הכנסת השלוש-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 4

מישיבה של ועדת החינוך והתרבות

יום שני. ד' אב התשנ"ב (3 באוגוסט 1992). שעה 00 ;09

אי בורג - היו"ר

אי אסעד

י' בא-גד

ע' דראושה

שי יהלום

אי יחזקאל

ו' חאג' יחיא

א' קהלני

מוזמנים!

שר התקשורת מי שחל

מ' רפאלי - יועצת השרה לענייני תקשורת, משרד החינוך והתרבות

ר' נעמן - סגנית היועץ לענייני תקשורת, משרד החינוך והתרבות

ג' בינשטוק - משרד האוצר

שי קלפנר - מנהל אגף הנדסה ורישוי, משרד התקשורת

מ' אהלי - היועץ המשפטי, משרד התקשורת

מ' סרבניק - מנהל האגף לטלוויזיה בכבלים, משרד התקשורת

מ' לימור - מנהל מינהלת ההקמה של הערוץ השני

ר' פאר - יועץ המנכ"ל להנדסה ומשדרים, ערוץ 2

מ' שפירו - עוזרת המנכ"ל, ערוץ 2

א' דורון - יו"ר המועצה לטלוויזיה בכבלים

יי לורברבוים - מנכ"ל הטלוויזיה החינוכית

י' גידלי

ת' שפנייר

פריסת השדרים של ערוץ 2 בארץ.



פריסת השדרים של ערוץ 2 בארע

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך והתרבות.

בשבוע שעבר דנה הוועדה בהארכת מועדים של הערוץ

השני בטלוויזיה, ובמסגרת הדיון הבטיחו לנו שר התקשורת ושר המשטרה שהשבוע תוצב

בפני הוועדה התוכנית לפריסת המשדרים של ערוץ. אך עודם כל נעבור על רשימת

הנוכחים - מר מיכה לימור, מנהל מינהלת ההקמה של הערוץ השני; מר מאיר סרבניק,

מנהל האגף לטלוויזיה בכבלים, משרד התקשורת; מר אברהם דורון, יו"ר המועצה

לטלוויזיה בכבלים; מר מנחם אהלי, היועץ המשפטי, משרד התקשורת; מר רון פאר,

יועץ המנכ"ל להנדסה ומשדרים, ערוץ 2; מר שמואל קלפנר, מנהל אגף הנדסה ורישוי,

משרד התקשורת; גב' מיכל שפירו, עוזרת למנכ"ל, ערוץ 2; מר יעקב לורברבוים,

מנכ"ל הטלוויזיה החינוכית; גב' מיכל רפאלי, יועצת שרת החינוך לענייני תקשורת;

גבי רינה נעמן, סגנית היועץ, משרד החינוך והתרבות. ובכן, מי יציג לנו את

הנושא? אין כאן אף אחד ממרכז השלטון המקומי?

עו"ד עוזי עצמון הוזמן, אך לא הגיע.

אני אציג את התוכנית. התוכנית המקורית של פריסת

המשדרים של הערוץ השני דיברה על מספר של כ-17

משדרים. כתוצאה מהקצאות תדרים סוכם שיהיה פתרון פתרון משולב - הפצה באמצעות

לווין ומשמונה תחנות משדרים בלבד. שמונה התחנות הללו תוכננו -

היו"ר אי בורג; לווין לא מסוגל לכסות את כל הארץ?

ר' פאר; לווין מסוגל לכסות את כל הארץ, אבל מבחינה כלכלית

המחיר למשק הלאומי הוא יותר גבוה. לכן הסיכום היה

בין שמונה לעשר תחנות שידור, כאשר מהתוכנית הקודמת שכיסתה כ-98% משטחה של

מדינת ישראל עברנו לכיסוי אוכלוסין, והקמת התחנות הקרקעיות היתה צריכה לכסות

ריכוזי אוכלוסין גבוה. תוכננו עשר תחנות שידור שיתנו מענה לכ-80% מאוכלוסיית

מדינת ישראל, כאשר תחנות אלה, בהתאם לסעיף 51 בחוק תוכננו, יוקמו ויתופעלו

באמצעות הרשות השנייה - בעצמה או באמצעות אחרים - ויהיו בבעלותה. הדבר אכן

בוצע, אותרו אחרים מסויימים אבל כתוצאה מבעיה תקציבית זה נעצר ולא התקדמנו.

היו"ר אי בורג; מה זה בעיה תקציבית?

ר' פאר; כדי לגמור את התכנון ולצאת למיכרזים, צריכים כספים

שלא עומדים לרשות הרשות השנייה.

היו"ר אי בורג; כמה?

ר' פאר; צריך היום כמליון וחצי שקל על מנת לסיים את תכנון

כל התשתית ההנדסית, כולל משדרים וכולל פתרון

החורים שבהם לא נקלטים השידורים ממשדר ים קרקעיים - אלו מערכות קליטה ושידור

משותפות, מה שאנחנו קוראים מקש"מים. זו בעצם קליטה באמצעות לווין והפצה

באמצעות מערכת כבלים מקומית.

היו"ר אי בורג; בתקציב הפיתוח של משרד התקשורת יש לזה הקצבה

שאושרה בספר התקציב?

בתקציב הפיתוח של משרד התקשורת אין תקציב לטובת

הערוץ השני. משרד התקשורת אמנם הפעיל מספר משדרים

אבל בנס ובאישורים חריגים ומיוחדים. היום למשרד התקשורת היו ויש תוכניות, אבל

אין לו אישור וזה לא מתוקצב בספר התקציב.



ר' פאר.י משרד התקשורת, באמצעות בזק, הפעיל שלוש תחנות

לטובת הערוץ השני, כאשר תחנה רביעית - שהיא הלק

מהתוכנית - הוקמה בשער הנגב באמצעות מינהלת ההקמה ומשרד התקשורת. זו תחנה

ראשונה של הרשות השנייה - אמנם במשדר קטן יותר מהדרוש ולכן הוא מכסה פחות

אוכלוסין ממה שתוכנן במקור - וזה שוב כתוצאה מתרומת של משדר על-ידי משרד

התקשורת. תחנה נוספת הוקמה לאחרונה - גס כן בהתערבות מאסיבית של משרד התקשורת

באמצעות בזק - בהר הכרמל, גם שם יש משדר קטן שנותן פתרון חלקי בלבד. אנחנו

צריכיס להתייחס לפתרון הזה משני היבטים: א) ההיבט הציבורי -- הציבור רוצה לקלוט

ואנחנו צריכיס לתת להס. ב) היבט היזמיס - החשיפה והכיסוי של היזמיס הוא

פונקציה של מספר הקולטים, כי הס אמורים להרוויח מפרסומת. אנחנו עשינו תחשיבים,

מהס עולה שלאחר שייגמרו כל הבגצ"ים בנושא היזמים, הס יגלו שאנחנו לא מכסיס את

אותם 98%, וכל פיגור בהגשמת התוכנית יכול להשפיע על הרווה שלהם לאורך זמן; יש

לנו פה תחשיב כלכלי של הנושא שאמסור אחר-כך.

בשנה האחרונה פנינו מספר פעמים למשרד האוצר - לממונה על התקציבים ולשר

האוצר עצמו - כאשר סעיף 103 לחוק הרשות השנייה מאפשר לרשות לקבל מימון ביניים

לכיסוי ההוצאות להקמת מערך המשדרים וכל התשתית. אני רוצה להדגיש שהכסף הזה

איננו יוצא מאוצר המדינה, הוא הלוואה מסתרית שתוחזר על-ידי היזמיס. לפי הוק

הרשות השנייה כל המימון להקמת המשדרים מגיע באמצעות היזמים, ואכן במיכרז ישנה

טבלת תשלומים שהיזמים חייבים בהם ואנהנו פשוט עומדים מוכנים כדי להתחיל.

זאת אומרת שמהרגע שייפתח המיכרז ויזכה מי שיזכה,

היזמים צריכים למצוא את המימון - אס במימון עצמי,

אם במימון ביניים אחר - ואז יוצאים לדרך על-פי תוכנית הפריסה שלכם. (שר

התקשורת משה שחל מגיע). בוקר טוב, אדוני השר.

ברשותך, אדוני השר, אמשיך. מימון הביניים הוא

הלוואה מסחרית שהרשות עצמה יכולה לקבל, אבל כתוב

"בהסכמת שר האוצר", ועד היום משרד האוצר לא אישר זאת, למרות שהכנו לו הצעות

תקציביות מפורטות. הכסף מהיזמים איננו קשור לאותו מימון ביניים, אבל בתקווה

שאכן הדבר יתגשם זה יקה מינימום 3-4 חודשים, ופיגור כזה משפיע על דחייה שהיא

למעלה מאותם 3-4 חודשים - כי בינתיים האחרים שאיתרנו, שהם בעלי חשיבות גדולה

לכל מי שמשתמש בתחום הספקטרום, נתפסים על-ידי קבוצות אחרות שניגשות ומסכמות עס

אותם בעלי בתים. אנחנו חושבים שצריך לפנות מכאן דווקא למשרד האוצר שיאשר לנו

את תקציב הבינייס, על-מנת שנוכל לצאת במיכרזיס לרכש ציוד ולתפעול התחנות וכל

מערכות התשתית ההנדסית. אם לא כן, זה יפגע בסיכומו של דבר הן בצופים מצד אחד

והן במדינה מצד שני, כי היזמים לא יהיו מוכנים לשלם את התמלוגים, מאחר ולא

נהיה חשופים לכל הצופים והפרסומת - שהיא בעצם הכלי המרכזי למימון - לא תגיע

לכולם.

כלומר, אם ב-31 בינואר, כאשר הם מתחילים לעבוד, יש

כיסוי רק של 40% מהארץ, יבוא הזכיין ויגיד: 'אני

מוכן להשקיע רק 40% ממה שתיכננתי'.

זה באמת מה שהם אומרים היום בהדרי חדרים לפחות,

והם מצפים שאנחנו נתקדם במהירות יותר גדולה.

היו"ר אי בורג; מה קורה אם היזם בא ואומר דבר כזה?

על כך כבוד השר צריך לענות.

קודם כל אני מתנצל על האיחור, ואני גם מתנצל מראש

אם בפרטים אלה או אחרים לא תהיה לי את מידת הידיעה

שבדרך-כלל אני רגיל בה בהופיעי בפני פורום מכובד כמו ועדת החינוך או ועדה אחרת

של הכנסת. אומר מה שהצלחתי לברר בנושא שאדוני היו"ר פנה אלי, לגבי פריסת

המשדרים. אתחיל מהמצב של הרשת הראשונה - יש בה 55 משדרים שמכסים בערך 97% מכלל

האוכלוסיה של מדינת ישראל. לעומת זאת, ברשת השנייה היו עד לאחרונה שלושה

משדריס, שהם נתנו מענה בערך לכ-40% מכלל אוכלוסיית המדינה. אני אומר טוב -

הדיוק במספריס הוא איננו במאת האחוזים, אבל זה קרוב מאוד למציאות.



עכשיו, גובשה תוכנית לפריסת שמונה משדרים שתאפשר כיסוי של 70%-80%

מאוכלוסיית מדינת ישראל, כאשר היתרה תכוסה בעזרת אמצעים נלווים - קליטה

לוויינית באמצעות תורן אזורי דוגמת הקיבוצים, או מקש"מים שהתחלנו בהתקנתם

בבקעת הירדן, וכן קליטה ישירה מהלוויין; אלה אמצעים שהשתמשו בהם לאחרונה כדי

להרחיב את יכולת הקליטה. התוכנית הסופית של שמונת המשדרים תבוצע בתחילת

השידורים על-ידי היזמים, והבעיה כרגע, אדוני היו"ר, היא בעיה של מימון תקציבי,

ואם הוועדה הזאת תוכל לעזור לנו, אוכל מיד לומר מה יש בכוונתי לעשות. במשרד

התקשורת ישנה תוכנית להרחבה של פריסת השידורים. קודם כל אני תייב להגיד דבר

אחד לזכותו של קודמי, השר פנתסי, שאני לא מפסיק להתפעל ממנו בכמה תחומים -

הכשרון הבלתי רגיל באיוש כמעט כל המשרות של המשרד, הוא לא השאיר לי לעשות כמעט

שום דבר, הוא ניקה לי את השולחן מבוזינת חתימה על רשיונות יום אחד לפני שנכנסתי

לתפקיד. אני חייב לומר לזכותו שהוא הצליח, במצב הבלתי אפשרי לפעמים של ויכוחים

מתמידים בין משרדי הממשלה לבין משרד האוצר, לעשות כמה דברים אפילו במחתרת.

התקינו בשער הנגב משדר שנתן מענה לעוד מאתיים אלף אזרחים -

ועוצמתו היא 20% ממה שנדרש.

אדוני, תיכף תראה מאיפה בא הכסף, אז תבין מה

הבעיה. הכוונה היתה לתת מענה לאזור שדרות, נתיבות,

אופקים, אשקלון - כ-200 אלף איש; זה נעשה בינואר השנה. ביוני השנה, סמוך מאוד

למחצית השנה, התקינו משדר גם על הר הכרמל, שהוא אמור לתת תשובה לכ-350 אלף איש

באזור עכו, נהריה וחלק מחיפה - לא כל חיפה. אני לצערי לא רואה בבית את ערוץ 2,

אלא בימים שבהם מזג האוויר מאפשר זאת. ההשקעה שהיתה כרוכה בפעולות האלה עלתה

כ-800 אלף דולר מתקציב שלמעשה לא היה. ביקשתי שמישהו יגלה לי את הסוד, איו

עושים כסף כאשר אין בתקציב, אמרו לי ואני מצטט: "גנבנו מסעיפים אתרים". אני

מעריך שמה שקרה בפועל שלקחו מסעיפים אוזרים כדי להיענות לדרישה.

אדוני היו"ר, ישנה אפשרות לפעולה מיידית שתכסה פחות או יותר את אותו

אחוז של הרשת הראשונה, והכוונה שלי לבדוק את התוכנית הזאת, רק עדיין אין לי

תשובה לכסף. התוכנית היא לנצל את מתקני בזק הקיימים ולהתקין שם משדרים. אנחנו

יכולים לעשות זאת במהירות רבה מאוד - זה עניין של שבועות ולא חודשים - אם יהיה

תקציב בסדר גודל של בין מליון ל-3 מליון דולר. כל סכום כזה שיינתן, יאפשר לנו

לתת מענה מיידי.

בסיום דברי אומר משהו לגבי בעיית היזמים. הנחת הבסיס שאני מבסס עליה את

כל התחזיות שלי לעתיד, מבוססת על דבר אחד - שלמיכרזים יוגשו הצעות. למיכרז

שפורסם לפני כשבועיים וחצי על-ידי מועצח הערוץ השני יש 45 ימים, כאשר ישנם

בעיות וויכוחים בין הזכיינים הפוטנציאליים, וציינתי את הבעיות בישיבה הקודמת.

אני מוצא לנכון לומר בהזדמנות זאת לידידי מר לורברבוים שיש לו חלק גדול מאוד

בפתרון הפלונטר שנוצר מחוק שהכנסת חוקקה; אני מכבד כל מילה שיש בו, אבל הוא

תוצאה של חברי כנסת שרצו להפוך את עצמם למפעילים ובדרך-כלל, לדעתי, כל חוק

שנכנס לפרטי פרטים איו מנהלים עסק איננו רצוי. נוצר למעשה סבו אמיתי -

הזכיינים הפוטנציאליים טוענים שהם יימנעו מהגשת הצעות כי במצב הנוכחי מצבם

בלתי ברור, ושהמסגרת הזאת היא מין אוסף של הצעות שונות שהוצעו.

אני באתי בדברים עם שרת החינוך והתרבות, ורציתי להציע לה הצעה שיכולה

להקל על הבעיה ולהביא לכו שתוך חצי שנה נהיה באוויר עם ערוץ מסחרי שכולנו

מצפים לו, כי הוא יביא לשינויים בכל ההיערכות של התקשורת האלקטרונית בכלל ושל

שידורי הטלוויזיה בפרט. ההצעה שלי היא לא לתת זכיון לטלוויזיה הלימודית על

בסיס דומה לזה של הזכיינים האחרים, כלומר מסחרי לכל דבר. ההתנגדות שלי היא

עקרונית ואני אומר את זה בכל החיבה והאהדה - אני לא חושב שמחלקה במשרד ממשלתי

צריכה לעסוק בעניינים כספיים מסחריים ולהתחרות עם גופים אחרים. התנגדתי לזה

במשרד האנרגיה ואני מתנגד לזה היום, ממשלה היא הגוף הכי גרוע בניהול עסקים,

לכן, לדעתי, קיים פגם בחקיקה הזאת, שהעניקה לגוף ממשלתי פרופר גם עיסוק מסתרי.

הצעתי היא לאפשר לטלוויזיה הלימודית, בזכות ולא בחסד, ובחיוב של כל הזכיינים,

לרכוש ממנה הפקות שהיא תפיק במחיר שיוסכם על-ידי הצדדים, ובהעדר הסכמה על-ידי

גוף שיכריע - שני השרים או גוף חיצוני אחר שהוועדה הזאת תקבע. מצידי זה יכול

להיות הפתרון.



החשש שלי הוא שלמרות הרצון להגיע ב-1 לפברואר, או ב-1 למרץ לכל המאותר,

לתשדירים רגילים ולפטור את הממשלה מבעיות התקציב - אנחנו נימצא עדיין במצב

בעייתי, אם הנושא הזה לא ייפתר. אני פונה לוועדה לשמש גורם מדרבן לפתרון, כי

בעניין הזה אתם מהווים צומת. נקודה נוספת, אני מקווה שיהיה אפשר להגיע עם

האוצר להבנה טובה יותר מזו שהגענו אליה, כי אני השגתי בקושי מימון ביניים על-

מנת שהערוץ השני ימשיך לשדר לתקופת הביניים, ומר לימור שנמצא כאן יודע על

הלבטים שהיו לנו עד אתמול.

זה אושר ביום חמישי בוועדת הכספים.

נכון. הבעיה היא של חובות לבזק. אם הוועדה תאפשר

באיזושהי דרך לתת לנו את התקציב שדיברתי עליו -

בין מליון ל-3 מליון דולר - אנחנו מוכנים להתחייב תוך פרק זמן קצר מאוד לאפשר

קליטה של הערוץ השני ברוב חלקי מדינת ישראל.

אדוני השר, ראשית אני מודה לך. אני מוכרח להגיד לך

שיש לי מידה מסויימת של אכזבה - את מרביתם של

הדברים שאמרת כאן, בבחינת תחינה ובקשה לוועדה, שמענו בשבוע שעבר. אני ציפיתי

"כבר באתי בדברים עם שר האוצר, זאת עמדתו". אתה אמרת

- ואני מנסה לצטט את דבריך - "יכול להיות שמספיק לנו עד ה-1 בינואר, אנחנו

צריכים עוד חודש בשביל מירווח בטחון עד ה-31 בינואר". היום אני כבר שומע את

ה-1 במרץ, ואינני חושב שאני רואה כאן איזושהי מגמה שלפחות בזמן שלפנינו אנחנו

הולכים לקראת פתרון. זה מצב שאיננו ראוי, לא יעלה על הדעת ש-100% מאזרחי מדינת

ישראל מממנים את הקליטה של 50% מהאזרחים. הרי זה המצב - בסופו של דבר כולנו

משלמים, כי הרי הערוץ הזה מתקיים ומתנהל ומשודר במימון מדינה והוא נותן הנאה

ל-50% מן האוכלוסיה. אני כרגע לא מביע דעה אקסקוטיבית אלא דעה אזרחית - אם אתה

שואל אותי, אני חושב שאסור להתחיל את שידורי הערוץ השני אם אין יכולת קליטה

כמו של הערוץ הראשון. אפילו אם ב-31 בינואר יהיו זכיינים והכל - אם אין

משדרים, אל תתחילו לשדר. עד אז אולי נגבש דעה איך אפשר להשתמש בזה בתור שבט

איום, בתור מקל.

דבר שני, אני רוצה לשמוע על התהליכים: לו יצוייר שמחר בבוקר אתה מקבל את

ה-3 מליון דולר - ושמעתי כאן את ה"שפיל" של בין 1.5 ל-3 מליון דולר - כמה זמן

לוקח לרכוש משדרים, האם כבר באתם בדברים, האם יש נתונים אלו משדרים, ממי,

היכן, כמה זמן לוקח להביא אותם לארץ, כמה זמן לוקח להקים אותם; האם אותרו

מקרקעין, האם יודעים מי בעלי המקרקעין, איך קונים זאת מהם, האם זאת התקשרות

פרטית, הפקעה, איזה סוג דברים צריכים להיעשות ברגע שיהיה הכסף? לא צריך רק

לחכות לכסף; אני רוצה לדעת איפה הדברים עומדים היום, יכול להיות שהדברים נעשו.

דבר נוסף, היו שני חכי"ם בכנסת הקודמת - אחד מהם הוא היום יו"ר ועדת

הכנסת והשני מכהן בתפקיד ממשלתי בכיר, הוא שר האוצר - שהעלו הצעת חוק פרטית

שלפיה לא יועברו שידורי הערוץ השני אלא אם כן תתאפשר קליטתם בכל רחבי הארץ.

דומני שצריך ללכת לשר האוצר ולשאול אותו האם דעתו השתנתה, ואני חושב שחלק ממה

שהוועדה הזאח צריכה לעשות זה אכן לתבוע משר האוצר לשמוע ממנו מה עמדתו. אם הוא

יגיד "עמדתי לא השתנתה אבל משאבי השתנו", משמע "כשהייתי באופוזיציה משאביי היו

בלתי מוגבלים והיום כשאני בקואליציה הגבילו לי את יכולת ההוצאה וההרשאה

להתתייב שלי קצת קטנה", סעיף 103 בחוק אומר במפורש, ואני לא מבין למה הממשלה

כן מנהל גרוע אבל זה המנהל היחיד שיש לנו בסעיף הזה: "הרשות רשאית, בכפוף

לאמור בכל חוק, לקבל מלוות לשם מימון ביניים של תחילת פעולותיה ומלוות שאינן

למטרת מימון ביניים כאמור, באישור שר האוצר". לא רוצה שר האוצר לתת את ה-3

מליון או כמה שצריך, יש לקיים ישיבה של שרת החינוך, השר האחראי על הערוץ השני

"האם אתה, שר האוצר, מאפשר לרשות השנייה לקחת את מימון

הביניים שבסופו של דבר יוחזר כולו לתקציב המדינה על-ידי הזכיינים?" - הרי לא

מדובר במתנה, לצורך העניין זה כמו לחייג באסימון שקשור בחוט...

נקודה אחרונה, אדוני השר, אתה נגעת כאן בנושא של ההפעלה ואמרת שתשמת אם

הוועדה תעזור לך. אגיד לך באיזה תנאי הוועדה תעזור לך - תציע הצעת חוק

ממשלתית, תפטור אותנו מחובת הקריאה הראשונה לגבי הטלוויזיה הלימודית ולגבי כל

דבר אחר, ואני מבטיח לאדוני השר שנדון בכל הצעת חוק שאתה תציע במהירות הבזק.



לפני שאני מעביר את רשות הדיבור לחברי הכנסת, אגיד מילה אהת לגבי אופן

הדיון - הוועדה לא תדון היום בכל נושא המיפוי והחלוקה של התקשורת האלקטרונית

במדינת ישראל, כגון איפה הטלוויזיה החינוכית נמצא או לא נמצאת, איפה נמצאים

ערוצים נוספים, איך צריך להפעיל אותם, כן לווין או לא לווין, תשדורת קרקעית או

אחרת; בדברים האלה לא נגיע עכשיו. עם התחדש מושב החורף של הכנסת, הוועדה תקיים

כמה ישיבות על-מנת לנסות ולהבין פעם אתת ולתמיד איפה נמצאת התקשורת האלקטרונית

במדינת ישראל, מי כפוף למי, מי מקבל אלו זכויות, מי מותר לו, מה אסור לו, ולא

נעשה זאת דרך אגב בדיון חטוף, למרות שראיתי את עמדתך וגם את תגובת שרת החינוך

בנושא הטלוויזיה הלימודית. תציע הצעת חוק שתהיה מקובלת על הממשלה - אני מתתייב

לדון בה.

בנושא המקרקעין, הפתרון שאני רוצה להציע אותו, כדי

לא להיכנס לסוגיה של המקרקעין - בעיות איכות סביבה

והזמנים שכרוכים בזה - הוא פתרון מיידי וגם פתרון ביניים, ולכן העלות נמוכה

יותר. אם נלך לפריסה כוללת, דרושים 10 מליון דולר. הכוונה שלי להשתמש במתקנים

הקיימים של בזק, לתת הוראת ביצוע לבזק, אני מעריך שמבחינת לוח הזמנים זה אפשרי

תוך חודש עד שישה שבועות.

כמה זמן זה יכול להחזיק בתור פתרון זמני?

זה יכול להחזיק הרבה זמן.

בקיצור, זה פתרון הקבע, ואני מבטיח לך שהוא לא

יתחלף. זה כמו האבן שמחזיקה את השולחן...

לגבי חלק מהתחנות, יקח כמעט אותו זמן. להקים את

הציוד, זה בערך שנה.

אני מדבר על שישה שבועות. אני מדבר על אפשרות לתת

פתרון אולי לא לכל הפריסה, אבל לחלק גדול מהפריסה,

בפרק זמן קצר על-ידי שימוש במתקנים הקיימים. לגביהם אני לא צריך רישוי,

ומבחינה זאת הבעיה היא פשוטה ולכן גם ההוצאה שאני מדבר עליה היא הרבה יותר

קטנה - בין מליון ל-3 מליון דולר.

לגבי הצעתך, אדוני היו"ר, לשאול את שר האוצר אם דעתו השתנתה. אני שאלתי

אותו, והיא בהחלט השתנתה. זה לא נוח לו, אבל אני מניח שבכל שבוע שעובר הוא

מתרגל... זו המציאות. עכשיו, תיקון קטן - לא אמרתי שהממשלה היא מנהל גרוע, הרי

אנחנו מנהלים את העניינים באופן יוצא מן הכלל, אמרתי שהממשלה היא מנהל גרוע

לעניינים עסקיים.

לגבי סעיף 103, סביב הנושא הזה אני הולך לקיים דיון עם שר האוצר על

אפשרות לתת לנו מימון ביניים, כי בסופו של דבר מימון הביניים יכוסה על-ידי

הזכיינים. אני לא תושב שהבעיה היא כל-כך גדולה. באשר להצעת החוק הממשלתית, אני

בהחלט מעוניין להגיש הצעת חוק ממשלתית. אבוא בדברים עם שרת החינוך, אני רוצה

להיפגש עם אנשי הטלוויזיה הלימודית, ואני מקווה שנגיע בינינו להסכמה - לא אגע

כאן בשאלת המיפוי, לשרת החינוך יש איזושהי הצעה של מה שנקרא "ערוץ 3" ויכול

להיות שזה יהיה הפתרון. אני מדגיש את הנקודה הזו, משום שבמידה מסויימת זה

פלונטר שנוצר. אם אוכל להתיר אותו, אני מעריך שגם בעיית מימון הביינים היתה

הרבה יותר קלה לפתרון.

יש לי שאלת ביניים - התאריך שאתה אמרת שכבוד השר

נקב בו, זה ה-1 למרץ?

התאריך שהוועדה אישרה הארכת מועדים הוא עד ה-31

לינואר 1993.

ואיך יו"ר הוועדה מתייחס לתאריך?



היו"ר אי בורג; בסקפטיות רבה. יש לנו בעיה, אנחנו יוצאים לפגרה,

ונצטרך לעקוב ולראות מה אנחנו עוטים אם זה.

מי יהלום; אני מבין שאם יהיה תקציב אנתנו הולכים להרחבת

הקליטה, כמו כן אני מבין שזה נעשה בהדרגה - אתה לא

מקים ביום אחד את כל המשדרים. השאלה שלי, האם יש למשרד התקשורת תוכנית שאומרת

מה סדר העדיפות של פריסת המשדרים. אני חושב שמאוד חשוב שהוועדה שלנו תדון

בעניין, ואסביר. אתה יכול לומר שיש שני וקטורים - יש וקטור של מקסימום

אוכלסיה, ויש וקטור של מקומות מרוחקים, שעצם הריחוק לפעמים נותן סדר עדיפות.

זאת אומרת, לפעמים בנגב, דווקא בגלל שהם רחוקים ממרכזי אוכלוסיה וממרכזי תרבות

ובידור, שם זה צריך להיות בעדיפות ראשונה. אני שואל האם יש מפה של סדר עדיפות,

האם אפשר לקבל אותה ועל זה לדון, משום שלדעתי אנחנו צריכים לתת פתרונות שאולי

שונים מרעיונות שיווקיים-עסקיים של מקסימום אוכלוסיה, נוחיות התקנה או נגישות

למתקנים הראשיים של בזק.

כידוע אני חבר-כנסת חדש ואני מודה ומתוודה שאינני

מתמצא בעניינים שאני שומע ולכן אני אובייקטיבי.

מאחר וזו ישיבה שנייה שדנה בענייני רשות השידור - והקדשנו לנושא שתי ישיבות

מתוך ארבע שקיימנו - אני תמה האם היום התחילה המדינה להתקיים. מה קרה לפני

הכנסת הזו, כיצד קרה שהתתלנו בוועדת חינוך, ולפתע באים: "הצילו, מהר-מהר בואו

תאשרו את זה וזה". אני לא מבין מה בוער - הטלוויזיה החינוכית קיימת שנים רבות,

הערוץ השני קיים שנים רבות, הטלוויזיה בכללה הוקמה לפני 25 שנה במדינת-ישראל,

אני לא תופס כיצד קרה שהגענו לרגעי משבר והעניין כל-כך דחוף.

לגבי שאלתו של חה"כ יהלום, בהחלט קיימת תוכנית

ואני מציע שמר קלפנר ישיב על כך. לשאלתו של חה"כ

בא-גד מה קרה, אגיד לך את האמת - לא קרה שום דבר, אפשר היה להשאיר את המצב

הקיים, אך אנחנו באים לשפר אותו. אני רוצה לעשות סדר בעניין הזה ואני לא רוצה

להיכנס להיסטוריה של העבר ולחלוקה - יש הגיון שמשרד התקשורת יעסוק בכל הסוגיה

של התדרים והבטחת השידורים, והחלוקה שהיתה בעבר הביאה לתוצאה שחלק גדול

מהאוכלוסיה לא הגיע לקליטה.

מה היה בשנה שעברה?

היה יותר גרוע. דיברתי על כך שהשר פנחסי עשה

מאמצים כדי לשפר, והוא נתן מענה לכ-500 אלף איש

בינואר וביוני בלי תקציב, ואני אומר זאת לשבחו. אין ארוחות חינם - אם אין

תקציב אין אפשרות לפעול. הנחת הבסיס היתה שהערוץ השני ימומן על-ידי הזכיינים

ושלא יהיה צורך בתקציב ממשלתי, אך העניין התמשך ונמשך גם עכשיו. הרמז שלי היום

לשאלה של חה"כ יחזקאל, הוא לא מפני שאני אומר שאין אפשרות להגיע לפתרון

לשידורים ב-1 בפברואר, אני מאמין בע"ה שהדבר אפשרי. יש רק בעיה אחת - התגלו

בינתיים דברים תדשים של טענות של הזכיינים הפוטנציאליים, בין היתר הם אומרים:

"אנחנו לא ניגש בכלל למיכרז". חלק מהטענות פתרתי, אני נמצא עכשיו בצומת של

ויכוח בנושא הזכיון של הטלוויזיה הלימודית. גם סביב הנושא הזה אנסה למצוא

פתרון. היושב-ראש רמז שאם אביא הצעת חוק, הוועדה תהיה מוכנה לדון בה גם בפגרה.

אני מקווה להביא הצעת חוק שתהיה הוגנת לכל הנוגעים בדבר ואני מקווה שאצליח

לשכנע, ואז האפשרוח של מימון ביניים תקל גם עלי למצוא פתרון לבעיה. הכוונה היא

שבמקום להמתין עד שבעלי הזכיון יזכו והם יממנו את המשדרים - שאנחנו נוכל לתת

פתרון בין אם זמני-קבוע ובין אם קבוע שיקח קצת יותר זמן.

אני חייב לומר שהמשפט הבא הוא אולי מתחושות.

מכיוון שאני מכיר את הקדנציה הקודמת שלך כרפורמטור

באנרגיה, בעבר היתה לי התחושה שנותנים מושכות לערוץ השני אבל לא משתררים אותו.

כלומר, קיים העניין של איך אנשי ציבור או אנשים פוליטיים מוציאים רשות שידור

מידיהם. אני חושב שהוועדה הזאת אמורה להיות אמונה על שחרור נכון, מבוקר

ומקצועי של אותן מושכות. לכן אני חושב שמן הראוי שנדבר ביעדים מוגדרים שהנגזרת

שלהם היא תקציבית - הצעת החוק של שר האוצר דהיום, שאושרה בזמנו כשהיה

י באופוזיציה, מלמדת שהוא חומך ואתה, שר התקשורת, תמיד אמון על רפורמות - הערוץ



השני חייב כבר להתפתח, שהרי בסופו של דבר עם התחרות שיש היום בכבלים, חשיבותו

של הערוץ יכולה ללכת ולרדת, ומתי שהוא עלולה להישאל השאלה "מה הצורך בו?".

כלומר, אני חושש שדווקא השנה הבאה היא שנה קריטית ליישום, לביצוע ולשחרור

המושכות.

אני אנסה לקבוע איזושהי תוכנית עבודה ביתסים שבין

השר, הוועדה והשרים שאינם נוכחים. מר שמואל קלפנר,

בבקשה.

לגבי השאלות הטכניות, קודם כל ישנה התוכנית הכוללת

שהיא באמת מתפרסת על פני תקופה לא קצרה; אבל יש

תוכנית ביניים - כפי שציין השר - והיא מודולרית, כאשר המגמה שמאפיינת אותה היא

מכיוון הפריפריה לכיוון מרכז הארץ ולא הפוך. בעבר הרתוק הלכו על מסות ונתנו

פתרונות להרבה תושבים, אבל במרכז הארץ. תוכנית הביניים שלנו מדברת דווקא על

הצפון, הדרום והמזרח. ממש לפני ימים בודדים הפעלנו את מערכות הקליטה המשותפות

(מקשמ"ים) בשני ישובים לנסיון - בחמרה במזרח ובגן-אור בגוש קטיף. בימים אלה

אנתנו פורסים מערכות מהסוג הזה במתכונת נסיונית בעוד חמישה ישובים, כאשר שוב -

המגמה היא פיזור ולא במרכז, והכל הוא פונקציה של התקציבים שיועמדו לרשות

העניין והחלטות שתתקבלנה ברמה של שרים. עד היום התוכניות האלה היו תוכניות

מגירה ולא יכולנו לממש אותן, למעט אותם חמישה משדרים שמוכרים לכם - השלושה שהם

כבר ותיקים, והשניים הנוספים שהשר מקודם הבטיח לסיים. בכל מקרה, אם תתקבלנה

החלטות ברמת שרים בסיוע הוועדה וגם יאושר תקציב, אנחנו בהחלט יכולים במהירות

רבה להתחיל לפרוס את הכיסוי של הערוץ השני ולהשליס את הקליטה של הערוץ הראשון.

אין לכם בעיות של אתרים?

יש לנו בעיות של אתרים לגבי התוכנית הכוללת, ושם

נעשתה כבר עבודה ונעשית עבודה של מציאת אתרים.

אחרי כן, יש בעיות לא פשוטות של ועדות בניין ערים.

היו"ר אי בורג; אם יש לך את הכסף היום, כמה זמן יקח להקים פריסה

קרקעית מלאה?

ש' קלפנר; אם אתה מדבר על התוכנית הכוללת, התוכנית הכוללת

הממוסדת והמסודרת מדברת על בערך שישה מתוך השמונה

משדרים, שזה סדר גודל של 12-8 תודשים. לגבי שני המשדרים הנותרים זה יקת יותר

זמן. עד ישום התוכנית הכוללת אנחנו מציעים פתרון ביניים שנוכל להפעיל אותו

מהר, בחלקו על-ידי בזק - אנחנו מדברים על פתרון משולב שהוא בקונספט המתקדם

ביותר היום בתחום הפצת שידורים, שמשלב משדרים, כיסוי כלל ארצי באמצעות לווין

והשיטות המשלימות של מערכות שקולטות מהלווין ומפיצות באמצעות כבלים.

ש' יהלום; איפה ה-3% של הערוץ הראשון שלא קולטים?

האזורים האלה בעיקר הם בפריפריה הרחוקה - בצפון

הרחוק, באזורים טופוגרפיים בעייתיים. מדובר בדרך-

כלל בנקודות קטנות.

מי יהלום; מה זה הצפון הרתוק - רמת הגולן?

ש' קלפנר; בחלק של רמת הגולן, זה לא אזור שלם, זו בדרך-כלל

בעיה של טופוגרפיה. למשל, בכפר דבוריה שנמצא על

צלע של הר תבור, בגלל המיקום שלו יש בעיה. אני לא מדבר על אזור שלם, אלא על

מורדות, ואדיות, אזורים נמוכים וכוי. לאחרונה נוצרת גם בעיית קליטה בשכונות

החדשות מסביב לירושלים, שהם במדרונות של העיר, בגלל בעיית טופוגרפיה. כדי

לפתור זאת, צריכים לפרוש עשרות משדרים נוספים נקודתיים, דבר שמבחינת תדרים

המדינה לא יכולה להרשות לעצמה ולכן צריך להיות שם פתרון לוויני, כפי שהוא

מוגדר בערוץ השני.

זה פתרון יותר יקר?

אם אנחנו מסתכלים נקודתית, כן. אם אנחנו מסתכלים

עליו בראייה כוללת, שגם הערוץ הראשון וגם הערוץ

השני משדרים באמצעות לווין, ובעתיד מדינת ישראל ---

היו"ר א' בורג; איזה לווין זה?

זה לווין של ארגון אינטלפקס - שלושה טרנספורדרים

עומדים לרשות מדינת ישראל והם מאפשרים לשדר שלושה

ערוצים, אבל כמובן שזה לא משמש דק לשידורי טלוויזיה, אלא גם לתקשורת ומשימות

נוספות. בסוף 1994 יהיה לווין תקשורת ישראלי שיאפשר לנו יכולות רבות.

האם אפשר לקבל מסמך בנושא הפריסה המודולרית של

הערוץ השני?

אם משרד התקשורת לא יתן לך, אתן לך את מה שהוגש

לבג"ץ.

ש' קלפנר; אנחנו פשוט צריכים לעשות עיבוד נוסף למסמכים האלה,

ואחרי-כן כמובן שחברי-כנסת יוכלו לקבלם.

היו"ר א' בורג; חה"כ יהלום, לצבי יש ריכוז די גדול של מסמכים

שפשוט לא הספקתי להפיץ אותם.

שי יהלום; לדעתי יש נושא שצריך להידון בוועדה ויש לו היבט

חינוכי - אלו אזורים הכלולים בעדיפות ראשונה על-פי

התוכנית המודולרית. מאוד חשוב שיהיה איזון מבחינת התקשורת.

י' לורברבוים; לפי דעתי אי אפשר לנתק את הדיון על הערוץ השני ועל

התשתית התקשורתית שלו מבלי שדנים גם על הפתרון של

הערוץ השלישי, הטלוויזיה החינוכית והטלוויזיה הכללית. הטלוויזיה החינוכית היא

נכה, יש לה רק חלק מהיום; והטלוויזיה הכללית היא נכה, גם לה יש רק חלק מהערוץ.

אין הרבה מקומות בעולם ---

היו"ר אי בורג; מר לורברבוים, אני מבקש, הגדרתי בראשית הדברים

שהדיון הוא על הפריסה הטכנית של הכיסוי בארץ.

אני מדבר על העניין הזה. אפשר היה לפתור את הבעיה

על-ידי כך שהיו מעמידים גם לטלוויזיה הכללית וגם

לטלוויזיה החינוכית, לכל אחת מהן ערוץ, וזה האספקט הטכני. השאלה שנשאלת היא,

איו נערכים לתת תשובה כוללת טכנית לערוץ הראשון, לטלוויזיה החינוכית ולערוץ

השני - לטלוויזיה בכבלים כבר נתנו פתרון - כדי לתכנן באופן לאומי את הנושא.

אני מציע שהנושא הזה - ולא רק הערוץ השני - ייכלל בתוך התיכנון הכוללני. כי אם

יש פתרון, שהוא בחלקו טכנולוגי, שנותן פתרון לערוץ השני דרך הלווין, כדאי גם

לדון איך הלווין יכול לתת פתרון לערוץ הראשון, כדי שאפשר יהיה לפצל אותו ולתת

שני ערוצים לאומיים נוספים. על זה שרת החינוך והתרבות, הגב' שולמית אלוני,

כתבה לשר שתל.

שר התקשורת מי שחל! מותר לי ברשותך לשאול שאלה?

אני מבקש, זה איננו נושא הדיון של היום. אדוני

השר, למרות שמר לורברבוים מתפרץ לדלת סגורה, אנחנו

לא דנים היום בנושא הטלוויזיה הלימודית, לא עוסקיס במיפוי התקשורת האלקטרונית,

וכנראה לא נקצה היום ערוצים; אנחנו היום עוסקים בנושא אחד, והקדמתי - בישיבה

הקודמת השר אמר שהוא יביא בפני הוועדה את נושא הפריסה; מה שמטריד אותי - וכאן

אני עונה בתשובה עקיפה לדבריו של חה"כ בא-גד - מה שמטריד אותי שהוועדה אישרה

הארכת מועדים, היא יוצאת לחודשיים פלוס של פגרה, וכשהיא תחזור היא תמצא את



עצמה כמעט נאלצת ב-31 בינואר לשוב ולהאריך מועדים. אני לא רוצה להגיע למצב

הזה, לכן לחצתי עוד ישיבה, לכן ביקשתי מכבוד השר לבוא ולהציג את הדברים. אני

רואה שמתגבש איזשהו כיוון, שאם לא יהיו עוד דברים אני אנסה לסכם את הדיון. אני

מבטיחך נאמנה, מר לורברבויס, שני דברים: 1) אם יבוא סיכום בין השרים ו/או תבוא

הצעת חוק ממשלתית בנושא הזה, הוועדה תדון בנושא. 2) הוועדה תקיים - בין אם

תבוא הצעה ובין אם לא תבוא הצעה - ישיבה מאוד מפורטת שתוקדש לכל נושא התקשורת

האלקטרונית במדינת ישראל. ישנם עוד הרבה דברים שלא דיברנו עליהם - ערוץ 3

וערוץ 12 - וגם לא נדבר עליהם היום.

אני מבקש דיון על התכנים של הטלוויזיה החינוכית.

אנחנו דנים כל הזמן על משדרים, הגיע הזמן להתחיל

לדון על תכנים.

בסדר, יש נוהל שבו הוועדה כוללת דברים בסדר-היום

שלה. תודה רבה.

אינני רוצה לסתור את הדברים שמר קלפנר והשר אמרו,

אבל אני חולק במספר נתונים על כך. התוכנית של אותם

שמונה משדרים היא אמנם התוכנית המובילה, ואני - כמי שבשנה האחרונה ניסיתי

להתגבר ללא תקציבים ולמצוא פתרונות ביניים באמצעות בזק - חייב לומר: לבזק אין

משדרים. למשרד התקשורת יש מספר משדרים קטנים שאם יכינו אותם, לפי דברי בזק תוך

שישה שבועות, הם יתנו כיסוי אולי לעוד מאה או מאתיים אלף איש בלבד.

היו"ר אי בורג; איפה?

במספר מקומות: מצפה רמון, ירוחם, יש לנו רשימה

שעבדתי עליה עם בזק ויש לנו אתרים שלוקחים בחשבון

את מה שאמר חה"כ יהלום, לתת פתרונות לפריפריה. אלו פתרונות באמת מהירים -

נמצאים במחסני משרד התקשורת כחמישה משדרים קטנים ובזק מוכן לסייע. לגבי משדרים

גדולים שיתנו כיסוי למאות אלפים, גם לפי נתונים שבזק העביר לי, זה יקה חודשים

רבים, כולל רכש הציוד שאותו נצטרך אנחנו לממן, מאחר וסעיף 51 לחוק קבע

שהמשדרים צריכים להיות בבעלות הרשות - ולא בבעלות משרד התקשורת או בזק - אלא

אם כן יהיה שינוי חקיקה. המחוקק קבע את זה - לפחות לפי מה שאני הבנתי, ואתם

המחוקקים יכולים לתקן אותי -- כדי שלא יהיה מונופול. אני בעד לתת פתרונות

ביניים לבזק, אבל אם הם חוסכים כסף וחוסכים זמן. לפי מה שאני ניתחתי ועשיתי,

זה לא חוסך זמן ולא כסף, אלא מכניס אותנו לתוך איזשהו מונופול, ואנחנו יכולים

לאחר זמן לשלם יותר. לא זאת הדרך שהזכיינים הפוטנציאליים מעוניינים בה, ויהיו

שביתות כאלה או אחרות.

בתוכניות שלנו, כמו שמר קלפנר אמר, אנחנו יכולים להקים כארבע תחנות

יחסית גדולות תוך פחות מחצי שנה - בבני יהודה ברמת הגולן, בזכרון יעקב, בגבעת

המורה בעמק יזרעאל. הן יתנו כיסוי ללמעלה ממליון איש. כלומר, התחנה בגבעת

המורה נותנת כיסוי ל-300 אלף איש, התחנה בבני יהודה לעוד כ-220 אלף איש -

היו"ר אי בורג; היא נותנת פתרון לכל רמת הגולן?

לחלק גדול. בתוכנית המקורית היו שתי תתנות שיתנו

כיסוי לכל רמת הגולן, לחולה ולעמק למטה, אך כאשר

לא אושר לנו להקים כל מה שרצינו וירדנו לשמונה תחנות, עשינו את המקסימום -

היו"ר אי בורג; מה התחנה בזכרון יעקב נותנת?

ר' פאר; התחנה בזכרון נותנת כיסוי לאזור של העמק, שלא מקבל

כיסוי לא מאיתנים ולא מתחנת חיפה. כפי שאמרתי, יש

תחנה בגבעת המורה, בזכרון, שתי תחנות פנימיות קטנות בתוך ירושלים שנותנות

כיסוי לאזור קטמונים, תלפיות - כמאה אלף איש. יש תחנה ברחוב לאה בחיפה שמכסה

את המורדות הצפון-מערביים של הכרמל. בתחנות האלו חלק גדול מהאיתור כבר נעשה -

יש זכרונות דברים עם בעלי הקרקע; זה אמנם כבר מלפני שנה ובחלקם פג התוקף, משום

שלא היה לנו אורך נשימה להמשיך את זה.

מה העלות של הכיסוי למליון איש?

העלות הגדולה צריכה להגיע לכ-4 מליון דולר, מדובר

במשדרים יותר קטנים, כולל הקרקע וההקמה. התחנות

הגדולות - שצריכות להיות בהר צפרירים באזור צפת כדי לתת כיסוי לכל הגליל

(כמלייו איש) ובאזור הר-אדר (כיסוי לכ-2.5 מליון איש} - אלו תהנות יותר יקרות

של כ-3 מליון דולר, וכך אנחנו מגיעים בסיכומו של דבר להוצאה של 11-10 מליון

דולר.

כמה זמן לוקה להקים תתנה כזאת?

ר' פאר; ההקמה של התחנות הגדולות צריכה לקהת בערך שנתיים.

פתרון ביניים לתחנת הר-אדר היא תחנת איתנים ממנה

אנחנו משדרים היום, ולכן תחנה זו היא פחות אקוטית מאשר התחנה בצפון שאליה

אנחנו צריכים להיכנס הרבה יותר מהר, כי אין כיסוי בכלל לכל הגליל - לא תחנת

עכו ולא תחנת תיפה מכסות את היישובים שנמצאים באזור הזה. כדי לבצע את זה,

במקביל לפתרונות שהשר הציע לעשות באמצעות בזק, שאלו באמת פתרונות מקומיים

מהירים - צריכים להכין את התכנון המפורט שדיברתי עליו בהתחלה. יש להכין

מיכרזים לרכש ציוד שבין אם זה יהיה בבזק ובין אם זה יהיה אצלנו - צריכים להכין

מיכרזים, דבר שיש לו עלות כספית, לגמור את התכנון של ההנדסה האזרחית -

כמה זמן זה לוקח?

תוך 4-3 חודשים אנחנו מסוגלים לצאת למיכרזים, וזו

עלות של כמליון שקל.

אני רוצה עכשיו להבין מה התוכניות שמונחות בפנינו.

יש תוכנית אחת של השר שהוצגה כאן כפתרון ביניים -

משדרי בזק - שלטענתו תוסיף קליטה של מאה אלף בתים בישראל, והעלות שלה היא -

בין מליון ל-3 מליון דולר, אבל אני מדבר על

אוכלוסיה של 200 אלף.

זה יקה אותו זמן, כי צריך לרכוש את המשדרים.

אני מציע שלא ניכנס כאן לוויכוח ברמה הטכנית.

אבל ניכנס לוויכוח ברמת התאריכים.

יש לנו אפשרות אחת - בזק. אפשרות שנייה - התוכנית

הקטנה שלכם שהיא תיגבור משדרים, שתוסיף עוד מליון

בתי אב בישראל.

זה חלק מהתוכנית הכוללת.

היא תיקח בערך חצי שנה והעלות שלה כ-4 מליון דולר.

וזה כסף שיגיע מהזכיינים בחזרה, בכל מקרה.

בנוסף לכך יש התוכנית הגדולה - הר אדר וכוי - שהיא

תיקח שנתיים והעלות שלה היא עוד 6 מליון דולר.

עלות הקמת ה-9-8 משדרים היא 10 מליון דולר.

זאת אומרת שעכשיו יש בפנינו כפתרונות ביניים שתי

תוכניות - האחת זה בזק והשנייה השלב הראשון של

התוכנית שלכם.

התוכנית היא משולבת. כלומר, שכפתרון ביניים, אם

אנחנו רוצים להישאר ברמה שהתוכנית שלנו מתגלגלת

הלאה, אנחנו צריכים לצאת מיד היום, כי כפי שאמרתי הפיגור הזה הוא מעבר לזמן

המיידי. לכן אנו צריכים להיכנס לתיכנון ולהכין את המיכרזים, כאשר במקביל אנחנו

הולכים לתת פתרון לאוכלוסין - מה שניתן באופן מיידי, על בסיס תשתיות נזק ורכש

משדרים. כאשר תיכננתי לצאת במיכרז לאותן עשר תחנות, את המשדרים בתוכנית שלי

התכוונתי לתת לבזק להתקין אותם כפתרון ביניים בחלק מהתחנות. לא כל התחנות

יכולות לעשות את זה בלי השקעה - יש לנו בדיוק רשימה איזה תחנות יכולות לקבל

משדרים שלנו, שאנחנו אמורים לקנות אותם, ואיזה לא. מעבר לכך, משרד התקשורת

מוכן לתת לנו את מספר המשדרים שנמצאים ברשותו כדי להרחיב את הפתרון הזה.

כלומר, הפתרון הוא משולב.

נכנם כאן עכשיו נציג משרד האוצר, גיא בינשטוק.

אני מתנצל על האיחור.

אני רוצה לשאול אותך, אנחנו עסקנו כאן בשעה

האחרונה בנושא של מימוש אפשרות שנמצאת בחוק,

באישור שר האוצר - מימון ביניים. אני רוצה להפנות אותך לסעיף החוק - מדובר

בסעיף 103. מה העמדה של משרד האוצר בנושא הזה? יש לכם התנגדות? יש לכם תמיכה?

העמדה שלנו היא שמימון המשדרים כפי שמופיע בחוק,

צריו להיעשות על חשבון הזכיינים. בקשר למימון

ביניים, כבר קיבלנו בקשות, אך את הצורה המלאה של הפריסה ואת התוכנית המלאה

שמאושרת, כולל תדרים והכל, עדיין לא ראינו.

כל המסמכים הוגשו למר מילגרום ולמר ברודט כבר לפני

למעלה משנה.

למיטב ידיעתי, מה שהוגש זה הדו"ח הראשוני שנערך

על-ידי מר רון פאר (אולי זה אתה) בתור ייעוץ הנדסי

ראשוני. זה אכן נבחן והקונספציה הכללית נראית לנו, וכמו שראינו זה הוגש גם על-

ידי אנשי הרשות השנייה. האם זאת בדיוק התפיסה, כרגע אנחנו עדיין לא יודעים.

בכל אופן, אני חושב שאנחנו נחכה לרגע שייצאו המיכרזים ויגיעו בעלי הזכיונות.

אני רוצה לעצור לרגע את הדיון בנקודה הזאת. אני לא

יודע אם יש טעם להמשיך אותו, אני חושב שמיצינו את

את העניין. אני חושב שמה שצריך לקרות כאן זה כך: 1) גיא בינשטוק, אני עושה זאת

דרכך, והוועדה גם תעשה זאת באופן מסודר בכתב היום - נפנה לשר האוצר. ילמדני

עכשיו שר התקשורת כעמית - האם ועדת החינוך היום אחראית במקום הוועדה המיוחדת

על נושא חוק הערוץ השני, שגמרה ולא קמה ועדה חדשה במקומה?

כן.

כלומר, זה בתחום הסטוטורי שלנו. ובכן, אנחנו פונים

היום לשר האוצר בדרישה לבדוק ולאפשר על-פי סעיף

103 את מימון הביניים, על-מנת להגיע למצב שבתחילת ינואר או בסוף ינואר נהיה

מסוגלים להגיע לפריסת משדרים יותר טובה, עם תוכניות יותר מפורטות. ב) הדבר

השני מוטל עליך, אדוני השר, אתה השר הממונה מטעם הממשלה על הפעלת הערוץ השני.

יש דברים שניתן לעשות אותם וצריך לעשותם, בלי שום קשר אם יש או אין מימון

ביניים, וזה האיתור והמיכרזים או לפחות הכנת המיכרזים לנושאים הטכניים, כדי

שברגע שיהיה האישור, מחר בבוקר אפשר להתחיל לעבוד. אלה הדברים שאנחנו מבקשים

לעשות.

גם העניין המודולרי.

1

משפטי הבא אומר: אדוני השר, בין אם תביא הצעת

חקיקה, כפי שאמרת, בזמן הפגרה, דבר שאתה יכול

לעשות אותו ואנחנו לא יכולים - אגב, בישיבה מיותדת של הכנסת בפגרה אפשר להעלות

הצעת חוק ממשלתית אבל לא הצעת חוק פרטית. במידה ותביא הצעת חקיקה, אנחנו נדון

בה. אני מבקש שבישיבה הבאה שנקיים בנושא הזה, אני עוד לא יודע מתי, אם היא

תהיה אגב החקיקה או אגב אחד הדברים האחרים שיעלו - בין בפגרה ובין שלא בפגרה -

1) לקבל תוכנית שכוללת קודם כל את התפיסה הגיאוגרפית-חברתית

שנגע בה תה"כ יהלום - מהיכן יתחיל חיזוק הקליטה? יש חשיבות עצומה לדברים שאמר

חה"כ יהלום. 2) אנחנו מבקשים לקבל לוח זמנים שיהיה מחייב במידה מסויימת.

אם יהיה כסף.

זאת ה"מידה המסויימת", ואני מבקש שהשר יקח לתשומת

ליבו עמדה שהובעה כאן עכשיו באופן פרטי - שאני

חושב שלא ראוי להתחיל את השידורים ב-31 בינואר על-ידי זכיינים, כאשר אין פריסה

לכל המדינה, או לפחות תוכנית מסודרת, מוגדרת רשמית ונמצאת בתהליך הפעלה.

אם יש זכיינים, הוא לא צריך את האישור שלכם.

אני לא יודע כמה הזכיינים יהיו מוכנים לשדר, כאשר

אין להם החזר של 100% שידור. ואז לא הועלת כלום -

הקמת ערוץ שני, הוצאת את זה החוצה ובחוץ הוא לא משדר.

אבל החוק מפקיד את השידור בידי הזכיינים, הם

קובעים את כללי המשתק - יכולים לשדר או לא לשדר.

אבל עד אז אני צריך להשתמש בכל המכשירים שמסורים

בידיי כדי להגיע למצב שזכיינים ישדרו.

אני מבקש להעיר שיש איזו סתירה במה שהצעת, שהשר

יגיש הצעה של הממשלה לשינוי החוק.

אני אמרתי שאם השר יגיש הצעה, הוועדה תדון בה.

אבל אי אפשר לדון בהצעה לשינוי החוק, להוציא את

הטלוויזיה החינוכית, מבלי שדנו לפי הסדר שאתה

הצעת, במפת התקשורת. זאת אומרת, יווצר מצב שהוועדה תדון באופן מצומצם על נושא

אחד כשהיא לא ראתה את התמונה הכוללת, ואני מציע להיזהר ולא לקבל החלטה מבלי

לראות את הראייה הכוללת.

מר לורברבוים, אני מודה לך קודם כל על ההצעות שלך

לדרך ניהול הוועדה, כולן תילקחנה לתשומת ליבי

ולתשומת לב הוועדה. יש לי איזושהי תחושה שאם שר התקשורת ושרת החינוך יגיע

להסכמה על הצעת חוק ממשלתית, גם עמדתך תתמוך באותה הצעת חוק ולכן לוועדה לא

תהיה בעיה עם ההערה שהערת כרגע. אני מודה לכם על השתתפותכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשטה 10:10.