הכנסת השלוש עשרה

מושב חמישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 472

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

שהתקיימה ביום בי. ג' באייר התשנ"ו,22.4.1996בשעה 00;11

נכחו;

חברי הוועדה; היו"ר י' כץ

ב' טמקין

מוזמנים; מ' שדר, סגן הממונה על השכר, משרד האוצר

א' נאור, סמנכ"ל, משרד התקשורת

מ' אוהלי, היועץ המשפטי, משרד התקשורת

עו"ד ד' אורנשטיין, לשכה משפטית, משרד המשפטים

ג' אבישי, מנהלת לשכת הקשר, ההסתדרות הכלכלית

החדשה

ב' גוטמכר, ארגון גמלאי משרד התקשורת

יי זמל, ארגון גמלאי משרד התקשורת

א' בכר, ארגון גמלאי משרד התקשורת

א' חסון, סגן מנהל אגף ארגון ומשאבי אנוש, רשות

הדואר

עו"ד פ' שר, לשכה משפטית, רשות הדואר

א' בוכני, מזכיר ארצי, הסתדרות עובדי המדינה

מנהלת הוועדה; א' אדלר

נרשם ע''י; חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום;

הצעת חוק שירות המדינה (גימלאות) (הגדלת קיצבה לגימלאי

משרד התקשורת). התשנ''ד"1993 - חברי הכנסת בני טמקיו. מאיר שטרית

9168



הצעת חוק שירות המדינה (גימלאות) (הגדלת קיצבה לגימלאי

משרד התקשורת). התשנ"ד-1993 חברי הכנסת בני טמקין. מאיר שטרית

על סדר היום שלנו, הצעת חוק שירות המדינה,

גימאלות, הגדלת קיצבה לגימלאי משרד התקשורת

התשנ"ד-1993, הכנה לקריאה שנייה ושלישית. הצעת חוק פרטית של חברי הכנסת

בני טמקיו ומאיר שטרית.

לפני שאנחנו פותחים את הדיון, הוצע לעיוני קטע מהירחון "משאבי אנוש"

שבין שאר הכותרות כתוב, "משאבי אנוש ברשות הדואר מזווית הראייה של

מנכ"ל הרשות". המתראיין הוא מרן לוין, מנכ"ל רשות הדואו-, ואחת הכותרות

היא זו, "שכרם הממוצע של עובדי הדואר היה אז נמוך ב-30% מהשכר הממוצע

של עובדי המדינה. כיום שכרם של עובדי רשות הדואר גדול בממוצע ב-40%

מהשכר הממוצע של עובדי המדינה המקבילים, לכן, מהפך משמעותי".

אני מבקש לדעת איזה שהוא רקע כדי להזכיר לנו מה היה מצבם של עובדי משרד

התקשורת ערב הקמת רשות הדואר וערב הקמתה של בזק, לעומת עובדי המדינה

האחרים. אנחנו הזמנו לשם כך את מר אבי חסון.

א' חסון; לפני הקמת הרשות, שכרם של עובדי רשות הדואר

ומשרד התקשורת היה באמת בסולם התחתית בהשוואה

לעובדי מדינה אחרים. הקמת רשות הדואר באה לתקן בין היתר, לא זאת המטרה.

בהסכם הקיבוצי שבתקופת המעבר, בהסכם הקיבוצי הבסיסי, נקבע במפורש

שעובדי רשות הדואר המועברים לשירות המדינה יעברו לרשות הדואר ולעובדים

המועברים. וכן יזכו בשתי הטבות לשכר, האחת קצובה של חצי שנה, אחת

באפריל 88' אחת באוקטובר 88' שזה מעלה את השכר הבסיסי, ועל השכר הבסיסי

תוספת של 20%. אני מדגיש העובדים המועברים, שהיו פעילים וממשיכים להיות

פעילים מ-1.4.88.

היו"ר י' כץ; לזה לא היו זכאים אלה שנשארו לעבוד במשרד?

או אלה שלא נקראו מועברים, או אלה שפרשו קודם

לתאריך הזה.

באחת הישיבות הבאתי מסמך של רשות הדואר, שנכתב

בסמוך להקמת רשות הדואר, וגם שם מופיע אותו

נתון שמופיע כאן, שנאמר שהשכר הממוצע אז של עובדי רשות הדואר, לפני

הקמת הרשות, או בזמן הקמת הרשות, הוא ב-30% יותר נמוך מהשכר הממוצע של

יתר עובדי המדינה. אותן ההטבות באו לתקן את המצב הזה.

היו"ר יי כץ; מי יכול לתת לנו נתונים לגבי העובדים שעבדו במה

שהיה שירותי הבזק, לאחר מכן חברת הבזק?

א' חסון; אני לא יכול לתת כרגע נתונים כמותיים, אבל

לשרטט את התמונה.

היו"ר י' כץ; מה זה היה דואר הנדסה?



א' חסון; משרד התקשורת דאז היה מחולק לשלושה אגפים

מרכזיים, שירותי הטלפון, שירות הנדסה, להלן

עובדי חברת בזק דהיום, ושירותי דואר, להלן רשות הדואר.

אני לא יודע כמה לא פעילים עדיין מקבלים קצבה, אבל יש. בולל שאירים.

שזה כולל כל גימלאי משרד התקשורת.

מר מר שדר, ביקשתי את ההסכם שעומד להיחתם עם

עובדי המדינה הלא יהודיים. ביקשתי שיבוא מר קוצ'יק, הישיבה הזו נקבעה

בשעה 11:00 בתיאום איתו.

ג' אבישי; משרד הפנים לא חתם על ההסכם.

מה העקרונות של ההסכם הזה?

ג' אבישי; אני מוכנה לדאוג להעביר את זה, אבל כרגע אין לי

המסמך.

אחיד לכולם, ותוך שבועיים שלושה יקבעו את

האחוז.

היו"ר י' כץ; אבל לא שמעתי מילה אחת על גימלאים.

א' בפר; גימלאים לא מזכירים בכלל, זה תמיד כך.

היו"ר י' כץ; מאחר שאנחנו עומדים להצביע היום על העברת החוק

לקריאה שנייה ושלישית במליאה, אני מבקש ממך

להתייחס להצעת החוק כפי שעברה במליאה, אם יש לכם הצעות בנושא הזה, עד

הרגע הזה לא קיבלתי שום הצעה קונקרטית.

מ' שדר; לי ידוע דבר אחר ממה שאתה אומר. עמדת הממשלה

היום, כפי שהיא התבטאה בדיון אצל ראש הממשלה,

ובעמדות אצל שר האוצר, היא שאנחנו מתנגדים להצעה. הטעמים העיקריים, בלי

לפרט פירוט יתר, הם אחד, שהצעה זו היא בבחינת הצעה בין גימלאי לגימלאי.

והטעם העיקרי זה שיש הרבה קבוצות עובדים אחרות, שהם נמצאים בסיטואציה

שונה.

היו"ר י' כץ; העליתי בישיבה אצל ראש הממשלה כל מיני אופציות,

אופציה אחת של מתן הדרגה, אופציה שנייה של מתן

תוספת השכר, אופציה שלישית של הגבלת מספר שנים, שהיא בינתיים ירדה מן

הפרק. עם איזו הצעה אתם באים אלינו היום?

מ' שדר; אנחנו לא באים בהצעה. אני מניח שאתה קיבלת את

ההתייחסות של המכתב אליך בעניין הזה.

היו"ר י' כץ; קיבלתי הודעה שיש התנגדות להצעת החוק, ויש

התנגדות להצעות שהעליתי, אבל לא קיבלתי הצעה

נגדית. אתה יכול לומר שאתם מתנגדים להצעה, ובזה לגמור.



מ' שדר; בעקבות אותו דיון בדקנו את ההצעה שלך, והמסקנה

שהגענו אליה היא שאי אפשר ליישם אותה, בעיקר

מאותם שני טעמים שהזכרתי קודם, וקיבלתי תשובה מעו"ד רחלבסקי בהתאם

לזה.

תלויה ועומדת תביעה בבית הדין לעבודה בדיון באותו עניין.

ד' אורנשטיין; כפי שאמר מיכה, יש תביעה בבית הדין לעבודה.

התביעה הזאת היתה בפני בית הדין האיזורי

לעבודה, ולאחר מכן הגיע לבית הדין הארצי לעבודה.

התביעה היא להשוות ולערוך תיאומים בין המשכורת הקובעת של גימלאי משרד

התקשורת, לבין משכורתם של עובדים שנטען שמבצעים את תפקידיהם הקודמים

ברשות הדואר ובזק. עמדת המדינה היא שחוק שירות המדינה והגימלאות איננו

מאפשר השוואה כזאת. חוות דעת נוטפת, בית הדין הארצי לעבודה ציווה

שוועדת השירות תתכנס ותדון בתביעה, ועדת השירות פנתה ליועץ המשפטי

לממשלה לחוות דעת. חוות דעת אושרה על ידי היועץ המשפטי לממשלה, שמגבה

את עמדת המדינה עד כה. ועדת השירות צריכה להתכנט כדי לדון בחוות הדעת

ובתביעה. ולאחר מכן יתכן שהעניין יסתיים בוועדת השירות, או שהעניין

יוחזר לבית הדין הארצי לעבודה. אבל זה במישור של התביעה.

היו"ר י' כץ; איפה חוות הדעת?

ד' אורנשטיין; חוות הדעת נמצאת אצלי. אין בעיה להמציא עותק.

היא אומרת שחוק שירות המדינה גימלאות איננו

מקנה זכות לערוך תיאומים בין המשכורת הקובעת של עובדי המדינה לשעבר,

לבין משכורתם של רשות הדואר וחברת בזק, כיוון שהדבר איננו מתאפשר על פי

ההגדרה של משכורת קובעת לפי סעיף 8 לחוק שירות המדינה גימלאות, שמצמיד

עובד מדינה לשעבר אך ורק למשכורת באותה דרגה של עובד מדינה פעיל, ואותו

סעיף בחוק שירות המדינה גימלאות שמטמיך את ועדת השירות לערוך תיאומים

בכפוף להגדרה של משכורת קובעת בטעיף 8. זאת אומרת שקבוצת ההתייחסות, הן

מבחינת משכורת קובעת, והן מבחינת עריכת תיאומים, היא עובדי המדינה, ורק

הם.

חוות הדעת באה גם בטענה שעמדת המדינה מפלה את גימלאי משרד התקשורת,

ואני לא יודע אם זה המקום להיכנט לטענות האלה. בקיצורו של דבר, חוות

הדעת גם דוחה מכל מיני טיבות את הטענה הזאת.

היו"ר יי כץ; מה עמדת ההטתדרות?

החוק הוגש לקריאה שנייה ושלישית בדצמבר 93'.

האוצר ביקש לעצור את הליכי החקיקה, והציע להגיע

לפשרה. הוא לא דחה את הטענות שהחוק מעלה, שהגימלה של אותה קבוצה היא

אכן גימלה נמוכה. אבל הוא אכן הציע להגיע לפשרה, כי הוא חשש מתביעות של

יתר הגימלאים. יש התחושה שהם גם חוזרים בהם מההטכמה הזאת שהיתה.

היו"ר י' כץ; אני הטכמתי עם יו"ר ועדת העבודה והרווחה דאז,

שאם כלל גימלאי המדינה יקבלו תוטפת לגימלה

שלהם, כי אז החוק הזה ירד מטדר היום.



ג' אבישי; זה לא נכון. אתה גם קיבלת מכתב שמבהיר את

הסוגיה הזאת.

היו"ר י' כץ; קיבלתי מכתב מגרנית שמבהיר את הסוגיה הזאת.

מה עמדת ההסתדרות נכון להיוסל

ג' אבישי; ח"כ ע' פרץ טוען שהוא לא הגיע איתו להסכמה שהוא

יעלה את הגימלה לכלל הגימלאים, כי זה לא פותר

את הבעיה של הגימלאים האלה. אלה שתי סוגיות נפרדות לחלוטין. ההעלאה של

200/0 שנעשתה מיד ב-94' לא קשורה בכלל לנושא הזה.

היו"ר י' כץ; ח"כ ע' פרץ, כיו"ר ועדת העבודה והרווחה, העלה

בדצמבר 93' את החוק לקריאה שנייה ושלישית.

כתוצאה מפניית האוצר הוא ביקש להוריד את ההצעה מסדר היום.

מאז, חלפו 11 חודשים בהם שימש בתפקידו כיושב ראש ועדת העבודה והרווהה.

מה מנע ממנו לאחר 11 חודשים להעלות את ההצעה שוב לקריאה שנייה

ושלישית?

י' אבישי; הוא האמין שהוא יצליח להגיע לאיזו שהיא פשרה עם

האוצר, פשרה שאגב לא הגיעה עד היום.

בשנתיים האחרונות הנושא הזה הרי עלה, וניסו להגיע לפשרה עם האוצר,

והאוצר הראה שאין לו שום כוונה להגיע לפשרה בנושא.

ב' טמקין; אני חושב שאסור להטיל אחריות במקרה הזה על יושב

ראש הוועדה, אלא על ח"כ מ' שטרית ועלי, מכיוון

שאנחנו חשבנו בטעות שבנוסף לאותו תיקון כללי, שממילא היה צריך לבוא,

יתקיים איזה שהוא משא ומתן, ונאמר לנו שהודות להצעת חוק שלנו כולם

השתפרו קצת יותר. שנינו התפתנו להאמין שהיה שיפור קצת יותר גדול לכולם

בעקבות הצעת החוק.

אבל הבנו גם מתוך השיחות האלה שזה ילווה בשינוי יחסי של אותה קבוצה

שאנחנו מדברים עליה. כי התיקון שהם מבקשים הוא איננו תיקון אבסולוטי

שקשור לכל היתר, אלא תיקון יחסי שקשור למצבם הספציפי. וניתן היה להבין

מהשיחות שלנו עם האוצר שהולכים לאיזה שהוא תיקון יחסי, וזה לא בא.

ובמשך כל אותה השנה, ובעצם מאז אנחנו מחכים מהאוצר לאותו דבר שאתה

ציינת קודם, לאיזו שהיא הצעה שתמנע את העלאת החוק וכל הבעיות המשפטיות

שעליהן דובר בו קודם לכן.

ואני רואה שאותה הצעה שמדברת על היחסיות, על אותה קבוצה ספציפית, עוד

לא באה ממשרד האוצר. ואני חושב שכל עוד זה לא בא, אנחנו מחוייבים להגיש

את הצעת החוק.

היו"ר י' כץ; זה המכתב מחברי הכנסת מ' שטרית וב' טמקין.

א' בוכני; אני מוסר את התנצלותו של לוין, מזכ"ל הסתדרות

עובדי המדינה, שנקרא הבוקר לבית הדין האיזורי

בירושלים, ולא יכול היה להופיע, וביקש אותי לבוא במקומו.



כמובן שהסתדרות עובדי המדינה תומכת במתן גימלה מוגדלת לגימלאיס של

עובדי המדינה לשעבר, שאחר כך פרשו גם מרשות הדואר. פירטנו את הדברים

בתזכיר שהגשנו בדיון קודם שהיה, מפני שהיו אז רק חברי כנסת לעבודה,

ולכן עשינו את זה בכתב ב-20.11.95. אבל בקשר לסוגיה שהעלית, מה עשו מאז

ומדוע כל כך נרדמו מאז, נמצאת כאן הצעת חוק של עמיר פרץ, יעקב שמאי,

יעקב שפי, בני טמקין, שמואל אביטל, מ-11.95.-14. זה לא לפני שנה, והיא

מנמקת מפורשות את העניין.

הוסברו גם אותם קשיים וסוגיות ואי הבנות שבגללן אנחנו בהחלט תומכים

ברוח הצעה זו, שהעובדים יקבלו את מה שהובטח לנו, ומה שהתברר לנו כמובן

מאליו.

היתה ועדה של עובדי התקשורת, עם הוועד הפועל.

כיוון שהיא עמדה להגיע לאיזו שהיא החלטה, והדבר

היה ידוע לממונה על השכר, הוא בא בהערמה לחברי הוועדה שזה בא במקום זה.

אין לזה שום קשר. יש שתי סוגיות שונות, שתיקה כוללת של עובדי המדינה,

שהתבטאה בהסכם האחרון לתת בין 2% עד 20%, שזה בשכר לא מלא, כי זה הולך

לפי אחוזי הפרישה. לבין סוגיה שנייה של מעמדם ובתפקודם ובדרגתם של

פורשי משרד התקשורת עד להקמה של בזק. לעומת אלה שעברו ממשרד התקשורת אל

בזק, וממשרד התקשורת אל רשות השידור. יש שתי סוגיות שונות שבהערמה אומר

זה בא במקום זה. אין קשר. שניהם נשארו שונים.

העובדה היא שיש עוד רשויות ממלכתיות שהוקמו

ושגימלאיהן לא קיבלו תוספת. כאשר שאלתי אתכם

בפעם שעברה את השאלה הזו, אמרתם לי שאנשי משרד התקשורת היו מקופחים

לעומת חבריהם, עובדי המדינה האחרים. ולכן יש צדק בפיצוי מיוחד לגימלאי

משרד התקשורת, מכיוון שהיה פער של שכר, והראיה שגם לגבי עובדי הדואר

הומצא מסמך שמצביע על פער שכר של כ-30%.

אם אנחנו קובעים פה פיצוי אחיד לכולם, אנחנו איננו יכולים לעשות את

ההבחנה בין עובדי שירותי ההנדסה לשירותי הטלפונים ולשירותי הדואר. אתם

בוודאי לא מבקשים. אבל אם מדברים על עשיית צדק לעומת עובדי המדינה

האחרים, אני מניח שעובדי שירותי הנדסה, הפער בינם לבין עובדי המדינה לא

היה אותו פער שהיה קיים בין שירותי הדואר לבין עובדי המדינה. אני לא

בטוח במה שאני אומר, אבל כך אני מעריך.

יש לי אפשרות להעביר את החוק כמו שהוא, ואז עלול להיווצר מצב שאני

אכשיל את כל המהלך כולו. יש אפשרות להעביר איזו שהיא הצעה ולומר לשר

האוצר, שאם הוא יגיש הסתייגות, נעביר את החוק כולו. או שיקבל את הצעת

הפשרה שלנו, וישלים איתה גם אם היא למורת רוחו.

אני רוצה לנסח איזו שהיא הסכמה שתיתן ביטוי למה שהתרחש עד היום, ומצד

שני תיתן לשר האוצר שיקול דעת לומר שהוא משלים עם מה שנעשה על ידי

הכנסת, ויורד מהעניין. או אם הוא יתעקש, נדע שיש לנו איזה שהוא שוט,

שאנחנו יכולים באמצעותו לכפות על הממשלה הסכמה להצעת החוק, שאם לא כן

היא תעבור בהיקף שאולי יוצר תקדים ומעורר חששות כבדים אצל האוצר.

א' בכר; בתשובה של היועץ המשפטי, הוא דיבר על בית הדין

הארצי לעבודה וכוי. פסק הדין שנתן בית הדין

הארצי לעבודה, היה ביוני 94'. עד ינואר 95' אף אחד לא טיפל בנושא.



בינואר 95' יצא מכתב מהיועצת המשפטית של נציב שירות המדינה ליועץ

המשפטי של הממשלה, הוא ביקש חוות דעת. הוא אומר שיש תשובה, אבל עד היום

אני אומר לא יודע מהי. מחר בבוקר ב-08:30 יתקיים דיון בבית הדין הארצי

לעבודה על ביזיון בית המשפט מצד ועד השירות. אני לא יודע איך זה

יתפתח.

כל אחד פה יודע שהיריון זה תשעה חודשים, זה לא היום ומחר יש ילד. אותו

דבר גם רשות הדואר. רשות הדואר לא קמה בבת אחת ב-1.4.87. רשות הדואר

קמה חמש או שש שנים לפני זה. אלה שמדברים פה היום הם האנשים שהקימו

אותה, שנטעו את הגזעים הראשונים של אותה רשות, שעשו שינויים במהלכי

העבודה, שעשו קיצוצים בכל התקנים שהיו במשרד, והגיעו למצב כזה שקיצצנו

עד 50% מהתקנים בכדי להגיע למצב שהרשות תהיה רווחית.

ישבתי בימי עיון בנווה אילן, היה השר א' רובינשטיין, המנכ"ל קאול הובא

מבזק לארגן את הקמת הרשות, ואני שאלתי שאלת תם. אמרתי שתלתי היום עץ,

יש היום ברשות הדואר לפחות 40% של העובדים שנכנטו לעבודה ברשות אחרי

שהרשות קמה, עם כל מיני תנאים, חוזים.

התפקיד שלי, לדוגמה, שקיבלתי בו משכורת של 3,000 שקל, היום עומד על

25,000 שקל על חוזה, חוץ מזה שמכניסים לו קופת גמל למנהלים. אני עבדתי

50 שנה בדואר, קולגה שלי שעבד בחיפה, עבד אותן שנים כמוני, הוא פרש

לפני כמה שנים וקיבל למעלה ממיליון שקל פיצויים. שלא לדבר על שכר שהוא

פי שניים.

יש לי פה טבלה שאני הגשתי בזמנו לוועדת השירות על הבדל של שכר.

אי אפשר להשוות את המשכורת הקובעת של מנהל היום

שעובד בחוזה אישי.

א' בכר; אני לא מבקש משכורת של 25,000 כמו שמקבל היום

זה שממלא את מקומי. אבל ברגע שקמה הרשות,

והתנאי של חתימה עם הוועדים, גם פה היתה מרמה עם הוועד, שלקחו אותם עד

לונדון בשביל לחתום על הטכם בשביל שאף אחד לא ידע, והוועד היה המתנגד

הראשון שיכלילו גם את הגימלאים בזמנו. אני מבקש רק את מה שנתנו בשעת

הקמת הרשות, את ה-20% ושתי דרגות. אם היום המשכורת של המנהל היא 50,000

אין לי עין צרה על זה.

מי שהיתה הטנונית הראשונה להכניט שכר עידוד בדואר, זה היה דואר

ירושלים. אנחנו מדדנו עבודה, קיצצנו עובדים, שיפרנו את צורת העבודה.

העבודה עצמה השתפרה בצורה שאי אפשר לתאר, ואנחנו לא נהננו מכל זה.

יש פה מנהל מרחב מטפר 1, טבעוני צבי, המשכורת הקובעת לפי טבלה שעשיתי

ב-93', היא 7,309 שקלים. זה רשות הדואר. משכורת קובעת של בכר אברהם

4,600 שקל. זה ההבדל.

מר שדר, אני מציע שאתה תיצור קשר עם הממונים

עליך.



אני מוכן להציע העלאה בדרגה שלמה של כל העובדים בלי יוצא מן הכלל. היה

ויש הסתייגות של שר האוצר אז הצעת החוק תעבור עם דרגה אחת שלמה וכן 100/0

העלאת שכר.

אנחנו מעבירים את החוק בתיקונים הבאים. בסעיף 1 יהיה כתוב "כאילו דרגתו

היתה גבוהה בדרגה שלמה אחת מזו שהיתה לו למעשה..." וגו'. בסעיף 2 יהיה

כתוב "בתוספת שיעור של 10% במקום 20%". בסעיף 2 לחוק, בהתאמה יתוקן

בשורה הרביעית "בתוספת של דרגה שלמה אחת, או בתוספת של 100/0". יתר

הוראות החוק יהיו ללא שינוי.

אם שר האוצר יודיע לי על החלטת הממשלה להעניק דרגה שלמה אחת לגימלאי

משרד התקשורת, כפי שהוגדרו בסעיף 1 לחוק, ללא כל הסתייגות, ללא שום קשר

לאיזה שהם הסכמי שכר שנעשו בעבר להחלטות ועדת מעקב שנעשו בעבר, או

בהווה, או בעתיד לכלל עובדי המדינה, הרי אני לא אגיש את הצעת החוק

למליאת הכנסת.

היה ושר האוצר לא יודיע לי עד לכינוס המליאה הבאה על הסכמתו האמורה,

אני אגיש את הצעת החוק כפי שהקראתי אותה, וכפי שנצביע עליה עכשיו.

א' בכר; לגבי כל מה שאמרת עכשיו יהיה סעיף שאומר גם

תחולה?

היו"ר י' כץ; התחולה היא ב-1 בחודש, לאחר פרסומו ברשות.

א' בכר; אבל כאן מדובר על 1 בחודש 92'. השאלה מה המצב

היום.

היו"ר י' כץ; אם הצעת החוק תתקבל כפי שהיא, המשמעות היא דרגה

שלמה אחת, ו-100/0 תוספת. אני לא יכול לחייב את

תקציב המדינה רטרואטקיבית. אל תנסו להביא לידי כך שאנחנו נחליט החלטות,

זה משמש תקדים, וזה תקדים מאוד מסוכן מבחינתי.

ש' פו; עובדי משרד התקשורת שפרשו מהשירות כעובדי משרד

התקשורת לפני תאריך 1.4.88, לא כל הפורשים הם

עובדי משרד התקשורת. על מה מדובר?

א' בכר; זה מופיע בהצעת החוק, שיש כאלה שפרשו בשנת

המעבר.

היו"ר י' כץ; זה נדון, ואם תהיה תקלה טכנית, תחזרו לתקן את

זה. הנוסח הזה הושג לאחר שיקול דעת ובדיקה, הוא

כלל את שני סוגי העובדים, בין אלה שפרשו לפני ה-87.-1.4 ממשרד התקשורת,

ובין אלה שכנראה עברו ועבדו שנה אחת ברשות הדואר ולא נהנו מההטבות

האלה.

יש גם סעיף שמדבר על שמירת זכויות ומניעת כפל בתשלומי כפל, כך שאין שום

בעיה. אדם לא יהיה זכאי לקבל גם את ההטבות לפי החוק הזה, וגם את ההטבות

שניתנו לעובדים המועברים.



מי בעד הצעת חוק שירות המדינה גימלאות, הגדלת קיצבה לגימלאי משרד

התקשורת התשנ"ד-1993 על תיקוניה, כפי שהקראתי אותה?

ב' טמקין; אני מבין שאני מצביע עכשיו לשינוי הצעת חוק שלי

ושל ח"כ מ' שטרית במקרה הזה, שתוגש בשבוע הבא,

אם לא יהיו כל הדברים שאמרת.

היו"ר י' כץ; במליאת הכנסת הבאה.

מי בעד? מי נגד? הצעת החוק התקבלה לקריאה שנייה

ושלישית.

הישיבה ננעלה בשעה 00;12