הכנסת השלוש-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 7

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום שלישי. ה' באב התשנ"ב (4 באוגוסט 1992), שעה 30;13

הברי הוועדה;

היו"ר אי בורג

ד' איציק

אי אסעד

י' בא-גד

א' הירשזון

שי יהלום

א' יחזקאל

לי ליבנת

ו י צאדק

אי קהלני

מוזמנים;

ז' אורלב - מנכ"ל משרד החינוך

ב' אמיר - מנהל מינהל החנוך הפדגוגי

ר' קציר - מנהלת אגף החינוך היסודי

עי סלע - מ"מ מנהל מינחל החינוך הפדגוגי

אי בריק - חיועה"מ של משרד החינוך

ר' פי נצי - משרד האוצר

א' בלר - " "

ז' תנא - ארגון ההורים הארצי

י י צמח - "

אי מצנר - " " "

א' בלייר - " יי "

אי סומר - " " "

ג' לב - סמנכ"ל מרכז השלטון המקומי

שי ישי - מנהל האגף לרווחת הפרט

מי אידלשטיין - יו"ר ארגון המנהלים

שי אורן - יו"ר ארגון המורים

חי מרון - דוברת ארגון המורים

מזכיר/ת הוועדה;

י י גידלי

קצרנית;

ת' בהירי

סדר-היום;

יום חינוך ארוך



היו"ר א' בורג;

אני פותח את הישיבה השניה של הוועדה להיום.

לקראת פתירות שנת הלימודים 1990, שר החינוך דאז יצחק נבון ביקש להוסיף מאות

אלפי שעות לימוד אשר קוצצו ממערכת החינוך. התגובה הבלתי צפויה של משרד האוצר היתה

שלילית, וכתוצאה מכך יזם יו"ר הוועדה דאז, רה"כ מיכאל בר-זוהר, את חוק יום

לימודים ארוך. החוק אושר על-ידי הכנסת והפך לחוק מדינה. אך כתוצאה משיג ושיח בין

הממשלה לבין הכנסת, הוחלט כי החוק יבוצע בשלבים. דובר אז על תוספת של 250 אלף

שעות תוך ארבע שנים. בדיוני התקציב של 1992 האריכה הכנסת את התהליך עד סוף 1995

על-פי בקשת האוצר. נכון להיום, המצב הוא שאושרו 42 אלף שעות. עם הבקשה המונחת

עתה על שולחן הוועדה, נגיע בסך-הכל ל-47 אלף שעות שנתיות.

הדיון היום הוא תכני וטכני. בצד התכני, אני רוצה לשמוע מנציגי המשרד על תכנית

הפריסה, התחייבות הממשלה למימוש חוק יום לימודים ארוך, כולל התייחסות מעשית

להתחייבותה של השרה בוועדה כי החל משנת הלימודים הבאה ילדים בכיתות אי עד די לא

יחזרו הביתה לפני השעה 1.00.

בפני חברי הוועדה מונית בקשה רשמית של משרד החינוך, בחתימת מנכ"ל המשרד

זבולון אורלב, לאשר את תוספת 5000 השעות ליום לימודים ארוך תשנ"ג. בקשה דומה לזו

הוגשה לוועדה בשלהי הכנסת הקודמת. יו"ר הוועדה דאז אמר שנאשר לא פחות מ-10,000

שעות שבועיות למערכת החינוך. למעשה, אתם צריכים לומר לנו עוזה אם אתם מבקשים תוספת

של 10,000 שעות.

ז י אורלב;

אני רוצה להשלים את האינפורמציה; משמעות של תכנית יום חינוך ארוך היא תוספת

שעתיים שבועיות במשך ארבעה ימים בשבוע, אי, בי, די ו-ה', בכל כיתה מ-40,000

הכיתות. תוספת זו של 250 אלף שעות בנויה על-כך שמחצית השעות תבואנה מקיצור שבוע

הלימודים משישה לחמישה ימים. המחצית השניה תבוא מתוך תוספת שיתן משרד האוצר למשרד

החינוך, כלומר 125 אלף שעות, מתוכן ניתנו עד היום 42 אלף שעות. בתוספת שהכנסת

אישרה ישנן עוד 5 אלפים שעות. נתבקשנו על-ידי היו"ר הקודם של הוועדה לפנות אל שר

האוצר בבקשה לאשר תוספת של שעות, אך האוצר אמר שזהו התקציב הקיים. לא קיבלנו

אישור לתוספת, ואנו צריכים לפתוח את שנת הלימודים הבאה ללא תוספת, מלבד 5000

השעות שיש לנו בקופה. מכיוון שוועדת החינוך לא אישרה לנו את השימוש בשעות האלה,

איננו יכולים להשתמש בהן.

אנו מבקשים אישור מהיר ככל האפשר של 5000 השעות האלו. כל החלטה של

הוועדה תהיה מקובלת עלינו. בענין יום חינוך ארוך בשונה מאבטחת מוסדות חינוך, אנו

חייבים לעשות כל מה שהוועדה תחליט. לוועדה סמכות מלאה להחליט על הקצאת 5000

היו"ר ציטט את דבריה של שרת החינוך אשר הופיעה בוועדה בשבוע שעבר. בסוף השבוע

התקיימה פגישה של שרת החינוך ואנשי צוותה עם שר האוצר ואנשי צוותו. בפגישה זו

הגישה השרה דרישה לתוספת שעות, עלמנת להאריך את יום הלימודים בכיתות א'-ד', בכל

כיתה תוספת של שעה אחת במשך חמישה ימים בשבוע בכל הארץ, גם באותם 700 בתי-ספר

שנכללו בתכנית יוח"א. כלומר בבתי-ספר בהם התלמידים לומדים כבר עתה עד שעה 1.00,

ילמדו התלמידים עד השעה 2.00. במסגרת זו מנוצלות 80,000 מתוך 100,000 העות

שאושרו. זה כולל גם את הארכת יום הלימודים בכיתות ז'. רצינו להחזיר שעות גם

לחטיבות ולא רק לבתי-הספר היסודיים.

אנו לא מבקשים היום אישור לאותן 100,000 שעות, כי עדיין לא קיבלנו אותן

מהאוצר. תשובת האוצר בענין זה היתה כי התשובה תינתן. אנו עדיין ממתינים לתשובה.

האווירה בישיבה היינה חיובית, שר האוצר גילה ענין רב, לא היתה מחלוקת ענינית

בנושא. השאלה היתה אם הדבר יתבצע במסגרת תקציב 1992 או 1993. אני יודע כי מאז

אותה פגישה פנתה שרת החינוך פעמיים לראש-הממשלה ולשר האוצר, והנושא עומד כל הזמן

על סדר-היום שלה.

יש לנו 5000 שעות ואנו צריכים להתארגן לתחילת

שנת הלימודים. יש מורים שצריכים להכנס למערכת הזו, ואנו מבקשים להקל עלינו ולא

לשבש את המערכת. כל תכנית יום חינוך ארוך היא מודולרית, ולכן ניתן להוסיף בשלב זה

את 5000 השעות האלו מבלי לקשור אותן לשעות נוספות ולתכנית העתידית.

היו"ר אי בורג;

איני בעד שימוש ב-5000 שעות אלו כבנות ערובה לקבלת 5000 השעות הנוספות.

הממשלה התחייבה בפני הכנסת להגיע עד סוף שנת 1995 לתוספת של 250,000 שעות. אני

רוצה לדעת היכן אתם עומדים בתכנית זו.

ז י אורלב;

מתוך 250 אלף השעות נמצאות בקופה 125 אלף שעות שתתקבלנה עם ביטול הלימודים

ביום ו'. זאת על-פי התכנית שהכנסת יודעת עליה. עוד 125 אלף שעות צריכות להינתן

למערכת החינוך על-ידי האוצר. מתוך התוספת הזו יש לנו עתה 42 אלף ו-5000 חשעות

שאנו דנים בהן היום.

היו"ר א' בורג;

כלומר מתוך ה-120 אלף שעות נותרו עוד 80 אלף שעות שמערכת החינוך צריכה לקבל

בשנות התקציב 1993, 1994 ו-1995.

ז י אורלב;

מתוך 120 אלף השעות שמגיעות לנו, אני צריך לקבל תשובה האם בתקציב המדינה לשנה

הבאה תתוקצבנה עוד 40 אלף שעות, שנה לאחר מכן עוד 40 אלף ושנה לאחר מכן עוד 40

אלף. דרישה כזו קיימת לשנת 1993. אך דיוני התקציב עדיין לא מוצו בין המשרדים.

ר' פינצי;

על-פי חוק ההסדרים לשנת 1991, הפריסה היא עד תשנ"ח. לכן התוספת השולית

הנדרשת משנת התקציב הבאה היא כ-15 אלף שעות לשנה.

היו"ר אי בורג;

ותוספת זו מתוקצבת אצלכם?

ר' פינצי;

התקציב הרב-שנתי לשנים 1993-1995 עדיין לא הוגש לממשלה, לכן איני יכול

להתייחס אליו.

היוייר אי בורג;

האם אנו יכולים לקבל מהאוצר ומהממשלה את עמדתם לגבי תוספת שעות לימוד

שבועיות מעתה ועד שנת 1998.

ר' פינצי;

משרד האוצר יעמוד בביצוע החוק על-פי שנכתב.

היוייר אי בורג;

אני רוצה להביא לידיעת חברי הכנסת החדשים, כי כאשר האוצר מביא לכנסת את חוק

תקציב המדינה, הוא מביא גם את חוק ההסדרים, ובדרך כלל אין חוק ההסדרים החדש משקף

את חוק ההסדרים הקודם. אנו מבינים שבינתיים אין שוללים את התכנית עד תשנייח לתוספת



120 אלף שעות.

איני רואה את המשק במבנה הנוכחי שלו עובד לחמישה ימי עבודה בשבוע, וגם אם

יעבור - לא כולו יעבור. כל עוד לא כל המשק עובר לחמישה ימים בשבוע, מערכת החנוך

תפעל שישה ימים. הושאלה היא כיצד נערך משרד ההינוך בלעדי אותן 120 אלף שעות.

ז' אורלב;

שרת החינוך והתרבות אמרה לאנשי משרדה ולאנשי משרד האוצר כי איו היא מסתפקת

בתכנית המקורית של תוספת שמונה שעות שבועיות לכל כיתה, שעתיים במשך ארבעה ימים

בשבוע. היא מבקשת שהתוספת תהיה חמישה ימים בשבוע. לא מקובל עליה שיום הלימודים

בכיתות הנמוכות יסתיים בשעה 2.00, אך יקראו לכך יום לימודים ארוך.פרושו של יום

חינוך ארוך הוא לימודים עד שעה 4.00. אני אומר זאת כדי להדגיש שהנושא נמצא על

סדר-היום.

אני מבקש לתת לשרה אפשרות ללמוד את העניו, להכנס לעובי הקורה. אלה הכיוונים

שהשמיעה, ואני משוכנע שתוך זמן קצר תוכל השרה להציג את התפיסה של יום חינוך ארוך,

שהוא אחד הנושאים החשובים ביותר במערכת החינוך. יש להחזיר למערכת את השעות

17% בחינוך היסודי,24% בחטיבות הביניים ועוד כ-5% בחינוך

העל-יסודי. עיקר הקיצוץ היה בשנים 1984-1985.

כאשר השרה נשאלה לדעתה על קיצור שבוע הלימודים, היא אמרה כי היא סבורה שמערכת

החינוך צריכה להיות המערכת האחרונה שתעבור לשבוע מקוצר, והדבר בוודאי לא יקרה

בשנה הקרובה. היא רוצה ללמוד את הסוגיה, לא כל הנתונים הוצגו בפניה, אך אני מביו

שזהו כיוון המחשבה שלה.

ע' סלע;

250 אלף השעות המקוריות מבוססות על יום לימודים עד השעה 4.00. החוק נותו

אפשרות לשר החינוך, בהתייעצות עם ועדת החינוך של הכנסת, לשנות את היקפי יום

החינוך הארוך. החוק אומר כי יום חינוך ארוך יהיה בו שמונה שעות, או מספר אחר של

שעות שקבע השר בתקנות, באישור ועדת החינוך של הכנסת. בשנת 1990 זה שונה, ואז נקבע

שיום לימודים ארוך יהיה בו 6 שעות בימים אי, ב, די ו-הי.

אי בריק;

בחוק איו כל התנייה לגבי הנהגת יום חינוך ארוך, בין אם מדובר בשבוע לימודים

בו חמישה ימים וביו אם מדובר בשבוע לימודים בו שישה ימים. דהיינו בכל מקרה יש

להחיל את יום לימודים ארוך. אם החוק לא ישונה במשך השנים, החובה היא להחיל אותו.

היו"ר אי בורג;

כלומר מבחינת החוק לא מעניינת החלוקה של 120 אלף שעות כאלו או אהרות.

אי בריק;

נכוו.

ש' אורו;

ארגון המורים העל-יסודיים מתנגדים לכך שבחינוך העל-יסודי יעברו לחמישה ימים

על-פי המידע שבידינו, הקיצוצים במערכת החינוך

העל-יסודי בשנים האחרונות מגיעים ל-30%. הקיצוץ הגדול ביותר היה ביציבות הביניים.

ועדת החינוך של הכנסת צריכה לתת את הדעת לשאלה, האם לא שם צריכה להתחיל הרפורמה.



ז' קרמר;

אני רוצה להפנות את תשומת-לבו של היו"ר לפרוטוקול הדיון בוועדה בנושא זה בשנת

1991- באותה שנה הגיש האוצר בקשה לאישור תוספת של 10 אלפים שעות. תוספת זו היתה

במסגרת. של 30 אלף שעות שצריך היה לאשר, והדבר הוסבר בצורך לייעד כספים למשימות

מיוחדות כמו קליטת עליה. על-פי שיטתו של האוצר, אין ספק שהתוספת בשנה זו צריכה

להיות גדולה יותר. השנה נוצרו עודפים בכספים שנועדו לקליטת עליה, אשר מאפשרים

לערוך שנוי תקציבי.

הסתדרות המורים תמכה לאורך כל הדרך בהנהגת יום לימודים ארוך. במסגרת המו"מ

שלנו עם משרד ההינוך דרשנו להעביר את כיתות אי-ד' להמש שעות לימוד ליום, כשלב

לקראת יום לימודים ארוך. אנו מבקשים שתכנית זו לא תפגע באותם בתי-ספר שיש בהם כבר

עתה יוח"א או בתי-ספר הנהנים מסל חינוך.

י י צמה;

נושא יום הלימודים הארוך מתגלגל מספר רב של שנים. ארגון ההורים דורש שיום

לימודים ארוך יונהג מייד. בטווח הקצר, אנו רוצים להחזיר לבתי-ספר את מלוא השעות

המקוצצות. אנו חשים כי מקצועות ותכנים רבים נעלמו מתכנית הלימודים. אנו רוצים

להגיע ל-12 שנות לימוד לכל. אנו רוצים שאחוז המצליחים לעבור את בחינות הבגרות

יוכפל.

היו"ר א' בורג;

אנו לא מקיימים ערגה דיון כללי על תפיסת יום חינוך ארוך, אלא דיון עניני

בהקצאת שעות למוד נוספות.

י' צמח;

אנו דורשים שיום לימודים ארוך יונהג באופן מיידי, כי לא נוכל להשיב לתלמידים

בעתיד את מה שהם מפסידים היום.

אי יחזקאל;

אסור שהמאבק יהיה של שרת החינוך והתרבות בלבד. תפקידנו לשנות את סדר

העדיפויות הלאומי, בעיקר במערכת החינוך.

אני רוצה להציג כמה שאלות למנכ"ל משרד החינוך; מדובר בחומר שהי נחת לפנינו על

350 שעות במיגזר החרדי. למה הכוונה? בסעיף 9 מדובר על רזרווה של 100 שעות. האם

בעבר או בהווה קיימת קופת שעות הנתונה לשיקולו של יושר, ומהי הרזרווה הזו.

י' בא-גד;

מה ניתן לעשות כדי לשלב את פעילות המתנ"סים והמועדונים למסגרת יום למודים

ארוך?

כל העמים האחרים אינם נקראים "עם הספר", ולמרות זאת נהוג אצלם יום למודים

ארוך. העם היהודי הנקרא "עם הספר", מסיים את יום הלמודים בשעה 12.00 בצהריים. אני

רוצה להעלות מחשבה; שיום הלמודים הארוך יתחיל בשעה 9.00 ויסתיים בשעה 4.00או

5.00 . וזאת גם כדי לחסוך בתקציבים וגם כדי להקל על בעיות התחבורה. אני מציע

שוועדה ונבדוק אפשרות כזו, תוך תנאי מפורש; ששרת ביה"ס יפתח את שערי ביה"ס כבר

בשעה 7.30. שהספרייה גם היא תיפתח בשעה מוקדמת, כדי שההורים יוכלו להביא את

ילדיהם לביה"ס גם בשעה מוקדמת יותר.



בחינוך הממלכתי-דתי ובחינוך החרדי מתפללים שחרית, תפילה האורכת 45 דקות.

הדבר מחייב אותם להתחיל את יום הלמודים כבר בשעה 7.00. אני מציע שהוועדה תבדוק את

האפשרות להתחיל את יום הלמודים בשעה 9.00, גם מתוך התחשבות בתלמידים אלה.

היו"ר א' בורג;

אני מבקש להסב את תשומת-לבך להמלצות ועדת ההגוי בדבר שעות פתיחת למודים

גמישות, בין 7.30 ל-9.30. כאשר נצליח להשיג למערכת החנוך את כל 250 אלף השעות, מן

הסתם נגיע גם לכך. איני חושב שמה שאנו צריכים לדון בו עתה הוא השנוי המיבני.

די איציק;

ב-1 בספטמבר תיפתח שנת הלמודים. אני מניחה שתהיינה בעיות ארגוניות, תהיינה

בעיות עם ארגוני המורים ושכר המורים. אם יוסיפו שעות למערכת, מישהו יצטרך לשלם

עבור שעות נוספות למורים. אני מניחה שהבאתם זאת בחשבון כאשר התייחסות לתוספת של

100 אלף שעות.

במקומות בהם הונהג יום למודים ארוך, ניתן חופש פעולה

למנהלים, אך לא תמיד נעשה בשעות אלו שימוש נכון בגלל אילוצים שונים. אני רוצה

לדעת מיהם האנשים שיתנו את השעות הנוספות האלו, האם מותר יהיה לקחת גם אנשים מחוץ

למערכת? אני מוטרדת מאד מהשעות הפרופסיונליות שהמשרד חייב לתת למורים. איני חושבת

שיש לנו אפשרות להפוך את השעות האלו לשעות שמר-טף.

ראש-הממשלה הודיע חד-משמעית שעוד בשנה זו הוא מתכוון להאריך את שנת הלמודים.

את ההחלטה היכן וכמה הוא הותיר לשרה, ואני סבורה שאנו יכולים להוות גורם מסייע.

חשוב לי מאד מה מתכוונים לעשות עם השעות האלו.

היו"ר אי בורג;

המיתווה היה 60% להעלאת רמת הלמודים ו-40% להעשרה. השאלה שאנו צריכים לשאול

היא האם עמדתם במיתווה.

ו' צאדק;

אני מצטרף לדדבריו של חה"כ אבי יחזקאל אשר אמר כי אנו צריכים להחזיר את העטרה

ליושנה. אני רוצה לשאול את המנכ"ל, האם כאשר מקצים את שעות הלימודים האלו מביאים

בחשבון את הצורך להקטין את הפער ההסטורי בין המיגזר הערבי למי גזר היהודי. הצמצום

במיגזר הערבי היה הרבה יותר דרסטי מאשר במיגזר היהודי.

היו"ר אי בורג;

מבלי לומר אף מילה טובה על המצב הנורא במיגזר הערבי, דווקא במיגזר הזה היקף

יוח"א גדול מאשר בכל מי גזר אחר.

שי יהלום;

בעקבות הדברים שנאמרו ביקשתי את רשות הדבור. אני מברך את משרד החנוך על מה

שנעשה ומקווה שפעם אחת נקבל חוק הסדרים אשר יצמצם פערים. אני רוצה להזכיר שכל

נושא יום למודים ארוך הועבר כחוק בשנת תש"נ, לאחר פעילות של שר החנוך הקודם.

הממשלה הקודמת היא זו שחוקקה, לצערי גם את הארכת המועדים בחוק ההסדרים. אני מקווה

שהממשלה הזו תעשה הכל כדי לצמצם מועדים וליישם את החוק במלואו.

היו"ר א' בורג;

האם נוכל לקבל מכם פירוט כיצד מופעל יוחייא. האם ישנם אזורים מועדפים? האם

נקבע באלו אזורים מגיעות לתלמידים יותר שעות?



ז' אורלב;

המיגזר החרדי מהווה ממערכת החינוך. מדובר איפוא

ב-7 כפול 50, ומכאן נובע המספר 350. אשר לרזרווה: קיימת ועדה עליונה בראשות מר

בנימיו אמיר, סגן מנהל כללי, מנהל המינהל הפדגוגי ומנהל ועדת ההיגוי ליוה"א. אנו

שומרים רזרוות למהלך השנה, לאותם בתי-ספר שנכנסים למעגל הזכאות במהלך השנה. אם

מתברר שהיו נתונים שגויים ומתברר שבית-ספר מסוים היה צריך להכנס ולא נכנס, גם הוא

נהנה משעות אלו. לדברים אלה אין קשר לסל השר.

א' יחזקאל;

אם כך, לא קיים סל שר.

ז י אורלב;

הוקם במשרד החנוך סל הנקרא "סל שר", ואין לו קשר למה שאנו עוסקים בו היום.

באמצעות סל השר יכול היה השר להטביע את חותמו על חלוקת השעות.

אי יחזקאל;

אלו "קניידעלך"?

ז י אורלב;

איני מכיר את הבטוי "קניידעלך". אני יכול לומר שהחלטת שרת החנוך והתרבות היא

שהשר יעבור לניהולו של המינהל הפדגוגי המנהל את כל 1.9 מליון השעות, ומרביתו של

הסל יהיה תפקודי-פונקציונלי, ובקשות יהודיות תועברנה למחוזות אשר ימליצו כיצד

להיענות לבקשות.

אשר ל-100 אלף השעות, נציגי אגף התקציבים אשר היו אתנו בפגישה עם שר האוצר,

יודעים היטב את לוח הזמנים של מערכת החנוך. הם יודעים כי אם התשובה תינתן לנו רק

ב-30 באוגוסט, נוכל אולי לתלות אותה על הקיר. בתאריך זה כל עתודת כח-האדם של משרד

החנוך כבר תמצא את מקומה בתוך המערכת או מחוץ לה. חופשת הפיקוח במשרד החנוך

והתרבות מסתיימת ב-10 באוגוסט.פירוש הדבר שעד ה-18 באוגוסט אנו חייבים לקבל אישור

לשעות אלו. אם הוא יתקבל על לתאריך זה, יש עדיין סכוי טוב שנוכל לעשות בשעות אלו

שימוש מושכל. אם לא נשמור על לוח הזמנים, לא נוכל לעשות בשעות שימוש רציני.

אשר לתכנים, אני מציע לאפשר לגבי רוחמה קציר, מנהלת האגף לחנוך יסודי,

להתיייוס לנושא. היא המומחית הגדולה של משרד החנוך לנושא יום הלמודים הארוך. אשר

למיגזר הערבי, התכנית ליום למודים ארוך מייצגת את הגישה החדשה. 20% מהשעות האלו

תופנינה למיגזר הערבי. עוד 10 אלפים שעות תוקדשנה לתיקון לקויים במיגזר הערבי,

אותן חשף דו"ח מבקרת המדינה. הדו"ח מדבר על חסר של 40 אלף שעות במי גזר הערבי,

ו-10 אלפים שעות אלו באו לתקן חלק מהפער. זוהי "אפלייה מתקנת".

הפריסה היא פריסה על-פי קריטריונים. למעט ירושלים בה קיימת פריסה מיוחדת של

טעוני טיפוח שאינם מוגדרים על-פי קריטריונים אלה, כל מדינת ישראל מחולקת על-פי

קריטריונים שוויוניים. נעביר אליכם את הנתונים על-פי ישובים ומחוזות ובתי-הספר

הכלולים במסגררנם.

בי אמיר;

נעביר אליכם את הטבלה המסודרת של הנתונים. הקו המנחה בקביעת הקריטריונים היה

לינת שעות במקומות בהם נזקקים להן. התחלנו בערי הפיתוח והמשכנו בבתי-ספר בהם יש

35% טעוני טיפוח, תחילה רק בשכונות הרווחה והשיקום ואחר-כך גם בשכונות שאינן

נכנסות להגדרה זו. לאחר מכן הכנסנו למסגרת זו בתי-ספר בהם 30% מהתלמידים הם

עולים, ובשלב מאוחר יותר הוספנו גם בתי-ספר שבהם 20% מהתלמידים הם עולים. במיגזר

הערבי פעלנו על-פי מדד סוציו-אקונומי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הכוונה היא



לתת את השירותים האלה קודם כל לאלה שאינם יכולים להשיגם בכוחות עצמם.

ר' קציר;

תכנית יוח"א הונהגה לראשונה בשנת 1990 בירוחם, הצור, אופקים ושתי שכונות

בירושלים - נווה-יעקב ופסגת-זאב, בשני ישובים ערביים - שעאב ועוספייה ובמספר

שכונות בתל-אביב. על-פי הוראות המנכייל 60% מן השעות תוקדשנה לתגבור למודים בעיקר

במקצועות היסוד כמו הבנת הנקראת אנגלית ומתמטיקה. פורטו התכנים ותוצא חומר לימודי

מתאים 40% הנותרים הוקצו לתכניות העשרה. כאן שיתפנו את אגף העתיקות, את

המוזיאונים ואת התיאטרון לילדים ולנוער. מוסדות אחרים בתוך המשרד ומחוצה לו שיתפו

פעולה. ניתנו הנחיות מפורטות לבתי-הספר לפיהן הם יכולים להתאפיין על-פי רצון

ההורים, המורים והתלמידים. בית-ספר יכול להיות להיות בעל מגמה תקשורתית, אמנותית

או מדעית, ולהקדיש 40% מהשעות הנוספות למטרה זו. ב-740 מוסדות חינוך נשמר הירוס

הזה של 60%-40%.

לצורך משוב, ערכנו ב-1990 מבחן משווה והיינו מרוצים מתוצאותיו.

תוך שנה ראיתם שינוי בתוצאות?

ר' קציר;

תוך שנה וחצי.

היו"ר א בורג;

בבתי-ספר בהם מופעל יוח"א השיפור גדול יותר מאשר בבתי-ספר בהם לא מופעל

יוח"א?

ר' קציר;

אין לנו נתונים על כל 740 בתי-הספר. אני מדברת על 40 בתי-ספר בהם ערכנו מבחן

מינימום לפני הפעלת התכנית. ב-40 בתי-ספר אלה בשנת תשנ"א הושגו תוצאות טובות

יותר. אני מתייחסת לאותם בתי-ספר שנהנו מ-60% שעות תגבור.

די איציק;

בירושלים השוואה בין שנה זו לשנים קודמות אינה מצביעה על שיפור.

היו"ר א' בורג;

אבקש לקבל גם נתונים על אותם 40 בתי-ספר והמבחן המשווה שנערך בהם.

די איציק;

בכל מפעל בו יש שעות לחץ וימי לחץ, אין יוצאים לחופשה. במערכת החינוך דווקא

חודשי החופש הגדול הם חודשי לחץ בהם צריך לשבץ את המורים, ודווקא אז

המפקחים יוצאים לחופשה.

היו"ר א' בורג;

לא זה הזמן לדון בכך. כאשר נעסוק בכל המערכת, נעסוק גם בנושא זה. עוך נעסוק

בשאלה כיצד מערכת החנוך מתכוננת להתחלת שנת הלמודים. מה המפקחים לוקחים ומה הם

נותנים.



ו' צאדק;

רציתי לשאול את המנכ"ל מה דינן של ההתנחלויות בנושא הקצאת משאבים. כוונתי

ליישובים מעבר לקו הירוק.

rי אורלב;

מערכת החינוך אינה מכירה את ההבחנות. היא מקצה משאבים על-פי קריטריונים.

היו"ר א' בורג;

אם אני מבין אל נכון את שאלתו של חה"כ צאדק, הוא התכוון לשאול האם במערכות

החנוך הנמצאות ביישובים שבתחומי יהודה, שומרון וחבל עזה יש יום למודים ארוך?

ז י אורלב;

מי שנכנס לקריטריונים מקבל. אין קריטריון מיוחד ליו"ש.

שי יהלום;

אין שם מה שקיים בחנוך החרדי?

ז י אורלב;

אין.

היו"ר א' בורג;

אני רוצה שנסכם את הישיבה באופן פורמלי; אנו מבקשים ממשרד החנוך את הנתונים

על המחוזות, הערים ובתי-הספר. אנו מבקשים את הדו"ח המשווה ואת דו"ח הביקורת

שהזכירה גבי קציר.

הממשלה מבקשת מן הוועדה לאשר את תוספת 5000 השעות. אני מציע לוועדה לאשר את

התוספת. מי בעד אישור השעות על-פי התכנית שהוגשה לוועדה?

(פה-אחד בעד)

התוספת מאושרת. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 14.30)