הכנסת השלוש-עשרה
מושב ראשון
נוסח לא מתוקן
פרוטוקול מס' 5
מישיבת ועדת החינוך והתרבות
יום שני, ד' באב התשנ"ב (3 באוגוסט 1992), שעה 13:30
(ישיבה פתוחה לתקשורת)
נכחו ;
חברי הוועדה;
א' בורג - היו"ר
אי הירשזון
שי יהלום
אי יחזקאל
לי ליבנת
אי קהלני
12 מוזמנים;
מ' רפאלי - יועצת השרה לענייני תקשורת
ר' נעמו - סגנית יועץ השרה
מי ינון - יו"ר רשות השירור
א' מקל - מנכ"ל רשות השידור
שי קור - מישנה למנכ"ל
נ' כהן - יועץ משפטי
י י בראל - מנהל הטלויזיה בעברית
י' ביניה - מנהל הטלויזיה בערבית
אי סחייק - מנהל הרדיו בערבית
א' נדב - מנהל קול-ישראל
כי ישראלי - דוברת ומנהלת לשכת מנהל הרדיו
אי כהן - דוברת רשות השידור
י' לורברבוים - מנכייל הטלויזיה החינוכית
מי פרידמן - יו"ר ועד העתונאים
ג י לוץ - חברת ועד
י' פלר - יו"ר ועד העתונאים של הרדיו
צי בריידמן - ועד העתונאים
מי לימור - מנכ"ל הערוץ השני
מזכיר/ת הוועדה;
י י גידלי
קצרנית;
ת' בהירי
סדר-היום;
האם רשות השידור היא ממלכתית עצמאית או זרוע פוליטית של הממשלה?
האם רשות השידור היא ממלכתית עצמאית או זרוע פוליטית של הממשלה?
היו"ר אי בורג;
אני פותח את הישיבה השניה של הוועדה להיום. אני מתנצל בפני המוזמנים על כי
מפאת סיום עבודתה של הכנסת וצאתה לפגרת הקייץ, תהיה זו ישיבה בה חברי הוועדה
יכנסו וייצאו. ישיבה זו היא בוודאי חלק ממנדט הוועדה הזו - התקשורת הממלכתית
במדינת ישראל.
במהלך שנות העבודה של הוועדה בקדנציה הזו נתמקד בשלושה נושאים עיקריים
ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 03/08/1992
האם רשות השידור היא ממלכתית עצמאית או זרוע פוליטית של הממשלה
פרוטוקול
הנוגעים לתקשורת בישראל
א. מערכת הקשרים - שאינה פתורה ואינה מסודרת לדעתי -
בין הזרוע הממלכתית למערכת הפוליטית בישראל. זהו הנושא שלשמו התכנסנו היום;
ב.מיפוי כללי של התקשורת האלקטרונית הממלכתית והלא ממלכתית בישראל (ויש דבר כזה,
לפחות בתחום הרדיו). אין לנו שום יומרה ושום רצון להכנס לרמה המנהלת של התקשורת
הממלכתית. אנו רוצים לדעת מה קורה. תפקידה של הוועדה הוא ביקורת ובקרה ואת זאת
נעשה; ג. נושא החקיקה ונושאים הקשורים להפעלה ותפעול.
הכנו לחברי הוועדה קובץ מאד לא מחייב של קטעי עתונות על רשות השידור. זהו
לקט מן החודשים האחרונים, שאין בו משום הבעת דעה. לא אביע דעתי על הנושא האמור
בשלב זה אלא בסוף הדיון.
אבקש ממנכ"ל רשות השידור להתייחס לנושא בו אנו דנים: מערכת היחסים בין רשות
השידור לבין המערכת הפוליטית. באמצעי התקשורת התפרסמו ראיונות באמצעי התקשורת
השונים, אחד מהם עם יוסף בראל. הראיונות האלה מתווים מערכת יחסים מאד-מאד לא
מסודרת בין הדרג הפוליטי לרשות השידור. הדרג הפוליטי יכולים להיות משרדי ממשלה,
ובמקרים רבים לשכת ראש-הממשלה או משרד ראש-הממשלה. מן הראיונות האלה עולה מעורבות
מעשית בהליך קבלת החלטות תקשורתי, בהליך חדשותי-עתונאי אובייקטיבי. מעורבות
פוליטית כמעט ברמה של צנזורה פוליטית. לא אהבתי זאת כאשר היינו באופוזיציה, ואני
חושש שאותן טעויות של אובדן פרופורציה נעשות גם עכשיו.
אני רוצה לשמוע כיצד עובד המנגנון הנקרא בשפת לעז "שוחד מסך". האם יש או אין
דבר כזה? יש או אין "שוחד מקרופון"? יש או אין מעורבות של אנשים פוליטיים בקבלת
החלטות מקצועיות? אם כן, כיצד הדבר נעשה?
א' מקל
¶
זוהי ישיבה ראשונה שלנו עם הוועדה בהרכב זה. אם יורשה לי להעיז ולהשיא עצה
לחברי הוועדה, עצתי תהיה כי תתעלמו עד כמה שאפשר מקטעי העתונות על רשות השידור,
ותקבעו את דעתכם על סמך מה שאתם שומעים ברדיו ורואים בטלוויזיה. איני צריך לספר
לכם, כאנשי צבור, כי לעתונות יש נטיה לנפח דברים, לעשות פיל מזבוב, לכתוב על
דברים שספק אם הם קיימים. אנו יושבים בבני ן זכוכית, אצלנו אין סודות. אם כרע: אחד
אומר לשני
¶
אתה חמור (מה שקורה בכל מקום עבודה עשרים פעם ביום), הדבר זוכה
לכותרות בעתונות, משום אלה אנשים מפורסמים. יש לנו כמעט 800 כתבים ועתונאים ברשות
השידור, וכמעט כולם מפורסמים.
אתם צריכים להתרשם מכך שרשות השידור הממלכתית משדרת כל יום שמונה וחצי שעות
טלוויזיה בעברית וערבית, מיגוון של תכניות, וממלאת את תפקידה על הצד הטוב ביותר
בתחום החדשות והאקטואליה. עושה עבודה לא רעה בדרך כלל גם בתחומים אחרים, מבידור
ועד ספורט. אתם צריכים להתרשם מכך שהרדיו משדר היום בשמונה רשתות, המשקפות מיגוון
רחב ביותר של תחומי שידור, כולל רשת מלאה בערבית, רשת אחרת המשדרת לחו"ל, רשת
ברוסית ורשת באמהרית. חישבו מה היה גורלנו אילמלא יכולנו לפתוח בכל שעה את הרדיו
ולשמוע מהדורת חדשות, מה היה גורלנו בלי "מבט" בטלוויזיה. כולנו מבקרים לפעמים
במדינות הים, וגם בהשוואה אליהן אין לנו במה להתבייש. אין פירוש הדבר שאין לקויים
ופתגמים ואין מה לשפר, אבל כדאי לזכור גם את זה.
אנו צריכים לעסוק בנושאים העקרוניים והחשובים, לדוגמה כיצד קרה שכאשר הקימו
במדינת ישראל את ערוצי הכבלים ואת הערוץ השני (שעל הקמתם אנו מברכים), דווקא את
הטלוויזיה הממלכתית השאירו עם שבע או שמונה שעות שידור ביום.
היו"ר אי בורג;
נקיים על כך ישיבה נפרדת.
אי מקל;
כיצד קרה ששום ועדת מומהים בישראל לא נתנה דעתה לשאלה, כיצד צריך להיראות שדה
התקשורת האלקטרוני במדינת ישראל. אם היה שר או הבר-כנסת פעלתן, משהו זז. הכל היה
מקרי, מעולם לא היתה חשיבה כללית. כך הגענו למצב שבו הרשות הממלכתית האמורה לייצג
את האינטרסים של המדינה, פועלת במסגרת שמונה שעות שידור בלבד. אלו הבעיות
העקרוניות ואם תתייחסו אליהן, תתרמו תרומה רושובה.
אני רוצה לומר עוד כמה מילות שבה לרשות השידור; זהו גוף שאינו לוקה אף גרוש
מאוצר המדינה. מאז 1985 לא לקהנו כסף מאוצר המדינה. ההפד הוא הנכון: הפקיעו
מאתנו 150 מליון שקלים, מתוכם שילמנו 100 מליון, עד שהכסף אזל. אנו חיים מאגרת
הטלוויזיה, 200-300 ש"ה מכל אזרה, ומכך אנו היים. השנה היו לנו קשיים נוספים;
לא מונה ועד מנהל במשך שנה שלמה, לא היה תקציב במשך זמן רב ולא יכולנו לגבות
אגרה במשך המישה הודשים, ואף-על-פי-כן המשכנו לשלם משכורות ולתפקד בלי בעיה. אלה
הישגים לא מבוטלים.
מי לא זוכר את תרומתנו בתקופת מלחמת המפרץ. אלמלא היה רדיו בחדר האטום, איני
יודע מה היה קורה. זו היוגה המלחמה הראשונה בתולדות המלחמות, שהרדיו ולא הצבא לחם
אורגה. אפשר אולי להכניס את המשפט למרכאות, אך המצב היה בערך כך.
אם לזכור את כל הדברים האלה, נדע שאסור לשפוך את התינוק עם המים. צריך לזכור
את חשיבות השידור הממלכתי בישראל, את תרומתו הסגולית. יש לנו את העתונאים הטובים
ביותר בארץ. אנו הגורם הרושוב ביותר בתחום החדשות. אנו ללא ספק הגורם המשפיע ביותר
בתחום החדשות. מחדורות החדשות והיומנים הם מקור המידע מספר אחד של הצבור בישראל,
וללא ספק מקור המידע האמין ביותר. האדם הממוצע מאמין למה שהוא שומע ברדיו ורואה
בטלוויזיה - ובצדק.
מצאתי לנכון לומר את הדברים האלה בישיבתנו הראשונה עם הוועדה, כי לעתים יש
לנו נטיה לעסוק במה אמר מישהו ולא במהויות.
אשר לשאלת היו"ר לגבי הזיקה בין הפוליטיקאים והפוליטיקה לבין רשות השידור,
כאן יש מספר זירות שצריך להזכיר; ראשית, חוק רשות השידור יוצר זיקה בין
הפוליטיקה, בין הפוליטיקאים לבין רשות השידור. החוק קובע שהממשלה תמנה שורה ארוכה
של גורמים שתהיה להם אחר-כך השפעה על הרשות. גורמים אלה הם יו"ר רשות השידור,
המליאה, הוועד המנהל והמנכ"ל. מאחר וכל אלה מתמנים על-ידי הממשלה, יש להניל שיש
להם זיקה כזו או אחרת לממשלה, אחרת לא היו מדגמנים. מטבע הדברים, על-פי החוק עצמו,
גורמים אלה הם בעלי סמכות והשפעה. הוועד המנהל ממונה על-ידי הממשלה, ועל-פי ההוק
סמכותו המלאה היא לדון בכל עניני הרשות. זהו גוף שיש לו זיקה פוליטית, והוא יכול
לעסוק בכל עניני הרשות. איני אומר זאת לגנאי, איני טוען שאני מתנגד לכך. זהו המצב
גם באנגליה ובעוד עשרות מדינות מתוקנות. אני מתאר מצב נתון. אנו צריכים להבין כי
קיים קשר בין פוליטיקאים וגופים צבוריים לבין רשות השידור.
מעבר לכך ישנה שורה של נוהגים רשמיים ומקובלים ברשות השידור, שגם לגביהם
קיימת זיקה פוליטית. כך הדבר למשל לגבי תחום המכרזים. זהו תהום מרכזי מאד , כי
על-פיו נקבעים כל המנהלים. בוועדת המכרזים יושבים על-פי הנוהל שניים מחברי הוועד
המנהל, שהם אנשי צבור בעלי זיקה פוליטית...
היו"ר אי בורג;
אני רוצה להקל עליך: את החוק אני יכול לקרוא ולהבין לבדי. בתקופה בה אתה
משמש באחראי מטעם הממלבה על רשות השידור, האם הגיעו אליך תלונות מכתבים או
מעורבים, ממישהו ממנהלי המדיה, תלונות על מעורבות של אנשים פוליטיים (חברי כנסת,
מנהלי משרדים ממשלתיים, שרים וכו') אשר שאלו מדוע שידרתם כך או אחרת? הם שמעת כי
איימו על כרנב או עורך כי פרנסתו תיפגע, כתוצאה מכתבה או מדווה מסוים? אדם היושב
ב "BOARD" - מטעם גוף פוליטי, אין מעורבותו דומה למעורבות של פוליטיקאי הפונה אל
כתב ואומר לו לשדר כך או אחרת. ישנה מעורבות לגיטימית ומעורבות שאינה לגיטימית.
א' מקל
¶
איומים לא היו ולא ידוע לי על שום איומים. ר?שאלה היא האם פוליטיקאים או אנשי
צבור פונים אל אנשים בתוך רשות השידור על מנת להשיג ראיון או כדי להשפיע. התשובה
לשאלה זו חיובית. יש פניות כאלה אלי, ליו"ר, לחברי הוועד המנהל ולמנהלי הרדיו
והטלוויזיה, ועל-פי מיטב ידיעתי ישנן פניות כאלו גם אל כתבים ועורכים. אך זה אינו
אומר שהפניות אינן לגיטימיות. זוהי הדרך של איש צבור להביא לידיעתו של כתב כי הוא
רוצה להתראיין.
היו"ר אי בורג;
מר בראל, צוטטת בראיון לעתון ירושלמי בו תארת סוגים של מעורבות. הרכילות אינה
מענינת אותי, כלומר מי אמר ומדוע, אך מה שמעניין אותי הוא לדעת כיצד דברים נעשים.
אתה מדבר על צעקות, טריקת טלפונים, פניות מלשכות, אתה מזכיר פתקים שיש בהם איום
של ממש, למשל
¶
"ראשך על הכוונת". האם דברים כאלה הם לגיטימיים? מדובר ברשות
ממלכתית ולא בחצר פוליטית, ולכן חשוב לדעת כיצד הדברים נעשים.
י' בראל
¶
אני רוצה להכניס את הדברים לפרספקטיבה הנכונה: הראיון ניתן בזמן סמוך למערכת
הבחירות. באותו זמן התפרסם באחד העתונים כי אני פורש. ראיתי בפרסום זה נסיון
להמשיך ולאיים על המשך תפקודי בתוך רשות השידור. מה שאמרתי נאמר בהשפעת אותם
דברים.
י' בראל
¶
כן. בינתיים הפצעים הגלידו.
עמדתי בראש מערכות שונות של הרדיו והטלוויזיה, אשר עסקו בכסוי מערכות בחירות
במשך למעלה משלושים שנים. תקופת הבחירות האחרונות האחרונה היתה מלווה בלחצים
ובאלימות מילולית יותר מכל תקופת בחירות קודמת. לא זכורה לי אף פעם בה מישהו דרש
לפטר מן הרדיו או מן הטלוויזיה את אחד העובדים, כתוצאה משילובו או אי שילובו של
אמן בתכנית. זוהי דוגמה המבליטה את מה שקרה הפעם.
הדיונים בוועדת הבחירות לוו לעיתים קרובות בסגנון מאד-מאד לא נוח, אם לא לומר
פוגע. היו גם פתקים שלא הוסיפו נחת לאדם החושב שהוא ממלא את תפקידו נאמנה ומבקש
להיות הוגן כלפי כל הצדדים המעורבים במערכת הבחירות, אדם המנסה לתפקד כאיש מקצוע
בטלוויזיה ממלכתית. לא זכור לי שהצבעתי על כתובת מוגדרת, העליתי את הענין העקרוני
מתוך תקווה שבעתיד יתחשבו יותר באנשי רשות השידור ויידעו כי הם צריכים למלא את
תפקידם, גם אם מה שהם מדווחים אינו נוח לאיש זה או אחר.
C
יחסי גומלין בין פוליטיקאים לבין אנשי רשות השידור קיימים כל הזמן.
קשה לי לוזאר שכתב היושב בכנסת אינו מקבל פניות מחברי-כנסת המבקשים ממנו לכסות
נושא מסוים. הפניות מגיעות אל כל הדרגים, אלה שמעלי ועלה שמחתי. לעיתים לוו
פניות אלו במשהו שהשתמע ממנו איום מסוים, אני לא רואה בכך שוחד. היה לפי שלוש
שנים מקרה שהגיע למשטרה ולבית-המשפט. היו מקרים של אנשים שקיבלו טובת הנאה חומרית
בתמורה על העלאת נושא מסוים על המסך. פרט לכך לא ידוע לי על מקרים של שוחד. אם
בסוף חודש אוגוסט תופיע שרת החנוך הממונה על ביצוע חוק השידור בתכנית "מוקד",
לקראת פתיחת שנת הלמודים, קשה לי לתאר שמישהו יראה בכך שוחד. או אם שר האוצר
יופיע במהדורת חדשות, איש לא יראה בכך נסיון להגדיל את הכנסות רשות השידור.
היו מקרים, כמו תכנית "כלבוטק" לפני שבע או שמונה שנים, ומקרה נוסף לפני שלוש
שנים, והם הגיעו לטיפול המשטרה ולידיעת מבקר המדינה. קשה להטיל דופי בתפקודם של
כל העתונאים של רשות השידור או לחשוד כי מאחורי כתבה זו או אחרת מסתתרת כוונה
לקבלת טובת הנאה חומרית או אחרת.
איני מעונין להתייחס לשמות, בכל הנוגע לראיון שפורסם בעתונות. לא הייתי רוצה
להוציא פתקים. אנו כבר רחוקים מתקופת הבחירות ואני מקווה כי עד לבחירות הבאות,
יובן טוב יותר תפקידו של העתונאי ברשות השידור. אני מקווה כי יובן שהוא חייב
לדווח, גם אם הדיווח לא נוח למישהו.
א' יחזקאל;
אני מבקש להתייחס למספר נקודות: עצם העובדה שאתם כפופים לוועד המנהל שהוא גוף
פוליטי, שוללת אפשרות של נתק. השאלה היא מה הגבול הדק שבו איש כאנשי מקצוע חשים
את תנודות הרוח של הוועד המנהל או של המליאה שהם גופים פוליטיים. כמי שצופה במה
שקורה בשנים האחרונות, הרגשתי היא שעובדי רשות השידור נתונים ללחצים שאינם נובעים
רק משיקולים מקצועיים. אני מכיר לא מעט עובדים ברשות השידור שבגלל שתלו ש השכר
שלהם כה נמוך, שוודאי אינו מכסה את השקעתם המקצועית. היו שנים בהן היה מאה מליון
שקל עודפים בקופה, ולמרות זאת נאלצו לחפש את עתידם בחוץ, וזאת לאיור שרכשו את
מיומנותם ושמם בתוך הרשות. זוהי בעיה שנצטרך להתייחס אליה. רק אתמול קראתי שמי
שמוגדר כ"מר טלוויזיה" הודיע כי הוא מסיים את תפקידו ברשות.
אין לי ספק שמקצועיות וחוסר תלות פוליטית קשורים גם בשכר. אני מכיר אנשי רשות
שידור העושים "חלטורות", כמו הנחיית תכניות סוף-שבוע וערבי ראיונות. זה דבר חוקי
ונכון, אך אין לי ספק שזה מגביר את החיכוך בין הפוליטיקאים לבין העתונאים.
נכון שאתם יושבים בבנין של זכוכית, אך מבנין הזכוכית הזה יוצא חומר גלם אל
העתונות הכתובה. אין דינו של מי שאומר "חמור" במקום עבודה אחר, כדינו של מי שאומר
זאת ברשות השידור. אם הדברים נאמרים, הם צריכים לצאת החוצה. אולי הדברים האלה
מעידים על-כך שחלק מהאנשים עוסקים בתפל ולא בעיקר. הלוואי ולימור ליבנת היושבת
היום באופוזיציה, לא תוכל לבוא אלי בעוד שנה ולטעון כנגדי את מה שאנו טענו בעבר.
מבחן ועדת החינוך ומבחן הממשלה יהיה, אם נאפשר לאנשי רשות השידור לנהל את הרשות
באופן מקצועי.
אני חושב שיו"ר הוועדה צריך לקבוע קוד של התנהגות. בנושא זה, אנשי המקצוע
צריכים לעמוד מול כל ממשלה ומול כל אופוזיציה. איני רוצה שנעמוד שוב במצב בו
עמדנו בעבר.
א' קתלני;
אתם חושבים שכל אחד יודע מה קורה אצלכם בפנים. מי שחי בבית-חולים חושב שכל
העולם בית-חולים.
ני כהן;
אנחנו לא בית-חולים ואפילו לא בית--הבראה. אנחנו גוף רגיל.
א' קהלני;
אני טוען שלא כולם יודעים נגרו קורה במוסד שלכם. התרשמותי ממה שקורה אצלכם היא
מראיית טלוויזיה והאזנה לחדשות. כאשר אני קורא עליכם בעתונים, אני מקבל כאב-בטן.
אם אתם יודעים שאתם יושבים בבית זכוכית, אתם צריכים להשתדל לא להוציא את הדברים
החוצה.
לי ליבנת;
אני רוצה להתייחס לדברים החמורים שנאמרו כאן, בעקבות הכתבה שהתפרסמה בעתון
ירושלמי. אני תושבת תל-אביב ולא הזדמן לי לקרוא את הכתבה.
י י בראל;
היא התפרסמה גם בתל-אביב.
לי ליבנת;
נאמרו כאן דברים חריפים מאד. כולנו עברנו דרך ארוכה מאז ימי בן-גוריון, כאשר
רשות השידור היתה מחלקה בתוך משרד ראש-הממשלה. אני חושבת שאף אחד אינו רוצה לחזור
לימים ההם, ואת הקו הזה הליכוד בוודאי לא הוביל. לבוא ולומר שמפעילים היום לחצים
על עתונאים וכתבים, אנו הרי מדברים על מערכת שכולנו מכירים אותה, בין כצופים ובין
כפוליטיקאים. איני מבינה מה קול הנהי ובכי התמרורים הזה. כל ילד בכיתה אי יודע
מדוע מונה אריה מקל לתפקיד מנכייל הרשות. אריה מקל היה מהעתונאים הצעירים המצליחים
ביותר, והוא מונה לתפקידו לא רק משום שהיה עתו נאי צעיר ומצליח, אלא גם בגין קשריו
הטובים מאד עם ראש-הממשלה, עם מנכ"ל משרד ראש-הממשלה, עם לשכת ראש-הממשלה.
אני חושבת שילדים רבים קראו עתונים ויודעים מדוע מונה יוסף בראל. אנו מכירים
את ההסטוריה.
י' בראל
¶
נבחרתי במרכז.
לי ליבנת;
אני חושבת שהעתונאים ברשות השידור הם אנשי מקצוע מן השורה הראשונה. לחלקם או
לרובם יש גם עמדות פוליטיות. ביום השבעת הממשלה פגשתי את אלימלך רם, מנהל חטיבת
החדשות שאמר לי ולאמי; טוב מאד מה שקרה לכם, חבל שלא קיבלתם עוד פחות מנדטים, אני
המאושר באדם עכשיו. לכל אחד יש את עמדותיו הפוליטיות. חזקה על כל עתונאי ועובד
רשות השידור, שהוא יודע לערוך הבחנה בין עמדותיו הפוליטיות לתפקידו המקצועי.
אני מעידה כצופה וכפוליטיקאית כי פעמים רבות היו טענות קשות לטלוויזיה על
סיקור לא הוגן ולא מאוזן. אני בטוחה שבחלק מהמקרים היה אכן סיקור בלתי מאוזן
ובלתי הוגן. אנו חיים במדינה מאד פוליטית שיש בה נושאים מאד רגישים, וטבעי שצד זה
או אחר חושבים שקיים לעיתים חוסר איזון. אך בין זה לבין דיבורים על איומים כנגד
עובדי הרשות ובכי תמרורים על-כך, קיים עדיין מרחק גדול. אם ליוסף בראל יש האשמות
מסוג זה, שיאמר דברים ברורים ולא כוללניים, ואני מוכנה שנתייחס לכך. אני מציעה
שלא ניגרר להאשמות כוללניות על חצי השנה האחרונה, על הממשלה הנוראה ועל אנשי
הליכוד הנוראיים שהיכו בפטישים על ראשיהם של אנשי רשות השידור. אני שומעת מאריה
מקל שלא כך הדבר, אני שומעת מיוסף בראל שכך הדבר. על-כך אנו יכולים לקיים דיון.
היו"ר אי בורג;
C
על-כך אנו דנים היום.
ל' ליבנת;
מה שנאמר כאן נאמר במונחים כלליים ולא אמינים בעיני. אם נאמרים דברים כאלה,
הם צריכים להיאמר עם כל הפרטים, כדי שנוכל לבדוק אותם.
א' הירשמזון;
אני מצטרף לדעתה של חה"כ לימור ליבנת, שאם קיימים איומים פוליטיים על אנשי
הרשות - מן הימין או מן השמאל - צריך לומר דברים מפורשים ולא לזרוק האשמות
כוללניות. אני לא מציע לגרור את הוועדה לווכוח מי אמר מה ברשות השידור. לא לשם-כך
קיימת הוועדה. הבעיה החשובה היום היא התמסחרות הטלוויזיה, וכיצד תוכל רשות השידור
לעמוד מולה. אני מציע שנקיים דיון על-כך. מתחוללים היום שינויים אדירים במפה
התקשורתית של מדינת ישראל, וזהו נושא המצריך דיון מעמיק בוועדה. אנו צריכים לדעת
כיצד ישפיע השינוי במפה התקשורתית על היינו בעתיד. אם נתמקד בכך, נעסוק בעיקר ולא
בתפל.
מי פרידמן;
קיימת כאן התחסדות מסוימת
¶
רשות השידור בתוקף הגדרתה בחוק אינה עצמאית.
תפקידה מוגדר בחוק בצורה הברורה ביותר. נאמר בו :"הרשות תבטיח כי בשידור יינתן
מקום לבטוי מתאים של השקפות ודעות שונות הרווחות בצבור ותשודר אנפורמציה מהימנה".
על ביצוע החוק מופקדים אנשים פוליטיים. התלות של רשות השידור בוועדת הכספים יכולה
להיות מוסברת כאן בדרכים שונות, אך היא קיימת. בתקופת ארידור אושר התקציב לרשות
מדי חודש בחודשו. במשך תקופה ארוכה הילכו אימים על עובדים, כי החודש לא תהיה
משכורת, כאשר בסופו של דבר הגיעה המשכורת. באווירה כזו צריך היה לסקר את שר
האוצר, את ועדת הכספים ואת משרד החנוך. תקציב רשות השידור הוא תקציב מורכב ביותר
ומדובר ביותר באמצעי התקשורת. חייבים למצוא דרך להבטיח כי התקציב לא יהיה תלוי
ביו"ר ועדה זו או אחרת או בשר האוצר, על מנת שהטלוויזיה תוכל לעמוד במשימותיה ולא
ייווצר מצב בו תקציב יאושר רק לחודש. הטלוויזיה אינה יכולה להיות מופעלת בלחיצת
כפתור. כדי לשדר תכנית, צריך לעבוד עליה במשך שבועות וחודשים.
י' פלר;
בענין המשכורות
¶
אין ספק שלו היינו מקבלים משכורות הגונות, כל התופעה של
חלטורות והקראת פרסומות לא היתה קיימת. אני חושב שזו תופעה מאד לא אתית, אך אנשים
נגררים לכך מחוסר ברירה. ההנהלה שלנו מודעת לכך ומאשרת זאת, כי היא יודעת שאנו
נמצאים במצב שאינו מאפשר לנו דרך אחרת. אילו היה ניתוק של עובדי הרשות מן
התקשי"ר, אילו יכולנו לקבל משכורות ארורות, התופעה הזו לא היתה קיימת. לאף אחד אין
ענין להנחות תצוגת אופנה או ערב במועצת-הפועלים ביבנה או בטירת-הכרמל.
היו"ר א' בורג
¶
בנושא זה נעסוק באחת הישיבות הבאות. אנו עוסקים היום בתחום מוגדר מאד. אני
רוצה להגדיר למר בראל מהו שוחד מסך: הוא יכול להיות מתואר כפי שתיארו מר פרידמן.
אתה תלוי בשר האוצר לצורך אישור תקציב הרשות. דוגמה אחרת: בא שר ואומר לך
כעתונאי, כי לא אתה אלא עתונאי אחר יראיין אותו. זה דבר שאסור שיקרה. אם ישנם
כתבים שלך אשר מנחים ועידות וכינוסים פוליטיים, זה פסול. מכיוון שדברים כאלה
קיימים, מי יתקע לידי שעתונאי כזה המקבל תשלום ממפלגתי, לא יקדם אותי אחר-כך על
המסך? כאן צריך להציב גבול חד-משמעי. אם הדבר לא היה קיים בעבר, הוא חייב להיות
קיים בעתיד.
א' יחזקאל
¶
הבעיה אינה העתונאים. אני חושב שרשות השידור הצלייה להצמיח עתונאים ברמה
מקצועית גבוהה באמת. בכל מקום עתונאים מקבלים שכר שי יאפשר להם לעמוד מול לחצים
שעלולים להיות מופעלים עליהם. השאלה היא מערכת העקרונות שצריכה לחול על רשות
השידור. רבוי הוועדים בסקטורים השונים גרם לכך שאולי צריך היום ליצור שחיקת שכר.
האם אינכם סבורים שהנהלת הרשות צריכה להגיש מכתב התפטרות לרשות המבצעת, כפי
שמקובל בסקטורים איורים? הבעיה היא שאתם צריכים כל הזמן להוכיח שאינכם מינויים
פוליטיים. אומרת לימור ליבנת - ובצדק - שאיננו צריכים להיתמם. הבעיה אינה הידע
המקצועי אלא הקשרים הטבעיים בין איש התקשורת לפוליטיקאי, והשאלה היא האם לא רצוי
שעם פתיחת תקופה חדשה יבוא המנכ"ל ויגיש מכתב: התפטרות לשר.
ג' לוץ;
אני חושבת שהוועדה תתרום רבות אם תפעל לשנוי החוק ומבנה רשות השידור. דברים
רבים יבואו על פתרונם, כולל ההיבטים המכוערים של הקשר בין הפוליטיקה
למערכת השידור. כפי שאמר משה פרידמן, רשות השידור אינה עצמאית ושטות להניח
שבתנאים האלה היא יכולה להיות עצמאית. אני רוצה להאיר על היבט קשה מאד לעובדים,
הנוגע ליחסים שבין הפוליטיקה לרשות. יש לי הרגשה שאין אח ודוגמה למצבם של עובדי
רשות השידור, המוצאים עצמם שנואי ההנהלה לכל אורך הדרך. התחושה המלווה אותי לכל
אורך הדרך היא שההנהלה מתעבת את עובדיה. בשום חברה ממשלתית לא קיים מצב בו מנכ"ל
ידבר נגד עובדיו. אני מוכנה גם להביא ציטטות.
א' מקל;
ציטטה שלי נגד העובדים לא תמצאי.
ג' לוץ;
לא דיברתי עליך אלא על קודמך בתפקיד ועל זה שקדם לו, גם בזמן שכיהנו ובוודאי
לאחר שעזבו את התפקיד. הם כתבו מאמרים הקרובים למאמרי שיטנה כנגד עובדי
הטלוויזיה. מאמרי ביקורת קשים וחמורים. יו"ר אחד עשה זאת בעודו משרת בתפקיד,
בעודו מקבל שכר מרשות השידור. גם הוועד המנהל לא חוסך מאתנו מילים. דיברנו על
התרת דמם של עובדים. היו אצלנו עובדים שנזקקו ללווי בטחוני. איני רוצה לתאר לכם
מה קורה בשוק מחנה-יהודה, כאשר צוות שלנו הולך לשם.
היי"ר אי בורג;
זה לא בא מההנהלה.
ג' לוץ;
זה בא. פוליטיקאים ואנשים בהנהלת רשות השידור אומרים דברים חמורים על עובדי
רשות השידור, ודברים אלה מגיעים גם אל הרחוב. כאשר קיים מתח, אנו מרגישים בסכנה
פיזית. אני יכולה לנסוע בשטחים בהרבה יותר מנוחה, אך נאלצתי לנסוע עם שומרי
ראש ורכב ממוגן בעמק המצלבה, ביום של ארועים בירושלים.
"האם נגד תקשורת עויינת", זו אינה המצאה של העם אלא של פוליטיקאים. כדאי
לשים-לב לקשר בין פוליטיקה לבין עתונאים. אני שומעת פעמים רבות את האמירה שיש
להעביר את העובדים לחוזים מיוחדים. יש בכך אולי משהו. גם מהתאטרון מעיפים אותם
ללא רחם כאשר הם מתעייפים. מצד שני, הקביעות נועדה להגן על עובדים מפני לחצים
פוליטיים. צריך לשחרר את כל המערכת מן הלחצים הפוליטיים, ואז אפשר יהיה להבטיח כי
הכנסת העובדים לא תהיה תלויה בהתנהגותם בעיני פוליטיקאים.
האם אתם רוצים שאומר לכם כיצד מפעילים שוחד מסך? זה כל-כך פשוט שחבל לדבר
על-כך.
היו"ר אי בורג;
איך?
ג' לוץ
¶
לא אומר איך עושים זאת אלא כיצד אפשר לעשות זאת. אם אני רוצה להיות
בתפקיד מסוים, ואני יודעת שהמערכת הפוליטית היא אשר קובעת את קיומי בתפקיד, יש
דרכים לעשות זאת. אפשר להביא אנשים לדיון על המסך. האם צריך דמיון פרוע כדי להבין
כיצד לעשות זאת? אני לא רוצה שיובן כי כך עושים זאת, אך כך אפשר לעשות זאת.
ל' ליבנת;
הייתי בטוהה עד עכשיו כי אנשי המקצוע ברשות השידור, הם אנשים אשר עושים עבודה
מקצועית. לא העליתי על דעתי שיכול להיות שמישהו יתן לפוליטיקאי שוהד מסך.
אנו מתיירוסים כל הזמן לטלוויזיה ולא לרדיו.
מ' פרידמן;
אני עצמי הוכיתי בשוק מהנה-יהודה, כאשר היה שם מקרה של דקירה.
לי ליבנת;
רציתי לשאול את מנהל הרדיו; יכול להיווצר רושם שהתופעות המתוארות כאן נכונות
גם לגבי הרדיו וגם לגבי הטלוויזיה. האם התופעות של איומים ולחצים קיימות רק לגבי
הטלוויזיה או גם לגבי הרדיו.
י' בא-גד;
יש לי חלום והוא, שכל כתבה שנויה במחלוקת תופק על-ידי שני צוותים, למשל
הארועים שלאחר הרצח האיום בבת-ים. צוות אחד שיהיה מוגדר שמאלני וצוות שני שיהיה
מוגדר כימני. אני חושב שזה היה יכול להיות תרגיל נפלא לשני הצדדים. לאחר הרצח
בבת-ים הדגישו את חמומי-המח שהתנכלו לערבים. שכחו שהיה כאן רצח אכזרי של ילדה
תמימה אשר חיכתה לאוטובוס. 90% דובר על חמומי-המח ו-10% על הילדה שנרצחה. אין
לשכוח כי 90% היה הרצח. וזה היה בזמן שלטון הימין. אני חושב שאין שום חשש להשפעה
של הימין על התקשורת. לדענו מיכה ינון לא החזיק בתקופת שלטונו את הענינים די חזק,
ולא היה בטוי מספיק לימין.
הזרתי מסיור בארה"ב. שם יש לי גל יהודי ברדיו. אם איני רוצה לשמוע בדיחות
גסות, אני יכול להקשיב לגל היהודי. שאלתי את מיכה ינון, מדוע לרשות השידור לא
יכול להיות גל יהודי. ערוץ 7 אינו ערוץ ממלכתי, ונאלצים לקיימו משום שאין גל
ממלכתי. מדוע יהודי דתי שנפשו נקעה מהפזמונים הלועזיים, לא יוכל להאזין לגל כזה?
כמה מאזינים ל"קול המוזיקה"? ישנם רבים הרוצים גל יהודי, אך אין הם מקבלים
אותו. הערוץ השני בטלוויזיה מתחשב גם בצבור הדתי, ויש לזכור כי חלק מהצבור הזה
עדיין רואה בטלוויזיה מכשיר טמא.
כדי שנוכל לעבוד ביחד אני מציע שנוי גישה, כדי שתוכלו ללכת לשוק מחנה-יהודה
מבלי להיות מותקפים. לא עוררו את התופעה מלמעלה. זהו סמפטום מסוים. לא ארביץ מכות
לכתב, אך אני מרגיש רע מאד עם סוג מסוים של כתבים. אם את זה נשנה, לא תהיינה
התופעות של שוק מחנה-יהודה, וההרגשה תהיה טובה יותר.
הצעתי לביצוע היא שכאשר מדובר בנושא השנוי במחלוקת, תכסינה אותו שתי קבוצות
של כתבים.
א' נדב;
עוד לפני שהשלטון הנוכחי מבין עד כמה שהוא יכול ליהנות ממנעמי רשות השידור,
זוהי ההזדמנות להכניס את השנויים הנדרשים, כדי ליצור מצב שבו רשות השידור תהיה
משוחררת מלהצים פוליטיים. זהו הזמן לקהת את חוק רשות השידור ולשנותו. נוסחה אחרת
יכולה להיות הפרטה, ונוסחה אחרת יכולה להיות זו הקיימת בהולנד: תחנה לימין ותחנה
לשמאל, ובא לציון גואל.
היו"ר א' בורג
¶
המוטיבציה לקיום הפגישה היא הפקת לקחים. אכן היו חילופי שלטון בישראל. למרות
שאני חבר בקואליציה, איני מקבל את הנורמות שהיו נהוגות, בטלוויזיה יותר מאשר
ברדיו. איני רוצה להכנס לווכוח עם לימור, מבחינה צבורי זה "פסה", כך אין
הטלוויזיה הממלכתית צריכה לעבוד. איני חושב שממשלת ישראל צריכה ערוץ תעמולה,
"מבט" אינו תשדיר שירות של ראש-הממשלה. התפקיד של עתונות ממלכתית הוא לבקר את
השלטון, יהיה השלטון אשר יהיה. תפקידה להשוף את מגרעותיו, להחטיף ו"להפליק" על
מנת לשפר. זו המשמעות של ביקורת תקשורתית, של חופש המידע ושל זכות הצבור לדעת.
אני מבין את הדברים שנאמרו כאן ברמיזה. כל אחד מאתנו מבין מי מופיע על המסך
ומתי. אני מתייחס גם לדבריו של מר בראל שנאמרו בעידנא דריתתא, שיש בהם חשיפה של
אמת, מכיוון שהעובדות לא הוכחשו. אני מתכוון גם לשיתוף פעולה בין אנשים פוליטיים
בתוך הרשות לבין הדרג הפוליטי, עד שאינך יודע מי מנהל את מי , מי מבקר את מי ומי
לטובת מי. מרגע שמונה אדם, הוא צריך לנהל את הגוף שהינו עומד בראשו. לפחות שלוש
פעמים נאמר כאן כי ההוק צריך להשתנות. אני מקווה כי הדברים שנאמרו על-ידי שרת
החנוך ועל-ידי שר התקשורת, דברים שנאמרו על-ידי חברי הוועדה ועל-ידי בהצעות-חוק
פרטיות - יבואו לידי מימוש. צריך לשנות את המבנה של רשות השידור. צריך לשנות את
חוק רשות השידור, ובראש וראשונה צריך להגדיר את החייץ שבין הדרג הפוליטי לבין
רשות השידור. כל אחד מבין שיש דברים שהם חציית גבול. בכל פעם שיעברו את הגבול,
הוועדה תפעיל את מעט הכה שיש לה כדי למנוע אותם.
י' בראל;
יש לי שתי הערות
¶
המנויים ברשות השידור הם על-פי מכרזים. בכל ועדת מכרזים
ישנו ייצוג פריטתי בין הכוחות השונים במוסדות הצבור, בין ימין ושמאל. ישנם גם
נציגי האגוד המקצועי, אחד מהאגודה בירושלים ואחד מהאגודה בתל-אביב. נדמה לי כי
הבחירה באמצעות ועדת המכרזים הוכיחה - ועל-כך עמדה גם מבקרת המדינה - כי שם לפחות
הפוליטיקה חדרה רק מעט מאד.
יכולים להיות לחצים, אך ישנם דברים מקובלים וישנם דברים שאינם מקובלים. לא
מקובל שבאמצעות מנהל הטלוויזיה תונחתנה הוראות לכתב, את מי לראיין ואת מי לא
לראיין. אי אפשר להנחית נושאים ומרואיי נים. הנוהל הוא שהאנשים העוסקים בנושא
בשטח, הם אשר מציעים נושאים אשר צריכים לקבל אישור. הדרגים שמעלינו יכולים לאשר
או לפסול , אך אינם יכולים להכריח את המערכת לשדר משהו. רק היום ביקשו אנשי אחד
המוסדות הנבחרים של הרשות לצפות בתכנית לפני שידור, ונאמר להם כי הדבר בלתי
אפשרי.
ש' יהלום
¶
אם אנו מדברים על אובייקטיביות ועל דמוקרטיה, מה יכול להיות יותר אובייקטיבי
מאשר להשאיר את המוסדות אשר מונו על-ידי השלטון הקודם. אני חושב שבתקופה זו אנו
צריכים לצפות לאוביקטיביות תקשורתית. צריך להבין שאם אתה בא אל מנהלי המדיה,
ואתה אומר להם שאתה עומד לשנות את החוק, יש בכך התערבות פוליטית חמורה ביותר. למה
אנחנו מצפים מהם? אם הם רוצים שלא ישנו את החוק, הם יתיישרו על-פי דרישות
השלטון. לכן אני מציע לאותם פוליטיקאים הרוצים לכאורה להביא לתקשורת אובייקטיבית,
להפסיק לדבר על שנוי החוק, כי בכך תהיה התערבות פוליטית חמורה ביותר.
האם אפשר לסכם כאן כי תוך תקופה מסויימת יקבע הוועד המנהל ועדה לקביעת כללי
אתיקה? אלה אינם דברים דפוזיים, וניתן לקבוע אותם.
ני כהן;
זה קיים.
שי יהלום
¶
אם קיים דבר כזה, אני מבקש לראותו, כדי שנדון על-כך. האם קיים שם סעיף האומר
שעתונאי אינו יכול להנחות כנס מפלגתי? אם קיים, כיצד בכל זאת עוברים על-כך?
א' מקל;
ברשות השידור הענינים האלה מוסדרים היטב. אין עוד כלי תקשורת הפועל על-פי
הכללים האלה, כפי שרשות השידור פועלת. אני אומר זאת באחריות מלאה, לאחר כמעט
שלושים שנה בתחום העתונאי. אנו פועלים על-פי מסמך נקדי הבנוי על-פי הדוגמה
הבריטית של הבי.בי.סי. הוא מגדיר את כל המותר ואסור.
שי יהלום;
האם אפשר לקבל העתק ממנו?
א' מקל;
בהחלט. השורה התחתונה היא מה שנאמר בחוק, שהרשות צריכה לשקף את מיגוון הדעות
הרווחות בצבור. מסמך נקדי מסביר כיצד במאזנים דעה עם דעה, וכיצד נוהגים בכל מקרה
ומקרה.
היו"ר א' בורג;
במהלך דיוני הוועדה נקיים דיון מיוחד על נושא האתיקה.
א' מקל;
בנוסף למסמך נקדי, ישנה שורה ארוכה של נוהלים. בנושא חלטורות - האם מותר
לעובד רשות השידור לעסוק בנושאים נוספים ואלו הן, בנושא זה ישנו נוהל שקבע הוועד
המנהל לפני כמה שנים; כל עובד רשות שרוצה לעסוק בעבודה נוספת, חייב לבקש אישור
באמצעות מנהליו, והנושא מגיע עד למנכ"ל עצמו. במקרים של ספק מתייעצים עם היועץ
המשפטי. כל מקרה נבהן לגופו. השורה התחתונה היא שיש למנוע נגוד אינטרסים.
היו"ר אי בורג;
אני מקווה שרוח הדברים היתה ברורה. הוועדה תהיה רגישה וערה לנושא בו עסקנו
היום. אני מבקש להבהיר כי זהו חלק ממכלול של נושאים שהוועדה תעסוק בהם, הנוגעים
לרשות השידור; מיפוי התקשורת האלקטרונית ומעקב שוטף אחרי מה שקורה ברשות -
כיוונים, התפתחות, תכניות, חקיקה יחסי עבודה וכו'. אני רוצה לבקש מעובדי הרשות,
לקבל דו"ה המתייחס לסקרי האזנה וצפייה. אני רוצה לדעת מי נשאל ומי סקר. אני מבקש
דו"ח על הפקות ומפיקים. אני רוצה לדעת האם כח האדם המקצועי בא לידי בטוי בהפקות
הרשות - בטלוויזיה וברדיו. אם הדברים טובים, נשבח.אם הם גרועים - נשאף לתקן.
אני מודה לכם. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 15:00
