הכנסת השלוש-עשרה
מושב חמישי
נוסח לא מתוקן
פרוטוקול מסי 427
מישיבת ועדת חעבודח והרווחה
יום רביעי. י"א בטבת התשנ"ו (3 בינואר 1996), שעה 09:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 03/01/1996
גמלאות שוטרי משטרת ישראל
פרוטוקול
נכחו
חברי הוועדה: י י כץ - היו"ר
מוזמנים
¶
נצ"מ יהודית חזני - רמ"ח תכנון באכ"א, משטרת ישראל
נצ"מ יצחק זוסמן - רמ"ח שכר בחשבות, משטרת ישראל
מאיר שדה - יו"ר סניף המחוז הצפוני, איגוד גימלאי
המשטרה
בר-כוכבא פלד - סניף ירושלים, איגוד גימלאי המשטרה
מרדכי בן-ארבון - יו"ר עמותת נכי המשטרה
שמואל גוטפריד - איגוד גימלאי המשטרה
ידידה גוטפריד - איגוד גימלאי המשטרה
בני ויינברגר - איגוד גימלאי המשטרה
יעקב טרנר - לשעבר מפכ"ל משטרת ישראל
היו"ר י' כץ
¶
בוקר טוב. על סדר היום של ועדת העבודה והעבודה "גימלאות שוטרי משטרת
ישראל". בתחילה אני רוצה לדווח לכם, בוודאי תשמחו לשמוע את זה, אם כי חלק
מהנוכחים כאן סייע לנו בעניין ומודע לנושא, שאתמול אישרנו במליאת הכנסת
בקריאה שניה ושלישית הצעת חוק השווינו בשורה של תיקונים בין הזכויות של
שארי שוטר שנפטר בעת מילוי תפקידו לבין שארי חיילי הקבע של צה"ל שנפטרו בעת
מילוי תפקידם. אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזו כדי לברך את השר לבטחון פנים
שהביא את הצעת החוק לפני מספר חודשים למליאת הכנסת. אני נתתי להצעת החוק
הזו מסלול מהיר בוועדת העבודה והרווחה על מנת לסייע להגשים את אותה החלטת
ממשלה שדיברה על השוואת תנאים בין צהייל למשטרה.
מטרת הדיון היום היא ללבן את נושא גימלאות השוטרים. אני מציע שאנשי
המשטרה ייפתחו באיזשהי סקירה. אני רוצה לציין את העבודה שעשיתם. קיבלתי
חבילה שמפרטת את תנאיי השכר של השוטרים במשטרת ישראל אבל נדמה לי שצריך
איזשהו הסבר לגבי הטבלאות.
מה שמטריד אותי בעיקר זה מה קורה לגימלאי משטרת ישראל ששירתו במשך
תקופות שונות, שבהן לא היו דרגות מסוימות, ובינתיים ללוח הדרגות של השוטרים
צורפו דרגות חדשות. כיצד נעשה לוח התיאומים בין הדרגות הישנות לחדשות?
הנושא השני - כיצד מיושמת הלכה למעשה החלטת הממשלה, בדבר השוואה בין
המשטרה לבין צה"ל, גם לגבי הגימלאים. יתכן שלא נסיים את הדיון היום אבל כדי
שתהיה לנו תמונת מצב, כדי שנוכל לעשות הערכה לגבי תנאיי הגימלאים, אנו
צריכים קודם כל לשמוע את המידע המלא בנושא הזה.
י' ז וסמן
¶
משטרת ישראל ומערכת הבטחון משתדלת לשמור על שכר הגימלאים בזהה לשכר
האנשים בשירות. ההתאמה הזאת מתאפשרת בזכות קידום באמצעות הדרגה המשטרתית
צבאית. אם אדם היה רס"ר וישב בזמנו על דרגה אזרחית יז', אם רס"ר פעיל יישב
היום על דרגה יחי אזי גם הגימלאי יישב על דרגה יחי. אנחנו בשונה משירות
המדינה לא נדרשים לחזור מידי פעם ולעשות רה-דירוג, בגלל שהגימלאים שלנו לא
נשארים מאחור. עובד של שירות המדינה שפרש בדרגה יז', למשל, לא י יעבור לדרגת
שכר יחי כשהסולם י יתקדם והמקביל שלו ירגה יחי. במערכת המשטרתית
הגימלאים זזים בתחום של הדרגות האזרחיות בייחד עם השוטרים הפעילים. הם לא
זזים בדרגה צבאית משטרתית.
מי שדה
¶
הם זזים בדרגת השכר ולא בדרגת הכתף. דרגת הכתף זו אותה דרגה בפועל, לקבל
במקום פקד - רב פקד, סגן ניצב וכדומה.
י' ז וסמן
¶
אם אותו רס"ר עבר מדרגה יז' ל-יח', שהן דרגות אזרחיות, הרי גם הגימלאי
י יקבל לפי דרגה יחי. בסיס השכר הוא על טבלאות אזרחיות. הדרגות שנקבתי -
יז', יחי, יט' - הן דרגות יסוד בשירות המדינה. כשמחליטים בעקבות הסכמי שכר
שכל הרס"רים הפעילים ייזוזו משכר יסוד יז' ל-יח', יחד איתם יינועו גם
הגימלאים.
מי שדה
¶
לצורך המחשה, הפקדים בעבר היו מופלים לרעה במשכורתם ואז לפעילים ניתנה
דרגת רב-פקך (רפ"ד). בצמוד לכך הועלה גם שכר הגימלאים לשכר שמקנה הדרגה
החדשה.
י' ז וסמן
¶
נקודה אחרת של ניסיון די מוצלח לשמור על שכר הגימלאים היא בתחום של
הפעילויות. במשטרת ישראל השוטרים מקבלים שכר בין הייתר על-פי עיסוקם -
סיירים מקבלים תוספת שיטור, אנשי מג"ב מקבלים תוספת שדה. כשהפעילויות האלה
הוכרו במשטרת ישראל בהקבלה לצה"ל ב-1978 אמרו שגם אלה שפרשו לפני 1978
י יקבלו את תוספת הפעילות, למרות שלא היתה להם ערב פרישתם, בגין כך שהם עסקו
באותו תחום. אם כך, גם בקטע הזה של הפעילויות לא נוצרה אפלייה בין הגימלאים
לבין הפעילים בשירות. שנת 1978 היא השנה שבה התקבלה החלטת הממשלה (סעיף 33)
על השוואת השכר בין אנשי הקבע בצה"ל לשוטרים. עם הפעילויות זה גם בוצע לגבי
התמריצים וגם לגבי השלבים המקצועיים. מה שהיה לפעילים - ניתן גם לגימלאים.
בתחומי תיקונים ושיפורים שבוצעו
¶
האוכלוסיה שנפגעה לכאורה היו הסג"מים,
זו דרגה שהיום כבר לא קיימת, דרגת הקצונה הראשונה. בזמנו הוחלט שהסג"מים
יתוגמלו כמו בעלי דרגת רס"ר 4, כי אילו היו נותנים להם את שכר הסג"מים שכרם
היה נמוך יותר. דרגת סג"מ היא דרגת הקצונה הזוטרה ביותר, שהיום לא קיימת
במערכת. שכרה היה נמוך יחסית, אפילו יחסית לדרגות שאינן קצונה, שנמצאות
מתחתיה בסולם הדרגות. כדי לתקן את המצב הלכו בשנות ה-80 ואמרו שמי שיש לו
דרגת כתף סג"מ ייקבל דרגת שכר של רס"ר 4 כי מבחינת כסף זה יותר מאשר דרגת
שכר סג"מ. מאוחר יותר בתחום הדרגות האלה של הרס"ר התפתחו דרגות שבר חדשות -
רס"ר 6, רס"ר 8. הסג"מים קודמו, גם כשהם בגימלאות, לתחומי טבלאות השכר האלה
של רס"ר 6 ורס"ר 8.
י' זוסמן
¶
תרומת מר יעקב טרנר היא אדירה. יטענו עמיתי בקטע הזה של הסג"מים שדרגת
הבד"א (בעלי דרגות אחרות) הבכירה ביותר היא לא רס"ר 8, צמחו דרגות חדשות של
רס"ב ורנ"ג, אז למה השאירו את הסג"מים בדרגת רס"ר 8? התשובה לכך היא שאלו
דרגות הענקה, אלו לא דרגות שכר. כשרוצים להעניק דרגת רס"ב יש ועדה והמועמד
מגיע לוועדה שבודקת אותו על-פי קריטריונים מסויימים.
היו"ר י י כץ
¶
אבל בסופו של דבר אחרי וותק מסויים אנשים מגיעים לדרגות האלה. הרי בצבא
זה אותו דבר, ואתה מדבר עם בעל של רס"בית, אישתי גימלאית של הצבא, כך שאני
פחות או יותר מכיר את הטכניקה. לא מצאתי אצלה ביחידה אף רס"ר ותיק לפני
פרישה שלא קיבל דרגת רס"ב, או עכשיו יש גם רנ"ג, כולם קיבלו בסופו של דבר.
י' זוסמן
¶
רס"בים ורנ"גים הן דרגות על-פי מיכסות, איקס אנשים מתוך סך כל הרס"רים
יכולים להגיע לזה. כדי להגיע לזה אתה חייב לעמוד בקריטריונים הבסיסיים ואתה
מקבל את מה שנקרא "הענקה". שני האלמנטים האלה - של עמידה בקריטריונים וקבלת
הדרגה כהענקה - לא יכולים להתקיים לגבי גימלאים. אותו דבר חל לגבי קצונה.
הם יטענו את הטענה הזאת והיא כואבת אבל עד היום היא חסרת פיתרון. לדוגמא
מפקד שייצא כמפקד תחנה והוא היה רב-פקד ובאה התקופה של מר יעקב טרנר ומפקדי
התחנות צמחו לסנ"צים ונצ"מים וכדומה. בא היום מפקד התחנה לשעבר ושואל מה
פישעו ומה חטאו שהוא נשאר רב-פקד. אתה לא יכול להחזיר אותו וגם לא להעניק
לו את דרגת הסגן-ניצב או ניצב-משנה. זה מה שקרה גם עם הרס"בים והרנ"גים.
מי שדה
¶
מפקד משנה. סג"מ זה היה מין יצור כזה בלתי מושלם. החוק לדוגמא לא הכיר
בהם כקצינים כך שלא היתה להם אפילו סמכות לחתום על פקודת חבישה. זה היה מין
שעטנז כזה.
יי טרנר
¶
לאור ההיסטוריה הלא ארוכה שלי במשטרת ישראל, כשאני נכנסתי בעוצמה רבה
מאוד, הייתי תחת רושם עצום של העוול שמתרחש במשטרת ישראל לגבי השוטרים בכלל
והגימלאים בפרט. כשבאתי למשטרת ישראל ב-985ו איתרתי לתדהמתי שהיו 1,500
שוטרים עם שכר מתחת לקו העוני הרישמי. מר שמעון פרס היה ראש ממשלה אז ואני
זוכר כיצד כראש אכ"א של משטרת ישראל הצגתי את זה בפני הממשלה וכולם היו
המומים. טענתי שלא יכול להיות שבמדינה מתוקנת אנשי משטרה י יקבלו משכורות
מתחת לקו הממוצע, שלא לדבר על קו העוני, שזה מדהים.
יי טרנר
¶
זה יכול לקרות רק במדינות בהן השוטרים אחר כך עושים השלמה בכבישים,
בתכסיסים הידועים והבלתי מתקבלים על הדעת במדינה כמו שלנו. מאז צעדנו דרך
ארוכה. היו עוד כמה דברים מאוד בולטים לעומת הצבא במה שקשור למשטרת ישראל,
למשל היו אלפי שוטרים שתקן הבד"א המקסימלי שלהם היה סמל ראשון. בדקתי בצה"ל
ומצאתי שבצה"ל אין תקן של סמל ראשון, התקן הנמוך ביותר לבד"א הוא רס"ר.
אותו דבר בקצונה, במשטרת ישראל הגיע אלי אדם בן 60, אב שכול, שיצא לגימלאות
אחרי 40 שנות שרות בדרגת מפקח. שאלתי למה הוא בא אלי והוא אמר "האם כך אני
צריך לצאת לחיים, בדרגת מפקח?", זה כמו סגן בצה"ל. אמרתי לו שבעיני זה חמור
מאוד כי אני יודע שמהצבא אין אחד שיוצא לגימלאות עם דרגת קצונה שהיא מתחת
לרב-סרן. הבעיה היתה שאת הכל לקחו מהתקן ואז אחת המלחמות הגדולות שלי היתה
שלא יהיה במשטרת ישראל מצב שבו תקן של בד"א יהיה מתחת לרס"ר ולקחנו והסדרנו
כ-7,000 תקנים. היום כל אחד במשטרת ישראל יודע שהוא יכול להגיע לרס"ר אם
מלאו ימיו, כמו בצבא. בעקבות השינוי הזה היו בעיות בתוך המשטרה, כי לא ידעו
איך בתוך ניידת יישבו 4 רס"רים ומי ייתן הוראות למי. זה היה שטויות, סיפרתי
שברביעיית פנטומים למשל קורה שמוביל הוא סרן וטסים אצלו במבנה רב-סרן
וסגן-אלוף ותת-אלוף, והוא יכול להיות מוביל הכי זוטר ומרגע שהוחלט שהוא
מוביל כך יהיה. אותו דבר בניידת. זה תמיד הבהיל את המשטרה. זה חלק מהבעיה
של משטרת ישראל, שהפיקוד הבכיר לפעמים לא הבין מה פתאום אנחנו מזיזים דרגות
ותקנים, הוא לא הבין שכל סיפור התקן תכליתו לסדר את משכורות השוטרים. היה
קשה מאוד להתגבר אבל עברנו את השלבים האלה ורצנו קדימה והתפתחנו מאוד.
היה עוד תחום אחד שהטריד אותי בצורה בלתי רגילה, וזה תחום הביטוח לשוטרי
משטרת ישראל. דרך אגב אני גימלאי של הצבא, חסרו לי מספר חודשים כדי להיות
גימלאי של משטרת ישראל. אם הייתי כותב מכתב אל מישהו אז הכל היה נפתר, היתה
לי גם הבטחה משר המשטרה דאז, בר-לב, אבל לא רציתי לבקש מאף אחד טובות למרות
שאני מפסיד כסף. השוויתי את מצב הביטוח בין בעלי דרגות מקבילות במשטרה
ובצבא ומצאתי שיש הבדל יסודי. איש צבא שקורה לו משהו מבוטח הרבה יותר מאשר
איש משטרה, וזה לא בסדר, זו פשוט שערוריה. באותן דרגות שמדברים על השוואה
בין צבא למשטרה אז זו לא רק המשכורת של הסדירים. אנחנו באמת התקדמנו צעדים
אדירים במצבם של הגימלאים אבל עדיין ישנם פערים, שהביטוח הוא אחד המובילים
שבהם. במשטרה גם קיצצו את אורך שנות הביטוח, שזה לדעתי אחד הדברים שצריכים
לחזור בעידוד של ועדת העבודה והרווחה, זה פשוט לא בסדר. הטיעון היה שאי
אפשר להטיל על הצעירים תשלום קצת יותר גבוה לטובתם של גימלאים. אני אמרתי
שהחיים הם כאלה שכולם יהיו פעם גימלאים וכולם יהיו פעם מבוגרים וזה מין
ביטוח שנמצא בתוך המשפחה, אתה כאבא משקיע בילדים שלך כשהם קטנים והם מבטחים
אותך כשאתה מבוגר והם גדלו. שנה אחרי שעזבתי את המשטרה, או קצת אחרי כן,
בוטלו החלטות שלי בעניין הזה שקבעו את זכאותם של הגימלאים להיות מבוטחים
ביטוח מכובד עד סוף ימיהם. קיצצו את זה ולדעתי זה אחד הדברים שמצריכים
טיפול גם של הוועדה המכובדת הזאת.
אני חושב שבסך הכל, למרות הקידום הגדול שחל במצבם של הגימלאים, השארנו
אחרינו קבוצה לא קטנה של גימלאים שלא פתרנו להם את הבעיה. לגבי הסדירים
אנחנו היום יכולים לפתור את זה על-ידי העלאתם בדרגה. אני גיליתי מהר מאוד
שכל הדיבורים בכל ועדות המעקב של האוצר שום דבר לא מצליח לשכנע אותם, הדרך
היחידה היא כנראה לקדם בדרגות. אני מודה שבימי זה קרה לא מעט כפיתרון כמעט
יחידי לטפל במשכורתם של אנשים. זה נראה פיתרון קצת עקום אבל כשקבענו שהדבר
החשוב ביותר זה לדאוג למשכורתם המכובדת ותנאי שירותם המכובדים של אנשי
משטרת ישראל וגימלאיה, לא היה פיתרון אחר. הבעיה היא שאתה לא יכול להעלות
את דרגתם של הגימלאים. בניגוד לצבא, במשטרה אין שירות מילואים. בצבא עד
היום מעלים דרגות של אנשים כשהם עושים מילואים אבל במשטרה אם פעם אחת נתקעת
עם הדרגה שלן ועם המשכורת שלך, אתה תקוע. ולכן הדרך היחידה לטפל בשיפור
מצבם של הגימלאים זה לטפל בפעילויות ובדרגות השכר.
אני רוצה להציע ליושב ראש הוועדה, חבר הכנסת כץ, ליטול חלק מהסמכויות של
ועדות המעקב של האוצר, שיש שם בעיות קשות לאורך השנים, ולהשאיר את זה
בתת-ועדה של ועדת העבודה והרווחה. לדעתי תת-ועדה כזו תהיה טובה יותר כי
תהיה לה יכולת לראות את הדברים מבחינה ציבורית ולא רק דרך הכיס.
שי גוטפריד
¶
יש בפני את החלטת ממשלת ישראל מפברואר 1979, שאומרת: "ועדת השרים לעניני
שכר קובעת כי תישמר ההשוואה לצה"ל". ד"ר יוסף בורג לפני כשבועיים אמר לי
שכנראה היתה שגיאה בניסוח, כי "תישמר" זאת אומרת שאתה שומר על דבר שיש לך
אבל הדבר לא קיים. ההשוואה לצה"ל לא קיימת. ציבור הגימלאים מעורה בנושא
היות והוא חי בארץ ובקרב חבריו וקרוביו במשפחה יש אנשי צבא קבע ומשווים כל
חודש ורואים את הפער הבולט בינינו ובין גימלאי צה"ל. המשטרה מפרה הפרה בוטה
של החלטה זו של הממשלה. הממשלה קבעה שתקום ועדת מעקב ובה נציג של נציבות
שרות המדינה, נציג של אגף התקציבים של האוצר, ונציג של משרד הפנים או שר
הפנים ונציג של שר המשטרה. אנחנו במשך תקופה ממושכת מחפשים - ואנו ציבור
חוקרים - ומנסים לאתר את ועדת המעקב. מר מיכה שדר מאגף התקציבים באוצר,
שהוא ממונה על השכר היום, וכן בנציבות המדינה ובמשרד המשטרה מפנים אותנו
חד-משמעית למטה הארצי. הכתובת היא תת-ניצב יורם שחל, האיש המומחה. איפה
ועדת המעקב? ההחלטה הזאת גרמה לסבך ביורוקרטי פרוע ביותר שיוצר עימותים
מכאיבים ללא הפסק.
שי גוטפריד
¶
כאשר אנחנו פונים בכתב למטה הארצי התשובות הן שיש השוואה לצה"ל ושאנחנו
מקבלים, אבל אנחנו לא מקבלים. יש להם היום נוסח קבוע והם מסיימים את המכתב
במילה "סירוב". למשל בנושא של הסג"מים לא קיימת דרגה כזאת בצה"ל אבל בסוף
כותבים "נשאר לי רק לאחל לך בריאות טובה ואריכות ימים", ויש ביניהם אנשים
שחלקם פגועי לב.
שי גוטפריד
¶
זה העיוות הבולט והכואב ביותר. יושב פה אדם בדרגת סג"מ ואי אפשר להשוות
אותו. המציאות של הפער בין צה"ל לבין משטרת ישראל היא בולטת, אלה שני גופים
שונים ומציאות שונה. לדוגמא, אדם מסויים היה קצין מוקד בחיפה, כאשר הוא
המחליט על כל הפעולות. הוא היה רס"ר ואחר כך כנראה כאב להם להעלות אותו
לקצונה אז הגיעו לידי פיתרון שייעשו אותו סג"מ. אני רוצה להזכיר משהו שנוגע
למר זוסמן הנכבד. הוא הוכיח לא פעם אחת את החשיבה המפוקחת והרחבה שלו
והאנושית שלו, לעומת מישהו אחר עם חשיבה קשוחה וללא כל רגש.
שי גוטפריד
¶
לא פועלת ועדת מעקב, לא מצאנו אותה. נוסף לכך הבעיה שלנו היא גם שאין
לנו מנגנון בקרה אפקטיבי יעיל ופעיל כי איגוד הגימלאים הוא וולונטרי.
לדוגמא מר מאיר שדה, שהוא יושב ראש סניף מחוז צפון של איגוד גימלאי המשטרה,
לא יכול להשיב אפילו למכתבים כי המשטרה נותנת לאיגוד רק 2 בולים בשנה. מכתב
שהופנה אליו על-ידי ב-10.93 לא זכה למענה.
היו"ר י י כץ
¶
אנחנו פה לא ניכנס לדברים האלה. האם פרט לנושא הסג"מים ונושא ועדת המעקב
יש עוד נושאים שאתה רוצה להעלות?
שי גוטפריד
¶
יש עוד נושא מאוד כאוב. מונח בפנינו דו"ח מבקר המדינה מסי 35 משנת 1984.
דו"ח זה נערך בחברת קרנות השוטרים, שמנוהלת על-ידי קציני משטרה. חברת קרנות
השוטרים מפעילה ביטוח חיים אשר מוגבל עד גיל 75. המפקח הכללי לשעבר, מר
יעקב טרנר, פעל וגרם לכך שהגבלת הגיל הוסרה אבל עם פרישתו מייד הוחזרה
הגבלת הגיל. כיום אדם מגיע לגיל 75 חרף טענתו של מנכ"ל חברת קרנות השומרים
לשעבר, מר גלעד, שהתכחש לזה שאנשים חיים יותר מ-75 שנים (זה נשמע ציני אבל
זה מאוד כואב). האם מותר לנו לחיות אחרי גיל 75?
אנחנו גם לא יודעים באיזו חברת ביטוח אנחנו מבוטחים. כשאנו פונים בשאלות
לחברת קרנות השוטרים אנו זוכים לתשובה: יש 4 חברות ביטוח והמובילה היא
"סהר"". כאשר נפטר חבר או בת זוג מקבלים את ההמחאה מקרנות השוטרים ולא
מחברת הביטוח.
היו"ר י' כץ
¶
לגבי הנושא הזה של קרנות שוטרים, הם לא מיוצגים כאן, אני מבין שזה תאגיד
נפרד. אנהנו נבדוק אם לזמן אותם.
מי בן-ארבון
¶
את רוב הדברים אני משאיר לחברי, מאחר והם בקיאים יותר בפרטים. אני אדבר
אך ורק על הפגיעה באותם השוטרים שנפגעו בעת מילוי תפקידם. משטרת ישראל לא
מתייחס לנכים שפרשו ממנה מטעמי נכות ולא מטעמי מהלה. כששוטר נפגע בעת מילוי
תפקידו מתהילים לשחק איתו בלך וחזור ובסוף זורקים אותו ללא תנאים וללא שום
דבר. שולחים אותו למשרד הבטחון וכשהוא מגיע לשם עושים לו שבעה מדורי
גהינום, מתחילים לשחק איתו בוועדה ראשונה, ועדה שניה, ועדה שלישית, ועדה
רביעית, ועדה חמישית, עד שמוציאים לו את הנשמה. את משטרת ישראל לא מעניין
מי הוא ומה הוא חיה. אני יכול להביא את עצמי כדוגמא. אני הלכתי באינתיפדה
שלנו עם הדתיים כשהיינו ברמות וזכרון יעקב ונפגעתי שם על-ידי מטר אבנים.
אני מודה לאלוהים על כך שנשארתי בחיים. אני נפצעתי ב-9 פגיעות גופניות,
כולל שברים באף, שברים בשיניים, בכתף, בעמוד השידרה, אולקוס ופגיעה באוזן.
כתוצאה מכל העינויים שנגרמו לי לאחר הפציעה קיבלתי גם התקף לב. יום אחד באו
אלי כמה חברים שנפגעו כמוני - מכדורים, במרדף, בהתהפכות רכב, במהלך
האינתיפדה וכל הדברים האלה - ואמרו שהם רוצים לעשות סוף לדבר הזה, אי אפשר
שי ימשיכו לשחק איתנו. אמרתי שאני מוכן יהד איתם להתחיל לרוץ, הרי גם אני
פגוע כמוהם, והצעתי שנקים עמותה ונעשה משהו כדי שייטפלו בנו וייעזרו לנו.
אז כולם באו, עשינו אסיפות, נסעתי לחיפה, נסעתי לתל-אביב, נסעתי לעכו,
והקמנו את העמותה ועשינו את כל מה שצריך והתחלתי לפעול. באתי אל מר יעקב
טרנר וביקשתי ממנו פגישה עם כל החבריה שלי ואז ישבנו ודיברנו. בשם כל
החברים שלי אני מודה למר יעקב טרנר על העזרה הגדולה שהוא נתן לנו, שקיבלנו
תוספת מאמץ ודברים נוספים, מכיוון שלפני כן היינו מקופחים לחלוטין. הוא עזר
לנו רבות ודחף את כל הדברים האלה. ואז אני הגשתי בקשה בקדנציה הקודמת לחברי
הכנסת אלי דיין, שושנה ארבלי אלמוזלינו ואורה נמיר והם פעלו. נתתי להם את
החומר, שמונח גם בפניכם, והם דנו בנושא הזה והעלו את דרגת הנכות. אני דרשתי
שזה יהיה למי שהוא בדרגת נכות 10% ומעלה והם עשו את זה מ-35% נכות. הנושא
כולו נמצא כבר 3.5 שנים בידי גברת רחל גוטליב, היועצת המשפטית של שר
המשטרה, ועוד לא קיבלתי שום תשובה. היא מתחמקת בכל מיני דרכים. לפני חודש
דיברתי איתה והיא אמרה שהיום אין לה זמן לטפל בנושא הזה והיא העבירה את
הנושא לטיפולו של עורך דין אחר צעיר. כעת שוב אנחנו מתחילים לרוץ עם כל
הנושאים האלה. אני מבקש היום בשם כל החברים שלנו - ויש לי פה רשימה רצינית
מאוד של כל החברים שנשלחה אלי - שאתם תעזרו להם. היום אנחנו הגענו לפת לחם.
לא צריך לחכות עד שנקיש על דלתות לשכת הסעד או הביטוח הלאומי. כשהלכתי
לביטוה לאומי וביקשתי מהם לעזור לי בנושא הזה נאמר לי שאני נכה משטרת ישראל
ושעלי ללכת למשטרת ישראל שייטפלו בי.
מי בן-ארבון
¶
זו אחת הבעיות, שהם מטרטרים אותנו. עכשיו אני ביקשתי בקשה להכיר בכך
שמצבי הוחמר וחלפה שנה וחצי ו-21 מכתבים עד ששלחו לי לפני שבועיים הזמנה
לוועדת החמרת מצב. היו לי 26% נכות והורידו לי את זה ל-17%. היום אני מגיש
בקשה שיוכר שהמצב הוחמר ומטרטרים אותי עוד פעם.
היו"ר י' כץ
¶
גם לגבי נכי צה"ל היו אצלנו תלונות רבות מאוד, במיוחד של הנכים הקשים,
שטענו שיש התרוצצות במשרדי אגף השיקום של משרד הבטחון ולכן אנחנו העברנו
לפני כ-10 ימים הצעת חוק, שאני הצעתי אותה, בקריאה שניה ושלישית, שמעבירה
את כל הנכים ה"קלים" (זה יכול להיות אדם שמצבו באמת קשה), הנכים שאחוז
הנכות שלהם הוא מ-19-10 אחוז, שי יקבלו מכאן ולהבא סכום חד-פעמי וייצאו
מהטיפול של משרד הבטחון. הם יימשיכו לקבל הקלות שנוגעת לארנונה ולדברים
כאלה אבל הם י יקבלו לפי מפתח מסויים סכום חד-פעמי כדי למנוע את המצב שבו
משרד הבטחון מתקשה לתת את הטיפול הראוי לאלה שהם נכים מעל השיעור הזה. לגבי
הנכים הוותיקים נתנו להם את האופציה. נכה ותיק בעל נכות של 19-10 אחוזים לא
מכריחים אותו ואומרים לו שיש לו אפשרות לקבל סכום חד-פעמי ולצאת מהטיפול
השוטף של משרד הבטחון. אני יודע שיש הרבה נכים שרוצים לנצל את זה אבל אנחנו
לא מכריחים, זה לפי בחירתו של האדם עצמו.
מי בן-ארבון
¶
לדעתי זה אבסורד. חבר הכנסת בני בגין הציע את ההצעה הזו ואני שאלתי אותו
- בוא נאמר שיש אדם שיש לו 19-10 אחוזי נכות, אשתו לא עובדת ויש לו 5
ילדים. אם הוא ייקבל את הסכום הזה הוא עשוי לבזבז אותו במהירות ומה ייעשו
ילדיו ואשתו בהמשך, כשהם יישארו ללא תקציב וללא כלום? האם הם יצטרכו לפנות
למשרד הסעד?
היו"ר י י כץ
¶
שיעור הגימלה שניתנת לבעלי נכות באחוזים הנמוכים האלה הוא שיעור נמוך
מאוד. אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שיש קיצבאות וגימלאות אחרות שמגיעות במקרה
שחס וחלילה הוא לא יוכל להסתדר. שנית, אנחנו נותנים לוותיקים את האופציה,
אף אחד לא מכריח, אף אחד לא קובע, והם ייעשו כרצונם. היה והמצב במשרד
הבטחון ישתפר, נוכל לשקול זאת מחדש אבל זה לא נראה כך. היום אנשים לא
מקבלים את הטיפול המתאים, ואני אומר את זה תוך הערכה מלאה לאלה שעומדים
היום בראש אגף השיקום, בראשם מר צייקו אורן, שעושים עבודה יוצאת מן הכלל.
מי בן-ארבון
¶
נקודה נוספת היא לגבי אדם, שקיבל את הכסף ואת הכל אבל מצבו הוחמר במשך
הזמן. הוא מגיע לוועדה ואומרים לו שייתנו לו את הטיפול אבל הוא לא ייקבל את
העלאת אחוזי הנכות כי הוא כבר קיבל מה שמגיע לו.
היו"ר יי כץ
¶
הנושא הזה עלה לדיון במליאה וכתוצאה מכך תיקנו את החוק וקבענו שמי שחלה
החמרה במצבו חוזר לטיפול של משרד הבטחון וייעשו התחשבנויות כאלה ואחרות.
אין לך מה לדאוג, זה בסדר.
מי שדה
¶
עשיתי כאן ריכוז של כמה דברים שמתייחסים לכל הנושא של הגימלאים. ישנם
מספר עיוותים, שאינני יודע ממה הם נובעים.
ישנם אנשים בדרגת פקד שבקושי מגיעים ל-3,000 שקל בחודש וכשמנסים לעשות
איזשהי השוואה הרי אין נקודות השוואה בין הגימלאי לאיש הפעיל. דרגת מפקח-
משנה ומפקח, הקבלה לסג"מ וסגן בצה"ל, זה מגיע פחות מסמל שני במשטרת ישראל.
אני מדבר על דברים שנבדקו על-פי תלושי משכורת. יש לנו בעיה. בשנת 1988
ניתנה תוספת של דרגה וחצי לאנשי בד"א והיו אמורים לקבל אותה אנשי צהי"ל
ואנשי משטרת ישראל. צה"ל אכן נתן את זה ומשטרת ישראל לא נתנה. הנושא הזה
זכה אומנם לדיון משותף עם ראש אכ"א שלנו ולאחר דיונים רבים - ואני מניח שגם
נצ"מ איציק זוסמן היה שותף לאותם הדיונים - הוחלט שהחל מ-1.6.95 גם אנשי
בד"א מהמשטרה ייקבלו את התוספת הזאת של דרגה וחצי ועל אף שזה אושר כבר בשנת
1988 הגיעו איתנו לפשרה שלא נקבל את זה רטרואקטיבית. אנחנו נמצאים כרגע
במשא ומתן, גם עם האוצר, זה כבר קיבל טיפול משפטי, וגם שוקלים לפעול בדרכים
פחות קונבנציונליות ופחות נעימות כלפי הגוף שבו גדלנו וצמחנו.
עניין של קרנות השוטרים
¶
קרנות השוטרים זהו גוף שחוקם בזמנו כמקביל
לצוות אחר בצה"ל, עוד בטרם נחקק החוק של נכים וניספים. נוצר מצב שבו איש
משטרה שהיה נפגע בשעת מילוי תפקיד היה מוצא החוצה והיה למעשה נשאר חסר כל.
ואז הוקם הגוף הזה שנקרא "קרנות השוטרים". לא היה מהיכן להקים אותו, לא
נתקבל כל סכום משום גורם כלשהו, ואז כל שנה במשך 6 שנים לקחו מאיתנו יומיים
חופש שנתי ולאחר מכן גם סכומים מסויימים לצורך בסיס ראשוני להקמת הגוף הזה.
נוצר מצב כזה, שהוקם הגוף ואחר כך מצא את הפיתרון שלו במסגרת חוק נכים
וניספים שחל על משטרת ישראל, בדיוק כמו שהוא חל על השב"ס, על המוסד, על
השב"כ ועל צה"ל. מצד אחד זו עמותה ומצד שני זו הברה ציבורית. לאחר דו"ח
מבקר המדינה משנת 1985, שהזכיר מר גוטפריד, נעשתה מניפולציה של הפיכת הגוף
הזה לעמותה כך שלמבקר המדינה לא תהיה דריסת רגל. היום הגוף הזה שנקרא
"קרנות השוטרים" מורכב מאנשי משטרה. גם מבקרת המדינה בזמנו התייחסה לנושא
זה, שיש ניגוד אינטרסים בין מטרות הגוף הזה של "קרנות השוטרים" לבין התפקיד
שאדם ממלא. לדוגמא, נשיא הקרנות הוא גם ראש אכ"א ויש כאן ניגוד אינטרסים.
המייצגים הם 4 סגני מפקדי מחוזות של המשטרה, החשב הכללי, ראש אכ"א פרט, סגן
מפקד מג"ב ונציג אחד של הגימלאים. כולם משלמים מס חבר בהתאם למצבם המשפחתי,
נשוי או רווק. נוצר מין מצב כזה כמו שנאמר כבר, אינני רוצה לדוש באותו
נושא, של הביטוח. כאמור האנשים מבוטחים על-ידי חברת "סהר". הייתי שותף
באותם הדיונים מאחר שאני חובש שני כובעים, אני גם דירקטור בקרנות השוטרים
כנציג הגימלאים. לצערי אני רק נציג אחד מתוך 11 בדירקטוריון. ניסינו
באיזשהי דרך, לאחר ביטול הביטוח לבני 75 ומעלה, לנסות למצוא פיתרון אף על
חשבון פשרה מסויימת, על חשבון העלאת פרמיה והורדת הקיצבה או משהו בדומה
לכך, אבל זה לא עזר. לצערנו הרב הגענו למצב שהוגשה תביעה משפטית נגד קרנות
השוטרים, נלקח טסט-קייס של אחד הגימלאים והוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים.
בדרך כלל אתה יודע איך אתה נכנס למשפט אבל לא יודע איך אתה יוצא מזה. עכשיו
יש משא ומתן מחודש - וייאמר לזכותו של ראש אכ"א שייזם את הדבר הזה - כולל
עם חברת הביטוח, לנסות למצוא פיתרון כלשהו לנושא הביטוח. הימים יגידו כיצד
ייפתר הנושא הזה.
אני רוצה להתייחס לאותו נושא שמר מרדכי בן-ארבון העלה, בחוק הנכים
והניספים, שחל על שוטרי משטרת ישראל, נאמר מפורשות שאדם שהוכרז על-ידי משרד
הבטחון כנכה מוכר ונושא 35% נכות זכאי לקבל בנוסף לגימלה שלו ממשטרת ישראל
גם את מלוא הגימלה על אותם 35% נכות. היום בצה"ל זה לא קיים בכלל, היום
בצה"ל האדם רשאי לקבל את שני הדברים יחד. יתכן והמצב ייעלה חיוך על השפתיים
אבל לידיעתכם אדם שנפצע בשעת מילוי תפקידו במשטרה מפטרים אותו על סעיף
ש"הוא איננו מסוגל למלא את תפקידו בשל אותה הפציעה" ואז אם הוא לא הגיע
ל-35 אחוזי נכות הוא זכאי לקבל רק 25% מהגימלה של משרד הבטחון. לצורך
המחשה, אם האדם הזה נפצע בשעת מילוי תפקיד וכעבור 20 שנה פוטר ממשטרת ישראל
בשל חוסר היכולת הבריאותית לבצע את תפקידו הוא ייקבל על תקופת השירות + רבע
מהגימלה במשרד הבטחון. מאידך, אם האדם נתפס בשוחד, בגניבה או משהו דומה לכך
ופוטר ממשטרת ישראל והוא גם נכה צה"ל אז הוא ייקבל את מלוא הגימלה. זה ממש
דבר פרדוכסלי שמבחינה משפטית אני לא יודע איך אפשר לפתור אותו. אני מעלה את
זה היות שאני חושב שסעיף 20(א} בחוק שרות המדינה, שדן בנושא הזה של חוק
נכים וניספים, זקוק לבדיקה.
היו"ר י' כץ
¶
פחות או יותר הבנו מהן הבעיות שדורשות תשובה. אגב, מישהו אמר לי שהיום
תעלה במליאה הצעת חוק שאמורה לטפל בנושא הזה של הנכים. עוד לא ראיתי אותה.
יי טרנר
¶
קיבלתי מכתב מאדם שהיה 33 שנים בשירות, מתוכם 28 שנים בשיטור כלוחם
מהשורה, מה שנקרא תפקידים יעודיים של משטרת ישראל. בעקבות התקף לב העבירו
אותו לתפקידי פקידות. האוצר החליט שהתימרוץ האפשרי הוא על-פי העבודה
האחרונה שלך ובבת-אחת שכחו לו את כל 28 שנות השירות ואמרו שמכיוון שבתפקידו
האחרון הוא היה פקיד הוא לא יוכל לקבל תוספת תמריץ. אם לאחר התקף הלב הוא
היה הולד הביתה, הוא היה זכאי לתמריץ. אותו אדם במידה רבה מקבל עונש על 28
שנות שירות, שגרמו בסוף למה שהוא קיבל. הפיתרון של משטרת ישראל היה רצון-
טוב אבל יחד עם זה הוא קיבל עונש לא קטן בדמות אי קבלת תמריץ. זה אחד
ממכתבים רבים שהגיעו אלי והתשובה של אכ"א היא תשובה סטנדרטית, שזה הסיכום
עם האוצר. הבעיה שלנו היא שבאוצר יושבות ועדות שקובעות ומודיעות למשטרה.
המשטרה יכולה מאוד לא לאהוב את ההחלטה אבל היא מקבלת את זה כגזירה משמים.
היו"ר יי כץ
¶
בדוגמא שהצגת הצדק היה מחייב שייתנו לו את אותו שיעור בתוספת התמריץ
כייחס שבין תקופת שירותו במשטרה לבין התקופה שבה הוא עבד בתפקידו האחרון.
אני מבקש שתעביר לי את המכתב הזה.
מי שדה
¶
אגב ייאמר לזכותו של ראש אכ"א ושל צוות עובדיו, שלאחרונה נעשים מאמצים
להביא לידי סגירת פערים, למשל בענין של גמול השתלמות לאנשים. אנחנו בכל זאת
עוסקים כאן עם "דור המדבר", שהיו מחוסרי ההשכלה הפורמלית הנדרשת היום כדי
לקבל את התמריצים. ייאמר לזכותו של ראש אכ"א שבאו לקראת אותם אנשים ולקחו
בחשבון קורס שוטרים, קורס סמלים, קורס קצינים, בהצטברות של מספר שעות על
מנת שגם הם יוכלו לזכות בקידום. כולי תקווה שי ימשיכו ללכת בדרך הזאת.
בי ויינברגר
¶
אני רוצה להתייחס לדבריו של מר זוסמן ממשטרת ישראל. הוא טוען שגימלאי
משטרת ישראל מקבלים את כל התוספות שמקבלים אלה שמשרתים בפועל במשטרת ישראל.
אני טוען שלא כך הדבר הלכה למעשה. תיקח לדוגמא רס"ר ותיק שייצא לגימלאות
לפני 20-15 שנה. בצה"ל רס"ר ותיק מקבל באופן אוטומטי את דרגת הרס"ב. במשטרת
ישראל כשירות בפועל רס"ר ותיק קיבל את דרגת רס"ב, הגיע לזה. אלה שהיו
סג"מים ברור שהם בשירות קיבלו את דרגת רב-נגד. לעומת זה עם גימלאי משטרה
במקום לתת להם את הדרגה המקבילה לדרגת הסג"מ, שצריכה להיות רב-נגד או רס"ב
במקרה הכי גרוע, מצאו דרך איך להעלות את השכר יחסית לרס"ר 4. לא יעלה על
הדעת שיורידו אותו בדרגת שכר.
י' חזני
¶
אם הוא עונה לקריטריונים של דרגת רסייר הוא ייקבל שכר רס"ר, לא דרגה
בפועל אבל שכר רס"ר. אם הוא לא עונה על הקריטריונים האלה הוא לא ייקבל.
בי ויינברגר
¶
יש עוד נקודות בקשר לשכר השוטרים שיש בהם עיוותים. אני כבר לא מדבר על
העיוותים שהם כתוצאה משינויי הדרגות. יש פגיעה בשכר בגלל אי השוואה,
שהזכרתי כאן, וגם בגלל אי מתן תוספות שהייבו הסכמי השכר. בשנת 1988 היו
צריכים להוסיף דרגה והצי אזרהיות ונזכרו רק כעבור שנים רבות לתת את זה. גם
השחיקה הזוהלת הקיימת במשטרת ישראל תורמת לא מעט לשהיקת שכר הגימלאי.
אני ביקשתי בזמנו לבדוק מה קורה עם ועדת המעקב והתברר לי, לאור בדיקה
שעשיתי עם גורמים שונים באוצר, שוועדת המעקב כלל לא הוקמה.
בקשר לקרנות השוטרים וביטוח החיים - הנושא הוא כאוב מאוד לעשרות אלפי
אנשי משטרה בשירות בכלל ולגימלאים בפרט, שנפגעים קשה מאוד בגלל הגבלת גיל
ביטוח החיים. אם גימלאי מאריך לחיות מעבר לגיל 75 שנים צריך להרוג אותו
לפני כן כיוון שמשפחתו נענשת ולא מקבלת את גמול הביטוח.
מי בו-ארבון
¶
בחומר שהעברתי לוועדה יש טבלה של דרגת נכויות ומוצג איזה דברים מקבלים
נכי צה"ל ולא מקבלים נכי המשטרה. יש פה גם חומר נוסף על כל תיקוני החוק
שעלו בוועדות הכנסת. בחומר זה אני גם מתייחס לכך שצריכה להיות ועדה רפואית
דרך משטרת ישראל, שהיא תיקבע דרגת נכות, ולא שמשרד הבטחון ייקבע דרגת נכות.
היו"ר י י כץ
¶
הייתי מבקש שנציגי המשטרה יתייחסו בעיקר לנושאים הבאים:
1} הנושא של הסג"מ.
2) עלתה שאלה בקשר למפקח-משנה ומפקח, האם הם מקבילים לדרגת סגן בצה"ל
מבחינת הפנסיה שלהם.
3) הנושא של מתן דרגה וחצי מ-1.6.95 ולא באופן רטרואקטיבי.
4) האם יש הבדל בין נכי משטרה לנכי צה"ל.
5) האם קיימת ועדת מעקב שבוחנת שחיקה של גימלאות בדומה למה שקיים בשירות
הציבורי ובכלל מה זה ה"ייצור" הזה שנקרא "ועדת מעקב".
6) נושא הביטוח.
י י חזני
¶
למרות שאנחנו כאילו יושבים משני צידי המיתרס, אנחנו באותו צד. גם אנחנו
נגיע להיות גימלאים, זה הנתיב הטיבעי, והעניין קרוב לא רק על דרך המליצה
אלא גם בדרך המעשה, משום שאנחנו עסוקים בזה באופן קבוע באגף כוח אדם. חשוב
גם להגיד ששר המשטרה מכנס מחר דיון בנושא הגימלאים, בהשתתפות הגימלאים
ורשויות אכ"א, כדי לראות כיצד ניתן לפתור את אותן סוגיות שהן באמת מציקות
ומעיקות עלינו ועליכם.
חברת קרנות השוטרים היא גוף עצמאי וצריך לפנות אליה בנפרד. כל החלטה
שנקבל פה איננה תקפה למה שקורה שם.
לגבי הסג"מים - הסג"מ באמת היתה דרגה מאוד יחודית במשטרת ישראל והיא
נועדה להביע כבוד והערכה לאנשי משטרה ותיקים. מכיוון שלא היתה לה מקבילה
בצה"ל ההתאמה במשטרת ישראל נעשתה לדרגה הטובה ביותר מבחינת שכר שניתן היה
להשוות אליה. אין מצידנו שום בעיה או מניעה להעלות את הנושא לדיון נוסף
בוועדת המעקב.
ועדת המעקב היתה, קיימת ופעילה והוציאה פרוטוקולים יפים ומסודרים, שניתן
להמציא אותם. העניין הוא בזה שככל שנקפו השנים, בדינמיקה ארגונית נמצאו
דרכים יותר יעילות ומועילות כדי לקצר את התהליכים וכך נולד יצור חדש ששמו
"צוות שכר". צוות השכר הוא צוות שמשותף למשטרת ישראל ולמשרד לביטחון פנים.
בצוות נדונות הבעיות, כולל הבעיות של הגימלאים, והמשרד לבטחון פנים מביא את
העניין בפני משרד חאוצר כדי לקבל את אישורו. זח נעשה בהליך יותר קצר מאשר
כינוס חבריה של ועדת המעקב. במידת הצורך, וככה הובטח לי גם על-ידי ראש חאגף
לתכנון, תכונס ועדת המעקב. אין שום מניעה לכנס אותה.
לגבי הנכים והנפגעים
¶
אני מבינה שמר בן-ארבון דיבר על שני דברים, הדבר
הראשון הוא על הליווי של המשטרה לגבי האנשים חאלה והדבר השני הוא התאמת
אחוזי הנכות. זה נושא שאני לא מכירה ואני מוכנה להתחייב לבדוק ולהשיב. אני
מבינה שמדובר בשינויי תחיקה. חשוב להגיד שנכי משטרת ישראל מטופלים על-ידי
משרד הבטחון ואנחנו לא "בעלי הבית" על אגף השיקום במשרד הבטחון, אף שאנחנו
ננסח לחגביר את הפיקוח שלנו. יתכן שההקלה שמוצעת בחוק שהועבר תקל עליהם את
הטיפול באנשים שצריך לטפל בהם באופן מהותי.
יי טרנר
¶
בהבדל אחד, שכשחוא פעיל הוא עוד יכול להיות רפ"ק, יש לו עתיד, אבל
לגימלאי אין אור בקצה המנהרה.
יי טרנר
¶
היום כבר לא, זה השינוי שעשיתי כשהייתי מפכ"ל המשטרה. אין אחד שיוצא
לגימלאות היום מתחת לדרגת רפ"ק.
היו"ר יי כץ
¶
זאת אומרת שאלה שייצאו בדרגת מפקח ומפקח-משנה הם ממשיכים צמוד לסג"מ.
לדעתי הפיתרון של ועדת המעקב צריך להיות לתת פיצוי שחיקה.
היו"ר י י כץ
¶
אני מבקש להמציא לי את הנתון הזה לגבי מספר הגימלאים בדרגת סג"מ, מפקח,
מפקח-משנה ופקד, עם התפצלות לפי דרגותיהם. נדמה לי שזה נושא שזועק לשמים.
יי זוסמן
¶
יושב ראש הוועדה שאל האם הוקמה ועדה לצורך בדיקת שחיקת שכר הגימלאים.
אתם יודעים שהיתה ועדת בדיקה פנימית והיא עבדה והוציאה ניירות וכדומה אבל
האוצר לא היה שותף לזה.
היו"ר י י כץ
¶
אז פה צריך לקרוא לפי דעתי גם למשרד האוצר לתת גיבוי למשרד לבטחון פנים
ולמשטרה ולבחון מחדש את נושא שחיקת הגימלאות של בעלי הדרגות האלה - של
סג"מ, מפקח-משנה, מפקח ופקד - בדי להבטיח שלא יווצר מצב שבו שוטרים שמילאו
תפקידים חשובים לאין ערוך מתפקיד של סג"מ או סגן בצבא יישארו בדרגה כזו
ולאור העובדה שבצבא אין אנשים שפורשים בדרגות סגן או סג"מ לפנסיה, וביום
אני מבין שגם במשטרה אין דבר כזה.
היו"ר י י כץ
¶
זה פשוט עוול זועק לשמים ומחייב לפי דעתי או איזשהו לוח תיאומים או
פיצוי שחיקה, אגב כפי שעשו לגבי גימלאי המדינה בנסיבות אחרות.
היו"ר י י כץ
¶
אני מודיע לכם שאני לא ארפה מאנשי האוצר. לגבי המשטרה יש לי פחות
אפשרויות לעשות סנקציות, מכיוון שהמשרד לבטחון פנים מופיעים בוועדת הפנים
ובוועדת הכספים, אולי בוועדות אחרות, אבל משרד האוצר נמצא בוועדת העבודה
והרווחה הרבה מאוד והוא זקוק לשיתוף פעולה של הוועדה. הדבר הזה הוא פשוט
בלתי צודק ואני מבקש במהירות המירבית להמציא לי נתונים בענין הזה.
מה צפוי בישיבה מחר, האם יש איזשהן הצעות לתיקוני מצב?
י י חזני
¶
אני לא יודעת. אני זומנתי לאותה ישיבה רק אתמול.
יי טרנר;
אולי הדיון היום בוועדת העבודה והרוותה יהיה תמריץ לישיבה מחר.
י' זוסמן
¶
אני מקבל את ההערה שוועדת המעקב לא מתכנסת באופן סדיר. ועדת מעקב אכן
מתקיימת ומתכנסת, אבל אם אתה שואל אותי, לא מספיק.
היו"ר י י כץ
¶
לגבי הבעיה של בעלי הדרגות סג"מ, מפקח-משנה, מפקח ופקד אנחנו צריכים
לקבל כמה שיותר מהר נתונים ואני אתן גיבוי מלא למשרד לבטחון פנים בכל מה
קשור למערכת היחסים עם האוצר ועם הממונה על השכר.
לגבי הנכים - אנחנו נבדוק ונבטיח שתהיה השוואת תנאים בין נכי צה"ל לבין
נכי משטרת ישראל.
לגבי קרנות השוטרים - זה נושא שמחייב בדיקה, אני לא רוצה לשלוף תשובה
מהמותן.
היו"ר יי כץ
¶
אני מבין שב"צוות" זה קצת שונה, ב"צוות" זה רק גימלאים, נושא קרנות
השוטרים וייצוג הגימלאים צריך להיבדק מחדש.
מי שדה
¶
יש דבר פרדוכסלי, שהביטוח של משטרת ישראל ושל שירות בתי הסוהר יושבים
תחת קורת גג אחת במשרד המשטרה, אבל בשירות בתי הסוהר הביטוח לפי אותם
התנאים הוא עד אין-סוף ובמשטרת ישראל הוא רק עד גיל 75.
שי גוטפריד
¶
אני שואל את נצ"מ חזני, ועדת המעקב היא לא חשאית וחסויה, היא ציבורית.
אני מבקש כאזרח מן השורה, שהוא במקרה שוטר בדימוס, לדעת האם יש אפשרות
להעביר את הפרוטוקולים של ועדת המעקב ליושב ראש ועדת העבודה והרווחה.
היו"ר י י כץ
¶
הנושא של ועדת מעקב הוא אחד הנושאים הפרובלמטי ים. מצד אחד הצדדים שומרים
על איזשהי גמישות מסויימת. גם בשירות המדינה זה משא ומתן שנמשך תקופה ארוכה
מאוד ולא פעם ועדת המעקב היא הכלי הטוב ביותר של האוצר להעניק הטבות לא
באמצעות הסכמי שכר. ברגע שאתה חותם על הסכם קיבוצי יש לזה השפעת רוחב מקיפה
מאוד ועל-ידי ועדת מעקב אתה יכול לצמצם את זה. אני בשלב זה הייתי רוצה
לנסות לפתור את הבעיות ולא להיכנס להתנצחויות מיותרות אלא אדרבא, ללחוץ על
האוצר שיישב כוועדת מעקב עם המשטרה, עם המשרד לבטחון פנים, וייביא לתיקון
העיוותים האלה. אין לי פוליסת ביטוח שנצליח אבל נדמה לי שהתוצאה לגבי בעלי
הדרגות האלה היא פשוט לא הוגנת וצריך למצוא לה פתרון. אני לא קיבלתי עדיין
נתונים. אני משוכנע, אף שלא בדקתי את זה, שאין כאן איזשהי פריצה אדירה.
יי טרנר
¶
אני מבקש שיושב ראש הוועדה ייבקש לקבל את תמונת המצב לגבי הסטטוס של
הדברים בנושא ביטוח. זה מאוד חשוב. בנושא הביטוח קרה משהו במשטרת ישראל,
ששינו סידור מאוד מתחשב. זה עובר גם דרך קרנות השוטרים אבל משטרת ישראל לא
מנותקת מזה.
מי בן-ארבון
¶
יש לי הערה אחת לגבי הנושא של "צוות". אני ישבתי בתל-אביב עם אחד מעורכי
הדין של "צוות", מר לוי, והוא אמר לי במפורש שהצוות שלהם עובד בצורה די
נאותה אבל משטרת ישראל צריכה לשבת איתם ולתת להם את כל הנתונים.