת ועדת החינוך. אגדיר בכמה משפטים את
התחומים שמטרידים אותי והביאו אותי להעלות את הנושא. לארור מכן ארצה לשמוע מנציגי
משרד ההינוך והצבא, מה נעשה בכל הנוגע להכנה לשירות צבאי, ולבסוף נקיים דיון בין
המוזמנים לבין חברי-הכנסת ואסכם את הדיון.
כל אחד מאתנו מבקר בבתי--ספר. מנסיוני, בכל ביקור בבית-ספר, איות משתיים-שלוש
ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 15/12/1992
הכנה לצה"ל בבתי-ספר
פרוטוקול
השאלות הראשונות שאני שואל היא
מה נעשה בתחום ההכנה לשירות צבאי. מספרים לי על
ימי היילות ופעילויות גדנ"ע, אך פרט למקרה אחד, לא מצאתי תכנית מובני של משרד
החינוך, אשר עוסקת בהכנה לשירות צבאי. אין זה מעניננו להכנס לשאלת התכנית
המדינית והשטחים, אך העובדה שלוקחים תלמיד בן 18 ונותנים לו להיות אחראי על חיי
אדם, בין אם אלה פיקודיו ובין אם זה האוייב ממולו, ולא קיימת תכנית מובנית
שתתייחס למשמעות הדבר, מחייבת אותנו להתייחס לכך. צריך לשאול, מהן הדילמות
העומדות בפניו. התמודדות עם הדילמות יורדת בגיל. צעיר בן 18 חשוף היום לדילמות
שאנו לא היו חשופים בפניהן. אני מרגיש שלמערכת החינוך אין תכנית מובנית העוסקת
בכך.
אני רוצה להתייחס לנקודה נוספת: אני חש שהצבא שלנו הופך להיות צבא רומאי.
בצבא הרומאי אדם צריך היה להביא את כלי הנשק מן הבית, כדי להתקבל אליו. אצלנו קמו
בתי-ספר פרטיים המכינים לשירות ביחידות מובחרות או לקורס טייס. מי שיש לו כסף
ואמצעים, יוכל לעשות זאת ולשפר את כושרו. מי שאין לו כסף, ירוץ בשכונה וישחק
סטנגה, אך לא יוכל להתקבל ליחידה מובחרת. תוך פרק זמן לא גדול, ייווצר מצב שמי
שיהיו לו יותר אמצעים להכין עצמו לשירות ביחידה מובחרת, יתקבל אליה. כך תהיינה
לנו יחידות לעניים ויחידות לעשירים.
שני הדברים האלה מטרידים אותי מאד. זהו ענינה של מערכת הבטחון, מערכת החינוך
והחברה הישראלית, ואני חושב שמן הראוי להניח את הדברים על השולחן. אבקש ממר עודד
כהן, מנהל מינהל חברה ונוער במשרד החינוך, להציג את הנושא.
עי כהן
¶
אני רוצה לומר מה עושים צה"ל ומשרד החינוך במסגרת התכנית המשולבת, ואומר עד
כמה אנו מתמודדים עם דילמות השירות הצבאי. עד תשנ"א מערכת החינוך לא הטילה חובת
הכנה לקראת השירות בצה"ל, לא במסגרת המערכת הפורמלית וגם לא במסגרת המערכת הבלתי
פורמלית. בתשנ"א עובדה תכנית חובה מיוחדת לכל מערכת החינוך, והיא מופיעה בחוזר
מיוחד של המנכ"ל. ההכנה מכוונת לתלמידי י"א ו-י"ב. בחוזר זה שילבו מערכת החינוך
וצה"ל, אחרי הרבה מאד התנסויות במסגרות השונות, מערכת מינימום שהיא מערכת חובה.
אין מדובר בתכנית שהיא בגדר ירצו יעשו -לא ירצו, לא יעשו, אלא תכנית מובנית
שחובה על מנהלי בתי-הספר ליישם אותה. מערכת החינוך תיתן את התשומות שלה, בצורת
השתלמויות והכשרה, וצה"ל ומערכות אחרות יסייעו לה.
התכנית צריכה להתבצע בחטיבה העליונה בשלמותה, וגם בכיתות טי ו-י' ברבדים של
הכנה כללית לאזרחות ולשירות בצה"ל
¶
מורשת קרב, התמצאות בשדה ומאמץ גופני.
מכיוון שהזמן שמערכת החינוך יכלה להקדיש לכך הוא מוגבל, חיפשנו את הנושאים
המרכזיים שנתרכז בהם. ביקשנו לטפח את המוטיבציה לשירות בצה"ל, ולהקנות למתגייסים
ולמתגייסות מידע על תהליכי הגיוס, וכן על המסלולים והאפשרויות השונות בצה"ל. גם
בקרב הנוער הלומד וגם בקרב הנוער המנותק, אין מוכנות ומודעות לשלב הגיוס, שהוא
שלב קריטי וקובע מאד לגבי המשך החיול. אם בלשכת הגיוס מתחזה הנער כבלתי מבין, גם
בהמשך לא תהיה לו מוטיבציה לשרת כראוי.
פרק ארור שאנו עוסקים בו הוא הפגת חרדות. במסגרת זו אנו מסבירים מה צה"ל צופן,
התמודדות עם בעיות הסתגלות למסגרת קבועה, וכיצד לעורר את המודעות לשאלות ערכיות
שהתלמיד עלול להיתקל בהן במהלך וקשירות בצה"ל. אם לפני שנים הבעיה היתה יורדת מפני
גיוס לצה"ל, הרי מאז תהילת האינתיפאדה הדילמות שהיא מעוררת חייבות לבוא לידי
בטוי. נושא ארור שאנו עוסקים בו הוא מעורבות ההורים בכל הנוגע לגיוס ולשירות
בצה"ל. הורים מתעניינים, מוכנים לבוא לערבי הורים ולשוחח. פרק אהר שאנו עוסקים בו
הוא טיפוה רמה גבוהה יותר של כושר גופני, בעקבות הממצאים לפיהם הצעירים מגיעים
לצה"ל בכושר גופני בלתי מתאים. נשמע מקצין חינוך ראשי, כיצד צה"ל מטפל בנושא.
התכנית המעשית עוסקת בלשכת הגיוס ובבקו"מ, בהיכרות עם הילות צה"ל, בנושא
הערכי ובהסתגלות לשירות צבאי. ההלטנו לא להסתפק במטרות כלליות שתוצגנה על-ידי
המחנך או מדריך השל"ה, אלא הכנו מערכת מסייעת של השתלמויות, תכניות והכשרת
מדריכים ומחנכים. בתכנית המינימום שקבענו הקפנו את כל מי שיכול לתרום לנושא
במערכת החינוך ובצה"ל.
היו"ר אי בורג;
האם השעות האלו ניתנו לכל חלקי המערכת, כולל ישיבות תיכוניות, בתי-ספר
תיכונים עיוניים ומקצועיים?
ע' כהן;
התכנית כוללת גם את הישיבות התיכוניות. בכיתה י"א מתקיימת שיחת פתיחה על מהות
השירות בצה"ל ועל מחוייבות הפרט, שהיא גם בעיה ערכית. את השעור הזה מעביר המחנך,
והמסגרת היא שעת מחנך. בתקופת החופשות, כל מי שמחנך או עתיד לחנך בכיתות י"א
וי"ב, עובר אצלנו סדנה משולבת המוקדשת לתכניות שלנו. רוב המחנכים ורוב רכזי
החינוך החברתי, עוברים את הסדנה לקראת שירות בצה"ל אשר נמשכת עד 6-7 ימים. גם
במסגרת המכונים לחינוך יהודי-ציוני, אנו מקיימים מסגרות הכנה מסוימות למחנכי
כיתות י"א--י"ב. כמו-כן מתקיים יום עיון להכרת חיילות צה"ל. כיתות י"ב ולפעמים גם
כיתות י"א, נפגשות עם נציגי החיילות במתקן צה"לי. אנו מקיימים שיחות וסימולציות
לקבלת-החלטות על-ידי הפרט, אותן מעביר המחנך לאחר השתלמות מיוחדת בתהליך
קבלת-החלטות. שיפור הכושר הגופני, עליו לא אוכל למסור פרטים נוספים. לימודים
והתנסות במסגרת צה"ל
¶
זוהי תכנית שהוכיחה את עצמה, ואני מתאר לי שנציגי צה"ל
יציגו אותה. אנו נותנים היום שבוע התנסות ל-17 אלף בני-נוער, מתוך 40 אלף.
היו"ר א' בורג;
איפה זה נעשה?
ע' כהן;
בבסיסי צה"ל. זה נעשה בשדה-בוקר ובג'וערה. בהחלטה מי יהנה מכך, אנו מעדיפים
את האזורים החלשים על האזורים החזקים. אנו מתרכזים עתה בעיירות הפיתוח ובבתי-הספר
המקיפים הגדולים. אנו מתרכזים בחזקים שבין החלשים, ובבתי-הספר המסומנים על-ידנו
כבתי-ספר שיש בהם בעיה, למרות שהם נחשבים כחזקים. מתקיימות שיחות עם יועצות
בתי-הספר בנושאי מחוייבות והתמודדות עם בעיות הסתגלות. לתוך המערכת של הכנה
לשירות בצהייל, אנו מנסים לשזור תכניות ערכיות שאנו מחלקים לשלושה חלקים מרכזיים;
המחנך או מי שמרכז את ההכנה לקראת השירות בצה"ל, מקבל הכנה מיוחדת. לתכניות
הערכיות אנו משתמשים בשני גורמים
¶
במחנך וברכז החינוך החברתי.
לטיפול בנושאי אקטואלי הכנו חוברת מיוחדת אשר כוללת את כל מה שיכולנו לתת
בשיטות של חינוך בלתי פורמלי, כולל האינתיפאדה והשלכותיה על כל הדילמה שבה.
השתדלנו לתת מענה על שאלות, אך גם השתמשנו בנושא במסגרת תכנית חנוכית-ערכית.
הכוונה אינה לניהול שעור פרונטלי, אלא בפתיחה של דיון כללי.
את החוברת השניה הוצאנו יחד עם הפרקליטות הצבאית הראשית והמועצה הלאומית
לקידום ערכי השלטון. שם ההוברת "אדם במדים" ויש בה שלושה פרקים: מחוייבות לשרות
בחברה דמוקרטית, פקודה בלתי חוקית בעליל, ושמירה על זכויות החייל בבית-דין
משמעתי. החוברת הזו אינה כוללת מערכת של חוקים, אלא היא עוסקת בממדים רב גוניים
של התמודדות עם החומר ועם דילמות שהוא מעלה. המועצה הלאומית לקידום ערכי שלטון
החוק, יחד עם סטודנטים למשפטים, הכינה את החוברת הזו.
היו"ר א' בורג;
מהי המועצה הזו?
ע' כהן;
במשרד המשפטים פועלת המועצה הלאומית לקידום ערכי שלטון החוק והדמוקרטיה.
היו"ר א' בורג;
זוהי עמותה צבורית שמשותפים בה מנכ"לי משרדי החינוך והמשפטים בראשות השופט
עציוני. היא עוסקת בתכניות למודים בנושאי חוק, משפט וסדר.
לי לבנת;
מי הקים את המועצה?
היו"ר א' בורג;
תמי רווה היא המזכירה, והמרכזת היא אורה אטינגר.
ע' כהן;
בתוך המסגרת הזו פועלים 40 סטודנטים או אסיסטנטים מן הפקולטה למשפטים, אשר
עברו הכשרה יחד עם הפרקליטות הצבאית. במסגרת זו פועלות 200 קבוצות הנחיה בתוך
בתי-הספר, אשר מציגות את הנושא גם באמצעות סימולציות. שלושת הנושאים האלה; פקודה
בלתי חוקית, חובת השירות הצבאי ומעמדו של החייל, נדונים במסגרת 200 קבוצות הנחיה
בתוך מערכת החינוך. מדובר ביום השתלמות מלא. ציינתי את השתלמות המורים בעת חופשת
הקייץ, אשר עוסקת בשלושת הנושאים האלה. התכנית עוסקת לא רק במה שנוגע לתלמידי
השמיניות, והיא כוללת גם את תהליך קבלת ההחלטות. אנו עובדים עם תכנית מובנית אשר
נלקחה מאוסטריה ויושמה כאן. עד היום עברו את התכניות האלו ב-17 אלף תלמידים.
ישנו נסיון להתמודד עם שלוש הדילמות שמניתי, יש נסיון להכשיר את המחנך להציג את
הנושא, וישנו נסיון ליצור בתוך מערכת החינוך את ההתמודדות הראשונה עם הנושא.
אנו מעריכים שתוך שלוש שנים כל המערכת תעבור את שלוש התכניות האלה בצורה
מסודרת. לאחר סיום שלבי המשוב וה"פיילוט", נוכל לעסוק בדברים המשולבים. ישנו פרק
נוסף שאני רוצה להתייהס אליו, ואם מותר לי כפקיד להציע לוועדת החינוך, אני חושב
שזהו נושא שצריך לדון בו. כוונתי לנוער שאינו נמצא במסגרת בית-ספרית. עבורם יש
לנו תכנית אחרת אשר נקראת "לקראת שרות ולקראת לשכת הגיוס". צעירים אלה עדיין לא
הגיעו לשלב המוטיבציה לשרת בצה"ל.
היו"ר א' בורג;
את הדיון בנושא זה נקיים במסגרת דיון כללי על הנוער המנותק. זהו ספור מערכתי
שאינו נוגע רק לשרותם בצבא. הכנה לשרות בצה"ל היא תמריץ עבורם לעזוב את הברזלים,
אך היא אינה הנקודה הבעייתית המרכזית.
ע' כהן;
צריך להבין כי ההכנה לשרות צבאי אינה נעשית רק במסגרת שעות מחנך, זוהי מערכת
משולבת העוסקת במהלך כל החטיבה העליונה בנושאים שונים המעצבים את אישיותו של
הנער: מורשת קרב, סיורים וטיולים, דילמות חברתית, חנוך יהודי-ציוני ותכנית למודים
אשר נותנת חיזוק לעתיד. תכנית זו, במידה והיא מצליחה, גורמת לו לשאול את השאלות
הרלוונטיות.
אני חייב לומר כי יש שיתוף פעולה יפה מאד בינינו לבין צה"ל, גם בשלב ההכנה,
גם בשלב ההתמודדות וגם בשלב ההתנסות. כאשר הנער מגיע פעם ראשונה לצה"ל, אלא הוא
מגיע אל תוך תכנית מובנית, בנויה ומסודרת, בה אחד משלים את השני. הדבר השני החשוב
הוא שההשתלמויות מתקיימות לעיתים ביחד.
לי לבנת;
מאד הייתי מבקשת לקבל את החומר אשר הזכרת. האם חומר ההדרכה ושעות ההדרכה הם
זהים לבנים ולבנות. אחרי הכל, המקצועות הרי שונים. בשירה שהתקיימה בוועדה המשותפת
לוועדות חוץ ובטחון וחינוך, שמעתי מסגן ראש אכ"א שיש קושי גדול להביא בפני תלמידי
הכיתות הגבוהות, בעיקר י"ב, את נושא המיון והצבת החיילים. תלמידי כיתות י"ב
עסוקים כל הזמן בהכנה לבחינות בגרות, והצבא אינו מוכן לשבצם לפני כיתה י"ב. כיצד
מטפלת בכך מערכת החינוך?
די איציק;
האם יש לכם מיקרים ומדדים השוואתיים בין תלמידים שעברו את ההכנה לשרות צבאי
לבין תלמידים שלא עברו אותה? האם אתם יכולים לומר בבטחון כי צריך וכדאי להשקיע
עוד כסף בהכשרה לשרות צבאי, כי הדבר אקוטי למערכת, או שאתם אומרים כי יש כאלה
שההכנה עוזרת להם, ויש כאלה שאינה עוזרת להם.
א' יחזקאל;
אני מבקש לדעת, כמה אנשים עומדים לרשותכם ומה מידת המיומנות שלהם. אותה מורה
שמרצה על הגיוס לצה"ל, מרצה גם על חנוך מיני, ואיני צריך לומר מה מידת המיומנות
שלה בשני הנושאים. אנו עוסקים לא רק בכושר הגופני אלא גם בכושר הנפשי של
המתגייס.
אי קהלני;
אני רוצה לשאול, מה מידת התיאום בין משרד החינוך לבין הצבא, ועד כמה אתם
ממלאים את רצון הצבא. היכן נקודת החיכוך וחוסר ההתאמה של התכנית? אני מביע דאגה
נוכח הקיצוץ במספר השעות שהוקצבו לתכנית. האם הצבא מוצא דרך להשלים את מה שלא
ניתן במסגרת בתי-הספר?
די איציק;
אני רוצה להתייחס לתופעה של קורסים להכנה לשירות צבאי במסגרת פרטית. מנסיוני
עם מערכת החנוך בכלל ועם התלמידים הפרטיים שלי, אני יודעת שמסגרות אלו הולכות
ומתרבות. אנשים מצאו בהן מקור הכנסה לא קטן. הרגשתי היא שהבעיה היא בעיקר של
המערכת. אני חושבת שאנו יכולים לעשות הרבה באמצעות המנהלים והמורים, ואני חושבת
שאיננו עושים די. חייבים להדביר את התופעה ומיד. היא הולכת ומשתרשת, וזהו מעגל
קסמים; ככל שיש לצבור יותר כסף, כך קמות יותר מסגרות פרטיות. לדעתי, המנהלים
במערכת החנוך אינם מבינים את הסכנה, וחושבים שקטע זה נוגע לבית ולא למערכת החנוך.
זהו בפירוש קטע הנוגע למערכת החינוך.
תא"ל שי בן-משה;
פעילות משרד החניך נעשית על-פי חוזר מנכ"ל שהוא הנהיה לביצוע. מה שאנו עושים
מתחלק לשלושה תהומים
¶
מידע, קונפליקטים והתלבטויות בין ערכים והסתגלות. בתהום
המידע, אנו מתהילים בכיתה י"א בהרצאות על התהליכים בלשכת הגיוס. מי שמוביל את
הנושא הוא מינהל הגיוס. במסגרת זו אנו מדברים על תהליך ההתייצבות בלשכות הגיוס,
עיבוד נתונים כולל נתונים פסיכוטכניים, מיון רפואי, איתור מועמדים לקורסים
גבוהים, מבדקים שונים, לימודים על-תיכוניים במסגרות שונות וקורסים קדם-צבאיים.
ההרצאות האלו מתמקדות בעיקר במתן מידע לתלמידים בכיתות י"א.
היו"ר אי בורג;
האם אתה מרוצה ממה שקורה? אני מוצא עשרות תלמידים שאינם יודעים לקראת מה הם
הולכים, וכל מה שהם יודעים לקוה ממה ששמעו מהחבר'ה.
תא"ל ש' בן-משה;
אני יכול לומר לך שבשנים האהרונות, המידע שמועבר מהצבא לתלמידי בתי-הספר
התיכוניים, רב מעל ומעבר למה שאנו קיבלנו. נכון שחלק מהתלמידים די מבולבלים, אם
לא גיבשו לעצמם כיוון לפני הגיעם ללשכת הגיוס. זה לא סותר את העובדה שפוטנציאל
הגיוס שלנו נמצא ב-360 בתי-ספר. מי נהל הגיוס מגיע לשם, אמור להיפגש עם התלמידים
האלה ולתת להם את הנתונים באמצעות שיחות פרונטליות וחומר בכתב.
היו"ר אי בורג;
תלמידים שלי היו בבה"ד 1 לפני שבוע, במסגרת פרוייקט מסוים. הקרינו בפניהם את
הסרט שהפיק קצין חנוך ראשי מ-1990 על האינתיפאדה, ולאחר-מכן כאשר ביקשו לקיים
דיון על בעיות ערכיות שהסרט מעלה, היא אמרה; על-כך אין לי תשובות, את זה איני
יודעת, לכך איני נכנסת וכוי. בקצור, לא היה דיון. ההכנה הפדגוגית היא זו שמעניינת
אותי, יותר מאשר האינפורמציה המעשית.
לי לבנת;
השבוץ צריך לעניין אותנו.
היו"ר א' בורג;
ממה שמעניין אותי לגבי השבוץ, הוא היכולת להגיע לסלקציה לפני הצבא באמצעות
ההכשרה הפרטית. מול מערכת החנוך, מעניינת אותי ההכנה הפדגוגית.
תא"ל שי בן-משה;
בנוסף למה שמשרד החינוך אמור לעשות ועושה, אנו עוסקים בכך במסגרת המפגשים עם
התלמידים. עצם העובדה שהסרט הזה מוקרן בפני בני-נוער, אינה רלוונטית. הכנו סרט
חדש, אשר מצביע על המאפיינים המתאימים להיום של האינתיפאדה.
היו"ר אי בורג;
האם נוכל לראות את הסרט הזה.
תא"ל שי בן-משה;
בהחלט.
בנוסף לכל שעות המחנך, אנו מקבלים שלוש שעות במסגרת בית-הספר, שענינן מפגש
ערכי בנושא בטחון ומחוייבות לשרות משמעותי בצה"ל.
הדברים שאמרה חברת-הכנסת דליה איציק בנוגע לכושר הגופני נכונים מאד. תהום זה
היה פרוץ, אך החלטנו לטפל בו. מי שזוכה בקורסים הפרטיים לשיפור הכושר הגופני הוא
מי שגר באזור המרכז ומי שיש לו יכולת כספית לשלם. הסכומים שמשלמים גבוהים, ומכך
נובעת אפליה על רקע יכולת כספית. לנושא קורסי ההכנה למבדקי טייס כבר הבעתי את
התנגדותי. לא מקובלים עלי קורסי טייס פרטיים.
היו"ר א' בורג;
כיצד אתה יכול להתנגד לכך?
תא"ל שי בן-משה;
אני יכול להתנגד לכך מן הצד של הצבא.
לי לבנת
¶
האם הצבא מתתף בכך?
תא"ל ש' בן-משה;
היל-האויר משתתף בכך בדרך כזו או אהרת. כבר לפני חודשיים אמרתי שהדבר
אינו מקובל עלי. אשר לשיפור כושר קרבי, כדי לתת מענה לכך, התחלנו לפני כשנתיים עם
ארבעים קבוצות, ובשנה שעברה עם 82 קבוצות. השנה יש לנו 104 קבוצות המופעלות
על-ידי אנשי מילואים שהם מדריכי אימון גופני מקצועיים. הם מונחים על-ידי קצין
שלנו שהוא בוגר בה"ד 8. הם פרוסים על פני כל הערים והעיירות בארץ, וזאת בנוסף
לימי המילואים שלהם. מרביתם סמג"דים, מג"דים או מייפים. הסכום שאנו גובים מן
המשתתפים הוא 140 שקלים לשנה, סכום שאינו מכסה אפילו חלק קטן מן ההוצאות. אנו
משקיעים בכך כ-4000 ימי מילואים, הוצאות נסיעה והוצאות אחרות.
היו"ר אי בורג;
כמה בני נוער משתתפים בפרוייקט?
תא"ל שי בן-משה;
השנה רשומים 3200 בני-נוער. זהו גידול משמעותי, ואני מעריך שבשנה הבאה נגדל
עוד יותר. בקרוב נפתה קבוצה כזו גם באילת, ואז נפעל משם ועד קרית-שמונה.
היו"ר אי בורג;
כמה צעירים נמצאים במסגרות בתי-הספר הפרטיים של הכנה לצה"ל?
תא"ל ש' בן-משה;
הרבה פחות. אנו מתנגדים לכך. יש ביניהם כאלה המשתמשים בתפקידיהם ובתאריהם
מהשרות הצבאי, כדי לקדם את הקורסים הפרטיים האלה.
לי לבנת;
כמה קורסים כאלה מתקיימים.
תא"ל שי בן-משה;
אני יכול לבדוק ולמסור. המצב המסוכן ביותר הוא של אלה שדקה לפני הגיוס
נזכרים כי אין להם כושר גופני ומתחילים באימונים מוגברים. בכך הם יכולים לגרום
לעצמם נזק. הלק מבתי-הספר הפרטיים הם מאד בלתי מקצועיים. פרוייקט ההכנה שלנו הוא
גם פונקציה של כסף.
לי לבנת
¶
האם הצבא משתתף בצורה כלשהי בקורסים הפרטיים האלה?
תא"ל שי בן-משה;
הצבא לא אמור להשתתף בהם, ולפי מיטב ידיעתי אינו משתתף בהם. כל מי שמשתתף,
עושה זאת באופן פרטיזני.
לי לבנת;
מה הסיבה להתנגדותך?
תא"ל ש' בן-משה;
קודם כל, קיימת אלטרנטיבה הרבה יותר זולה, כמעט שווה לכל נפש. הוצאנו הנהיה
לפיה חיילים מיהידות קרביות לא יוכלו להשתתף בהדרכה ובהכשרה במסגרת קורסים פרטיים
כאלה. צריך לקבוע הוק לפיו כל מי שיוזם קורס כזה, חייב להימצא תהת בקרה ופיקוה,
ואין הוא יכול להשתמש בשמו של צה"ל או במסגרת של הכנה לצה"ל. כל מי שאינו מוסמך
לכך על-ידי צה"ל הוא מתהזה. יכול להיות שצריך לחוקק חוק, שאסור לבצע פעילות
פרטיזנית כזו, אלא אם יוכיחו שהם עומדים בדרישות מוגדרות, יוכלו לקבל את אישור
הצבא.
פעולות נוספות שאנו עושים הן הכרת חיילות צה"ל, מפגשים עם מפקדים בעיקר
מיחידות השדה, כאשר כל חייל מנסה לעשות נפשות לעצמו. אנו משתפים פעולה עם גורמי
התנועה הקבוצית, בכל הנוגע לפעולות בקבוצים. אנו עורכים ערבי הורים לקראת גיוס.
חבר-הכנסת אבי יחזקאל אמר כי גם ההורים שותפים לענין, וזה נכון. לתפקידם של
ההורים יש חשיבות ממדרגה ראשונה בעיקר בשלב הראשון של הגיוס. בשנה שעברה קיימנו
מאה מפגשי הורים, והשנה אנו מתכוונים לקיים 300, תחת הכותרת; המשפחה מתגייסת. בכל
פגישה כזו אנו נפגשים עם 30 עד 150 משפחות. במסגרת זו אנו מציגים את בעיות
המתגייס, ולאחר-מכן מתקיימת שירה עם מומיה במדעי ההתנהגות. אלה מפגשים
יוצאים-מן-הכלל, הם מפיגים חרדות ומספקים מידע להורים.
די איציק;
אבל זהו מפגש חד-פעמי.
תא"ל ש' בן-משה;
הוא מתקיים במהלך ערב אחד. ההורים מוזמנים, אך אין חובה לבוא.
הנושא האחרון בו אנו עוסקים הוא הסתגלותו של החייל למסגרת השירות הצבאי. אנו
רואים בכך סגירת מעגל. בנושא זה עסקנו במסגרת השבוע המרוכז שקיימנו בבסיסי
הגדנ"ע, אך לצערי הרב בשנה האחרונה נסגרו שניים מהם. התוצאה המיידית היא הגבלת
יכולתנו לקלוט את בני-הנוער מכיתות י"א-י"ב, מלמעלה מ-20 אלף ל-15-17 אלף זה
עדיין לא המספר הכולל של בני-נוער בגילאים אלה. המספר הכולל הוא 40אלף.
לי לבנת;
האם המרכזים נסגרו מסיבות תקציביות?
תא"ל ש' בן-משה;
כן. את עלות השבוע הזה לא גבינו מההורים, ובצדק. בעבר הצבא נשא בכל ההוצאות.
בגיוס אוגוסט האחרון ערכנו מרקר על מידת התרומה של אימוני כושר קרבי במסגרת
הגדנ"ע, בכל הנוגע למניעת שברי הליכה ומאמץ. התוצאות הראשונות מעידות על-כך שמי
שעבר אימונים אלה סובל פחות משברי הליכה ומאמץ, ומרביתם מוצאים עצמם ביחידות ר!שדה
וביחידות מתנדבות. לשבוע ההתנסות בבסיסי הגדנ"ע השונים יש תרומה יוצאת מן הכלל.
בלעדי השבוע הזה, המפגש הראשון שיש לחיילים עם הצבא הוא בהגיעם לטירונות. אותו
שבוע בבסיס הגדנ"ע הוא מעין מיני-טירונות, והדבר חיוני.
לי לבנת;
האם זה אותו שבוע שהיה בשעתו, כאשר אני למדתי בבית-ספר תיכון?
היו"ר א' בורג;
לוקחים תלמידים לבסיס צבאי פרופר, ומקיימים אימונים בתוך מסגרת צבאית.
מי סופר;
זוהי תכנית שונה.
לי לבנת;
זה נמצא בבסיסים מיוחדים, או בבסיסי צה"ל הרגילים?
תא"ל שי בן-משה;
גם בבסיסי צה"ל הרגילים וגם בבסיסי גדנ"ע.
היו"ר א' בורג;
אם אני מבין אל נכון את השבוע הזה, מדובר במנטליות צבאית לכל דבר, לא גדנ"עית
במובן של רובה קרבין וסדרת גדודי נוער. מדובר במסגרת צבאית, עם חניך תורן וחניך
מצטיין.
תא"ל ש' בן-משה;
ישנו גם שרות צבאי משולב, שבמסגרתו עובדים בני-הנוער ביחידה צבאית מסוימת,
וגם עוסקים בפעילות חנוכית. למשל, בכל הנוגע לגדר המערכת בבקעת הירדן ובאוגדה 252
בדרום. הם עוסקים בעבודה במסגרת צה"ל, וגם מקבלים הדרכה בירי ובתחומים אחרים.
הכוונה היא לסגור בדרך זו את החסר הקיים בגלל סגירת מספר בסיסים.
היו "ר א' בורג;
זוהי מסגרת אפקטיבית בצורה בלתי רגילה. איני יודע אם מנצלים את השבוע הזה
בצורה היעילה ביותר, אך ההבדל בין מצב בו לא היה קיים השבוע הזה לבין מצב בו הוא
קיים, הוא הבדל שבין שמיים לארץ.
אני רוצה לשאול את עודד כהן, האם יש לכם מושג בכמה כיתות י"ב לא מתקיימים
שעורי כושר גופני?
די איציק;
גם באלו שיש בהן שעורים, הם לא שווים הרבה.
תא"ל ש' בן-משה;
משרד החינוך מודה כי אינו מתלט על מערכת החינוך הגופני. זיהינו את התופעה
ונרתמנו לתקנה. אנו עורכים פרוייקט נסויי עם משרד החינוך. נביא מדריכות אימון
גופני לבתי-הספר התיכוניים. אם הנסוי יצליח, משרד החינוך יקנה את השירות הזה
מצה"ל. העלות תהיה 13 אלף שקלים לשנה, במקום לשלם למדריך מקצועי 4-5 אלף שקלים
לחודש. אם הפרוייקט יצליח ויימצא התקציב, תהיה זו מהפכה בתחום החינוך הגופני.
היו"ר א' בורג;
לכמה בתי-ספר תוכלו להגיע?
תא"ל שי בן-משה;
לכל בתי-הספר שהם ישלמו עבורם.
היו"ר אי בורג;
החינוך הגופני הוא נקודה קריטית בכל הנוגע להכנה הפיזית לשרות הצבאי. קיימת
אימפוטנטיות טוטלית של המערכת, בכל הנוגע להכשרה גופנית. הכוונה היא גם לכושר
גופני וגם לתודעה שכושר גופני הוא חלק ממצב בריאותי כללי. מבחינת המודעות לכושר
גופני, אנו בין העמים העצלים בעולם.
די איציק;
יש לי תחושה שבצבא וגם בחיים אנו מחנכים להתמודד עם כשלונות, אנו לא מחנכים
להתמודד עם הצלחות. להצלחה בקורס טייס או בקורס קצינים, יש השלכות התנהגותיות
קשות מאד; ישנן תופעות של התעללות בחיילים אחרים ורצון לשלוט בהם באופן מוגזם.
נדמה לי שבקטע הזה אנו לא נוגעים בחיים בצבא. בחיים זה אולי פחות נורא, אך בצבא
זה עלול להיות הרה-אסון. גם בתכניות החנוך לא ראיתי התמודדות עם הושאלה, איך זה
להיות קצין ולהרגיש חשוב. חוסר ההתמודדות בא לידי בטוי בזלזול באחרים, בהתנהגות
על הכביש ובדברים אחרים. אני אומרת דברים כלליים, אך יש לי תחושה שאני צודקת. האם
ישנן תכניות מתאימות?
היו"ר אי בורג;
אחת הבעיות הכי רגישות בכנסת היא, איזה נושא נמצא בסמכותה של איזו ועדה. אנו
לא יכולים להכנס למה שקורה בצה"ל, כי הנושא נוגע לוועדת החוץ והבטחון. לכל היותר,
אנו יכולים להעביר את הנושא לוועדת מישנה משותפת לוועדת חוץ ובטחון ולוועדת
חינוך.
א' קהלני;
האם איש מעודדים מפגש של יחידות מסוימות עם תלמידי בתי-ספר?
תא"ל שי בן-משה;
לא. אנו עושים זאת במסגרת מרוכזת, אליה אנו מזמינים את נציגי היחידות השונות;
גולני, צנחנים, שריון וכדי, ובמסגרת יום עיון הם מציגים את יחידותיהם.
היו"ר א' בורג;
ישנם בתי-ספר שלגביהם יש לצבא מוטיבציה גדולה מאד לשווק את עצמו. הכוונה היא
לבתי-ספר אליטיסטיים.
תא"ל ש' בן-משה;
לי יש מנדט לעסוק במפגשים מסודרים, במסגרתם מביאים בפני בני-הנוער את נציגי
היחידות השונות. אני יודע שנעשות פעילויות נוספות, אך אנו מתנגדים לפעולות
פרטיזניות.
אי יחזקאל;
הורים מתלוננים על-כך שילדיהם נשברים במסגרת השרות הצבאי, ואיני מתכוון לשברי
הליכה. נראה לי כי הדיון היום עוסק יותר בענינים הטכניים - מה וכמה עשיתם, ופחות
בצד הנפשי. נראה לי שבית-הספר אינו מכין מספיק את הילדים להתמודדות הנפשית.
תא"ל שי בן-משה;
אני מזמין אותך להשתתף באחד הגיבושים שאנו עורכים להורים, במסגרת פרוייקט
"המשפחה מתגייסת". אנו משוחחים עם ההורים על כל מה שמשפיע על הילד.
פי עין-מור;
אני מנהלת את המכון "בדרך לצבא", יחד עם רחל ברקאי. אנו מנהלות את המכון וגם
מעבירות חלק מהתכנים. שתינו סגני-אלוף במילואים, ולא מזמן השתחררנו. עסקנו
בתכנים האלה בתוך המסגרת הצבאית, והגענו למסקנה - הן מתוך מיקרים שהצבא עשה והן
ממחקרים אקדמיים - שמה שנעשה היום אמנם טוב, הרבה מעבר למה שאנו קיבלנו, אך עדיין
ישנם כמה דברים אשר חסרים. המכון שלנו נמצא בירושלים, בעין-כרם.
היו"ר א' בורג
¶
כיצד אתן מפרסמות את פעולת המכון?
פי עין-מור;
בכל מיני דרכים.
היו"ר א' בורג;
כמה עולה השתתפות בקורס?
פי עין-מור;
המגמה שלנו היא לא להגיע דווקא לעילית אלא להגיע לכולם. מה שמפריע לנו הוא
שהפניה נעשית בדרך-כלל למסה של אנשים. במסגרת זו אולי רק הטובים יעזו להעלות
שאלות, בעוד שהרוב ישאר דומם. לכו חשוב לנו שהפעילות תיעשה בקבוצות אינטימיות
יותר, כאשר תינתן לנו אפשרות להציג גם את הפן הנפשי, ערכי ואנפורמטיבי. אנו
סבורים כי ככל שתהיה לנוער המתגייס יותר אנפורמציה, כך תפחת החרדה שלו. ככל שאתה
מפחית את אי הוודאות, כך אתה בא מוכן יותר, עם בסיס רחב יותר לקבלת החלטות
אישיות. רוב האנפורמציה היא על יחידות השדה, להן יש מועמדים יותר מאשר מקומות,
בעוד שהצבא צריך יותר חיילים ליחידות השרותים. לחיילי השרותים יש בעיה של דמוי
עצמי. אין בעיה אם חייל מוזמן לקורס טייס, אך מה עם הדמוי כאשר הוא מוזמן לקורס
מש"קי תובלה, גם אם הוא מועמד להיות בעתודת הקצונה של תובלה. חשוב לתת לחיילים
אלה בסיס רחב ככל האפשר של אנפורמציה.
אנו עוסקים גם בהכנה נפשית.
היו"ר א' בורג;
אתם מסווים את הקליינטים, כלומר אינכם אומרים למי אתם מתכוונים.
פ' עין-מור;
בדיוק. לנוער יש נטיח מכל מה שקשור בפסיכולוגיה. תוך כדי זה שאנו מספרים להם
מהן הבעיות שהם עלולים להיתקל בהן, אנו מסבירים להם מה קורה להם כבני-אדם במסגרת
הטירונות. ישנם מיקרים אשר מדברים על ארבעה שלבים של התמודות נפשית בטירונות.
היו"ר אי בורג;
מי מעביר את הפעילות הזו?
פי עין-מור;
יש לנו אנשי מילואים אשר עסקו גם בצבא בתהום בריאות הנפש, מיטב האנשים שעסקו
בתהום הזה בצבא. האוריינטציה שלנו היא להביא את הצעירים לצבא עם ראש גדול ועם
השיבה ברוה של ייאתה נותן - אתה מקבליי.
היו"ר א' בורג;
כמה צעירים מקבלים הכשרה במכון?
פ' עין-מור;
התחלנו שני קורסים במקביל, כאשר בכל קורס 20 איש. כל קורס אורך שמונה מפגשים,
כל מפגש שעתיים, כאשר המפגש האחרון נערך עם ההורים. אנו משלבים גם הרצאה של רופא
על האספקטים הרפואיים של הגיוס. אהת הבעיות היא שברי הליכה, אך יש בעיות רבות
אהרות שניתן להימנע מהן, כמו פטרת ש-50 אחוז מן החיילים סובלים ממנה. די בהבאת
כפכפים, כדי לפתור את הבעיה. בעיה אחרת היא סקביאס. הקורס עולה 225 שקלים כולל
מע"מ, כלומר פהות מ-14 שקלים לשעה.
בהורה אשר מגיעה לטירונות ומקבלת תיק ובו פרוט עשרים מקצועות מביניהם היא
צריכה לבהור את המתאים לה. במקרה הזה תהיה לה גם כתובת להתייעץ.
היו"ר אי בורג;
אתם עורכים גם הכנה גופנית?
פי עין-מור;
אנו לא עוסקים בכך. במידה ונראה שקיים צורך, יש לנו מחשבה לפנות למרכז קוסל
באוניברסיטה, כדי שאנשי מקצוע יעסקו בכך.
אני הושבת שהיתרון שלנו הוא בכך שהנוער אינו רואה בנו מי שבא מטעם. המגמה
שלנו היא להגיע לכל בני-הנוער, ולא רק לאלה שיכולים לשלם. אני חושבת שבתי-הספר
יכלו לתת את הקורס שלנו בעלות מינימלית. בתי-הספר מעסיקים גופים רבים גם בתהומים
אחרים.
די טונדובסקי;
אני מייצג כאן את אגף הנוער והנח"ל במשרד-הבטחון. ברור לנו שהתנסות אישית היא
הדבר המשמעותי ביותר. צריך להבין שביכולתנו מבחינת התארגנות להכשיר את כל
בני-הנוער. אנו מתכוונים לקלוט 5000 בני-נוער בשערי-אברהם, ואנו עומדים לחתום על
הסכם לפתיחה מהדש של הוות-הנוער בבאר-אורה. הענין הוא שפתיהת בסיס בצה"ל הוא ענין
מסובך. צה"ל אינו שמח על-כך. ישנם חיילות בצהייל שמנסים לעודד את התארגנות
הגדנ"עים סביב נושא מסויים, כמו גדנ"ע-אמ"ן או גדנ"ע-אויר וגדנ"ע חיל-הים. ברגע
שאתה קושר קשר עם החייל, גם האמצעים עומדים לרשותך. אנו משתדלים להגדיל את מספר
המשתתפים בהחזקת שני הבסיסים האלה, ואני מקווה שאם תהיה הנמיכה מתאימה בבסיסים
אלה, נצליח לקלוט בהם יותר תלמידים.
היו"ר א' בורג;
אני מבקש לשמוע מה קורה בתהום בתי-הספר הפרטיים.
ב' לויט;
שמי בני לויט, ואני מייצג כאו את חברת הדס תעופה מכפר-סבא. זוהי חברה לייצור
סימולטורים לאימון טייסים. במסגרת פעילותה, פנו אליה לאמן טייסים של התעשיה
האווירית על הסימולטורים. בשלב מאוחר יותר ביקשו לדעת מהי טיסה, ואת הקורס הראשון
אנו מתחילים השבוע. אני טייס אף-15 במילואים, והחברה שלנו מורכבת מטייסים ומאנשי
תוכנה.
אם מישהו חושב שיש בכך כסף רב, והחברות עושקות את הצבור, הוא טועה. סימולטור
כזה עולה כמליון דולר. אנו גובים עבור הקורס 590 שקל, לקורס של 35 שעות הכולל חלק
עיוני, טיסות בסימולטור ולבסוף טיסה במטוס קל. הקורסים אינם מיועדים רק
לבני-נוער אלא גם למבוגרים. במסגרת הקורס מקבלים הרצאה על מטוס הקרב ואפשרות טיסה
בסימולטור. מי שרוצה, יכול להיות חבר מועדון. לבוא ולהתאמן. מי שרוצה להתייחס לכך
כאל עסק, אני לא ממליץ בפניו.
לי לבנת;
האם אתם עושים זאת מסיבות אלטרואיסטיות?
בי לויט;
אנו עושים זאת מסיבות כלכליות בלבד. יש לנו יתרון יחסי בכך שהסימולטורים
ברשותנו והעלות השולית היא כמעט אפס.
היו"ר א' בורג;
האם זהו סימולטור דומה לזה שעומד ברמת-דוד?
בי לויט;
כן. מדובר בינא טייס מלא ותצוגה של הגזרה הקדמית של המטוס.
היו"ר א' בורג;
מה שמטריד אותי הוא, שמי שנכנס למערכת הזו, מקבל צ יופר גדול יותר בעת השרות
בצה"ל.
בי לויט;
האנשים אשר פונים אלינו מתחלקים לשניים; בעיקר הרבה בני נוער ו-35-40 אחוז
מבוגרים. אני מזמין את כל מי שרוצה, לבוא, לראות ולהתרשם.
היו"ר א' בורג;
האם ישנה חברה שכבר העבירה קורס טייס?
ב' לויט;
ישנה החברה שלנו והחברה בהרצליה. אנו הקמנו את החברה הראשונה, וישנה חברה
מתחרה שפעילותה קצת אחרת. זו חברה שיש לה מטוסים קלים, והיא נותנת שעורי טיסה.
אותה חברה לא שינחה את צורת הפעילות שלה, אלא את צורת הפרסום שלה.
היו"ר א' בורג;
איזה שיתוף פעולה יש לכם עם חיל-האוויר?
בי לויט;
כאנשי חיל-אוויר היינו רגישים לענין. פנינו למפקד חיל-האוויר ואמרנו שאיננו
רוצים שתהיה התנגשות, והוא אמר שיוזמות של אזרחים אינן מענינו. הדבר היחיד שביקש
מאתנו בתור חברה פרטית הוא לפנות לבית-הספר לטיסה ולוודא שפעילותנו אינה פוגעת
בפעילותו. ביקרו אצלנו מפקד בית-הספר לטיסה ומפקד מגמת קרב בבית-הספר לטיסה, יחד
עם קצין המיון של בית-הספר לטיסה. הצגנו להם את הסימולטור והם טסו עליו. הצגנו
להם את תכנית הקורס, ומה שעניין אותם מלבד מנושאי בטחון אליהם איננו נכנסים, הוא
נושא המיון לחיל-האוויר. תשובתם היתה שהתכנית אינה פוגעת.
היו"ר אי בורג;
האם היא יכולה להגדיל את הסכוי להתקבל לחיל-האוויר?
בי לויט;
לדעת מפקד בית-הספר לטיסה וגם לדעתי, זה לא משפיע. זה לא מזיק להם במערכת
המיון. מה שעניין אותם הוא האם יוכל להתקבל ולסיים טייס שלא היה מסיים אילמלא
הקורס, והתשובה שלו היתה שלילית.
היו"ר א' בורג;
השאלה שלי היא, האם מי שישב על הסימולטור יכול להתקבל גם אם לא היה מתקבל
קודם?
בי לויט;
אני חושב שלא. לדעתי, במהלך הקורס הוא מקבל מידע.
לי לבנת;
האם זה יכול לעזור לו אחר-כך במבדקי טייס?
ב' לויט;
לא. זה יכול לעזור לו פסיכולוגית, להבין שהוא נמצא בסביבה פחות עויינת. אם
אנו מתאים להיות טייס, זה לא מה שיעשה ממנו טייס.
לי לבנת;
כמה אנשים משתתפים בקורס כזה?
בי לויט;
עשרים איש.
היו"ר א' בורג;
נאמר שהייתי מפקד יחידה מובחרת, ואחר-כך הקמתי בית-ספר לאימון גופני, כולל
סנפלינג ותרגילי השרדות. אותו בוגר קורס מגיע למבחן גבוש ביחידה צבאית, והוא
פוגש שם את אחד המאמנים שהיו איתי בצבא ומספר לו שעשה את הקורס הזה אצלי. נוצרת
אסוציאציה שאחריה לא צריך עוד פרוטקציה. זו הבעיה בין השאר. שיפור היכולת הפיזית
בחיילות הקרקע הוא דבר אפשרי בהחלט. כאן מדובר במוטיבציה ואפילו טכניקות הישרדות
בקורסים. לדעתי, אפשר להכין היום אדם להיות אפילו חניך מצטיין.
לי לבנת;
בתנאי שיש לאותו בחור יכולת בסיסית.
היו"ר א' בורג;
ברור. אנו לא מדברים אל בלתי מתאימים לגמרי.
לי לבנת;
איני בטוחה שאותו כלל אינו חל גם על קבלה לקורס טייס. קיימות הרי דרגות מיון
שונות. יש כאלה שנמצאים על קו הגבול בין קבלה לאי קבלה לקורס טייס, והשאלה היא אם
אין הם יכולים לשפר את מיומנויותיהם על--ידי קורס הכנה הכולל שמוש בסימולטור.
היו"ר אי בורג;
וכאן מתברר כי לבעל האמצעים תהיה אחר-כך נגישות גבוהה יותר לקורסים של צה"ל.
ז י נתיב;
אני קבוצניק, מרכז ועדת הבטחון של התק"מ. הייתי מפקד בצה"ל וגם מנהל בית-ספר
תיכון. הסכנה שאני רואה בקורסים האלה היא, שבעל נסיון יזכה בהעדפה על בעל יכולת.
היו"ר א' בורג;
האם תוכל לספר לנו מה נעשה בקבוצים בתחום ההכנה לצה"ל.
זי נתיב;
ההכנה היא בעיקר בתחומי התכנים, הערכים והאנפורמציה, ורק במידה מסוימת בתחום
הכושר. פעילות הכושר במסגרת הקבוצים לא נועדה דווקא לשם הכנה לשרות צבאי. בגלל
פריסת הקבוצים, אין בני הקבוצים משולבים בפעילויות צה"ל לשיפור הכושר לפני הגיוס.
ישנו אולי מקום אחד בארץ בו הקבוצים משולבים בתכניות הכושר והגדנ"ע.
אשר לאנפורמציה, כל קבוצניק מקבל הרבה מזה במסגרת מה שאנו קוראים "אנפורמציה
על הדשא". אמנם פחות ממה שהיה בעבר, אך עדיין יותר מאשר במסגרות אחרות. ההזדמנות
של נער בקבוץ להפגש עם מבוגרים מעט יותר ממנו, כאשר הם חוזרים מהצבא, גדולה יותר
מאשר בעיר. בכל הנוגע למתן אנפורמציה, מה שאנו עושים חופף במידה מסוימת למה שצה"ל
עושה, למשל ההכנה ללשכת הגיוס אשר נעשית על-ידנו בתיאום עם צה"ל. פעילות זו נעשית
בכיתה י"א, במקביל למה שעושה צה"ל ובתיאום איתו.
ההכנה בכיתות י"ב נעשית בחלקח במסגרת בתי-הספר שלנו, בהתאם לתכנית משרד
החינוך והתרבות, על-ידי המחנכים ונציגי צה"ל הפועלים בתיאום עם מרכז ההכנה לצה"ל.
בנוסף לכך באים נציגי ועדת הבטחון הקבוצית לשוחח עם הבנים והבנות במסגרת כיתתית,
ואחר-כך מראיינים כל בן ובת, לאחר קבלת חוות-דעת מן המחנכים והגורמים המלווים את
הנוער במשק. ועדת הבטחון שומעת את רצונותיהם, את האנפורמציה שספגו מחברים אחרים,
משלבת זאת במידע שהיא יודעת על ביתם של הנער או הנערה ובחוות-הדעת של המלווים
החנוכיים - ועל סמך כל האנפורמציה הזו אנו מייעצים להם. הייעוץ הוא נסיון למצוא
את הקו המחבר בין ציפיות לאכזבות. הנער אומר מה הוא רוצה, ואנו אומרים לו מהי
יכולתו ולאן כדאי לו ללכת.
לי לבנת
¶
האם קיים מיתאם גבוה בין הציפיות לבין ההתאמה?
ז' נתיב;
כן. הם נענים ומקבלים את הדברים שאנו אומרים, משום שאנו המקור הסמכותי היחיד
עבורם. מה שאנו אומרים הוא בדרך-כלל מה שאפשרי מבחינתם. מעבר לכך אין לנו שום
הכנה נוספת.
היו"ר א' בורג;
האם ועדת הבטחון משותפת לתנועות?
ז' נתיב;
ועדות הבטחון הן נפרדות, אך הן עובדות בתיאום.
היו"ר א' בורג;
גם זו של הקבוץ הדתי?
ז'נתיב;
כן. קיים תיאום בין ועדות הבטחון של הקבוץ הארצי, הקבוץ הדתי, המושבים, איחוד
המושבים והתק"מ.
עי תור;
אני מרכז את מחלקת הבטחון של הקבוץ הארצי. דבר נוסף שזאביק לא הזכיר הוא
הפעילות המשותפת המתקיימת בכיתות י "א ו-י"ב עם ההורים. בכיתה י"א אנו שולחים
מכתב להורים או מקיימים איתם מפגש, ומפגש נוסף מתקיים בכיתה י"ב, לאחר השיחות
האישיות עם התלמידים. בשיחות לקראת גיוס אנו מסבירים להורים מה תפקידם. בדרך-כלל
מתקיימת יוו1ר מפגישה אחת. המוטו הוא ליצור שרות צבאי יותר משמעותי, לכל אחד על-פי
יכולתו.
ו
מי גול;
שמי מרים גול, ואני סגנית מנחל תיכון רוטנברג ברמת-השרון. אני מרכזת את החנוך
החברתי ומשמשת כמנחה במי נהל חברה ונוער באזור תל-אביב, בנושא ההכנה לצה"ל. יש לי
הרגשה שאני היחידה המדברת מן השטח בתחום העירוני, שהוא קצת יותר גדול מהתחום
הקבוצי. במחוז תל-אביב קיים מגוון רחב מאד של בתי-ספר, ולא כולם של ילדי שמנת.
ראשית אני רוצה לומר שיש לנו תכנית העוסקת גם בדילמות, במוסר לחימה,
באקטואליה כולל האינתיפאדה, במעבר מתלמיד בחברה האזרחית למסגרת הצבאית.
היו"ר אי בורג;
מוסר להימה הוא מה שנקרא פעם טוהר הנשק?
מ' גול;
נכון. בכיתה י"ב חינכתי כיתה י"ב, ובשעור חינוך לכיתה זו בנושא האינתיפאדה,
ביקר מר מלאכי סופר. את הנושאים האלה אנו מעבירים במסגרת השתלמויות מהנכים.
למחנכים יש בעיה קשה, גם של מיומנות. מחנך צריך לעשות הרבה מאד דברים,
התיגמול שלו הוא בעיתי, ההכשרה והמעקב איור הכשרתו עוד יותר בעיתיים. הנושא קשה,
אך אנו מתמודדים איתו בהצלחה זו או אחרת. ישנה בעיה קשה גם בהערכת בני-הנוער. בכל
בית-ספר אנו ממליצים להקים ועדה של תלמידי כיתות י"ב, אשר תאתר צרכים, תביע
משאלות ותלווה את הטיפול שלנו בנושא. בשנה שעברה, כאשר היה אצלנו ביקור של ועדת
המעקב מטעם משרד החינוך, ביקשנו מהתלמידים לומר מה עשינו במסגרת ההכנה לשרות
צבאי, והם התרכזו בשבוע בשדה-בוקר, וזאת למרות שאנו השקענו את נשמתנו בשעורי
חנוך, בשאלונים, בעיבוד תוצאות ובגרפים. תשובה זו של התלמידים מאשרת את מה שכבר
נאמר כאן, כי כאשר יוצאים מן הבית ומתנתקים מן המערכת הבית-ספרית, האפקט ומשמעות
הדברים הרבה יותר גדולים. למרות זאת, מסיבה זו או אחרת, כל כיתות י"ב שלנו לא זכו
יושנה לצאת לבסיס אימונים. ניסינו להפעיל הורים וגורמים אחרים, אך כל זה לא עזר
לנו. התמרמרות בני-הנוער על-כך גדולה מאד. יש כעס גדול על משרד החינוך, על שהשנה
לא הוציא את תלמידי כיתות י"ב לבסיס אימונים.
לי לבנת
¶
האם בבית-הספר בו את עובדת ישנם תלמידים אשר עוברים קורסים קדם-צבאיים?
מי גול;
רבים מאד. בין השאר אני גם אם לארבעה ילדים, אחד מהם חייל. גם הוא עבר קורס
לשיפור הכושר הגופני, ונהנה ממנו הנראה מרובה. שילמנו עבור הקורס הזה במיטב
כספנו. מי שמכיר את יובל עילם, יודע ששמו הולך לפניו בנושא הזה. הקורס שלו הוא
הקורס המצליח ביותר באזור רמת-השרון והרצליה. יחד עם זאת, נושא הכושר במסגרת
הגדנ"ע זכה לטיפול רציני מאד, והיום הולכים הרבה פחות לקורסים הפרטיים. מה שיוסר
לי הוא דווקא ההתמודדות שמעבר לכושר, לא רק בתחום הערכי.
לי לבנת;
כמה תלמידים יש לכם בכיתה י"ב?
מי גול;
בסביבות 400 תלמידים בשכבת גיל. בכיתה י"א עדיין אין התלמידים פונים לקורסי
ההכנה לשרות צבאי. בכיתה י"ב כ-70-80 אחוז מהבנים משתתפים בקורסים האלה.
לי לבנת;
האם בית-הספר שאת מדברת עליו נמצא ברמה סוציו-אקונומית גבוהה?
מי גול;
בית-הספר הוא אינטגרטיבי ומקיף, הכולל גם את שכונת מורשה, ולמרות זאת זהו
המצב בו.
לי לבנת;
כלומר, גם אלה המשתייכים לשכבה סוציו-אקונומית יותר נמוכה, דואגים ללכת
לקורסים האלה. האם בתור אם שבנה השתתף בקורס כזה, את חושבת שיש בו גם הכנה נפשית?
מ' גול;
בהחלט. יובל עילם נכנס לבתי-ספר, בתקופה בה לא היתה לו תחרות. חיום אין חוא
נכנס לבתי-ספר. שעורי כושר גופני נמצאים ברמה גבוהה מאד בכיתה י"ב. כאשר יובל
עילם פעל במסגרת בית-הספר, הוא הביא לתלמידים פסיכולוג וטייס, והתלמידים ביקרו
בבסיסי צה"ל. אני מאמינה שהצבא יכול לפעול בתוך מערכת החינוך או באמצעות מערכות
נלוות, כמו המתנ"סים. זה נעשה גם היום, אך לא במידה מספקת. כבר היום, הרבה תלוי
באיש שהצבא מציב לתפקיד זה, בעוצמה האישיותית שלו וביכולת המנהיגות שלו, וכמובן
בכל מה שנעשה בתחום הכושר הצבאי.
בי לויט;
קראו לי להרצות בבתי-ספר בתור טייס, ונוכחתי לדעת כי המערכת האנפורמטיבית
פועלת היטב, אך קשה למערכת החנוכית להתייחס לדברים ספציפיים לספק לנוער את
הנושאים בהם מעונינים בני-נוער. את המידע הספציפי יכולות לתת המסגרות הפרטיות.
איני חושב שאפשר לשפוט אותן על-פי הרווח, ולומר כי אם הן מרוויחות, אין הן שוות
דבר.
לי לבנת;
לא אמרתי כך ואיני חושבת כך, אבל איני אוהבת את הבכי שמסביב לנושא. הבכי אינו
במקום
¶
אתם מרוויחים, וזה בסדר שאתם מרוויחים. שום עסק כלכלי אינו יכול לפעול
אחרת.
בי לויט;
זה מוליך לאיזה שהוא פתרון. מערכת גנד"ע אוויר רוצה להעזר בסימולטור שלנו,
לשם עריכת קורסים בקייץ. העובדה שחברות פרטיות מנסות למצוא את התחום הפנוי,
מעוררת לפעולה גם את המערכת הצבאית והמערכת החנוכית.
א' אילן;
אני מרכזת את מדור הנעורים בתק"מ. על-פי בקשת י ושב-ראש הוועדה ערכתי בדיקה
בבתי--הספר שלנו, והמסקנה היא שהחברות הפרטיות העוסקות בהכנה לשרות הצבאי אינן
מרוויחות כסף רב. מדובר על 75-100 שקלים לחודש, עבור 8 פגישות בנות שעתיים. השאלה
שלנו אינה כמה כסף הן מרוויחות, אלא מדוע קיים הווקום שלתוכו נכנסו. באותה מידה
קיימים גם קורסי הכנה לבחינות הפסיכומטריות, ויהיו קורסים שיקדימו גם אותם.
יכול להיות שאנו צריכים להפנות את כל המשאבים הכספיים והאנושיים אל תוך מערכת
החינוך אשר תעסוק בכך, אם אנו חושבים שאנו צריכים לעסוק באופן מסיבי בהכנה לצה"ל.
היו"ר א' בורג;
תשובתי היא כן.
אי אילן;
אני מעלה את הנקודה הזו, כי מישהו שאל האם לתלמידי י"ב יש זמן לעסוק בספורט.
לדעתי, המורים לספורט אינם מקדישים לספורט אפקטיבי יותר מ-12 דקות מתוך שעור של
45 דקות. אנו צריכים לבדוק מה אנו עושים כאשר אנו מדברים על הכנה לצה"ל. מנסיוני
אני יודעת שמכל שיחות ההכנה יוצאים החבריה מבולבלים, כאילו לא קיבלו דבר. הם לא
מבינים, הם חוזרים ושואלים. השאלה הבסיסית ביותר היא, על מה אנו מדברים כאשר אנו
נפגשים עם הנוער.
היו"ר א' בורג;
אבקש מנציגי מועצת התלמידים וארגוני הנוער להתייחס לנושאים שהועלו כאן, אם
יש ברצונם לעשות זאת.
י' גואלי;
שמי יפעת, ממועצת הנוער המחוזית בירושלים. אנו לומדת במכללת אורט בכיתה י"א.
י' גואלי
¶
כן, אבל שעורי ההתעמלות שלנו הם צהוק ילדים. אני לא רואה את עצמי או את חברי
בכושר גופני. הבנים משחקים בעיקר כדורסל, ואיני רואה את ההכנה לצה"ל במסגרת
השעורים. יש לנו קורס נפרד, פעמיים בשבוע בשעות אחר-הצהריים, אך כמעט איש אינו
טורה להגיע אליו, כי אין זו חובה. אם צה"ל רוצה לקבל אותנו מוכנים, עם כושר גופני
מינימלי, הוא חייב לשים-לב למה שקורה בשעורי החנוך הגופני שלנו ולפעול בתאום עם
בתי-הספר. אין לנו כושר, אנו לא מסוגלים לרוץ עשר דקות ללא הפסקה.
מי סופר;
אין שום ספק שמערכת החנוך ראתה חשיבות עצומה בנושא זה. אם עד לפני שנתיים היה
הנושא פרוץ, לאחר שהוועדה ישבה במשך שנה בהשתתפות משרד הבטחון- אגף הנוער, צה"ל -
גדנ"ע וחינוך, משרד החינוך - שפ"י, האגף לחינוך על-יסודי, מי נהל הנוער והחינוך
הגופני - ובסופו של דבר קיבלנו את התינוק הזה, אשר נקרא שעורי חובה. אנו מקדישים
שלושים שעות, שהן 50 אחוז מכל שעות החברה בכיתות י"א-י"ב, אשר מוקדשות לנושא
ההכנה לשרות בצה"ל, וזאת מבלי להביא בחשבון את שבוע ההתנסות. זה כשלעצמו מעיד על
החשיבות שהמערכת מייחסת לנושא.
הוועדה אשר הגיעה למסקנות האלו, ואשר היה לי הכבוד להיות חבר בה, מינתה ועדת
מעקב אחר ביצוע ההמלצות. אני רוצה לומר לכם מהן המסקנות אליהן הגיעה ועדת המעקב,
ואלו נקודות יש עדיין צורך לתקן. המסקנה הראשונה היתה שצה"ל טיפל בעיקר באוכלוסיה
החזקה, כאשר על האוכלוסיה החלשה ויתר או נתן לה את המינימום. הדבר בלט גם ביום
הכרת ההיילות. לאוכלוסיה החלשה כמעט לא היתה רושיפה לחיילות השדה, וכתוצאה מכך
הושם דגש דווקא על הבאת בני-נוער מהאוכלוסיה החלשה אל חיילות השדה. בחינוך הדתי
מצאנו בעיה קשה-
היו"ר א' בורג;
למרות שאני רואה שהם שותפים לכתיבת התכניות.
מי סופר;
נכון, אבל אין הם שותפים בוועדת המעקב. אני חושב שהבעיה היא שחלק מהתכניות
אינו מתאימות לצוות ההוראה בבתי-הספר הדתיים. אני חושב שצוות ההוראה בבתי-הספר
הדתיים רוצה לעסוק בדילמות אחרות. אין הם שותפים קבועים בצוות המעקב, אולי משום
שהם סבורים כי התכניות אינן מתאימות להם. אני לא בא לטעון שלא נעשית שם פעולה, אך
הפעולה הנעשית שונה מזו שנעשית בבתי-הספר האחרים. ועדת המעקב מצאה כי לא נעשה די
כדי להכין עולים חדשים לשרות הצבאי, וכתוצאה מכך הכנסנו תכניות הכנה מיוחדת
בחופשת הקייץ. כל מה שנוגע לעולים חדשים וצה"ל, שווה דיון נפרד. חלק מהתלמידות
מרגישות שאינן מקבלות את האנפורמציה המתאימה במסגרת בית-הספר, אך בשבוע
ההתנסות הן מקבלות את הפצוי על-כך. שוחחנו רבות עם בנות שהיו בשבוע ההתנסות,
וכולן יצאו ממנו מרוצות.
אשר לחנוך הגופני ולשפ"י, אנו מודעים לחשיבותה של ההכשרה הגופנית
והפסיכולוגית. השרות הפסיכולוגי הכשיר את מרבית היועצות שלו להתמודד עם הנושא.
באהרונה הוצא ספר בנושא ההתמודדות, והוא נמצא בידי יועצות בתי--הספר. במהלך השנה
נבדוק עד כמה הספר נמצא בשמוש. אנו יודעים כי היועצות עובדות בשתוף פעולה מלא עם
המהנכים, תוך הלוקת תחומי הפעולה ביניהם.
עם החנוך הגופני יש בעיות קשות: חלק מהמורים מבוגרים יותר, והכנה לצה"ל אינה
נמצאת בראש מעייניהם. בתאום עם צה"ל ומכון וינגייט הכנו השתלמויות למורים, ואף
יצאו חוברות יוצאות-מן-הכלל בתחום הזה. ישנה בעיה אחרת איתה המערכת מתמודדת: הלק
גדול משעורי החנוך הגופני נפסקים בכיתה י"ב, בדיוק בזמן בו צה"ל היה רוצה להכשירם
לשרות הצבאי. אנו מנסים לשכנע באמצעים העומדים לרשותנו, ולחייב קיומם של שעורי
החנוך הגופני דווקא בתקופת הבחינות. המצב הוא כזה, שברולק מבתי-הספר מבטלים את
ר!שעורים החל בפורים.
בשנה שעברה ערכנו נסוי
¶
לקחנו מד"סיות בשנת השירות השניה שלהן, ושלבנו אותן
בבתי-ספר. אין זה פשוט לדרוש ממורה ותיק לחנוך גופני, לעבור עם מד"סית צעירה.
הנסוי החל מאוחר מדי ובקנה-מידה קטן מדי.
תא"ל שי בן-משה;
במקום אחד זה נכשל, במקום שני זה הוכשל ובמקום שלישי זה הצליח.
מי סופר;
היו בסך-הכל ארבעה בתי-ספר שהיו מוכנים לקחת זאת על עצמם. אני מבין שאנו
הולכים גם השנה באותו כיוון, ואני מקווה זה יצליח. צריך יהיה לעבור על הכימיה
בין המורה לבין המד"סית.
אשר למיון המוקדם, בימים אלה מוקמת ועדה משותפת לצה"ל ולמשרד החנוך. יהיה זה
צוות הגוי למיון מוקדם בשלב הטרום-צבאי, כלומר בכיתה י"ב. המצב כרגע הוא, ש-25
אחוז מהמלש"בים עוברים את שלב המיון המוקדם עוד לפני הגיוס (במסגרת קד"צים
ובמסגרות אחרות). מדובר בעיקר באוכלוסיה הטובה. בתי שהתקבלה לאחד הקורסים
הקדם-צבאיים היותר יוקרתיים בצה"ל, הפסידה עשרה ימי לימוד בכיתה י"ב, כדי לעבור
בחינות שונות באוניברסיטה ובמסגרות אחרות. אוכלוסיה כזו יכולה להשלים את החסר,
אך אם כוונת צוות ההגוי להגיע למצב בו כולם יעברו את המיון בשלב מוקדם, עוד לפני
הגיוס, פרושו של דבר שכל תלמיד יפסיד בין 8 ל-10 ימים, אבל כל תלמיד בימים אחרים.
זאת אומרת שבית-הספר יהפוך לשוק, ותמיד ימצא המורה כי חלק מתלמידיו חסרים. בענין
זה טרם נקבעה עמדה סופית של משרד החנוך, אך דעתי היא שנתנגד למיון מוקדם מסוג זה,
או שנציע כי הוא ייעשה בשעות אחר-הצהריים.
היו"ר א' בורג;
הזמו המתאים לעשות זאת, זה החופש הגדול בין השביעית לשמינית. זה דורש הערכות
מתאימה של אכייא.
מי סופר;
הדברים שאמרתי הם על דעתי הפרטית. אני מניח שזו תהיה גם עמדת משרד החנוך.
אשר לגופים הפרטיים; עמדת משרד החנוך היא כמובן נגד שוק אפור בתחום ההכנה
לצהייל. נכון שהמציאות מכתיבה אחרת, ואולי כדאי שחברי-הכנסת יחשבו על חוק פיקוח
בתחום זה.
היו"ר א' בורג;
במתכונת דומה לחוק הקייטנות.
מי סופר;
כבר רמזת על המערכות הנילוות, לדוגמה המתנ"סים. זהו הפתרון המתאים. צריך לנתב
את הפעילות הזו לערוצים הנכונים. שיתוף פעולה עם ההורים הוא מהוייב המציאות, והוא
נעשה בדרך-כלל בדרך הנכונה. בביקורנו בבית-הספר התיכון המקיף ברמת-השרון, למדנו
ששם נעשה משהו יוצא-מן-הכלל. שם מזמינים את הההורים עם התלמידים, אך לא עם
ילדיהם, כדי שלא יתביישו לשאול אלה את אלה את כל השאלות המציקות להם. בסך-הכל
המצב הרבה יותר טוב ממה שהיה לפני שנתיים.
לי לבנת;
אני רוצה לברך על הדברים ששמענו כאן לגבי מערכת ההינוך, אשר הכניסה בצורה
ממוסדת של שעורי הובה, את ההכנה לשרות בצה"ל. אני רואה חשיבות עצומה בהכנה לשרות
בצה"ל, לא רק כדי שהתלמידים יהיו חיילים טובים יותר, אלא גם כדי שיהיו אנשים
טובים יותר. זה בוודאי לא פחות חשוב מחיול או היילות. כנראה שאין מנוס מאיזה
שהוא הלם במעבר מחיים אזרחיים לחיים הצבאיים. המערכת הצבאית שונה לחלוטין, היא
מלחיצה וקשה, וההלם תמיד ישאר. אפשר רק לנסות לרכך אותו. אני בוודאי לא מציעה
שנהפוך את בתי-הספר שלנו לפנימיות צבאיות אשר תכנה את התלמידים לקראת השרות
הצבאי. הבעיות אינן רק של כושר גופני, הן גם בעיות נפשיות, וברור כי חלק מהמגיעים
לצה"ל אינם מוכנים כהלכה, ומתקשים מאד לעמוד בלחצים הנפשיים. גם אלה שאינם שולחים
יד בנפשם, מתקשים לעמוד בלחצים. אני חושבת שמיון מוקדם והכנה מוקדמת טובה יותר,
חשובים מאד. צריך לאפשר איזה שהוא פרק זמן של הסתגלות, של הבנה למה אתה הולך, של
ידיעה והשלמה. אצטער מאד אם עמדת משרד החנוך תהיה התנגדות למיון המוקדם, ואתנגד
לעמדתו בכל לבי. אני ממליצה שלפני שמשרד החנוך יקבע את עמדתו, לא ילך על דרך
השלילה אלא על דרך החיוב, ויציע אלטרנטיבות אחרות. אני מצפה מכם שתגידו, איך אתם
רואים אפשרות לבצע מיון מוקדם בשיתוף עם הצבא, בתוך מערכת החנוך ובאופן שלא יפגע
בלמודים.
איני בטוחה שהתכנית במתכונתה הנוכחית היא אידאלית. אני לא בטוחה שמחנכת
הכיתה יכולה להעביר את הנושא, לא רק משום שיוסר לה הידע, אלא משום שצריך לעשות זאת
מישהו שייחשב כאוטוריטה. מחנכת שלא שירתה שרות קרבי, צריכה לעמוד בפני בניס שילכו
ליחידות קרביות, ולמסור להם את המידע. איני בטוחה שזו הדרך הנכונה ללכת בה. אני
מברכת על עצם התכנית, ואם צריך להכניס בה שיפורים, אני מקווה שיוכנסו.
ברור לגמרי כי מכיוון שהתכנית החלה בתשנ"ב, היא עדיין חלקית. מכיוון שהמערכת
נמצאת רק בשלב של נסוי, וועדת המעקב תצטרך להפיק לקחים, עדיין אין אנו נמצאים
בשלב בו התכנית מגובשת באופן סופי. בכל מקרה, במדינה חופשית אי אפשר למנוע מאלה
שיש להם יותר כסף לקבל הכשרה טובה יותר בכל תחום, כולל מבחנים פסיכומטרי ים והכנה
לשרות צבאי. אם לא יקראו לכך קורס הכנה לצה"ל, יקראו לכך קורס הכנה לגיודו מתקדם.
התנגדות הצבא ומשרד החנוך לא יועילו במאומה, כשם שלא הועילה למשרד החנוך התנגדותו
לחנוך האפור. ברור שצריכה להיות מגמה של הצבא, משרד החנוך ושלנו כוועדת הכנסת,
שיותר ויותר נערים ונערות יוכלו לקבל את ההכשרה במסגרת הממוסדת, כדי להכניס
שוויון כלשהו. הצבא אינו צריך להיות מעורב בקורסים הקדם-צבאיים הפרטיים, גם לא
משרד החנוך. טוב יהיה אם הצבא יבדוק ויוודא שלא נעשים שם דברים בלתי תקינים.
טוב יהיה אם ייקבעו איזה שהם קריטריונים.
אני רוצה לברך על כל מה שנעשה עד כה, אם כי צריך להעשות יותר. המערכת לא
תוכל לעולם לספק את כל הצרכים בשום תחום. לא כדאי לרוסוך, לבלום ולמנוע, אך
חייבים לשפר אותה. אני חושבת שנוכל לתרום לבני הנוער ולמערכת על-ידי הכנה מוקדמת
ומיון מוקדם בהיקפים גדולים יותר.
י' בא-גד;
אני מקדם כל פעילות לחנוך גופני מוגבר, על מנת להכין את הנערים והנערות
לצה"ל, אך אני מתפלא על שהדיון מתמקד בשעורי החנוך הגופני.
היו"ר אי בורג;
כל הדיון, מרגע שנכנסת לחדר,
י י בא-גד;
שמעתי את דברי היושב-ראש, שדיבר גם על הכנה נפשית. איני רוצה לדבר על הכנה
נפשית אלא על הכנה רוחנית. זו הסיבה שבתי-הספר הדתיים אינם משתפים-פעולה, כולל
אותי המנהל מוסד גדול שרבים מתלמידיו מתגייסים כל שנה לתפארת צה"ל. חיילי ישיבות
ההסדר מפורסמים בשרותם הצבאי, וכל אלופי הפיקודים והרמטכ"לים שביקרו אצלנו,
העמידו בראש את חיילי ישיבות ההסדר, והם לא עברו את הקורסים להכנה גופנית.
סא"ל ב' טובינה;
לא כולם מישיבת נחלים הולכים לישיבות הסדר.
י י בא-גד;
כמעט כולם הולכים. אלה שהולכים לישיבות ההסדר, מתייגסים אחרי שנה. בחור אינו
מתאבד בגלל חוסר בהכנה גופנית, אלא בגלל העדר חוסר רוחני ונפשי. אני זוכר שכחייל
בנח"ל השתתפתי במסע ממסמיה לירושלים, ולאחר שרובנו הגענו חצי מעולפים, כפרס נתנו
לנו מסע מנהריה לכנרת. שמחנו על-כך, למרות ששוב הגענו מעולפים. לא ויתרנו.
אי אפשר להסתפק רק בהכנה גופנית. אני מציע שתבחרו באחד הרבנים הצבאיים
המוצלחים, כדי שילווה את פעולתכם על הצד הרוחני. הוא יפעל גם במסגרת החנוך הדתי,
ואז הדברים ייראו אחרת. יש לנו רבנים צבאיים חבר ימנים. הופעתי באלפי בסיסים
בצה"ל, בהרצאות בפני חיילים, וראיתי שזה מה שחסר לחיילים. הם כל-כך שמחו לשמוע
דברים הקשורים בערכים וביהדות. אם כך תלוו את הנושא, חוסננו יהיה גדול יותר וגם
ההנוך הדתי ישתף פעולה.
ע' כהן
¶
אני רוצה להדגיש שהערתו של מלאכי סופר היתה על מכלול שתוף-הפעולה עם
בתי-הספר הדתיים. יחד עם זאת, יש שלוש תכניות מאושרות וטובות לבתי-הספר הדתיים,
גם לבנים וגם לבנות. ישנם מכונים העוסקים בכך, אחד מהם בעלי, המיועד לשנה שלפני
השרות הצבאי.
אנו מתנגדים לחוגים הפרטיים להכנה לשרות צבאי. אנו מופקדים על בצוע חוק
הקייטנות, ונגה שנוכחנו לדעת בשנתיים האחרונות הוא שהקריטריונים גרמו לכך שהנושא
נמצא תחת שליטה. אני חושב שלו יכולנו להכניס לכל בית-ספר מדריך של"ח, קצין אשר
עבר את ההכשרה המתאימה, היינו יכולים לעשות יותר. אילו יכולנו לפתח את המערכת
הבלתי פורמלית, שתכלול את האימון הגופני, היינו יכולים לצמצם את הווקום הקיים
היום בתהום זה.
היו"ר א' בורג;
אני רוצה לנסות לסכם את הדיון, וקודם כל אתייחס לכמה נושאים טכניים: ביקשנו
לראות את שני הסרטים על האינתיפאדה. מעניין יהיה להשוות בין הסרט הישן והחדש.
נקיים ישיבה מיוחדת לשם-כך. פרוטוקול הישיבה הזו יועבר לוועדת המישנה המשותפת
לוועדת החוץ והבטחון ולוועדת החינוך, כדי שתמשיך לעבוד על כמה נושאים שעלו כאן.
שמענו כאן נתון המדבר על 70-80 אחוז מן התלמידים באזור תל-אביב, אשר עוברים
קורסים קדם-צבאיים. בירושלים מדובר על 20 אחוז. אני מבקש לקבל נתונים מדויקים
יותר על מספר התלמידים ומספר בתי--הספר הפרטיים הנותנים קורסים כאלה. אני רוצה
לקבל נתונים על התכנית לחינוך גופני בכיתות י"א-י"ב. אני רוצה לדעת מה כוללים
מערכי השעורים ומה מתקיים בפועל.
אני מתנגד בצורה חריפה ביותר לבתי-ספר פרטיים להכנה לצה"ל, וזאת לא בגלל
השקול הכלכלי. יש כאן תהליך של הפרטת השרות הסדיר ופריבטיזציה של צה"ל, כמו בהרבה
תחומים. מפריטים את החנוך, את הבטחון ודברים אחרים. יכול להיות שאיננו יכולים
לעמוד כנגד התופעה, אך אני מפחד פחד מוות מצבא שיש בו יחידות של בעלי אמצעים
ויכולת, ויחידות של אנשים שאינם מסוגלים. אני חושש מכך לא בטווח של שנה-שנתיים
אלא בטווח של עשרים-שלושים שנה. מי כמונו יודע, שהתחנה הראשונה לאזרחות היא הצבא,
והמקום ממנו אתה יוצא במסגרת הצבא, יכול לגזור לך כמעט את כל מהלכי החיים
אחר-כך. זה דבר שמפחיד אותי בצורה בלתי רגילה. אלא אם כן ישכנעו אותי שקיימים גם
קורסי הכנה לאפסנאות ותובלה. ברור לי שכוחות השוק לא יעבדו במגזרים האלה.
לאור מה שעולה כאן, אבדוק את ההשוואה עם חוק הקייטנות אשר מנסה להסדיר פעילות
וולונטרית עצמאית, שבתוכה עוברים הקליינטים של מערכת החינוך. אבדוק את
הקריטריונים הדומים
¶
תקינה, דרישות, בריאות, נזקים כאלה ואחרים וביטוח. מענין
אותי לדעת, האם הכסוי הביטוחי שקיים בצה"ל, קיים גם במסגרת זו.
אני חושב שצריך לרתום להכנה לשרות צבאי את כל מכשירי העזר של מערכת החינוך,
כולל חברת המתנ"סים, תנועות הנוער והחברה להגנת הטבע, על חוגי הסיירות שלה. למרות
שחוגים אלה הם דבר נפלא, לא כולם נהנים מהם. החברה להגנת הטבע יכולה לסייע
בהימצאות בשטח בתוך המערכת הבית-ספרית, אך זה לא מה שאני מחפש בתחום ההכנה לצה"ל.
אני מבקש שמשרד החנוך יקיים ישיבה עם חברת המתנ"סים וכל מי שיכול לוזרום, על מנת
להכין טיוטה לתכנית-אב. אני מבקש לעיין בה כעותק סמוי. אני רוצה לדעת אם המסגרות
הללו יכולות לארגן חוגים במחיר שווה לכל נפש, כחלק מן הפעילות הקהילתית. חוגים
אלה יעסקו בהכנה לצה"ל, כולל ההכנה הגופנית וחווית המפגש עם הצבא.
דובר כאן על-כך ש-30 שעות מחנך בכיתות י"א-י"ב מוקדשות לנושא ההכנה לצה"ל.
אנו יודעים כמה מבין השעות האלו אינן שוות דבר. מה לאותה מורה העומדת מול הכיתה
ולחווית השרות הצבאי. בית-הספר נתפס כחוויה טראומטית, בעוד שהצבא נתפס כחוויה
פוזטיבית יוצאת מגדר הרגיל. מדוע מכניסים זאת למסגרת בית-הספר? יש לי פקפוק גדול
מאד גם בנושא היועצות. ברגע שצה''ל הופך להיות תחום יעוצי, שרות בצבא יכול להתפס
כבעיה פסיכוטית. השימוש בי ועצות לצורך הכוונה צבאית הוא מסובך. כאשר התלמיד נכנס
לחדרה של היועצת, הוא אינו יודע אם הוא נכנס לסיירת מטכ"ל או ל"שרינק". השמוש
במכשיר הזה אינו פשוט.
מי סופר;
יש לך מכשיר אחר בבית-הספר?
היו"ר א' בורג;
אני חושב שחלק גדול מ-30 השעות האלו מבוזבזות. לא כך הייתי רוצה לנצל את
השעות האלו. אני משתתף באופן קבוע בלימודים במסגרת בית-ספר, ואני יודע כי הדבר
החשוב ביותר הוא חווית הלימוד מחוץ לבית-הספר. ביקור במחנה צבאי, לבישת מדים
ואפילו סיוד עצים, אלה הדברים שמשפיעים. זו החוויה אשר צריכה לקבל הרבה מאד
משאבים, אפילו על-חשבון אותן 30 שעות.
אני חושב שמה שחסר בתכניות האלה, הוא המפגש עם החייל היותר מבוגר. אנו יודעים
שהמ"כ בצבא יכול להיות מבוגר בחצי שנה בלבד מהטירון, אבל לאחר שסיים את הטירונות
המרחק בינינו הוא בין שמיים לארץ. הייתי רוצה מפגש עם אנשים מבוגרים
בשנתיים-שלוש, מג"ד או מייפ, לאו דווקא מדריכה, וחסרה לי הפעלה של מערך הבוגרים של
כל בית-ספר המשרתים בצה"ל. צריך לשוחח עם תלמידי השביעיות והשמיניות, ולהקנות להם
את המודעות לחשיבות הופעתם בבית-הספר בתקופת השרות הצבאי שלהם.
בשולי הדיון, אני רוצה להתייחס שנית לנושא ההנוך הגופני. אני מוטרד מהנושא.
אני עצמי מתהיל את היום בחצי שעה של פעילות ספורטיבית. אני רוכב על אופניים כ-40
קילומטר לשבוע , ומשחק כדורסל פעמיים בשבוע, ולמרות זאת אני מרגיש שאין לי כושר
גופני. אני חושב שבתרבות המערב קיימות שתי אידאולוגיות אקסיסטנציליות חשובות:
תרבות הגוף ותרבות הסביבה. בשני התחומים האלה, אנו מסתפקים ביציאה ידי חובה. אני
חושב שאנו פשע לעתידו הגופני של האדם. זה קשור באיכות חיים, תוחלת חיים ויכולת
רכוז. אי אפשר לשחק שח-מט או להיות מנהל טוב ללא כושר גופני. מערכת החנוך מחטיאה
את התחום הזה, למרות שיכלה להתחיל לעסוק בו כבר מכיתה אי. זו שאלה של תודה, זו
שאלה של הכשרת מורים, זו שאלה של תרבות שאינה קיימת במערכת החינוך.
(הישיבה ננעלה בשעה 12.00)