הכנסת השלוש-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 10

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום שני. כ"ה באב התשנ"ב (24 באוגוסט 1992). שעה 00;10

נכחו;

חברי הוועדה; א' בורג - היו"ר

ש' יהלום

ל' לבנת

א' סלמוביץ

א' קהלני

י'. שפי

ז' אורלב - מנכ"ל משרד החינוך והתרבות

עי קלאעג'י - מנכ"ל משרד הפנים י .

ח' צמיר - סמנכ"ל משרד העליה והקליטה

אי בריק - יועץ משפטי, משרד החינוך והתרבות

ב"צ דל - משרד החינוך והתרבות

ע' סלע - " יי "

ג' בן-דרור - .. " ..

גב' ט' אזולאי-" " "

די הוד - משרד הבינוי והשיכון

א' בלר - משרד האוצר

ג' לב - מרכז השלטון המקומי

עי תודר - " יי י "

י י פטאל - " " "

ר' פולקנפלוק- יי יי יי

י י ז י ידנר - " " "

י י טאוב - " " "

ח' אסולין - "

ד"ר מי ארי - החברה למתנ"סים

אי יצחק - הסתדרות המורים

אי ורדאי - נציגי האתיופים

אי מסלה - " יי

מזכירת הוועדה; י' גידלי

קצרנית; מזל כהן

ז

סדר-היום; פתרונות החינוך לילדי עולי אתיופיה, מחוסרי דיור ותושבי הקרוואנים

388



פתרונות החינוך לילדי עולי אתיופיה, מחוסרי דיור ותושבי הקרוואנים

היו"ר אי בורג;

אני מתכבד לפתוה את הישיבה.

הנושא שאנהנו עוסקים בו היום הוא פתרונות החינוך לילדי עולי אתיופיה, מחוסרי

דייר ותושבי הקרוואנים. אנהנו נדרשים לנושא הזה מכמה טעמים. הטעם הראשון, ערב

פתיחתה של שנת הלימודים, כחלק ממסגרת הדיונים של הוועדה לשמוע כיצד נערכת מערכת

החינוך לפתור בעיות. אחת הבעיות הבולטות ביותר שיש בו גם סממן ארצי, זה לא מופיע

רק במקום אחד, למרות שבאזורים מסויימים זה אפילו יותר בולט, זו שאלה של אנשים

שהמעמד המוניציפאלי שלהם לצורך העניו, אם בשכונות הקרוואנים או במפונים, הוא לא

כל כך מוגדר.

הטעם השני שאנחנו נזקקים לנושא הזה, אני אומר את זה רק בתור פתיח לנושא הרבה

יותר מסובך והרבה יותר כבד שנעסוק בו במשך השנה, זו כל ר!שאלה של התפיסה החינוכית

של קליטת העליה של יהודי אתיופיה בתוך מערכת החינוך. אנחנו לא ניגע בזה באופן

יותר מדי אינטנסיבי, אולי בשולי הדברים.

אנחנו נשמע את סקירת המשרדים הנוגעים בדבר לגבי הבעיות

שעומדות על הפרק, איפה יש בעיות, איפה הן יותר אקוטיות, איפה הן פחות אקוטיות.

נשמע את דברי המוזמנים, את דברי חברי הכנסת ונסכם את הישיבה במידה ואפשר יהיה

לסכם אותה.

אדוני מנכ"ל משרד החינוך, בבקשה.

ז' אורלב;

הסוכנות היהודית עם משרד השיכון משלימים מהלך של העברת העולים מאתיופיה מבתי

המלון ל-22 אתרי קרוואנים בכל רחבי הארץ. מאחר ומרבית אתרי הקרוואנים הזמניים -

אני מדגיש, כך הם נקראים: הזמניים - ממוקמים ברשויות מקומיות פריפריליות, שאין

בהן יכולת לקלוט את כל התלמידים בתחום מקומן. על פי המספרים, משרד החינוך והתרבות

ערך מיפוי כדי שפריסת התלמידים תהיה גם מעבר לרשויות המקומיות שבהן הם מתגוררים.

אני צריך לומר, מתוך 22 אתרי הקרוואנים, 15 ממוקמים במועצות אזוריות. אתר אחד

הוא גם רשות מקומית בפני עצמה, זה האתר של חצרות יסף שנמצא כאן ראש המועצה הממונה

מר יהודה פטאל. ברור שלמועצה אזורית אין מספיק מוסדות חינוך. ראשי הרשויות התבקשו

גם לערוך רישום לתלמידים, כי זאת השנה השניה שהילדים האתיופים נמצאים. נערך רישום

ועל-פי הרישום שולחים את הילדים למגמת החינוך. מרבית הילדים ביקשו חינוך ממלכתי

דתי. הואיל והחינוך הממלכתי דתי קטן בהיקפו, נדרשת פריסה יותר גדולה. העקרון

הפדגוגי הוא שהתלמידים העולים מאתיופיה לא יהוו יותר מאשר 25% עד 30% מכסימום

מאוכלוסיית בית הספר, וזאת כדי לאפשר סיכוי סביר לאינטגרציה.

מעבר לפרופורציות המקובלות של אינטגרציה אתה תוסיף עוד 25% או שזה חלק

מהפרופורציות?

עולים אתיופים לא יהוו מעבר ל-25% מאוכלוסיית בית הספר.

ז

יכול להיות מצב שבבית-הספר יהיו 60% או 70% אוכלוסיה טעונת טיפוח?



ז י אורלב;

טכנית זה נכון, אבל בפועל, הואיל ומי שעושה את המיפוי הם המפקחים אז

המפקחים מתחשבים בקביעת המכסות בחוזקו של בית הספר וביכולת הפדגוגית שלו.

בקרית אתא יש פחות טעוני טיפוח ולכן רצינו להטיל על בתי הספר שלהם לקלוט את

התלמידים האתיופים. בהחלט, בפריסה של הפיקוח מתחשבים גם באחוז טעוני הטיפוח

בבית הספר.

העקרון הפדגוגי השני הוא, שלא מקימים בתי ספר איתניים לעולי אתיופיה

באתרי הקרוואנים ומשתדלים לפרוס אותם בבתי הספר באזור. בשנה שעברה, בתשנ"ב,

כשהעולים מאתיופיה היו בבתי המלון, גם אז היו לנו בעיות כדי שהם ייקלטו בבתי

הספר, אבל אז לפחות כל בית מלון היה בתחום רשות מקומית והרשות המקומית, בסופו

של דבר, הכירה באחריותה. הרשויות המקומיות עשו מעל ומעבר, פעלו באופן מצוין

ותרמו תרומה משמעותית מאד בקליטת העולים מאתיופיה; אף על פי שלא כל הנושאים

הכספיים - כך לפחות הם טוענים - בינם לבין תקציב המדינה הוסדר כראוי, בעיקר כל

נושא סל התרבות.

משרד החינוך והתרבות הכין מפת פריסה של 4,560 הילדים העולים מאתיופיה

בחינוך היסודי באתרי הקרוואנים, שהרי בחטיבות הביניים ובחינוך העל-יסודי,

עקרונית הם חולכים למוסדות חינוך פנימיתיים, אלה המעוניינים בכך, במימון עלית

הנוער. על כל פנים, הפריסה הזאת היא פריסה של למעלה מ-110 בתי-ספר, כך שבאופן

ממוצע כ-40 תלמידים לבית ספר. חשבנו שפריסה כזאת נותנת סיכוי לבית הספר

להתמודד חינוכית, נותנת סיכוי לאינטגרציה.

היו"ר א' בורג;

איזה עוד מכשירים אתה מוסיף לבית הספר?

ז' אורלב;

שרת החננוך והתרבות קיבלה אישור מיוחד להוסיף כ-15 אלף שעות לעולים

מאתיופיה, שפירושן קרוב ל-2 שעות שבועיות. זה פחות משנה שעברה. בשנה שעברה היו

לנו 2 שעות שבועיות.

היו"ר אי בורג;

אלה שעות תיגבור?

זי אורלב;

אלה שעות תיגבור. אלה שעות עזר מעבר לשעות התקן.

היו"ר אי בורג;

אתה יכול להגיד לנו כמה תלמידים אתיופים נשארו כיתה בשנה שעברה?

זי אורלב;

לא, כי רובם למדו בתשנ"ב בכיתות קלט והם נכנסים לכיתות הרגילות באופן

הדרגתי. תחילה שעה בשבוע, שעתיים בשבוע. הכוונה היא שכיתה שמנתה עד היום 15

תלמידים, בשנה השניה תעלה ל-17 תלמידים ועל ידי כך תקן מלא ככיתה קטנה ותוכל

להשתלב בכיתה הרגילה.

C



בנוסף על כך, משרד האוצר אישר לנו לשלם לכל רשות קולטת גם את אגרת תלמידי

החוץ. כידוע כשרשות אחת נאלצת לשלוח תלמיד לרשות שניה היא שולהת את התלמיד עם

אגרת תלמיד חוץ. האגרה הזאת נועדה לכסות את ההוצאה המוניציפאלית שרשות מקומית

גובה מהתושבים בארנונה. הואיל ותלמיד חוץ, הוריו לא משלמים ארנונה, הרשות

השולחת מכסה. במקרה הזה, לאתרי הקרוואנים אין תקציב מוניציפאלי והמועצות

האזוריות טענו שהן לא מקבלות עבור זה תקציב, אגף התקציבים אישר לנו לשלם את

אגרת תלמידי החוץ שהיום הוא 290 שקלים בחינוך היסודי, ובחינוך העל-יסודי

ובחטיבות 400 שקלים.

היו"ר א' בורג;

ההסעות על מי מוטלות?

ז' אורלב;

ההסעות ממומנות מאה אחוזים על ידי משרד החינוך והתרבות, בשונה מכל ההסעות

האחרות. בנוסף על כך, הרשויות מקבלות סיוע גם בדיור וגם בהצטיידויות על פי

הסדרים ישירים בין הרשויות לבין מינהל הפיתוח.

אני לא רוצה לומר שבתקציב משרד החינוך והתרבות יש כל הפתרונות המושלמים

והאידיאליים התקציביים. אבל אני יכול לומר שבנושא של קליטת תלמידי אתיופיה,

באופן יהסי ליתר ההסדרים, נעשו הסדרים הולמים וסבירים. אם עדין יש איזושהי

בעיה, המשרד ערוך ומוכן להיכנס לדיון ולעשות כל מאמץ כדי לפתור את הבעיה.

היו"ר אי בורג;

איזה סל תרבות הם מקבלים?

זי אורלב; ;

הם לא מקבלים סל תרבות. אין כרגע תקציב לסל תרבות. אני מתנצל ומצטער,

אנחנו כרגע עוסקים בהבטחת מקום לימודים לתלמידים. עדין לא הגענו לדיונים לגבי

סל התרבות. היינו במצב שלא הגענו להבנה עם מספר רשויות בגליל המערבי לגבי

קליטת תלמידי החוץ, כי הם טענו שהילדים האלה הם מחוץ לגבולות המוניציפליים,

אבל לאהר הידברויות גם עם משרד הפנים קיבלנו הודעות כתובות מקרית אתא, מטירת

הכרמל, מעכו, מנהריה ומשלומי שהם מוכנים לקלוט.

היו"ר אי בורג;

ממי לא?

זי אורלב;

כרגע נותרה עיר אחת והיא חיפח.

היו"ר אי בורג;

על כמה תלמידים מדובר?

ז' אורלב;

ז

על 110 תלמידים מאתר הקרוואנים נווה-כרמל, שמאתר הקרוואנים הזה אנחנו

שולחים ילדים קודם כל להוף הכרמל עצמו, לניר עציון.



לי לבנת;

איפה זה נווה-כרמל?

זי אורלב;

נווה-כרמל זה אתר שממוקם בין טירת הכרמל לבין היפה. חיפה טוענת שהיא

הזהירה והתריעה פעמים רבות לא להקים את אתר הקרוואנים הזה ושהיא לא תוכל

להתמודד עם זה. אבל אנהנו לא קשורים בכל הוויכוהים האלה, צריך למצוא פתרונות

לילדים ואין פתרונות חלופיים. אתמול, ועדת השרים לקליטת עליה, ביקשה שוב

מהמנכ"לים של משרדי הפנים והחינוך להיפגש עם ראש עירית היפה על מנת לשכנעו וגם

הסמיכה את שרת החינוך והתרבות, והיה אם כל מאמצי השכנוע לא יועילו על מנת

להבטיח את מקום לימודם של התלמידים, להשתמש בצווים.

היו"ר אי בורג;

דבר שלא נעשה אף פעם.

זי אורלב;

הוא נעשה פעם אחת, ואנחנו מאד רוצים להימנע מכך.

נוסף על כך, יש לנו עוד בעיות לא פתורות בשלב זה, אבל אנחנו מאמינים

שנפתור אותן עם אשדוד, יבנה ובני-עיש.

היו"ר אי בורג;

איזה סוג בעיות?

זי אורלב;

עם אשדוד ובני-עיש, אלה בעיות כספיות.

היו"ר אי בורג;

בכמה ילדים מדובר?

ז' אורלב;

אני מניח שזה כמה עשרות תלמידים בכל מקום. אנחנו במשא ומתן איתם ויש לי

יסוד להניח שנגיע איתם להבנה. ביבנה יש לנו עוד בעיה אחת. יבנה קולטת את

תלמידי החוץ מאתר הקרוואנים באזור חפץ חיים. העקרון שלנו הוא שתלמיד שבא ממקום

זמני, הפתרון הפיזי שהוא מקבל בבית הספר הוא פתרון זמני. כלומר, הפתרונות הם

לא פתרונות של בנייה קשיחה, כי אתר הקרוואנים הוא זמני. יבנה בשונה מכל

הרשויות המקומיות האהרות שקולטות, ויש אגב כ-30 רשויות כאלה, מבקשת בנייה

קשיחה ולא בנייה רכה. יש הידברות בינה לבין מי נהל הפיתוח ואנחנו גם יוצאים

מתוך נקודת הנחה שאנחנו נגיע איתם להבנה.

ככלל, רוב הרשויות המקומיות עושות מאמץ בלתי רגיל ומוציאות כספים

מתקציבן, חשוב לי להדגיש את הדבר הזה. הן מקבלות בסבר פנים יפות את התלמידים

האתיופים. המנהלים בבתי הספר מעיניינים מאד בתלמידים העולים האתיופים. הם

נחשבים לתלמידים טובים, שקדנים, ממושמעים ובעלי מוטיבציה להתקדם בלימודים.

חשוב לציין, גם ועדי ההורים קולטים בסבר פנים יפות את הילדים האתיופים,



מסייעים ובסך הכל מערכת החינוך, בהיקפה הרחב של הרשות המקומית, בית הספר,

ועדי ההורים, המנהלים והמורים, מקיימת קליטה תקינה. אני מאד מקווה שהבעיות

המעטרת שנשארו, שבמרכזן חיפה, ייפתרו עד פתיחת שנת הלימודים ואנחנו נשלים את

כל הדיונים התקציביים.

יש בעיה שהיא עדין לא פתורה והיא בעיית התלמידים האתיופים בשעות אחרי

הצהרים באתרי הקרוואנים. לצערי, פניות שלנו למשרד השיכון להעמיד מועדונים

ולאפשר מגורים של מורות חיילות באתרי הקרוואנים כדי שיינתן

היו"ר אי בורג;

אתם יכולים לספק מורות חיילות?

ז' אורלב;

אנחנו יכולים לספק כמה מאות מורות חיילות לפרוייקט הזה כבר בשנת הלימודים

הקרובה. התנאי שלנו הוא שהמגורים של המורות החיילות יהיו באתר הקרוואנים, כי

הטלטול של מורות חיילות בשעות הערב הוא פרובלמטי מאד מבחינת הוראות הצבא. צריך

להוריד כמה משפחות שלא יבואו לגור באתר הקרוואנים ולהקצות קרוואן אחד למועדון

עבור הילדים להכנת שיעורי בית ומועדון לתנועת הנוער וכמה מגורונים לצורך

המורות החיילות ובנות של שירות לאומי עם מוטיבציה גבוהה מאד, בוגרות י"ב,

שתוכלנה לסייע לתלמידים בשעות אחרי הצהרים. בשלב זה הפתרונות הם בשוליים.

היו"ר א' בורג;

איפה הבעיה עומדת, במשרד השיכון?

זי אורלב;

אמת.

די הוד;

הבעיה היא לא כפי שמוצגת כאן. הבעיה היא שאנחנ-ו תבענו עבור כל האתרים

מוסדות ציבור כמו שצריך, והיתה החלטת ממשלה שלא הולכים על המוסדות האלה מתוך

כוונה שהשכונות האלה תתפנינה מקץ חמש שנים ולא ישקיעו בהם בינוי קבע של דברים

נלווים.

חיו"ר אי בורג;

כמה קרוואנים עומדים בחניונים?

די הוד;

אם אומר כמה קרוואנים עומדים בחניונים, התמונה לא תהיה נכונה. היום המצב

הוא שאנחנו דוחים פניות ובקשות לקרוואנים כי אין לנו. אם ראיתם את הכתבה על

האנשים שרוצים לצאת מקרית חיים, אז שעות אחרי שגמרו עם מישהו הסדר על שכר

דירה, שלחו את הקרוואן עם מנוף כי מישהו אחר להוט לקחת אותו. מה שרואים

בחניונים בצדי דרכים אלה מבנים שמיועדים לאתרים שונים, שבהם עדין לא הסתיימה

הכנת התשתיות. אין קרוואנים ומגורונים מיותרים. בפועל, אין לנו מבנים לחלק, לא

אחד ולא שניים. חם מתקוטטים אתנו על כל מבנח, ומה שכאן שמעתם זה בדיוק אחת

הסיבות למה אין מבנה למרפאה או מועדון או מעון, כי ברוב השכונות יש מצוקה

גדולה.



לגבי נושא מוסדות החינוך, אנחנו לא חולקים על כך שמשרד החינוך הוא הסמכות

המקצועית להחליט איפה צריך גן ואיפה צריך בית-ספר. אבל אם יש אתר גדול כמו

בחצרות יסף, של 1,600 ויותר יחידות דיור, שהוא בלי בית-ספר ואנחנו מעירים את

תשומת לב הגורמים המקצועיים ומסבירים להם שזה מתוך כוונה של ידע מקצועי להגיע

לשילוב בין-אזורי, כלומר לא לעשות, מה שכאן נאמר, בתי-ספר איתני ים, זה נראה

לנו סביר והגון. זה לא תוקצב אף פעם, לא במשרד החינוך ולא בשום צורה אחרת כפי

שאני יודע, וזה לא נבנה.

זי אורלב;

מה לא תוקצב?

ד' הוד;

בניית בית ספר.

היו"ר א' בורג;

אנחנו נגיע לנושא חצרות יסף. תתייחס לסעיף הכללי. קבלנו סקירה מהמנכ"ל,

נתקענו בפינה מסויימת של מועדונים.

די הוד;

בסעיף הכללי יצאנו לדרך עם המבנים, עם השכונות האלה, ללא מוסדות ציבור.

לפני כחצי שנה ראינו שהדברים לא מתקבלים על הדעת בשום קונסטלציה שהיא ותבענו

במפגיע להיכנס למוסדות ציבור שיאפשרו חיים נורמליים לאותן משפחות.

היו"ר א' בורג;

ממי תבעתם?

די הוד;

מאגף התקציבים וסיכמנו תכנית תקציבית נוספת חדשה שיצאה לדרך רק בתחילת

הקיץ הזה, על 42 מבנים שכוללים גנים, מועדונים, בתי כנסת ומוסדות אחרים. החוזה

לגבי המבנים האלה נחתם רק במרוצת חודש יולי, אחרי הסיכום הזה, והם יתחילו

להיות מפוזרים באתרים השונים לפי התכנית שסוכמה עם משרד החינוך והגופים האחרים

החל מחודש ספטמבר עד סוף חודש אוקטובר.

שי יהלום;

בכל אתרי הקרוואנים?

די הוד;

לא בכל.

ז' אורלב;

זו בעיית החינוך הבלתי הפורמלי, שהיא מבחינתנו לא פתורה. יש בעיה נוספת,

זמנית, לגני הילדים. על פי התכניות, אף שאנחנו לא מקימים מוסדות חינוך באתרי

הקרוואנים מהנימוקים הפדגוגיים שאמרתי, אבל כדי לחסוך טלטולם של ילדי גנים,

אנחנו כן פותחים גנים באתרי הקרוואנים. יש תכנית עם משרד השיכון לפריסת גנים.

מסיבות שלא תלויות בנו, ואני מבין שהן תלויות באיזשהם הסדרים כספיים, ההזמנה

C



יצאה מאוחר וחלק מכיתות הגנים יגיעו לאתרי הקרוואנים במהלך החגים ובחודשי

ספטמבר ואוקטובר נערכים לפתרונות זמניים שעיקרם שימוש בקרוואנים של מגורים

עבור גני הילדים. כלומר, בחודשיים הראשונים, הלק מגני הילדים באתרים ילמדו

בתנאים קשים מאד. אנחנו כמובן נוסיף תיגבור של כוח-אדם בתנאים הפיזיים

הקיימים. הביצוע של הקרוואנים האלה, כפי שנמסר, הוא על ידי משרד השיכון.

דבר נוסף ובזה אני רוצה לסיים. מבחינה פדגוגית, מצבם של התלמידים העולים

מאתיופיה הוא קשה. שנת הלימודים תשנ"ג מציינת מעבר רביעי תוך שנתיים ימים בחיי

הילדים. לפני שנתיים הילד גר בכפר עם עולם מסודר, עם מערכת התקשרויות של ילד

עם סביבתו. לילה אחד, בלי הכנה, הילד ניתק מסביבתו והועבר לאדיס-אבבה. באדיס-

אבבה, בתנאים לא תנאים, הילד התקיים כמה הודשים בלי מסגרת משפהתית, בלי מסגרת

יציבה, אבל איכשהו הוא יצר לעצמו קרבה של חברים ואולי קרבה גם עם מבוגר שלימד

אותו שם. הוא עוד לא הספיק להתייצב, לילה אחד קראו לו לשדה התעופה, הוא ניתק

מסביבתו והועבר למלון, הוא בא לסביבה חדשה, זהו המעבר השלישי. בתשנ"ב או בשלהי

תשנ"א הוא יצר קשרים חדשים עם הגננת או עם המורה ועם סביבתו והוא כבר יודע

היכן הוא לומד, יש לו את הנוף שלו. והנה יום אחד, בדרך כלל גם כן ללא התראה

וללא הכנה, הוא מועבר לאתר קרוואנים. הוא יתחיל את שנת הלימודים בניתוק רביעי

תוך שנתיים. אם מישהו סבור שניתן להתגבר בקלות על משברים של מעברים כאלה,

הוא טועה. אנחנו התרענו והזהרנו לחסוך ככל האפשר במעברים. ומה אומרים לנו?

שאתר הקרוואנים הוא שוב זמני ולא יודעים מתי, אבל יום אהד יודיעו לתלמיד שהוא

ניתק מסביבתו, הוא עכשיו עובר למקום אהר והוא שוב צריך לבנות את סביבתו, את

חבריו ואת עולמו עם המבוגרים.

מערכת החינוך רואה את הדבר הזה כדבר קשה, זה אתגר הינוכי מאד קשה. אני לא

בטוח שיש לנו את כל הכלים החינוכיים. אני מאד מקווה שבשנת תשנ"ג, בכל

ההתייחסות של פריסת בתי הספר, שיקולי המעבר, אם המעברים יהיו בסוף שנה או

באמצע שנה, גם צורת המעבר, תהיה הפעם התחשבות מירבית בעולמם של חילדים שכל כך

התערער בשנתיים האחרונות.

היו"ר א' בורג;
:
אדוני המנכ"ל, אני מבקש ממך להתייחס לעוד נושא סבוך לא פהות, נושא

המפונים. ילד למד בבית-ספר ברמת-אשכול. פינו את ההורים שלו לבונגלוס במבוא

ביתר, גם כן זמני, גם כן אמצע שנה, הוא רשום עדין בירושלים. על מי מוטל

הפתרון? אני שואל את השאלה לא ברמת המיקרו אלא ברמת המקרו.

זי אורלב;

באופן עקרוני הפתרון מוטל על הרשות המקומית שבה נמצא הילד.

היו"ר א' בורג;

למרות שהוא לא רשום שם?

ז' אורלב;

איפה כתובתו?

היו"ר א' בורג;

בירושלים, אבל אין לו בית יותר.

e



ז' אורלב;

אינני יודע להשיב. הואיל והבעיה, לשמחתי, היא נקודתית ולא מערכתית, אנחנו

מתייחסים אליה נקודתית ומשתדלים למצוא פתרונות נקודתיים. אני יודע שבמקרה של

מבוא ביתר מדובר בילדים ספורים ומרווז ירושלים יטפל בהם נקודתית.

היו"ר אי בורג;

לכל ילדי המפונים בארץ יהיה מקום ללמוד בתהילת שנת הלימודים?

ז' אורלב;

אם ירצה השם כן. הנושא הזה לא מהווה בעיה של שיבוצים ופריסה.

היו"ר אי בורג;

שאלה שניה. הוקמה שכונת קרוואנים למשל באזור פתה-תקוה, באזור שכונת דדו

לצורך הענין, והילדים קרובים מאד מבהינת המגורים לאזור המגורים הקבוע. יש שם

שלוש שכונות שבעצמן יש להן בעיות כבדות מאד, ובאים ילדים לאו דווקא ילדים

אתיופים, גם עולים מברית-המועצות, גם משפהות מפונות, ומשנות את הפרופורציות של

בתי הספר באזור בכל הנושא של טעוני טיפוה. איך מערכת ההינוך מתמודדת עם סוג

אוכלוסיה כזה באתרי קרוואנים?

זי אורלב;

מה שקשור לעולי יהודי אתיופיה הבהרתי שמערכת החינוך מקבלת תוספת שעות

משמעותית. ביחס לעולי ברית-המועצות, צר לי אבל כללי הזכאות הם שתלמיד עולה

מקבל באופן ממוצע שעה שבועית לשנה. זה פהות מדי ויש לנו על כך מאבק קשה עם אגף

התקציבים. זה נושא כמעט יחידי השנוי במחלוקת מקצועית בין שני המשרדים, ואנחנו

יודעים כבר שבשנת הלימודים תשנ"ג, מרבית התלמידים העולים יוצאים ממעגל הזכאות.

כל מי שעלה עד נובמבר 1991 יוצא ממעגל הזכאות. כלומר, כל תלמיד, גם אם הוא

מהרי הקווקאזים, לא רק התלמיד ממוסקבה, יוצא ממעגל הזכאות ואין לבית הספר שום

כלים נוספים להתמודד עם העליה. הוא גם לא נכנס למעגל טעוני הטיפוח. כלומר, לא

גדל מאגר שעות טעוני טיפוח. במשרד ההינוך והתרבות יש דאגה עמוקה מאד ממפתח

ההקצאה של תלמידים עולים. הנושא עומד על סדר-היום בין שרת החינוך והתרבות לבין

שר האוצר, הוא עומד על סדר-היום בין שני המשרדים כשאנחנו הבהרנו הבהרה ברורה:

אין למערכת החינוך כלים סבירים וראויים להתמודד עם קליטת העליה.

היו"ר אי בורג;

מה קורה עם ישראלים שאינם עולים, ישראלים ותיקים, מפונים, מחוסרי דיור?

זי אורלב;

בדרך כלל הם נכללים במדדי הטיפוח, יש תכניות רווחה. לגבי האוכלוסיה

הוותיקה, מערכת החינוך יצרה כלים טיפוליים, שאפשר להתווכח אם הם יעילים או לא

יעילים, אבל יש כלים. לגבי העולים מברית המועצות שיוצאים ממעגל הזכאות אין

כלים.

t



היו"ר א' בורג;

אני מודה לך מאד.

אני מבקש עכשיו ממר יהודה פטאל, יו"ר מועצת הצרות יסף, תן לנו תיאור איפה

הבעיה, מה נפתר ומה עדין לא נפתר.

י י פטאל;

קודם כל אני שמה לשמוע היום שעכו הסכימה לקבל את הילדים שלנו וגם קרית

אתא. עד היום לא ידעתי שקרית אתא מוכנה לקלוט את הילדים שלנו.

זי אורלב;

סליחה, הואיל ונמצא פה מנכ"ל משרד הפנים, זאת הזדמנות להודות לו על המאמץ

האישי להשגת אישורי הרשויות המקומיות. אני אתן לך צילום של האישורים כפי שנתן

לי מר עמרם קלעאג'י.

י י פטאל;

תודה רבה לכולם. הרבה עזרו לי בנושא הזה. אני לא ידעתי שגם מר עמרם

קלעאג'י עוזר לי, תודה.

בנושא ההינוך, יש עוד פן אחד והוא נושא ההעשרה. לילדים האלה שלמדו בשנה

שעברה כפי שהם למדו, עדין חסר הרבה חומר ואנהנו צריכים לעשות מאמץ השנה להשיג

את הפער הזה של הלימודים שהם הסרים אותו ולנסות להשלים אותו.

היו"ר א' בורג;

על מה מדובר?

י' פטאל;

מדובר על זה שחלק מהילדים, למרות שמשרד ההינוך אומר שכן עלו כיתה, לפחות

לפי הידוע לי, נשארים בשנה זאת באותה כיתת קלט שלמדו בהם.

היו"ר אי בורג;

ילד שגומר כיתת קלט משתלב במערכת ההינוך המקביל לבני גילו?

זי אורלב;

כך אמור להיות.

י י פטאל;

בהתחלת השנה הם רשומים באותה כיתה שהיו בה בשנה שעברה, הם לא עולים כיתה

בשלב הזה. אבל לא על זה מדובר. הרי אני לא הולך לפתור את הבעיות של שנה שעברה,

אני הולך לפתור את הבעיות של השנה הזאת. אנהנו צריכים להשלים את החסר בלימודים

של התלמידים עולי אתיופיה. אם לא נשלים אותו בשנה זו, אנחנו נפסיד את הקליטה

הזאת, זו דעתי. ז



כדי להשיג את החסר הזה אנחנו צריכים שלושה דברים: א. שעות לימוד. הודיעו

לי שיש שעות תיגבור לתלמידים עולי אתיופיה. מאחר ובבתי הספר כפי שהם לומדים

אי-אפשר לקיים אותן, הייתי מבקש לקיים אותן אצלנו באתר.

זי אורלב;

למה אי-אפשר לקיים אותן בבתי הספר? רק בבתי הספר. שם המורים, שם הספריה,

שם המעבדה.

היו"ר א' בורג;

מה הבעיה, שההסעה תבוא שעה וחצי יותר מאוחר?

י' פטאל;

לא זו הבעיה, ההסעה תלויה בנו. אם אפשר לפתור את בעית שעות התיגבור בבתי

הספר - -

היו"ר א' בורג;

אומר לך המנכ"ל שאפשר.

י י פטאל;

יפה. הבעיה השניה היא מורות חיילות. אצלי יש 500 מגורונים ריקים. אפשר

בהחלט לשכן בהם את המורות חיילות.

היו"ר אי בורג;

בעצם אתה אומר שמבהינתך, לפחות מבחינת האתר, אתה מסוגל לקלוט את מה

שהמנכ"ל הבטיח, מאות חיילות, ועכשיו זו שאלה של שידוך.

י' פטאל;

שמשרד השיכון יאשר לי לפתוח את המגורונים האלה.

היו"ר א' בורג;

מר דני הוד, הוא יכול לקבל אישור לפתוח מגורונים לדבר כזה?

די הוד;

עקרונית כן, אבל אני מבין שאתה רוצה תשובה חיובית כאן.

היו"ר אי בורג;

מתי נוכל לקבל תשובה חיובית? כמה מגורונים אתם צריכים באתר כזה?

י' פטאל;

היום כבר מאוכלסות 13 מורות חיילות ואנחנו צריכים לקבל עוד קבוצה של 9

מורות חיילות.



זי אורלב;

עוד 12.

היו"ר א' בורג;

הפרטים לא חשובים לי כרגע. הגענו למצב שתוך יומיים נקבל תשובה שיש אישור

לפתוח קרוואנים. אני אעביר את זה למנכ"ל. אנחנו בדבר השלישי.

י י פטאל;

לא, בדבר השני והוא לפתוח את המגורונים בשביל הלימודים.

די הוד;

רבותי, אתם צריכים להבין מה זה מגורון. כל המגורון הוא 23 מטר, הוא מחולק

לשלושה חללים, לשירותים, לפינת כניסה ולחדרון קטנטן. בתוך זה להכניס ילדים, זה

דבר שלא מקובל.

היו"ר א' בורג;

אנחנו לא עוסקים פה בארכיטקטורה, אנחנו לא עוסקים בשום דבר מן הדברים

האלה. אם משרד החינוך אומר שבנתונים הפיזיים הקשים הקיימים הוא מסוגל להפעיל

תכנית שהיא במילימטר יותר ממה שמקבלים היום, בואו נלך על זה. לשבור קיר לא

לשבור קיר, אני לא יודע איך זה עובד. כרגע זה לא מעניין אותי. אני לא אלך

לפתור את הבעיה הפיזית. אני רוצה אישורים. יהיה אישור, נתחיל לזוז.

י' פטאל;

באתר המגורונים חסרות גם אולפניות שלב בי. חלק מחאתיופים התחילו ללמוד

שלב אי של אולפניות. עד עכשיו לימדנו אותם במכולת כי המכולת לא היתה מאוכלסת.

היו"ר אי בורג;

כמה תלמידים לשלב בי יש?

י' פטאל;

אנחנו צריכים ארבעה קרוואנים. שוב, פנינו למשרד השיכון כדי לקבל קרוואנים

כדי שנתקין אותם עבור אולפנים לחינוך.

לי לבנת;

מתי אתם אמורים לקלוט עוד 500 משפחות?

י י פטאל;

זה נעשה בשלבים, זה אמור להיות בשלושת החדשים הקרובים.

זי אורלב;

ז

לילד הזה שיבוא בעוד שלושה חודשים יש מורה במקום שהוא מתחיל ב-1 בספטמבר.

P.

י' פטאל;



כדי לסבר את האוזן, אומר מה נעשה בשנות ה-50, בשנות ה-50 היו לנו מעברות

וגם שם היו מוסדות ציבור. כשכרמיאל נבנתה היו בה בהתהלה רק דירות. משרד השיכון

דאז נתן דירות כדי לשים בהם את המכולת וכו'. היום משום מה יש מגמה לאכלס רק

למגורים.

היו"ר א' בורג;

הנות מכולת זה לא תהום של הוועדה הזאת, זה תהום של ועדת הכלכלה. יש דברים

שאני לא רוצה לעסוק בהם. הדבר שהוועדה עוסקת בו עכשיו הוא בנושא ההינוך. בנושא

ההינוך התקדמנו די קדימה במה שקורה אצלכם. תמשיך בסינון הבעיות.

י י פטאל;

שאר הבעיות הן נושא חינוך לא פורמלי והינוך קדם-הובה, מה שנקרא מעונות

יום.

היו"ר א' בורג;

מה יש לך היום?

י' פטאל;

היום עובדות בשטח נעמ"ת וויצ"ו. אבל יש לנו בעיה, הן עובדות במגורונים

ומכיוון שלא היו מספיק מגורונים, הן מסיעות את הטף לנהריה כדי שיהיו שם

במעונות יום.

היו"ר אי בורג;

כמה ילדים נוסעים כל יום?

י' פטאל;

כפי שנמסר לי על ידי נעמ"ת, 100 ילדים מוסעים לנהריה.

היו"ר אי בורג;

כמה קילומטר זה?

י' פטאל;

9 קילומטר. הבעיה היא שהיום אין לנו כביש אז הם נוסעים כ-15 ק"מ.

לי לבנת;

יש ילדים שאין להם סידור בכלל, גם לא מסיעים אותם לנהריה וגם אין להם

מעונות?

י' פטאל;

בשנה שעברה, לצערי הרב היו כמה ילדים שנפלו בין הכסאות. אבל השנה איתרנו

את כולם ולא יהיה ילד שלא יקבל חינוך כזה או אחר במסגרות השונות.



א' סלמוביץ;

קליטת התלמידים בקרית אתא ובעכו פותרת לך את כל הבעיה? מה עם 238 תלמידים

שלא נמצא להם פתרון עד אתמול בלילה?

מנכ"ל משרד החינוך הודיע היום שהבעיה נפתרה.

ז' אורלב;

מנכ"ל משרד הפנים הודיע אתמול בקבינט הקליטה שנהריה הסכימה לקלוט אותם.

י' פטאל;

זה אומר עוד 120 ילד שמוטעים מעבר לשעת נסיעה לכל כיוון.

אי סלמוביץ;

מה עם גני הילדים ותלמידי כיתות א'-ב' שהיו אמורים ללמוד באתר?

י' פטאל;

הגיעו רק חלק מהמבנים שמומנו על ידי משרד החינוך. המבנים שממומנים על ידי

משרד השיכון עדין לא הגיעו לאתר והם בעצם הרוב.

היו"ר אי בורג;

כמה מבנים זה?

חסרים עוד 7 מבנים של 90 מטר.

די הוד;

אתם שומעים פה נתונים על תכנית של משרד החינוך משנה שעברה, מערבבים אותם

עם תכנית של משרד השיכון מחודש יולי ואומרים; אלה הגיעו ואלה לא הגיעו. כדי

לשים את הדברים על דיוקם, משרד החינוך הפעיל לפני שנה תכנית של כמעט 150

כיתות. הוא פיזר אותם לפני שנה. בתוך המסגרת הזאת קיבל אתר חצרות יסף את מה

שמשרד החינוך היקצה לו. טענו שזה לא מספיק. ביקשנו עוד תכנית. בינתיים עשיתי

פה סיכום. בתכנית החדשה יש 24 מבנים של 45 מטרים ו-33 מבנים של 90 מטרים. אלה

מפוזרים בכל האתרים הארץ. בתוך הקבוצה הזאת יש עוד כ-7-6 מבנים שמיועדים

לחצרות יסף מתוך ההקצבה שתצא לדרך בחודשים ספטמבר ואוקטובר. בנושא הזה מושלמת

הפריסה של מוסדות שחינוך שמדובר עליה כאן, אבל לא ניתנת שום תשובה לבעיה, אני

רוצה להדגיש את זה, כי כל הילדים שמתחת לגיל גן חובה אין להם גם אחרי זה

פתרון.

הי וייר אי בורג;

אבל לפחות אני יודע שעד סוף אוקטובר, אותם 6-7 מבנים שחם בקנה יהיו

מונחים שם.



לי לבנת;

לאיזה גילאים זה נותן פתרון?

י' פטאל;

עד גיל 6.

אי סלמוביץ;

מה גורל הילדים שהועברו מצפת לבארותיים? דברתי עם ראש המועצה האזורית עמק

הפר ונאמר לי ביום שלישי האהרון שאין לו פתרון.

זי אורלב;

כפי שאמרתי קודם, אנהנו יודעים שלמועצות האזוריות אין פתרונות ולכן אנחנו

נעזרים ברשויות המקומיות שמסביבן. משרד ההינוך והתרבות נערך כדי שב-1 בספטמבר

התלמידים ייקלטו בסביבה, או בנתניה או בהדרה.

אי סלמוביץ;

אם לא יימצא פתרון לאותם תלמידים, האם אפשר להפעיל משמרת שניה בבתי הספר?

זי אורלב;

אנחנו לא מקבלים את הענין הזה שלא יימצא פתרון. חייב להימצא פתרון.

י' פטאל;

עוד לא סיימתי בנושא הפעילות הלא פורמלית מבחינת המתנ"סים. למעשה מי שקלט

אצלנו בישוב את העולים זו חברת המתנ"סים. הם עשו מעשה התנדבות ונכנסו לאתר עוד

לפני שקמה המועצה. המתנדבים של בני-עקיבא פועלים כל הקיץ מהבוקר עד הלילה. הם

מלווים את כל קליטת העליה. חברת המתנ"סים פועלת עד היום במגורון אחד. אם לא

ניתן להם מבנים לא יהיה היכן לפעול במשך החורף. בחודשי הקיץ אפשר לפעול בתוך

סככות, גם התפללו בתוך סככות. אם לא ניתן את מבני הציבור האלה לעולים החדשים,

לא תהיה פעילות לא פורמלית. נסיע אותם לבית-ספר, נחזיר אותם מבית הספר, אחרי

זה אין שום פעילות, כל אחד הולך לביתו. ברגע שאין פעילות בשעות אחר-הצהרים

זה מוביל לכל מיני דברים.

די הוד;

לגבי החינוך הלא-פורמלי, יש עוד גופים חוץ מהחברה למתנ"סים, דוגמת תנועות

הנוער, שמאד רוצות להיכנס, גרעינים שדהו גיוס בשנה.

היו"ר א' בורג;

במה זה תלוי?

C



ד' הוד;

במגורים נוספים באתר לצורך הפעילות. יש עוד מסגרות מקבילות לפעילויות. מה

שאמר כאן ראש המועצה יהודה פטאל לגבי מה שקורה בשטח מאותו רגע שילדים חוזרים

מבית הספר הוא חשוב הרבה יותר ממה ששמענו כאן. ראשי המועצות מבקשים ממני

אלפיים שקל בשביל לעשות סככת צל לשם פעילות אחר הצהרים. בעוד ארבעה חודשים

בגשם גם זה לא יהיה. הבעיה הזאת מאד קשה.

חי אסולין;

אנחנו הגענו לסיכום עם נציגי המשרד לגבי קליטת התלמידים. דרושות לנו שתי

כיתות שהובטחו על ידי המשרד. אנחנו עדין לא קיבלנו את ההתחייבות של המשרד לגבי

הנושא הזה.

ז' אורלב;

הנושא יוסדר.

ח' אסולין;

נושא נוסף שאני מבקש ולא עודכן זה נושא הסיוע לילדים בתחום הפסיכולוגי.

כישוב שקלט במהלך השנתיים האלה כאלף תלמידים ונרתם לענין קליטת הילדים

האתיופים, אנחנו מבקשים סיוע במימון משרה של פסיכולוג לישוב. המעברים האלה

שהוזכרו כאן על ידי המנכ"ל, אני חושב שהם ממחישים בצורה ברורה את הצורך לסייע

לישוב. זה יסייע גם לילדים האתיופים וגם במכלול של קליטת הילדים העולים.

ז י אורלב;

אנחנו נקיים דיון חיובי. הבטחנו להתייחס לזה. אני לא מציע שנקיים כאן

כרגע דיון על משרה או על רבע משרה או על רבע קרוואן.

היו"ר אי בורג;

אני מניח שהבעיה היא גלובלית, הבעיה היא לא רק-במקום אחד. אם תמצאו פתרון

אנחנו נשמח. אם לא תמצאו פתרון והבעיה היא מערכתית, אנחנו נדון בזה כאן.

יי זיידנר;

לגבי המעבר מירושלים לאתר כלשהו. גם אם המשפחה שעברה רשומה עדין בתעודת

הזהות בכתובת הישנה, האחריות חלה על הרשות בו התלמיד נמצא, לן לוזן בפועל.

מי ארי;

אנחנו באמת נכנסנו בעקבות קריאתו של ראש המועצה יהודה פטאל והפעילות היתה

מהיום הראשון שהגענו לשם. תוך כדי כך התפתחה פעילות במסגרת החגים והאירועים

שהיו באביב עד כדי הקייטנה הגדולה ביותר בארץ באתר שנסתיימה ביום שישי, היו

960 ילדים. הקייטנה היתה לא רק קייטנה לימודית, למדנו דברים נוספים לגבי

יכולתנו לפעול באתר. דוגמא, יש לנו תכניות העשרה לגיל הרך עם מרכזי סיפור, קשב

והפעלה, דבר שאפשר לעשות עם כוח-אדם מקצועי ועם רבים כמסייעים, כמו גרעיני

ז



הנח"ל והכשרת העולות מאתיופיה שתהיינה עוזרות גננות ותוכלנה לעבוד גם בשעות

אחר הצהרים. בלי כל ספק, הילדים שיחזרו בשעה שתיים, שלוש או ארבע לאתר יהיו

חשופים לרחוב, משום שהמגורונים מאד קטנים ואין תנאים לקיום או להכנת שיעורי

בית. אני מקווה שתהיה מסגרת של הארכת שעות הלימודים בבתי הספר, אבל למרות זאת

יהיה צורך לתת תיגבור, כי יש פער גדול בין הילדים עצמם, יש כאלה שייקלטו

בכיתתם, יש כאלה שיהיו להם קשיים ולהם צריך לסייע.

דבר נוסף. יהיה כוה אדם משלים בהיקף רב, שני גרעיני נח"ל, שירות לאומי,

100 סטודנטים ממכללת הגליל המערבי אשר יתגוררו שם. עבורם צריך שירותי הכשרה

וחברה. אי-אפשר באתר הזה לקחת כ-150 צעירים ולא לתת להם מסגרת. זה לא אתר

קרוואנים ליד עיר גדולה. זה אתר מבודד. חייבים לתת את השירותים.

לכן, אנחנו בשלב של המלצה ודיון בדירקטוריון חברת המתנייסים להקים מתנ"ס.

חברת המתנייסים רואה בזה חשיבות עליונה. לכן נכנסנו לזה ואנחנו צריכים להמשיך

לעשות.

אי ורדאי;

אנחנו אנחנו נמצאים פה כדי להביע את הדעה שלנו בענין חינוך ילדי העולים

מאתיופיה. עולי אתיופיה, כפי שנאמר, נמצאים מזה כמה שנים במצב של ניידות, כאשר

השלב הבא היה הבאתם לבתי מלון. בבתי המלון הם לא סודרו כמו שצריך, המבוגרים

באולפנים והילדים בבתי הספר. זה לקח חודשים רבים עד שהילדים הסתדרו בבתי ספר

וגנים. גם המבוגרים לא למדו, התעכבו חודשים רבים, ואחרי שהתחילו ללמוד גם למדו

חודשים מספר לבד מהשנה שהוקנתה להם לנצל במעמד של עולים. נאמר להם שבתום שנה

של שהייה בבתי המלון הם יעברו לדיור קבע. כפי שכולם יודעים, היום הם מועברים

לאתרי קרוואנים. הם לא ציפו לעבור לקרוואנים האלה. לא רק שהם עברו לאתרי

קרוואנים אלא גם עברו למקומות מבודדים מהערים, דבר שמרחיק אותם מהחברה

הישראלית, דבר שמרחיק אותם מהאינטגרציה בחברה הישראלית. הילדים שלהם, לא רק

שהם לא משתלבים אלא גם לא לומדים. אנחנו שומעים כל יום וכל שעה שיש בעיות

ומאות ילדים של עולי אתיופיה לא ילמדו בבתי-ספר, ילמדו בסככות, ילמדו בכל מיני

מקומות, דבר שמעכב את האינטגרציה וההתקדמות שלהם בצורה חמורה.

לכן כל הגורמים האחראים צריכים להיות מודאגים ונדרשים לעשות מיד עכשיו,

כמה ימים לפני פתיחת שנת הלימודים. המצב הזה לא יכול להימשך. לא מספיק שהקהילה

הזאת צריכה להיות במקומות מבודדים, צחיחים ורחוקים מישובים ומערים, על זה נוסף

הסבל של ילדים שצריכים לנסוע שעה, שעתיים ויותר מזה כדי ללמוד. אין מוסדות

ציבור בקרוואנים. הדברים האלה לא יכולים להימשך. לפי מה שלמדנו, לאוכלוסיה

האתיופית הוותיקה ששולבה בערים ובריכוזים, לא היו בעיות של שילוב ואינטגרציה.

אנחנו גורמים לקהילה הזאת, בצורה הזאת, להתרחק ומעכבים את האינטגרציה שלה.

ילדים אתיופים לומדים או ילמדו בגנים נפרדים מישראלים. זה דבר חמור. אנחנו

בדיוק לא יודעים מי אחראי לדבר הזה, משרד החינוך או המועצות המקומיות. אנחנו

מאד מודאגים מהמצב שהולך וקורה בימים האלה.

אנחנו מביעים פה את המחאה שלנו. צריך לדאוג שילדי אתיופיה לא יהיו

רחוקים מהערים ומישובים מרכזיים ולשלב אותם בבתי הספר הקיימים בכל מיני ישובים

וערים. צריך לדאוג שהילדים האלה ישתלבו. 400 אלף יהודי רוסיה עלו בשנתיים-שלוש

השנים האחרונות. למה אין בעיות כאלה איתם ובקרב 20 אלף יהודי אתיופיה יש בעיות

כאלה. כי יהודי רוסיה באו והשתלבו בכל מיני ערים ובכל מיני מקומות שבהם יש

מוסדות חינוך, יש מוסדות ציבור, והשתלבו בכל מערכות החברה. פה, על ידי הפרדה

וניתוק מהחברה הישראלית, נגרם ליהודי אתיופיה לסבול מהדברים שאנחנו שומעים

עליהם יום ולילה. ל

C



ש' יהלום;

אני חושב שהבעיה זה דברי נציג העולים אברהם ורדאי. אם מדינת ישראל תיתן

דין וחשבון זה בנושא קליטת יהדות אתיופיה שנעשתה בשיא השלומיאליות שיכולה

להיות. בשום אופן היה אסור לקלוט את העולים בצורה שזה נעשה, במגורונים, בבתי

מלון ועכשיו באתרי הקרוואנים המבודדים. על כך שמענו, אני רק מצטרף לדבריו של

אברהם. אני גם מבין שהממשלה הכינה תכנית לפיה הבעיה תיפתר תוך שנתיים.

כפי שהבנתי ההערת אגב של נציג משרד השיכון, ברגע שמדובר על זמן מוגבל,

מפהדים להשקיע. אני חושב שהממשלה חייבת לכפר על המחדל שהיה בשנים האחרונות

וחייבים בשנתיים האלה להשקיע את מירב המאמצים. אני מבין שיש כוחות. נוצר כאן

איזה חוסר איזון. יש כוחות בשטח, בעיקר מתנדבים, אבל גם לא נגתנדבים אלא במסגרת

כל מיני אפשרויות, כבר נאמר כל מה שעושים חברת המתנ"סים, תנועות הנוער, שירות

לאומי, גרעיני נח"ל, ונתקלים בבעיות ביורוקרטיות. עם כל הכבוד למשרד השיכון,

אני לא חושב שמה שחסר לו היום זח כסף. כל הזמן מדברים על חסכון של עוד מיליארד

ועוד מיליארד מהקפאות שונות. משרד השיכון יכול לקחת 5% מההקפאות שהוא עשה

ולהשקיע בצורה בלתי שגרתית.

אני רוצה להעריך את עבודתו של משרד הפנים. אני חושב שצריכה לקום כאן ועדה

משותפת למשרדי השיכון, החינוך, הפנים והקליטה אולי ולתת פתרונות בלתי שגרתיים

עם הרבה תקציב. לא יעלה על הדעת שתנועת נוער תרצח לפעול ולא יהיו לה

מגורונים. לא יעלה על הדעת שלא יחיו מגורונים למורות חיילות ובנות בשירות

לאומי. לא יעלה על הדעת שיעשו סככות. צריך לתת כאן פתרונות בלתי שגרתיים

לשנתיים הקרובות. משרד השיכון אינו עושה את זה. הוא בנוי על ביורוקרטיה. לא

חסר עכשיו תקציב.

אי מסלה;

אני רוצה להצטרף לדבריו של אברהם ורדאי. מה שהולך היום בנושא החינוך של

ילדי אתיופיה זה דבר מאד חמור. זה פוגע ומעכב את הקליטה שלנו. זה גם מוריד את

כל המוטיבציה והרצון שיש לנו להיקלט ולהיות חלק אינטגרלי בחברה חישראלית.

בתקופה האחרונה הייתי באתיופיה כאשר היתה הבעיה שהרשויות לא רצו לקבל את

ילדי אתיופיה. לפעמים אני שואל את עצמי האם זו גזעניות או אפלייה מסויימת בגלל

צבע העור שלנו. אני לא בא להאשים את הרשויות, לפעמים הן צודקות, כי אותם

הקרוואנים שהוצבו לא הוצבו בסביון ולא בצפון תל-אביב אלא במקומות נידחים. מי

שאחראי לזה זו הממשלה הקודמת ומשרד השיכון. אנחנו לא נסלח להם וגם ההיסטוריה

לא תסלח להם. לא ייאמן מה נעשה באתרי הקוואנים. אמנם הוועדה הזאת עוסקת אך ורק

בנושא החינוכי, אבל לבעיות שם יש השלכות גם לנושא ההינוכי.

לכן הפתרון האידיאלי הוא להוציא אותם, לפזר אותם בכל רחבי חארץ בדיור קבע

ואז היינו פותרים גם את הבעיה החינוכית. אנחנו מקבלים את התכנית של משרד

ההינוך בענין כיתות הקלט, אבל התכנית צריכה להיות רק לשנה. מעבר לשנה יש בזה

נזק. כאשר הילדים ישתלבו לאט לאט בכיתות רגילות, תהיה איזושהי דינמיקה קבוצתית

ואז הילדים ישתפרו. אם הם ישארו בינם לבין עצמם, הרמה תישאר תמיד אותו דבר.

דבר נוסף, בקשר לגנים. לא יתכן מצב במדינת ישראל שיש רק גן ילדים אתיופי.

ההורים לא רוצים לשלוח את ילדיהם לגן שיש בו ילדים

אתיופים. אותם גורמים שאחראים לגנים נותנים לי את התשובה הזאת: אין לי מה

לעשות, לך תשכנע את ההורים הישראלים להביא את הילדים שלהם לכאן. הם לא רוצים

להשאיר את הילדים שלהם עם ילדי האתיופים. איפה נעשית הסברה מתאימה.

C



היו"ר א' בורג;

אני מבקש ממך להעביר לי רשימה של מקומות כאלה.

אי מסלה;

אני אביא.

דבר נוסף, יסלחו לי הובשי כיפה ובלי לפגוע במוסדות הדתיים, אני הייתי

דתי-מסורתי והיום אני פוזות דתי, אבל מסורתי מאד, בגלל שהמציאות הישראלית היא

אהרת ואני גם מהדור הצעיר. על כל פנים אין לי שום התנגדות למוסדות דתיים.

להיפך, אני מברך אותם על הקליטה במוסדות שלהם והטיפול המסור, אבל המדיניות

הזאת של להפנות את ילדי אתיופיה אך ורק למסגרת דתית לא מוצאת חן בעיני. חייבים

לתת את שתי האופציות, אנחנו היים בחברה דמוקרטית.

ז' אורלב;

נותנים את שתי האופציות.

אי מסלה;

זה רק תיאורטית. המסגרות הדתיות מלאות עד אפס מקום. המדיניות הזאת מקשה

מאד. צריך לתת לאנשים לבחור בין שתי האופציות.

דבר אחרון. אין שום מועדון לפעילות ציבורית אהר הצהרים. הילדים מתרוצצים

ואין מי שיעסיק אותם. משרד השיכון דאג אך ורק לאכלס את העולים בקופסא הזאת

ולזה קראו קליטת יהודי אתיופיה. משרד השיכון צריך לדאוג לכך שיהיו מבנים

ציבוריים באתרי הקרוואנים.

י' פטאל;

אני רוצה להעיר בנושא של הינוך דתי וחינוך לא דתי. למרות שברור היה

לאתיופים והוסבר להם שבית הספר הממלכתי רגיל קרוב, הוא נמצא במרחק של 10 דקות

נסיעה, והוא יכול לקלוט כל כמות שהיא, נרשמו אצלי עד היום רק 20 ילדים לחינוך

הממלכתי, כל השאר נרשמו לחינוך הממלכתי-דתי.

היוייר אי בורג;

אמרתי בראשית הדברים, אני אומר את זה שוב בסיכום, נקיים דיון הרבה יותר

מקיף על כל הנושא של איך קולטים את יהדות אתיופיה בתוך מערכת החינוך, כי יש

שוני בסופו של דבר, שוני מארצות מוצא ומנסיון קודם. נבדוק את הנושא הזה כי הוא

הרבה יותר רציני מאשר הבחירה עצמה.

ע' קלעג'י;

אחרי הדברים האחרונים שנאמרו פה, היתה אצבע מאשימה כלפי הרשויות

המקומיות. פנו אל הרשויות המקומיות והטילו עליהן מטלה שהן לא תוכננו אליה.

לבוא ולהאשים את הרשויות המקומיות שהיה להן איזה גוון גזעני, אני מציע גם

לעולי אתיופיה להוריד את זה מעל סדר-היום, כי הקליטה האמיתית היא בשידור הפוך

של הדברים.

r



בהזדמנות הזאת אני רוצה להודות לרשויות המקומיות עכו, נהריה, מטה אשר,

שלומי וטירת הכרמל. בהיפה יש לנו בעיה. יש כ-300 משפהות אתיופיות בהיפה. עירית

חיפה טוענת שקשה לה לקלוט תלמידים נוספים. אני עם מנכ"ל משרד החינוך ננסה עוד

פעם להידבר עם עירית חיפה. אני מבקש שגם הוועדה תפנה לראש עירית חיפה בצורה די

מכובדת.

אני רוצה בקצרה לסכם את הדברים שנאמרו כאן. ראשית, אני מצטרף לברכה של

מנכ"ל משרד הפנים ומנכ"ל משרד החינוך. אני חושב שהרשויות המקומיות עשו כאן מעל

ומעבר. הבעיה, אם אני רוצה להגדיר אותה, היא בראש וראשונה בעיה אנושית. אני

מקווה שהכל יבוא על פתרונו כולל הנושא של חיפה. למרות שהתבטא רק חבר ועדה אחד,

אני חושב שכל חברי הוועדה יצטרפו לקריאה לעירית חיפה לעשות כל מאמץ, להגמיש,

להשתדל, לקבל כל פתרון על מנת שבפתיהת שנת הלימודים לא יהיה ילד אחד שבשל

סכסוך בין רשויות המדינה ובשל עכבה ביורוקרטית לא מוצא את עצמו בתוך מסגרת

לימודים. אני מבקש את רשות חברי הוועדה לנסח בשמם מכתב לראש עירית חיפה, שפונה

אליו ומבקש באופן אישי לעשות מאמץ בנושא הזה.

אני רוצה להגיד מלה אחת לגבי המגורונים. אני לא רוצה להצטרף למלים הקשות

שנאמרו כאן. אני לא יודע אם מגורונים, בסופו של דבר הם לא מין חיבור מלים של

מגורי עוני. יש לי הרגשה שמסכנים האנשים שנכנסו לתוך המערכת הזאת. אני חושב

שטוב לחשוף את הבעיה ואת היקפיה, לא טוב יותר מדי לדבר כי כבר בן-אדם גר

במגורון, הוא שומע חדשות, הוא יקרא מחר עתון ויגיד: הנה, עוד פעם אני דפוק,

אני גם מקבל על עצמי תווית. זה סוג הדברים שאני לא רוצה להרחיב בהם יותר מדי,

אבל אני מצטרף לדבריו של חבר הכנסת שאול יהלום ולדברים של אחרים שנאמרו כאן,

פשוט עוול מה שנעשה שם וכל המוסיף מלים גורע.

לאור סיכומי הישייבה הזאת, נפנה במכתב לשר השיכון ובו נבקש תכנית, לאור

הדברים שנאמרו כאן, בכל אתרי המגורונים, נבקש לדעת מה נעשה באותם אתרים

מבחינת האפשרות של הפעלת מערכות ציבוריות נוספות. לא מעניין אותי כרגע ענין

המכולת, מעניין אותי ענין הפעילות אחרי-הצהרים, השעות שילד נמצא מחוץ למסגרת

פורמלית., משפחה עם שניים-שלושה ילדים לא יכולה להיות סגורה ב-23 מ"ר במשך

שעות באותו יום. צריך לונת מסגרות שבהן ילדים יוכלו לפעול גם בקיץ וגם בחורף.

אנחנו נבקש תכנית ארצית על כל אתר ואתר, ודאי על האתרים שהוזכרו כאן בשמם,

כאשר אנחנו מדברים גם על מקום שתוכל חברת המתנ"סים לפעול, גם מקום שאליו יוכלו

לתעל את הפעילות הוולונטרית המבורכת של ארגונים ציבוריים, של תנועות הנוער

למיניהן. אני מקווה שהוועדה תקבל בימים הקרובים איזשהו מיתווה ממשרד השיכון

שלתוכו נוכל להפעיל את המחוייבות של מנכ"ל משרד החינוך. אנחנו נפנה גם לתנועות

הנוער ולעוד ארגונים ציבוריים כדי לראות איך לתוך התכנית הזאת אפשר להפעיל

מערכת שבה ילדים לא הולכים לאיבוד.

אני מבקש ממשרד החינוך לקבל נתונים לגבי טעוני טיפוח. זרקת כאן

משהו,באגבם של דברים, שמשתנות הפרופורציות של כל מערך טעוני הטיפוח במערכת

החינוך בלי שיש לזה איזושהי היערכות ותשובה תקציבית ראויה. אני מבקש לקבל את

הנתונים המצטברים של שנים, ובוודאי בשנים האלה של העליה, מספרים של בני אדם

ומספרים של תקציבים על מנת שיהיה לנו בסיס לדיון בנושא הזה, כי זה נושא יותר

מדי כבד. אני מרגיש שיש כאן פוטנציאל של פצצת זמן, שבעוד כמה שנים נצטער שלא

טיפלנו בזה. נשים עכשיו את האצבע, נקבל את הנתונים ונקיים בזה דיון.

C



יש לי רעיון, להקים כאן בכנסת ועדת משנה קבועה כדי ללוות את הקליטה של

יהודי אתיופיה. אני חושב שהנושא הזה הוא אינטגרטיבי, הוא לא שייך רק לוועדת

החינוך. ננסה לפנות ליושבי-ראש הוועדות המקבילות שעוסקות בנושא הזה, זה גם

קליטה, זה גם עבודה ורווחה, זה גם פנים, נבוא איתם בדברים ונראה אם אפשר להקים

ועדת משנה לנושא הזה. אם לא, הוועדה תקים את ועדת המשנה שלה, אבל הרצון שלי

הוא להרחיב אותה כמה שיותר, להקים ועדת משנה משותפת לכמח ועדות, שתשב אד-הוק

על נושאים שקשורים בקליטתם של יהודי אתיופיה על מנת ללוות אותם, לשמוע טענות,

לשמוע גם התקדמות. , לשמוע טענות מן הסוג שהושמע כאן הוא חמור ביותר. אם יש

גני ילדים שלא מוכנים לקבל את ילדי אתיופיה בשל צבע עורם או בשל כל סיבה אחרת,

זה דבר חמור ביותר. הכנסת צריכה לשמוע את זה וצריך להיות מוסד שיקיים דיון

בנושא זה. עד תחילת עבודת הכנסת אני מקווה שנצליח לגבש ועדה מן הסוג הזה.

תודה רבה, ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30.

ז

C