ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 19/02/1996

חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 4), התשנ"ו-1996

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש-עשרה

מושב חמישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 456

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שני, כ"ט בשבט התשנ"ו (19 בפברואר 1996). שעה 10:40

נ כ ח ו -

חברי הוועדה; ת' גוז'נסקי -מ"מ היו"ר

דייר עי ברקאי - מנהלת יחידת אם וילד, משרד הבריאות

עו"ד אי מישר - הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

י י דוידזון - משרד הבריאות

עו"ד אי סיוון - שדולת הנשים

מנהלת הוועדה; א' אדלר

קצרנית; מי הלנברג

סדר היום; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - תחנות לבריאות המשפחה),

התשנ"ה-1994 - הצעת חוק של חברי הכנסת ני חזו, א' יחזקאל,

הי מחאמיד, סי סלים, אי סלמוביץ, יי שפי, ת' גוז'נסקי



הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון- תחנות לבריאות המשפחה), התשנ"ה-1994 -

הצעת חוק של חברי הכנסת נ' חזן, אי יחזקאל, הי מחאמיד, סי סלים, אי סלמוביץ

י י שפי, ת' גוז'נסקי

היו"ר ת' גוז'נסקי;

אני מתכבדת להמשיך את ישיבת ועדת העבודה והרווהה, הנושא: הצעת הוק ביטוח

בריאות ממלכתי (תיקון - תהנות לבריאות המשפחה), שיזמה קבוצה של הברי כנסת.

אני אזכיר בקצרה, שהצעת ההוק שמונחת לפנינו לשם הכנתה לקריאה ראשונה, מקורה

ביוזמה שבאה להשאיר לשנים הבאות את התחנות לבריאות המשפהה באחריות משרד הבריאות,

ולכן לשנות לפי זה את חוק ביטוה בריאות.

עוד אני רוצה להזכיר שקדמו לישיבה הזאת שקדמו לישיבה הזאת דיונים רציניים

ביותר, בהשתתפות משרד הבריאות, קופות החולים, ארגוני הנשים, ארגונים להגנת זכויות

הילד. כל הגורמים האלה אמרו, גם על בסיס נסיון ההפעלה של חוק ביטוח בריאות במשך

שנה, כי השארת התחנות לבריאות המשפחה באחריות מלאה ובניהול משרד הבריאות, זה

אינטרס עליון לבריאות הילדים, בריאות המשפחה ובריאות הציבור בכלל.

לכן, על בסיס התמיכה הציבורית המאוד רחבה שניתנה לרעיון הזה, וגם תודות

לשיתוף הפעולה היפה שקיים בין הכנסת לבין משרד הבריאות, בכל מה שקשור לבריאות

הציבור, אני חושבת שאנחנו נעשה שירות טוב לציבור הישראלי אם נביא את השינוי חזה

לכלל חקיקה, בשלבים הבאים.

אני רוצה להביא לידיעת חברותי ממשרד הבריאות, שעניינן בבריאות הציבור, שבשבוע

שעבר העליתי כהצעת לסדר היום את המצב באשדוד: 6,000 התלמידים שלא חוסנו. ובהקשר

זה עלה נושא אחר, שלא עולה היום - הבטחת השירות הרפואי בבתי הספר, נושא מאוד

רציני, שאנחנו דנים בו כבר כמה שנים. משרד הבריאות הכיר בכך שהמצב באשדוד הוא

שערורייה. התשובה שנמסרה לי, כי סגן השר לא יכול היה להישאר, נאמר בה שאם עד

חודש מארס העירייה לא תסדר את העניינים - משרד הבריאות יכנס לתמונה ויתן את

החיסונים בעצמו.

אני מקווה שהילדים יקבלו סוף סוף את החיסונים. אבל אנחנו יודעים שזה לא רק

חיסונים, אלא גם כל מיני בדיקות אחרות.

לכן אני רואה בתיקון הזה תחילתו של מהלך שבא לבצר, עד כמה שאפשר בחומות הכי

גבוהות, את השירות לילדים ולתלמידים כשירות בסיסי, שמדינת ישראל חייבת לתת אותו

ולא להשאיר אותו לכל מיני חשבונות שלפעמים הם לא עקרוניים וקטנוניים של

עירייה-מועצה; לא להעביר אותו לקבלנים שאנחנו לא יודעים בדיוק מי כוח האדם

שמועסק על ידיהם; ולשמור על כלליות השירות וגם על רמתו. אלה דברים שהם עקרונות

מאוד, בסיסיים.

בישיבה קודמת של הוועדה לגיל הרך, שאליה העביר יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת

יוסי כץ, את הטיפול לצורך הכנת נוסח, הגענו להצעה לניסוח חדש של סעיף 69 לחוק

ביטוח בריאות ממלכתי, סעיף קטן (א). אחר כך דוקטור לבנטל, שהיה בישיבה, הבהיר

שהניסוח של התוספת השלישית אינו כל כך מדוייק והציע להעביר נוסח. ואמנם, הוא

העביר נוסח, ועל בסיס הנוסח הזה מונחת הצעת נוסח לתיקון התוספת השלישית, סעיף 1,

וזה לפי בקשתו, בלי שהדברים יהיו ברורים.

עכשיו הונחה לפני הצעה שהכין משרד הבריאות.

אבקש מעורכת דין אילנה מישר שתסביר את ההצעה ותאמר לנו מה עמדת משרד הבריאות

לגבי התוספת השלישית וכל הנושא הזה.



אי מישר;

העיקר בשינוי הוא שחזרנו לנוסח של התוספת השלישית פחות או יותר כפי שהיה

קודם, משום שיש קצת חשש שבתיקון התוספת בחיפזון אנחנו עלולים לגרוע מזכויות. שר

הבריאות רשאי ממילא, על פי סעיף 8(א) לחוק לתקן את התוספת, כל עוד הוא לא גורע

ולא מוסיף לח. אם הנוסח של התוספת אינו כמו שצריך, עדיף לשפר אותו ועכשיו לעשות

רק את התיקונים המינימליים הנחוצים לצורך הצעת החוק.
היו"ר ת' גוז'נסקי
לכן אתם מציעים שבסעיף 1, במקום פיסקה (1) יבוא: "בדיקות שיגרה, חיסונים

כאמור בפסקה {4}, מעקב והדרכה בידי רופא ואחות ובדיקת מעבדה לאשה ההרה" וכו'.
אי מישר
אנחנו מוציאים מפסקה (1) את בתי ספר, שזה נושא בפני עצמו.
היו"ר ת' גוז 'נסקי
זאת אומרת, השינוי היחידי הוא רק הוצאת המילים בתי ספר.
אי מישר
כן. וכדי להבהיר הכנסנו לפיסקה (1) את החיסונים. אני חושבת שיש בנושא זה

חלוקה בין בתי הספר לבין התחנות לבריאות המשפחה.
היו"ר ת' גוז 'נסקי
את הנושא של בתי הספר אתם מוסיפים כסעיף קטן (7), "בדיקות שיגרה, חיסונים"

וכו', "מעקב והדרכה בידי רופא ואחות לתלמידים בבתי ספר."

זאת אומרת, התיקון היחיד שאתם מציעים זה הפרדה בין תחנות לבריאות המשפחה לבין

השירות בבתי הספר.
אי מישר
כן.
היו"ר ת' גוז 'נסקי
וכתוצאה מכך נוסף סעיף קטן (7).
אי מישר
כן.
היו"ר ת' גוז'נסקי
מאחר שזו העמדה המקצועית שלכם, אני לא באה להתווכח, אני מניחה שאם נוספים

חיסונים או שיש שינויים אחרים - אתם תמצאו את הדרך לנסח.

ונחזור לסעיף 69. אתם מציעים להשאיר את סעיף קטן (א) כפי שהוא.
אי מיישר
כן.
היו"ר ת' גוז'נסקי
ואינם מציעים להוסיף סעיף קטו (א1} שבו ייאמר: "על אף האמור בסעיף קטן (א),

שירותי הרפואה המונעת המנויים בתוספת השלישית", ואתם מונים את כל הסעיפים,

"יינתנו בידי משרד הבריאות, בין בעצמו ובין באמצעות נותני שירותים."
אי מישר
כן.
היו"ר ת' גוז'נסקי
בסדר.. מבחינתי אין שום בעיה,אם אנחנו לא עושים את המהפכה שהוצעה בנוסח הכולל

של התוספת השלישית, שיש בו קצת חוסר סדר, אבל אתם תדאגו לזה. הנושא של טיפול

בקשיש מופיע שם בין שתי קבוצות של חיסונים, אבל זה לא משנה את המהות של העניין.
אי סיוון
למה בלי סעיף היו-4?
אי מישר
זה בבדיקה. לא רוצים כעת לעשות שינוי. זה לא קשור לעיקר עבודת התחנות

לבריאות המשפחה.
היו"ר ת' גוז'נסקי
מישהו יכול להסביר לנו מה זה בדיקות שיגרה לקבוצות מיוחדות: בדיקות מנטו -

אני לא יודעת מה זה - צילום ריאות לפי הצורך.
ע' ברקאי
מנטו זה שחפת.
היו"ר ת' גוז'נסקי
זה לא חלק מהתחנות לבריאות המשפחה?
אי מישר
זה יכול להיות. אבל זה לא חלק אינטגרלי. רוצים לתת הגנה מיוהדת, שזה לא

יעבור לקופות לפחות עד תום הבדיקה.



היו"ר ת' גוז'נסקי;

זאת אומרת, משרד הבריאות יכול להחליט, בשל מידע שיש לו, שקבוצה מסויימת תעבור

בדיקות לגילוי מחלת השחפת, ועושים את זה לאו דווקא דרך התחנות. אני שואלת, האם יש

דרכים להגיע לאוכלוסיות?
עי ברקאי
בהחלט כן. יש עדיין תחנות למניעת מחלות ריאה.
היו"ר ת' גוז'נסקי
אבל איד משרד הבריאות מגיע לאזרחים? איך הוא מודיע להם?

אי מישר;

ממילא זה נשאר בתוספת השלישית. אנחנו לא משנים. שר הבריאות יכול להשאיר את זה

לנצח בתוספת השלישית. אבל גם בלי תיקון חקיקה, אם יוחלט, אפשר להעביר את זה ביום

מן הימים לקופות החולים. זה סוג של טיפול באוכלוסיה, לא בהכרח הגיל הרך. זה יכול

לחיות בכל הגילאים.
הי ו"ר ת' גוז'נסקי
זאת אומרת, בהשוואה לחוק הקיים נשארים פה מחוץ להגדרה של התחנות לבריאות
המשפחה, הסעיפים הבאים
שירות מונע לקשיש; בדיקות שיגרה לקבוצות מיוחדות;

ובריאות השן. זה נשאר בחוץ.

ע י ברקאי;

כל הנושאים שאינם פרופר לטיפות חלב.
היו"ר ת' גוז 'נסקי
פסקה (6) נשארת.

אי סיוון;

נכון.

למה אתם לא רוצים לכלול את השירות המונע לקשיש?

אי מישר;

זה סוג אחר ונפרד של שירות. החלטה להעביר את השירות הזה לקופות - זו החלטה

שונה לחלוטין מההחלטה להעביר את טיפול בגיל הרך לקופות. כל זה לא נבדק עכשיו.

החוק המוצע מתייחס לגיל הרך.

אי סיוון;

אני חושבת שאותו רציונל לעניין טיפות חלב חל גם לעניין הקשישים.

אי מישר;

זה שיקול אחר וצריך לעשות בדיקה נפרדת.



היו"ר ת' גוז'נסקי;

אם אין הערות נוספות, אני מציעה שנקבל את הניסוח שהביא משרד הבריאות, גם את

הסעיף הראשון וגם את הסעיף השני, ואני מציעה להעביר אותם לקריאה ראשונה.

בין הקריאה הראשונה לקריאה השנייה, נבדוק שוב את הנושא בנוגע לקשישים.

אולי תוכל לבדוק אותו יותר לעומק. תרשמו לפניכם לבדוק את העניין של הקשישים.

אנהנו יודעים שרצוי מאוד שבפני הקשישים תהיה דלת פתוחה בתהנות לבריאות

המשפחה. יכול להיות שדה פקטו קשישים לא מגיעים לתחנות לבריאות המשפחה. יכול להיות

שדה פקטו השירות נעשה באמצעות מרכזי יום וכוי. יכול להיות שהמדינה, בעזרת משרדים

שונים, לאו דווקא משרד הבריאות, נותנת את השירות הזה לקשישים בהדגשה על הצד של

הרווחה, ובמסגרת הזאת נותנים גם טיפול ושירות מונע לקשיש.

מאחר שאנחנו יודעים שבתחומים האלה יש תמיד השקה של רווחה ובריאות וקשה לדעת

איפה נגמרת הרווחה ומתחילה הבריאות, אולי צריך להזמין גם את משרד העבודה והרווחה

לדיון לקראת ההכנה לקריאה שנייה.

אני, למשל, לא יודעת מה מסתתר מאחורי שלוש המילים "שירות מונע לקשישי'.
אי סיוון
אני רואה קשישים ניצבים בקופות חולים, יושבים ומחכים בתור לרופא. אולי אפשר

לעשות איזה הסברה למצב אחר, רצוי.

י י דוידזון;

מאחור' שלוש המילים "שירות מונע לקשיש" מסתתר שירות שהוא בעיקר שירות של

אחיות, שחלקו נעשה בתחנה וחלקו נעשה מחוץ לתחנה, שעוסק בעיקר בהדרכה ובהסברה

בתחום קידום בריאות, ובחלקו בפרוייקטים לאיתור מוקדם של ליקויי ראייה ושמיעה.

היו"ר ת' גוז'נסקי;

מי שולח? לשכות הרווחה שולחות?

י' דוידזון;

בדרך כלל אלה פעולות משותפות שנעשות בעזרת הג'וינט ואש"ל.

היו"ר ת' גוז'נסקי;

אוספים את כל הקשישים בשכונה מסו "מת, מעבירים את כולם?
י י דוידזון
הראייה היא קהילתית. חלק מהעבודה נעשה גם באמצעות איתור הנכים והמוגבלים,

במסגרת חוק ביטוח סיעוד.



היו"ר ת' גוז'נסקי;

אני מציעה שנאשר את הנוסח כפי שהונח לפנינו. אני מבקשת ממשרד הבריאות, כשנגיע

לדיון לקראת קריאה שנייה וקריאה שלישית, תביאו לנו ניתוח, אולי המומחים שלכם

בתחום הזה יבואו לישיבה. נזמין גם את משרד העבודה והרווחה. הרי הסעיף הזה לא

מוצא מתחום אחריותו של משרד הבריאות. המדינה כמדינה נשארת אחראית לטיפול מונע

בקשיש.

השאלה היא אם אנחנו רוצים שגם הנושא הזה לא יועבר לקופות החולים, או,

מאחר שהביקורים של הקשישים בקופת חולים ממילא תכופים, ומאחר שהקופה ממילא פוגשת

את הקשיש לעתים קרובות, אולי צריך לתגבר אותה, ואולי היא הגוף היותר מתאים לטפל

בהם, ואולי היא גם מעוניינת בכך, כי בסופו של דבר זה אמור לחסוך לה אמצעים, כי אם

אורח החיים של הקשיש יהיה בריא יותר, אולי זה יחסוך טיפולים בו.

הנושא הזה ראוי לטיפול נפרד.

אם אין יותר הערות, אנחנו מאשרים לקריאה ראשונה את הנוסח שמונח לפנינו,

שהועבר לנו על ידי משרד הבריאות.

תודה לכם על ההשתתפות בישיבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00.

קוד המקור של הנתונים