הכנסת השלוש עשרה

מושב חמישי







מישיבת ועדת העבודה והרווחה

שהתקיימה ביום ג', כ"ג בשבט התשנ"ו. 13.2.1996. בשעה 15:00

חברי הוועדה; היו"ר י' כץ

גי גל

מוזמנים; שר החינוך והתרבות א' רובינשטיין

ח' יהודאי, יושב ראש ועדת ההיגוי

בי ברכה, המפקחת הארצית

בי אורן, אחד מהיוזמים

אי אורן, תלמיד

מנהלת הוועדה; אי אדלר

חבר המתרגמים בע"מ

פרוייקט המחשבים לאוכלוסיית התלמידים העיוורים ולקויי הראייה



פרוייקט המחשבים לאוכלוסיית התלמידים העיוורים ולקויי הראייה

אני פותח את ישיבת ועדת העבודה והרווהה.

מעטים הם הרגעים שכאן בחדר הזה או בכנסת אתה מרגיש תחושה של חגיגה,

שהצלחת להגשים איזה שהוא חלום, ולעשות מעשה טוב, ולכך אחראים במידה רבה

האנשים שיושבים לצידי, שכולם גילו לב חם ופתוח ונפש חפצה ורגישות במידה

גבוהה מאוד לאחד הנושאים החברתיים החשובים, לזכויותיו וחייו של הילד

העיוור וכבד הראייה במדינת ישראל.

חברה שמתמודדת עם בעיות של בטחון, עם הסכמי שלום כואבים, חייבת לשמור

על חוסן חברתי, והטיפול באוכלוסיות שנזקקות לסיוע של המדינה, הוא בראש

מעייננו בוועדת העבודה והרווחה.

לא תיארתי לעצמי שתוך שנה נגיע להיכרות כזו גם עם הציבור הנהדר הזה של

הילדים, ושל המשפחות, וגם עם המכשור המתחוכם שעומד ויעמוד לרשותינו

בעתיד.

תחילת הדרך היתה שגונבה לאוזניי שמועה, שבוועדת הכספים יש קופה קטנה

שנועדה לפתור בעיקר בעיות חברתיות מהסוג הזה.

פניתי לח"כ ג' גל ואמרתי לו, שיש כ-260 ילדים שהם עיוורים מוחלטים, ויש

עוד כ-1,100 כבדי ראייה, שאפשר לעזור להם, ואפשר לשלב אותם בחיי החברה

הרגילה.

אינני מדבר על הרווח שיצמח למדינת ישראל כתוצאה מכך שילדים עוררים

יוכלו לפתח קריירה, ויוכלו לחיות כמו כל אדם בריא במדינת ישראל, ולפתח

מיומנות, ולהגיע למקצועות ולתפקידים. אלא גם על הרווח החברתי שיצמח

למשפחות ולילדים. הצלחתי לשכנע אותו להקציב סכום.

ההפתעה השנייה היתה, כאשר הגעתי לשר החינוך, וסיפרתי לו על הפרוייקט,

אמר לי השר א' רובינשטיין, אני נותן שקל תמורת שקל. חזרתי לח"כ גי גל

ואמרתי לו שיקציב סכום גבוה, כי אנחנו מקבלים אותו סכום גם ממשרד

החינוך.

לשניהם היתה רגישות גבוהה מאוד, והם ראויים לשבח ולהוקרה של כל הציבור

הזה.

אלה שיושבים כאן ליד השולחן עשו פה עבודת הכנה יוצאת מן הכלל, מיפוי של

כל הילדים העיוורים, ערבים ויהודים, מכל העדות ומכל המינים, ללא שום

אפליה, מיפוי של כל הילדים העיוורים וכבדי הראייה.

אחר כך בדקו מה הם הצרכים של האוכלוסיה הזו. ומה ניתן לביצוע. ואז

הגענו למכשור שאתה מדפיס את הברייל ומקבל כתב רגיל. ומהפיתוח הזה הסתבר

שיש פיתוח יותר מתקדם, של הסקינר שראינו אותו. עד מהרה הבנו שאי אפשר

לעמוד בפני הקידמה, והדרישות בשטח שלהם לא יאחרו לבוא, משום שכאשר יש

פיתוחים כאלה מתוחכמים, בצדק, גם מבוגרים עיוורים רוצים להנות

מההתפתחות הזו.



יש פה איזו שהיא מהפכה בתחום חייו של האדם העיוור. אני מקווה שבתקציבים

של השנים הבאות נרשת את כל הילדים העיוורים וכבדי הראייה במדינת ישראל

באופו מלא, ונאפשר לכולם להנות מהפיתוח הזה.

השר א' רובינשטיין; עשינו מעשה קטו, הבאנו מעט אור לא בקצה

המנהרה אלא בתוך המנהרה, ואנחנו רוצים להביא

עוד הרבה אור לתלמידים העיוורים שלנו, לאלה שמתקשים בראייה, בעזרתה של

הטכנולוגיה המודרנית.

אנחנו לא יכולים להלחם במכות גורל, אבל אנחנו יכולים להיעזר בשכלולים

החדשניים ביותר של הטכנולוגיה כדי לעזור לתלמיד העיוור בעל הליקויים

האחרים להשתלב בבית הספר הרגיל, זה הדבר האידיאלי מבחינתינו.

במדינת ישראל יש כמה הישגים יוצאי דופן בתחום החינוך המיוחד, ובתחום

השילוב. אוכלוסיית התלמידים העיווריים משולבת כולה, למעט תלמידים

בעייתיים, בכיתות רגילות, הישג יוצא דופן. הוא הדין לתלמידים חירשים

וכבדי שמיעה, אנחנו הגענו לרמת שילוב שמעוררת קנאה בקרב מבקרים זרים

מאומות חזקות ועשירות מאיתנו.

באופו מיוחד אני רוצה להפנות את תשומת הלב לרצוו שלנו גם להתקדם

בתוכנית הזאת בשלב ב' וג' וגם להיעזר בנושא המענה הקולי כדי לעזור

לילדים העיוורים. אני חושב שצריכים לדאוג לפיתוח התוכנה המסובכת

והמורכבת הזו. להיעזר גם בתוכנה שפיתחה מט"ח לצורך מיקוד, כדי שהמענה

הקולי יהיה יותר ברור, ויותר רציף, ויותר שוטף. ויתכו שכבר בזמו הקצר

נוכל להשתמש, לפחות בשיעורי האנגלית, במערכת התוכנות המפותחות שיש לנו

בנושא האנגלית. שמעתי אותה בתערוכות הבינלאומיות ומאוד התרשמתי

מהיעילות שלה ומהדיוק שלה.

יתכן שבעת ובעונה אחת עם פיתוח כזה בעברית ובערבית, לפחות על בסיס

ניסויי, נשתמש בתוכנות שיש לנו בשפה האנגלית. גם נקדם את לימוד האנגלית

של התלמידים העוורים, וגם יותר מזה נעורר את התיאבון ואת הדרבון לעבור

לפלט קולי בשפות העברית והערבית.

כאמור, זה צעד קטן, אבל הוא מסמל את "האני מאמין" של משרד החינוך, שהוא

שמערכת החינוך והחברה הישראלית נשפטים בראש ובראשונה ביחס שלהם לחלשים

ביותר.

הטכנולוגיה מאפשרת לכל אחד למצות את היכולת

שלו, את הציפיות שלו, את הסקרנות שלו, ועוד

כהנה וכהנה דברים. אנחנו כחברה צריכים לסייע לכל אחד להיות מסוגל לקבל

את הכלים הטובים ביותר שהטכנולוגיה מעמידה לרשותינו, וזה מה שניסינו או

מה שאנחנו מנסים לעשות במקרים האלה. מה שקורה כאן, זה כמובן אחת

הדוגמאות.

אכן יש לנו בוועדת הכספים קופה קטנה למטרות מהסוג הזה. ואנחנו עמדנו על

כך שהכספים האלה לא יחולקו חלילה על ידי קרבתו של חבר כנסת לעמותה

מסויימת, או למוסד מסויים. אלא שהוא יינתו לכולם, אם יש להם אותה בעיה.

ואם לדוגמה ביקשו מכשירי שמיעה לחירשים, ויש כמה אגודות וכמה מוסדות,

עמדנו על כך שזה לא ינתו ל"שמע" בלבד, אלא לחירשים על פי קריטריונים



שווים. וכאשר ח"כ י' כץ ביקש תקציב למכשירי ברייל, לא היה צריך הרבה

לשכנע אותנו, באופן טבעי ראינו בזה דבר חשוב ממדרגה ראשונה, ואני שמה

על כך.

אנחנו נמשיך להקצות כספים למטרה הזו. אלא שאתם תצטרכו להשקיע מאמצים,

כי בעקבות מה שקורה בימים אלה, אני ביקשתי מחבריי שנדחה את חלוקת הכסף

לצרכים השונים לאחר הפריימריס.

אנחנו לא נותנים כסף פרטי שלנו, אנחנו נותנים את כספי הציבור, ואני

חושב שאנחנו מבטאים את דעת הציבור כאשר אנחנו מעבירים את הכספים האלה

לכבדי השמיעה. ואירוע מסוג זה, הוא אחד מו האירועים שנותנים את הטעם

לשירות ולעבודה שלנו בבית הזה.

אנחנו נעזרנו בוועדה שסייעה וקבעה את המיפוי של

הצרכים. בראשה עמד חגי יהודאי.

ח' יהודאי; אנחנו עומדים היום בסיכומו של שלב א' ברגשי

גאווה, אני שותף לרגשי ההתרגשות.

כאשר עלינו על המשימה בשלהי שנה שעברה התבלטנו רבות ולא ידענו בעצם מהם

הצרכים, מהו היקף הפעילות, מהי עלות כל מכשיר אשר יתרום לפעולה זו או

אחרת ולמטרה ספציפית, ולצורך זה כנסנו מספר גורמים, ואני חושב שבצורה

מאוד יפה, אשר עוסקים בארץ באופו מרכזי בנושא העיוורים. החל מהשירות

לעיוור של משרד העבודה והרווחה, ביטוח הלאומי, גורמים שונים במשרד

החינוך, אגף הכינוס המיוחד, המרכז לעיוור ועוד גורמים נוספים.

ניתן היום לומר בוודאות שהפרוייקט הזה בהחלט הצדיק את הציפיות ומימש את

עצמו.

אנחנו פעלנו במסגרת הוועדה לקבוע קריטריונים להקצאת משאבים. לקבוע סדרי

עדיפויות לנסות לראות את הצרכים בטווח הארוך, ולאמן גורמים מקצועיים

וכלכליים מקצועיים שיתנו לנו פתרונות, שהם יהיו יחודיים לצרכים של

ישראל. צויין כאן שישנם מספר פתרונות שהם ניתנים באנגלית, או בשפות

הלטיניות, אבל לא בעברית ובערבית. לכן ניסינו למצוא פתרונות להקצות

בשלב הראשון את הצרכים הדחופים ביותר לגילאים הנמוכים, ובשלב מתקדם

יותר אנחנו עומדים בפתח של תכנון ומיפוי של צרכים, שיוכלו לפתור את

הבעיה לא רק לעיוורים, לליקויי ראייה, אלא גם לאוכלוסיות נוספות, כפי

שעוד יפורט.

אני חושב שדברים אשר הובאו על ידי נציגי הממשלה, על ידי יושב ראש ועדת

העבודה והרווחה שתמך ועודד, נותנים לנו פתח לתקווה, ואני רוצה בשם ועדת

ההיגוי להודות לשר החינוך על הפתיחות וההיענות לסיוע מרכזי בפרוייקט

הזה. ליושב ראש ועדת העבודה, שסייע רבות בכל דרך אפשרית. ליושב ראש

ועדת הכספים, אשר הקצה אמצעים מיוחדים. לחשב הכללי באוצר ולאגפי

התקציבים והחשבים במשרד החינוך, אשר נווטו את תהליכי הביצוע בכל

התהליכים. לצוות הפיקוח על העיוורים בחינוך המיוחד בראשות ברכה ברכה,

ולהורה בוקי אורן, היוזם-השותף בכל אשר בעשייה.

ובעיקר ברכתינו לכם התלמידים והמשפחות, אשר יהיו הנחשונים והנהנים

בביצוע פרוייקט, לחיזוק תחושת ההשתייכות לכל ציבור הלומדים. אני משוכנע



כי שגרת העשייה תאיר על שחר חדש לעתידם של העיוורים וליקויי הראייה

בישראל.

את הדברים האמיתיים בעולם, אמרה הלן קלר, לא

רואים בעיניים, לא שומעים באוזניים, אלא חשים

בלב.

אני מאמינה שכולנו פה חשים את הכרת התודה והשמחה של התלמידים העיוורים

וליקויי הראייה.

במדינת ישראל התלמידים העיוורים וליקויי הראיה לומדים במסגרות החינוך

הרגילות. על מנת שתפקודם במסגרות אלה יהיה טוב, עלינו לקיים מערכת

הוראה והדרכה מיוחדת למורים, שתפקידם לסייע להצלחת שילובו של התלמיד.

כמו כן, אנו מחזקים ומטפחים את התחומים הבאים. אנו מביאים את התלמידים

לקבלת המגבלה מבחינה רגשית ומבחינה קוגנטיבית. אנו מטפחים את הכישורים

ואת המיומנות החברתיות, ואנו יוצרים תנאים אופטימליים ללמידה שמצריכים

השקעת משאבים וציוד מיוחד, שיאפשר לילד העיוור הזדמנות לתחרויות הוגנת

עם הילד הרגיל, עקיפת הקשיים הנובעים מהמגבלה, ופיתוח לומד עצמאי,

כדוגמת פורייקט מחשוב התלמידים.

עולמו הפסיכולוגי של התלמיד מורכב משלוש מערכות, המערכת הרגשית, המערכת

הקוגנטיבית, והמערכת החברתית.

מחשוב התלמידים תורם בעיקר לטיפוח המערכת הקוגנטיבית, ומאפשר להם

להשתחרר מהתלות במסייעים. זה נכון. אבל זה לא הכל. לא ניתן להתעלם מכך

שהתרומה החברתית והרגשית גדולה אף היא. מאחר שהתלמיד מסוגל לתקשר בכתב

עם סביבתו, להרגיש טוב בצמצום הפערים בנקודת המוצא בינו לבין האחרים

בזכות זה, ובזכות פרוייקט זה המהווה מנוף משמעותי ליעילות תפקודם של

התלמידים בבתי הספר הרגילים, שיהיה שיפור ניכר ומיידי באיכות השילוב.

ועל כן יבואו על התודה והברכה לכל הנותנים כתף למשימה.

כל אנשי החינוך המיוחד, המורים לתלמידים עיוורים וליקויי ראייה, טיפחו

חלום זה כבר הרבה שנים.

תודה רבה.

לפני שנה, ביום ההצבעה לתפקיד, התראיינו לקול

ישראל בקשר לנושא הזה. התראינו ביחד איתי בוקי,

ובנו אלמוג, ואמרו בראיון שעכשיו הם רואים מה המשמעות של ההצבעה, על

תקציב המדינה, לאן הולך תקציב המדינה. אני מזמין בשם הילדים את אלמוג

אורן, לשאת את דברו.

א' אורן; תודה לאלה שתמכו בי בעבר, ואלה שתומכים בי

בהווה, ויתמכו בי בעתיד.

אני רוצה להגיד תודה לכל מי שעזר לנו בכנסת, ולעוד הרבה אנשים. בזכות

ההורים וכל מי שעזר לנו, יהיו מהשבים לכל הילדים העיוורים, ולליקויי

הראייה. ועל זה אני אומר שוב תודה.



בזכות המחשב, אני מאמין שהדרך תהיה יותר טובה, ולא רק אני חושב אלא כל

הילדים העיוורים. כי בזכות המחשב אנשים ידעו מה אני כתבתי, ואני אבין

מה הם כתבו. כמו שילד בכיתה כותב בעפרון, אני אכתוב במחשב.

תודה רבה.

נתבקשתי לשאת מספר מילות תודה לסיכום שלב א' של

פרוייקט יישום המחשבים, לאוכלוסיית התלמידים

העיוורים וליקויי הראייה.

ברצוני לעשות זאת תוך הבעת הערכה עמוקה ותודה אמיתית לח"כ י' כץ, שר

החינוך א' רובינשטיין, ח"כ ג' גל, וכל אותם אנשים נפלאים ממערך משרד

החינוך, וארגונים נוספים, שליוו את הפרוייקט במהלך השנה האחרונה, תוך

נטיעת תקווה בלב כולנו שניתן להגיע לשילוב אמיתי של אוכלוסיית העיוורים

וליקויי הראייה בחברה הרואה.

ברשותכם, הייתי רוצה להרחיב מעט את היריעה, לשתף אתכם בניתוח התהליך

שעברנו בשנה האחרונה. להערכתינו, ניתן ללמוד ממנו על רבים מהצדדים

החיוביים של מדינתינו.

הייתי שמח אם גורמים באוכלוסיות אחרות ילמדו מנסיוננו ויבואו אחרינו.

אוכלוסיות אלה, שדורשות טיפול מיוחד, בהחלט מיוחדות בערך המושא שהן

יכולות להעניק לחברה בישראל.

אשתי ואני יזמנו את הפרוייקט רק על סיפורנו האישי. אצל ילדינו אלמוג

אובחנה מחלת סרטן רשתית העין כשהיה בן 11 חודש. לאחר מאבק עיקש שנערך

כשנתיים, כולל טיפולים ממושכים בארצות הברית, נאלצנו להכיר בעובדה

שנגזר על אלמוג להיות עיוור.

בכל שלבי המאבק לא שאלנו את עצמנו את השאלה למה זה קרה דווקא לנו, אלא

את השאלה מה עושים עכשיו כדי לשפר את מצבו. גם במצבים שאובייקטיבית היו

קשים וחסרי תקווה, חיפשנו ומצאנו את כיווני האור. זוהי המלצתינו לכל

חברינו באוכלוסיות המיוחדות. התמקדנו בהווה ובעתיד, ולא בעבר, היות

שהוא לא ניתן לשינוי.

במהלך הטיפולים שעבר אלמוג, נקלענו למצב שבו הרופאים בניו יורק הגיעו

למסקנה שאין סיכוי להציל את עיניו של הילד. לפני שהשלמנו עם החלטה קשה

זו, החלטנו לקבל חוות דעת נוספת במרכז רפואי ידוע אחר. הגענו לעיר במצב

רוח קשה. נאמנים בדרכינו חיפשנו את כיווני התקווה. נקודת האור היתה

אינפורמציה ראשונית בנושא אפשרות פיתוח ראייה מלאכותית, שעושה יהודי

בשם ג'ק רוזנצווייג. המחשבה שיש סיכוי שמצבו של אלמוג בעתיד ישתפר

חיזקה אותנו, ונתנה לנו את הכוח להמשיך הלאה.

שבע שנים עברו מאז, ואותו ג' רוזצווייג עדכן אותנו, שבארצות הברית

עיוורים מצליחים להגיע להישגים משמעותיים באמצעות תוכנת הכרת המסך,

ותוכנת סקירת מסמכים.

פיתוח התאמת תוכנות אלה לעברית וערבית תהיה גולת הכותרת של שלב בי,

ביכולת המחשוב בשנת 1996.



אנו מניחים שהצלחתינו נובעת מכך כי הבנו שתמיד יש מחסור במשאבים, פניות

מכל עבר לפתרון כללי של בעיית העיוורים לא תביא לשום פריצת דרך. לכן,

הצלחנו למקד את פנייתינו לחברי הכנסת ולשר החינוך בנושא המחשוב בלבד.

הדגשנו את העובדה שבסכום כולל של פחות משלושה מיליון דולר, אנחנו

מסוגלים לשפר משמעותית את סיכוי האוכלוסיה של התלמידים העיוורים שמונה

כ-1,500 תלמידים. המסר נקלט.

הבנו מהר מאוד שאם נתעסק רק בהגדרת המטרה ונציע פתרון בלא מעורבות

ישירה ופעילה בפרוייקט שלנו, העסק לא יתרומם. בכל פרוייקט בעלי העניין

הדוחפים את הפרוייקט צריכים להיות אדונים לגורלם ולא להשאיר זאת

לאחרים.

האנשים שפעלו לטובת הפרוייקט בשנה האחרונה, לא עשו זאת רק בגלל

המשכורת. הם עשו זאת בעיקר מתוך תחושה שהם שותפים למשימה נעלה,

לסייע לעיוורים להשלים חלק מהיכולות שהטבע גזל מהם.

קיבלנו את מעורבותם של כל האנשים והגורמים בעבר בברכה. בהגדרה ניסינו

ואנו מנסים לערב כל מי שיכול לעזור ולהשפיע להצטרף אלינו. אנו מאמינים

גדולים בתפישה, שכאשר אתה עוסק עם אנשים אחד ועוד אחד שווה לשלוש. וזה

לשמחתינו מה שנוצר בפרוייקט. תרומה של אנשים טובים.

אנו מאמינים שכאשר הפרוייקט יתממש הוא יהווה מהפכה בחיי העוורים

וליקויי הראייה, ולכן צריך לנהל פה מהפכה. ברור לנו שאנו זקוקים

למשאבים אנושיים נוספים על אלו העוסקים באופן שוטף בנושא העוורים.

היינו רוצים לנצל במה זו כדי להזמין את אותם אנשים המאמינים שיש להם

יכולת לתרום למהפכה בחברה הרואה, להצטרף בשלבים הבאים של הפרוייקט.

כאשר אנו בוחנים כיום את הפרוייקט אנו מודיעים לכך שהוא נמצא בשלב

קריטי. מצד אחד, כולם מרוצים ממה שהושג ומהמהפכה הצפויה בחיי העוורים

עם מימוש תוכניות ההמשך. מצד שני, המצב שבו אנו מצויים כיום, יכול

לגרום לשאננות ולמנוחה על זרי הדפנה, כאשר שלב ב' עדיין אינו מתוקצב.

אנו משוכנעים שהמחוייבות העמוקה שחשים כל הנוכחים באולם זה, וכל

המעורבים בפרוייקט, תבטיח שקרן האור הצרה שהבזיקה בעולם החושך של

העוורים, עם ביצוע שלב א', תהופך לאלומת אור קבועה, עם איוש שלב ב'.

תודה רבה.

אנחנו עוברים לטקס חלוקת התעודות לאותם תלמידים

בני מזל שהם יהיו הראשונים, הנחשונים במימוש

הפרוייקט הזה.

רשימת התלמידים- אבו-עטף עואמר, אבו-אליונה עומה, גלית אגמון, אורן

אלמוג, עידו אפרתי, ארביב יקיר. בובלין ערבה. זיו ביטון. טל לדרמן.

רועי לדרמן, שירה שנס, איילת כובע. חני קומץ, אורית שגיב ונילי קליק.

עידו אפרתי מסיים את הטקס בקטע נגינה.

תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 15:55