הכנסת השלוש עשרה

מושב ראשון



נוסח, לא מתוקן



פרוטוקול מס' 2

מישיבת ועדת החינוך והתרבות, יום בי,

כ"ו בתמוז התשנ"ב - 27.7.92 בשעה 14.00

נכהו; חברי הוועדה;

אי בורג - יו"ר

אי אסעד

י י בא-גד

אי הירשזון

לי ליבנת

מוזמנים;

שר התיקשורת מי שחל

עו"ד מי אוהלי - יועץ משפטי, משרד התיקשורת

שי קלפנר - מנהל שרותי ההנדסה במשרד התיקשורת

עו"ד ד' לחמן מסר - משרד המשפטים

די חבי ון - משרד האוצר

מי לימור - מנהל מנהלת ההקמה של ערוץ 2

עי עצמון - יועץ משפטי, מרכז השלטון המקומי

יועץ משפטי;

מי בוטון

מזכירת הוועדה;

י י גידלי

קצרנית;

טי קוטלר

סדר-היום;

חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (תיקון מסי 4), התשנ"ב-1992



היו"ר אי בורג;

אני פותח את הישיבה.

מר לימור, אתה אחראי על מינהלת ההקמה היום. האם אתה יכול להגיד לי מה הסר

לך עכשיו? אם אתה מקבל היום אור ירוק, תוך כמה זמן אתה יכול להגיע לכדי הסרת

האצבע הממשלתית מתוך הקדרה? האם אתה במינהלת ההקמה רק טכנית?

מי לימור;

אני משדר היום. השידורים היום הם עלי.

היו"ר אי בורג;

מי אחראי היום על הקמת המינהלת הציבורית? מי אחראי על הקמת הוועד המנהל.

מי לימור;

זח לא קשור עם החוק שמובא היום בפניך. מנכ"ל הרשות השניה קשור לחוק ונמצא

למיטב ידיעתי בברצלונה. אבל הוא לא קשור בהצעת החוק שמונחת על השולחן היום.

היו"ר אי בורג;

אני רוצה לדעת כמה זמן מינימום נדרש היום להקים את הועד המנהל של הערוץ

השני ולהתחיל ללכת.

מי לימור;

זו בעיה של ועד מנהל של המכרזים. על פי ההצעה של נחמן שי שאני יכול לצטט

אותה מן המועצה הציבורית ברשות השניה, אם הכל יתנהל בלי בגייצים ובעיות מסרג

אחר, לא לפני ה-31 בינואר 1993. יש צורך ב-45 יום עד שיכולים לגשת למיכרזים,

פלוס חודש לתשובות, פלוס שלושה חדשי התארגנות מביאים אותנו ל-31 בינואר 1993.

עי עצמון;

צריך להפריד בין שני דברים. דבר אחד הוא בתחום אחריותו של מר מיכה לימור

והוא מתייחס למיכרזים לגבי הזכיונות לשידורים. הוא לא מתייחס לכלל נושא פריסת

המשדרים. זה לא באחריותו. כאשר נשאלה על ידי היושב-ראש השאלה מתי יוכלו לרוץ

קדימה, לא מספיק שיפתרו את הבעיה של המיכריזם. יכול להיות שהמיכרזים ירוצו

קדימה, אבל את הבעיה של שידורים וסיום המינהלת, מעבר למצב שהחוק צפה לפניו, לא

יפתרו. בנושא פריסת המשדרים לא נעשה שום דבר.

הוסיפו לאחרונה שני משדרים של קילווט, אחד של משמר הנגב והשני בכרמל,

מקום הוא לא מקום, בחוזק של קילווט. אני רוצה לבקש מהיושב-ראש ומוועדה זו לא

לאשר את הצעת החוק. אני מבקש לקרוא לכל הפונקציונרים, מספר אנשים שמופקדים על

הנושא הזה, ושהם יתנו לוח זמנים לפריסת משדרים, כדי שכאשר המינהלת שהיא ארעית

מעצם טיבעה, תסיים את עבודתה, תהיה אפשרות לשדר.

אני רוצה לומר, ששבחלקים שונים במדינת ישראל לא קולטים את הערוץ השני.

הבאתי אתי עצומה שאומרת "הגליל חלק בלתי-נפרד מהמדינה". זו עצומה של תושבי

הגליל. לא קולטים שם את הערוץ השני. יש מצב שהשרות הזה שממומן מכספי משלם

המסים, לא נותן תמורה ל-45%-40% מהאזרחים. אבל להם גם אין תשובה מבחינת

ההערכות שלהם. תכנית פריסת המשדרים היתה צריכה להיעשות במקביל על ידי אחת

משתיים. האחת, הפעלת סעיף 51 לחוק, שלא נוגעת למיכה לימור, וכדאי להתייחס

אליו, שאומר; "הרשות תתכנן, תקים, תפעיל בעצמה או באמצעות אחרים תחנות שידור



ראשיות". הסעיף הזה היה מחייב את מי שאחראי לענין זה, לבוא ולהציג בפני הוועדה

הזאת, כשהוא מבקש הארכה של תקופת האחריות של המינהלת הזמנית, תכנית פריסה

כדי לתת תשובה לשאלה ששאל היושב-ראש.

הוגשה עתירה על ידי פורום ערי פיתוח במרכז השלטון המקומי וקבוצה של ראשי

ערים, כולל הבר הכנסת מיכה גולדמן בתפקידו בכפר תבור ואחרים. התשובה שפרקליטות

המדינה נתנה לבית המשפט בראשות כבוד הנשיא היתה, שהם נערכים ונערכים. זה היה

ב-9 במאי 1991.

מה נעשה בשנה זו? התחנה שהוקמה בת קילווט אחד בכרמל, זו תחנה לשימוש משרד

התיקשורת שאינה מתאימה והיא לא תישאר שם. עשו כאן מעשים של קוסמטיקה.

היו"ר אי בורג;

הצעת החוק שלפנינו מדברת על הארכה לחצי שנה כדי לאפשר לרשות לסיים תהליך

הוצאת מיכרזים ולהפעיל את הצד התכני לצורך הענין. יכול להיות שבעוד חצי שנה

אגמור את המיכרזים והכל יהיה תפור, יצטרכו עוד הארכה כי לא יהיו משדרים. ואז,

מה הועילו חכמים בתקנתם?

מי לימור;

אני מסכים עם כל מלה שאמר עוייד עצמון. אני לא הכתובת לכך.

מי אוהלי;

לשר היתה הידברות עם משרד בנושא זה. יתכן שיימצא פתרון חלקי. מר עצמון

הזכיר את ענין חיפה. זה לא בהכרח זמני.

חיו"ר א' בורג;

אנחנו לא נכנסים לדיון באלה איך יעבוד המשדר ומי ישים סולר במנוע. אני

רוצה עכשיו לדעת האם ב-31 בינואר יהיו שידורים בכל הארץ.

מי אוהלי;

התכנית הביא שישתדלו להיות מוכנים כבר ב-1 בינואר. יעשו כל מאמץ כיד

לפרוס את המשדרים במרחב יותר גדול בארץ. זה מה שידוע לי. אני מבין שהדברים

תלויים במידה רבה במימון זמני.

הי וייר אי בורג;

מר הביון, אני שואל האם ב-31 בינואר תהיה הלימה בין היכולת של הזכיינים

להפיק ולשדר לבין היכולת של המדינה או היכולת של הערוץ השני לשדר באופן פיסי,

וזה תלוי במימון שלכם. אתם בנויים לתכנית שמר אוהלי ציין עכשיו?

די חביון;

בענין המשדרים של הרשות, על פי החוק האחריות היא על הרשות.

היוייר אי בורג;

אם כך, לא עשינו כלום. ב-31 בינואר אמצא את עצמי באותו מצב.

אני מגיש תחינה כמעט. אני מציע שיבואו בעלי הדבר. יש דרך. הדרך היא

במקביל לצאת למכרזים לגבי פריסת המשדרים, להגיש את תכנית פריסת המשדרים, לתת

תשובה לשאלת המימון, שיכול להיות בשלוש דרכים אלטרנטיביות. צריכה להיות הלימה

או איזושהי התאמה. אם האישור הזה יהיה מותנה במתן תשובות מספקות, אם האישור לא

יינתן ברגע זה ויינתן לפני ה-31 בינואר אבל יובאו כל האנשים שצריכים לתת

תשובות - אז יש סיכוי שתהיה מזה תועלת. אחרת, אני רוצה לצפות את הנולד -

מיכרזים ייצאו, את ענין המיכרזים יגמרו, על הקונספציה קטונתי מלהגיב, אבל לא

תהיה פריסת משדרים, לא יהיו משדרים, לא יהיו שידורים, לא תהיה קליטה.

ד' לחמן-מסר;

החוק אומר שעל הרשות להקים משדרים ולפרוס אותם על מנת שאפשר יהיה להתחיל

בשידורים במועד שבו ...ושבו תקבע הרשות שניתן להפעיל את השידורים.

הרשות צריכה להקים ולפרוס את המשדרים וגם לה, עד כמה שאני מבינה מלשון

החוק, יש אפשרות שלא לפרוס את כל המשדרים בבת אחת. החוק צפה את האפשורת הזאת,

ולכן הוא איפשר שהרשות תפרוס את המשדרים עד כמה שהדבר אפשרי, כדי שהשידורים

ייקלטו בכל רחבי הארץ. זו משאלת לבה של המדינה, והמדינה תצטרך כמובן, לפי סעיף

51, לקהת בחשבון את הבעייתיות שקיימת. עובדה שמצד אחד לרשות אין כסף ומצד שני

המימון על ידי המשדרים. אני בטוחה שכל העצות הטובות של עו"ד עצמון קיימות

והובאו לידיעת הרשות. אין זה מונע צורך לאשר את שידורי הביניים.

לפי המצב המשפטי שבו אנחנו נמצאים, ב-31 ביולי מינהלת השידורים חייבת

להפסיק את השידורים.

היו"ר אי בורג;

אבל אני לא חייב לאשר לחצי שנה. עכשיו מיכה לימור צריך לבוא אלי ולבקש

שאעזור לו להוציא כסף מהמדינה.

מי לימור;

אני כרגע במינהלת ההקמה שאמורה לשדר. קשה לי מאד לשדר בטווחים של שבוע

או שבועיים. תכנית טלוויזיה קונים לעוד שלושה חודשים. עד עכשיו אכלו את בשרנו

טיפין-טיפין. במוצאי שבת הקרובה אנחנו בלי מנדט לשדר, אלא אם אתם תאשרו וזה

יעבור בקריאה שניה ושלישית. אבל מה שיותר חמור, אנחנו בלי חומר על המדפים. גם

אם אתם תאשרו, ממוצאי שבת ואילך אנחנו נשדר שידורים חוזרים עד אשר נתארגן

להמשך השידורים. אסור היה לנו לרכוש הומר לחודש אוגוסט. ולכן הענין של טיפין-

טיפין קשה עלינו מאד והציבור יוצא נענש על לא עוול בכפו.

היו"ר אי בורג;

השאלה היא אם לא כדאי להעניש את הציבור עונש קטן כדי שיזכה ברווח גדול.

השאלה אם אין צורך וכוח לדרוש שסוף סוף תהיה קואורדנציה בין כל המערכת שעובדת

גם בצד התכני, גם בצד הטכני, גם בצד המימוני, כדי שנגיע לתאריך מסויים והענין

יעבוד. זה נמשך כבר למעלה משנתיים עם עוד הארכה ועוד הארכה. צריך להגיע לנקודה

מסויימת, שבה המדינה על כל שלוחותיה מתחילה את תהליך ההקמה. אני לא רוצה לתת

שוב הארכה. אני חשוב שזו תהיה הפעם האחרונה שאני מאריך. לכן אני צריך לשבור את

הראש מה אנחנו עושים במוצאי שבת, אבל זה לא מה שיכריה אותי לתת אישור לחצי

שנה.



נגיד שאנחנו נותנים אישור לחצי שנה ועוזבים בצד את העניינים הטכניים

המימוניים, מה אני יודע מה יהיה בינואר? תן לי ערובה שבינואר אתה כבר בדרך.

די לחמן-מסר;

זו הרשות השניה. בעבר, למרות שלממשלה היתה סמכות הארכה של חצי שנה, היא

נקטה בפרקי זמן יותר קצרים של שלושה חודשים ושלושה חודשים. הדבר לא הוכיח את

עצמו לענין המשדרים. הוא הוכיח את עצמו אולי בענין המשדרים. אני אומרת אולי,

כי דברים אחרים עמדו בדרך.

הרשות לא נמצאת כאן, ונוסף לכך, הצעת החוק לא מדברת לגביה. מבחינתה, אם

השידורים לא יוארכו, לא יהיו שידורים. השר הוא לא השר האחראי. השר האחראי על

ביצוע החוק הוא ראש הממשלה. אתמול הדבר זכה לביקורת של בית הדין הגבוה לצדק.

לא נעסוק כאן בפלפולי משפט. כאזרח, מאד מענין אותי מה החלוקה הסמכותית

בין כל הרשויות... כל מה שמעניין אותי הוא שאני אלחץ על כפתור ויהיה לי ערוץ.

אם יש מנוף אחד שיכול לעזור לי להפעיל דבר אחר, אני אפעיל את המנוף הזה.

די חביון;

הערוץ השני הוא רשות אחת. מי נחלת ההקמה אמורה להסתיים ולהתחיל לפעול ברגע

שיהיו בעלי זכיון, ואז הרשות היא אחראית. ברגע זה ייפסק, זה פשוט ייפסק.

המדינה משקיעה כל כך הרבה כסף ומשאבים ואנרגיות. שזה ייצא כבר. אם נחכה עד

שתפרסו את המשדרים ותמצאו את המימון, לא נרוויח כלום.

די חביון;

לא אנחנו שפורסים את התשתיות. הרשות השניה צריכה לפרוס את התשתיות. זהו

לא המדינה. היום יש להם כסף על סמך התחייבויות עתידיות של בעלי הזכיון.

מי לימור;

אין להם פרוטה.

די חביון;

אין להם היום כסף בקופה, אבל על סמך התחייבויות עתידיות, ברגע שיהיו בעלי

זכיון לאחר שיסתיים המיכרז, באותו יום יהיה לרשות השניה 60 מיליון שקל בקופה.

ברגע שבסוף השבוע ייגמר הכסף של הערוץ השני, הם יפסיקו לשדר. לא יהיו

שידורים עד ינואר או עד שיחליטו להאריך את התקופה. זה לא יביא לכך שיהיו

משדרים לפני כן. לענין הכבלים, אנחנו טוענים שלזכיינים בערוץ השני יהיה

מונופול בנושא פירסום באמצעות טלוויזיה. זה לא קיים לא בכבלים ולא בערוץ

הראשון. בכל זאת יש משהו מאד מאד קוסם למי שיזכה במיכרז הזח.

היוייר אי בורג;

גם הדיון על הפירסומת יתקיים.

די חביון;

בתור אוצר אני יכול להגיד, ברגע שיפסיקו אותם, זה יחסוך כסף למדינה. אבל

שידורים לא יהיו. האיומים הם לא עלינו.

עי עצמון;

i



נציג האוצר ודאי יודע שבתקציב 1991 היה סכום שהיה מוצב למשדרים ושר האוצר

ביקש לבטל אותו והוא בוטל. במקום זה נתנו 600 אלף לשידורים ישירים מישיבות

המליאה.

לגבי המימון, אוצר רוחץ בנקיון כפיו, ולא היא. בסעיף 51 לא כתובה

הדרגתיות. היא מובנת מאליה, כי מדובר על פרוייקט שעובדים עליו והוא לוקה זמן.

אבל את ענין המימון תצטרך לעשותה רשות. אין שום קשר בין המיכרזים לבין מיכרזים

של המשדרים. אם היה בא מישהו ואומר שיוצאים במיכרזים לגבי הקמת המישדרים, הוא

היה נותן תשובה שזה לוה הזמנים והיתה הלימה והיתה הפיפה. את זה הם לא עושים.

עד היום אני לא הצלחתי לקבל את האינפורמציה, וזה השולחן שבו אפשר לדרוש אותה.

היו"ר אי בורג;

אינפורמציה שאומרת מה לוח הזמנים לפריסת משדרים.

עי עצמון;

להגיש תכנית פריסה וגם תכנית מימון. אתם יכולים לקבל את ערבות האוצר. יש

אלף ואחת דרכים. אבל הם לא באו עם נייר לומר שזו התכנית. בינתיים הגליל איננו

חלק ממדינת ישראל.

היו"ר אי בורג;

מר קלפנר, אנחנו מקיימים עכשיו דיון מקביל. האחד, על הצעת החוק המונחת על

השולחן, שעניינה לאפשר למר מיכה לימור לקנות החל ממוצאי שבת עוד מדפי תכניות

ולשדר עד סוף ינואר.

במקביל עלתה דרישה. אנחנו רוצים לדעת, האם כאשר אנחנו מעניקים את פרק

הזמן הזמני הנוסף עד 31 בינואר, האם אנחנו יודעים שאנחנו יוצאים לדרך שבסופה

פרוסים משדרים בכל רחבי הארץ. אני רואה את הרשות בתור דבר שלם, גם את התשתית

שלה וגם את התכנים שלה, גם הצד הטכני וגם התוכני. לא מספיק שאני גומר ב-31

בינואר והוא יכול לשדר על פי חוק ויש לו זכיינים ורק 40% מהארץ קולטים את

השידורים.

שי קלפנר;

להקונספט שעוצב וגובש במשרד התיקשורת בתיאום עם הרשות השניה, מדבר על כך

שהשידור יתבצע באמצעות לווין שאותו ניתן לקלוטי בכל רחבי ישראל בכל מקום.

בנוסף ללויין, התכנית מדברת על שמונה משדרים שיתנו אפשרות לקליטה קרקעית ל-80%

מאוכלוסיית ישראל בערך. כלומר, הקוטנספט מדבר על כך ש-80% קולטים ישירות

ממשדרים, 20% קולטים או באמצעות לווין או באמצעות שיטות נילוות, וזה או

טלוויזיה בכבלים או לחילופין מעכרכות מגשיימים. זו מערכת שיש בה צלחת אחת

שקולטת ואחר כך מפזרים את השידור לכל בתי התושבים.

זו המדיניות הכוללת. היא מתבססת על כמה שיקולים מרכזיים. שיקול מספר 1,

זכות כל תושבי מדינת ישראל באשר הם, לקלוט. במאמר מוסגר, גם את הערוץ הראשון

לא קולטים בכל מקום ברחבי ישראל. /,'3 מתושבי ישראל לא קולטים את הערוץ הראשון.

אגב, הקונספט של הרשות השניה מאפשר לקלוט לא רק לתושבי ישראל אלא גם לשכניה.

אנחנו חושבים שחובה שהמימשל, באמצעות הרשות השניה, ידאג לכך שאכן ניתן

יהיה לקלוט.



נקודה שלישית - הקונספט הזה מתבסס על הטכנולוגיות המתקדמות ביותר, והוא

קונספט פתוח לשיפורים נוספים שצפויים בעתיד הקרוב. למשל, קו פתוח לשידורים של

טלוויזיה ברזולוציה גבוה, הוא פתוה לשידור של יותר משפה אחת, הוא פתוה לשידור

סטריאופוני.

היו"ר אי בורג;

מי שיש לו מקלט מונו בלי רזולוציה, מה לוח הזמנים לפריסת המשדרים?

שי קלפנר;

יש שני לוחות זמנים. יש את התכנית הכוללת שמדברת על אותם שמונה משדרים

במקומות הסופיים שלהם, וזו תכנית שתתפרס בהדרגה. היא תתהיל ברגע שתקום הרשות

ויהיו זכיינים שיזרימו כסף.

הי וייר אי בורג;

בעוד שלושה חודשים?

שי קלפנר;

יש לנו תכנית ביניים ויש תכנית מסודרת. את תכנית הביניים ניתן לפרוס - לא

בכל המקומות - בהתראה של חודשים. יש תכנית מגרה אפשרית כזאת, שתאפשר לעוד 200

אלף פה או שם לקלוט את השידורים, כפיש עשינו לאחרונה באזור חיפה והוספנו 300-

400 אלף אנשים שיכולים לקלוט את הערוץ השני, וכפי שעשינו בשער הנגב והוספנו

150 אלף תושבים למעגל הקולטים.

נוסף לכך ישנה התכנית הכוללת. לדעתי המימוש שלה יסתיים כעבור כשנתיים

וחצי. לא שבאותו יום כולם מתחילים לקלוט אלא בהדרגה. אנחנו מעריכים שהיום כ-

60% מתושבי ישראל כבר קולטים את הערוץ השני. צריך להשלים ל-40% נוספים. כבר

היום כל אחד יכול לקלוט את הערוץ השני באמצעות צלחת. המחירים של יחידות קליטה

לוויינית הם בתהליך ירידה מתמיד.

היוייר אי בורג;

אני רוצה לומר לשר איפה אנחנו נמצאים בדיון. בפינו מונחת הצעת החוק שחשר

הניח על שולחן הכנסת בשבוע שעבר, שנועדה להאריך את תקופת הביניים לכל הליך

הוצאת המיכרזים. מדובר על תקופת ביניים נוספת לצד התוכני, שיוכלו לקנות תכניות

ולשדר. התאריך תם ביום ראשון הקרוב.

השאלה היא, מה מבטיח לנו שב-31 בינואר לא יקרו אחד משניים, לבד או לחוד.

דבר אחד, שתבוא שוב לבקש הארכה. כלומר, האם יש לוה זמנים מחייב, בניגוד לכל

ההארכות הקודמות שהיו בנושא הזה. שאלה שניה, האם לך כמייצג את הנושא בפני

הוועדה, יש לוח זמנים מחייב שאפשר להביאו לוועדה לגבי פריסת המשדרים. אנחנו

רואים את כל נושא הערוץ השניה כהבילה אחת, גם הצד התוכני וגם הצד הטכני של

פריסת המשדרים. אני לא בטוח שאנחנו יכולים להסתפק בכך שנחכה לפירסום המיכרזים

כדי לקבל את הכסף כדי להתהיל להפעיל את המהלך הזה. יש לך בחוק אפשרויות אחרות,

בין השאר לקבל מימוני ביניים או הלוואות, או מגוף ממשלתי או מכל גוף אחר.

השאלה היא, האם באתם בדברים עם האוצר או עם מישהו אהר.



שר התיקשורת ושר המשטרה מ' שחל;

אני מברך אותך אישית, אדוני היושב-ראש, ואת חברי הכנסת, חברי הוועדה. זו

הישיבה הראשונה שלי בוועדה.

מה שונה היום ממה שקרה בעבר? השוני הוא פירסום המיכרזים. לפני שבוע

פורסמו המיכרזים, ומכאן ואילך, תוך תקופה של 45 ימים, אנחנו אמורים לקבל את

הפניות של בעלי הזכיונות הפוטנציאליים, וועדת המיכרזים שהיא בידי הרשות, צריכה

להכריע ולהחליט בנושא עצמו.

לוח הזמנים למעשה מוכתב. אני מקווה שבמשך חודש אוקטובר נדבר על חברת

החדשות, שזו בעיה שצריך להתמודד אתה. אני הייתי בין היוצרים שלה בדיונים שהיו

בין השר רובינשטיין והשר קורפו. הרעיון עצמו נהיר ומוכר לי. לוח הזמנים שאנחנו

מקווים שנגיע אליו לצורך העברה לבעלי הזכיונות הוא סוף חודש ינואר. אני מקווה

שלא תהיה סטיה. את שלושת החודשים מסוף אוקטובר לסוף ינואר צריך לתת לבעלי

הרשיונות כדי להיערך. זו בדיקה, דרישה להפקות עצמאיות, תקנים וכן הלאה.

יש לי ענין רב שהוועדה תהיה מעודכנת מאד. אני מניח שניפגש הרבה פעמים

במשך הזמן. בעלי הזכיונות הפוטנציאליים נפגשו אתי. בפיהם כשלוש דרישות

עיקריות. האחת, אין ודאות לגבי התמלוגים. התמלוגים נקבעו בין לבין באחוזים

גבוהים מאד, אשר אין כל נסיון. בג"צ קבע בהמלצה ואמר שהוא רואה לנכון שהשרים -

ומדובר בשר האוצר והשר הממונה - יפעילו את שיקול דעתם לאחר ההפעלה של השנה

הראשונה.

זו היתה נקודה אחת שמאד הטרידה אותם, עד כגדי כך שהיו ספקות אם בכלל י גשו

למיכרז.

נקודה שניה היא אחוז ההפקות המקוריות. טוענים כי ההפקות המקוריות מהוות

למעשה משימה בלתי-אפשרית, והתוצאה תהיה הפקות לא ברמה או חוסר יכולת למלא אחרי

הדרישה שנקבעה.

היתה שאלה של פרשנות, מה תיחשב הפקה. האם שידור אחד או שניים או שלושה

ייחשבו במסגרת הנתח שנקבע להפקות מקוריות. אני החלטתי בענין זה להשאיר את

הנושא כולו בידי הרשות שתגיע להבנה והסדר לגבי הפרשנות של הפקה מקורית מהי.

אני לא חושב שבענין זה הייתי צריך להתערב.

נקודה שלישית היא, מעמדה של הטלוויזיה הלימודית. אומר בגילוי לב, הסוגיה

לא חדשה לי. מעולם לא חשבתי ואינני חושב גם היום שגוף ממשלתי שהוא מחלקה במשרד

ממשלתי, צריך לפעול במסגרת שבה זכיון פועל במסגרת פרטית. לדעתי הדבר הזה איננו

נכון.

לענין הקונקרטי, אני חושב הטלוויזיה הלימודית צריכה שתהיה לה זכות להפיק,

וחובה על שתי הרשתות לקנות ממנה הפקות ולשדר אותן. במיוחד אם מדובר בהפקות

בתחום הטלוויזיה הלימודית ויעודה על פי החוק. הענין הזה הפך להיות לזכיון

שנותן לה אפשרות כגוף ממשלתי למכור פירסומת לגורמים פרטיים מסחריים. הדבר לא

מקובל בעיני. המלצתי בפני שרת החינוך והתרבות - שהסתבר שדעתה היתה כדעתי -

ואמרתי לה שיש מקום לשנות את החוק ולהעמיד את הדברים בצורה יותר מסודרת ולחייב

לקנות מהטלוויזיה הלימודית הפקות, אבללא לתת לה לעסוק כגוף מסחרי שמתחרה על

פירסומת בשוק. תארו לעצמכם מה תהיה התוצאה בנושא זה.

היו"ר אי בורג;

נקיים דיון יותר מקיף על כל נושא מיפוי התיקשורת וזכיונות. אני לא רוצה

בישיבה הזו לעסוק בכך.



שר התיקשורת ושר המשטרה מ' שחל;

יש קשר הדוק בין הדברים. הבעיה שעומדת על הפרק היא, שאנחנו נתבקשנו

והרשות נדרשה לסוגיות האלה בתקופת המיכרז. הענין איננו מנותק מזה שדורשים

תשובות. המיכרז יצא על פי המתכונת של החוק הקיים. יש לי כבר "רעשים" ממשרד

המשפטים בענין זה. בין התאוריה ובין המציאות, אני חייב להתייחס למציאות כפי

שהיא. הבאתי בפניכם את דעת שני הנוגעים בדבר, שרת החינוך והתרבות וכן את דעתי.

עם כל הקשיים, לא הסכמתי לדחות את פירסום המיכרז, למרות שהיו דרישות

כאלה. אני מקווה שנעמוד בהתחייבות.

בענין מימון הביניים, הוגשה לי בקשה-פניה על ידי מר מיכה לימור בענין

ההוצאה הדרושה להפעלה. אינני מצוי בסוגיה של מימון ביניים לרשת המשדרים

הכללית. בענין תיקצוב השידורים יש בעיה. יש דרישה לכיסוי חובות העבר, תיקצוב

הפעלה, בסך הכל כ-10 מיליון ש"ח. ישבתי אתמול עם שר האוצר ונפגשתי אתם היום.

הם לא מקבלים את הנתונים האלה. הצעתי שניקח את המימון הזה במסגרת ובפיקוח משרד

הוצר. כלומר, שתיקבע לנו מסגרת תקציבית והפיקוח יהיה צמוד מטועם האוצר, כאשר

ייעשה נסיון לקחת את המימון הלא מתוכנן הזה ולדרוש שהרשות תשלם אותו מתוך דמי

הזכיון שהיא תקבל כאשר היא תמכור. אני רואה בזה מעין מימון ביניים, ולגלגל את

זה.

שר האוצר הבטיח לי שיתן מחר תשובה, כדי שהתשובה הזו תאפשר למר מיכה לימור

להמשיך את השידורים ביום ראשון.

לענין טיב התשדירים, עם כניסתי לתפקיד נתבקשתי על ידי גורמים רבים

באזורים בהם לא קולטים את ערוץ 2, לעשות משהו. אנחנו משתדלים לעשות בתקופת

הביניים הזו, כדי להגביר את יכולת הקליטה באזורים בהם הקליטה אינה טובה או לא

קיימת.

היו"ר א' בורג;

האם אני מבין אל נכון שאין מישהו אחר מבחינת הוועדה שהוא כתובת לגבי כל

נושא התיפעול המלא של הערוץ השני? אתה הכתובת.

אני הכתובת.

היו"ר אי בורג;

האם הוועדה יכולה לקבל ממך עכשיו תכנית או התחייבות או התחייבות

להתחייבות מחי תכנית פריסת המשדרים מהיום ועד סוף הפריסה? אני לא רוצה להגיע

למצב שאני גומר את החצי שנה, ושלושה ימים לפני ה-31 בינואר, ותגידו; זה בסדר

ואולי אפשר לעבוד, ובינתיים לא השתנה שוב דבר. כלומר, בצורה זו או אחרת אנחנו

נמשיך לממן בצורה סלקטיבית חלק מאזרחי המדינה.

לי לבנת;

הייתי מציעה שנקבל לוח זמנים שתצורף אליו גם התכנית הגיאוגרפית. דווקא

בפריפריות ומקומות מרוחקים ממרקכזי בידור, שם לא קולטים את הערוץ השני.



י ' בא-גד;

לחילופין, מאחר שאנחנו מכירים את הדברים במדינת ישראל, אני מציע אולי

הצעה נועזת, אבל אולי צריך לעצור, לסגור במוצאי שבת, או בערב שבת, את הערוץ

השני. כלומר, שהוא ייצא לחופשה. אני חושב שזה יתן לו תמריץ רציני כדי שנקבל

דברים בדוקים. אולי זו ההצעה.

אתה מציע הצעה לסדר, ואני אומר לך שאני מתנגד להצעה שלך. אני מבקש ממך

כרגע לא להביא את זה להצבעה. אני לא רוצה לסגור את הערוץ השני אלא שהוא יפעל.

המשמעויות של סגירה ביום ששי הן אחרות לגמרי. אם ההצעה תהיה מקובלת על השר,

היא תהיה מקובלת גם עלי...

לי לבנת;

אנחנו צריכים לשאוף לפתוח כמה שיותר ערוצי תיקשורת ולא לנסות לצמצם אותם.

שר התיקשורת ושר המשטרה מ' שחל;

בתוך המיכרז עצמו יש מה שנקרא פריסה כוללת. אהיה מוכן תוך חודשיים עד

שלושה חודשים לבוא לכאן ולמסור את תכנית הביניים של פריסת המשדרים. אני מציע

שהוועדה תקבע שנבוא אליה ו נדווח לה על ההתקדמוי ות עצמן ביוזמתנו ובהסמכתנו.

עשיתי את זה בוועדות אחרות. מבחינתי זה יכול להיות סיוע כלפי כל הגורמים כדי

לגמור כמה בעיות. אני אדרש לבוא אליכם כדי לפתור חלק מהבעיות שהתייחסתי אליהן.

היו"ר אי בורג;

האם אני מבין שבינתיים אין תכניות פריסה ודרושים שלושה חודשים כדי להכין

אותן?

היו"ר אי בורג;

התכניות ישנן. הם חלק מהמיכרז עצמו. כדי להתייחס לתכנית בפרטי פרטים, בין

בתקופה של חודשיים-שלושה אהיה מוכן לכך.

היו"ר אי בורג;

בשלב ראשון אני מוכן לקבל תכנית כללית ולא מפורטת. אני רוצה לוח זמנים

ואזורים.

עי עצמון;

כמו שהגישו לבג"צ לפני שנה מה קרה במשך אותה שנה. הם אמרו שאם זה מימון

של המערכת, התקופה תקוצר בשנה מתוך שנתיים וחצי. מאז ועד היום היו שני משדרים

של קילווט כל אחד, אחד במשמר הנגב ואחד בכרמל. זה נתן תוספת מסויימת. אבל ל-

40% מתושבי מדינת ישראל אין ולא יהיה, אלא אם יגידו אחרת ענין של מימון

הביניים הוא תכנית אחת וענין חמיכרזים הוא ענין אחר. צריך תכנית פריסה של

משדרים עם לוח זמנים. אחר כך יש גמישות בפריפריה.

שר התיקשורת ושר המשטרה מ' שחל;

אם הועדה רוצה, נהיה מוכנים בשבוע הבא להציג את התכנית.



היו"ר אי בורג;

התשובה היא שהוועדה רוצה. אם בשבוע הבא אנחנו מקבלים את התכנית, אנחנו

יכולים לאשר את הצעת החוק שמונחת לפנינו, ואני מבקש מצוות הוועדה לדאוג שהיא

תעלה לקריאה שניה ושלישית עוד השבוע.

החלט לקבל חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו

(תיקון מסי 4). התשנ"ב-1992 ולהעבירו לקריאה שניה ושלישית

הישיבה ננעלה בשעה 10:00 -

? t