הכנסת השלוש עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 28

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

שהתקיימה ביום ד' כ"ט בחשון התשנ"ג, 25.11.1992, בשעה 9:05

חברי הוועדה; היו"ר א. בורג

ד. איציק

י. בא-גד

ע. דראושה

ש. יחלום

מ. גולדמן, סגן שר החינוך וחתרנות

ע. חרשקוביץ, משרד חחינוך וחתרנות

מ. יבור, משרד חחינוך וחתרנות

ע. סלע, משרד חחינוך וחתרנות

ר. שיפר, משרד חחינוך וחתרנות

ש. חראל, משרד חחינוך וחתרנות

ר. פנצי, חממונח על אגף חתקציבים, משרד חאוצר

א. נלר, רפרנט, אגף חתקציבים, משרד חאוצר

א. מור, מנחלת מחלקת חרווחח, משרד חקליטח

א. טישקונ, משרד חקליטח

ש. ישי, מרכז ועדת חקליטח, חסתדרות חמורים

י. חראל, ארגון חורים ארצי

ג. לנ, מרכז שלטון מקומי

ע. שמאי, מועצת תלמידים ארצית

י. שריינר, מנחלת מדור מעונות וחינוך, חסוכנות חיחודית

י. קדמן, ד"ר, מנחל חמועצח לשלום חילד

ח. דשנסקי, אחראית על טיפול נילדים עולים, חמועצח לשלום

חילד

ש. רון, רכזת מחוזית, חמחלקח לקליטח נחסתדרות

י. גידלי

חנר חמתרגמים נע"מ

סדר היום

תלמידים עולים במערכת החינוך

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך

והתרבות של הכנסת, בנושא תלמידים עולים

במערכת החינוך. אני מקדם בברכה את סגן שר החינוך ואת האורחים

הנוספים.

כמה מלים קצרות להצגת הנושא. אני חושב שרבים מחברי הכנסת מקבלים הרבה

מאוד פניות בנושא קליטתם של תלמידים עולים במערכת החינוך. אני לא יכול

להשתחרר מההרגשה, אם כי אני מקווה שתעזרו לי להשתחרר ממנה, שהמצוקה

האדירה במערכת איננה זוכה לשום מענה, שבכלל עומד בפרופורציות מול

האתגר. לפני גל העליה הגדול דיברנו על 6 שעות במהלך 3 שנים, קרי,

שעתיים לשנה. עם גל העליה הגדול הביאו את הרעיון של יתרון הגודל, ועברו

לשעה אחת שבועית במשך שנה. תלמידים אחרי שנה מגיעים במהירות הבזק לרמה

של סעוני טיפוח, בתי-ספר השתנו בתוכם, הפרופורציות בין תלמידים חזקים

לבין תלמידים טעוני טיפוח השתנו, דבר שמשנה גם את איכויות הקליטה וגם

את יכולות הלמידה וההישגים של בית-הספר. יש בעיות עצומות בהכנה של

תלמידים יותר מבוגרים לבגרות. אתה מקבל סיוע במקצועות מסויימים, אבל לא

במקצועות אחרים, שהם חיוניים לאחר מכן לכישורי חיים. היסטוריה זה יכול

להיות מאוד חשוב, אבל יש לי הרבה מאוד תלונות על כך שבאנגלית למשל אין

עזרה, או בדברים אחרים מן הסוג הזה.

מן הצד השני, עד כמה שאני יודע, יש לנו בעיה גדולה מאוד עם הקפאת

התוכנית לקליטתם של אלפיים המורים העולים מבריה"מ, שהוכשרו ועברו

תהליכי הכשרה בתוך מערכת החינוך. כך שגם מהבחינה של קליטת מורים, שהם

ודאי בעלי פוטנציאל בתחומי מדעים, בתחומים ריאליים יותר, וגם מהבחינה

של קליטת תלמידים, אנחנו נמצאים במצב מאוד לא טוב.

אני מבקש לשמוע מנציגי משרד החינוך על המדיניות ועל נתונים. האם אתם

יכולים לתת לי גם נתונים? אנחנו נמצאים שנה שלישית וחצי לגל העליה. האם

יש כבר נתונים על תוצאות בגרות של תלמידים עולים?

מ. גולדמו! באנו לכאן כדי להציג קודם כל את התוכנית

שלנו לקראת שנת הלימודים תשנ"ד, וקודם לכן

את ההתייחסות שלנו לגבי שנת הלימודים תשנ"ג.

לגבי שנת הלימודים תשנ"ג. מספר התלמידים קטן בעקבות מספר העולים שקטן

בשנה האחרונה. חמספר ירד למספרים שמחזירים אותנו לחודשים של לפני גל

העליה הגדול בסוף 89, תחילת 90. אבל עם כל חקיצוצים שנעשו עוד בשנת

הלימודים תשנ"ב, הרי שבשנת תשנ"ג, עם פתיחת שנת הלימודים, נעשה מאמץ

גדול על-ידי משרד החינוך, על-ידי שרת החינוך, לשנות את המצב היא קיבלה

נתונים על מציאות שהביאה לשינוי, שלמעשה החל להתבצע תוך כדי תשנ"ב,

בתשנ"ג היה צורך להוסיף שעות כתוצאה מכך שהיו חסרות שעות לאותם

בתי-ספר. המאמץ הגדול בעיקרו נעשה בכיתות יי, י"א, י"ב, בהתאם למה

שהדגשת, ואני אתייחס לאותם מספרים. אם נעשה השוואה גם עם כיתות יי,

זכאים היו, כתוצאה מהמדיניות החדשה לפיה תלמידים עולים הם אלה שבאו

מנובמבר 1991, ואם ניקח את אלה שעלו לפני נובמבר 1991, המספרים גדולים

ביותר. לדוגמא, בספטמבר 89 היו לנו בכיתה יי 5,568 תלמידים, ובנובמבר

90 ירדנו ל-3,649 תלמידים.

למה היתה ירידה?



מ. גולדמו! משוס שגם מספר העולים ירד. לגבי כיתה יי,

בנובמבר 91 ירדנו ל-717 תלמידים עולים.

בכיתה י"א אנחנו מתחילים בספטמבר 89 עם 5,079 תלמידים. ירדנו ל-400

תלמידים בנובמבר 91, כתוצאה מהמדיניות שהתייחסנו החל מנובמבר 1991.

בכיתה י"ב בספטמבר 89 היו 3,262 תלמח-ים. תלמידים זכאים שעלו לאחר

נובמבר 91 - 106 תלמידים. כאמור, אני מתייחס לאלו שעלו לאחר נובמבר

1991.

היו"ר א. בורג; אני רוצה לדעת את הגרירה. מי שהיה בספטמבר

89 במסגרת ה-5,500, הוא היום בכיתה י"ב.

ע. סלע! המספר של 5,000 מתייחס למי שהיום בכיתה יי.

היו"ר א. בורג; קיבלנו כרגע נתון, ש-5,568 היו בספטמבר 89

בכיתה יי.

מ. גולדמו; עלו.

כמה תלמידים עולים מבריה"מ של 3-4 השנים

האחרונות נמצאים היום בכיתה י"ב?

מ. גולדמו; קרוב ל-5,700.

כמשרד החינוך והתרבות עשינו מאמצים גדולים,

כתוצאה מכך שראינו את החשיבות הגדולה לתגבר את התלמידים בכיתות

העל-יסודיות. מתקציב המשרד הקצבנו כ-1,000 שעות נוספות. עם משרד האוצר

הוספנו עליהן 1,000 שעות, כך שהעמדנו 2,000 שעות בתחילת שנת הלימודים.

אני מדבר על כיתות יי, י"א, י"ב.

בכמה אנשים מדובר סה"כז

מ. גולדמו; סה"כ מדובר כאן על 13 אלף בערך.

זאת אומרת, שכל תלמיד קיבל שליש.

מ. גולדמו; 0.3.

ע. סלע; המספר 13 אלף כולל גם את הזכאים.

13 אלף תלמידים. כמה שעות תוספת קיבל כל

תלמיד! האם הוא קיבל 13 דקות?

13 אלף תלמידים נמצאים בכיתות יי, י"א,

י"ב.

כמה מהם נמצאים כאן שנה ראשונה, כך שהם

הזכאים?

1.300 בערך.

זאת אומרת, שיש 11.500 שאינם זכאים. זאת

אומרת ש-2,000 שעות התחלקו בין 11 אלף. זאת

אומרת שכל אחד מהם קיבל, כמה?

ע. סלע.י 0.20.

מ. גולדמו! הצגנו נייר, ואנחנו נפגשים גם עם אגף

התקציבים באוצר בדרישה של 10,000 שעות

נוספות, שמתייחסות אך ורק לכיתות העל-יסודיות. אני יכול רק להצטער על

כך שהדברים האלה לא נעשו שנה קודם לכן. ניסינו להציל את מה שאפשר היה

להציל עם פתיחת שנת הלימודים, כדי שלא נמצא מצב שלמעשה ההדרדרות הגדולה

היתה בתפר, בין שנת 91 ל-92. זאת התוספת של השנה הנוכחית. בתפר נעשה

הקיצוץ הגדול ביותר, בתקופה שבין שנת הלימודים תשנ"א לתשנ"ג. בתשנ"ב

היה הקיצוץ הגדול ביותר.

ש. יהלום; אתה יודע שכל מה שאתה אומר כאן צריך להיות

אמת.

מ. גולדמו; זה מבוסס על נתונים, ואני יכול להציג לאן

הועברו השעות האלה, לאיזה מוסדות.

לגבי חטיבות הביניים המצב קצת יותר סוב. לגבי הסיבות יסוד, אבקש מעקיבא

סלע שיציג את הנתונים, ואני אמשיך לאחר מכן לגבי אותה מדיניות, מה

אנחנו עושים כדי להביא לשינוי תוך כדי שנת הלימודים תשנ"ג, ואיך אנחנו

נערכים לקראת תשנ"ד.

ע. סלע; שיטת התקן בחינוך היסודי ובחינוך הביניים

היא למעשה שיטה אחידה, שאינה מתבססת על

העברת תקציבים לבעלות בשווה כסף, אלא העברת שעות הוראה. אלו היו

ההוראות לגבי הקצאת שעות לילדים עולים, כפי שהיו בשנת הלימודים תשנ"א,

לפני גל העליה הגדול, ואני קורא ברשותכם שני משפטים; "תלמיד עולה

מארצות הרווחה יחשב ילד שעלה ארצה לאחר ה-1 ביולי של שנת הלימודים

הקודמת, דהיינו שהוא היה זכאי לשנתיים. אם מארצות המצוקה הוא היה זכאי

ל-3 שנים". תלמיד כזה יהיה רשאי להפעיל שעה שבועית אחת, אם הוא מארצות

הרווחה, ו-1.8 שעות לתלמיד, אם הוא מארצות המצוקה. זה אמור לגבי תשנ"א,

לפני גל העליה הגדול. זאת אומרת, אם הוא תלמיד מבוסס, מקבל שעה

לשנתיים. אם הוא תלמיד מארצות המצוקה, מקבל 1.8 ל-3 שנים. אלה ההוראות

שהיו בעבר, בתשנ"א.

בשנת הלימודים תשנ"ב, כלומר, באמצע תשנ"א, התחיל גל העליה. לקראת שנת

הלימודים תשנ"ב פעלנו כבר על-פי התקציב החדש, שיטת ההקצאה השתנת הבגלל

יתרון הגודל, ועברנו לשעה שבועית אחת לתלמיד לשנה קלנדרית, ללא כל קשר

אם זה מארצות מצוקה או רווחה.

ש. יהלום; לשנתיים ושלוש זה נשאר.

ע. סלע; לא. שנה אחת בלבד, להוציא את קבוצת

האתיופים. תלמיד שמגיע מארצות המזרח וחבר

העמים, שהוא נחשב כבא מארץ מצוקה לא פחות מאשר תלמיד שמגיע מאתיופיה,

הוא מקבל שעה על-פי הקצאה שהוקצתה למשרד החינוך.

1



כאשר משרד החינוך קיבל את השיטה הזאת, הוא תיכנן שיטת הקצאה שאיננה

מבוססת על שעה לתלמיד, כי הפיזור היה כזה, שלפעמים בית-ספר קיבל תלמיד

אחד בלבד, ואין לו מה לעשות בשעה הזאת, אלא הכין איזו שהיא טבלא

שמבוססת על השיטה. אס קבוצת התלמידים בבית-ספר קטנה, הוא יקבל בממוצע

יותר משעה אחת לשנה. אם קבוצת התלמידים בבית-ספר יותר גדולה, הוא יקבל

בממוצע פחות. כך בסה"כ בכל בתי-הספר יהיה פחות או יותר ממוצע של שעה,

אבל ההנחה היא שאם יש קבוצות גדולות, אפשר ללמד את העולים בקבוצות

גדולות, ולחסוך בכך את חשעות.

ההנחה הזאת הופעלה בשנת הלימודים תשנ"ב, בתחילת השנה, כאשר זרם העליה

היה גדול, והמערכת הסתדרה. לקראת סוף השנה, כאשר פחת זרם העולים,

ובתשנ"ג, כשאנחנו מפעילים את פיזור התלמידים על הטבלא הזאת, אנחנו

מגיעים היום לממוצע של 1.65 לתלמיד לשנה.

היו"ר א. בורג; אבל זה רק לתלמידים מהקבוצה של ה-717, אותם

של 106 עולים. כל שאר האלפים נפלטו מתוך

מעגל הזכאים, והם מקבלים 12 דקות לשנה.

ע. סלע; 11 אלף מהם בכיתות יי-י"ב. אנחנו מדברים על

כיתות א'-ט', שם המספרים הרבה יותר גדולים.

אני רוצה להדגיש, אף שאנחנו מקבלים שעה לתלמיד לשנה קלנדרית, על-פי

השיטה הקיימת אנחנו מקצים 1.65 לשנת לימודים, שלפעמים יכולה להיות גם

18 חודש לגבי עולים שעלו בדיוק בנובמבר.

ההפרש של השעות נלקח מצרכים אחרים בתוך המשרד, אבל גם במציאות הזאת

ישנה צעקה גדולה מאוד מבתי-הספר, בחטיבות ביניים, ביסודי, ובמיוחד

מתלמידים שנמצאים בכיתות המסיימות. דהיינו, בכיתות ו' שעוברים לחטיבות

ביניים, ובכיתות טי שצריכים לעבור לכיתות על-יסודי. המוכנות שלהם, לפי

דברי המנהלים והמורים, נמוכה ביותר, ואין ביטחון שהם יוכלו להמשיך

במסלול כמו חבריהם בכיתה.

בקשר לבקשה לתוספת הכנו נתונים לגבי מה שהמשרד צריך לקבל כתוספת על-מנת

לעמוד פחות או יותר בשיטת ההקצאה שהיתה נהוגה בשנת הלימודים תשנ"א,

בהנחה שזרם העליה יתייצב היום על 80 אלף בערך. מדברים על 120, אבל היום

יש בערך 80 אלף עולים לשנה. מהם יש לנו אחוז נגזר לבתי-הספר היסודיים.

כל מה שאמרתי מתייחס לתלמידים עולים שלא הגיעו מאתיופיה. לגביהם יש לנו

מיכסה נפרדת, שהיא פחות או יותר כפי שהיתה בעבר. כל תלמיד שעלה במסגרת

מבצע שלמה, מינואר 89, זכאי ל-1.75.

היו"ר א. בורג; אני לא רוצה לעסוק בעליה מאתיופיה. נקדיש

לזה דיון אחר.

ע. סלע; בתוך המספרים של עולים, ישנה קבוצה של בערך

7,000 עולים מאתיופיה.

היו"ר א. בורג; יש להם צרות גדולות ביותר, ויהיה זה עוול

לערב את זה עם הבעיות מן הסוג הזה. זה לא

אותו הדבר.

C

המפקחים איתרו איים של בעיות מצוקה בעליה

מחבר העמים. לכאורה מתאגדות קבוצות תלמידים שהגיעו מאיזורי מצוקה בחבר

העמים. הנטיה גם אצל העולים החדשים היא לגור ביהד כעולים שהגיעו

מאיזורים מסויימים, ולכן קורה לא פעם שבבית-ספר מסויים נמצאים תלמידים

ממדינה מסויימת בחבר העמים, וזה יוצר לנו מצוקות יותר גדולות.

תן דוגמא.

ע. סלע; בקווקז הם הרבה יותר חלשים, גם במנטליות, גם

בתפיסה, גם במוטיבציה, גם במעורבות ההורים.

היו"ר א. בורג; מה עם ההשכלה?

ע. סלע; גם בכך.

היו"ר א. בורג! האם קווקז היתה יותר נמוכה בבריה"מ מבחינת

ההישגים בלימודים?

ע. סלע! מבחינת היהודים שבמקום. יכול להיות שבסה"כ

בממוצע זה אותו הדבר, אבל היהודים עסקו

בנושאים אחרים לעומת היהודים במוסקבה או בריגה.

ש. הראל; ההבדל העיקרי הוא, שבמקומות אחרים יש

מוטיבציה גבוהה מאוד של המשפחה, של ההורים,

לדחוף את הבנים שלהם ללימודים, בעוד ששם הם רוצים בגיל 15-16 לעזוב את

בית-הספר, למצוא תעסוקה ולא ללמוד. זאת פחות או יותר השורה התחתונה של

ההבדלים.

היו"ר א. בורג; האם גם פה בארץ ההורים לוחצים שאותם ילדים

בכיתה י' יעזבו את בית-הספר?

ש. הראל! וילכו לעבוד.

היו"ר א. בורג! האם יש נתונים על יציאתם?

ש. הראל; יש נתונים.

היו"ר א. בורג! האם יש נתונים על איזה אהוז נשירה מרצון יש

לעולי קווקז?

ש. הראל; אין לי כרגע, אבל אפשר למצוא את זה.

היו"ר א. בורג; אני מבקש את הנתונים.

ש. הראל; בהחלט. המשרד ניסה לשפר במקצת את עניין

ההבדלים ברקע של התלמידים בעזרת תלמידים

ותיקים, שעלו בשנת 89. הנחינו את מנהלי בתי-הספר לכלול אותם בתיקון, מה

שאנחנו קוראים תקן סל הטיפוח של בית-הספר. בחלק מבתי-הספר קצת שופר

הענין, כאשר כתוצאה מקליטת התלמידים האלה, סל הטיפוח עלה. אני אומר שזה



רק קצת, זה תהליך שמצריך זמן. תיקון סל הטיפוח בבתי-הספר נמשך לפחות

שנה. אני מכיר בתי-ספר רבים שלא הספיקו לתקן את הנתונים האלה. פירושו

של דבר שגס אם הספיקו לתקן, אנחנו כבר חילקנו את כל מיכסת השעות של סל

הטיפוח, כך שלא נוכל כבר לשפר את המצב הזה.

מה העלות של שעה?

ש. הראל; ביסודי אנחנו מדברים על 1,700 בערך, בממוצע

בשנת תקציב 93 זה יהיה בערך 2,000.

היו"ר א. בורג; האם מישהו יכול לתת לי את הנתונים על תוצאות

בחינות הבגרות של עולים מבריה"מ?

ע. סלע; עוד לא הכנו את זה. ההרגשה בקרב המפקחים היא

שהיתה הצלחה, אבל צריך לבדוק את הנקודה.

היו"ר א. בורג; שמעון, אני רוצה לשמוע ממך איזה סוג תלונות

אתם מקבלים מבתי-הספר ומן העולים. לא תמיד

זה אותו הדבר.

ש. הראל; קודם כל אני רוצה להוסיף נתון, שאולי איננו

מוכר לוועדה. לתלמידים הניגשים לבחינות

בגרות יש תוספת של שעה שבועית אחת, גם לזכאים. כלומר, הזכאים שבסקירח

של עקיבא קיבלו שעה שבועית, מקבלים שעה נוספת בכיתה י"א-י"ב לצורך

הבגרות.

ש. יהלום; זכאי לפי נובמבר 91 בעל-יסודי, להוציא את

12 דקהות, האלפיים שעות, מקבל כמה?

זכאי שניגש לבגרות מקבל את השעה שהוא מקבל

ככל תלמיד אחר, ועוד שעה אחת לצורך הכנה

לבגרות.

ש. יהלום; מי ניגש לבגרות, האם גם אותם 700, או אותם

11 אלף?

ש. הראל; גם מי שלא זכאי ניגש לבגרות.

ש. יהלום; אפילו עולה שנמצא 3 שנים נקרא זכאי.

ש. הראל; לא.

היו"ר א. בורג; זכאי, לצורך הציור המאוד לא-מדוייק, מקבל

שנה מיום עלייתו לפי תאריך שנקבע, הוא זה

שמקבל את התוספת. בכל שנה נקבעת נקודת הזכאות. הוא מקבל במשך שנה אותה

1.2 שעה שהוא מקבל.

מ. גולדמן; 1.20 שעה.

C



היו"ר א. בורג; הוא מקבל שעה. ילד שהיה זכאי בשנת שעברת,

והנתונים חיו על 3,000, 4,000, 5,000, נגרר

- לזרי בשנת הוא לא נהיה ישראלי לכל דבר - לתוך הכיתה השמינית ללא

הסיוע. זה אומר שיש במערכת 11 אלף תלמידים כאלה. לי אין הבדל לגבי

השאלה של מתי עלה לארץ. נקודת הזכאות לא מעניינת אותי, זאת נקודה

פרוצדורלית ביורוקרטית. אותי מעניין שמגיע תלמיד מגל העליה האהרון, ע0

כל הקשיים שלו, והוא נתון במצוקה בתוך מערכת החינוך. כשאני מתייחס

לעולה, אני לא מתייחס לזכאי בכלל. אני מתייחס לתלמיד עולה חדש, שעונה

לקריטריונים של מצוקה.

לכן השאלה שלי לשמעון היא שאלה על כל העולים. אני לא מדבר על זכאים ולא

זכאים.

אתה שואל על מי שעלה ארצה לפני 7 שנים, לפני

5 שנים, לפני 3 שנים!

היו"ר א. בורג; אם הוא היה בן 16 לפני 7 שנים, הוא לא יגש

יושנה לבגרות.

ש. הראל; הוא לא זכאי לסיוע של שעות, אבל יש מערכת של

הקלות ומסלולים. למשל, תלמיד עולה שעלה ב-4

השנים האחרונות יכול לגשת למסלול של מבחן מיוחד לתלמידים עולים, או

לגשת למבחן הרגיל ולקבל ציון נוסף על הציון שהוא השיג במבחן. יש מסלול

נוסף של מבחן של שאלון בית-ספרי, שמקבל אישור. כלומר, יש הקלות

פדגוגיות.

תן לי בית-ספר שיש לו גודל סביר באיזורים

שיש להם מסות של קליטת עליה, אינני מדבר על

האיזורים הקטנים. כמה בממוצע תלמידים כאלה יש בבית-ספר? בוא נדבר על

בית-ספר תיכון. 60-70 תלמידים לצורך הענין?

ש. הראל; יכול להיות.

היו"ר א. בורג; בוא נראה איך נראה שבוע לימודים. יש לו בערך

40 שעות שבועיות בתוך המערכת הפורמלית, 50

שעות שבועיות במערכת הפורמלית, לצורך הענין?

ש. הראל; יש מודלים שונים, ואנחנו מעודדים כל מודל,

מהמודל הקיצוני של ליאו-בק בחיפה, ויש מודל

אחר שהוא המודל השכיח, לפיו הם באופן מרוכז נמצאים באולפן. האולפן

מתקיים במשך כל היום. מדובר בכיתת אולפן בשנה הראשונה, מדובר ב-3-4

חודשים, ואחר כך הם נכנסים לאולפן.

היו"ר א. בורג; מי מממן את האולפן?

ש. הראל; בית-הספר העל-יסודי, הוא מקבל כסף מאתנו.

היו"ר א. בורג; האם זה מתוך סל לעולה?



ש. הראל; כן.

היו"ר א. בורג; מה יש בתוך הסל?

מ. גולדמו; הוא מקבל שעות, כך שאפשר יהיה לקחת אותם

המורים. זה תלוי במספר התלמידים.

היו"ר א. בורג; איזה גודל של סל צריך כדי למלא אותו בשעה?

מ. גולדמו; מ-30 שעות ומעלת.

ש. הראל; אם יש לו 10 תלמידים עולים, הוא קיבל 10

שעות.

מ. גולדמו; מרבית מנהלי המחוזות קיבלו הנחיה, שגם לגבי

אותן כיתות שיש שם פחות מ-15 תלמידים, אנחנו

איפשרנו זאת.

היו"ר א. בורג; אלח צ'ופרים. האם יש לך בסדנא הזאת 4 שעות

אולפן לצורך הענין?

ש. הראל; כן.

היו"ר א. בורג; מה יש לך עוד?

ש. הראל; ברוב המקרים, לאחר תקופת הסתגלות מסויימת,

הוא מתחיל להיכנס לכיתת האם שלו בצורה

הדרגתית, ולאחר תקופת האולפן הוא נמצא בכיתה. רוב בתי-הספר מקיימים

קבוצות קלס. מוציאים את התלמידים מהכיתות לצורך תגבור כזה או אחר, שוב,

במסגרת חשעות שישנן או שאינן.

ג. לב; לפי החוזרים של משרד החינוך לרשויות, תלמיד

עולה פירושו שבתוך שנה אחת של עליה שלו,

בית-הספר מקבל שעה שבועית לתוספת לימודים, לעברית, לידיעת ארץ-ישראל,

להיסטוריה יהודית וכדי. יש רשויות שאיחדו את השעות האלה, ועשו מעין

אולפן, כדי לרכז יותר תלמידים, והוסיפו שעות רבות.

לאחר השעה הזאת, לבד מהתוספת האחרונה עליה דיבר סגן השר, אני יודע

מדיונים שהיו אצלנו, שבתי-הספר נאלצים בסל השעות שלהם הרגיל מאותם

המקצועות מה שאינו חובה, להוריד שעות לתלמידים ולתגבר את העולים.

כלומר, להתפאר בזה, לא הייתי מתפאר בזה. זה נכון שמקבלים סל, אבל זה סל

שמקבלים אותו בשביל כל התלמידים. מה שנותנים לעולים זה פשוס לא מספיק

כדי לקדם אותם בפרק זמן סביר, שנה, כדי שהם יוכלו לעלות על הפסים.

מורידים מהשעות הרגילות לתלמידים, דבר שממילא די מקוצץ, וממשיכים את

האולפנים והלימודים האלה.

היו"ר א. בורג; אני לא בטוח שאני מבין מה קורה. אני רוצה

לשאול שתי שאלות; האחת, האם אתם מסוגלים לתת

לנו את ההתפלגות של בתי-הספר, כמה בתי-ספר יש בהם מעל 15 תלמידים, וכמה

פחות. תן לי בערך נתון.



ש. הראל; ישנם כ-70-80 בתי-ספר שיש בהם מעל ל-40

עולים.

היו"ר א. בורג; וכמה יש פחות?

זה מתפזר על-פני יותר בתי-ספר.

היו"ר א. בורג; עכשיו מעניין אותי עניין בחינות הבגרות, וזה

מעניין את ההורים של הילדים האלה, איך הילד

יצא לחיים. בוא ניקח בית-ספר מהגל החדש, מהשנה האחרונה, שנת הזכאות

האחרונה. ודאי ששם יש יחידות הרבה יותר קטנות של תלמידים, כבר אין נושא

היתרון לגודל. יש בית-ספר שיש בו שלושה תלמידים, 5 תלמידים, 7 תלמידים,

והוא מקבל 7 שעות. הוא צריך לתת 6 שעות אולפן, הוא צריך לתת 4-5 שעות

אולפן, הוא צריך לתת שפה עברית, הוא צריך לעשות את התוכנית הייחודית

לעולים חדשים במקצועות לבגרות. התוכנית הייחודית דורשת סה"כ 31 שעות,

יש לו 7 תלמידים, יש לו 7 שעות. לאן נעלמו עוד 24 שעות!

ע. סלע; נוסף ל-7 השעות האלה יש לו גם שכר-לימוד

עבור אותם תלמידים. ברגע שתלמיד נכנס

לבית-ספר, הוא נהנה משכר-לימוד כאילו למד בבית-ספר ילד ישראלי. מדובר

על שכר-לימוד בחינוך העל יסודי.

היו"ר א. בורג; כמה שעות זה?

ע. סלע; תלוי באיזה בית-ספר, אם זה בית-ספר טכנולוגי

או לא. זה בערך שעה וחצי בממוצע לתלמיד.

היו"ר א. בורג; אגיד לכם לאן אני חותר. אינני מאשים כאן, זה

באמת לא ענין של האשמה להגיד שהמשרד אשם.

אבל השאלה היא איך אנחנו עכשיו נערכים, כי זה הרבה יותר מעניין אותי

מאשר להטיח האשמות. כאשר חיינו בענין של יתרון לגודל, והייתי יכול

לייצר קבוצות שיש בהן יותר שעות מאשר נותן הסל הבסיסי שאתה צריך

לתוכנית הייחודית פלוס הקליטה, פלוס האולפן, פלוס שעות חברה, פלוס

טיפוח, הייתי במצב אחד. היום אנחנו במצב שונה. היום שיש יחידות קטנות

מאוד של קליטה בתוך הזכאות, ועל-פי ההקצאה התקציבית פר-תלמיד, פלוס

שכר-לימוד, אינני מסוגל לתת להם את המינימום שמכין אותם לתוך המערך

הלימודי, לתוך הבגרות. איך המשרד עכשיו נערך ליחידות הקטנות האלה?

ש. הראל; על-פי בקשת סגן השרה אנחנו מציעים להוסיף

שעות, כדי שאפשר יהיה להתגבר על זה.

מ. גולדמו; ביקשתי מהאנשים שעוסקים בזה במשרד שיכינו

מסמך. אני מדבר על שמעון הראל, שממונה על

הנושא- של תלמידים עולים, ועל עקיבא סלע, שהוא האיש שהיה אחראי על הנושא

במשרד. אני רוצה בהזדמנות זאת להציג גם את מנחם יבור, שהוא המתאם במטה

הקליטה במשרד החינוך והתרבות, והוא איש תקשר בין המוסדות השונים

והארגונים.



לגבי השאלה שהעלית. מצאנו כאן מציאות כפי שאמרתי, וגיקשתי מאנשי המשרד

שיכינו את המסמך הזה, כדי שנוכל להציע אחת משלוש האפשרויות, לאחר תיאום

שנעשה גס עס ארגוני המורים. הצגנו כאן שלוש אפשרויות:

- הצעה ראשונה מדברת עבור 4,679 תלמידים לא זכאים, כיתה י"א. חסרות

1,872 שעות.

- עבור 3,156 תלמידים לא זכאים בכיתה י"ב, זה 1,954. זה אומר שזה המודל

הנמוך ביותר. זה מדבר על תוספת של 3,823 שעות לתלמידים שהם היום

בששית ובשביעית, והם אינם זכאים, כי הם עלו זמן רב יחסית קודם לסידור

החדש. זה בנוסף לאלפיים שעות שכבר הקצינו בתחילת השנה לסה"כ של י',

י"א, י"ב.

- אלטרנטיבה נוספת מדברת על 12,866 שעות.

היו"ר א. בורג; איך זה בנוי? איך קפצת מ-4,000 ל-12 אלף?

מ. גולדמו; תוספת של שעה שבועית לכל תלמיד לא זכאי

בכיתות יי, י"א ו-י"ב. מספר התלמידים הלא

זכאים בכיתות אלה הוא כ-12,688. אם אתה עושה את המכפלה הזאת, אתה מקבל

את השעה הזאת.

היו"ר א. בורג; קודם הוספת כמה?

מ. גולדמו; 3,823.

היו"ר א. בורג; מה היה היסוד לתחשיב הזה?

מ. גולדמן; זה עבור 4,000, אם אני מסתכל רק על כיתה

י"א, ולא כולל את כיתה י'.

היו"ר א. בורג; האם המפתח היה 40 אחוז שעה?

מ. גולדמו; זה שניגש ל-3 בחינות בגרות. זה נותן לנו

תוספת שעה לכל תלמיד לא זכאי, שניגש ל-3

בחינות בגרות לפחות.

ש. הראל; הבסיס לשעה נוספת של תלמיד זכאי הוא לפי זה,

ש-40 אחוז מהתלמידים של כיתה י"א ניגשים ל-3

בחינות ומעלה, ולכן כאשר אנחנו מקצים את השעות, הקצינו 40 אחוז מכלל

התלמידים בכיתה י"א הזכאים כדי להוסיף להם את השעה. אם אנחנו רוצים

לקחת את כל התלמידים העולים בכיתה י"א ו-י"ב שאינם זכאים, ולתת להם מה

שמקבל הזכאי. זאת תהיה התוצאה של השעות שאנחנו נצטרך. אם אנחנו נוסיף

רק לאלה שניגשים לבגרות, ל-3 בחינות בגרות ומעלה, אם נשווה אותם

לזכאים, אנחנו נצטרך כ"3,800 שעות. עם 12 אלף ניקח את כל התלמידים

בעל-יסודי שאינם זכאים. ההצעה של 12 האלף אינה רק לבגרות, אלא בכלל, גם

אם הוא לא ניגש לבגרות.

מ. גולדמו; כשאנחנו מדברים על האלטרנטיבה השלישית,

אנחנו כוללים את 12 האלף פלוס ה-3,000, של



שלוש הבחינות. סה"כ זה מגיע ל-16.512. שעה כוללת גם את כיתות י', י"א

ו-י"ב, מאלה שלא זכאים. זה אומר שחסרות 16,512 שעות, שזה 32 מיליון

שקל.

ש. יהלום; אני חושב, עם כל הכבוד לסגן השר, שהוצגו כאן

נתונים שמטמאים את עיני הבריות. צריכים

לראות מה עשה משרד החינוך בראשות השרה אלוני וסגן השר, ולאיזה

פרופורציות הוא מגיע בסדר העדיפות של קליטת העליה, כדי להבין מה קורה.

למשרד היתה תוכנית של קליטת 2,000 מורים, אבל לקליטה הזאת ניתנו 30 אלף

שעות, 30 אלף שעות בתקציב הקרוב. אתה יכול לקחת את התוכנית, אחרי שכבר

בוזבזו המשאבים, ולזרוק את התוכנית הזאת לפח. אבל מה עשית עם 30 אלף

השעות? האם את 30 אלף השעות לקחת והקצית למטרת קליטת עליה, או למטרות

אחרות מבחינת סדר עדיפות של המשרד? כאן מדברים על פרופורציות. סגן שהר

אומר שאחרי מאמצים מרובים הוא נתן אלפיים שעות, בשעה שהוא קיצץ 30 אלף.

התוכנית הזאת של 30 אלף שעות היתה לא רק עצם העובדה של 30 אלף שעות,

אלא לקחו אלפיים מורים עולים, שהיו נותנים אווירה יותר טובה לקליטת

עליה בבית-הספר, והיו עוזרים לכל הענין.

איד אפשר לבוא ולומר שלוקחים 30 אלף, זורקים לפח, או מעבירים את זה

למטרה אחרת, שלא קשורה בכלל לקליטת עליה, ותהיה זו מטרה חשובה ככל

שתהיה, אבל מראה מה סדר העדיפות של המשרד; ומצד שני בוכים על דברים

אחרים?

היתה במשרד רשות לקליטת עליה. הרשות לקליטת עליה היא הרשות שהבחירה

ושידרה לכל המשרד שיש נושא רציני במשרד. הנה הוקמה רשות, עומד בראשה

משנה למנכ"ל וכוי. אפשר לבוא ולומר שלא רוצים רשות לקליטת עליה. זה

סיפור אחר מה שעשו שם, אבל את זה אני יכול לקבל. אבל לוקחים 14 מיליון,

שזה אומר 7,000 שעות. יכלו לקחת את 7,000 שעהות האלה, לתת לעולים, והיו

לנו בעיות עם בנצי דל, והיו לנו בעיות עם סדר עדיפות, אבל לפחות היינו

אומרים שלוקחים 14 מיליון, מעבירים אותם אחד לאחד לקליטת עליה. לקחו 14

מיליון, והעבירו למטרה אחרת במשרד. צריך לראות מה העדיפות.

אמרת שלא נדון בנושא של האתיופים, אבל צריך לדעת שהאתיופים עצמם, מ-20

אלף קוצצו ל-15 אלף. בשנה שעברה היה 20 אלף, היום יש 15,000 שעות. איך

אפשר לקצץ 30 אלף שעות בנושא של המורים, לקצץ 7,000 שעות, מהרשות

לקליטת העליה לקצץ ב-14 מיליון? מקצצים באתיופים, מורידים את הזכאות,

ואומרים, הנה איזה הישג גדול הישגנו, שלקחנו את הענין והוספנו אלפיים

שעות. זה לעג לרש.

ראו מה שקורה היום. הראיה, שלא הפגינו 60 מנהלים לפני שנה ולפני

שנתיים, הראיה שהמערכת גם לא נערכת, חוץ מהדברים שאמרתי, לקראת הבעיה

שדווקא ככל שהעולים מתמעטים, והזכאות הולכת ויורדת מהסיבה הזאת, יש

בעיות שמחריפות את המצב משנה לשנה. היה צריך לבוא משרד החינוך ולהוסיף

לענין, ולא לעשות קיצוץ כה גדול ומהפכני.

לכן הנתונים שמציג כאן סגן השר, עם כל הכבוד, אלה נתונים שאינם מראים

את סדר העדיפות הנכון במשרד. כאן היה צריך להפון את סדר העדיפות, לפחות

לתת את כל השעות שנתנו לענין הזה. אתם לקחתם 30 אלף שעות, והעברתם

לכיתות אי ו-ב'. זאת מטרה יוצאת מן הכלל, אבל תדעו שסדר העדיפות של



העליה אינו נכון אצלכם. תגידו את זה במפורש, ואל תגיד עשינו, היו כל

מיני דברים בשנה שעברה וכל הדברים האלה.

ע. שמאי; שוחחתי לפני הישיבה עם מחנכת בבית-ספר שלי,

אורט השומרון, בנימינה. היא עובדת עם עולים

חדשים. התעוררו כמה בעיות בקשר להקצבה ובקשר לבחינות הבגרות.

הקצבות שעות הוראה מיוחדת לעולים חדשים אינן ניתנות להנהלת בית-הספר

לפני תחילת שנת הלימודים, ולכן אין שיבוץ מורים לעזרה לתלמידים אלה. רק

כחודשיים לאחר תחילת השנה מגיעה הקצבת השעות, וחולף זמן נוסף עד

שמוצאים מורים. צריך לקבוע קריטריונים ברורים, כדי שכל מנהל ידע על-פי

מספר העולים שנרשמו לבית-ספרו מה מספר השעות שהוא יכול לתת לעולים.

בקשר לבחינות הבגרות. צריך הנחיות מאוד ברורות בנושא בחינות הבגרות

שלהם, לגבי היקף החומר שנדרש מהם. יש בלבול בקרב המורים המכינים

לבחינות בגרות, ויש חשש וחרדה אצל הילדים.

לא ברור כמה שנים נשמרת הזכות להקלה בבחינות הבגרות. על-פי חוזר המנכ"ל

זה 4-5 שנים, בהתאם לחודש שהעולה מגיע לארץ, ולפי המפקחת לתנ"ך זה

שנתיים. השאלה היא לפי מה ללכת. אם אתם רוצים לפי המנכ"ל, תכינו חוזר

ותיידעו את חמפקחים.

העולים מגיעים ללא ידיעת השפה האנגלית. כרגע אני מבינה שהם צריכים לגשת

לבחינות ללא כל הקלות, וכך בעצם נהרסת להם תעודת הבגרות.

מ. גולדמו; לגבי 30 אלף השעות. אינני יודע על איזה 30

אלף שעות מדבר ח"כ יהלום. נמצאים פה גם אנשי

אגף התקציבים של האוצר. אנחנו לא חיים משמועות של מסדרון כזה או מסדרון

אחר. לא נמצא שום מסמך בכתובים שמתייחס לאותן 30 אלף שעות. לכן אני

מופתע לשמוע זאת ממך.

לגבי אלפיים המורים. כ-1,050 מורים עברו השתלמות בתוך המערכת של משרד

החינוך, סיימו את ההשתלמות. היום למעשה יש לנו אפשרות לקלוט כ-1,050.

לקראת חודש מרץ יסיימו עוד כ-350, כך שאני מעריך שתהיה לנו אפשרות

לקלוט במערכת כ-1,400 מורים עד סוף חודש מרץ. אני יודע שזה נעשה בצורה

חיובית, גם על-ידי האוצר. אנחנו מקווים השבוע להשלים את המשא ומתן עם

האוצר, כדי שנוכל לקלוט אותם 1,050 מורים מיידית, ואותם 350 מורים

נוספים לקראת מרץ-אפריל, עם סיום תקופת ההכשרה שלהם. באותו זמן נקיים

דיון נוסף עם האוצר לגביהם.

אנחנו מתכוונים לקלוט את כל המורים האלה ולהעסיק אותם, כדי לתגבר

ולסייע לבתי-הספר עם אותם 1,050 מורים מיידית.

ש. יהלום! מה זאת אומרת שתקלוט 1,050 מורים בלי שעותו

כמו כל מורה שנקלט, אם יהיה מקום יקלטו גם

אותו, אבל לא כתוספת בגלל הנושא של העליה.

מ. גולדמו! יש עדיפות מיוחדת לתת תשובות בכל מה שקשור

לקליטת העליה. בימים אלה נסיים את ההסדר עם



האוצר, ואנחנו נקלוט אותם עם תוספת שתינתן מהאוצר להעסק ה של אותם 1,050

מורים.

לגבי רשות לקליטת העליה. להיפך, שרת החינוך והתרבות ראתה שיש צורך לטפל

בנושא העולים בצורה שתביא לסדר העדיפות הגבוה ביותר, והיא העבירה את

הטיפול והאחריות בכל מה שקשור לקליטת העליה לסגן השר. את מטה הקליטה

לעליה אנחנו ממשיכים ומפעילים, ומנחם יבור הוא האיש שעוסק ומרכז את

המטה הזה. אותם האנשים שעוסקים בכל מה שקשור בקליטת העליה, כמו שמעון

הראל והמקבילים לו, ממשיכים לפעול, ואנחנו רואים זאת בסדר העדיפות

הגבוה ביותר.

היו"ר א. בורג; האם יש כאן עכשיו שתי מערכות?

לא, אין. להיפך. אנחנו חושבים שכל אגף במשרד

החינוך שעסק בכל הנושאים, עם ההדגשים לקליטת

העליה ולתלמידים עולים, אנשים ימשיכו ויעסקו בנושאים האלה, כל אחד

בעיסוקו שלו בכל תחום, ואנחנו מתכוונים במשרד לתת לנושאים האלה תשומת

לב מירבית.

לגבי 14 מיליון השקלים. אנחנו במשרד החינוך והתרבות איננו מתכוונים

לפגוע ב-14 מיליון שקלים. לא עוד, אלא שהחלוקה הפנימית בתוך המשרד היא

לשיקול השרה, סגן השר והאנשים העוסקים בכך. יש נושאים שאנחנו נגדיל שם

את הסכומים, יש נושאים, שבגלל סדר העדיפות שהשתנה אנחנו חייבים לשים

לגביהם הדגשים כאלה או הדגשים אחרים. בכל מה שקשור להתייחסות לעולים -

אם זה בשעות הלימודים, אם זה בשעות אחה"צ, אם זה בסיוע כזה או בסיוע

אחר - משרד החינוך והתרבות מתכוון לא רק שלא לקצץ אלא להיפך, לסייע

ולהגביר, להגדיל תקציבים בסעיפים כאלה ואחרים, באותם נושאים שאנחנו

חושבים, וזאת לאחר התייעצות עם האנשים הנוגעים לענין.

אני רוצה לעבור לנושא הבא. שאול, אגיד לך

מהן 30 אלף השעות, ויתקנו לי החברים כאן אם

אני טועה, מי שעוד זוכר במה מדובר.

היתה הסכמה שלא עלתה על הכתב בין השר המר לשר מודעי. השר המר הבין שהשר

מודעי מסכים להוסיף באופן חד-פעמי 30 אלף שעות שבועיות להעסקת אלפיים

מורים עולים. נכנסנו לתוכנית של קורסי התאמה, חלקם הגדול עם יישום למי

שעברו את קורסי ההתאמה. מסתבר, שכאשר התחלף השלטון ב-23 ביוני, הדבר

הזה לא היה ממוסמך ולא היה מעוגן ולא היה מוסכם, לא בהחלטות ממשלה ולא

ביחסים רשמיים שבין משרד החינוך לבין משרד האוצר. על זה אני חושב יצא

הקצף שלך כאשר הגיעה הקצאת 50 אלף השעות השבועיות בתחילת שנת הלימודים

הזאת. נאמר שהן נלקחו, או 30 אלף מהן, מאותן שעות של המורים. זאת היתה

תמונת המצב, ואני חושב שאינני טועה יותר מדי בתיאור שלה.

ר. פנצי; היתה תשובה רשמית של משרד האוצר. הנושא הזה

עלה, לא היה אישור משר האוצר לענין. התקבלה

תשובה רשמית במשרד החינוך והתרבות.

היו"ר א. בורג; אם זה בסדר פורמלית, אני מבקש העתק מתשובתו

הרשמית של משרד האוצר.



ר. פנצי; מעולם לא ניתן אישור של האוצר להתחיל בכלל

בתוכנית של ההכשרה.

היו"ר א. בורג; זאת בעיה של מבקרת המדינה, זאת לא בעיה

שלנו.

אנחנו מנסים לפתור בעיה שלא היתה צריכה

להיווצר. מדברים על 1,035 מורים נכון

לעכשיו, ו-350 נמצאים בשלבי הכשרה שונים.

ש. יהלום! זאת אומרת, שעובד משרד האוצר חתם על תוכניות

ההכשרה הזאת בלי הסכמה של האוצר.

זה נעשה ללא תוספת תקציב. בתוך מסגרת ה-6

ורבע מיליארדי שקלים שיש בתקציב משרד החינוך

והתרבות יש די גמישויות לעשות קורס הכשרה לאלפיים איש.

אתה מודה אם-כך שזאת היתה התוכנית, אלא שאתה

אומר שיש סדר עדיפות. זה לא יכול להיות. יש

חשב, עובד משרד האוצר, הוא אישר את כל התוכנית של ההכשרה, ופתאום לא

היתה תוכנית והאוצר לא הסכים.

החליט משרד החינוך והתרבות להפעיל תוכנית

הכשרה של אלפיים מורים עולים מתוך כוונה

לקבל את 30 אלף השעות. אמרו לו שלא יקבל 30 אלף שעות, ובכל-זאת הוא

החליט להמשיך בתוכנית. אם הוא עושה את זה מתוך תקציבו או מתוך תקציב

ההכשרה, הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה, כמעט כל מה שהוא רוצה.

14 מיליון שקל הרשות, היכן הם מופיעים

בתקציב השנה הבאה

עוד מוקדם לדעת. בתחילת דצמבר המשרד יקיים

דיונים על התקציב, ולאחר מכן תוכל לקבל

תשובה.

אני רוצה לעבור לנקודה הבאה, חדרי לימוד.

כאשר התחיל גל העליה הגדול, ניתנה תוספת

בנייה של 1,800 חדרי לימוד, במקום 600 שהיתה המיכסה קודם לכן. אצלי

כתוב: בתקציב פיתוח עם העליה, ניתנה מיכסה של 1800 חדרי לימוד במקום

600, שהיתה המיכסה הקבועה. כאשר התחיל גל עליה, הכיתות לא היו מלאות.

הכיתות בתוך התשתית הקיימת לא היו מלאות. בשנים הראשונות שאפו קודם כל

להגיע להרוויה של המערכת הקיימת.

וזה מעוגן בהחלטת ממשלה.

בסדר. בשלב זה אנחנו עוד בחיפוש הנתונים.

היום בעצם יכול להיות שעולה חדש פותח כיתה

מבחינת תקן. יכול היה לפני שנתיים ש-15 עולים לא פתחו כיתה, והיום יכול

להיות שעולה או שניים פותחים כיתה, מבחינת התקנים, משום שהכיתות מלאות,

לפחות במחזורים שקיימים ב-3-4 שנים אחרונות.



אני רוצה לדעת לגבי היום, מבחינת גל העליה הקיים, מהו החוסר הקיים

בכיתות לימוד.

הענין מורכב משני תחומים, תחום הבינוי

והתחום של פיצול כיתות, כאשר לא תמיד פיצול

כיתות מחייב את המבנה, את התוספת השולית של המבנה הפיזי.

היו"ר א. בורג; אני רוצה לדעת כמה חוסר קיים בכיתות, במבנים

פיזיים. אני רוצה לדעת כמה מבנים חסרים, כי

אני מקבל הרבה מאוד תלונות על צפיפות בכיתות.

ע. הרשקוביץ; נכון שקליטת העליה נעשתה בשלב הראשון בתוך

כיתות קיימות, או חלק מהקליטה נעשה בתוך

כיתות קיימות. התוצאה היא, שבשנתיים הראשונות של העליה, ממוצע התלמידים

לכיתה גדל מ-27.8 ל-28.5 תלמידים לכיתה.

עד סוף תשנ"ב ואילך, מסתבר, שאנחנו בפיגור של כ-800 כיתות בבניה. יש

הרשאות, אבל הן לא ניבנו בשטח. הממוצע של התלמידים לכיתה היה יורד למצב

של לפני תחילת העליה, לו בנו אותן 800 כיתות. זה קנה המידה שלנו, האם

תוקצבנו נכון או לא תוקצבנו נכון. זה שיק- לעבר.

נכון שאנחנו שומעים יותר הדים מהשטח, שתלמידים נוספים פותחים לנו כיתות

נוספות, וכנראה המפתחות יצטרכו להשתנות בשנים הבאות.

כשהחל גל העליה נקבע מפתח במשרד החינוך ואגף

התקציבים על הקצאת כיתות. המפתח דיבר על 26

כיתות לימוד, מבנים, על כל אלף יחידות דיור שנבנות, מאחר שאי-אפשר היה

לצפות את קצב כניסת העולים. הקצב הזה מניח שכל הכיתות בישוב מלאות כבר,

מלאות ב-40 תלמידים בכל כיתה. כלומר, התוספת השולית פותחת כיתה נוספת.

לקחנו היקפים של אלף יחידות דיור. זה המפתח, ולפיו אנחנו פועלים. בשנים

הראשונות של העליה, ב-90 ו-91, עד שנבנו הכתות, התלמידים נקלטו בעצם

בכתות הקיימות. עלתה הצפיפות, אבל כתות עבורם נבנו. 15 חודשים מאז

העולה מגיע אפשר כבר לפצל את הכיתה לכאורה, וזה המפתח שעליו אנחנו

עובדים.

בשנת התקציב הנוכחית יש בעיה מסויימת, מבחינת מוכנות הרשויות, כי אחוז

הביצוע במזומן הוא כ-30 אחוזים בלבד. זה גם אחוז הבניה. היינו צריכים

להיות ב-80-90 אחוז בניה, ואנחנו נמצאים ב-30 אחוזים. זה העיכוב העיקרי

שקיים היום בבינוי. הדבר מתוקצב, התקציב נמצא, ההרשאות להתחייב

נמצאות.

היו"ר א. בורג; האם זאת בעיה של הרשויות?

ר. פנצי; כן. בעיקר זאת בעיה של הרשויות.

היו"ר א. בורג; כשבאים אלי אנשים ואומרים שחסרות להם כיתות,

אני שואל כמה הוא הוציא מתקציב הבינוי, כמה

הוא מימש ממה שתוקצב לו. זאת התשובה שלי אליו.

C



ר. פנצי; רוב הבעיות חן במציאת משבצות קרקע מתאימות,

בהפשרת הקרקע.

לא איכפת לי למה איננו מבצע, העיקר שאיננו

מבצע.

ר. פנצי; הבעיה איננה תקציבית. תקציב הפיתוה של משרד

החינוך והתרבות יגמר השנה בעודף של חצי

מיליארד שקל מתוך תקציב שהתחיל ב-600 מיליון שקל. התחלנו בתקציב של

כ-600 מיליון שקל, שנועדו לבניית 1,620 כיתות לימוד חדשות. אנחנו היום

נמצאים ב-30 אחוזים ביצוע. במהלך השנה הועברו עודפים שלא בוצעו בשנה

שעברה.

היו"ר א. בורג! אתה גורר את זה לשנה הבאה.

ר. פנצי! נכון, אבל אני אומר שיחזירו השנה עודף של

חצי מיליארד שקלים.

היו"ר א. בורג! זה לא כסף שלא יינתן.

ר. פנצי! זה כסף שלא משתמשים בו. ודאי שאני שומר

אותו. על כל שקל כזה יש התחייבות של עוד שקל

וחצי, כיוון שזה רק 40 אחוז מעלות הבניה. יש התחייבות של עוד שקל וחצי

על כל שקל, היות שהמדינה התחייבה כאן. אם בכל שנה נוציא 40 אחוזים,

מתחילת השנה עד סוף השנה אנחנו בונים 40 אחוז מהמבנה, כפי שאמרתי, זה

מתפרס על 15 חודשים, הרי שהשנה אנחנו מבצעים 30 אחוזים מתוך ה-40

אחוזים.

זה לא כסף אמיתי, כי זה מיועד לאותה מטרה.

ר. פנצי! זאת רק בעיה של קש-פלו, זה לא תקציב אלא

קש-פלו.

מ. גולדמו! אנחנו צריכים להבין שרשות מקומית שמקבלת את

האישור מאגף הפיתוח של משרד החינוך בתחילת

השנה או תוך כדי השנה, אם היא מפגרת מבחינת האישורים הסופיים של ועדות

ערים מסיבות כאלה וכאלה, כתוצאה מכך חל פיגור גם במשא ומתן בין משרד

החינוך והרשויות המקומיות במקביל מול האוצר, כתוצאה מכך שאתה גורר משנה

לשנה אי-ביצוע, אתה למעשה גם מקסין את הסיכוי לסגירת פערים.

ר. פנצי! אנחנו חוזרים לצפיפות שהיתה לפני שנתיים,

היות שהמפתח תמיד יהיה בפיגור של 15 חודשים

מינימום אחרי שהעולה הגיע לארץ. לכן גם אם חס וחלילה החל מה-1 בינואר

לא יגיעו עולים, עדיין אנחנו נבנה אותן 1,600 כיתות שאמורות להיבנות

בשנת 93, כדי לשחרר את הצפיפות שנוצרה. זה מסוכם בינינו לבין משרד

החינוך.

י. שרייבר! האם המספרים ששמענו כאן כוללים גם את הילדים

האתיופים?

זה כולל תכל.

יש חרבה פעולות טכניות שקשורות לבניה, ולא

ניתן להתחיל לבנות בדיוק ברגע שניתן האישור.

אני אשתדל לישיבה הבאה להביא לך רשימה של כיתות חסרות מינוס אלה שכבר

נבנו.

היו"ר א. בורג; אנא השתדל להעביר לי את זה לישיבה.

ע. סלע; אני רוצה לומר משפט שאולי קצת יסבך את

העניו, אבל כדאי שהוא יישמע. זה גם מתאים או

חופף גם את חחלק הראשון עליו דיברנו.

גילינו חיום תופעה, שהעולים החדשים ניידים במקום במקום המגורים שלהם.

למשל, תיקצבנו איקס שעות עבור תלמידים עולים. תלמידים מתחילים ב-1

בספטמבר, ואחרי חודש התלמיד הזה כבר נמצא בבית-ספר אחר. המורה נמצא

בבית-ספר מסויים, ולא תמיד אפשר להעביר אותו. המקום הפיזי עבור אותו

תלמיד נמצא בבית-ספר מסויים, ואחרי כן אותו תלמיד עובר לבית-ספר אחר.

חתופעה מתחילח לחיות באחוזים די גדולים.

היו"ר א. בורג; האם אחרי שנח בארץ זח מתייצבז

ע. סלע; אנחנו רק עכשיו רואים את חסימנים הגדולים.

העברנו כעת נתונים לאוצר על מספר הכיתות

שהיינו צריכים לפתוח כתוצאה מכך.

היו"ר א. בורג; אני מבקש לקבל את הנתונים.

ע. סלע; נעביר. אנחנו מכינים קובץ תלמידים שמי, עם

מספרי תעודות זהות, כדי שנוכל לעקוב אחרי

תנודות חתלמידים חאלח, ולראות בדיוק מה התופעה ומאיזה מקום הם עוברים.

כדאי שהנושא הזה גם הוא יועלה כאן.

היו"ר א. בורג; אני רוצה לראות את הנתונים לקראת הישיבה

הבאה.

י. שרייבר; לגבי הילדים האתיופים. אנחנו שומעים כאן

מחאוצר שצריך 15 חודשים כדי לבנות כיתה

קשיחה. בינתיים יש לנו ילדים שיושבים בכל מיני דברים שהיום אנחנו כבר

לא רואים במדינת ישראל. אני שומעת מרשויות מקומיות, וגם ממנחלי בתי-ספר

ומכל מיני אנשים שקשורים בענין, שבינתיים אמרו להם שיקבלו מבנים, ובלבד

שהילדים ישבו לא במקלט, לא במעברים.

שאלתי היא, מדוע אותם מבנים שהובטחו אינם מגיעים ואין רואים אותם. מדוע

יש מקומות שבחם אפילו אין מדברים על מבנים, והילדים ממשיכים ללמוד

בתנאים בלתי אפשריים.

ר. פנצי; האוצר מתעקש שלא צריך מבנים ניידים, אלא בכל

מקום שצריך יבנו כיתות קשיחות. זאת כדי שלא

ליצור סלאמס. צריך לזכור שכל כיתה ניידת תופסת את משבצת הקרקע שעליה



צריך לבנות את הכיתה הקשיחה. אף שכיתה ניידת עולה לנו רק רבע מהעלות,

זה בעצם דוחה את ההשקעה ל-4-5 שנים עד תום חייה של הכיתה הזו, ולכן

אנחנו מתקצבים באותם מקומות כיתות קשיחות.

במקום שנדבר על תיאורית, האם מישהו יכול לתת

לוועדה קצת אינפורמציה על מספר הכיתות שבהן

מדובר, על איזה סוג מבנים, כדי שנדע על מה מדובר, אם זה 3 כיתות או 300

כיתות?

ר. פנצי; מעבר לזה, למרות התנגדותנו לכיתות יבילות,

מתחילת השנה פיזרנו כ-200 כיתות יבילות

לצורך פתיחת שנת, מאחר שלא נמצאו כל פתרונות זמניים ללימוד בבתי-ספר

שכנים או הסעות תלמידים וכדי. שמנו שם כיתה כפולה. כלומר, יש עכשיו

קרוואן או כיתה יבילה. הכוונה היא לא לתקצב כיתה פעמיים, ולא להנציח

כיתות זמניות בבתי-ספר.

א. טישקוב; לפחות לגבי התלמידים האתיופים, היום חם

מוסעים מאתרי המגורונים למרחקים של שעה

ואפילו יותר בבקרים ואחח"צ.

היו"ר א. בורג; אנחנו יודעים, אבל לא עוסקים בזה עכשיו.

לכל נושא הבינוי כנראה נידרש בצורה הרבה

יותר מסודרת והרבה יותר מאורגנת. זה לא רק בינוי לעולים, זה בינוי

בהרבה מאוד מגזרים שיש לנו אתם בעיות, ומן הסתם נצטרך להקדיש באחד

השבועות הקרובים ישיבת נפרדת לכל ענייני הבינוי.

נקודה אחרונח בנושא הזה של הדיון, וחיא הקלות בבחינות בגרות. מה

מדיניות חמשרד, אם יש כזאת, באיזה תחומים ולאיזח זמן.

ר. שיפר; יש שלוש אפשרויות כדי לגשת לבחינת הבגרות.

מדובר בהקלות במקצועות תלויי שפת, ואני

מדברת על המקצועות העבריים - היסטורית, גיאוגרפית, תנ"ך, ספרות. לא

בסוציולוגית למשל, שזו בעיה, וגם לא בביולוגיה, שגם זו בעיח נפרדת.

- האפשרות הראשונה היא לגשת לבחינה רגילח, ככל ילד שנולד בארץ והתחנך

כאן, ולקבל אקסטרה קרדיט של 10 נקודות. כלומר, הוא מתחיל ב-110. את

זה בהחלט מעודדים. עדיין אין לי תוצאות. התוצאות מהבחינות בשנת חבאה

יגיעו אל המפמ"רים רק לקראת דצמבר. נוכל לקבל זאת אחרי שהם ינתחו את

התוצאות. לפחות מבחינת לשון וספרות עברית נוכל לדעת מה הן התוצאות.

- האפשרות השניה היא בחינה בית-ספרית. תמורת שלימדה את התלמיד העולה

כותבת את הבחינה, ומעבירה את זה אל מפמ"ר המקצוע, אל המפקח חמרכז של

חמקצוע במשרד. עד ה-15 בנובמבר היא אמורה להעביר את זה לבחינה

ולאישור, כשהמפמ"רים מנסים לשמור על המבנה של בחינת הבגרות שקיימת

לגבי ילדים צברים, ורק ממעיטה את החומר. זאת אומרת, שמבנה הבחינה

נשאר אותו מבנה.

C



היו"ר א. בורג! והציון הוא ציון מלא של בגרות, או של

בית-הספר?

ר. שיפר; לא כתוב. זו היתה בעיה שדנו בה כבר לפני

שנתיים. באגף החינוך העל-יסודי היו באמת

הרבה מאוד דיונים אס זה שווה ערך לבחינת בגרות של יליד הארץ. כל זמן

שהיו מעט מאוד תלמידים, זה נבלע במערכת. דובר על אלפיים בכל הארץ. אבל

משזה התחיל להיות במסות, דיברו על כך שהם תופסים מקומות, שלא בצדק, של

תלמידים אחרים, וכך הלאה.

- האפשרות השלישית היא לגשת לבחינת בגרות במקצוע תלוי שפה, בתוכנית

מיוחדת לעולים. תלוי שפה, פירושו שהשפה היא הגורם העיקרי להצלחה.

על-פי תוכנית מיוחדת לתלמידים עולים, המפמ"רים החלו להכין תוכניות

כבר לפני שנתיים, והיום זה מוכן ברוב המקצועות, לבד מהיסטוריה, ששם

יש צימצום של החומר. הציון הוא ציון רגיל של בחינה. הוא לא עשה כאן

מאמץ מיוחד לגשת לבחינה כפי שניגש ילד יליד הארץ.

היו"ר א. בורג! תלמיד/ה למד/ה את התוכנית שניתנה לו/ה,

ועכשיו בעצם יש לו/ה שלוש האופציות. האם

החומר שהוא למד הוא חומר שההיקף שלו מאפשר לו לגשת לבחינת בגרות

רגילה?

ר. שיפר; כאן תלוי באיזו מסגרת הוא שובץ, וכאן חשובה

מיכסת השעות שיש לבית-הספר. אם יש להם תלמיד

אחד, ולא צריך להרחיק, פה במכללת אורט בירושלים יש 114 תלמידים, ורק 8

מהם זכאים, למשל. אם יש להם מעט מאוד תלמידים, איך ילמדו אותם לתוכנית

המיוחדת במקרא לתלמידים עולים? צריך בשביל זה מורה שתשב אתו 3 פעמים

בשבוע, 3 שעות בשבוע רק לקראת הבחינה בתנ"ך. אם לא, יגידו שיעשו לו

בחינה בית-ספרית. המורה של הכיתה בכלל תעשה טובה, תתנדב להסתכל, לקרוא

ולהבין את התוכנית לעולים, והיא תכין לו בחינה בית-ספרית. היא צריכה

לדעת לא מעט כדי להכין לו בחינה כזאת, משום שהמפמ"ר לא יאשר כל בחינה,

הוא לא יאשר שתי בחינות שלא מקיפות את כל 40 פרהקים. אם לילד ישראלי יש

66 פרקים בתנ"ך, לעולים זה צומצם ל-40, כשזה כולל את ארבעת החלקים.

היו"ר א. בורג; באופן עקרוני, האם כאשר תלמיד ניגש לבחינה,

יש לו היכולת לגשת לתוכנית מלאה ישראלית?

ר. שיפר! יש לו. אני יודעת על כאלה שניגשו

לסוציולוגיה.

היו"ר א. בורג! זאת אומרת, שאם הוא למד והספיק עם כל

התוכניות וכל החיזוקים, יש לו ציופר של עוד

10 אחוזים, או מפלט של עצל, ללכת למתכונת המיוחדת.

ר. שיפר; זו התוכנית לעולים. בדיוק. בדרך כלל הם

ניגשים לבחינה כמו הישראלים. התלמידים

החוזרים, עד לפני שנה גם הם נהנו מזכויות.



היו"ר א. בורג; לאיזה זמן נשמרת הזכות חזאת?

ר. שיפר; עד 4 שנים. אם סיימת את 4 חשנים האלה בסוף

י"א, יש הארכה ל-5 שנים.

היו"ר א. בורג; 4 שנים מיום העליה, או 4 שנים מיום הבהינה?

ר. שיפר; יום העליה. לכן הם אכן ממהרים להקדים ולגשת

לבחינות לפני הצבא, למשל.

היו"ר א. בורג; מה קורה במקצועות שאינם תלויי שפהז

ר. שיפר; אם יש מעריך השולט בשפה האמורה, הוא יכול

לכתוב את זה בשפת האם שלו. אם אין, יש לו

אפשרות לבהינה בעל-פה.

היו"ר א. בורג; בבחינה במתמטיקה, כדי לקרוא את השאלה, העולה

צריך שעה יותר מאשר הישראלי. זה לא תלוי

שפה, אבל זה מאוד תלוי שפה.

ר. שיפר; נכון, אנהנו מתייחסים גם לזה. עם תרגום לשפה

הרוסית היו בעיות. היו בעיות שהתהילו בעצם

עם תרגום לשפה הערבית. כל השיטה הזו של תרגום הבהינות מעוררת בעיות. יש

איזו שהיא הנהיה לא כתובה, שבאמת במקרה כזה של בהינה במתמטיקה ואי-הבנה

של מלה, המשגיה יכול לעזור.

היו"ר א. בורג; למה אי-אפשר לתת להם עוד הצי שנה לזמן

הבחינה?

ר. שיפר; יש לי הרבה הצעות לשפר את הענין. אינני

מתנגדת, אני תומכת בכך.

היו"ר א. בורג; אני רוצה שהילד יגיע לבחינת הבגרות עם

מקסימום הסיכויים. באוכלוסיה הזאת תודעת

הבגרות ולימודי ההמשך שונה מבחינת המוטיבציה מאשר הממוצע הישראלי.

השאלה היא מה עושים עם כל ההמלצות האלה. איך אני יידע שהוא מגיע לבחינת

בגרות בעוד חודשיים או שלושה, ויש לו קצת כלים להתמודד.

ר. שיפר; לא רק זה חסר, אלא יש גם היום אפשרות לסמן

על גב הבחינה, על טופס הבחינה שהתלמיד הוא

עולה. כלומר, לפעמים יש בעיות מבחינת כתב היד. לא כל הבודקים יודעים

זאת. אפשר היה באמת לסמן זאת באיזו שהיא צורה.

היו"ר א. בורג; יש כאן מצוקה. מה עושים אתה!

ר. שיפר; המצוקה היא בראש וראשונה של השעות.

היו"ר א. בורג; תנו עוד חצי שעה לבחינה. תעשו משהו. כאן

יוצא שאחד מתמודד כמו כל תלמיד רגיל, אבל

אין לו כל הכלים להתמודד כמו כל תלמיד רגיל בבחינה הזאת.

לא שמענו הרבה תלונות מהשטח.

היו"ר א. בורג; אבל אני כן שמעתי.

י. קדמי; אני רוצה, אם אפשר, לומר כמה משפטים קצרים

על הצד השני, על מקבלי השרות, לא על נותני

השרות. שמענו פה הרבה מאוד על בניינים, ועל מספרים, ועל שעות, ואני

רוצה לומר משהו על הילדים העולים. מאז שהתחלנו להעסיק אצלנו מרכזת

לטיפול בילדי עולים שנמצאת גם פה, גב' דשבסקי, מגיעים אלינו הרבה מאוד

ילדים, גם פיזית, לא רק במכתבים, במיוחד בתחילת השנה. לאור כמה מהדברים

ששמעתי היום, אני כבר מבין הרבה יותר טוב את הטענות שהושמעו.

ביו היתר, אחת הטענות שילדים עולים אומרים היא, שלא רוצים לקבל אותם

בבתי-ספר, לא רוצים אותם. בתי-ספר מסויימים אמרו, שלא יעבור עולה אצלם

את פתח בית-הספר.

האם יש לך נתונים?

י. קדמן! כן.

היו"ר א. בורג! תעביר לי אותם בבקשה.

י. קדמו! בסדר. בבתי-ספר אחרים אמרו, שחם מקבלים

מיכסות של עולים, מוכנים לקבל עד איקס ילדים

עולים, ולא יותר מזה. אני היום מבין טוב יותר למה מנהלים מנהלים

מדיניות כזאת.

אני מבין היום טוב יותר למה יש לנו תופעה של ירידת ילדים. יש לנו

רשימות שמיות של עשרות ילדים עולים שעזבו את משפחתם פה בארץ, וחזרו

בגפם לבריה"מ. זאת תופעה מחרידה של ירידה של ילדים לבדם. הם גרים שם עם

איזו דודה או קרובת משפחה. אני חושב שזה דבר מפחיד. אני חושב שזה מסביר

את התופעה, שבחלק לפחות מבתי-הספר יש אוירה קשה, והילדים העולים אומרים

את זה. יש אוירה של אנטי-עולים, לא רוצים אתכם. הם מרגישים מאוד

מנוכרים, הם מרגישים שאינם שייכים. תרשו לי לקרוא משפט אחד מתוך מכתב

ארוך שכתב ילד שכבר ירד לבריה"מ לשעבר, והוא כותב ככה! "גם המורים

מתעלמים ממני לגמרי. אני קיים, אני נוכח, פיזית אני בכיתה, אבל אני

בעצם לא שם, כי המורים אפילו לא שואלים אותי שאלות, אפילו לא פונים אלי

אף פעם, אני עצוב, אני תלמיד רק על הנייר כמו אילם שלא יכול לפתוח את

הפה. אני זר, אני שונה, שותק כל הזמן כמו דג. אני בודד, אין לי עם מי

לדבר. כך השנתיים האלה שאני בארץ". המכתב מאוד ארוך, ברצון אמסור לכם

אותו, הוא תורגם מרוסית, ואני חושב שהוא משקף הרגשה של הרבה מאוד ילדים

עולים.

הדבר הכואב ביותר הוא, שהילדים האלה הם בעלי פוטנציאל עצום. חלקם היו

בבריה"מ תלמידים מצטיינים ביותר, מעל לרמה הממוצעת. הם באים לכאן,

וישנה ירידה משמעותית ביותר בין מה שהם היו שם לבין מה שהם פה. הדבר גם

גורם - אמנם בשוליים - לדברים הרבה יותר קיצוניים מנשירה. רק אתמול

ישבה ועדת הסמים של הכנסת, וגם בשבוע שעבר, על תופעה של שימוש בסמים

אצל ילדי עולים. הדבר מתחיל כתוצאה מנשירה מבית-הספר, הליכה לקבוצות

שוליים ששם מקבלים אותם בחמימות רבה מאוד. מספקים להם בהתחלה סמים

C



חינם, ותופעות כאלה וזן לא אחת ולא שתיים. אפשר היה להתחיל למנוע אותן

בעבודה יותר נכונה בתוך בתי-הספר.

חשתי צורך לומר את המשפטים האלה. ודאי חלק גדול מכם יודעים זאת, אבל

חשוב שנזכור מעבר למספרים, לשעות, למבנים ולכיתות, גם את בני-האדם

שעומדים מאחורי, זה ומה קורה להם.

ע. שמאי; נאמר שהמשגיח יוכל לעזור לפענח איזו שהיא

מלה בבגרות. כזכור לי בבחינת הבגרות בלשון,

כשנבחנתי, היו אתי כמה עולים מרוסיה, והמשגיחה לא ידעה רוסית, כך שהיא

לא יכלה לעזור להם. המשגיחים אינם דוברי השפה הרוסית, כך שאפילו אם הם

רוצים לעזור, הם אינם יכולים.

ש. רוו; אני מייצגת כאן את ההסתדרות הכללית. יש לנו

נגישות גדולה מאוד לעולים באמצעות מועצות

הפועלים. אני מכירה את המציאות היום-יומית הבלתי-אמצעית שאנחנו נפגשים

עם העולים. אבל היום אני מרגישה הרבה יותר קשה, משום שלהיות תלוי בידע

מקרי של משגיח בשפה הרוסית, כדי שהוא יוכל לסייע לתלמיד, זה עגום

ביותר.

אני ציפיתי לשמוע כאן, שמשרד החינוך ערוך גם לאותם מקצועות שאינם

תלויים בשפה, ולאפשר להם להיבחן בשפה שהם יודעים או שהם בקיאים בה. אני

יכולה לתת לכם מספרים קשים מאוד על עזיבה וירידה של ילדי עולים שחוזרים

בגפם לחבר העמים.

לא דומה הבעיה של ילדים ושל נוער שניגש לבחינות בגרות לבין ילדים

בבתי-הספר, שם התמונה הרבה יותר עגומה. דיבר קודמי על ניכור. ילד

בבית-ספר יסודי רוצה להידמות לילד ישראלי, הוא איננו רוצה להיות שונה.

הוא רוצה להידמות לו בכל, אבל אינני מרגיש כך, והמערכת אינה ערוכה לכך,

לא בשעות שניתנות, לא במסגרת השעות שמוציאים אותו מכיתת האם, לא במבנים

שניתנים. אני חושבת שכאן צריך להיות שידוד מערכות אחר לגמרי], והגישה

צריכה להיות אחרת.

ההסתדרות, על כל פנים, מוכנה להושיט עזרה גם במבנים, גם במורים וגם בכל

דבר שצרים.

א. טישקוב; עד לשנת הלימודים תש"ן עמד למדור חינוך

במשרד הקליטה תקציב של 3 מיליוני שי'ח, שעזר

לנו לתת שיעורי עזר לתלמידים בשעות אחה"צ, ולעסוק בכל הנושא של החינוך

הבלתי-פורמלי, לקיים מועדוניות, ובית חם לילדי עולים בשעות אחה"צ. מאז

1991 התקציב הזה בעצם בוטל. הסעיף התקציבי הזה בוטל במשרד הקליטה,

ידינו כבולות ואיננו יכולים לעזור לילדי העולים.

בקיץ האחרון אפילו לא קויימו אולפני קיץ לילדי עולים, אלה שריככו קצת

את הכניסה שלהם לשנת הלימודים הרגילה.

השנה הגשנו תוכנית עבודה, שכוללת שוב את נושא החינוך ועומדת על 7

מיליוני ש"ח, מיליון לילדים אתיופים ו-6 מיליון לילדים מארצות אחרות.

אני חוששת שגם הפעם אנחנו ניענה בשלילה, ושוב לא יועמדו בידינו תקציבים

ומשאבים לקיים פעילות נוספת לילדים אחה"צ.



אנחנו מסתייעים במורות חיילות ומד"ניות של הגדנ"ע, אף שהן מעטות. אנחנו

מודעים לעובדה שנצטרך לתגבר אותו כוח בלתי מקצועי המסייע לכוחות

מקצועיים, אבל לכל זה דרושים משאבים.

אני מקווה שדרך כאן נוכל להשמיע את הבקשה שלנו לאוצר, לאשר לנו את

התקציב הקטן הזה להמשיך לקיים פעילות.

היו"ר א. בורג; את יכולה, אבל זה לא יעזור לך.

א. טישקוב; בתש"ן התקציבים הועברו לתקציבים תיעודיים,

וכל משרד יעודי היה אמור לטפל בנושא של

העולים.

ע. סלע; מהדברים שנשמעו כאן, אני מבין שכל אחד ייצג

את האינטרס שהוא היה צריך לייצג, ואנחנו

מאוד מעריכים ויודעים את הענין הזה.

במשך השנתיים וחצי המשרד קלט במוסדות החינוך כ-50 אלף תלמידים עולים,

ואנחנו נחטא למנהלים לפחות או למורים אם לא נזכיר הרבה מאוד פעולות

התנדבות. הם עובדים עם כל המחסור של השעות, ואני לא בא להצדיק שום דבר.

נעשית פעולה לשם שמים גם מבחינת התנדבות חמורים, גם מבחינת המנהלים

שמוכנים לקלוט. לא עלה כאן על השולחן נושא מאוד מרכזי שלא דנו בו, והוא

- סל חינוך לתלמיד, כסף שחסר להורה לשלם. עד היום ההורים שילמו,

חרשויות המקומיות שילמו, והדבר הזה ודאי שמשפיע על מנהל בית- הספר

בשיקולים, אם לקלוט תלמיד כזה או לא, ומה הפרופורציות. נכון שיש פה ושם

בתי-ספר שהתלמיד בא ואיננו מתקבל בהם, אבל כדי לדעת את הפרופורציה

בשלמותה, אנחנו צריכים לתת את מלת ההערכה לאנשי החינוך, המנהלים

והמורים, שעושים את עבודת הקודש.

היו"ר א. בורג; גם אתה הצגת כהלכה את האינטרס שלך.

אני חושב שהדברים של מר קדמן מזעזעים

באמיתותם. אני חושב שהוא קלע למטרה, וחייב

לזעזע את כולנו. אני מכיר בית-ספר גדול ומכובד, מהיוקרתיים בארץ, בעיר

רחובות, שהילדים אמרו לי שהם לא אוהבים עולים, הם לא רוצים אותנו פה.

ממש, בעברית פשוטה. ומדובר בילדים שהגיעו בהתחלה.

צריך לחשוב על התופעה בכללותה. אני מציע דברים מעשיים; יש לנו פרוייקט

נפלא של פר"ח לסטודנטים. בואו נצמיד את הפר"ח באחוז גבוה לטיפול בילדי

עולים. לכל דבר הרי אין תקציב וכסף, אבל פר"ח קיים. נכוון אותו לתקופה

מסויימת במיוחד לילדי עולים.

ישנה בעיה של הילדים, ואני לא מדבר על גיל בית-הספר היסודי, אלא

בחטיבות הביניים ובתיכון. הם מגיעים, ואז נכנס מורה, ויוצא מורה. המורה

למתמטיקה, לאנגלית, למקצועות שונים, אין לו סבלנות. יש לו די בעיות גם

בלי העולים. חייב להיות מחנך צמוד לכל שיכבת גיל לפי גודל בית-הספר או

לבית-ספר, תלוי כמה יש. צריך אדם שיקשר בין כל המורים, אדם שיילהם את

מלחמת העולים החדשים אצל המורים. אני אומר שמוכרחים למצוא דרך של מחנך

צמוד, בית-ספרי או שנתוני.



לא הייתי בתחילת הדיון, ולא שמעתי מה אמרו על השעות לעולים, ועל כיבשת

הרש שבה פגעו, והיום הואילו בטובם להוסיף 0.3 לעוד שנה. כל האפס הזה זה

אפס אחד גדול. אישרו לחצי שנה, ועכשיו הוסיפו עוד לשנה.

אני מציע לחשוב על משפחות אומנות. שוב, צריך לחשוב על הדבר הזה, כי הוא

יכול לפתור.

לא יתכן להגיש אותם לבחינות הבגרות עם כל ההקלות, בלי לתת להם עזרה

צמודה. הם בקושי מסתדרים, ושמענו פה את המצב. ילד רוצה להגיע למקצועות

ריאליים, ולא להסתפק בהיסטוריה ותנ"ך, שבזה יש לו הקלות מסויימות.

במקצועות ריאליים, כמו פיזיקה, תמוה הדבר שאומרים שהמשגיח יעזור.

המשגיח עצמו אינו מביו פיזיקה, ולא מתמטיקה, ולא ביולוגיה, ואינו יודע

מלה אנגלית. אמרתם משגיח, אבל בעצם אלו משגיחות, אלו הן אמהות.

אני מציע לחשוב על מאמץ מיוחד, על תקציב מיוחד להכנה להגשה לבגרות

בחקלות נוספות.

ד. איציס; אני רוצה דווקא לאשר את התחושות של שושנה

ושל יצחק קדמן, מתוך מה שאני רואה במערכת.

אני מציעה שיהיה לנו עוד נושא של מעבר, כדי שהדיון הזה לא יתקיים באותה

מתכונת בעוד שנה.

היו"ר א. בורג; זה יהיה פחות משנח, ועם ארגוני העולים.

ד. איציק! אני רוצה לומר משהו גם לסגן השר, ודווקא

כאו. בתקציב משרד החינוך שהכנתם לא ראיתי

שום מריבה ושום קטטה אחת עם שר האוצר כדי לנסות לגייס קצת כסף לילדים

העולים האלה. אתם החרשתם באופו מוחלט, אף שיכולתם לקבל את כל חלקי חבית

כתומכים בכם, ולהעלות את התקציב הזה של שעה בשנה הראשונה לתלמיד, שזה

באמת עלוב.

כפי שהמדינה לא היתה ערוכה לקליטת העולים, מערכת החינוך היתה ערוכה עוד

פחות. אם המדינה "פישלה", מערכת החינוך "פישלה" עוד יותר. מה שקורה

חיום בתוך המערכת זה באמת מבוסס על וולנטריות ורצון טוב. ישנו סל

החינוך לתלמיד, שהזכיר אותו עקיבא. מנהלי בתי-ספר לא מעט פעמים יכולים

לצלצל ולומר שיש להם 40 עולים, ומממנים את זה על-חשבון ילדים אחרים.

מממנים את התיקים שלהם, את הספרים שלהם, בעצם את כל העלות. אנחנו לא

יכולים יותר לשים על תלמידים אחרים את הסכום הזה. נוצרת גם תחוש השאתה

לא משלם, אני משלם עבורך, אני משלם קצת יותר עבורך. זה יוצר את כל

המתחים האלה, שהם מיותרים לחלוטין.

התחושה שלי היא שזה הרבה פחות כסף ממה שעושים מזה. ההרגשה שלי היא שלא

נלחמים על זה די הצורך.

ש. יהלום; 80 אחוזים מדברי נאמרו על-ידי ח"כ איציק,

ואני מסכים לכל מלה שנאמרה.

אני אומר את דברי מעבר לנושאים פוליטיים, לסגן השרה שנמצא כאן. לא

יועילו התחמקויות ועמידה מאחורי מספרים. אין כל ספק שאם היה היום

זבולון המר במשרד החינוך - אתה רוצה, אתה יכול לשאול את כל הפקידים,

שאולי לא נעים להם להגיד- זאת - היו 30 אלף השעות ניתנות, זה ללא כל



ספק. לא למתות א'-ב' נכון שהיו לוקחים את 50 אלהף, ומתוכם לוקחים 30

אלף. זה ברור. אני מודה בזה. זאת אומרת, לא היו נותנים לכיתות א' עד

זי, או רק את 20 אלף לכיתה א'. אינני יודע אבל 30 אלהף היו ניתנים

לעולים, כי זה היה סדר העדיפות. זה ברור, ועל זה אין חולק, גם לא

באוצר. אדרבא, יקום מישהו ויגיד שאני טועה. זה מראה את סדר העדיפות.

האוצר אמר שהוא נותן השנה רק 50 אלף, בסדר. אבל יכלו לקחת לוקחים מזח

30 אלף ולתת לענין. מ-14 המיליון ודאי לא היה יורד. ראינו את סדר

הגודל, ומה פירושן של 7,000 שעות. זה אומר 14 מיליון.

הראיה, עם כל הכבוד, ש-60 מנהלים, לא מנהלים דתיים ולא מנהלים ששייכים

למפד"ל אפילו, הם אלה אשר באו והפגינו. הם לא עשו את זה לפני שנה ולפני

שנתיים, כי הם הרגישו שהמשרד, עם כל הבעייתיות של הוסר מוכנות המערכת

לקלוט גל עליה, נערך לענין ועושה את כל המאמצים. לפעמים אינו מצליח,

לפעמים כן מצליח. ראינו שזה נושא קשה. לכן אני באמת קורא ואומר: אל נא

תתחמקו מהנושאים בטענה שזה לא כתוב, או שזה כן כתוב, אלא בואו וקחו את

הענין. אל תזרקו עצמות של אלפיים שעות, אלא בואו וקחו את הענין כולו,

ובאמת תריבו עם האוצר, כמו שאין לי ספק שמישהו אחר היה עושה את זה.

תקחו עוד 20-30 אלף. אלפיים זה הרי שטויות, זה לא נותן, ולא עוזר, ולא

כלום. אתה לא רוצה שבנצי דל יעמוד בראש קליטת העליה, ויעמוד מנחם יבור.

אבל תחזירו את העליה לסדר עדיפות ראשון, כי הוא ירד לסדר עדיפות

חמישי.

מ. גולדמו; אינני רוצה לחזור על דברים שנאמרו בתחילת

הישיבה. אני יכול להצטער שחלק מהחברים אחרו,

אני מתאר לעצמי שהם היו עסוקים בישיבות ועדות אחרות. חלק גדול מהנושאים

אליהם התייחסת, ח"כ דליה איציק, הועלו בתחילת הישיבה. התייחסנו גם

לשעות החסרות וגם למה שקרה בעבר ובהווה, ואיך נערך לקראת הימים

הקרובים.

הקשבתי קשב רב לדברים שנאמרו כאן. אני חושב שהדברים שנאמרו כאן חשובים

לכל אדם שרוצה ומאמין שצריך להתמודד עם הבעיה הקשה של קליטת התלמידים

העולים. איננו מתכוונים לא לעבור ולא לשבת דקה, אלא להמשיך ולהתמודד

בצדק עם האוצר, כדי להשיג אותן השעות שחסרות. אני יכול להמשיך לפתוח את

הוויכוה מחדש, אבל אינני רוצה לעשות זאת.

משרד החינוך והתרבות רואה בנושא קליטת העליה נושא מרכזי וחשוב. ישנם

שני נושאים שעליהם שמנו דגש מיוחד לשנה זאת ולשנים הבאות: נושא קליטת

העליה, וכל מה שקשור להתמודדות בתאונות דרכים. אלו הם שני נושאים

מרכזיים של משרד החינוך והתרבות. נמשיך בדיונים, לא ישבנו ולא נהנו שום

שעה ושום יום בכל מה שקשור להשיג שעות נוספות ולהתמודד עם בעיות כאלה

ואחרות.

עלה כאן נושא חסל, ואותן אגרות שתלמידים משלמים, והתלמידים העולים אינם

יכולים לשלם, עבור טיולים, למשל. הנושא הזה עלה בקבינט הקליטה, חלק

מהנושאים קיבלו פתרון. לגבי האתיופים זה קיבל פתרון. יש סעיף מיוחד

ותקציב מיוחד, שיופנה לרשויות, כדי להבטיח שהתלמידים האלה יקבלו את

התשובה באמצעות משרד הקליטה לרשויות המקומיות. זה כבר נעשה, הדבר זהה

נכנס למסלול. אנחנו עכשיו דנים ב-93, את 92 סיימנו.



לגבי כל מה שקשור לתלמידים העולים האחרים, ודאי שאנחנו נמשיך. הדברים

שאמר מר קדמן כואבים. צריך לתת להם את ההתייחסות המיוחדת והתשובה

המיידית. כמשרד החינוך והתרבות נעשה את הכל.

אני רוצה לומר כאן מלה טובה ומיוחדת גם לארגוני המורים, גם למורים, גם

למתנדבים, וישנם מתנדבים רבים. ישנם גופים וולנטריים שונים, החל

מההסתדרות ועד לארגוני הנשים, ולקבוצות של בודדים, וקבוצות איזוריות

ואחרות, שעושים מאמץ גדול.

לגבי חיילות ושרות לאומי, אנחנו במשא ומתן עם משרד הבטחון.

היו"ר א. בורג; אתם קיצצתם את התקציב של שרות לאומי. קיצצתם

את זה מ-2 מיליון ל-400 אלף.

מ. גולדמו; אנחנו עושים עכשיו מאמצים גדולים ואני מקווה

שבתחילת דצמבר יהיה לנו תקציב.

היו"ר א. בורג; האם נכון, שהתקציב קוצץ לגבי בנות שרות

לאומי מ-2 מיליון ל-400 אלף?

מ. גולדמו; אני לא יודע מהיכן הקיצוץ הזה.

ע. סלע; לגבי שרות לאומי לבנות היו לנו 2,165 בנות,

והתקצוב נשאר.

מ. גולדמו; אנחנו עושים מאמץ עם משרד הבטחון, כתוצאה

ממצב נתון, כדי לנסות לגייס חיילות נוספות

בתחומים שונים, לא רק בתחום קליטת העליה. אבל בנושא קליטת העליה אנחנו

רואים את עיקר המאמץ. אנחנו מתכוונים לקלוט מיידית מתוך אלפיים מורים

1,030 מורים, פלוס 350 מורים לקראת חודש מרץ, כך שזה יסייע בצורח

משמעותית לכל הדברים החשובים.

היו"ר א. בורג; אני רוצה לסכם את הדיון. הדיון הזה הוא

יוזמה של הרבה מאוד פניות. שקלתי לעצמי איך

מנהלים את הדיון הזה. הרי יש כאן הרבה מאוד אמוציות, הרבה מאוד צבע,

ואנחנו עוד נגיע לשלב שנעסוק בצד השני של המטבע, שמר קדמן ייצג אותו

וייצגו אותו אחרים כאן, ובאמת לשמוע את המצוקות האלה. בין שאר תפקידיה

של ועדת כנסת זה גם להוות איזה שהוא כליא-ברק, שמנסה לקלוט את הנתזים,

או לקלוט את הברקים ולהקשיב להם. העדפתי לקיים ישיבה אינפורמטיבית לפני

שאנחנו מגיעים לדברים אחרים, ישיבה שתתקיים קצת יותר על מי מנוחות, קצת

יותר בשקט. כאן אני מתייחס לדבריה של ח"כ איציק, בין השאר משום שבשבוע

הבא מתחיל בוועדת הכספים הדיון על תקציב החינוך. ביום שני ושלישי יהיה

שינוי בסדר היום - אני מבקש מחברי הכנסת לשים לב - כי אני אמור להשתתף

בדיוני התקציב, בין השאר כדי להילחם על כל מיני סעיפים שאני בטוח

שלחברי הכנסת יש בהם אינטרס. גם היום יצא אליכם מכתב, כדי שתאמרו לי

במה דברים אמורים בכל הנושאים שקשורים בחינוך, על-מנת שנוכל להעלות

אותם עם נתונים.

כאשר אני צריך לסכם היום את הדיון, אני מוכרח לומר שאני עושה זאת בלב

כבד מאוד. זה היה דיון באמת מאוד רגוע, מאוד שקט, מאוד מינורי, הרבה



מאוד פעמים משום שלדפוקים אין פה. זאת בעיה מאוד גדולת, איך לקיים דיון

מן הסוג הזה. אני רוצה להשתמש בפרפרזה על עליית שנות ה-50 ושנות ה-60.

אני מרגיש שמערכת החינוך היא שער העליה של מדינת ישראל. אני מפריד כאן

בין העליה האתיופית, שזה סיפור אחר לגמרי, עם המוטיבציות הרוחניות

וההתנסות ההיסטורית, לבין העליה מבריה"מ לשעבר. זאת עליה שהחינוך הוא

אחד הכלים המרכזיים להבנת המשפחה העולה מבריה"מ. כך זה בדור האבות,

ודאי בדור הילדים, ודאי בעידן של הגירה מחברה לחברה. החינוך הוא כלי

ראשון לכניסה לתוך החברה, ולכן שער העליה זאת מערכת החינוך.

צדקה ח"כ איציק בכך, שמדינת ישראל לא היתה מוכנה לכך. בכלל לא מעניין

אותי כרגע, אין כאן גם חברי כנסת שהיו שותפים לזה, ואינני בודק מי אשם,

מי תיקצב, מי לא תיקצב ב-89. זה בכלל לא מעניין. אני בטוח שאם הי העוד

כסף, היו עושים יותר, ואתם רואים שבמסגרת המעט שיש לנו כך התארגנו.

אני חושב שהביקורת שהיתה כאן היא ביקורת שהתחלקה בין ביקורת למערכת

החינוך לבין ביקורת על משרד החינוך, וזה לא אותו הדבר. מערכת החינוך

יורדת לרמת השטח, יורדת לרמות הפריפריאליות השונות, ששותפות בעשייה

החינוכית, מההסתדרות ועד לתנועות הנוער, למשרד הקליטה, לסוכנות

היחודית, ולא הזכרנו כאן ולא במלה אלפי הורים, ועדי הורים, שמשתתפים

לפעמים בארוחות חמות ובאיסוף בגדים, ובמליון וחצי דברים שהם דברים

חשובים מעין כדוגמתם. כמעט לא העלינו על הנס את תנועות הנוער, ואני

יכול להגיד בגאווה גדולה מאוד שבני-עקיבא, למשל, במקומות מסויימים

עושים דברים שהם מלאכת קודש. לא הזכרנו את כל הדברים האלה. זאת מערכת

חינוך.

למשרד החינוך יש האחריות משלו.

ג. לב; גם רשויות מקומיות.

זה ודאי. זה הוזכר, אבל במהלך הדיון. אני

מדבר על אנשים שלא היו כאן ולא יוצגו. בדיון

הבא נזמן את ארגוני העולים, וכן נזמן את הארגונים הוולנטריים, ונעסוק

בבחינת הממצא בשטח.

לגבי משרד החינוך אני מאוד לא רגוע. אינני רגוע, משום שאינני יכול

להשתחרר מההרגשה, שהיא הרגשת פניות, שעולים רבים מרגישים שבוגדים בהם.

לא יעזור איך תסתכל על המצב הזה, לא חשוב מאין תסתכל עליו, אם מהחור של

שעות הלימוד השבועיות, ואם מהחור של האגף לקליטה, או מהחור של המאבק של

השרה בחובשי הכיפות, או מהחור של 1,500 או 2,000 מורים, או מהחור של

כיתות הלימוד. זה בכלל לא משנה. בכל יום הוא ימצא מקום חדש שאומרים שיש

עוד סיבוב שלא הצלחתי לקחת אותו בשלום, הנה עוד קטע שאני לא מצליח

לעבור אותו. זה מגיע בסופו של דבר לפרט, לאנשים פרטיים. קחו למשל רק

ההיסוסים של רחל בנושא בחינת הבגרות. לצורך הענין, עדיין במערכת החינוך

של מדינת ישראל השפיץ של חוד החנית של החינוך מהוות בחינות הבגרות,

ואיך אתה מסייע לילד ההוא שיושב שם. זה רק סימפטום, נייר לקמוס שמוכיח

לי, או לפחות מצביע לי על כיוון של חוסר עתות גדול מאוד בתוך המערכת.

אני חושב שהדברים שנאמרו כאן מצד הקואליציה ומצד האופוזיציה - אין כאן

בוועדה קואליציה ואופוזיציה - הם דברים שאני שותף להם במאה אחוזים.

אינני מרגיש שנושא העליה הוא הסיירת של היעדים, של סדר העדיפויות



הלאומי במשרד החינוך. עם כל אחבתי הרבה למנחם, ולידידותי הרבת עם סגן

השר, ועם תמיכתי המסויימת בשרת החינוך, לא זה הנושא. הנושא הוא, האם

המומנט המרכזי בציונות של סוף המאה הזאת, שזאת העליה למדינת ישראל, הוא

סיפור הצלחה או סיפור כשלון. המרחק בין הצלחה לכשלון תלוי בשאלה איפה

הילדים האלה יהיו בעוד 10 או 15 שנה. האם הם יהיו אזרחי מדינת ישראל,

או שבעוד 10-15 שנה הם יהיו באיזה שהוא מקום, בין חזרה לבריה"מ לשעבר

שתפרח ותלבלב, כך אנחנו מאחלים להם, לבין ארה"ב.

כאן אני מגיע לנקודה הבאה. לא עסקנו כאן לחלוטין במצבים של עוני מנוון

של תלמידים, כולל תלמידים עולים מבריה"מ, שבאים ללא אוכל לכיתות. אינני

מדבר כרגע על ספרי לימוד, או על א'-ב' של אמצעי למידה. אני מדבר על

הסביבה החברתית. אינני מדבר על השאלה איך הוא יבוא לבוש לכיתה, על

ההכנה של התלמיד הישראלי שאיננו עולה במסגרת התודעה החינוכית של השאלה

איך אתה קולט עליה. הדברים האלה, אני מרגיש אדוני סגן השר, אינם

עובדים. משרד החינוך איננו משרד שעוסק בעומק הרצוי בקליטת העליה.

הנתונים שעלו כאן הם נתונים חשובים, כדי לשבר את עינינו ואת אוזנינו,

אבל הם אינם קליטת העליה. הם המכניזמים, הם האמצעים, אבל לא קליטת

העליה עצמה.

עד כאן בקטע שהוא מעט אמוציונאלי. אני רוצה לגעת בשלושה דברים, שהם

(1) אני מבקש לקבל את כל הנתונים שציינתי במהלך הישיבה. ביקשתי נתונים

מהמועצות המקומיות, ביקשתי נתונים ממשרד הקליטה, מהסוכנות היהודית.

אני אוציא לאחר מכן מכתבים, לאור הפרוטוקול, ובהם מה אני מבקש.

אני מבקש, אם יש איזו שהיא אפשרות - ואינני יודע האם דבר כזה נעשה

- לעשות פיילוט. לקחת תלמיד, לבקש אם אפשר מחתך מסויים של תלמידים,

ואינני יודע איך הוא יאופיין, מה היתה רמת ציוניהם בבריה"מ ומה רמת

ציוניהם בארץ, וזאת במקצועות שהם מדידים. אינני רוצה לדעת מה היו

הציונים שלהם בעברית ובתחביר, אלא במקצועות שאת קראת להם מקצועות

שאינם תלויי שפה. אני רוצה לדעת מה קורה לאנשים שהיו במקום אחד

פוטציאל לאליטה מדעית, ואיך הם נקלטים בארץ מבחינה זאת. אני רוצה

שיהיה לי נתון יסוד ממנו להתחיל לשאול שאלות.

עלה כאן משפט שלא שמנו אליו לב יותר מדי, והוא - איך אנשים שהיו

ברמה הגבוהה ביותר של המערכת החינוכית, נמצאים פה באיזור

הבינוניות. אני רוצה לדעת מה קורה. האם המערכת בבריה"מ כל כך

בינונית, האם המערכת שלנו כל כך טובה בלימוד המדעים, עד שהם הגיעו

למקום הזה, או שיש איזה שהוא פגם במעבר. אם כן, אני צריך למצוא

איפה הפגם הזה ולתחזק בהתאם.

תמצאו איך לעשות את הפיילוט, ותנו לי אותו על-פי 5-7 איזורים,

על-פי 8 חתכים, לא איכפת לי כרגע. אני רוצה לקבל נתון שממנו אפשר

להתחיל לעבוד. לא איכפת לי גם הגודל של המדגם. יהיה זה מדעי ככל

שאפשר, ובלבד שיהיה מהר, כדי שיהיו נתונים ושנוכל לעבוד.

(2) נושא של שעות שבועיות. הסיפור של הוספת 3,800 שעות זה קשקוש. על 12

אלף אני כבר יכול להתחיל לדבר, על 16 אלף אני עוד לא רגוע. 3,000

שעות זה אפילו לא לצאת ידי חובה. מבחינתי, ואני אמרתי זאת בראשית



הישיבה, במהלכה של הישיבה ובסיכומה של הישיבה, תלמיד עולה חדש הוא

חדש בכל שלוש או ארבע השנים הסמוכות לעלייתו. אין אצלי עולה חדש של

שנה אחת. אם אתה מבקש ממני המלצה, תבטלו את המונח זכאות, אינני

רוצה שהוא יהיה קיים. אני עושה כאן אפליה מלאכותית לתלמיד שהוא

לכאורה כבר קלוט, אבל באמת הוא פלוט.

(3) הקלה בבחינות הבגרות. אם יש תוכנית מיוחדת שיכולה לעבוד בנושא

מקצועות תלויי שפה, ואתם רגועים אתה פחות או יותר, אני רגוע אתה גם

כן באופן יחסי. אני מאוד לא רגוע במקצועות שאינם תלויי שפה, לגבי

הבנת השאלה עצמה, הבנת מומנט הבחינה. אני למשל לא לגמרי בטוח

שמתכונת בחינה בבריה"מ, שמייצרת מנטליות של התמודדות עם בחינה,

דומה למנטליות הבחינות בארץ. אם אני מגיש תלמיד שנמצא כאן שנה או

שנתיים, שיש לו אורח חשיבה מסויים לתקוף שאלה או לתקוף בעיה, ואני

מציב לו סוג אחר של בחינה, יכול להיות שאני נותן מכשול בפני עיוור.

ישנם בתי-ספר שיש בהם ריכוז קטן מאוד של עולים מבריה"מ בשעת

הבחינה, ובמקום השני יש ריכוז גדול מאוד, ואפשר להיערך בהתאם.

תבדקו את האפשרות להוסיף יותר זמן מבחן כדי שהתלמיד יספיק להבין את

השפה באיזור של ריכוזים גדולים. אולי אפשר לרכז את התלמידים האלה

בריכוז עירוני, ולשים משגיח שהוא דובר שפה. חשוב לעשות את כל

המאמצים, שחלקם לפעמים הם קוסמטיים ומינוריים, אבל שהתלמיד והאדם

ירגיש ששמים אליו לב. זה לא יותר מדי תשומת לב, אבל זה המון לאותו

אדם שעד עכשיו לא שמו אליו לב.

(4) יתקיים כאן דיון נפרד בכל נושא מצוקות הבינוי במסגרת הדיון על

מצוקות הבינוי במערכת החינוך. יתקיים דיון נפרד על הבינוי בעקבות

העליה החדשה, אותם מדדים שרני הזכיר כאן ואחרים.

(5) שעות שבועיות. טרם קיבלתי תשובה מספקת לשאלה מהי התוכנית שנעשית

בבתי-הספר בתוספת השעות האלה. אני עוד יותר לא רגוע כאשר מדובר

היום בטיפין טיפין. למערכת תהיה נטיה לברוח מההיערכות המיוחדת. היה

מבצע מיוחד, שמנו כיתות מיוחדות, חקצינו מורה מיוחד, עשינו אולפן

מיוחד, ועכשיו באים 2-3, והם ייבלעו. אני פוחד שהתוספת של השעה או

שתיים הזכאיות האלה פשוט ילכו לאיבוד, ולא יהיו שוות ולא כלום, כי

אין לי די פוטנציאל לימודי על-מנת להקים תוכנית מיוחדת.

(6) אני מבקש על כל הדברים האלה לקבל ממשרד החינוך במהירות תוכנית אב

לקליטת העליה מבחינת מערכת הלימודים, ולא מבחינת התשתית.

עד כאן. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלת בשעה 11:10

C